ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 16/02/1998

תקנות ה"בזק" (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות "בזק" ושירותי "בזק" (תיקון), התשנ"ח-1998

פרוטוקול

 
מכנסת הארבע עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 219

מישיבת ועדת הכלכלה

שהתקיימה ביום ב' כ' בשבט התשנ"ח. 16.2.1998. בשעה 00;09



נכחו;

חברי הוועדה; היו"ר אבי יחזקאל

מוזמנים; דניאל רוזן, מנכ"ל משרד התקשורת

ליאור ברון, אגף חתקציבים, משרד האוצר

עו"ד שריל קמפינסקי, לשכת היועץ המשפטי, משרד התקשורת

אריאלה רבדל, מנכ"ל המועצה לצרכנות

יוסף שא נס, מנכ"ל הרשות להגנת הצרכן

עו"ד ניצה קראוז, הלשכה המשפטית, חברת "בזק"

עו''ד תמר רון, הלשכה המשפטית, חברת "בזק"

עו"ד נילי יבניאלי, הלשכה המשפטית, חברת "בזק"

יוסף ליטמן, אגף שיווק, חברת "בזק"

מיכאל בר, מנהל הביטחון המבצעי, חברת "בזק"

יהודית כהן, סגנית קצין ביטחון, חברת "בזק"

דניאל עזר, לשכת הדוברת, חברת "בזק"

אורי יוגב, מנכ"ל "בזק בינלאומי"

עו"ד אסתר אורדן, יועצת משפטית, "בזק בינלאומי"

אלישבע בראון-לפידות, יחסי ציבור, "בזק בינלאומי"

עו"ד רנטו יארק, יועץ משפטי חיצוני, "בזק בינלאומי"

עו"ד דב אברמוביץ "ברק"

סמי קונפיידן, "קווי זהב"

עו"ד יואב רוט, "סלקום"

איילת גרדמן, דוברת "פלאפון"

עו"ד עידו רוזנברג, הלשכה המשפטית, "פלאפון"

יועצת משפטית! אתי בנדלר

מנהלת הוועדה; לאה ורון

נרשם על-ידי; חבר המתרגמים בע"מ

סדר היום

תקנות ה"בזק" (הפסקה. עיכוב או הגבלה של פעולות "בזק"

ושירותי "בזק") (תיקון). התשנ"ח- 1998



תקנות ה"בזק" (הפסקה. עיכוב או הגבלה של פעולות "בזק"

ושירותי "בזק" (תיקון). התשנ"ח-1998

היו"ר אבי יחזקאל; אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה.

אנחנו דנים בתקנות ה"בזק" (הפסקה, עיכוב או

הגבלה של פעולות "בזק" ושירותי "בזק" (תיקון), התשנ"ח-1998.

אדוני המנכ"ל, על-פי ידיעה שמופיעה הבוקר, יש פסיקה של בית-משפט ש''בזק

בינלאומי" רשאית לחסום קווים ללא התרעה.

דניאל רוזן; אם קיים חשש.

היו"ר אבי יחזקאל; נודע לי שיש לא מעט גניבות קווים, בגין

ה-057 וכולי, והשאלה איך למשל באיזור ראשון

לציון - ופנו אלי לא מעט, כי זו עיר מגורי - הרבה מאוד אנשים שהשתמשו

בקו שלהם, בעיקר עובדים זרים בשעות הלילה, למעשה עלול להיווצר מצב שהם

לא משלמים בגין החיוב הזה, ומצד שני אתם יכולים לנתק להם את הקו. זה

נכון? כתוצאה מאי-תשלום בגלל החיוג הזה.

דניאל רוזן; יש לנו אנשים מאגף השיווק של "בזק" ואנשי

הביטחון של "בזק" והם יוכלו להשיב לך.

היו"ר אבי יחזקאל; כבר כמה חודשים אני רוצה להכיר את מנהל מחוז

ירושלים. אתה זוכר שביקשתי ממך לבדוק, ואתה

הלכת ולא חזרת.

אורי יוגב; באותו יום כבר ביקשתי ממנו שיפנה אליך.

היו"ר אבי יחזקאל; יש לא מעטים שנגנבים להם קווים או שיחות

טלפן מהקו שלהם והם מסרבים לשלם. אגב, היה

לי נסיון אישי, וברגע מסויים, על-פי התקנה החדשה, למעשה יכולים לנתק

להם את הקו.

קריאה; זה לא על-פי התקנה החדשה. אפשר לעשות זאת גם

היום.

דניאל רוזן; בין יתר התופעות יש גם תופעה של התחברות

בלתי חוקים לקווים של אחרים ושימוש בהם.

ההיקף הזה הוא כנראה לא גדול, אבל הוא קיים. שימוש שלא ברצונך בקו שלך,

זה דבר שקיים. כנראה שההיקף קטן, אבל הוא קיים.

היו"ר אבי יחזקאל; מה המדיניות של "בזק" או שלכם בסוגייה

כזאת?

דניאל רוזן; יש תהליכים. קודם כל, "בזק" לא רשאית לנתק

קו בגין כל חשבון שלא שולם, אלא רק מה

ש"בזק" מחייבת. אם זה נגיד חיוב של שיחה בינלאומית או חיוב של 057

וכולי וכולי, "בזק" לא רשאית לנתק. מקסימום המפעיל הבינלאומי ינקוט

בצעדים משפטיים כלפי אותו אדם כדי לגבות את חובו, ובדרך כלל אף אחד לא



עושה את זה כי מדובר בסכומים קטנים. ל"בזק" יש מה שנקרא ועדת ערר שבה

כל מנוי של "בזק" יכול לפנות לוועדת ערר, שזוהי ועדה ציבורית ש"בזק"

התחייבה מראש לקבל את החלטותיה ושם הרבה מאוד בעיות נפתרות. אנחנו

מלווים את התהליך הזה ומר תבורי יושב בראש הוועדה כנציג ציבור. "בזק

בינלאומי" לאחרונה הנהיגה גם כן דבר דומה, זה התפרסם בעיתונים בשבוע

שעבר, גם כן בראשות שופט בדימוס, מערכת שהתחייבה מראש לקבל את ההחלטות

של הוועדה, זה מעין אומבודסמן בלתי תלוי בחברה. החברות האחרות עושות את

זה בתהליכים פנימיים בחברה. בוודאי לא נעים לאזרח מן השורה לקבל חשבון

עם סכום גדול והוא בדק ואימת שהוא לא ביצע אותו, וזו הרגשה מאוד לא

נעימה, אם כי כמות התלונות על זה היא זניחה. זה לעומת הבעיה היותר

מעיקה, שעליה התקיים כאן דיון נפרד, על 057 שזו בעיה יותר גדולה.

היו"ר אבי יחזקאל; הגשתי את הצעת החוק ולא קיבלתי את תשובת

הממשלה עליה.

דניאל רוזן; אנחנו נתנו תשובה.
היו"ר אני יחזקאל
זה נכון שאם למשל אני קונה מכשיר טלפון

שאיננו נמכר על-ידי "בזק", וקורה שלפעמים

במכשירי טלפון כאלה עולים לי על הקו בגלל שאני לא משתמש בטלפון של

"בזק".

יוסף ליטמן; המצב הוא, וגם בית-המשפט פסק, שאם מישהו חדר

לקו טלפון דרך טלפון אלחוטי, זה באחריות

הלקוח. כאשר אזרח קונה טלפון אלחוטי, הסיכוי הזה קיים.
יואב רוט
מה שהולך באוויר, ניתן לצוטט לו וגם לשמוע.

היו"ר אבי יחזקאל; השכנה שלי אומרת שכאשר הטלפון מצלצל אלי,

הוא גם מצלצל אצלה והיא מרימה ושומעת מה

שאני אומר בטלפון.
יואב רוט
זוהי תקלה.

היו"ר אבי יחזקאל; "בזק" אמרו לי שהם לא יכולים לתקן את זה.

קריאה; זה לא קשור ל"בזק".

דניאל רוזן; יש כל מיני רמות של טלפונים אלחוטיים בשוק.

בדרך כלל בטלפונים אלחוטיים יש איזה מנגנון

הצפנה פשוט, בדרך כלל מדובר בבחירת ערוץ אקראי וכל שיחה מקבלת מספר

ערוצים. בטלפונים היותר משוכללים, יש מנגנונים הרבה יותר משוכללים

שהרבה יותר קשה להאזין להם, ולאזרח יש חופש בחירה. אם הוא קונה טלפון

מאוד פשוט שעולה מעט כסף, או טלפון יקר שעולה כסף רב, זה עניין אישי

שלו. אם יש לך סודות, אל תדבר עליהן בטלפון.

היו"ר אבי יחזקאל; מה קורה עם חברות בינלאומיות, כאשר מתלוננים

אזרחים שבחשבונם נוספו עוד 40 שיחות למשל

למזרח-אירופה. יש לנו בראשון הרבה מאוד פועלים רומנים ופנה אלי מישהו



ואמר שבשתיים לפנות בוקר משתמשים בקו שלו, הוא קיבל חשבון על 40 שיחות

לרומניה ואין לו אף אחד ברומניה. מה עושים בסיטואציה כזאת?

אסתר אורדן; פונים ל"בזק בינלאומי". כמובן שהטענות האלה

נבדקות ואם הן נמצאות מוצדקות, אנחנו לפעמים

באים לקראת הלקוח, ויש לו אפשרות לגשת לוועדת ערר, כפי שהסביר מר רוזן.

יש ועדת ערר שהוקמה זה עתה והיא תהיה בראשות שופט בדימוס עם אנשי

ציבור, לרבות נציגי אירגוני הצרכנים, והיא תטפל בכל הבעיות האלה שלא

ימצאו פתרון ב"בזק".

היו"ר אבי יחזקאל; האדם הזה יוכל לקבל פלט על השיחות האלה שהוא

ניהל בחודש-חודשיים האחרונים?
אסתר אורדן
בוודאי שהוא יוכל לקבל פירוט. כל אחד יכול

לקבל פירוט.

היו"ר אבי יחזקאל; למה זו בעיה שלו ולא של "בזק בינלאומי".

אסתר אורדן; קודם כל השאלה כיצד זה קורה. אתה מביא דוגמה

של פועלים זרים, אבל לפעמים עושים את זה

אנשים שהם ברי רשות, שנכנסים לביתו של אדם ומטלפנים בלי ידיעתו, ואז

למה "בזק בינלאומי" צריך לשאת בנזק הזה? הוא צריך לשאת בנזק. לפעמים יש

התחברות חיצונית, שאני לא יודעת איך זה קורה, לפעמים יש כל מיני הונאות

מסוגים שונים.

היו"ר אבי יחזקאל; אם אפשר לקבל בכתב כמה פניות היו אל אותה

ועדה ציבורית של "בזק" ומה התשובות שניתנו.

זה דבר שצריך להביא לידיעת הציבור וגם שחברי הכנסת ידעו.

אסתר אורדן; ב"בזק בינלאומי" עד עתה לנו אין נתונים, כי

כל התלונות היו בוועדת ערר של "בזק". כשתקבל

משם את הנתונים, תקבל בעצם נתונים גם על הבינלאומי.

מיכאל בר; אתמול עברתי במקרה על זיכויים של לקוחות

פרטיים בגין חשד להונאות, מקרים שנבדקו

על-ידי תלונות הציבור. עוד לפני ועדת הערר, יש לנו יחידות לפניות ציבור

שפועלות מול הלקוחות הפרטיים. היחידות הללו, במהלך שנת 1997, זיכו

לקוחות פרטיים בגין חשד להונאות בסכום כולל של כ-300 אלף שקלים. זה

נתון שבדקתי אתמול.

היו"ר אבי יחזקאל; זה תלוי כמה. פניות היו ומה היו הסכומים

המבוקשים.

דב אברמוביץ; הפרוצדורה היא שאכן מי שיש לו בעיה ומקבל

חשבון מ"בזק", שהרי הרבה מהלקוחות שמתקשרים

באופן מזדמן למפעילים הבינלאומיים, מקבל הביתה חשבון מ"בזק" ובתוך

החשבון יש פירוט של ספקי שירות שונים, אם זה "סלקום" או "פלאפון" או

אחד מהמפעילים הבינלאומיים. כל לקוח כזה שיש לו בעיה עם החשבון

הבינלאומי שלו, עם השיחות הבינלאומיות, "בזק" לא מטפלת בזוז אלא היא

מפנה אותו והוא מבקש ביטול או הפרדה של אותו החלק הבינלאומי מהחשבון



הרגיל שלו, ומפנים אותו למפעיל הבינלאומי הרלוונטי. בעצם מי שנאלץ לטפל

במכלול הבעיות האלה זה אותו מפעיל בינלאומי. אם זה טוב או לא טוב, אני

לא יודע, אבל זאת הסיטואציה העובדתית. ל"בזק" אין שום דבר עם כל העניין

הזה. לפי בקשת הלקוח היא מבטלת את החשבון לגבי אותו חלק.
היו"ר אבי יחזקאל
זאת אומרת, אתה אומר שהתשתיות של "בזק" גם

מעורבות.

דב אברמוביץ; אנחנו חושבים שאכן ל"בזק" יש איזו נגיעה

לעניין.
היו"ר אבי יחזקאל
גם אנחנו חושבים, אבל בינתיים טוב שמפרידים

בעניין הזה.
דב אברמוביץ
מפעיל בינלאומי, הסנקציה הכבדה ביותר שאפשר

לנקוט נגדו, זה לנתק אותו מהשיחה

הבינלאומית, אבל יש מפעילים בינלאומיים אחרים. כך שזה לא פוגע ממש

בצרכן.
היו"ר אבי יחזקאל
מה עמדתם לגבי ניתוק עצמי מרצון של הצרכנים?

מה העמדה שלכם?
דב אברמוביץ
לא הבנתי את המושג.
קריאה
אתם לא מאפשרים להתקשר לארצות מסויימות.
דב אברמוביץ
אנחנו עדיין מספקים שירות להרבה מאוד

מדינות.

דניאל רוזן אני אקל על מר אברמוביץ. הרשיון, גם של

"ברק" וגם של "קווי זהב" הוא לא מטיל עליהם

חובה מהיום הראשון לתת קשר לכל מדינות העולם. ל"בזק בינלאומי" יש חובה

לתת קשר לכל מדינות העולם, אבל ל"ברק" ול"קווי זהב" אין חובה כזאת.
היו"ר אבי יחזקאל
למה ל"בזק" יש חובה ולהם אין חובה?
דניאל רוזן
ל"בזק בינלאומי" יש הרבה חובות שאין להם,

ויש גם זכויות שאין להם. הם מפעילים חדשים.

כדי שהמפעילים החדשים יוכלו להיבנות, הם לא נדרשו במכרז מהיום הראשון

לתת קשר לכל העולם, אלא נדרשו לתת את זה בהדרגה. בקטע הזה "ברק" עומדת

ברשיונה.
אורי יוגב
בחודשים הראשונים, התופעה של אנשים שביטלו

את החוב הבינלאומי שלהם ב"בזק" ופנו למפעיל

הבינלאומי, היה בקנה מידה קטן. בחודשים האחרונים זה עולה ולדעתי זה כבר

מעל חמישה אחוזים, מהחובות במונחים כספיים, שמחוייבים על-ידי "בזק". יש

לקוחות שהמפעיל הבינלאומי שולח להם את החשבונות שלו ישירות. יש לקוחות

אחרים, אלה שמתקשרים באופן מזדמן, שהם לא מנויים של אותו מפעיל

בינלאומי אלא באופן מזדמן מפעם לפעם הם מתקשרים דרכו, אלה מחוייבים

באמצעות חשבונות של "בזק". יש הסכם ש"בזק" בחשבונות שלה מוסיפה חלק



מסויים ואומרת שאלו הן השיחות שביצעת דרך "ברק" אלה השיחות שביצעת דרך

"קווי זהב" וכן הלאה. מתוך כל החיובים האלה שנעשים ללקוחות מזדמנים

באמצעות "בזק", הסכום במונחים כספיים הוא כבר בסביבות חמישה אחוזים

ויותר מכלל החובות שמחוייבים באמצעות "בזק".

היו"ר אפי יחזקאל; כמה חובות מחוייבים באמצעות "בזק"?
אורי יוגב
אני לא יכול להגיד לך במונחים כספיים.

היו"ר אני יחזקאל; אז איך הגעת לחמישה אחוז מבלי לדעת איזה

מספר?

אורי יוגב; חמישה אחוזים מכלל סכומי החיובים.

היו"ר אבי יחזקאל; חמישה אחוזים מאיזה סכום? ממאה אלף שקל,

משלושים אלף שקל? תגיד לי שאני אדע.

אורי יוגנ; לא, זה לא ממאה אלף שקל, זה הרבה יותר. אין

לי את הנתוו הכספי.

היו"ר אבי יחזקאל; כי אני חושב שזה דווקא שני אחוזים. מה תגיד

על זה?

דניאל יוזן; התקנה מתייחסת להפסקה, עיכוב או הגבלה וזאת

משתי סיבות. אנחנו עוסקים בענף עם שינויים

טכנולוגיים מתמידים. בדרך כלל נוספים דברים חדשים, אבל לפעמים צריך גם

לבטל רשיונות ואי-אפשר לספק אותם. דבר נוסף הוא שנעשה שימוש לרעה

בשירות, דבר שיכול לגרום נזק כספי מאוד מהותי לציבור. יש לנו דוגמה

מעניינת שקרתה תוך כדי תהליך הדיון בסוגייה הזאת וזה ה"עקוב אחרי"

הבינלאומי.

היו"ר אני יחזקאל; עוד מעט נפרט מה זה שימוש לרעה.

לפני שאני אאשר את התקנות ברמה של מקרו,

ברשותך, הייתי מאוד מבקש אם אפשר לקבל שירות, לא אני, האזרח, שבו אתם

אומרים שיש ועדת ערר, כי אני יודע שיש הרבה מאוד אנשים שכנראה לא

יודעים על העניין הזה שיש ועדת ערר. אני לא מתנה כאן התניה, אבל אני

מבקש מכם לפרסם. אתם הרי עושים פרסומות נהדרות, רוקדים ביחד וכולי, וזה

בסדר.

אתי בנדלר; זה רק לגבי חברת "בזק" והתקנה מתייחסת להרבה

יותר גורמים. .

היו"ר אבי יחזקאל; אני בעד "בזק", ואני לא מתבייש לומר את זה.

"בזק" בשבילי זה דבר שהוא תשתיתי והוא חשוב

והוא נכון. אני פונה לחברת "בזק", ולוואי והחברות האחרות יחקו את

"בזק", שתפרסמו ותגידו שיש ועדת ערר, שאם מישהו מוצא את עצמו נפגע,

הוא יכול לפנות אליה. אם אנחנו נאשר תקנה כזו שהיא חשובה מאוד, בעקרון

אני מציע לחברות לפרסם מודעות המודיעות לציבור שיש אפשרות לערער,

במידה ומישהו מוצא את עצמו מחוייב שלא בדין או מחוייב שלא על-פי השיחות



שהוא ניהל, השיחות הכמותיות בכל אופן. ברמה העקרונית אפשר יהיה לעשות

זאת?

אורי יוגב; כן. לנו יש ועדת ערר שנועדה למטרות הללו.
היו"ר אבי יחזקאל
אני מברך אתכם על זה, אני רק אומר שבעקרון

השוב לי מאוד שהדברים האלו יפורסמו.

אסתר אורדן; אדם שפונה והתביעה שלו נדחית בכתב התשובה גם

ב"בזק" וגם "בזק בינלאומי", יש הפניה לוועדת

הערר.

היו"ר אבי יחזקאל; יש עשרות אנשים שנתקלתי בהם, וזה בעיר אחת,

שטענו שהם חוייבו בגין שיחות למזרח אירופה.

לכן מהבחינה הזו חשוב לי שיהיה פרסום לעניין.
דניאל רוזן
אם ללקוח יש בעיה, הוא קודם כל פונה לסניף

של "בזק" ושם הם צריכים להפנות אותו למקום

הנכון, אם זה לא חם. מאוד חשוב שהם עושים הפניות נכונות והם מצליחים

לשים את זה. המודעה, אם אין לך בעיה, אתה תשכח שהיא היתה קיימת.

אלה הן שתי הנקודות, ההתיישנות ושימוש לרעה בשירות. הדוגמה שהיתה

ב"עקוב אחרי" היתה שהיא פיתחה שיטות הונאה חדשה בישראל, שניצלה את

השימוש ב"עקוב אחרי" לשיחות בינלאומיות, ב-057 בינלאומי, ואנחנו היינו

צריכים להפסיק את ח"עקוב אחרי" לאיזו תקופה ולעשות שינוי בתוכנה כדי

ש"עקוב אחרי" לא יהיה בינלאומי. זו דוגמה קלאסית להגברת שירות כדי

למנוע סבל מהציבור עד שיתקנו את הבעיה. כאן אנחנו רוצים להרחיב את זה

על כל בעלי הרשיונות הכלליים, שזה היום "בזק", שלושת החברות

הבינלאומיות, ושניים, עוד מעט שלושה, מפעילים.
היו"ר אבי יחזקאל
זה לא קצת דרקוני?
דניאל רוזן
לא.
אתי ננדלר
אני מוכרחה לומר שיש לי כאן איזושהי בעיה.

התקנות העיקריות, תקנות ה"בזק" (הפסקה,

עיכוב או הגבלה של פעולות "בזק" ושירותי אשראי), באופן עקרוני מונות

מספר עילות הן לניתוק על-ידי החברה, והן לבקרת המנוי, או הפסקה או

עיכוב פעולות. הבעיה היא שהן חלות רק על חברת "בזק". זו התקנה היחידה

שמוצע להרחיב אותת ולתת לה תחולה באופן שהיא תחול, כפי שאמר המנכ"ל, על

כל בעל רשיון כללי. כאן מדברים על בעל רשיון כללי ומדברים גם על חברות

הסלולריות למשל ולא רק על חברות שנותנות שירות בינלאומי. השאלה אם יש

קודם כל איזו שהיא הצדקה עניינית שדווקא בנושא של התיישנות מטעמים

טכנולוגיים, שאני לא יודעת מה זה, או שימוש לרעה, רק הנושא הזה יאפשר

הפסקת פעולות על-ידי בעלי הרשיון למשל, ואנחנו מדברים כאן על "סלקום"

ועל "פלאפון", לעומת כל התקנות האחרות, זאת בלי שאנחנו יודעים מה

הבעיה. כפי שדיברתי אתמול עם גברת קמפינסקי, כשאנחנו מדברים על שימוש

לרעה, אנחנו בעצם לא יודעים על מה אנחנו מדברים. הרי אנחנו לא יודעים

איזה מקרים יפלו לתוך הנושא הזה של שימוש לרעה.



דניאל רוזן; דיברנו על נזק כספי ממשי.

אתי בנדלר; שימוש לרעה שגורם נזק כספי ממשי, למי?
דניאל רוזן
לציבור או לבעל רשיון.

אתי בנדלר; או לחלק ממנו. חלק ממנו, אני לא יודעת מי זה

חלק ממנו, או לבעל הרשיון. למשל, אי-תשלום,

שאלתי אותה האס אי-תשלום חוב או אי-העמדת אמצעי תשלום קבוע כפי שדורשות

החברות הסלולריות בניגוד לחברת "בזק" או חברות האחרות, האם זה יכנס

למסגרת התקנה הזאת או לא.

לגבי חברת "בזק", אני יודעת איזה עילות קיימות. אי-תשלום למשל זו עילה

לניתוק או להפסקת שירות לפי תקנה אחרת, אבל בתנאים המנויים באותה תקנה,

כמו מתן התרעה ואי-תשלום תוך 21 ימים. לגבי בעלי הרשיון האחרים,

שהתקנות האחרות לא חלות עליהם, אינני יודעת אם הם לא יעשו שימוש בתקנה

הזאת בלי התנאים המגבילים של אותה תקנה. זה מה שמציק לי, כפי שהגדרתי

ואמרתי אתמול.

העילות האלה, אינני יודעת מה מופיע ברשיונות, אני יודעת לגבי חלק מהם

מה מופיע בחוזים שהם מחתימים את הצרכן, ואני יכולה לומר לך - ונתתי את

הדוגמה הזאת אתמול לגברת קמפינסקי " - שלמשל אי-העמדת אמצעי תשלום קבוע

על-ידי החברות הסלולריות, זה מהווה עילה להפסקת שירות.

אריאלה רבדל! לדעתי אין אח ורע בשום מקום בעולם החוזים של

החברות הסלולריות וזה באישור משרד התקשורת.

הם יכולים על כל דבר שבעולם לנתק באופן מיידי, ולצרכן אין שום זכות

עמידה מולם.
דניאל רוזן
החוזים האלה הם באישור משרד התקשורת.
אריאלה רבדל
הם באישורכם, אתם אישרתם להם, אבל פטרתם

אותם אפילו מלהגיש אותם. בהתחלה התניתם את

החוזים וחייבתם אותם להגיש אותם לבית-הדין לחוזים אחידים. אחרי שהיה

ברור שהם הולכים ליפול, פטרתם אותם מזה. אני רוצה לראות את הצרכן

במדינת ישראל שיפנה ויצליח להשיג משהו.
דניאל רוזן
כל אותם הכללים, ניתוק בגין אי-תשלום והליכי

הניתוק בגין אי-תשלום, מופיעים ברשיונות של

כל המפעילים, גם של הבינלאומי וגם האחרים. ב''בזק" זה לא מופיע ברשיון

אלא זה מופיע בתקנה. אני חושב שהתהליך ההיסטורי, אחרי שזה פורסם בתקנה,

היתה איזו החלטה שאני לא יודע איך בדיוק הגיעו אליה, שלא לעשות זאת

בתקנה אלא לעשות זאת ברשיונות. אני לא בקי בנושא, זה דבר שהיה לפני

מספר שנים ואני לא בקי בקטע הזה של למה זה בתקנה וזה ברשיונות. אני לא

יודע למה דבר כזה צריך להיות ברשיונות ולא בתקנה, ואני אומר את דעתי.

אני חושב שאולי גם כשנעשה עידכון רשיון "בזק", נצטרך לעשות שינויים

והדבר הנכון יהיה לשים את זה בתוך רשיון של "בזק" ולבטל את התקנה.



לגבי החוזים האחידים, אני רוצה לבדוק את מה שאמרה אריאלה רבדל, מפני

שיש לי מחלוקת עם המפעילים על כמה סעיפים בחוזים האחידים, ואני לא יודע

שזה מאושר.

היו"ר אבי יחזקאל; מה דעתך שבינתיים נוציא את הסלולריל
דניאל רוזן
לא הייתי רוצה לעשות זאת ואני תיכף אסביר

למה לא. אכן יש לנו מחלוקת על כמה נקודות

בחוזים האחידים ולהערכתי מה שיפתור יותר מכל דבר אחר זה מפעיל הסלולרי

השלישי.

אני חושב שדווקא מסיבות צרכניות, המשרד צריך את הסמכויות האלה, והדוגמה

של "עקוב אחרי" של "בזק הבינלאומי" זה דבר שהיינו צריכים להתערב ב"בזק"

מבחינה צרכנית כדי להגן על הצרכנים.

היו"ר אבי יחזקאל; אני מציע שנקבל על זה החלטה, שאת העניו של

. הסלולרי נוציא כרגע.

דניאל רוזן; אני הייתי מאוד ממליץ שהסלולרי גם כן יהיה

כלול. אני רוצה לומר שיש כאן בכל אופן את

הסמכות של השר כדי להיכנס להגדרה מה זה שימוש לרעה, בוודאי זה לא

תהליכים אוטומטיים.

היו"ר אבי יחזקאל; אני יודע ששרת התקשורת היא מאוד דינאמית

בנושא הסלולרי והוא הולכת להנפיק את המפעיל

השלישי, ולכן הייתי מציע כרגע שנמתין למפעיל השלישי בעניין הסלולרי.
דניאל רוזן
לא הייתי מסבך את העסק.

היו"ר אבי יחזקאל; לא נסבך. אין בעיה לקיים יום אחד ישיבה

בנושא הזה. הבעיה היא טכנית.
אתי בנדלר
השאלה אם יש מקום שהתקנה הזו תחול לגבי רק

מפעילי הרט"ן. מה ההגיון בנושא?

דניאל רווזן; מדובר ברשיונותיהם. זה בצורה מאוד מקיפה.

אתי בנדלר; ציבור המשתמשים איננו יודע איזה תנאים

מופיעים ברשיונות ולא יודע מה מתוך התנאים

שמופיעים בחוזים האחידים שעליהם מוחתמים הצרכנים, מה מתוכם יש להם

גיבוי ברשיון ומה לא. זו בדיוק הבעיה.

היו"ר אבי יחזקאל; אני מציע שבינתיים נפריד את הקטע הסלולרי.

עכשיו אני מבקש להגיע לנושא השני שהוא חשוב

מאוד. מישהו יכול לתת לי דוגמאות לשימוש לרעה?
דניאל רוזן
הדוגמה שאני נתתי של ה"עקוב אחרי".

היו"ר אבי יחזקאל; אני רוצה לדעת מה זה הגדרה של שימוש לרעה.



אורי יוגב; אני יכול לתת כמה דוגמאות. אני חושב שאנחנו

בעולם שאנחנו מזהים דוגמאות חדשות חדשות

לבקרים בגלל שזה לא רק מוח יהודי, אבל יש הרבה מאוד טכניקות איך לעשות

הונאות בתקשורת, ובסך הכל ההצעה פה היא כלי נוסף מאוד חשוב ובסך הכל

אני מאוד מברך את משרד התקשורת על כך שהיא מגיעה לכאן. זה כלי נוסף

שמאפשר לנו טיפול בכמה תופעות. אני מזהה היום בקטע הבינלאומי מספר

תופעות בולטות שאני אתן לכל אחת מהם דוגמה.

דוגמה אחת היא כל הסיפור של ה-056 הבינלאומי, שיחות הסקס הבינלאומיות,

שלצורך אותן שיחות סקס, חברות מסויימות בארץ מתקשרות עם מפעילים בחו"ל

ומקבלות עמלה על כל שיחה שיוצאת ממדינת ישראל לכיוון אותו יעד, ואז

מפרסמות את אותן שיחות סקס בעיתונות, דבר שגורם לכמה תופעות: אחת,

המספר שהם מקבלים בחו"ל הוא מספר פקטיבי, הוא מספר וירטואלי לצורך

מדינת ישראל, שלנו היום עדיין יש קושי חוקי לנתק, ואנחנו בסופו של דבר

יודעים שזה יוצר הרבה מאוד תופעות של ניצול לרעה, הן בצד של פגיעה

בצרכנים, הרבה מאוד בני נוער רואים במודעות האלה, הם מתקשרים ולא תמיד

ההורים יודעים על כך, במקומות עבודה רואים חלק גדול מאוד מתופעות

ההונאה על קווי הטלפון שם, הן בהתלבשות על הקווים האלה מחוץ לשעות

העבודה וכדומה לאותם יעדים פרובלמטיים. יש פה עיסקה שכביכול היא בסדר,

אבל אתה חושב שאתה מתקשר לסיירה לאונה, ואתה בעצם מגיע רק עד אנגליה,

שם יושבת המכונה שעונה לך, אבל ההונאה היותר חשובה בצד הצרכני היא

שלקוח שלא יודע שבשיחות האלה הוא הולך לשלם את ה-5.60 שקל לדקה - והם

אף פעם לא מפרסמים את זה - הוא מתקשר, מתקשר לשיחות מאוד ארוכות, עד

שבכלל עונים לו זה תהליך שלוקח כמה וכמה דקות. אני חושב שבדיון אחר

שהיה לכם שמעתם על התופעה של 056 מקומי, ובעצם התופעה הזו קיימת

בבינלאומי ואז הבן-אדם בכלל לא יודע שזה עולה, והרבה פעמים מדובר

בילדים.
אריאלה רבדל
ההתקשרות נעשית באמצעות "בזק" והחיוב מגיע

באמצעות "בזק". הוא לא יודע שזו שיחה

בינלאומית, הוא לא יודע עד כמה היא יקרה, הוא יושב ומדבר ואז פתאום הוא

מקבל חשבון בסכום של 10,000 שקלים ו-15 אלף שקלים על שיחות שאף אחד לא

היה מודע לזה מראש. תלונות הצרכנים בעניין הזה הן התלונות הכי קשות

שיש. זאת הדוגמה העיקרית.

יוסף שא נס; יש לזה פתרון קל. משרד התקשורת מתנגד כבר

שנים לכך שהצרכן יפנה לבקש את 056.

אורי יוגב; אני יכול לתת עוד כמה דוגמאות. יש למשל תחום

דומה של הונאות דרך האינטרנט. תחום דומה

שהתפרסם לא מזמן, והוא גם כן די חדש, הונאות דרך האינטרנט. אתה נכנס

לאינטרנט, באיזה שהוא שלב עובר לאיזה שהוא אתר, או סקס או אפילו אחר,

ואז בלי שאתה יודע, אתה מתנתק מהאינטרנט והטלפון שלך דרך המודם מתקשר

לאתר אינטרנט בגוויאנה. מאותו רגע, עד הרגע שאתה יוצא מהאינטרנט -

אפילו שכבר יצאת מהאתר הזה, שלחת דואר לכל החברים שלך - אחרי ארבע

שעות, נגמרה השיחה הבינלאומית והולכים ומחייבים אותך עבור השיחה הזאת.

אנחנו פירסמנו, אמרנו ללקוחות להיזהר, אבל היום אין לנו כלי - ופה

באישור המשרד יכול להיות לנו כלי - שאומר שפעם אחת עבדו על מישהו,

אנחנו מזהים את המספר ההוא שזה מספר מיוחד לצורך ההונאה הזאת, ואני

מנתק את המספר בחו"ל.
היו"ר אבי יחזקאל
אתה יכול לומר לי כמה הונאות כאלה יש בחודש?

באיזה סכומים מדובר?
אורי יוגב
אני יכול להגיד לך שרק הסיפור של

האודיו-סקס, של שיחות הסקס למיניהן, מדובר

בנזק ל"בזק בינלאומי" - והנזק לצרכן, תכפיל אותו פי כמה, כי יש הרבה

מאוד אנשים שפשוט משלמים - חובות המסופקים היום ב"בזק בינלאומי" בתחום

הזה הם למעלה משמונה מיליוני שקלים.
דניאל רוזן
מבחינה צרכנית, אם אני צרכן בודד, אקבל

חשבון של אלף שקל, בשבילי זה אין סוף. עזבו

אותי עם המיליונים. אני מקבל חשבון, ובשבילי זה הכל.

אורי יוגב; הדוגמה שנתתי לך על האודיו-סקס של האינטרנט,

זו היתה תלונה שקיבלה חשבון בסכום של 8,000

אלפי שקלים בחודש. הסכום שאמרתי, זה החובות המסופקים נכון לעכשיו, זה

נכון לשנה וחצי. חלק גדול מאוד אני עוד לא מכיר, הם עוד לא מסופקים,

וכמו שאומר המנכ"ל, הבעיה הגדולה היא באמת אנשים שלא ידעו על כך. לעתים

זה לא סקס, לעתים זה אפילו לשאול תחזית אסטרולוגית בעברית ומזג אוויר

בעברית ואתה מחייג קידומת 01-4, שזה "בזק בינלאומי" ומוצא את עצמך

במולדובה או בפפואה עם תעריף של למעלה מחמישה שקלים לדקה. בסופו של דבר

אין פה חוכמות, האיש צריך לשלם. אני חייב לשלם למינהל הזר, הבן-אדם

חייב לשלם לי. נכון לעכשיו ניסינו מדי פעם לנתק חלק מהתופעות האלה

בחו"ל, לנתק בצורה אחרת, ומצאנו את עצמנו בבית-המשפט שאמר שהמצב החוקי

אומר של"בזק בינלאומי" אסור לנתק, אפילו שמדובר בדבר שכזה.
דניאל רוזן
אנחנו חיים בעולם כל כך טכנולוגי, כל כך

דינאמי, שנסיון לשבת ולהגדיר, זה לא הקצב

שצריך אפילו להגן על הצרכן. כאשר יש דבר כזה, יש תהליכים שהחברה מזהה

את ההונאה, היא רואה בעיה צרכנית או הצרכנים מזהים את הבעיה, זה לא

חשוב בדיוק מי מזהה את ההונאה, ויש גם היום צרכנים מאוד מתוחכמים

שיודעים לזהות דברים, באים למשרד התקשורת וצריך שלמשרד התקשורת יהיו את

הכלים ולעשות את ההגנה הצרכנית במקום כי אחרת יש בעיה.

אני מוכרח לומר שאותו הדבר קיים גם ברט"ן. רט"ן היום, שיש כמעט שני

מיליון לקוחות רט"ן בישראל, כאשר כל "בזק" זה 2.6 מיליון מנויים, רט"ן

זה כלי בידי כל אחד, גם בידי אנשים הכי פשוטים מכל שכבות העם. גם שם יש

את אותן הבעיות שיש בטלפונים של "בזק" ומוכרחים לתת כלים להגנה על

הצרכנים, וכרגע אין לנו. התהליכים איטיים מדי. כאשר מנתקים לקוח שמשתמש

ברט"ן לעסקיו, זה לא פותר לו כי זה אותו הדבר, כי אולי אפילו יותר קל

להתחבר ולגנוב שיחות. נכון שברט"ן יש עדיין פחות, אבל מחר יהיה גם שם.

אני חושב שמבחינה צרכנית אנחנו חייבים את הכלים להתמודד עם הונאות

ברט"ן כמו שיש לנו את הכלים להתמודד עם הונאות בקווים של "בזק".

היו"ר אני יחזקאל; מצד אחד אני דואג לצרכן שמשתמש בסלולרי,

ומצד שני יש החוזים שהם מחתימים את

הלקוחות.

דניאל רוזן; תקיים דיון נפרד על החוזים. אני רוצה להזכיר

שהיה דיון בוועדת הכלכלה לפני קרוב לשנה,



ואחר-כך קיימתי אני דיונים עם כל החברות הסלולריות בנפרד. אני מוכרח

לומר שהחברות הסלולריות עשו מאמץ להתמודד עם דברים שועדת הכלכלה העלתה

ואני חושב שהרבה מאוד דברים הם קידמו.
לאה ורון
אבל לא בנושאים של הבטחת התשלום.
אריאלה רבדל
זה נכון מה שאתה אומר אבל הם לא שינו את

החוזים שלהם. הם עשו הרבה מאוד עבודה מבחינה

צרכנית, אין ספק, לעומת הדיון שהיה כאן בוועדה לפני פחות משנה והם עשו

הרבה מאוד שיפורים, אבל בחלק הבעייתי ביותר, שזה החלק של החוזים שלהם,

הם לא נגעו.

דניאל רוזן; אפשר לקיים דיון נפרד בנושא החוזים של

הסלולרי.

יואב רוט; אני רוצה לתקן ולומר מבחינה עובדתית לעניין

ההסכם של "סלקום", הסכם הרט"ן של "סלקום"

שהוא כן הוגש לבית-הדין לחוזים אחידים, הוא עדיין בדיון בבית-הדין

לחוזים אחידים וכרגע הוא בשלב של סיכומים. מי שדואג לצרכן לצורך העניין

הזה, מופיע לפני בית-הדין לחוזים אחידים ומעיר את הערותיו, ובית-הדין

לחוזים אחידים יקבע מה מקובל מבחינתו ומה לא מקובל. כרגע זה בשלב

סיכומים, זאת אומרת שזה לא נמשך יותר. בינתיים החוזה הוא על-פי הנוסח

שאישר משרד התקשורת.
איילת גרדמן
אני חושבת שאין מקום להוציא את הרט"ן כיוון

שישנה בעיה של הונאה בולטת בסלולרי בדיוק

כמו שבטלפון רגיל. אני חושבת שהנחיה כזאת לגבי שיחות "בזק", קרי

תקשורת, לרט"ן יש מקום, בדיוק כשם שיש מקום לתקשורת. לכן אני חושבת

שכדאי לשקול מחדש את כל הנושא הזה של הוצאת הרט"ן מהדיון הזה.

רנטו יארק; לגבי התקנות. אני חושב שבכל הכבוד צודק מר

רוזן כשהוא אומר - ו"בזק בינלאומי" מרגישה

בזה יום יום - שההתפתחות הטכנולוגית וההמצאות שיש כל יום, לפעמים ניצול

לרעה של ההמצאות והטכנולוגיה, מקשים מאוד על הגדרות נוקשות ומוכרחים

באמת לתת איזושהי נוסחה שיכולה להיות דינאמית ויכולה לאפשר מתן פתרונות

לרעיונות שחדשות לבקרים מתעוררים.

אני רוצה לשים את הדגש לא רק על הנזק למנוי, אם כי גם הוא ללא ספק דבר

חשוב ודובר עליו, אלא בהחלט גם לנזק לנותני השירות, כי בסופו של דבר

אני גם מניח שנזק לנותני השירות, לפחות לטווח ארוך, יגולגל גם על הצרכן

או על הציבור בדרך זו או אחרת, ולכן אנחנו חוזרים לאותו אינטרס.

אמר מר רוזן שהתפיסה היא ש"בזק בינלאומי" חייבת לתת שירות לכל אתר

ואתר, ואגב, אני לא בטוח בזה מבחינה משפטית, משום שברשיון הכללי של

"בזק בינלאומי" כתוב שהיא חייבת לתת שירות לכל אחת מן הארצות המפורטות

בנספח א', ואין נספח אי לרשיון של "בזק" כללי. היות וכתוב לכל אחת ואחת

מן הארצות האלה, פירושו של דבר שזה לא לכל הארצות. יש שופטים שהם לפחות

בתפיסה של מר רוזן, שרואים את "בזק בינלאומי" כמי שחייב לתת שירות לכל

אתר ואתר. אז מה קורה, כשאנחנו חושבים על טלפון, אנחנו חושבים על כך

שאני רוצה לדבר עם דודה שלי בארצות-הברית או עם חבר שלי בפיליפינים או

עם מישהו שיש לי איתו עסק בכל מקום ומקום בעולם, והוא רוצה לדבר אתי



ואז העולם הבינלאומי מאפשר לתת תקשורת מפה לשם, משם לכאן, ולא היינו

רוצים שזה ינותק.

מה בעצם נולד בשנים האחרונות. חברות מקימות מספרי טלפון, השתמש קודם

מר יוגב בביטוי, וזאת לא המצאה שלו, זה הביטוי של אותן חברות, הן

קוראות לזה איזור חיוג וירטואלי. כלומר, אין באמת בארץ אחרת איזור

חיוג כזה, הרבה פעמים זה איזור חיוג שמתוך אותה ארץ אתה לא יכול להגיע

אליו, שדרך המרכזת הידנית של אותה ארץ אתה לא יכול להגיע אליו, הוא

פתוח אליך בצורה מיוחדת דרך חברה מסויימת שעושה חוזה עם חברה אחרת והם

חולקים ביניהם את רווחי השירות הזה, כאשר בסופו של דבר מי שמממן את

הקופה הזו שמתוכה הם יכולים לחלק את הרווחים זו "בזק בינלאומי". איך?

בגדול, מבלי להיכנס כרגע לפרטים ההתחשבנות בין ארצות שונות מבוססת על

כך שמי שמטלפן יותר לשני, הוא זה שמשלם לשני. כל מיני ארצות, בשמות שלא

שמענו אותן, מצי מצלצל משם לישראלי שני אנשים בשנה. לעומת זאת מישראל

כביכול לאיזורי חיוג במדינה הזאת, יש עשרות, מאות ואלפי שיחות. לכן

התוצאה הסופית היא שי'בזק בינלאומי" בתמורה לשתי שיחות טלפון שהיא

קיבלה, העבירה מאות ואלפי שיחות טלפון, והיא חייבת סכומי כסף עצומים

למפעיל הזה שהוא קשור בחוזה עם החברה שנותנת את המענה הקולי בשירותי

סקס.

אני מבקש שיהיה ברור שכאשר מדובר בשימוש לרעה, מקרה כזה נכנס בתווך,

בדרך המלך, בתור שימוש לרעה. כי אם "בזק בינלאומי" לא תוכל לנתק מספרי

טלפון וירטואלים כאלה של מולדובה שכנראה נמצא בכלל לא במולדובה, של

פפואה שספק אם הוא פפואח, של פיקציה אחרי פיקציה אחרי פיקציה, שאין לה

שום קשר לשיחות הטלפון הבינלאומיות שאנחנו מכירים, אז התקנה הזאת

לדעתי, אם לא יובן שזה כלול בה, היא לא תתמודד עם הבעיה העיקרית של

העולם המודרני.

כיום עמדת בתי-המשפט - ואני מדגיש כיום, כי אלה הן החלטות ביניים ולא

החלטות סופיות - של"בזק בינלאומי" אין סמכות לנתק דבר כזה, ולכן התקנה

הזאת היא רבת חשיבות אם היא תחול על המקרים האלה.

אריאלה רבדל; אני הבנתי שהתקנה שהבאתם לכאן היא ניתוק של

טלפונים של גורמים כמו 057 או טלפונים

וירטואלים. אבל לא הבנתי את זה - ופה האירה את עינינו היועצת המשפטית

של הוועדה, ואני רוצה להבין אם זו המשמעות של זה - שבאמת חברות תוכלנת,

בעקבות התקנה הזאת, לנתק גם בגין אי-תשלום חשבונות לצרכנים פרטיים. מה

שכתוב ברשיון של חברה, ומה שכתוב בתקנות, זה מה שכתוב בתקנות, אבל האס

זה נותן מתן תוקף נוסף לעניין הזה? כי אם זה כך, לדעתי צריכה להיות

הפרדה בין שני הדברים האלה.

אתי בנדלר; אי-תשלום זה המקרה הקל. אין לי בעיה עם

אי-תשלום. אני נתתי את הדוגמה של אי-העמדת

אמצעי תשלום, ואלה הם שני דברים וזה הרבה יותר חמור בעיני.

אויאלה רבדל; לגבי אי-תשלום, יש ברשיונות שלהם מהי הדרך

להפסקה של אי-תשלום, שהיא מסובכת ומורכבת

ואי-אפשר מהיום ומהרגע להרגע. כאן בעצם יוצרים מצב שניתן יהיה, כשמזהים

מספר טלפון שקרני כזה, לנתק אותו לא מהרגע להרגע אבל להפסיק אותו כדי

להפסיק את הניצול לרעה של הצרכנים. אם המשמעות של זה היא שנותנים עוד

יתרון לחברות המפעילות השונות - "בזק", "בזק בינלאומי", "ברק", "קווי

זהב" - אני חושבת שזה לא צריך להיות כך.
דניאל רוזן
אני יכול להסביר את הנקודה הזאת. קודם כל,

לנושאים שהעלתה גברת רבדל. היום, הרשיונות

של כל המפעילים והתקנות כלפי "בזק", קודם כל מאפשרים לנתק לקוח שהוא לא

שילם וקוראים לזה פרוצדורה, הודעה, הודעה מראש, הודעה שנייה, יש תהליך

ניתוק, כמה זמן וכל הדברים האלה כתובים. הרשיונות של כולם, פרט ל"בזק",

של הרט"ו או של הבינלאומי, מאפשרים לנתק לקוח גם בשל חשש להונאה

מהלקוח, וזה שונה בבינלאומי או ברט"ן לגבי מה ההגדרה של הונאה. טלפון

שעשה מאה שיחות לחודש, פתאום רואים מאה אלף שיחות, אז ברור שיש פה

הונאה מהטלפון וצריך להפסיק, ומישהו צריך לשלם או להבין מה קרה. התהליך

הזה הוא לפחות בעיני מבחינת דרכי הגנה צרכנית ולא כמפגע צרכני. יש בכמה

מקומות בעולם שהם מחייבים את זה בתקנות.

בחלק מהרשיונות - אני לא זוכר באיזה - נאמר שחייבים להודיע ללקוח אם יש

לו צריכה חריגה. אני חושב שגם זה דבר נכון. זה קיים באחד הרשיונות, אבל

אני לא זוכר באיזה.
קריאה
זה קיים ב"בזק בינלאומי".

דניאל רוזן; אם כך זה קיים בבינלאומי ולא קיים ברט"ן.
היו"ר אבי יחזקאל
למה זה לא קיים ברט"ן?
דניאל רוזן
כי אז לא חשבו על זה.

היו"ר אבי יחזקאל; אנשי הרט"ן, סלולרים, הקטע הזה של להודיע

לצרכן שהוא השתמש שימוש חריג, למה אתם לא

עושים את זח וולנטרית?
איילת גרדמן
אני לא בקיאה בנושא הזה. אני לא יודעת אם לא

עושים את זה. אני אבדוק את זה ואחזור אליך.

היו"ר אבי יחזקאל; הודעת הסיכום שלי היא שאנחנו לא נדון בעניין

הזה על הסלולרי. כאשר נדון בסוגיית החוזים

האחידים, כל העניין הוולנטרי, אז גם נכניס את הנושא הזה של הסלולרי.

אנחנו עוברים לקריאת התקנות.
שריל קמפינסקי
תקנות הבזק (הפסקה, עיכוב או הגבלה של

פעולות בזק ושירותי בזק) (תיקון),

התשנ"ח-1998.

בתוקף מסכותי לפי סעיפים 12(א) ו-59 לחוק הבזק, התשמ"ב-1982, ובאיור
ועדת הכלכלה של הבנסת, אני מתקינה תקנות אלה
1. הוספת תקנה 9א.

אחרי תקנה 9 לתקנות הבזק (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק

ושירותי בזק) התשמ"ה-1985, יבוא;

9א. הפסקה ניתוק או הגבלת שירות באישור השר.

(א) בעל רשיון כללי רשאי - אני חושבת שנחזור לנוסח הקודם שהוגש

לוועדה, במקום "בעל רשיון כללי", יבוא "בעל רשיון רשאי" -

באישור השר, להפסיק, לנתק או להגביל מתן שירות בזק בשל אחד

מאלה;



(1) השירות התיישן מטעמים טכנולוגיים.

(2) נעשה שימוש לרעה בשירות אשר יש נו כדי לגרום נזק כספי

ממשי לציבור או לחלק ממנו או לבעל הרשיון.

(ב) במתן אישור לפי תקנת משנה (א), ישקול השר מתן הוראה לבעל

הרשיון לתת שירות חלופי לשירות שהופסק או נותק או הוגבל

כאמור, ובלבד שניתנה לבעל הרשיון הזדמנות סבירה להשמיע

טענותיו.

(ג) הודעה דבר הפסקה, ניתוק או הגבלת שירות בזק לפי תקנה זו

תפורסם ברשומות ובעתון נפוץ אחד.

(ד) בתקנה זו -

"בעל רשיון'' - החברה או מי שקיבל מאת השר רשיון כללי למתן

שירותי בזק בינלאומיים.

"עתון נפוץ" - כמשמעו בסעיף 1א(ב) לחוק התכנון והבנייה,

התשכ"ה-1965.

"שירות בזק" - שירות בזק שנותן בעל רשיון.

אנחנו הוספנו הגדרה של שירות בזק, כי נוכחנו ששירות בזק

מוגדר בתקנות כשירות בזק שנותנת החברה, וזה לא נכון לגבי

הסעיף הזה.

2. תחילה.

תחילת של תקנות אלה ביום, ואני מציעה את ה-1 במרץ.

היו"ר אבי יחזקאל; איזה תאריך שתחליטו.
אירי יוגב
אם היה לי כאן משתו על חסימת איזורי חיוג

וירטואליים, זה חיה מאוד משפר.

רנטו יארק; אני רק רציתי לשמוע ממר רוזן שאכן משרד

התקשורת רואה בזח דוגמה.

היו"ר אבי יחזקאל; אני לא רציתי שמר רוזן ישמיע לך, כי אני

ביקשתי בהתחלה כבר דוגמאות למה זה שימוש

לרעה, ומכיוון שאתח רצית לחגיע לסוגיה ממוקדת, אז אני יכול לחבחיר

ולבקש עוד מיקודים. קח את עצתי, בוא נשאיר את זח כרגע פתוח.

תודח רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 00;10

קוד המקור של הנתונים