ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 02/03/1998

דיווח שר התיירות על מדיניות ופעולות המשרד; המשבר בתיירות הנכנסת לישראל - (הלס"י) - חבר הכנסת אפי אושעיה

פרוטוקול

 
הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 230

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני. די באדר התשנ"ה (2 במרץ 1998), שעה 10:00

נכחו;

חברי הוועדה; אברהם יחזקאל - היו"ר

אפי אושעיה

יורי שטרן

מוזמנים; משה קצב - שר התיירות

שבתאי שי - מנכ"ל משרד התיירות

שמואל צוראל - סמנכ"ל משרד התיירות

משה גורל - עוזר שר התיירות

אהובה גנור - משרד התיירות

אורלי דורון - משרד התיירות

מוטי שילה - משרד התיירות

פיני שני - משרד התיירות

גדעון שניר - משרד התיירות

רון אילון - סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר

בתיה כרמון - מנהלת מחלקת אשרות, משרד הפנים

אל"מ דוד חכם - עוזר למתאם הפעולות בשטחים, משרד הביטחון

מתיתיהו הכהן - ראש חטיבה קונסולרית, משרד החוץ

טובה הרצל - משרד החוץ

שמואל בראל - יו"ר איגוד מורי הדרך

איזה-יצחק גורן - סגן יו"ר איגוד מורי הדרך

פנחס עמרני - מזכיר ארצי, איגוד מורי הדרך

אבי רוזנטל - מנכ"ל התאחדות בתי המלון

יעקב כץ - מנהל שיווק, התאחדות בתי המלון

עמי אתגר - לשכת מארגני התיירות

חוזי עמיאל - לשכת מארגני התיירות

ששון אפרתי - מזכיר איגוד בתי המלון, ההסתדרות הכללית

מנהלת הוועדה; לאה ורון

קצרנית; תמר פוליבוי

סדר-היום; 1. דיווח שר התיירות על מדיניות ופעולות המשרד.

2. המשבר בתיירות הנכנסת לישראל - (הלס"י) - חבר הכנסת אפי אושעיה.



1. דיווח שר התיירות על מדיניות ופעולות המשרד

2. המשבר בתיירות הנכנסת לישראל - (הלס"י) - חבר הכנסת אפי אושעיה

היו"ר אברהם יחזקאל;

אני פותח את הישיבה. אני מתכבד לארח את כבוד סגן ראש הממשלה ושר התיירות

שהוא גם חברי ושאני גם מוקיר ומעריך אותו מאד אישית. אנחנו דנים בסוגייה שהיא
די אקוטית
מצב התיירות הנכנסת לישראל.

אין זה סוד שמצב התיירות "על הפנים", והשאלה היא מה ניתן לעשות, כאשר

באירופה המצב הכלכלי קשה מאד, דבר שלא מעודד נוסעים להגיע אלינו. גרמניה סובלת

מאבטלה, ויש כמובן בעיות באשר לעניין של מדיניות שלום - כן קשור או לא קשור

למשבר - אם כי לא ניגע בדיון הזה בנושא הזה, אלא נותיר לשר לומר את דבריו

במידה שיחפוץ בכך, כי ועדת הכלכלה היא ועדה שנטולה אלמנטים פוליטיים, ואני

חושב שזה יהיה לא נכון לדון בכך כרגע.

יש ירידה במספר התיירים הבאים משווייץ - ואודה לך אם תאושש לי עובדה זאת

- בגלל הסוגייה הקשורה בכל נושא הבנקאות והכסף היהודי. בעקבות נושא הכספים

וירידת ההון היהודי מתקופת השואה, ובטח מה שקרה לאחרונה לא מוסיף. יש גם ירידה

במספר התיירים הבאים מצרפת. ניסינו לנתח גם באמצעות מנהלת הוועדה, גברת לאה

ורון, או יותר נכון באמצעות בעלה שבקיא בתחום, ונמצא שיהודי צרפת גם מבקרים

פחות בארץ, מכיוון שהם מעדיפים תיירות זולה יותר, למשל: בתוניסיה יש כבר בתי

מלון כשרים, ולשם מגיעים גם יהודי צרפת.

השאלה היא מה אנחנו עושים גם באשר לאירועי שנות ה-50 למדינת ישראל, איך

אנחנו נערכים לשנת 2000 ומה מתכוון השר לעשות בעניין.

אני חייב לומר הערה שקשורה לנושא של עמותת שנות ה-50. אני מצר צער רב על

כך שסגן ראש הממשלה ושר התיירות - אמנם זה נראה כאילו אני מתערב בפוליטיקה

פנימית, אבל זה פורסם - הוכשל בתפקידו. אני חושב שהנושא של שנות ה-50 הוא גם

נושא תיירותי מהמעלה הראשונה, ושר התיירות יכול היה ליצור קונסנסוס בין כל

הפלגים, בין כל המפלגות, כמי שהיה מוביל את העמותה של שנות ה-50, שהרי אתם

שאצלנו יש השגות על פוליטיזציה של מה שאמור להיות, ואני אומר לכם בוודאות

שבמפלגה שלי - וזה לא סוד שאני איש מפלגה - היתה הסכמה שקטה - ולא שמישהו צריך

הסכמה - של גורמים בתנועת העבודה על כך שסגן ראש הממשלה, משה קצב, הוביל את

הגיגות שנות ה-50.

שר התיירות משה קצב;

אפשר עוד להציג מועמדות לנשיאות?

היו"ר אברהם יחזקאל;

כן, בבקשה. אני אומר כשאני מוקלט ומצוטט שאם השר קצב היה מציג את

מועמדותו, הייתי מראשי המטה שלו, ואני אומר את זה גלוי, אבל אלה דברים שצריך

להעמיד במבחן המציאות.



בכל מקרה, אני חושב שאתה נמצא בתקופה מאד קשה מבחינת מצב המשרד, והשאלה

היא איך אתה מתגבר עליה. אני חייב לומר שהיה כאן אלמנט אישי - ואני אומר לך

דבר שאני כבר לא צריך עליו תגובה - ואני יודע שבהתחלה היתה תחושה שניסו לכפות

עליך את משרד התיירות, כי בעיניי היית ראוי ליותר. אבל תחום התיירות הוא התחום

שאמור להיות מספר אחד במדינת ישראל מבחינת ייצוא, כי עם כל הכבוד, יהלומים זה

בסדר, אבל הערך המוסף בתחום התיירות הוא ערך פנטסטי, ולכן המדינה שלנו בעצם

העובדה שאיננה משקיעה משאבים ותקציבים בתחום התיירות, למעשה, מפסידה כלכלית.

אין ספק שאם היו משקיעים משאבים יותר גדולים בתחום התיירות, המדינה היתה יוצאת

נשכרת, וכל כלכלן מתחיל יודע זאת, ולכן חשוב לי מאד לראות איך אנחנו עובדים

ביחד בעניין הזה.

אני מבקש כבר עתה לנסות להציג בפניך רעיון. יש לנו לובי חזק מאד של

חקלאים, ויש מה שנקרא קרן לנזקי טבע שמיועדת לחקלאים שסובלים מנזקי טבע. זוהי

קרן שהמדינה מקצה להם. ברור לי שגם המלונאים בארץ ומי שעוסק בתיירות לא מייצר

מצב ביטחוני או מצב מדיני בעייתי.

כבוד השר, אני חושב שההצעה שאולי תעמוד היום על הפרק היא שלקראת שנת

התקציב הבאה ננסה, אם תוכל ליזום מהלך, שבו אתה מקים קרן לנזקי תיירות, שנובעת

מנושאים מדיניים וביטחוניים. אני יודע שמצב המלונאות והמלונאים "על הפנים"

ושתיירים לא באים, ושזה לא בגלל מצב שיצרתם, אלא גם בגלל מצב מדיני. לכן אני

קורא להקים לאלתר קרן - ואשמח לעמוד לצידו של השר בעניין הזה - שתפצה את

המלונאים ואת גורמי התיירות במדינת ישראל, כאשר ייכפה עליה הר כגיגית העניין

של תיירים שלא מגיעים.

בונים מלונות ובונים אלפי חדרים, תראה שבים המלח בונים כאשר אלפי חדרים

ריקים פוטנציאלית, באילת בונים, והיא מלאה רק כשיש אווירת מלחמה. איך אני יכול

לעזור למלונאים לבנות חדרים, אם לא ניתן להם את הגיבוי אם חס והלילה לא יגיעו

תיירים? אני חושב שהרעיון הוא לנסות להקים קרן כזו.

אם תרשה לי, אני אזום הצעת חוק פרטית, ואשמח אם לפחות משרד התיירות לא

יתנגד לכך, וגם אתייעץ עם גורמי התיירות והתאחדות המלונות - והם גם ייתנו לי

ייעוץ משפטי בעניין - באשר לבניית הצעת חוק פרטית שתקים קרן שתפצה את המלונאים

בגין בעיות מדיניות ו/ביטחוניות.

שמואל בראל;

וכן את מורי הדרך.

היו"ר אברהם יחזקאל;

כמובן, גם את מורי הדרך. אפרופו מורי הדרך, יש לי הצעת חוק שקשורה גם

בכם. כבוד השר, בזמנו, בקדנציה הקודמת, חשבתי לגרום לכך שכפי שנהוג במדינות

רבות, שכל קבוצה שמגיעה לארץ, תלווה על ידי תייר ומדריך ישראלי, אבל אז עלתה

בעיית הצליינות והצליינים, ויש לא מעט נזירים שהם גם מדריכי תיירים, אבל אני

יודע מה הם אומרים תוך כדי הסיורים וההדרכות.
יורי שטרן
יש היום מספיק גויים במדינה.
היו"ר אברהם יחזקאל
זאת אומרת שיש גם בעיה פוליטית בעניין הזה.



יורי שטרן;

אני אחד מיוזמי הישיבה הזאת, דיברנו עם יושב ראש הוועדה לפני יותר מחודש

על הצטברות הבעיות. המשבר בענף התיירות פוגע קשות בענפי כלכלה רבים. זה לא רק

אובדן הכנסה נטו למדינה, אלא זה אובדן תעסוקה להרבה מאד ענפים סמוכים: מסחר,

מסעדות, המלאכה הקטנה שעובדת עבור התיירים. יש כל מיני השלכות רוחב על המשק,

ולכן היה ראוי לקיים דיון מקיף - ואולי זו רק ההתחלה - כדי לבדוק מה אנחנו

יכולים לעשות בשביל לשפר את המצב, במידה שזח תלוי בנו, כי יש דברים שבאמת לא

תלויים בנו.

אני מאד בעד ההצעה של הקרן לנזקים, ואני מוכן להצטרף אליה. יש דברים שאין

עליהם שליטה, וגם בגדול למדינה אין שליטה עליהם. אם קרו מעשי טרור, אז הם קרו

גם בממשלה הקודמת וגם בממשלה הזאת, ואנחנו יודעים שהירידה בתיירות התחילח לא

מאז חילופי השלטון, אלא להיפך, לפני כן.

דיברתי והעליתי בזמנו את מדיניות הוויזות שלנו כאחד הנושאים החשובים. יש

לנו בעיות אמיתיות של כניסת אנשים לעבודה לא חוקית ולכל מיני אלמנטים לא

רצויים. משרד הפנים עומד על המשמר כדי למנוע את זה, אבל לדעתי הדרך שהמשרד בחר

בה פוגעת בתיירות ובתדמית שלנו כמדינה שמבריחה את האורהים שלה. לדעתי, יש כאן

שיקול נוסף שצריכים לכלול במדיניות הזאת, וזה תיאום שחייב להיות בינינו.

אתן דוגמה אחת - ובישיבה הקודמת שכגברת בתיה כרמון לא היתה, אלא היה רפי

כהן ומנכ"ל משרד הפנים - כשתיירים שנכנסים ליום אחד דרך האוניות, והם אזרהי

מולדובה ואוקראינה, החליטו שיש טעם לדרוש מהם ויזות, דבר שקודם לא היה. עד כמה

שידוע לי לפחות וכפי שאישר לי המנכ"ל, לא תיאמו את זה עם שגרירות אוקראינה,

כלומר, אין פה מדיניות שהיא מתחשבת גם באינטרסים של מדיניות החוץ ויחסי חחוץ

של מדינת ישראל, ובראש ובראשונה באינטרסים של התיירות. אם כל משרד יעשה לו שבת

לעצמו לפי הצרכים שלו, אוי ואבוי לנו, וזה בערך מה שקורה.

אנחנו באמת במשבר מבחינת ארצות המוצא של התיירים, ואולי צריכים לשקול

בכלל גישה אחרת בנושא השיווק. אני חושב שדווקא בתקופה המתה הזאת, המאמצים

בשיווק הם עוד יותר חשובים, ויש להגדיל את ההקצאה המעטה שניתנת לכך ולהתרכז

באותן ארצות היעד שהן חסינות יחסית או פחות רגישות לנושא הטרור, ויש כאלה
קבוצות אוכלוסייה מסוי ימות, כמו
הנוצרים האדוקים בארצות הברית, בכמה מקומות

ברוסיה יש אוכלוסיות שלא כל כך מפחדות מהטרור, שכן זה קורה אצלן גם בבית, או

מסיבות אחרות. אולי צריכים להשקיע כעת את המאמץ בעידוד התיירות מאותן ארצות.

התכנית הזאת מקיפה מאד, כי היא כוללת גם היבטים של משרד הפנים, וזה לא פשוט,

אבל כדאי לבדוק מחדש את כל נושא השיווק.

באשר לעניין התמריצים, עידוד השקעות הון, הסנקציות הכלכליות על הענף,

נושא הארנונה - כשניסיתי ליזום בדיונים בוועדת הכספים זה היה כבר מאוחר, אבל

אולי משרד התיירות יכול ליזום את זה - למה שבתי מלון ישלמו ארנונה גבוהה יותר

מהתעשייה ב-50% ואף ב-100%? האם זה לא תעשייה היום והם לא במשבר הרבה יותר

עמוק מהתעשייה? אולי הקלות בתחום הזה משתלמות בסך הכל גם לקופת המדינה הודות

למסים שנקבל מהרווחים השונים.

באשר לנושא קו העימות וכל נושא התיירות בצפון שמצריך מאמץ לאומי מסויים.

אנחנו מגיעים כאן לסוגייה קשה - עניין הטיולים של בתי הספר. השאירו שטח שלם

בשממה, וזה נוגע בדיוק לגליל ולנגב. אני חושב שיש פה איזושהי אדישות יתר

במערכת, שצריכים להתמודד איתה.



נכנסו גורמים נוספים לנושא של התיירות, ויזם קודם כל גורמי הבריאות.

התיירות הנכנסת לצרכי רפואה הופכת להיות אחד הזרמים והמשמעותיים מבחינת ההכנסה,

ויש לי פנייה של "הרצליה מדיקל סנטר" שמביא אלפי תייירים כאלה, והוא לא יכול

נגיד ליהנות מהטבות של קרן השיווק, כי הוא לא תיירות גרידא. צריכים לבדוק מחדש

את הקריטריונים למי מגיע ולמי לא, על מנת לעודד פעולה של גוף כלשהו אם הוא

מכניס תיירים לארץ, כמובן, במידה שהוא עומד בקריטריונים מסויימים.

תיירות זה לא רק בתי מלון, מורי דרך וסוכנויות התיירות, אלא גם כל

המעטפת, שהיא אצלנו לפעמים החלק החלש. כפי שאמרתי, זה כולל את המסחר, את

המסעדות ואת כל מה שמשרת את התיירים. התאחדות הסוחרים פנתה אליך בנושאים האלה,

כמו: הרחבת מעגל העבודות המועדפות, כדי שגם ענפים שסמוכים לתיירות ייהנו מזה,

וזה ישפר את המצב בסך השירותים שהתיירים מקבלים.

בכלל, תקופת המיתון היא גם תקופת ההרגעה, ויש לנצלה כדי לשפר את רמת

השירות, להעביר יותר הכשרות, וכאן זה תפקידו של משרד התיירות גרידא.

אלה הם רק מעט הנושאים, וכמובן, הנושא הגדול והכבד מכולם, אם אנחנו

חושבים קצת קדימה, הוא עניין שנת 2000. ראש עיריית ירושלים, אהוד אולמרט, חזר

מביקורו במוסקבה, וראש העיר של מוסקבה מונה על ידי ממשלת רוסיה - ברוסיה יש

ועדה לשנת 2000, הם רואים את זה כפרוייקט לאומי, 2000 שנות ישו - לטפל בכל

נושא הצליינות לארץ הקודש. הוא אומר שרק ממוסקבה לבד מתכוונים לשלוח בתמיכה

ציבורית, במימון חצי ממשלתי, כ-500 אלף תיירים לשנת 2000, שתתחיל משנת 1999.
היו"ר אברהם יחזקאל
אל תדאג, גברת בתיה כרמון תעצור 499 אלף מהם.
יורי שטרן
לכן אני כבר צופה פה כאלה בעיות - והנציגים שמגיעים כבר באים לקיבוצים

לסכם מחיר טוב וכו' - זאת יכולה להיות ברכה וזאת יכולה להיות קללה. איפה אנחנו

בהתארגנות הזאת?

יש לנו אפשרות, וכולנו יודעים עליה, לשנות את מהלך הדברים בתחום של

תיירות, לשנות את התדמית שלנו בקרב התיירים שבאים מארצות שפחות מכירות אותנו,

אבל זה דורש כזו התארגנות שאני פשוט לא רואה אותה בשטח.

כמו שאמרתי ליושב ראש הוועדה וגם לשר, אני מתנצל על כך שאני צריך לצאת

לוועדה אחרת.
ששון אפרתי
אבל זה חשוב שתהיה, העלית דברים מאד חשובים.
היו"ר אברהם יחזקאל
סליחה, אדוני, עם כל הכבוד, חברי הכנסת עסוקים.
יורי שטרן
יש פשוט מספר ועדות בו זמנית.
היו"ר אברהם יחזקאל
אתה לא צריך להסביר.

שר התיירות משה קצב;

הוא יקרא את הדברים מהפרוטוקול. אדוני היושב ראש, אני מאד מודה לך על

ייזום הנושאים, אלה נושאים כבדי משקל ומקיפים מאד. אשתדל להשיב על כל השאלות

שהעלית ושחבר הכנסת יורי שטרן העלה וגם על נושאים שהעברתם אלינו בכתב מראש

בעקבות הצעות לסדר דהופות ורגילות של חברי כנסת.

המשבר בענף התיירות נמשך באופן הריף כבר מאז פיגועי האוטובוס הקשים שהיו.

בשנה וחצי האחרונות פיגועי הטרור היו בעיקר באותם המקומות שהפגיעה שלהם

בתיירות היא מיידית. כבר ידענו הרבה פעילויות טרוריסטיות בעשרות השנים

האהרונות, אבל אף פעם זה לא היה בבתי קפה בריכוז כזה גדול, במידרהוב, בשוק,

באוטובוסים שנוסעים במרכזי ערים בירושלים, ברמת גן ובתל אביב, וההשפעה היתה

קשה מאד על התי ירות.

אני לא חושב שיש קשר ישיר בין תהליך מדיני לבין משבר בענף. כשהתהליך

המדיני הוא חיובי ויש אווירה של שלום, זה משפיע באופן היובי על גידול בתיירות.

כשאין תהליך מדיני, הוא לא משפיע בחיוב על גידול בתיירות, אבל הוא לא גורם

לנסיגה. לעומת זאת, כשיש פיגוע טרור, פיגוע ביטחוני, הוא משפיע לרעה. במלים

אחרות, תהליך מדיני אופטימי שמתקדם טוב יכול לגרום להאצה, אבל לא גורם למשבר.

פיגוע טרור יכול לגרום למשבר חריף, כפי שלמעשה, קורה לנו.

בשנת 1997 יש ירידה של 3% בתיירות הנכנסת לישראל לעומת שנת 1996. לפי

דעתי, המשבר איננו חריף, הירידה של 10%-3% עדיין אינה מצב שאפשר להגדירו כמצב

של משבר חריף בענף התיירות, והמצב הוא לא בלתי הפיך ובהחלט אפשר לשפר את המצב

ולהתגבר על הקשיים שהתעוררו.

יש שלוש סיבות למשבר בתיירות, אהת מניתי, השנייה היא משבר כלכלי שפוקד את

אירופה ואת דרום מזרה אסיה, והשלישית היא אירועים שבכלל לא נוגעים למדינת
ישראל, כמו
המשבר במפרץ הפרסי, הפיגוע בלוקסור, שלא היה לו כל קשר למדינת

ישראל, אבל הוא בוודאי משפיע על התייר. כשהתייר באירופה, באמריקה ובמזרח הרחוק

מחליט על היעדים שהוא רוצה לבקר בהם, הוא מחליט על כיוון כללי, ואחר כך הוא

מחליט באילו מדינות בתוך אותו יעד כללי יבקר: האייים הקריביים, המזרח הרחוק,

אירופה, דרום אמריקה, המזרח התיכון. אם הוא שומע על פיגוע בלוקסור, הוא נרתע

מלבוא בכלל למזרח התיכון, כך שכל אירוע טרוריסטי באזור משפיע על כל מדינות

האזור.

זה אחד הנימוקים שאני משמיע כלפי שרי התיירות של מצרים, ירדן והרשות

הפלשתינית, שאנהנו לא יכולים לעשות הפרדה, וכאשר יש פיגוע טרור, כולנו סובלים.

שר התיירות המצרי סיפר לי לפני חודש שיש ירידה במספר התיירים הנכנסים למצרים

בעקבות פיגוע הטרור בלוקסור, ובחודש דצמבר היתה ירידה של למעלה 50%-nבתיירות

הנכנסת למצרים.

יש אצלנו ירידה בתיירות הנכנסת מארצות הברית, אנגליה, צרפת, גרמניה,

אוסטריה, שווייץ, דרום אפריקה, יוון וקוריאה. יש גידול בתיירות הנכנסת אלינו

ממדינות חבר העמים מרוסיה, איטליה, בלגיה, דרום אמריקה ועוד.



אני חושב שלמרות פיגועי הטרור לוקשים שפקדו אותנו בשנה וחצי האחרונות,

העובדה שהמשבר לא החריף - כי פיגוע אחר פיגוע היה עלול לגרום להחרפת המשבר -

ושהצלחנו לבלום את ההדרדרות היא תוצאה של מאמץ גדול מאד שהמשרד וגורמים בענף

משקיעים בארץ ובעולם. בתנאים כאלה עלולה להיות הדרדרות, סחף, אסקלציה, שכן

מתחיל משבר, מאבדים שליטה. כל מה שעשינו בשנה וחצי האחרונות הוא להשתדל לשמור

פחות או יותר על רמת התיירות הנכנסת ועל ההיקף שלה מבלי לתת לפיגועי הטרור

שפקדו אותנו להשתלט על האירועים.

אני חושב שזוהי תוצאה של אותו מאמץ אדיר, שהמשרד וגורמים בענף משקיעים,

למשל: אירחנו בשנה האחרונה על חשבון המשרד 3,000 איש שהם אלה שמעצבים את

ההחלטות ומשפיעים על שוק התיירות העולמי. במאמץ גדול שכזה של אירוח 3,000 איש

מאירופה ומאמריקה, ההשפעה שלהם היתה ודאית ומוחשית, כי אני חושב שהפעילות

האינטנסיבית שלהם וגם המאמץ הגדול שהשקענו בשיווק ב-22 מהנציגויות שלנו ברחבי

העולם - חרף המשבר הכלכלי שפוקד את אירופה ואת דרום מזרח אסיה - נתנו את

אותותיהם.

אחד הצעדים הראשונים שנקטנו בעקבות המשבר, שהיה ללא תקדים, היה שליחת

דיוור ישיר לחצי מיליון לקוחות ברחבי ארצות הברית.
שמואל צוראל
בתי אב.
שר התיירות משה קצב
בתי אב.
שמואל צוראל
י ותר ממיליון וחצי איש.
שר התי ירות משה קצב
זה מבצע ללא תקדים.
היו"ר אברהם יחזקאל
איך נבחרו חצי מיליון אלה?
שמואל צוראל
נעשה פילוח ארוך של שוק שנמשך כמעט שלושה חודשים על פי פרמטרים של קהל

מטרה, שכפי שנאמר, הוא פחות רגיש לרגישות ביטחונית ויותר קשוב לנושא ישראלי -

גם בקרב נוצרים וגם בקרב יהודים - ויכול לעמוד בזה סוציו-אקונומית, וכך הגענו

לקבוצה הנבחרת ששיקפה חצי מיליון בתי אב, שזה מיליון וחצי לקוחות בפועל.
היו"ר אברהם יחזקאל
כשיש פעילות טרור במדינה, הראשונים שמבטלים את בואם לארץ הם דווקא

היהודים.



שמואל צוראל;

זה נכון כמו לומר שכשנופלות קטיושות במטולה, הראשונים לבטל את בואם הם

הישראלים שהיו צריכים לבוא לשם באותו שבוע. התיירים היהודיים הם הראשונים

לבטל, אבל הם גם הראשונים לחזור. הם הראשונים לבטל כי עבורם הביקור לישראל הוא

לא ביקור ארוז- בימי חייהם, ישראל שלהם, חם מרגישים שייכות והם יודעים שהם יחזרו

לארץ תוך חודש או חודשיים. אסור להסתכל על היהודי כלקוח בוגדני.

אפי אושעיה;

האם הם חוזרים בדרך כלל?

שמואל צוראל;

בהחלט, התיירות היהודית החוזרת היא ברמה של מעל ל-40%, וגם לפי כל הניתוח

שלנו של תקופת המשבר, החלק היותר יציב של התנועה בתקופה הזאת הוא דווקא השוק

היהודי באופן מובהק. היכן שהקהילה היהודית גדולה יותר, היא יותר קשורה לישראל,

יותר קשורה למסורת ישראלית, למסורת יהודית, והקהילה הזאת מגיבה טוב יותר.

אפי אושעיה;

האם המבצע הזה הוכתר בהצלחה?

שמואל צוראל;

המבצע הוכתר בהצלחה על פי מספר פרמטרים. המשובים שהתקבלו ממנו הם מעל

ומעבר למקובל בדיוור ישיר, מדובר ב-22% משוב כששם מקובל 3%. מדובר על 3,000

חבילות שנקנו מייד. יש חשפעות שמנטרלות את זה, כגון; אווירת מלחמת המפרץ.

באופן אמפירי, אם בודקים את זה רק על בסיס משובים, זו היתה הצלחה מאד מאד

גדולה.

אפי אושעיה;

כלומר, מאמץ שיווקי בהחלט יכול לסייע.

שמואל צוראל;

ללא שום ספק.

שר התיירות משה קצב;

בדיוני חירום שקיים המשרד עם הגורמים בענף השתדלנו ליצור מוצר תיירותי

ישראלי אטרקטיבי זול, ואני חושב שגם המאמצים האלה נשאו פרי. השתדלנו בעקבות

המשבר בענף להתמקד בשווקים שהם פחות מושפעים מזעזועים ופחות מושפעים מדיווחי

חדשות על אירועים כאלח ואחרים.

יש לנו כוונה להתמקד בשנים האחרונות בשלושה שווקים, שלפי דעתנו יכולים

להיות שוק יותר נאמן לתיירות הישראלית; מזרח אירופה, דרום אמריקה והמזרח

הרחוק. אנחנו עומדים לפתוח נציגות במזרח אירופה, מה שלא היה עד היום, ואנחנו

חושבים שהשוק הזה הוא פוטנציאל גדול שצריך להשקיע בו, וכמובן שאין לנו כוונה

להזניח את מערב אירופח, את ארצות הברית, את קנדה ולא את השווקים המסורתיים.

אני גם חושב שהשוק היהודי בארצות חברית הוא שוק נאמן למדינת ישראל ששווה

להשקיע בו,-חרף חששות מהסוג שחבר הכנסת אושעיה העלה, שבגלל פיגוע כזה או אחר

הוא עלול להתנהג אחרת, אבל בעיקרו השוק הוא נאמן ומסור למדינת ישראל.



אני חייב לומר שהמשבר בענף התיירות בישראל מבחינת רווחיות בענף היה משבר

לא גדול, גם משום שתיירות הפנים גילתה כאן בגרות, אחריות וכמיהה לנצל את השוק

הישראלי. אני מקווה ומצפה שלפני שהתיירים הישראלים ימהרו לבקר פעם רביעית

בלונדון ופעם חמישית בפאריס, הם יילכו לראות אטרקציות בארץ. לא נעים לי לומר,

אבל גם אני בן הארץ הזאת וחי במדינה הרבה שנים, כמעט נולדתי בה וגדלתי בה,

ולשמחתי, בתוקף תפקידי אני מגלה את מדינת ישראל היפה, שהיא אטרקציה נהדרת בכל

סטנדרט, גם בינלאומי. אם הישראלים היו מתפתים לבקר באתרי התיירות שיש במדינת

ישראל, והם בשפע, הם היו מגלים שיש פה בהחלט--

אפי אושעיה;

אדוני השר, אבל אם ראש הממשלה אומר שאין לו כסף לפנות לתיירות הישראלית,

מה יגידו ישראלים שמשתכרים משכורת פחות גבוהה?
שר התיירות משה קצב
אני מוכן שבסוף נתייחס גם לעניין מחירי התיירות בארץ ולמהירי בתי המלון

בארץ.

בוודאי שהיתה למשבר במפרץ השפעה, עיקרה היתה בימים האחרונים. המשבר

הסתיים ביום ראשון שעבר בעקבות פגישת קופי ענאן עם סדאם חוסיין. הביטולים החלו

שלושה ימים קודם. למרות שהמשבר נמשך קרוב לחודש, לכל תקופת המשבר לא היתה

השפעה על התיירות בישראל, ורק בשלושה ימים האחרונים של המשבר, כשהיה ברור

שהמצב הולך ומחריף, קיבלנו ביטולי הזמנות. במשך השבוע האחרון, הצלחנו לחדש את

כל ההזמנות, בעיקר עם המשווקים וחסיטונאים הגדולים.

היו לנו כמה וכמה חששות, גם משום שמשרד החוץ האמריקאי ומשרד החוץ הבריטי

פרסמו הודעות שהאזור לא יציב ושצריך לגלות זהירות, שזה ירתיע תיירים מלבוא

לישראל, אבל מנכ"ל המשרד ומשרד החוץ פעלו בצורה אינטנסיבית, ואני שמח להודיע

לכם שלא היו ביטולים מצד המשווקים הגדולים והכל חזר למסלולו כפי שהיה אז.

אנחנו עדיין עושים מאמצים להחזיר את השוק ואת הביקושים לישראל לאותם הסטנדרטים

שהיו עוד לפני תחילת המשבר.

בכל אופן נצטרך לעשות מאמצים, יש בחודש הקרוב ארבעה ירידי תיירות

בינלאומיים, ואנחנו רוצים לקהת בהם חלק פעיל. ירידי התיירות יתקיימו בגרמניה,

בשוודיה, במילאנו ובמוסקבה. אנחנו בהחלט נגלה שם מעורבות מאד נמרצת, אישית אצא

לאחד או שניים מהירידים האלה, נצא למסע שיווק אגרסיבי, ואבקש מסמנכ"ל המשרד,

מר שמואל צוראל, לתת דיווח על הצעדים הנוספים שאנחנו נוקטים בעקבות המשבר

במפרץ הפרסי.
שמואל צוראל
למעשה, לא הפסקנו את מסעי שיווק החורף בעיצומו של המשבר. התרכזנו בעיקר

באותן ארצות שהן פחות רגישות ויותר עמידות כלפי אירועי טרור או אירועים דומים.
היו"ר אברהם יחזקאל
זה מעניין שאתה חוזר כמה וכמה פעמים על כך שיש ארצות או אנשים לא רגישים

לאירועי טרור, מה זה אומר? האם יש מה שנקרא תיירות טרור?
שמואל צוראל
אין תייירות טרור, יש שאלה של מוטיבציה--



היו"ר אברהם יחזקאל;

למשל, בקרב נוצרים קיצוניים בארצות הברית?

שמואל צוראל;

לדוגמה, ושם ההצלחות הן בהחלט גדולות. אני לא יודע אם לקרוא להם

קיצוניים.
היו"ר אברהם יחזקאל
אומר לך איך אני יודע, בזמן האירועים לנתי לילה אחד ברמדה, ויום אחד

התעוררתי בחמש בבוקר, כי שמעתי ליד הדלת שמישהו אומר: GOD ,0Hוקהילה של

נוצרים התחילה ללכת בחמש בבוקר לכיוון ירושלים.

שר התיירות משה קצב;

עובדה היא שבשנת 1997 היו פיגועי טרור קשים ביותר, וזו אולי אחת השנים

הקשות ביותר לפיגועי טרור במדינת ישראל, 1997 וגם 1996: המידרחוב, מחנה יהודה

ואפרופו, ואף על פי כן 2.3 מיליון תיירים מהעולם לא נרתעו מלבוא, וזו בשבילי

הוכהה.
שמואל צוראל
יש לנו קהל נאמן מאד בכל העולם. רמת התיירות החוזרת למדינת ישראל היא

40%, ו-40% זה הקהל הנאמן ביותר בעולם, הקליינט החוזר הגבוה ביותר בעולם, הבא

אחריו הוא הקליינט שנוסע לאנגליה שרמת החזרה שלו היא 12%, ההיקפים הם שונים,

אבל הנאמנות אצלנו היא החזקה ביותר, בעיקר בגלל מניע רגשי או מניע דתי, שהוא

גובר על הרבה מאד חששות אחרים.
שר התיירות משה קצב
תקנו אותי אם אני טועה בנתונים, ערכנו סקר בקרב התיירים מבחינת תחושת

הביטחון שלהם לפני הביקור בארץ ולאחריו, כמה מהם מרגישים ביטחון בביקור בארץ.

עם תחילת הביקור 60% מהם אמרו שיש להם ביטחון ושהם לא חוששים מדבר ו-40%,

כמובן, חששו, אך לאחר הביקור 90% הביעו ביטחון, ורק 10% הביעו חוסר ביטחון, זה

גדל ב-50%. זוהי הוכחה לכך שאין חוסר תחושת ביטחון.
שמואל צוראל
יותר מזה, גם יש שביעות רצון מאד מאד גבוהה מהמוצר הישראלי. לפי הסקרים

הרב שנתיים שלנו של רמת שביעות הרצון של התייר - וזה לא סקר מקרי שנמשך שנה,

אלא הוא נמשך מספר שנים - מעל ל-87% הגדירו את הביקור שלהם כטוב מאד, אמליץ

לחבריי ולידידיי לבוא לישראל.
אפי אושעיה
גם תיירים שבאים לנופשונים?
שמואל צוראל
כולל כאלי; שבאים לנופש. מהכיב הנופש בישראל הוא בעיקרו נופש אילתי, יש

פילוח של ים המלח, יש פחות נופש ים תיכוני, וגם הקהל הזה מגלה נאמנות מאד

גבוהה, רמת התיירות החוזרת לאילת היא כמו רמת התיירות החוזרת לישראל בכלל, היא

לא שונה.
היו"ר אברהם יחזקאל
ואלה פחות יהודים.
שמואל צוראל
גם זה לא לגמרי מדוייק, כי מסתבר שיהודי אנגליה גילו את הנופש באילת, והם

מהווים מרכיב מאד רציני בעניין הזה. כמובן, שמגרמניה ומסקנדינביה אלה פחות

יהודים.

הנסיון שלנו ומאמצי השיווק שלנו הם בעיקרם שמירה גדולה על צינורות השיווק

במסעי פרסום מכר ולא פרסום תדמית. אנחנו יוצאים מתוך הנחה שצריך כרגע מהר מאד

לתת תוצרת, לתת תוצאה למאמצי השיווק של הענף הזה. עיקר פעולות השיווק הן

פעולות כאלה שפונות אל קהל יעד מפולח, מוגדר ולא לקהל רחב מקרי, כשמנסים לומר

לו שיבוא עכשיו, כרגע יש הזדמנות, כרגע יש מהיר אטרקטיבי, וכדומה. ההיענות של

הענף מהבחינה הזאת מצויינת, כיוון שכל המבצעים האלה לא יכולים להתקיים אם לא

מועמדים מוצרים ושירותים מתאימים על ידי הענף, ומהבחינה הזאת ענף הישראלי הגיב

מהר מאד והעמיד שורת מוצרים ומבצעים בצורה מהירה ביותר, כך שאפשר כל הזמן

לפרנס את הקמפיינים האלה.

הפעולה השנייה היא פעולה שמתרחשת במסגרת פעולות יחסי הציבור, שמבחינתנו

הן כרגע עדיפות על פעולות פרסומת תדמית, כי במקום שאנחנו נאמר ישראל יפה,

נחמדה ושלווה, עדיף שיאמר את זה עיתונאי שמצטייר כאובייקטיבי, או ראש כנסייה

שמצטייר כאובייקטיבי. יש המוני פעולות אירוח של כאלה שמניבים לאחר מכן תשואה

מאד מאד גבוהה וכיסוי תקשורתי.

נעשית אפילו פעולה תקשורתית חזקה מאד על עיתונאים זרים שיושבים בישראל,

שהם מקור לא קטן לאינפורמציה, לפעמים הלא מאוזנת, לגבי הנעשה בארץ. אני הושב

שהכתבות היחידות שיוצאות מהם שאינם דם ואש ותימרות עשן הן דווקא הכתבות על

התיירות, כשפתאום אותו אהד שמספר על מהומות בירושלים, אם ישנן או אינן, פתאום

כותב כתבה על ים המלח, כי לקחו אותו לבקר שם.

התחלנו כבר את מערכת השיווק של שנת 2000, שמבחינה זו גם עוזרת לנו.
היו"ר אברהם יחזקאל
כמה צפויים להגיע בשנת 2000?
שר התיירות משה קצב
אני גם אענה על כך, כי זה הנושא הבא.
שמואל צוראל
זה עוזר כי באיזשהו מקום זה מעמיד את העניין בפרספקטיבה, לאו דווקא

הרגעית של כרגע, אלא גם עם קצת יותר עתיד.



שר התיירות משה קצב;

נושא שני שהתבקשתי להתייחס אליו נוגע לקשיים בכניסת תיירים ממדינות חבר

העמים. יש שני קשיים, ראשית מחסור בכוח אדם במשרד הפנים וקושי שני שנוגע

להקפדה היתרה בבדיקת הנכנסים, ולכן מתעוררים קשיים במתן ויזות. אנחנו מפעילים

לחץ כבד מאד על משרד הפנים שיקל וינהג במדיניות יותר מקלה ויעילה בכל מה שנוגע

לכניסת תיירים ממדינות חבר העמים הסובייטי. אם תרצו, מנכ"ל המשרד יוסיף פרטים.

נשאלתי בעניין ביטול עדיפויות בתחום התיירות לעיר נצרת. אין כל החלטה או

כוונה לבטל את העדיפויות. נצרת היתה ונשארה אזור פיתוח אי, אלא שהערכנו שלבתי

מלון ברמה של חמישה כוכבים לא יהיה ביקוש בנצרת, ולכן החלטנו לתת את הסיוע ואת

התמריצים לבתי מלון ברמה של אחד עד ארבעה כוכבים. זה סוג המלונות המבוקש וזה

סוג המלונות שיוקם, וגם עם זה יש לנו קשיים בעניין הזה, אבל לא היתה כל החרפה,

ואנחנו ממשיכים בצורה אינטנסיבית בהשקעות בנצרת, וגם השנה, בשנת 1998, אנחנו

משקיעים הרבה מאד כסף בפיתוחה של העיר נצרת.

נפגשתי בשבוע שעבר עם ראש העיר, ואין לו טענות כלפי משרד התיירות לגבי כל

מה שנוגע לסיוע של המשרד. הוא כמובן היה רוצה לקבל יותר כסף, אבל המשרד נותן

עדיפות ברורה מאד לפיתוח העיר נצרת, למרות הקשיים התקציביים שפוקדים את המשרד.

באשר להיערכות לשנת 2000, משרד האוצר ומשרד התיירות הזמינו סקר משותף

מחברה פרטית שעבדה עליו קרוב לשישה חודשים. לפני חודשיים החברה סיימה את הסקר,

וההערכה היא שבשנת 2000 יגיעו כ-4.5 מיליון תיירים, מתוכם כשני מיליון

צליינים. זה נכון לתנאים של היום, ואם למשל, יבוא האפיפיור בשנת 1999 לבקר

בישראל, זה יכול לשנות את הנתונים.
אפי אושעיה
האם הוא יבוא?
שר התיירות משה קצב
מהפגישה שהתקיימה בינינו התרשמתי שזה החלטי שהוא בא. האפיפיור אמר שהוא

רואה באופק את הביקור ושהצוות שלו בוותיקן עושה את ההכנות לביקור בישראל. אני

מאד מקווה שיבוא ושיגיע בשנת 1999. בכל אופן, ביקור כזה יכול לתת קפיצה גדולה

מאד לתיירות הנכנסת, אולי אפילו מעבר להערכה שנתתי.

הסקר חשף ארבעה צווארי-בקבוק אפשריים בהיערכות לשנת 2000:

1. נמל התעופה בן גוריון - האם נמל התעופה בן גוריון יהיה מסוגל לקלוט את

המספר הגדול של התיירים הנכנסים למדינת ישראל? פתרונות אפשריים הם נמלי תעופה

פנים ארציים נוספים שנכשיר אותם לקלוט טיסות בינלאומיות. לא מן הנמנע שנזדקק

אולי אפילו לשיתוף פעולה עם ירדן, אם נראה שנמל התעופה בן גוריון ונמל תעופה

פנים ארצי נוסף שנכשיר לא יספיקו ושעדיין תהיה כניסה מאסיבית של תיירים

לישראל. לא מן הנמנע אז שנשתף איתם פעולה דווקא ברבת עמון.
אפי אושעיה
האם לא יברחו כך תיירים? אולי פתרון טוב יותר הוא מחנות צה"ל?
שמואל צוראל
מסובך.-



אפי אושעיה;

אם יגיע האפיפיור בשנת 1999, או לגבי ההיערכות לשנת 2000 שהיא ודאית, זה

עניין שמחייב מאמץ לאומי, זה לא עניין- של משרד והתיירות בלבד, אלא של כל משרדי

הממשלה.

שר התיירות משה קצב;

זה צוואר-בקבוק אחד שאנחנו רואים אותו ונערכים לו, וכמובן לא רק משרד

התיירות, אלא גם משרד התחבורה ומשרד האוצר.

2. התחבורה הציבורית - חניות, אוטובוסים, מוניות - האם הם ערוכים טוב כדי

להסיע את הכניסה הגדולה של התיירים בשנת 2000?

3. מקומות איחסון ולינה - האם יש מספיק מקומות איחסון ולינה לשנת 2000?

4. האתרים עצמם - האם הם יכולים לקלוט את כמות התיירים הצפויה? קיים קושי

למשל בכנסיית הקבר, בגומחה יכולים להיכנס בערך 700 אלף בשנה. אם יש שני מיליון

צליינים, הם לא יוכלו להיכנס לשם, אבל אם הכנסייה תסכים - ולא נוכל לכפות את

זה עליה - שצליין יירד לגומחת הקבר ולא יחזור באותה הדרך, אלא ימשיך משם הלאה

וייצא, אפשר להכפיל את מספר הצליינים שייכנסו. בכל אופן, יאריכו את שעות

הביקור בכנסיית הקבר. כל זה יכול להכפיל ביותר את הקיבולת של האתרים. אנחנו

בכל אופן לא רשאים להיכנס לתוך שטחי הכנסיות שהם אתרי ביקור.

היו"ר אברהם יחזקאל;

לפי מה הערכת את המספר 700 אלף?

שבתאי שי;

יש ספירה שמנתחת כמה זמן צליין מבלה בתוך הגומחה הזאת, כמה שעות הכנסייה

פתוחה, וכמה תיירים בטווח השעות האלה ניתן להכניס לשם. החברה ביצעה ספירה

ידנית.

שר התי ירות משה קצב;

התיירות הצליינית תתחיל את ביקורה בירושלים, ואחר כך תעבור בנצרת, בסובב

כינרת ובטבריה. לפי תחשיב שערך מנכ"ל המשרד, הושקעו עד כה קרוב למיליארד שקל

בהיערכות - לא "פרופר" - אם בכבישים שמובילים לאותם צירי תיירות צלייניים. גם

את זה לקחנו בחשבון, ואנחנו במשא ומתן עם משרד האוצר, שאישר למשרד התיירות 40

עד 80 מיליון שקל לצורך השקעות בפיתוח. כל זה בנוסף למה שהמשרד עושה בהיערכות

לשנת 2000, במיוחד בנצרת, אבל גם בטבריה וגם בירושלים. משרדי ממשלה נוספים

ממשיכים גם הם בהיערכות.

בינתיים הקמנו מינהלת מיוחדת בראשות תת אלוף שלמה איליה, שעובדת בשיתוף

פעולה עם תשעה משרדי ממשלה.

היו"ר אברהם יחזקאל;

למה מינהלת?

שר התיירות משה קצב;

להיערכות לשנת 2000.
היו"ר אברהם יחזקאל
זאת אומרת שתת אלוף איליה עומד בראש מינהלת לשנת 2000?
שר התיירות משה קצב
נכון.
היו"ר אברהם יחזקאל
והמינהלת כפופה למשרד שלך?
שר התיירות משה קצב
כן, כפופה אליי, ובמינהלת יושבים נציגי כל הרשויות, כל התאגידים וכל

משרדי הממשלה שמעורבים בהיערכות לשנת 2000. היא מסיימת השבוע סיבוב מקיף של

דיונים עם כל הרשויות, עם כל התאגידים ומשרדי הממשלה, התמונה פחות או יותר

מתבררת, וועדת שרים תתכנס בשבוע הבא לישיבה שנייה כדי לקבל דיווחים ולראות

איפה הקשיים, בכל אופן, כל משרד ממשיך במאמציו לגייס כספים נוספים לעניין הזה,

הביקור שלי בוותיקן איפשר שיתוף פעולה טוב בינינו לבין הוותיקן, אין

לוותיקן שליטה מוחלטת על כל הכנסיות, גם לא כל הכנסיות הקאתוליות שיש בישראל,

יש בו הרבה מאבקים והרבה בעלי עוצמה ועצמאות, אבל אנחנו משתדלים בשיתוף פעולה

ככל שאפשר לא לדרוך על יבלות של איש. בשום פנים ואופן אין לנו עניין להיכנס

לעצמות של הנצרות, אנחנו מעדיפים שהם יקבעו את המסגרות ואת התכנים, ואנחנו

נגזור את ההיערכות שלנו מתוך התכנים שהם יקבעו, בכל אופן זהו אירוע דתי

ונוצרי, ובתור שכזה אנחנו מתייחסים אליהם בהתאם,

הוותיקן מאד שמה על שיתוף הפעולה איתנו, ועומדים לשלוח לפה את אחד

מהקרדינלים הבכירים כדי להמשיך לדון איתנו, כמעט כל ראשי הכנסיות בעולם כבר

ביקרו בארץ, ונפגשתי עם מרביתם, מנכ"ל המשרד היה בביקור נוסף עוד קודם בוותיקן

ושוחח איתם, ולדעתי, שיתוף הפעולה עם הוותיקן הוא טוב מאד,

עניין נוסף שנוגע להיערכות לשנת 2000 נוגע לשיתוף פעולה עם הרשות

הפלשתינית, וגם על זה נשאלתי בפנייה שהעברתם אליי בסעיף 5, יש לנו עניין גדול

בשיתוף פעולה, ואמרתי לנציגי הרשות הפלשתינית במפגשים שונים, כמו: עם שר

התיירות הירדני והמצרי, שהילוקי דעות ככל שיהיו לא צריכים למנוע מבעדנו לשתף

פעולה בעניין כל כך כלכלי חיוני לאינטרס של כולנו, ולכן צריכים לשתף פעולה,

הירדנים משתפים פעולה יותר, המצרים גם כן, ובאשר לרשות הפלשתינית, מאז

התפטרותו של אלייס פרזי, שאיתו שיתוף הפעולה היה טוב מאד, שיתוף הפעולה בינינו

כמעט לא קיים.
היו"ר אברהם יחזקאל
זאת אומרת שמאז שהוא התפטר נגמר השיתוף,
שר התיירות משה קצב
הוא התפטר ועדיין לא מינו לו ממלא מקום ויש כנראה בתוך העיר בית להם גם

מאבק בין נוצרים למוסלמים, כי המוסלמים עכשיו שולטים בעיר, והנוצרים פוהדים

להודות בכך בפה מלא, אבל גם זה חלק מהגורמים, אנחנו לא מתערבים שם בעניינים

הפנימיים, ואני אשמח לשתף פעולה עם כל גורם ברשות הפלשתינית בהיערכות לשנת

2000. לצערי- הרב, עד כה שיתוף הפעולה איננו קיים, למרות שהם נותנים הצהרות מאד

חיוביות בעני ין הזה,



אפי אושעיה;

התחלתי לומר קודם שאם יבוא האפיפיור זה טוב, אבל גם אם לא יבוא, ההיערכות

לשנת 2000 מחייבת היערכות לאומית. אני לא מדבר רק על משרדי ממשלה, אני חושב

שצריך לגייס לעניין הזה את הצבא ואת כל מי שיכול במדינת ישראל להירתם לטובת

העניין. צריך להכניס למודעות אזרחי מדינת ישראל שהולכים למאמץ לאומי, והעם הזה

יודע להתגייס למאמץ לאומי כשצריך. יש כאן משימה חשובה לאין ערוך לא רק לעתיד

הכלכלי שלנו, אלא לכל דבר שקורה אצלנו, יש לזה חשיבות עצומה. אני חושב שצריך

לעשות פעולה מקיפה ורחבה שתחדיר לאזרחי מדינת ישראל שכל אחד שיירתם לטובת

העניין יביא לתרומה למדינת ישראל, לאיכות החיים בה וכך הלאה.

זה יכול להתחיל בזה שישכנו בבתים פרטיים, אם תהיה מצוקת חדרים, ולהיגמר

בזה שיש לחייך לתייר, או בכל המבצעים שכרוכים בעניין הזה: בהדרכה, בהובלה

וכו'. אבל אני חושב שהממשלה צריכה להקרין את האווירה הזו על הציבור הישראלי,

שיהיה מודע לעניין.

נכון להיום, אין מודעות כזו. אמנם אנחנו חברה צינית תחרותית, אבל אני

בטוח שאם נפעל בשכל, והעניין הזה יתנהל טוב יותר מחגיגות אחרות שניסינו לקיים,

יש סיכוי טוב שנצליח.

שר התיירות משה קצב;

אני מקבל את זה, ואני חושב שאנחנו גם פועלים על פי העיקרון הזה. אשמח

לבוא לדיון מיוחד בוועדה בנושא היערכות לשנת 2000, לאחר שנגמור תוך חודשיים או

שלושה את כל הדיונים הפנימיים בממשלה, במינהלת ובוועדת שרים ונבוא יותר

מגובשים.

נשאלתי עוד כמה שאלות באשר לעיצומי המורים. אתמול העליתי את העניין

בממשלה פעם נוספת, וזו פעם שנייה שאני מעלה את העניין הזה בישיבת הממשלה. שר

האוצר נעדר בחודש האחרון זמן רב, שר חינוך לא היה, ורק בשבוע שעבר נבחר שר

חינוך. הממשלה אתמול הטילה על משרד האוצר ועל שר החינוך להיכנס השבוע למשא

ומתן נמרץ ואינטנסיבי עם המורים כדי להביא את השערורייה הזו - ותסלחו לי על

הביטוי הזה, שכן אני בדרך כלל לא משתמש בביטויים חריפים - לידי סיום. זה

שערורייתי שחודשים כל כך רבים נמשכת שביתה, ומעבר להיבטים הכלכליים יש גם

היבטים חינוכיים שנפגעים, וצריך לשים לזה סוף ולהביא את זה לסיום מהיר.

יושב ראש הוועדה שאל על עניין קרן לפיצויי מלונאים.

היו"ר אברהם יחזקאל;

ולגבי עמדתכם לגבי הצעת חוק כזאת.

שר התיירות משה קצב;

אני מבקש להביא לתשומת לבו של יושב ראש הוועדה שעד כה ניתנו פיצויים כאלה

בעקבות נזקים בפועל שהיו, כמו; מבצעים כמו ענבי זעם ושלום הגליל. הבעיה

שמתעוררת בעקבות הצעת חוק כזאת היא מתי נותנים את הפיצוי, למי נותנים, איך

לחשב את הפיצוי, כיצד מנטרלים מתוך הפיצוי את הירידה בגלל קשיים בארצות שבהן

יש משבר כלכלי. אם יש נניח משבר באירופה או בדרום מזרח אסיה, זה לא מצדיק

תשלום פיצויים. כל השאלות האלה צריכות להיבחן, מנכ"ל המשרד ממליץ, וזה מקובל

עליי, לחזק את קרן שיווק, ובאמצעות חיזוק קרן השיווק אפשר יהיה לתת גם

פתרונות, אבל אס יושב ראש הוועדה יגיש את הצעת החוק, לא אתנגד לה.



היו"ר אברהם יחזקאל;

אגיש. בסופו של דבר, אני מדבר על כך שהשר יצטרך להכריז באותה תקופה על מה

שנקרא עת מצוקה, כלומר, אחרי כל הסיכומים שנעשה ונבדוק.
שר התיירות משה קצב
לנטרל את הגורמים החיצוניים.

היו"ר אברהם יחזקאל;

בדיוק. אתה אומר שאנחנו נכנסים לייבום": להיערכות כלכלית, הונית, הכוללת

תשתיות, וברגע מסויים עלולה להיות חס וחלילה מלהמה בלתי צפויה.
שבתאי שי
במלחמה אין בעיה, כשיש מלחמה, יש פתרון.
היו"ר אברהם יחזקאל
לא במלחמה, למשל: פיגוע בקניון. הבעיה היא שבסופו של דבר צריכים להעניק

יציבות לענף במובן של ההשקעות בעתיד. כיושב ראש ועדת הכלכלה באים אליי החקלאים

בפעמים פחות בעייתיות, והם מפעילים לחץ להכריז על שנת מצוקה, וכך גם לגבי

גידול התרנגולים וההודים. אני חושב שזה יהיה נכון גם מבחינה ציבורית וגם

מבחינה פוליטית. עוד נקיים דיון בעניין הזה, אבל אני מתכוון להניח את הצעת

החוק הזו.
לאה ורון
מה הפתרונות שיש בתקופת מלחמה?
היו"ר אברהם יחזקאל
מפצים אותם.
שבתאי שי
כן, אז יש מס רכוש, יש הכרזה של הממשלה, יש צו-
לאה ורון
אני לא מדברת על מס רכוש.
שבתאי שי
נותנים להם פיצוי עבור ירידה בהזמנות ולא רק לגבי פגיעה בבניינים.
היו"ר אברהם יחזקאל
הייתי מבקש לקבל נתונים מנציגי התאחדות בתי המלון. אגב, אני שומע שהמצב

פחות או יותר סביר - לא שאני רוצה ליצור קונפרונטציה - ואני רוצה לשמוע מה אתם

אומרים?
אבי רוזנטל
קודם ידבר נציג סוכני הנסיעות.

עמי אתגר;

הנתונים של 3%הם בהחלט נתונים נכונים, הם נתונים של הסטטיסטיקה, אבל

אנחנו יחד עם משרד התיירות, וזה לא בניגוד לנתונים של משרד התיירות, יודעים

שהתיירות מושפעת ממספר אינדיקטורים כלכליים בתחום התיירות. כשמתייחסים למצב

התיירות, אנחנו מתייחסים למספר אינדיקטורים נוספים.

להערכתנו, הראשון בהם והחשוב הוא הנושא של מספר לינות התיירים.
היו"ר אברהם יחזקאל
בואו נסכם, קודם כל יש ירידה רק של 3%, אז הסטטיסטיקה היא אותה

הסטטיסטיקה?
עמי אתגר
הסטטיסטיקה היא אותה הסטטיסטיקה, ואתן כאן את הנתונים התיירותיים

בהתייחסות לא רק למספר המבקרים, אלא גם למספר התיירים. אנחנו יכולים לראות

שמספר התיירים בין שנת 1996 ל-1997 ירד ב-5%, הירידה במספר לינות התיירים ירדה

ב-9%, והירידה בכניסות לגנים הלאומיים ירדה ב-15% ובמחזור הפעילות של סוכני

הנסיעות ב-15%. מה למעשה הנתונים האלה אומרים? ואגב, צריך לראות את זה גם ברצף

השנים 1997-1996, ומה הולך להיות לקראת שנת 1998, אחרי שאנחנו נמצאים בבעיות

שאנחנו נמצאים בתחילת השנה.
היו"ר אברהם יחזקאל
זאת אומרת שיש מגמת ירידי!.
עמי אתגר
המגמה היא מגמת ירידה. למעשה, כשאנחנו מסתכלים על מספר הלינות בשנת 1997,

אנחנו נמצאים ב-4% לינות פחות לעומת מה שהיו אפילו בשנת 1987.
היו"ר אברהם יחזקאל
למה הכוונה שתפוסת בתי המלון נמוכה ב-60%?
עמי אתגר
התפוסה של בתי המלון, גם אחרי העלייה בלינות של הישראלים, ירדה בשנת 1997

ל-60% לעומת 1996 כשהיתה כ-68%. כמובן שזה נובע מהרבה מאד פעולות שנעשות להכין

את תשתית התיירות לקראת שנת 2000 ויש כל הזמן גידול במספר חדרי בתי המלון. אבל

יתר על כן, לא רק נושא מספר לינות התיירים משנה, אלא אנחנו יודעים שבלינות

תיירים יש הרבה אנשי עסקים, יש הרבה אנשים שמגיעים במסגרת ביקורי קרובים וקיים

אותו חלק של תיירות, שממנו צפוי גם הפוטנציאל, והוא אותו גידול אמיתי שקיים ב-

PACKAGINGשל תיירות, באותה התיירות שאנחנו מדברים על שנת 2000, שלא תבוא

מביקורי קרובים ומאנשי עסקים.



לכן לצורך זה אפשר לראות את זה לפי מדדים נוספים, כמו: אותם PACKAGING

שסוכני נסיעות מפעילים ונתון נוסף במספר ימי וזדרכה שיש למורי הדרך, במספר

הכניסות לגנים הלאומיים, שבהשוואה לשנת 1995, אנהנו כבר נמצאים בירידה של 20%

יתר על כן, גם בחודש ינואר שהתהיל עכשיו בשנת 1998 היתה ירידה משמעותית בלינות

של תיירים ובהיקף הפעילות של ה PACKAGING-של התיירות. לצערנו, יש עצירה מאד

מאד גדולה גם בהזמנות. אנחנו לא רוצים להיות נביאי זעם, ואנהנו לא נביאי זעם,

אנחנו מאד אופטימיים יחד עם משרד התיירות ועם כבוד השר בזה ששנת 1998 אולי כן

תהיה טובה.

אני יכול לומר שלהערכתנו יש בעיה מאד מאד גדולה של התמודדות מצד אחד עם

הפוטנציאל של שנת 2000 והמשבר היחסי שאנחנו נמצאים בו עכשיו. ההערכה שלנו היא

- על מנת להגיע לביקורי התיירים שאותם אנחנו רוצים, כי אנחנו לא רוצים

שהתיירים יהיו במחנות צבא, אלא אנחנו רוצים להגיע לאותם תיירים שאכן יהיו בבתי

מלון - שלא בטוח בכלל שהביקושים האלה, לאור המצב שאנו נמצאים בו כיום, ייווצרו

מעצמם. להערכתנו, מה שהממשלה צריכה לעשות הוא להכריז על שנת 2000 כפרוייקט

לאומי ולהשקיע כמות של כסף הרבה יותר גדולה ממה שמשרד התיירות קיבל היום

לידיו.

אני רוצה להתייחס בהערה אחת לנושא של הפיצויים. הנושא הזה הוא מאד מאד

מורכב ובעייתי, משום שאם ניקה למשל את הפיגוע שהיה בדיזינגוף, הוא משפיע על כל

דיזינגוף סנטר בצורה מאד משמעותית. הכלים לתת פיצוי במצבים כאלה הם מאד

בעייתיים, אבל יש כלים הרבה יותר פשוטים. הכלים האלה הם הכלים של קרן השיווק.

קרן השיווק היא קרן קטנה מאד, וזה נובע ממחסור תקציבי.

היו"ר אברהם יחזקאל;

על כמה עומדת היום קרן השיווק?

עמי אתגר;

קרן השיווק עומדת היום לסוכני הנסיעות על 4 מיליון שקלים, וזה סכום מאד

מאד קטן. בגלל שיש רק 4 מיליון שקלים, לא נותנים למישהו שהוא לא סוכן נסיעות,

כמו המדיקל סנטר, או בתי המלון. הקרן הזאת מצליחה להשתתף היום רק בחלק

מהקריטריונים בכ-24%-25%, והבעיה היא שלמשרד התיירות אין כסף לטפל בנושא

השיווק.

גם קרן השיווק שקיבלנו בסכום של 4 מיליון נעשתה על חשבון עזרה שמשרד

התיירות היה נותן בחוץ לארץ לסיטונאים, וההערכותינו הן שחסר כסף למשרד התיירות

גם בשנת 1998 לשיווק וגם לשנת 2000, וצריך להכריז על שנת 2000 כפרוייקט לאומי

ולהעמיד הרבה יותר כסף למשרד התיירות.

אבי רוזנטל;

ענף התיירות וענף המלונאות הוא ענף אופטימי לאורך טווח, אפילו אם יש לו

עליות ומורדות. כשאדם או משקיע יזם מתחיל לבנות מלון, הרי זה לוקח לו בין חמש

לעשר שנים מהיום שהתהיל עד שהמלון קם, וברור שיש לו בין הזמנים עליות וירידות

בתיירות, אבל באופן כללי הוא ממשיך להשקיע גם בזמנים קשים.

כפי שאמר השר, מצב המלונות נובע משלושה דברים עיקריים; מפיגועי טרור שיש

במדינה, המצב הגיאופוליטי; מהתרהשויות באזור שלנו, כגון; לוקסור וכו'; סכסוכים

בינלאומיים, ראה עירק, בפרט שאין לנו קשר אליהם.



הבעיה שלנו היא שהרבה אנשים שמזמינים ממדינות היעד, מזמינים את ההופשות

שלהם או את הנסיעות שישה או תשעה חודשים מראש, ואני לא מדבר על אלה שביטלו,

אלא על אלה שראו מה קורה באזור והחליטו שהשנה הם נוסעים למקום אחר, בין אם הם

יהודים, נוצרים, או אחרים, וכאן הבעיה שלנו.

אם נסתכל שישה או תשעה רוודשים אחורה, נראה שהיה פיגוע במחנה יהודה או

פיגוע אחר. יחד עם זאת, בגלל ששנת 1998 היתה אמורה להיות שנת שיא בתיירות

לישראל, כי זו שנת ה-50 למדינה, חשבנו - ואולי עדיין אפשר - שזו הזדמנות שכל

אוהדי המדינה, אם אלה יהודים, נוצרים ואחרים, יבואו לישראל להזדהות עם המדינה.

לצערנו, התחיל איך שהתחיל חודש ינואר, והבעיה שלנו היא הפגיעה בתיירות לאו

דווקא באחוז, ב-3% או ב-6%, כי הפגיעה העיקרית שלנו היא בירושלים, בטבריה

ובקיבוצים. מי שלא בא לירושלים, לא נוסע אחרי זה לטבריה עם הקבוצה, אם הוא

צליין או יהודי, ואחרי זח גם לא לן בקיבוצים. בינואר התפוסה ירדה ל-37% תפוסה,

34%, וזה כבר מצב קשה.

על מנת לעצור את הסחף אנחנו משתתפים עם משרד התיירות בכל דרך אפשרית

במאמצי שיווק. יש מקום שהשיווק יהיה לא לכיוון תדמית, אלא יותר למכר ויותר

לפעולות משותפות של הענף, כפי שאמר סמנכ"ל המשרד, ואנחנו עובדים על כך,

השתתפות בכל התערוכות, כאשר בתערוכה הקרובה ישתתפו כ-100 מלונאים, ואני מניח

שעם מספר כזה של סוכנים--

שמואל צוראל;

300 גורמי ענף.

אבי רוזנטל;

300 גורמי ענף בברלין, זאת אומרת, שעדיין כולם מצביעים אמון ואופטימיים.

מבחינת הענף שלנו, יש היום 40 אלף חדרי מלון בארץ, ומהם כ-10 אלפים בשלבים

שונים של בנייה.

היו"ר אברהם יחזקאל;

אז יש 30 אלף.

אבי רוזנטל;

לא, 40 אלף חדרים ובנוסף 10 אלפים חדרים שנמצאים בשלבים שונים.

היו"ר אברהם יחזקאל;

מה אתם מציעים לשנת 2000?

אבי רוזנטל;

בדיוק בזמנים האלה החליטה הממשלה גם לשנות את החוק לעידוד השקעות הון

והורידו דבר נוסף שהיה אפשר לנצל במלונות, חוק להשקעות הון בשיפוצים. הרי מי

שלא התחיל היום לבנות, כבר לא יפתח חדרים בשנת 2000, וההזדמנות היא עכשיו.

שר התיירות משה קצב;

שר האוצר אישר את השיפוצים.



היו"ר אברהם יחזקאל;

אני שואל אותך וגם את השר, האם זה נכון שאם לא התחילו עכשיו לבנות חדרים

נוספים וחדשים, בשנת 2000 לא יהיו מעבר ל-50 אלף חדרים אלה? האם אני צודק?
שבתאי שי
כן.

היו"ר אברהם יחזקאל;

וצפויים 4 מיליון תיירים, אז מה אתם עושים בנידון?

אבי רוזנטל;

יהיו 50 אלף חדרי מלון, ונוסיף לזה 10,000-5,000 צימרים, ועוד 60-50 אלף

אמצעי לינה, שלושה אנשים בחדר, ואפשר להגיע ל-35 מיליון לינות. אם מחלקים לשבע

לינות, מגיעים ל-4.3 מיליון תיירים, ואני מגיע לזה "מהצד השני", למה שהשר אמר.

זה אפשרי בתפוסה של 80%, וכל זה יהיה אפשרי אם התיירים יבואו, ואם יהיה להם

איפה לנחות, ואני אומר למשל, שיכול להיות שאם היה שיתוף פעולה עם הפלשתינאים,

אולי עטרות היתה אופציה שתשמש שדה תעופה לנחיתות.

שר התיירות משה קצב;

בשביל עטרות אני צריך את הפלשתינאים?

אבי רוזנטל;

אם היה שיתוף פעולה גם עם הפלשתינאים בכלל, כי הרי מי שיבוא לירושלים,

ירצה לבוא גם לבית לחם.

שר התיירות משה קצב;

יכול-

שמואל צוראל;

הוא הוכרז כשדה תעופה בינלאומי, אין מי שינחת בו, אף אחד לא מוכן לנחות

בו.

אבי רוזנטל;

אני לא נכנס לפוליטיקה.

שמואל צוראל;

זו רק פוליטיקה.



אבי רוזנטל;

אני רוצה להסביר שלקראת שנת 2000 צריך גם שיתוף פעולה של הפלשתינאים, כי

מי שיבוא לירושלים, ירצה להיות בבית להם וההיפך, כי אחרת אם הוא לא יבוא למקום

אחד, הוא לא יבוא לאהר, וזו פשוט פרקטיקה, אני לא הולך לדברים גבוהים. היפה

יכולה אולי לשמש לתיירות פנים ולפנות את נמל התעופה לתיירות הנכנסת. אפשר

להתגבר על העניין, אבל הבעיה שלנו היום היא לעבור את המצב הקשה שאנחנו נמצאים

בו, גם מבהינת מלונות, ונמצא כאן מר ששון אפרתי.

יש היום הרבה מלונות שבגלל התפוסה הנמוכה, בעיקר בערים הגדולות, צריכים

לעבור לארבעה ימי עבודה בשבוע. הצענו למשרד העבודה והרווחה להיכנס לנושא של

חל"ת - הופשה ללא תשלום - שאנשים לא ייכנסו למעגל האבטלה. בנושא שיפוצים, קרן

שיווק - דברים אלה יובילו אותנו לשנת 2000 גם בצורה חיובית.

ששון אפרתי;

בסך הכל, המלונאות היא ענף עתיר כוח אדיר, שמעסיק היום באופן ישיר כ-30

אלף עובדים ובעקיפין לפהות עוד 40-30 אלף. המשבר הזה הוא משבר מאד מתמשך

וארוך, שאני לא זוכר כמותו מזה 20 שנה. העובדים נתונים בלהץ אדיר, והם נמצאים

בין שתי אלטרנטיבות גרועות, האהת פיטורים, ואם לא, ירידה לארבעה - שלושה ימי

עבודה, וזו הורדת שכר מתחת לשכר מינימום. אני חייב לבחור בין שתי האפשרויות,

ואני מודיע לכם שהעובדים מגלים בגרות, והרבה מהם מסכימים לרדת לארבעה ימים,

ובלבד שחברי הם לא יפוטרו.

למרות זאת, בשנתיים האחרונות פוטרו כ-3,000 איש, והלחץ היום גובר על

הוותיקים, כי כשהמעסיק רואה שאין לו אורחים ותיירים, או שהוא מפטר או שהוא

מוריד שכר, ומי שנתון כאן במצוקה גדולה מאד ובמצב קשה הם העובדים, ולזה אין

לנו תשובה מאף גורם.

אני רוצה מאד מאד לתמוך ביוזמתו של יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת אברהם

יחזקאל, כי אם לעובדים בחקלאות, במזון, או בענפים אחרים, קורה משהו ויש להם

מייד תגמול, פה מדובר ב-30 אלף עובדים. אמרתי שאולי המעסיקים עצמם לא נפגעים,

כי על ידי פיטורים או הורדת שעות עבודה, הם שומרים על איזושהי ריווחיות, אבל

מי שנפגע פה הם העובדים.

אולי לא בעזרת ועדה זו, אלא בשיתוף עם יושב ראש ועדת העבודה והרווחה

ואולי עם משרד העבודה והרווחה, צריך לתגמל ישירות את העובדים. 30 אלף עובדים

מקבלים כעת פחות 20% שכר, אז צריכים למצוא אפשרות שהם יקבלו באופן עקיף איזשהו

סיוע.

יש לנו מרכז משותף, לנו ולהתאחדות המלונות, לאיכויות שירות העובד,

שלומדים בו ומשתלמים הרבה מאד עובדים, ובמצבים כאלה של חוסר תעסוקה אנחנו

יכולים להפנות את העובדים להשתלמויות. הממשלה צריכה לתת כאן את התמיכה לאותם

הימים שאנשים משתלמים בהם, ואולי על ידי זה להקטין את הלחץ על המעסיקים וגם על

העובדים.

אני חושב שבמדינת ישראל יש מספיק מלונות ברמה של חמישה כוכבים ומעל,

ולמעשה, כאשר יש משבר בתיירות, הפגיעה היא בעיקר בהם. אנחנו יודעים שבבתי מלון

ברמה של ארבעה ושלושה כוכבים, מלונות עממיים, הפגיעה היא יותר קטנה, ויש יותר

ביקוש למלונות קטנים ברמה של שלושה כוכבים. אני חושב שצריכה להיות פה מדיניות

של משרד התיירות לכוון יותר למלונות עממיים, שיש להם פוטנציאל גדול מאד

לתיירות.
אבי רוזנטל
אבל במלונות היותר יוקרתיים, יש על כל חדר שני עובדים ובמלונות שהוא מדבר

עליהם יש 0.7 עובדים, ואני לא אומר איזה חלק אלה ה-0.7, אז חשוב שיהיו יותר

עובדים.

ששון אפרתי;

מבחינתי זה חשוב, אבל אני מדבר מבחינה כלכלית.

שמואל בראל;

בעמותת מורי הדרך אנחנו מודעים למצב חקשה שנוצר בענף כתוצאה מכך שכ-40%

ממורי הדרך היום "יושבים בבית", ואני מתכוון לאותם מורי הדרך שעובדים בתיירות

ומתפרנסים מעבודה זו. אין אנחנו כמו יתר הענפים, מורי הדרך, כידוע, הם עובדים

עונתיים, בתקופה שיש עבודה, יוצאים יותר לעבודה, ובתקופה שאין עבודה, נשארים

בבית, אבל בזמן האחרון אנחנו מרגישים את הירידה הזאת על גבינו בצורה יותר

ויותר חמורה.

בדרך כלל נהוג בארצות התיירות שמורי הדרך הם אלה שמבצעים את ההדרכה, אבל

לצערנו, המצב משתנה בארץ, בייחוד בקבוצות הצלייניות, מתוך סיבות מובנות, אבל

הדבר הזה כמובן פוגע ביותר ויותר מורי דרך, שיכלו להתפרנס פעם מהעבודה הזאת,

והיום יוצאים מהמחזור, ובעצם מהעבודה.

הצענו ואנחנו חושבים שחייבים לתת את התמיכה דווקא למשרד התיירות היום,

כדי שנתחזק את אותם מורי הדרך שיכולים להמשיך להישאר במקצוע למרות המצב של

היום, שתהיה לנו עתודה לכשיבואו אותם תיירים בשנת 2000 ושיהיה לנו את אותו כוח

האדם שיוכל לבצע את העבודה.

הדבר החמור והקשה ביותר הוא שברגע שיבואו אותם המיליונים בשנת ה-2000,

ואנחנו יודעים את הבעייתיות של אותם המקומות הקדושים שצריכים לבקר בהם, דווקא

הכוח המיומן שיכול להדריך במקומות תיירות הם מורי הדרך, ובמידה שאנחנו לא נדאג

שלכל קבוצת תיירים יהיה מורה דרך, ייווצרו שם פקקי תנועה, והמצב יהיה קשה גם

מבחינה ביטחונית.

לכן אני מבקש לשקול מחדש את הצעתו של חבר הכנסת אברהם יחזקאל ולהעביר

אותה עוד פעם בכנסת. אני גם מבקש לחשוב עכשיו על הקמת קורסים למורי דרך אשר

יסובסדו ימומנו על ידי משרד התיירות ועל ידי משרד האוצר, כדי שמורי הדרך

יוכלו לעבור את התקופה הקשה הזאת.

אני רוצה לומר עוד משפט אחד.
היו"ר אברהם יחזקאל
המסר הובן, אני רוצה שהשר עוד ישיב.
עמי אתגר
החשש הגדול של משרד התיירות ושל הסקטור הפרטי הוא שאנחנו נהיה בLOSE-

,GAMEשיגיעו תיירים ולא ישתמשו במלונות ובתשתיות תיירות. לא צריכים לספור

תיירים, אלה צריכים להיות תיירים שנמצאים במלונות. לצורך זה, אנחנו לא רואים

את התיירים האלה מגיעים, אלא צריך לזה שיווק.
היו"ר אברהם יחזקאל
נציג האוצר, קרן השיווק עומדת על 4 מיליון שקל?

רוןן אילון;

כל הנהלת המשרד המכובדה--

היו"ר אברהם יחזקאל;

נדהמתי לשמוע שקרן שיווק לקראת שנת 2000 היא 4 מיליון שקל, הרי זה אפילו

לא סכום ראוי לשלוש עמותות שקשורות עם דתיים, תנועת העבודה ורחמנא לצלן תנועת

ז 'בוטינסקי.
רוןן אילון
התקציב הוא מעל ל-100 שקלים, מתוכו קרן השיווק 4 מיליון שקל. יש תפיסת

עולם במשרד התיירות שהוא מעדיף שיווק על ידי המדינה, וכתוצאה מכך מרבית

האמצעים הנדרשים לשיווק נצרכים על ידי המדינה.
היו"ר אברהם יחזקאל
הבנתי, לא שהתשובה מספקת אותי, אבל זה מה שיש.

גברת בתיה כרמון ממשרד הפנים, כפי שאמר חבר הכנסת יורי שטרן, בשנת 2000

צריכים להגיע כחצי מיליון תיירים ממוסקבה בלבד, מה עושים בנידון? הבר הכנסת

יורי שטרן טען בזמנו - ושר התיירות לא התייחס לכך, ואני מבין אותו - שהרבה מאד

תיירים - והיו גם פרסומים בעתון - לא הורשו להיכנס והיו פגיעות בתיירים.
בתיה כרמון
קודם כל, תיירות אמיתית שמגיעה מרוסיה - ואני לא מדברת על המדינות האחרות

הבעייתיות מחבר העמים, שאלה בעיקר גרוזיה, אוקראינה, מולדובה - מגיעה לארץ

ומגיעה באופן סדיר, ואין בעיות גם עם הוויזות, וסוכני התיירות שנמצאים פה

יכולים להעיד שבאופן כללי ובגדול אין בעיות עם תיירים שמגיעים מרוסיה.
היו"ר אברהם יחזקאל
זה נכון? למה אתם מגמגמים, זה דיון מאד מגומגם. כולם פה מפחדים מכולם,

אני רוצה להבין מה קורה פה.
עמי אתגר
מה שקורה פח הוא שתהליכי העבודה הם מאד מאד מורכבים, לוקחים הרבה זמן

באחריות בין משרד ההוץ למשרד הפנים. אין להערכתנו מספיק כוח אדם במשרד הפנים,

שמגיב מספיק מהר לנושא הטיפול בוויזות, אין קריטריונים שהם מספיק ברורים,

והעדכון של הקריטריונים שהם משתנים לא מגיע אל סוכני הנסיעות. כתוצאה מזה

אנחנו נמצאים בחחלט בהרבה בעיות ברמת השירות שאנחנו מקבלים מהממשלה בנושא של

הוויזות, וזאת ההערכה שלנו.
בתיה כרמון
בוא נעזוב עכשיו את הנושא הזה שדשנו בו ודיברנו עליו.



היו"ר אברהם יחזקאל;

לא, תסלחי לי. חבר הכנסת יורי שטרן היה בישיבה וקיימנו דיון, והיה מנכ"ל

משרד הפנים והיתה הגברת הנכבדה, והטיעון העיקרי היה שעוצרים תיירות. השאלה היא
פשוטה לחלוטין
מה המדיניות שלכם לגבי שנת 2000? מה אתם מתכוונים לעשות?
בתיה כרמון
שוב אני אומרת, שיש לנו מדינות שמבחינתנו הן לא מדינות בעייתיות, אבל

רוסיה היא אחת המדינות שהתיירים שמגיעים ממנה, והם באמת תיירים שמגיעים ממנה -

מכיוון שיש היום הרבה מאד דרכים להביא לארץ תיירים אוקראינים ותיירים מולדבי ים

במסווה של תיירים מרוסיה, ואתמול נתתי לחבר הכנסת יחזקאל לקרוא מברק שהגיע

ממשרד החוץ מסגן הקונסול, שמתריע על קבוצות שהובאו על ידי סוכני תיירות בארץ,

שהם כאילו רוסים, אבל באמת הם בכלל לא רוסים, הם מולדבים.
היו"ר אברהם יחזקאל
האם זה נכון שפעם הגיעה לפה אונייה ליום אחד, וכל נוסעי האונייה נעלמו

כלא היו?
בתיה כרמון
לא, אותה אונייה שהיה עליה פרסום היא אונייה שעל סיפונה היו בערך 150 איש

שהגיעו ממולדובה, ודרך אגב לכולם היו אשרות כניסה שניתנו כחוק בקונסוליה,

וכאשר הם הגיעו הסתבר שהם פשוט "עבדו" על הקונסול. הקונסול נתן להם אשרות,

כולם התכוונו לעבוד בארץ, חברות כוח אדם המתינו לחם כבר פה, ולכן האנשים האלה

לא ירדו בכלל לחוף, אבל היו לנו בלי סוף מקרים - כמעט כל אונייה שהגיעה, וזאת

גם היתה הסיבה שהוצאנו את ההנחיות החדשות - של אוניות שהגיעו מדי שבוע, פעמיים

בשבוע, שעל סיפונן חיו אנשים מאוקראינה וממולדובה, והאנשים האלה ירדו לחוף

ונעלמו. רוב נערות הליווי שהגיעו לארץ בתקופה האחרונה הגיעו באמצעות אוניות

אלה, מכיוון שהתיירים שהיו על הסיפון של אותן אוניות.

מכיוון שאנשי בקורת הגבולות הגבירו מאד את האכיפה שלהם בנמל התעופה בן

גוריון, בטאבה, ברפיח וגם בכל האזורים האלה לגבי כניסה של תיירים, ולכן נשאר

איזשהו פתח שהשתמשו בו הרבה מאד, וזאת גם אחת הטענות שנשמעו על ידי חבר הכנסת

יורי שטרן לגבי מה שקורה בחיפה.

דרך נמל חיפה מגיעות אוניות פעם בשבוע או פעמיים בשבוע, כאשר על הסיפון

שלחן הרבה מאד אנשים, שלפי כל הכללים שהיו נהוגים, לא הצטיידו באשרות כניסה

מראש, ולמה? מכיוון שלפי כל הכללים שהיו נהוגים עד עכשיו, מי שמגיע ליום אחד

הוא בגדר תייר יום, והוא לא זקוק לאשרת כניסה. מה קרה? הרבה מהאנשים האלה היו

יורדים לחוף ולא היו חוזרים. חלק מהדרכונים היו נלקחים על ידי אנשי בקורת

הגבולות, והדרכונים האלה נשארו אצלנו. אני זוכרת שלא מזמן מישהו צילם את

הדרכונים שנאספו במשך שבוע אחד בלבד.
היו"ר אברהם יחזקאל
שמעתי שאפשר לקבל מהם סיפרייה שלמה של דרכונים.
בתיה כרמון
רוב האנשים שירדו ונעלמו בארץ, הדרכונים שלהם בכלל לא נלקחו, והאנשים

חאלה נמצאים פה, ואחר כך אנחנו מגלים אותם בכל מיני מקומות עבודה ואת הבחורות

האלה במכוני עיסוי.



אני זוכרת שבאיזשהו מבצע לגירוש זרים שהיה לא מזמן בתל אביב, הגיעו לשם

כמה תיירים שנעצרו, והחלטתי לשאול אותם ולברר איך הם הגיעו לארץ. הם סיפרו לי

שכבר בסוכנות הנסיעות באוקראינה נתנו להם מספרי טלפון- וכתובות של חברת כוח אדם

בתל אביב, וכשהגיעו לארץ, הם מייד הגיעו לחברה הזאת. הצלחתי לאתר גם את אותה

חברה ישראלית שתיווכח בנושא הזה. דרך אגב, אותה חברה ישראלית שתיווכח בנושא

הזה, היא חברה אחת שהיתה מראשי הצעקנים בנושא של האשרות, וגברת אהובה גנור

יודעת על מי אני מדברת. האנשים האלה נעצרו וגורשו מהארץ, ובמקביל המשטרח ביקרה

באותה חברת כוח אדם בתל אביב וגילתה שם קלסרים מלאים שכולם היו תיירים

מאוקראינה וממולדובה שנכנסו לארץ ושובצו לעבודה.

איך אנחנו נערכים לשנת 2000? איך אנחנו יכולים להיערך באמצעים שיש לנו

ובאמצעים שיש למשרד החוץ?
שר התיירות משה קצב
אני נאלץ לעזוב את הישיבה, אני מודה לכם.

בתיה כרמון;

השתתפנו אתמול בישיבה במשרד החוץ ודיברנו יחד עם אנשי המחלקה הקונסולרית

ועם מר מתיתיהו הכהן שהוא ראש החטיבה הקונסולרית, ודיברנו בינינו מה אנחנו

עושים, מכיוון שיש בעיות עם ובלי קשר לשנת ה-2000. יש קשיי התמודדות מאד

גדולים. מצד אחד כולנו מעוניינים מאד בתיירות. בתור אזרחי המדינה, אנחנו

מעוניינים בתיירות לא פחות מכל אחד אחר, ואנחנו רוצים שתגיע לארץ תיירות, וכמה

שיותר.

בקשר לתיירות ממדינות בעייתיות, דיברנו עם המחלקה הקונסולרית ואמרנו להם

שבאים אלינו סוכני נסיעות, נותנים לנו רשימות למשל של תיירים מאוקראינה
ואומרים לנו
תנו אשרות, אל תתנו אשרות, תחליטו. אנחנו אומרים: איך אנחנו

יכולים לדעת האם התיירים האלה הם באמת תיירים שיישארו בארץ? נותנים לנו כל

מיני מסמכים וכל מיני ניירות, ואנחנו אומרים שחייב מישהו לראות את האנשים,

ובמשרד החוץ אומרים שיש להם בסך הכל קונסול אחד שנמצא באוקראינה, ושואלים איך

הוא יכול לראיין את כל האנשים האלה. אנחנו אומרים שאם לא יתנו גם לנו, גם

למשרד החוץ וגם לבקורת הגבולות את האמצעים גם בכוח אדם, גם במכשור וגם במחשוב,

עם כל רצוננו הטוב, יש 24 שעות ביממה, ואנחנו לא יכולים לעשות מה שאנחנו לא

יכולים לעשות.
היו"ר אברהם יחזקאל
גברתי מציעה, ובצדק, להוסיף מצבת כוח אדם ואמצעים, ובינתיים תמשכנה

להתקיים טעויות. אני חושב שהראייה היא שיש היבט שכולם שליליים, עד שמוצאים

משהו חיובי.
מתיתיהו הכהן
אני רוצה להוסיף על דברי גברת בתיה כרמון ולומר שאם מדובר בכוח אדם, או

באמצעים נוספים, אז לפחות להיערך לקראת שנת ה-2000, לא שזה יהיה באופן קבוע,

אלא לקראת שנת ה-2000, כאשר אנחנו צופים שתהיה תיירות כל כך רבה. חלק גדול

מהתיירות יגיע ממקומות שבהם צריכים להעניק אשרות מראש, ולא כמו מדינות בצפון

אמריקה או במערב אירופה שלא זקוקות לאשרות. רוב התיירות מרוסיה עליה דיברו

מקודם, חצי מיליון, אלה אנשים שזקוקים לקבל אשרה מראש.



היו"ר אברהם יחזקאל;

למה שלא תקבלו עזרה מהתאחדות בתי מלון, או מסוכני הנסיעות, אולי ירצו

לעזור?

מתיתיהו הכהן;

אנחנו מעלים פה את הבעיה.

היו"ר אברהם יחזקאל;

אבל אני יודע מה יהיה בשנת 2000, ידונו בשנת 3000. כל פעם מנתחים את אותו

מצב, שיש חוסר בכוח אדם וכו'.

מתיתיהו הכהן;

אבל יש מקום ששר התיירות ייערך לקראת שנת ה-2000 בכוח אדם מתאים גם בארץ

וגם בנציגויות.

היו"ר אברהם יחזקאל;

היום אני עוד יכול לקבל את העובדה שיש כאלה אקסידנטים, אבל אם בשנת 2000

שהיא שנת ישו, אתה - והשר דיבר על צווארי-בקבוק - וגברת בתיה כרמון תגרמו לכך

- כאשר אני מבין את הבעיות שאין אמצעים - שלא מעט נוצרים שבאים לכאן ייעצרו

בגין החשדתם כזונות או כעובדים זרים, זו תהיה אי נעימות אחת גדולה.

מתיתיהו הכהן;

צריכים ללכת על החיוביות ולא על השליליות.

היו"ר אברהם יחזקאל;

מה אעשה אם אנחנו עוסקים בשליליות? מה אעשה שאנו עלולים להגיע למצב כזה?

מתיתיהו הכהן;

צריכים להיערך לזה, ואנחנו מתריעים על כך.

היו"ר אברהם יחזקאל;

אני אומר שוב, אם המצב דהיום איננו משביע רצון, בשנת 2000, כשאנשים יבואו

לבקר את ישו הצלוב, אם חס וחלילה בגלל חוסר אמצעים, תעצרו אנשים בגין החשדתם

כעובדים זרים או זונות, הם "יקימו את ישו מהקבר" ו"יאכלו אותנו חיים".

אני מבקש מכם להתריע עכשיו. התקיים גם דיון לא פורמלי, ויש טענות קשות

מאד בכשל הזה שאתם מהווים חסם לכניסתם של תיירים, והתגובה שלכם בעניין הזה

מדהימה אותי. אני רוצה להבהיר שאם תחסמו כניסתם של תיירים בשנת 2000 או בשנת

האפיפיור בשנת 1999, אלוהים ישמור עליי ועליכם.

מתיתיהו הכהן;

אז מה אתה מציע?



היו"ר אברהם יחזקאל;

אני לא יודע, אני לא שר, ואינני שר אוצר. אי אפשר לדבר על שנת 2000 כעל

שנה אמורפית לא מוחשית, שכן פספסנו את שנת ה-50 למדינה, עמותות קמות ונופלות.

שר התיירות היה יושב ראש עמותה, והוא חצי הודה, התפוטר, אז מה מבטיח לי שבשנת

2000 ישתנו דברים? -זה עוד שנתיים, ורחמנא לצלן זו צפויה להיות שנת בחירות,

והשילוב הזה ייתן לנו ברדק אמיתי. אולי כדאי להזמין מלהמה.

מתיתיהו הכהן;

לא, בבקשה, לפתוח את השערים בשנת 2000 ללא בקורת של משרד הפנים ושל משרד

החוץ.

בתיה כרמון;

אני חייבת להגיד שלפני בערך חצי שנה הגיע לגבול בחור הונגרי, שכניסתו

סורבה. כל הארץ רעשה, שהבחור הזה הוא בן למשפחה של חסידי אומות העולם שהצילה

יהודים, זה הגיע לטלוויזיה, היו שאילתות בכנסת, וחברי כנסת פנו אלינו. מי שפנה

והפעיל הכל היה בחור מסויים, שפנה גם והפעיל חברי כנסת משתי המפלגות, ואחרי

חקירה משטרתית ואהרי חקירה של הקונסולים בבודפסט, הסתבר שהבחור עצמו היה מנהל

חברת כוח אדם ובעצמו הוא נסע לבודפסט, ארגן שם קבוצות, הביא את האנשים לארץ

והשתמש בכל הרעש התקשורתי שהיה מקודם.

היו"ר אברהם יחזקאל;

החשש שלי הוא שבגלל תפוחים רקובים בארגז כל הארגז יסריח ויירקב. אני

מעדיף להתריע עכשיו בעניין הזה.

בתיה כרמון;

לא, יש הרבה מאד תפוחים רקובים, ואנחנו עושים לא פחות מכל אחד אחר כדי

שלא ייפגעו אלה שלא צריכים להיפגע. אנחנו צריכים לקבל את האמצעים לזה, ואנחנו

צריכים שכולם יהיו מודעים שהעבודה שאנחנו עושים היא עבודה שאנחנו משקיעים בה

בלי סוף ועושים כל כך הרבה דברים, בסופו של דבר, לתועלת המדינה. לבוא לכאן

ולומר שגם אנהנו וגם משרד החוץ הוסמים תיירים מלהגיע לארץ ועושים דברים

שלילייים גורם לריפיון-ידיים בקרב אנשים שבאמת קשה להם להתמודד עם הבעיה הזאת.

היו"ר אברהם יחזקאל;

לא אמרתי שלא קשה לך, אלא מציע שמשרד התיירות, התאחדות בתי מלון, לשכת

מארגני תיירות, ואולי אפשר לארגן כוה אדם נוסף יעזרו בעניין, אבל אני מתריע

שנתיים לפני, ומותר לי להתריע היום בעוצמה הזו. אני חושש לא בגלל עובדי משרד

התיירות המצויינים ולא בגלל שיש לכם אמצעים, כי אין לכם, אבל אם לא אתריע

עכשיו ולא נזדעק עכשיו, בשנת 2000 המצב יהיה "על הפנים".

מתיתיהו הכן;

אנחנו איתך, אז תתריע.



היו"ר אברהם יחזקאל;

לפני שמנכ"ל משרד התיירות יסכם את הדברים, אני רוצה לומר שראוי ביותר

להעניק יציבות למלונאים, ואניח הצעת חוק שתקבע פיצוי להתאחדות בתי המלון,

למלונאים ולתיירנים השונים בגין נזקים אפשריים בעיתות חירום ביטחוניות. אני

אומר שוב, שכמו שיש קרן לחקלאים שמקבלים פיצויים, אני חושב שראוי לפצות את בתי

המלון ואת מארגני התיירות בעקבות אירועים ביטחוניים לא צפויים.

אני חושב שראוי יהיה להכריז על שנת 2000 כפרוייקט לאומי. זה נכון להציע

את זה כפרוייקט לאומי, ראוי ששנת 2000 תהיה מעכשיו פרוייקט לאומי, וראוי

שהוועדה שהוקמה במשרד התיירות תהפוך להיות ועדה במינוי ממשלתי באישור ובראשות

שר התיירות, ואני מקווה שהפעם לא יעשו לשר התיירות "פויילע שטיק" ושהוא לא

ימצא את עצמו מתפוטר, כפי שהיה באירועי שנות ה-50. פיקששנו מבחינה תיירותית את

שנת ה-50, ואני לא רוצה שנפקשש את שנת 2000. אם יבוא לפה האפיפיור בעזרת השם,

בכלל צפויים לבוא לפה מיליוני מיליוני תיירים.

אני חושב שאוי למשרד הפנים ולמשרד החוץ אם יסתפקו באמצעים הקיימים, כי

הם פשוט יעצרו הרבה מאד תיירים פוטנציאליים שבאים לשם קדושה, והם יהפכו אותם

לזונות ולעובדים זרים פוטנציאליים, וזה חמור בעיניי.

אני מבקש שמנכ"ל המשרד יסכם את הדיון, בבקשה.
שבתאי שי
אחרי מה שאמרת, זה כבר קשה לי, אבל קודם כל אדבר על שנת 2000. הוועדה

שקיימת כרגע היא ועדה ממשלתית, זאת ועדת שרים, שהוקמה בהחלטת ממשלה. הבעיה היא

שהיינו רוצים לראות את משרדי הממשלה האחרים מקבלים החלטות כמו שמשרד התיירות

קיבל, כי הנושא של שנת 2000 לא קשור למשרד התיירות בלבד. זהו נושא שיש גם

למשרד הפנים, למשרד החוץ, למשרד לאיכות הסביבה ולמשרד לביטחון פנים אינטרסים

מובהקים בו. לכל המשרדים האלה יש אותם אינטרסים כמו שיש למשרד התיירות, ולכן

מה שעשינו לפחות במשרד התיירות הוא שנערכנו מבחינה תקציבית אצלנו וגייסנו את

כל המשאבים שיש במשרד, כמעט את כולם, והעמדנו אותם לצורך ההכנות לשנת 2000.

פנינו למשרד האוצר וביקשנו חיזוק וקיבלנו.

אני חושב שצריך לקרות במשרדים האחרים דבר מאד דומה, כלומר, שמשרד החוץ

יחליט איפה צריך קונסוליות נוספות כדי להיערך נכון לשנת 2000, אותו דבר לגבי

משרד הפנים, שצריך להיערך לשנת 2000 - אני לא יודע מהי מצבת כוח האדם שיש לו -

במצבת כוח האדם שעומדת לרשותו בצורה אחרת, כאשר במידה שהוא לא מצליח לגייס את

המשאבים המתאימים, הוא צריך לפנות כמונו למשרד האוצר ולבקש את החיזוק. אני

מניח שאם משרד האוצר יהיה ער לנושא הזה, לפחות כמו שהוא היה בשלבים הראשונים

אצלנו, המשרדים יכולים להתגייס לשנת 2000 בצורה הנכונה, ויש לנו לזה זמן,

מכיוון שגם בנושא של ויזות וגם של ביטחון פנים אפשר להיערך לזה.

יש בעיות שלא דובר עליהן כאן, כי למשל, יש מדינות שאנחנו בכלל משוחררים
מוויזות, למשל
הפיליפינים. עדיין יש אנשים שמגיעים למדינת ישראל שחושבים שהם

משוחררים מוויזות, ועוצרים אותם בשדה התעופה ומבקשים מהם ויזות, או עוצרים

אותם כאן ושואלים שאלות, ואני מבין את הקונפליקט שיש למשרד הפנים. אני יודע

שהוא לא רוצה לעצור תיירות, אבל מצד שני, בגלל אותם תפוחים רקובים שדיברת

עליהם - ואנחנו אמונים על התיירות ורוצים לעודד תיירות - אנחנו סובלים כי

אנשים נעצרים.



אם זו בעיה של כוח אדם, ואם בסופו של דבר זה מתמקד בכוח אדם, אני אומר

שוב שכל משרד צריך לעשות את המאמצים שלו בתוכו בשביל להפנות את המשאבים לטפל

בשנת 2000 כי היא לא בעיית משרד התיירות, אלא תיהפך להיות הבעיה של אותם

משרדים באותה שנה, כי מר מתיתיהו הכהן, אם מדינת ישראל תיתקל בבעיה, אתם תהיו

אלה שעומדים בחזית, הדיפלומטים שלכם יצטרכו להסביר את זה.

חבר הכנסת יחזקאל, לגבי הצעת החוק שאתה עומד להגיש, כל דבר שיעזור

למלונאים ולגורמים התיירותיים, כמובן מבורך על ידינו. יחד עם זאת, חשבנו שהדרך

הטובה ביותר לעזור ולסייע לגורמי התיירות היא באמצעות קרנות השיווק. אני בהחלט

לא מקבל את הגישה של מר רון אילון לנושא הזה. אני חושב שההצגה שהציג הציגה את

זה באור מטעה.

יש חלוקה ברורה לא רק במדינות ישראל, אלא גם במדינות אחרות בעולם, בין מה

שעושה הממשלה והגופים הציבוריים לבין מה שעושה ה .TRADE-למלונאים אין כסף ואין

משאבים להעמיד מודעה שעולה 80 אלף דולר בניו יורק טיימס, חם לא יכולים להרוויח

את זח, הם לא מסוגלים לעשות את זה, ולכן נושא התדמית זה תפקידה של המדינה,

והמדינה עושה את זה בכל העולם, והיא עושה את זה גם במדינת ישראל. אנחנו

מסייעים בנושא של המכר, באותן פעילויות של המכר, למודעות של המכר, לסמינרים,

ל , EDUCATIONALS-ובזה רצינו שקרן השיווק תפעל.

לצערי הרב, בגלל מסורת ממשלתית, ואני לא יודע מתי התחילה, אצל איזה שר

ובאיזה ממשל - ולכן קל לי לציין זאת - אבל משרד האוצר היה ער לזה, ולכן העמיד

קרנות של מאות מיליונים לטובת התעשיינים בסיוע לשיווק בנוסף ? לכל, כי באותה

תקופה כנראה היה שר שהיה חזק יותר משר התיירות, או שזה היה קואליציונית נוח

יותר למישהו לעשות את זה. אם משרד האוצר אומר: אתם יכולים לעשות בתקציבכם מה

שאתם רוצים, אתם רוצים לתת את כל ה-10 מיליון דולר שיש לפרסומת בחוץ לארץ בכל

השנה ולהעמיד את זה לרשות המלונאים שיעשו בזה ,EDUCATIONALSזכותכם לעשות את

זה, אתם בחרתם, כאילו שהממשלה לקחה על עצמה במקום המלונאים לעשות את זה. זה לא

נכון, זוהי הצגה לא נכונה של הנושא הזה.

לכן עדיין אני חושב שהדרך הטובה שאנחנו מציעים אותה היא לא קרנות אבטלה

ומצוקה. אני חושב שה TRADE-בנושא הזה היה חרבה יותר קואופרטיבי, כי הוא אמר

שהוא לא רוצה קרנות אבטלה, אלא סיוע כדי שיוכל לעשות שיווק יותר נכון ואגרסיבי

יותר כך שיוכלו להביא יותר תיירים, בזה נימדד. אם היינו מקבלים סיוע גדול יותר

בנושא השיווק לקרנות שיווק כמו שמקבלים התעשיינים, או אפילו 50% ממה שהם

מקבלים, אני חושב שהיינו במצב הרבה יותר טוב.

לסיום, השר ביקש ממני שאביא כמה נתונים שקשורים בתקציבי הפיתוח שלנו לשנת

2000. אני כבר יכול לחגיד שבשנת 1997 ו-1998 העמדנו למעלה מ-200 מיליון שקל

מתקציב משרד התיירות לצורך פיתוח אתרי תיירות שנמצאים על המסלול הצלייני. 80%-

85% מכל תקציב הפיתוח של המשרד הועמד לנושא של פיתוח אתרי צליינות. אני חושב

שאם נשווה את זה למה שעושים משרדים אחרים או למטרות שעומדות בפני משרד

התיירות, עשינו מעל ומעבר למצופה מאיתנו כמשרד התיירות, כשיש לנו - ואנשים

בוודאי מודעים לזה - נושאים אחרים לטפל בהם גם בקו העימות שהוא לא אזור

צלייני, בתל אביב, ברצועת החוץ, בנגב ובאילת, ואם על אף כל הדברים האלה העמדנו

85% מתקציבנו לנושאים האלה, עשינו באמת מעל ומעבר למה שיכולנו לעשות לגבי שנת

2000. תודח רבה.



היו"ר אברהם יחזקאל;

אני מבקש לסכם את הישיבה, היום על פניו האופטימיות מאפיינת את ענף

התיירות, אבל המציאות היא עגומה. אני חושב שאנחנו מפספסים הרבה מאד אירועים

היסטוריים בקיומה של מדינת ישראל, אני מפחד שנפסיד את שנת 2000, ולא יודע מה

יקרה אם האפיפיור יבוא לכאן בשנת 1999. אולי כדאי להכריז על מצב חירום? אם

נכריז על מצב חירום, הכל יהיה בסדר, לא תהיה בעיה עם משרד החוץ ועם משרד

הפנים. אנחנו נלווה את משרד התיירות ואת המשרדים השונים לקראת ההיערכות לשנת

2000.

אני מנסה להשתמש במה שאמר מנכ"ל משרד התיירות, מתברר שתחום התיירות מלבד

תחום מקצועי, הוא גם תחום פוליטי. אני חושב ששר התיירות הנוכחי חייב "לדפוק

יותר על השולחן", ואני יכול לומר לכם - ואני חבר אישי של שר התיירות - שאני

יודע מה היה עושה בזמנו שר התיירות לשעבר, עוזי ברעם, כשלא היה מקבל תקציב משר

האוצר לשעבר, אברהם שוחט. לצערי, המעמד נגזר גם ממאבק פוליטי בתוך הממשלה.
שבתאי שי
זאת לא בעיה של שר התיירות, זאת בעיה של שר האוצר-

היו"ר אברהם יחזקאל;

אני אומר- שמהבחינה הזו חשוב היה מאד ששר התיירות יקבל גיבוי של ראש

הממשלה נגד שר האוצר בעניין של הקצאת משאבים לתחום התיירות. רבותיי, כל טירון

פוליטי וכל אחד שלומד מדע המדינה יודע שהתחום המיניסטריאלי שעליו אחראי השר

הוא גם נגזרת של מעמדו הפוליטי של השר. אם המגמה היא ששר התיירות יתפוטר

בעניין שנת ה-50, אני לא מבטיח לך שלקראת שנת 2000 שר התיירות הזה לא יתפוטר

מעמותת שנת 2000. מי יתקע כף לידי בעניין הזה? אתם מבינים על מה אני מדבר.

לכן כבר מעכשיו כאיש אופוזיציה אני מודיע חד משמעית שוועדת הכלכלה ויושב

הראש שלה עומדים מאחרי שר התיירות הנוכחי, משה קצב, ושיובהר לאלתר שהוא האיש

שמוביל לא כפי שהוביל את שנת ה-50 למדינה, אלא שמוביל מעתה ועד לשנת 2000 את

נושא ההיערכות לשנת 2000.

שבתאי שי;

אני חושב שאין על זה אף ערעור.

היו"ר אברהם יחזקאל;

אני גם חשבתי כך על עניין שנת ה-50. ברגע ששר התיירות קיבל הודעה מראש

הממשלה שמצבו יציב בעמותת שנת ה-50, ידענו שזו תחילת הקץ, אז אני בכוונה מבהיר

פה ששנת 2000 היא איננה שנת ה-50, היא שנה היסטורית עולמית, ואם נסתבך בזה,

אוי ואבוי לנו.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:00

קוד המקור של הנתונים