ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 04/03/1998

התחרות בשוק הטלפונים הסלולריים עם כניסת המפעיל השלישי

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-טשרה

מושב שלישי



נוסת לא מתוקן



פרוטוקול מסי 234

מישיבת ועדת הכלכלה

יום רביעי, ו' באדר התשנ"ח (04.03.1998), שעה 09:00
נכחו
חברי הוועדה: אברהם יחזקאל - היו"ר

נסים דהן

יצחק כהן
מוזמנים
שרת התקשורת לימור לבנת

דני רוזן - מנכ"ל משרד התקשורת

עו"ד יזהר טל - יועץ משפטי, משרד התקשורת

אלכס ויסמן - ראש אגף כלכלה, משרד התקשורת

מיטל דמארי - מתמחה בלשכה המשפטית, משרד חתקשורת
משרד האוצר
אבי גבאי - רכז תקשורת, אגף תקציבים

ליאור ברון - רפרנט אגף תקציבים

דוד תדמור - הממונה על ההגבלים העסקיים
משרד הבריאות
ד"ר נועם יפרח - סמנכ"ל

אריה קרסנטי - רישום סרטן
פלאפוו
איילת גרדמן - דוברת

קובי הקר - תכנון אסטרטגי

זוהר רונן - מנהל אגף שירותים ומוצרים
סלקום
שלום מנוכה - משנה למנכ"ל

אורן מוסט - סמנכ"ל שיווק

עפרה פרויס - דוברת
פרטנר
עדי בירן - מנהל פרויקט פרטנר מטעם אלביט

עו"ד אייל שגיא

יאיר יוספי - מוטותלה

יוסי שא-נס - מנכ"ל הרשות להגנת הצרכן

מיכל כהן - מועצה לצרכנות
מנהלת הוועדה
לאה ורון
קצרנית
חנה כהן
סדר היום
התחרות בשוק הטלפונים הסלולרים עם כניסת המפעיל השלישי.



התחרות בשוק הטלפונים הסלולרים עם כניסת המפעיל השלישי
היו"ר אברהם יוחקאל
בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה בה משתתפים כבוד שרת התקשורת

ומנכ"ל משרדה. אני מבקש לברך על זכייתה של החברה הסלולרית השלישית "פרטנר".

שרת התקשורת תפתח בסקירה לגבי המטרות להפעלת חברה שלישית בתחום ולאיזה כיוון

העניו יתגלגל. כמו כן נשמע את חברת "פרטנר" לגבי פעולתם בשוק, על נתחים צפויים

בשוק ושיטות ההפעלה השונות. לאחר מכן נשמע את "סלקום" ו"פלאפון" וננסה לעשות

השוואה בין החברות.
שרת התקשורת לימור לבנת
לפני כשבועיים הודענו על זכיתה של חברת "פרטנר" במכת למפעיל הסלולרי השלישי.

היום פועלות בשוק "פלאפון" ו"סלקום" ולשתיהן יחד יש 1.8 מיליון מנויים. מדינת

ישראל נחשבת לאחת המדינות בה אחתי חדירת הטלפון הסלולרי היא מהגבוהות בעולם,

אחרי המדינות הסקנדינביות. עד לפני שלוש שנים, היינו, לפני כניסת "סלקום" לשוק היו

לחברת "פלאפון" 130 אלף מנויים והיא העסיקה כ- 400 עובדים. עם כניסת "סלקום" לשוק

נפתחה תחרות אמיתית בתחוס הזה והיתה החלת מחירים שהביאה לגידול העצום הזה

בפרק זמן מאוד מאוד קצר. שכן תוך פחות משלוש שנים מספר המנויים גדל מ- 130 אלף ל-

1.8 מיליון מנויים. כדאי גם להזכיר שמספר העובדים בשתי החברות הוא כ- 2,500

עובדים, לעומת כ- 400 לפני שלוש שנים. מדובר כאן רק בעובדים ישירים וכמובן שזה

מעניק לעוד אנשים מסביב פרנסה. כניסתה של חברת "פרטנר" תספק לשוק עוד כאלף

מקומות עבודה וזה דבר מאוד משמעותי מבחינת שוק התעסוקה.

במבט לאחור אנו רואים שקרו כמה תופעות כתוצאה מהפתיחה לתחרות ומכניסת

"סלקום" ובעתיד אני מניחה גם כתוצאה מכניסת "פרטנר". הציבור מקבל שירותים טובים

יותר, זולים יותר ומגוונים יותר. הציבור מקבל אפשרויות חדשות שכל הזמן מתפתחות,

פטנטים ורעיונות שאת חלקם מעתיקים אחר כך בעולם. הנאת הציבור היא לא התועלת

היחידה, התועלת החשובה ביותר היא בהשקעות זרות במשק. בכל החברות המפעילות יש

משקיעים זרים שמעורבים בעסק ומשקיעים בארץ. בחברת "פרטנר" שזכתה במכת השקיעה

חברת "האצ'יסון - הונג קונג" והיא בעלת שליטה של %57.5 בחברה. "האצייסון" שהיא

חברת ענק לא השקיעה אף פעם בארץ והיא עומדת להשקיע 600 מיליון דולר. זהו סכום

עתק שגם המשק יוצא נשכר מזה.

בעולם יש 210 מיליון טלפונים סלולרים ומעריכים שעד שנת 2000 יהיו 900 מיליון. זאת

אומרת שההערכה היא ששוק הטלפונים הסלולריים יגדל בצורה דרמטית בעולם וגם

בישראל. זה למעשה המקום למפעיל סלולרי שלישי.

היו הרבה מאוד תהיות לגבי הצורך במפעיל סלולרי שלישי, כאשר יש שתי חברות

שמתחרות ביניהן ואין שום צורך במפעיל נוסף. אני לא חושבת שהמדינה או משרד

התקשורת או אחר יודעים אם מבחינה כלכלית יש מקום בשוק לעוד מפעילים או לא.

הערכנו שיש מקום, אך החובה הזאת או הזכות הזאת מוטלת על השוק הפרטי ועל כוחות

השוק שהם אלה שצריכים לדעת אם יש מקום. אנו רק פותחים את האופציות ובסופו של

דבר השוק וכללי השוק הם אלה שיקבעו.



כאשר פירסמנו את המכת למפעיל הסלולרי השלישי לא היינו בטווזים לגבי מספר

הקבוצות שתגשנה למכת ואם בכלל יגשו. היתה דרמה מאוד גדולה ביום הגשת ההצעות

למכת כאשר כולם חיכו ליד המשרד. ביום שקדם למועד הגשת המכת מנכ"ל המשרד אמר

לי שלא בטוח שבכלל תיגש קבוצה כלשהי. היתה מערכת של דיס-אינפורמציה בשוק

שאפילו אנחנו טעינו בה. היתה חברה שבאה עם שתי הצעות מוכנות ורק כשהיא ראתה

שהיא לא היחידה שניגשת היא הגישה אחרונה את ההצעה הגבוהה, אר זה לא הספיק לה

כדי לזכות. אני מציינת עובדות אלה כדי להמחיש שבאמת אי אפשר היה לדעת עד הרגע

האחרון, אם שבע הקבוצות שקנו את ההצעות חושבות באמת שיש מקום בשוק לעוד מפעיל

סלולרי. כמובן שהתוצאה הפתיעה את כולנו - לא רק שניגשו שלוש קבוצות מאת- רציניות,

אלא שהסכומים שהן הציעו היו מעבר להערכות הראשוניות שלנו. זה אומר שהם כנראה

בדקו את השטח וכנראה שיש כדאיות כלכלית, אחרת הם לא היו ניגשים. אף אחד לא

עושה את זה באופן התנדבותי כדי לסייע למדינת ישראל או לצרכני הטלפון.

חברת "פלאפון" היתה החברה הראשונה שהחלה לפעול בתחום. לאורך מספר שנים היא

היתה היחידה בשוק ואז גם מספר הטלפונים הסלולריים היה מאוד מצומצם עד כניסת

חברת "סלקום" לשוק. כשפורסם המכת למפעיל השני, משרד התקשורת פירסס מכת

שהתחרות בו בין ההצעות השונות היתה למעשה על המחיר לצרכן. בסיס המכת היה

המחיר לצרכן. "סלקום" שנתנה את ההצעה הטובה ביותר זכתה במכת. במצב שבו יש רק

מפעיל אחד בשוק ורוצים להכניס מפעיל שני יש הצדקה לדאוג לצרכנים ולפרסם מכת

שהמוטו שלו הוא המחיר לצרכן. אך לאחר שהגענו למצב של 1.4 מיליון מנויים, השוק היה

כבר מאוד גדול, ותחרות אמיתית וקשה היתה בעיצומה. אמנם היה מקום להכנסת מפעיל

נוסף, אך לא היה מקוס שמשרד התקשורת יתערב בענין המחירים לצרכן, משום שמאותו

רגע שבו יש שוק שמתקיימת בו תחרות, יש בהחלט להשאיר גם את התחרות וגם את

המחירים לצרכן לשוק עצמו. לכן במכת זה נקבעה שיטה אחרת, שעל פיה 75% מהמכת

היו דמי הזיכיון שהחברה הזוכה משלמת למדינה ו- 25% התבססו על פרמטרים שונים.

איני יודעת כמה זמן יקח ל"פרטנר" להתחיל להפעיל את המערכות שלה, אני רק יודעת

שהם עובדים בשיא המרץ. מכל מקום, על פי המכת הם התחייבו לפעול תוך 6 חח-שים

ואנו מאמינים שהם יעמדו בהתחייבות הזו. ועדת המכתים בראשותו של מנכ"ל המשרד דני

דחן, עשתה מאמץ עליון לא למצות את תשעת החודשים שהיו מוקנים לה כדי להודיע מי

הזוכה. למעשה תוך פחות מארבעה חודשים התקבלה החלטה, למרות שהיו הצעות די

קרובוח והדילמה היתה מאוד לא פשוטה. אך בעבודת יום ולילה השלימו את המהלך הזה

כדי לא ליצור מצב שלמפעיל שלישי לא יהיה לאיזה שוק להיכנס. לכן אני מניחה מבחינה

הגיונית וכלכלית שגם חברת "פרטנר" תפרוס את התשתית שלה מהר והיא תוכל להיכנס

לפעולה. כך הצרכן הישראלי יוכל להיחשף לעוד מגוון של שירותים וטכנולוגיות אחדות

ותהיה מן הסתס גם מלחמת מחירים.
דני רחו
כפי ששרת התקשורת ציינה, בשנת 2000 יהיו בעולם יותר טלפונים סלולריים מטלפונים

רגיליס. יהיו 800 מיליון טלפונים רגילים ו- 900 מיליון טלפונים סלולריים, גם בארץ יהיו

מספרים דומים. היום יש בארץ 2.6 מיליון טלפונים נייחים ויש גידול מאוד מתון בתחום זה.

הפוטנציאל של הרט"ן במחיריו הנוכחיים הוא כנראה בסביבות 3 מיליון ואם המחירים

יירדו השוק יכול עוד לגדול מעבר לזה. בסופו של דבר נגיע למצב שיהיו יותר טלפונים

סלולריים מטלפונים רגילים. הטלפון הסלולרי שהיה בעבר ייחודי הפך לטלפון בסיסי.

בעבר כשהתחיל העולם הסלולרי ההסתכלות על זה היתה מבחינה צרכנית כדבר ייחודי

ולא כדבר המוני שכל אחד יכול להשתמש בו.



במכת למפעיל הסלולרי השלישי ניסינו להתמודד עם שתי דעות מומיות, שאמת מהן

היא שבשוק תחרותי לא נכון שהדגולטור יהיה מעודב בקביעת תעריפים, אלא צריך

להשאיר את זה לפותות השוק. שלושה מתתרים זה כבר מספיק כותות שוק. כמו כן ניסינו

לטפל במכלול די רמב של בעיות צרכנים. נכון שתתרות פותרת הרבה מאוד בעיות

צרכניות, אר לא את הכל. לדוגמה: הסימטריה בתעריפים - שיתה מטלפון קווי לטלפון

סלולרי תהיה בערך באותו מוזיר. ניסינו להתמודד במכת עם שורה ארוכה של בעיות

צרכניות.

התהליר של המכת שם בעצם את המדד העיקרי בדמי הרשיון המד פעמיים למדינה חה

עמד על %75 מהסכום. כשפתתנו את ההצעות גילינו שההצעות הן די דומות והיה צורך

להתעמק מאוד עמוק בכל ההיבטים האתרים שהיו: הערכה צרכנית ושיווקית - 5%, הערכה

הנדסית - 10%, והערכה כללית עוד 10%. כדי לעשות את העבודה בצורה יסודית, עשינו

עוד מכת והתקשרנו עם יועצים זרים, עם התברות המובילות בעולם גם בתחום ההנדסי של

הסלולרי וגם בתתום האסטרטגי-שיווקי של הסלולרי.
היו"ר אברהם יחזקאל
האם ניתן לעשות השוואה בין תעריפי הסלולרי בארץ לעומת התעריפים בעולם, גם

מבחינת המכשירים?
דני רחן
תעריפי הסלולרי בארץ הם מהזולים בעולם. יש ספקטרום מאוד רתב של מתירי

מכשירים. יש היום מתירים מאוד נמוכים למכשירים מסויימים, או באופן כללי הנושא של

סיבסוד מכשירים קיים בכל העולם ומה שהצרכנים משלמים עבור המכשיר זה לא מתירו

האמיתי אלא מתיר הרבה יותר זול. בארץ הסיבסוד אינו גבוה חה תלוי בסוג המכשיר. אני

מנית שהדבר הזה גם ישתנה עם הופעת המפעיל השלישי ואז נוכל לראות הרבה יותר

סיבסוד מכשירים, כי ככל שהתתרות מעמיקה סיבסוד המכשירים עולה.
אות מוסט
אין מקום בעולם בו הטלפון ניתן בתינם. הטלפון הוא לכאורה בתינם, הצרכן מתתייב

לשימוש של שלוש שנים בדמי מנוי של כ- 60 דולר לתודש ועם תעריפי שימוש מאוד

גבוהים. בממירים האלה גם "פלאפון" וגם "סלקום" ישמתו לתת את הטלפון בתינם.
דני רתן
אין ספק שהעמקת התתוות תיתן לצוכן מגוון של ציוד, יותו תוכניות של תעויפים,

יותו שיוותים ויותו סיבסוד של המכשיו.

בשנת 1995 היו 125 אלף טלפונים סלולויים ותיום יש 800 אלף. זהו גידול דומטי ושתי

התבוות הקיימות עשו מאמץ אדיו לעמוד בביקוש. הן גם השתמשו במתיוי המכשיוים כדי

לווסת את הביקוש. אני מנית שתופעה זו תיעלם עם כניסת המפעיל השלישי.
היו"ו אברהם יתזקאל
אני מבקש מנציגי תברת "פרטנר" להתייתס לסוגיית הטכנולוגיה, לשירותים הנלווים

לציבור ושאלת המתירים. אני מנית שהתתרות לא תהיה על המתירים אלא בתתום אתר,

זאת מכיוון שהמכת הושתת על סוגיות שאינן בהכרת המתיר. אני מבקש התייתסות גם

לשאלה של תיוגים בין-לאומיים וסוגיית התשתיות. כמו כן נאמר לי שחברת "פרטנר"

מתכוונת שקהל היעד שלה יהיה המגזר העסקי.



אני מבקש לדעת איזה סוג של קשר יהיה עם תברת "בזק" שהיא חברת התשתית. "בזק"

מבינה שהסלולרי שלה נוגס במה שהיא אמורה לספק, קרי השיחות עצמן. בסיור שלי

ב"בזק" תהיתי באשר לניגוד האינטרסים הכרור בעניו הזה והם ענו לי שלא מעט חברות

ביו-לארמיות בעולם שעוסקות בתחום של "בזק" עוסקות גם בסלולרי.
עדי בירו
אני מודה על ההזמנה לישיבה, כי בסך הכל נולדנו לפני עשרה ימים ברגע שוועדת

המכתים החליטה שאנו ראויים להיות הזוכים. לכברר הוא לנו להיות כאן ולהתחרות

בחברות רציניות. אנו לא יוצאיס מתוך הנחה שהולך להיות לנו קל. יש שתי חברות

מכובדות, רציניות ומקצועיות שעשו לעניות דעתי עבודה נפלאה במדינת ישראל.

"האצייסון-וומפורה" היא אחת מחברות האחזקה הבריאות והעשירות במזומנים בעולם.

היא עוסקת בשינוע מכולות, בנכסיס, באנרגיה ובטלקומניקציה. "האצ'יסון-טלקום" היא

חלק הטלקום שלה ו"האציסון-טלקום אינטרנשיונל" היא החלק שמתעסק באופרציות

סלולוריות ואחרות בארצות הברית, באירופה ובמיוחד באנגליה, בצרפת, גרמניה, הודו,

המזרח הרחוק, הונג-קונג, אוסטרליה ובמקומות רבים אחרים בעולם.

"האצייסוו-וומפורה" מהווה כמעט %20 מערך הבורסה בהונג קונג תשאלת שאלה מה

ההשלכה של המצב במזרח הרחוק עליה. מר פוק שהוא מנהל החברה היה בישראל אצל

ראש הממשלה, שרת התקשורת ושר האוצר בעיצומו של המשבר בבורסה שם. הוא אמת

יכולתי להיות בזמן הזה שם, כי מבחינתי מה שקורה שם אומר שאני יכול לקנות חברות

בזול. אך העובדה היא שאני כאן כי הארץ הזו מעניינת אותי, הנושא הזה מעניין אותי.

"האצייסון - וומפורה" היא חברה ציבורית שנסחרת גם בהונג קונג וגם בלונדון ואנו

מכירים את הרכב סל הנכסים שלה. ראינו שמה שקורה במזרח הרתוק עחר לה בגלל הרכב

הנכסים שלה ובגלל עודפי התרבות שלה שהם דווקא במטבעות אחרים. הם כאן כדי

להישאר והס אומרים את זה בריש גלי, הם מתכוונים לזה חה מונבטא בכל מעשה שהם

עושים. הם היו מאושרים לזכות במכת הזה ולשלם 1.48 מיליארד שקליס, מפני שבעולם

המודרני אין ארוחות חינם, אי אפשר להיכנס לשווקים סלולריים בלי לשלם. גם ל"סלקום"

הכניסה לשוק עלתה הרבה מאוד כסף.

שיטת הסל ההפוך פירושה שזה עולה כסף. לכן מי שמכיר שווקים סלולריים בעולם

מבין שצריך בדרך כלשהי לשלם ויש שיטות להעריך את זה. שיתפנו אנליסטיים מן הטובים

שישנם ב"האצייסון" שעזרו לנו ואנחנו שלמים לחלוטין עם המתיר הזה. מכיוון שהכסף לא

בא רק מ"האצייסון" אלא גם משותפינו מת"ב - חברת הכבלים שבשליטת משפחת דנקנר

ו"אלביט" שהן חברות ציבוריות שנסחרות בישראל ובניו-יורק. כולנו שלמים עם הסכום

הזה. לסכום זה יש להוסיף לפי הערכתנו עור כ- 600 מיליון דולר כדי להקים את המערכת.

הדברים נשמעים ציוניים, והם אכן כך. התרגשתי מאוד שתוך כדי התהליך כאשר כולם

מדברים על מלחמות ודברים רעים, חברה שמעולם לא היתה בישראל באה לכאן עם כל

העוצמה. חה בתקופה שכולם בוכים שיש צרות ושהכל קשה. אני מאמין מאוד גדול בשוק

הסלולרי הישראלי. מר דני רחן ואנוכי כתבנו לסלולור 2, שכשזה קרה זה נראה חלום, שכל

שליח במדינת ישראל יסתובב עם סלולרי כך גם ילדים על אופניים. זה אכן קורה וצריך

לחזות מה יקרה קדימה. כעת זה מסובך יותר, כי כמו שאמרו בשוק יש כבר 1.8 מיליון

מנויים.



לגבי השאלה בקשר לטכנולוגיות. טכנולוגיית ה- גיי.אס.אם. היא טכנולוגיה שלא צריך

להמציא. האירופאיים בדרכם הדקדקנית המציאו מערכת שלמה של תקנים שמתייבת את

כל מי שמצטרף לאותו מוננדון שנקרא אם.או. יו. - מזכר ההבנה. זה נושא שהתחילו לעבוד

עליו בשנת 1982. האירופאיים היו תמיד אנשי סטנדרטים ולהבדיל מארצות הברית שהיא

ארץ יוצאת מן הכלל בכל מה שקורה בתפיסות החדשניות, האירופיים יש להם את

החדשנות שלהם עם הצמידות לתקנים. הכח שלהם הוא בלארגן את כולם מסביב למערכת

התקנים. תקנים יש להם כוח עצום גם אם הם תקנים דה-יורה שזה המצב, וגם אם הם

תקנים דה-פקטו. זה יוצר מצב של נפוצות שעובדת בסופו של דבר קודם כל לטובת הציבור

שצורך את השירותים. המכשירים עולים בזול יותר, מפני שיש המון יצרנים של מכשירים

והתשתית עולה בזול יותר לכל מי שקונה ג'י.אס.אם.

אנחנו עומדים להכריז על ספק התשתית שלנו. סיכמנו אתמול בערב עיסקה אדירה של

תשתית שתביא הרבה עבודה לאנשים במדינת ישראל שצריכים לספק לנו את התשתית

ולתמוך בה. לא יאומן איך חברות התשתית מתחרות זו בזו והמחירים יחסית טובים יותר.

אני מסתכל על הכל מבחינת הציבור חה אומר שאפשר לתת לציבור מכשירים קטנים, יפים

ובמחירים שונים ומשונים. אני מחזיק כאן מכשירים חדשניים שאנחנו לא היצרן שלהם.

התקן האדיר הזה סחב אליו את כל החברות שמייצרות מכשירים ויש מגוון של מאות

מכשירים. אנו לא נהיה בהכרח אלה שמפיצים את המכשירים. התפיסה אומרת שהמפיצים

של מכשירים צריכים למכור אותו כאשר המנוי הוא כרטיס זעיר וחכם שמושתל במכשיר.

הכרטיס שנמצא כאן הוא של "האציסון - צרפת" שמכיל בעצם את פרטי המנוי שלי, את

ספר הטלפון הפרטי שלי ואני יכול להכניס אותו לאיזה מכשיר שאני רוצה שהופך כך

להיות המכשיר שלי.
היו"ר אברהם יחזקאל
אני מבקש שתרחיב את הדיבור על נושא פריסת האנטנות ואם אפשר להתחבר לחברת

תשתית אחת שכל החברות תשתמשנה בה.
עדי ביר1
מבחינה טכנולוגית של אתרים ואנטנות איננו שונים מאשר מתחתנו "פלאפון" ו"סלקום".

זה לא שוני גדול מבחינת האנטנה וכל הקשור בה. אנחנו משתדלים כמיטב יכולתנו להיות

במקומות שיש אנטנות של אחרים, אך לא תמיד זה אפשרי. כמו החברות האחרות אנחנו

עושים תכנון רדיו מפורט שמחייב אותנו במאות רבות של אתרי אנטנות בכל רחבי המדינה

לפי כיסוי שהתבקשנו. יש במרכז מחוייבות המחייבת אותנו לתת כיסוי חסויים ואנחנו נלך

מעבך לכיסוי הזה. סוג המכח הזה גורם שאף אתד לא צריך להשגיח עלינו, אלא אנו

חייבים להשגיח על האינטרסים של עצמנו. אם לא ניתן שירות המתחרים שלנו יגברו

עלינו, הם הרי מחכים שאנתנו לא ניתן שירות מספיק טוב ולא נכסה מספיק.

צריך מאות אתרי אנטנות ומשרד התקשורת כרנב במכת שמתכוונים לעשות תוכנית

לאומית של פריסת אתרים.
דני רחו
יש תמ"א 36 ולאחרונה יצא מכת בנושא.
היו"ר אברהם יחזקאל
השאלה אם עוד פעם נגיע לאותה תמ"א אחרי שכל תחנות הדלק נכללו בה. האם

המהירות של הוצאת התוכנית, שאינה קשורה בכם אלא במשרד הפנים, תיתן להם תוכנית

להקמת אנטנות?
נסים דהן
האם כל חברה צריכה תורן משל עצמה או שניתן ששלושתן יתלו את האנטנות על אותו

תורן?
דני רתו
כבר היום יש שיתוף פעולה ביו "פלאפון" ו"סלקום". יש מספר לא גדול של אתרים

משותפים על בסיס הדדי.
נסים דהו
האם לא ניתן לחייבם על ידי חקיקה שישתפו פעולה לפחות בנושא התרנים?
דני דחן
אני לא חושב שצריך לחייב אותם בצו, בי יש להם אינטרסים חזקים לשיתוף פעולה. יש

מקרים שניתן להוסיף אנטנה נוספת על אותו תורן אך יש הרבה מקרים שזה לא ניתן.
שוי בית
שיטת המכח הזו גורמת לנו שאנחנו נהיה כלב המשמר של עצמנו. אף אחד לא שם 400

מיליון דולר ועוד 600 מיליון דולר ומחבה שהרגולטור יגיד לו מה לעשות. זו מין תרב

מתהפכת שמונחת על צווארנו כל רגע, ובכל דקה שחולפת אני יודע לעשות בדיוק את

החשבון מה עולה לנו כל יום שחולף, כמות המתחרים שמצטברת אצל מתחרינו, בעובדה

שהציבור מחכה לנו ובעובדה שהכסף שלנו עולה לנו כסף. מדובר בהרבה מאוד כסף, ולכן

יש לנו אינטרס להיכנס לשוק מהר, לתת שירותים טובים מאוד ולתת מגוון שירותים. יש

לנו אינטרס ששוק מכשירי הקצה יצמח מעצמו, אנחנו לא רוצים שום קונטרול על השוק

הזה, אלא להיפך.
היו"ר אברהם יחזקאל
זו קונספציה חדשה.
עדי בירן
זו קונספציה מקובלת בעולם הג'י.אס.אם. ויש אפילו ארצות מסויימות שככה זה

בהגדרה. בפינלנד לדוגמה בכלל לא מספקים מכשירים. כשגורמים מסויימים מבקשים ממני

להפיץ את המכשירים שלהם אני אומר שהם צריכים קודם כל להתארגן ולהפיץ לבד ואנחנו

נעזור להם. בטכנולוגיה שלנו יש את המכשיר ואותו כרטיס קטן ח"סים קארד", ואז אנו

יכולים לתת למי שמפיץ את המכשירים גם להפיץ את ה"סים קארד". יש כאן הרבה

קומבינציות מאוד מעניינות.

"האצ'יסון" מאושרת להיות בישראל ואני אומר זאת על דעתה ובשמה. "האצ'יסון" לא

נמצאת בשום מקום שאין תחרות. השוק כאן רווי, אך ככה זה באנגליה, בארצות הברית,

בהונג קתג בה פועלות 9 רשתות וככה זה גם בהררו. "האצייסון" התחברה במקרה או שלא

במקרה עם שותפים ישראליים שגס הם חיים בתחרות וגם הם מבינים תחרות. אנחנו

מתכוונים להיכנס לתחרות עם מתחרינו ואני מצהיר ומבטיח שאנחנו נהיה מתחרים הוגנים.

זו נקודה שהיא מאוד חשובה בקוד האתי שלנו ונשמור על זה כמיטב יכולתנו.
לגבי סוגיית המחיר
אני לא רוצה להיות ציני, אך כמו שאם ישאלו את "פלאפון" או

את "סלקום" מה יהיו מוזיריהן בעוד תצי שנה, גם אנחנו לא רוצים לדבר על כך. התחרות

שלנו תהיה לא רק על מחיר, כי כמות הפרמטרים שיש בשירות סלולורי גיי.אם.אם. היא כל

כך מרובה שנדע להרכיב את הקומבינציות המונאימות, כאשר חלק גדול מהיתרונות שלנו

זה שהציבור יבין את מערכת התעריפים שלנו. מבנה התעריפים יהיה ברור מאוד ואני לא

רוצה להיכנס עתה לפרטים, כי בכך אני אגלה את סודותינו. מנכ''ל משרד התקשורת שראה

חלק מהקונספציה במכת מבין למה אנחנו מתכוונים. אנו נלך בשיטה מאוד בתרה.

אחת התכונות של הגיי.אם.אם. היא יכולת הנדידה בעולם. בזמנו כשהתחיל שירות

סלולרי בישראל לאנשים היה קשה להבין שאם הם מחזיקים מכשיר סלולרי בכלל לא

צריכים לדעת איפה הם נמצאים. בכל מקום בו הם נמצאים הם מקבלים את השיחה. זה

הולך להיות כך בכל העולם, אם רוצים. אם נמצאים במקום כלשהו בעולם מתקשרים

למספר בישראל ואם אותו מנוי רוצה הוא יוכל לקבל את השיחה במקום שהוא נמצא. זה

יהיה רק אם המנוי רוצה, משום שהמקטע הזה עולה כסף נוסף - הוא עולה את מקטע

השיחה הבין-לאומית ואת זמן האוויר של המפעיל בארץ הזרה. באמצעות שירות זה מי

שמתקשר לא צריך להיות מוטרד בכלל בשאלה היכן נמצא בעל הטלפון.

יש היום בעולם למעלה מ- 200 מפעילים של גיי.אס.אם בלמעלה מ- 100 ארצות. כבר

פנינו לאם.או.יו. ואתמול ניתנה לנו טיוטת הרשיון כדי שנוכל להתקבל לשם. אנחנו

נמצאים בתהליכים של חתימת הסכמי נדידה.
היו"ר אברהם יחזקאל
האם זה נכון שזה נפוץ יותר באירופה מאשר בארצות הברית?
עדי בירן
השיטה היא אירופאית ולכן בהגדרה היא מכסה כל ארץ באירופה, בדרך כלל על ידי

שני מפעילים בכל ארץ אירופאית ובשנה האחרונה גם לנזעלה מארבעה מפעילים. בארצות

הברית השיטה נכנסה רק בשנתיים האחרונות כאשר האף.סי.סי. נכנס למכתים של

פי.סי.אס. שאפשר לממש אותו באחת מהשיטות הטכנולוגיות. אחת השיטות שזה מומש זה

כגיי.אס.אם. בתדר אחר ולכן מזה כשנה אפשר לנדוד לארצות הברית עם מכשירי

ג'י.אס.אם. שנקראים מכשירים דואליים. הלקוח אינו מרגיש בזה, אך המכשיר בנוי גם

לתדר 900 מג"ה וגם ל- 1,800 מג"ה.

לגבי השאלה על קהל היעד, אני רוצה לומר באופן חד משמעי שאין לנו שום כוונה

למצב את עצמנו כשירות עלית, כשירות שהולך דווקא לעסקים או דווקא לאנשים

מבוססים. בשום פנים ואופן לא. אנחנו חייבים לתת שירות אוניברסלי ולכל אחד. אנחנו

נעשה זאת ונשתדל לתת חבילות ברורות שתתאמנה לגבי צרכנים שונים.

לגבי הקשר עם "בזק". "בזק" היא חברת התקשורת הלאומית, אנו מכבדים אותה

ומכירים בערכה. התחלנו בדו-שיח עם "בזק" כדי לקנות ממנה קווי תמסורת, תשתיות

ושירותים אחרים. זה לא כל כך פשוט, כי ל"בזק" יש כוונות מאוד טובות, אך הן לא

מתבצעות מהיום למחר. אל לנו להחלונן כי אנחנו בסך הכל בני עשרה ימים. אנו מקווים

שדו-שיח זה יתקדם.
שלום מנובה
אני מברך את מר עדי בירן בהצלחה ובהרבה מאוד מזל. "סלקום" היא תולדה של

פתיחת השוק לתחרות וכמו אנו בוודאי מברכים על התחרות. לא נצניע ונאמר שהרבה

1זאוד מהלבים בעת האחרונה ובוודאי בשנה הקרובה חם עם פנים לתחרות הזו. אם מדובר

על השקעות של בספים ידוע לבולם ש"סלקום" בדדו הפריסה שלה ובדרך הצטרפות מנויים

לתברה, השקיעה בערך פי 3 מהתחזית המקורית לחמש השנים הראשונות. נדמה לי שאנו

עומדים עתה בהשקעה של כ- 800 מיליון דולר והיד עוד נטויה. זה מתבטא בהעמקת

הפריסה וברחבי המדינה פרוסים ב- 650 אתרים של חברת "סלקום" עם 11 מתגים ענקיים.

במהלך השנה הקרובה יוקמו עוד 2 מתגים בעוד 200 אתרים.

אני רוצה להתייחס לסוגיה שהועלתה באן על שיתוף באתרי אנטנות. הדבר הזה אפשרי

אבל הוא מורכב ובתלק מהמקומות בבלל בלתי אפשרי. הוא אינו אפשרי משתי סיבות
עיקריות
מתחת לאנטנה יש מתקן, תדר, מערכות הספקת חשמל, מערבות מיזוג וכדי,

שלפעמים בנפח הנתון לא ניתן לאכלס את מה שרוצים. במקומות שהגענו לכך שאפשר

למקם שני מתקנים ביצענו יחד עם "פלאפון" את כל הפעילות ההנדסית והקמנו מתקנים

משותפים. אני חייב לומר שלמרות הרצון שנובע בפירוש מצורך כלכלי, הדבר הזה הוא די

מוגבל, מסובך ומאוד מורכב. עוד בשנת 1995 כשיזמנו את התמ''א הראשונה בנושא הזה,

תמ"א במגזר הכפרי, שבמהלך זריז יחסית השלמנו אותו. במגזר הכפרי אכן קיימת תמ"א

שעומדת לפוג בעוד שלוש שנים, אבל היא עדיין חיה וקיימת והיא מאפשרת במגזר הכפרי

לפתות לעבוד על פי תמ"א מסודרת עם פרוצדורה מאוד מוגדרת מול הרשויות והוועדות

המקומיות. במגזר העירוני זה לא קיים ואיני מנסה לרפות את ידיו של מר בירן, אך הנושא

של הקמת אתרים במגזר העירוני הוא מאוד מורכב ולא מוסדר בשומ מסלול אחד ויחיד.

למעשה בכל ועדה נחשפים לדרישות שונות ומשונות. אין נוסחה אחידה לדבר הזה ואני

סבור שבעידן הזה בו התחזית היא שילוש מספר הטלפונים הסלולריים והניידות היא שם

המשחק, הדבר הזה יגיע למימדים כאלה שיחייבו הסתכלות יותר עמוקה בעניין.

באחת הוועדות בכנסת התקיים אתמול דיון בעניין הקרינה ממכשירי הטלפון ומאתרי

האנטנות. לצערי הדיון היה לא ממצה ואני מציע שמשרד התקשורת יתייחס לענין ולא אנו

כבעלי ענין לכאורה. צריך לזכור שגם אנו על נשינו וטפינו משתמשים במכשירים

הסלולריים.

התחלנו את השירות שלנו במשק הישראלי כשהסיסמה היתה "סלקום לכל". באמת

חדרנו לשוק דרך כלל השוק ולא דרך איזה נישה של אליטה עסקית. משם פרסנו לשני

הכיוונים. זו נוסחה שהוכתה כנוסחה נכונה ומוצלחת, ואכן היום כמעט לכל בית יש מכשיר

סלולרי. ל"סלקום" יש כ- 900 אלף מנויים.
היו"ר אברהם יחזקאל
האם אתה מעריך שכניסת "פרטנר" לשוק תשפיע על שוק המחירים?
שלום מנובה
אנו כמייצגי המחירים הנמוכים ביותר בעולם של תקשורת סלולרית אין לנו הרבה מה

לומר בנושא. ברשיון שלנו אנחנו מנודבים לשמור על רמת המחירים של היום גם בשנים

הבאות עד לשנת אלפיים, למעט הצמדות שחורגות מעל %8. זה אחד המרכיבים העסקיים

שמקשה עלינו מבחינת העסקים, אך מקל עלינו מבחינת החדירה לשוק. אם תהיה ירידת

מחירים היא תהיה תלויה במתחרים שלנו, כי אנו חיים ברמת המחירים הנמוכה ביותר

בעולם. היינו שמחים כמובן אם ניתן היה לגבות יותר, אך זה לא אפשרי.
היו"ר אברהם יחזקאל
מה לגבי דמי ביטוח ואחריות, האם בדברים הללו יהיה שינוי?
שלום מנובה
צריך לזבור שהסל העסקי של חברה אינו מורבב רק מדבר אחד וצריו להסתכל על כלל

החבילה. שרת התקשורת ציינה שרמת החדירה של הטלפתים הסלולריים היא במקום

שלישי או רביעי בעולם, אך מבחינת אינטנסיביות השימוש בהם אנחנו במקום ראשון

בעולם. כלומר אם כופלים את המדד של עומק החדירה עם מדד השימוש אנחנו מזמן במקום

ראשון בעולם והשימוש הממוצע אצלנו הוא פי 3 או 4 מאשר בעולם. רמת האינטנסיביות

בשימוש מביאה לרמת תקלות מאוד גבוהה. היצרנים שלנו לא מבינים מדוע רמת ההשבתות

של טלפונים כל כך גבוהה בארץ. זה הוא הסבר אחד מדוע דמי הביטוח והאחריות הם

ברמה גבוהה יתסית. הביזנס של ביטוח ואחריות לא עושה לנו חיים קלים והוא גם לא

ביזנס.
אורו מוסט
חשוב לי להדגיש שהביטוח והאחריות אינם חובה ומי שרוצה עושה זאת כדי לבטח את

עצמו מפני עלות התיקון, כמו בכל מוצר אלקטרוני אחר.
היו"ר אברהם יחזקאל
האם עם כניסתה של חברה שלישית לשוק יהיה קושי לעבור מחברה לחברה?
אות מוסט
מאחר שהשוק צפוף "סלקום" והמפעילים האחרים יבנו על נסיונות להעביר לקוחות

ונראה לי שלא יהיה מקום להערים קשיים.
שלום מנובה
לגבי שימוש בטלפונים גם בחו"ל, לקוח של "סלקום" יכול לנדוד היום לארצות כמו

קנדה, ארצות הברית, דרום אמריקה ובקרוב בניו-זילנד עם הטלפון שלו עם מספר מקומי.

בעוד כשלושה חודשים הוא יוכל לנדוד עם מספר ה"סלקום" שלו באתרים הנ"ל.
איילת גרדמו
"פלאפון" פועלת 12 שנים בישראל ולמעשה היא הביאה את הטלפונים הסלולריים

ארצה. עד היום ההשקעה שלנו היא למעלה ממיליארד דולר בתשתית ויש לנו עוד 13

מתגים ב- 600 אתרים שפזורים ברחבי הארץ. מזה שנתיים וחצי אפשר לנדוד עם "פלאפון"

לחו"ל. עד היום זה היה רק לארצות הברית וקנדה ועם המעבר לשיטת הגיי.אס.אם.

הלקוחות יכולים שלנו יכולים לנסוע איתו לכל המקומות בעולם בהם קיימת הטכנולוגיה

של הג'י.אס.אם.

מבחינת שירות ואיכות אני חושבת שאין צורך לומר שאנו מובילים על המתחרים שלנו.

אנו מברכים את חברת "פרטנר" ואנחנו יודעים מה זה להפוך מחברה ללא תחרות לחברה

עם תחרות, אנו מאמינים שזה עשה רק טוב ללקוחות שלנו. אני תושבת שכניסת "פרטנר"

לשוק תעשה להם רק יותר טוב.



מספר המנויים שלנו הוא כ- 900 אלף ונושא דמי הביטוח והאתריות הוא זכות ולא

תובה. לקוח של "פלאפון" יכול לבחור אם לבטח את המכשיר שלו אצלנו או לא.
היו"ר אברהם יחזקאל
מדוע אינכם מבטחים את ה"סטארטק"?
זוהר רונו
יש אפשרות לבטח "סטארטק", אך רק ללקוחות שלנו.
איילת גרדמן
"פלאפון" תכניס השנה טכנולוגית נוספת לרשת שלה והיא תהיה המפעיל היחיד

שמפעיל שתי טכנולוגיות ברשת אחת. טכנולוגיית הסי. בי.אם. אי. שבקרב הטכנולוגיות

הספרתיות נחשבת למתקדמת ביותר בעולם.
היו"ר אברהם יחזקאל
אני מבקש את התייחסותכם לגבי הדרישה לחשלום באמצעות הוראת קבע בלבד. יש

מקומות בעולם שאין דרישה לשלם באמצעות הוראת קבע או בכרטיסי אשראי.
אורו מוסט
ל"סלקום" יש מוצר שנקרא "טוקמן" שלגביו אין שום צורך בחשבון. אין חשבון חודשי

ואין דמי מנוי, אלא ניתן לקנות כרטיסים בצורה שרוצים ועל פי חתקציב שהמנוי קובע

לעצמו. זה בדיוק עונה לצרכים של אדם שלא רוצה להשתמש בחשבון בנק או בכרטיס

אשראי.
לאה ורון
ההבטחה של אמצעי תשלום באמצעות הוראת קבע בבנק היא מאוד מיוחדת לשתי

חברות הטלפונים הסלולריים בארץ. צריך לאפשר לשלם את החשבון כמו שמשלמים

לחברת חשמל או את חשבון המים שלגביהם אין צורך שיהיה חשבון בנק.
אורו מוסט
כחלק מהעלויות שלנו אנו נושאים בעלויות מאוד כבדות של חובות לא משולמים.

כידוע, מול 800 מיליון דולר שבעלי המניות שלנו חשקיעו צריך להביא גם הכנסות. עברנו

את כל הרשויות הנדרשות כדי לאשר את נוהל התשלום הזה. הוא נוהל סביר ואינו מקשה

במיוחד. למי שלא רוצה להשתמש בחשבון בנק יש מסלול עם מכשיר זהה לחלוטין ובימים

הקרובים הוא יהיה פתוח לכל השירותים המוספים כולל שיחות לחו"ל.
דני רחו
אני חושב שהעובדה ששתי החברות הסלולריות אינן מאפשרות לשלם את החשבון

בצורה שהמנוי רוצה, אלא מחייבות אותו להיות עם כרטיס אשראי או הוראת קבע, יש בה

פגיעה צרכנית. אני לא חושב שזה נכון והנושא נמצא בבדיקה שלנו כדי לבדוק את

ההיבטים החוקיים שלו. ברשיון שמשרד התקשורת נתן לא חייבנו אותם לנהוג בצורה זו של

תשלום.
היו"ר אברהם יחזקאל
איו תהיה ההתקשרות מבתינת אמצעי התשלום עם הצרכן בחברת "פרטנר" ?
עדי בירו
כפי שציינתי אני לא אפרט מה יהיה בדיוק ב"פרטנר", אר אני אדבר בקיצור על עולם

הג'י.אם.אם. - אפשרות לשלם במזומן בגיי.אם.אם היא אפשרות מובנה בצורה מאוד

מתוחכמת והדבר תפס את אירופה מזה שנתיים בארצות המפותחות ביותר. למרבית הפלא

זה התחיל בשוויץ, זה עבר לאיטליה וכשהיינו בקאן לפני שבועיים הסתבר לנו שזה תופם

ארצות בעולם ומאפשר להחדיר שירותים סלולריים למגזרי אוכלוסיה שאין להם כרטיסי

אשראי או חשבונות בבנק. אחד המפעילים הכי מדהימים בקאן היה מפעיל סלולרי בדתם

אפריקה שביסס את החדירה שלו על מגזרי אוכלוסיה כאלה שההכנסה שלהם מאוד נמוכה

או שיש להם הכנסה והם לא מוכנים להצהיר עליה.
היו"ר אברתם יחזקאל
ישנה כאן שאלה שהיא בעייתית מנקודת מבט צרכנית. האם לא ראוי שבענין הזה

החברות תערכנה להתקשרות אחרת מבחינת התשלומים?
שרת התקשורת לימור לבנת
משרד התקשורת בודק את הנושא, אר יחד עם זה, באופן לא מחייב, אני רוצה להעיר
שתי הערות
1. אני חושבת שאי אפשר לעשות שום השוואה בין תשלום תשבון טלפון או

תשלום חשבון מים, מיסי עירייה וכד/ במקרים אלה לא מדובר בתחרות ובשוק חופשי, אלא

במונופול של גורמים שאינם נמצאים בתחרות זה מול זה, ולכן אין מקום להשוואה בין

הדברים.

2. מכיוון שמדובר בשוק תחרותי והוא יהיה עוד יותר תחרותי, מימלא בתחרות כמו

בתחרות, אם חברה אחת תאפשר אמצעי תשלום אחרים, אז גם חברות אחרות מן הסתם

יצטרכו להתאים את עצמן. אני חושבת שככל שנמנע מלהתערב ממשלתית או פרלמנטרית,

זה יהיה עדיף.

למיטב ידיעתי חיוב באמצעות הוראת קבע בבנק אינו בניגרר לתנאי הרשיון של

המפעילים. אני לא רואה בדבר בעיה ואיני תמימת דעים עם הדרישה לחייב את המפעילים

לאפשר אמצעי תשלום אחרים מלבד הוראת קבע.
שלום מניבה
להבדיל מחברת החשמל או המים והטלפון הקווי שללקוח יש כתובת שאפשר לשלוח

אליו חשבון, אזי למנוי הסלולרי אין כתובת. גם כשהמנוי עובר דירה הוא אינו מגיש

לחברה התחייבות מחדש.
דוד תדמור
אני מברר את חברת "פרטנר" על הזכיה. השוק הזה הוא שוק תחרותי ורק מי שזוכר עד

כמה היה רע השירוח של חברה יחידה לפני שנכנסה התחרות וכמה הוא היה יקר, יכול

להעריך את השיפורים הגדולים שיש בתחום, לא רק בחדירה אלא גם במהות.



שלושה שחקנים בעולם שלנו הם שיפור גדול בהרבה מ- %50 לעומת שניים. לשני

שחקנים גם בלי שום תיאום בלתי חוקי ביניהם, יש נטיה לאורר זמן להתכנס למבנה דומה

של מחירים, של שירות, של איכות ושל מגוון. כשיש שלושה שתקנים התכנסות כזו הרבה

יותר מסובכת. צריך לברך מאוד על כניסתו של שחקן שלישי, כי אנחנו עדיין בשלבים

מוקדמים וראשונים של שירות סלולרי וברמה מאוד גבוהה של רגולציה גם לגבי מחירים

וגם בתחומים אחרים. שחקן שלישי לאורך זמן, ולאחריו נוספים, הוא תשתית לתחרות

בריאה הרבה יותר.

מחירי המכשירים הסלולריים יירדו ללא ספק עם כניסת חברת "פרטנר" לשוק, אם

"פרטנר" לא תכניס חסמים מלאכותיים על שימוש במכשירים שלא נקנו כאן, כפי שנעשה

בעבר על ידי מתחריהם לעתיד. ברגע שאפשר לקחת מכשיר מחוץ-לארץ ולהשתמש בו כאן

בלי תלות באיזשהו מתג נוסף או צריבה שהצורב גם טורח לבדוק בשמחה גלויה אם שולם

מכס וכד', זה יביא לירידת מחירי מכשירי הטלפון ב"פרטנר" וירידת מחירי המכשירים

ב"פרטנר" תביא לירידת המחירים בחברות האחרות.
עדי בירן
כך נעשה.
דוד תדמור
פנו אלינו בשאלה של רגולציה של מחירי מכשירי טלפון, עם דגש על מכשיר

ה"סטארטק" שהוא נוח יותר מאחרים ויקר לשיטת הקונים באופן לא פרופורציונלי למחירו

הראוי, התחרות תפתור גם את המצב הזה בקרוב ואני מקווה שבלי התערבות שלנו.

אין ספק שאינטגרציה אזורית ובין-לאומית תקודם בשיטת הג'י.אס.אם. וטוב שהגענו

לכך אפילו אם זה באיתור.

אני רוצה להעיר מספר הערות, שאומנם משרד התקשורת אינו הכתובת האידיאלית

להם, כי מימלא את רובם הוא מיישם, אבל אני אומר אותם בכל מקרה משום שהדברים

נכונים גם בתחומים אחרים. לדעתי אנחנו צריכים להמעיט ברגולציות, יש ליצור תנאים

לתחרות ולא להסדיר את הצורה שבה היא פועלת. זה נכון לכל מי שיש לו כוח רגולציה

ובמקרה הזה זה גם משרד התקשורת וגופים שקשורים אליו. אני מאמין גדול בכך שצריך,

אם בכלל, להציב תנאים מבניים, אבל ברגע שהתנאים לתחרות נוצרו לא להתערב בעסק,

היינו, לא לומר איך לנהל את העסק ולא להציב לכל עסקה תנאים רק בגלל שאפשר להציב

אותם. יש לתת לחיים המסחריים לזרום בכפוף לכך שהתנאים לתחרות קיימים. צריך

בהקשר זה להבטיח, גם לאורך זמן, תשתית רגולטורית אחידה לכל השחקנים בשוק. זה

נכון, ולעיתים קצת יותר מסובך, בתנאים של מכתים ממשלתיים, כי במכת ממשלתי כל

אחד יוצך עולם רגולטורי משל עצמו. אני בטוח שלאורך זמן משרד התקשורת יצור את

ההסדרה האחידה של השחקנים השונים, כי הסדרה אחידה מו חיונית לתחרות סדירה.
בנושא פיקוח המתירים
שר התעשיה והמסחר האחראי על הרשות הנחה גם את משרדו

וגם אותנו לנסות להמעיט ככל האפשר בפיקוח על מחירים. הדבר עולה בקנה אחד עם

היגיון כלכלי טוב. מי שמסתכל על ירידת המחירים המופלאה בתחום התקשורת נוטה

לפעמים לשכוח שאותו מחיר שירד לשליש היה מחיר מפוקח, היה מחיר רגולטורי שאותו

כנסת ישראל או הרגולטור לפי העניו, קבע. אם אנחנו חושבים שהמחיר היום הוא מחיר

של שיווי משקל תחרותי לא צריך לשכוח שהמחיר של ה-100%, שהיה גדול פי 3, היה

מחיר מפוקח, לעיתים מחיר מפוקח מירבי ולעיתים מחיר מפוקח קבוע. גם מחיר מפוקח

מירבי, לצערנו, יש לו נטיה להפוך להיות מחיר מפוקח קבוע, המחיר היחיד שיש. לפי

בדיקתנו וכך גם דעת השר שרנסקי, פיקוח על מחירים נוטה לקכע מוצרים. ברגע שמפקחים

על מוצר הוא נשאר אותו מוצר, מונעים חדשנות והופכים את המוצר לאיגרת חוב. הדבר

היחיד שבטוח במוצר מפוקח הוא שהוא יעלה בנוסחה מסויימת כל שנה בלי קשר אם יש

תחרות או אין תחרות. אני קורא ללמוד מזה ולהמעיט ככל האפשר בפיקוח על מחירים,

אלא רק במקרה שזה לגמרי נחוץ. צריך לזכור שיש כלים אלטרנטיביים לפיקוח מראש,

משום שחוק ההגבלים העסקיים מבטיח סד בדיעבד לניצול לרעה של כוח מונופולי, גם על

דרך הפקעת המחירים.
מיכל כהו
אנו כנציגי הצרכנים מברכים כמובן על כניסת מפעיל חדש לשוק. אני מבקשת את

התייחסות שרת התקשורת לנושא הקרינה. אני סבורה שעם כניסת מפעיל שלישי לשוק יש

מקום לבדוק את זה בצורה מאוד יסודית תאת לאור הנתונים שנמסרו אתמול בוועדת המדע.
היו"ר אברהם יחזקאל
אני מבקש להשאיר את הנושא הזה לאחריות ועדת המדע.
שרת התקשורת לימור לבנת
בפתיחת הישיבה נשאלה השאלה לגבי ניגוד עניינים בין "בזק" לחברות הסלולריות. אני

רוצה להזכיר שרק לפני כשבועיים היועץ המשפטי של משרד התקשורת ד"ר יזהר טל, כתב

מכתב למנכ"ל "בזק" עמי הראל שהוא גם יושב ראש "פלאפון", שיש בזה משום ניגוד

עניינים. לכן הוא הורה לו לא לכהן כיושב ראש "פלאפון". אני רוצה להזכיר שאנו נמצאים

בשלב זה בדיונים עם חברת "בזק" שנציגיו הם הנציגים הבכירים ביותר והם גם אלה

שחשופים לכל הסודות העסקיים של החברות הבינלאומיות האחרות, "ברק" ו"קווי זהב",

ואנו מונעים מהם לשבת כדירקטורים בחברת "בזק בינלאומי". זאת כדי להבטיח את הגינות

התחרות ואת היעדר ניגוד העניינים בין חברת "בזק" לבין החברות האחרות שמתחרות

בשוק. אנו מנסים ככל יכולתנו לדאוג שאכן לא יהיה ניגוד עניינים. זה לא אומר שצריך

למנוע מ"בזק" פעילויות נוספות, אך צריך לבנות את זה כך שלא יהיה ניגוד עניינים. אנו

עומדים להביא לכנסת הצעת חוק שכבר הופצה בתזכיר הצעת חוק במשרדי הממשלה,

ותובא לוועדת שרים לענייני חקיקה, לגבי ביטול סעיף 50 שמקנה בלעדיות לחברת "בזק".

ביטול הבלעדיות בסעיף 50 לא יאפשר עדיין כניסת מפעילים נוספים לשוק, כי זה דורש

תיקונים נוספים, אך זהו שלב ראשון בפתיחה לתחרות גם של השיחות המקומיות.

גם "פלאפון" וגם "סלקום" נתנו כיסוי ביהודה ושומרון למרות שהם לא היו מחוייבים

לכך. הכיסוי היה מאוד חלקי ואני לא באה אליהם בשום טענה, משום שעל פי תנאי

הרשיון שלהם הם אינם חייבים לכסות את אזורי יש"ע. במכת למפעיל הסלולרי השלישי,

על פי בקשתי, משרד התקשורת הכניס גם הוראת כיסוי ביש"ע, משום שאני סבורה

שלאזרחים המתגוררים שם מגיע שירות כמו לכלל אזרחי המדינה.



לגבי הקרינה מהמכשירים הסלולריים, איני מומחית לקרינה וכדי, אך שר הבריאות

שלח לי לפני זמן מה תוצאות מחקר שנערך על ידי ארגון הבריאות העולמי וביקש ממני

שאפנה לחברות הסלולריות שייזמו מחקר בנושא הזה. אני רוצה להבהיר שהנושא הזה לא

נמצא באחריות משרד התקשורת אלא בסמכות המשרד לאיכות הסביבה. אנו לא יכולים

לעשות בנושא מאומה, אך יחד עם זאת עשינו שני דברים: העברתי לשר לאיכות הסביבה

את המסמך של ארגון הבריאות העולמי. כמו כן ב- 23 בפברואר פניתי גם למנכ"ל

"פלאפון" ולמנכ"ל "סלקום" בכתב, צירפתי את המחקר של ארגון הבריאות העולמי

וביקשתי מהם להשתתף יחד במימון מחקר בנושא. אין לי סמכות לאכוף את זה עליהם אלא

רק לבקש זאת מהם. אנו נפנה גם לחברת "פרטנר" ליטול חלק בענין.

לפני ימים אחדים קיים מנכ"ל משרד התקשורת דיון במשרד בנושא של הקמת נזרכז

ישראלי למחקר ומידע בנושא השפעות קרינה על בריאות הציבור. סוכם שייערך דיון נוסף

במשרד לאיכות הסביבה עם כל הנוגעים בדבר ועם המדען הראשי של המשרד. משרד

התקשורת יטול חלק ויסייע כמיטב יכולתו בהקמת מרכז מה, כחלק מהשתתפות משרדי

הממשלה. הנושא אינו באחריותנו ואנו נשתף פעולה ככל שנוכל.
עו"ד יזהר טל
אני רוצה להבהיר בענין המכתב למנכ"ל "בזק", שהעמדה של המשרד איננה שהעובדים

והדירקטורים של "בזק" ככלל אינם יכולים לשרת בדירקטורים של חברות הבנות, אלא רק

עובדים בכירים ודירקטורים ב"בזק" שיש להם מעורבות בעניינים- של המתחרים של חברות

הבנות לא יובלו לשרת כדירקטורים שם.
היו"ר אברהם יחזקאל
הישיבה היתה בנימה אופטימית ונראה לי שבעקבות כניסת המפעיל השלישי המחירים

יירדו והשירות לצרכן יהיה טוב יותר.

אני מודה לכל המשתתפים, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה ב-10:45

קוד המקור של הנתונים