ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 04/02/1998

הצעת חוק המועצה לענף הלול (ייצוא ושיווק) (תיקון מס' 11) (שיעור המס בשל ויתור על מכסה) התשנ"ח, 1998; חיפושי נפט בישראל

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסת לא מתוקן



פרוטוקול מס' 217

מישיבת ועדת הכלבלה

מיום רביעי, חי בשבט, התשנ"ח (4 בפברואר, 1998) שעה 09:00
הנוכחים
וחברי הוועדה: אבי יחזקאל - היו"ר

אפי אושעיה

מיכה גולדמן

אלי גולדשמידט

צבי הנדל

אליעזר זנדברג

שלום שמחון

מוזמנים: דליה הראל

יוחקאל דרוקמן - הממונה על הנפט, המשרד לתשתיות לאומיות

אברהם הונגשטיין - סגן הממונה על הנפט

אלי ארום - דובר, מכון הנפט

רונן מדש - אג"ת, משרד האוצר

חיים פליגלמן - "לפידות"

ד"ר אלי רוזנברג - "אבנר נפט וגז בע"מ"

ד"ר דוד כהן - "אבנר נפט וגז בע"מ"

יואל פישר - "אבג'ק"

יוסי לוי - "נפטא", "ישרמקו", "חנ"ל"

נגה בן-דוד - דירקטור, "גבעות עולם"

טוביה לוסקין - דירקטור וגיאולוג "גבעות עולם"

שוקה פולקמן - גיאולוג

איתן איזנברג - "רציו"

רונית הראל - סגנית מנכ"ל המחלקה הכלכלית, הבורסה

שמעון וייס - יו"ר הרשות לניירות ערר

יועצת משפטית לוועדה: אתי בנדלר

מנהלת הוועדה: לאה ורון

קצרנית: לאה קיקיון

סדר היום: 1. הצעת חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) (תיקון מס' 11)

התשנ"ח - 1998 בדבר שעור המס על ויתור על מכסות-

בקשה לדיון מחדש

2. חיפושי נפט בישראל



1. הצעת חוק המועצה לענף הלול (ייצוא ושיווק) (תיקון מס' 11)

(שיעור המס בשל ויתור על מכסה) התשנ"ח, 1998
היו"ר אבי יחזקאל
אני פותח את הישיבה בנושא הצעת חוק המועצה לענף הלול. לפי התקנון, בבל

מקרה שיש רוב בוועדה, הדורש לדון מחדש בהחלטה שנתקבלה בוועדה, וטרם הונחח על

שולחן הבנסת, יש לדון מחדש בעניין שהוחלט עליו.

אני קורא את מבתבו של סגן ראש הממשלה, שר החקלאות ופיתוח הבפר: "ליושב

ראש ועדת הבלבלה. בהתאם לסעיף 110 לתקנון הבנסת, אני מבקש לקיים דיון מחודש

בהצעת החוק'' בפי שקראתי בפתיחה, ואני מבקש לקיים הצבעה האם לקיים דיון מחדש. מי

בעד לקיים דיון מחדש? מי נגד?

4 נגד, 1 בעד. הוחלט לא לקיים דיון מחדש. תודה רבה, הישיבה ננעלה.



2. חיפושי נפט בישראל
היו"ר אבי יחזקאל
אני פותח את ישיבת הוועדה בנושא חיפושי נפט בישראל. הנושא הזה מלווה אותנו

לא מעט שנים. התחושה היא שהמוזמנים הם מברים ותיקים. שימשתי פעם בדירקטור

בחנ"ל.

הסוגייה שעומדת לפנינו היום היא - אנו בשנת החמישים למדינת ישראל. איפה

הנפט? אני מציע שנשמע סקירה ראשונית. יהיה בוודאי גם דיון בכנסת.
יחזקאל דרוקמן
אני הממונה על ענייני הנפט במשרד התשתיות. כל עמיתי למקצוע מכירים את

הנושא היטב. אפרוס כאן מפה של חיפושי הנפט במדינת ישראל, ואסקור, ברשותך את

הנושא.

הצריכה בארץ היום היא 60 מיליון חביות נפט בשנה. ההפקה בשנת 97 היתה של

קרוב ל- 100 אלף חביות לכל השנה, וכמספר הזה- של גז. סך הכל, שווה ערך של 200 אלף

חביות נפט לכל השנה.
היו"ר אבי יחזקאל
מה היה בשנים הקודמות? חשוב לדעת האם זו היתה שנה פורייה או ממוצעת.
יחזקאל דרוקמו
שלחתי על כך חומר רקע. ניתן לראות בגרף ששיא התפוקה היה ב- 1965, עם

תפוקה של מיליון וארבע מאות אלף חביות. מבחינת תפוקת הגז- השיא היה בשנת 1969.
היו"ר אבי יחזקאל
מה המגמה לגבי עשר השנים האחרונות?
יחזקאל דרוקמו
העקומה דועכת, ואנו עומדים בסביבות מאה חביות נפט בממוצע.
היו"ר אבי יחזקאל
מאה אלף חביות נפט בממוצע, בעשר השנים האחרונות, ומאה אלף חביות גז, מסך

צריכה של 60 מיליון חביות לשנה בישראל.
יחזקאל דרוקמו
התפוקה המקומית מספיקה בערך ליום אחד של צריכה. בשטח המדינה הופקו עד

היום 17 מיליון חביות נפט, וגז, בשווה ערך של- 11.7 מיליון חביות נפט.
היו"ר אבי יחזקאל
הייתי מציע שנתייחס לנפט, ואם תרצה מאוחר יותר- נדבר טל הגז.
יחזקאל דרוקמו
אצלנו זה הולך יחד. כאשר מכמתים את זה, מגיעים לסכום של 450 מיליון דולה

אולי יותר- תלוי מה מחירה של חבית נפט.

חצי מיליארד דולר הרווחנו מהפקת הנפט המקומי, בכל השנים בהם הופק נפט, מאז

שנת 56.
דוד כהן
יותר ממה שהשקיעו בחיפושי נפט.
היו"ר אבי יחזקאל
נעסוק גם בזה. בסופו של דבר, ברמה של תוצאות, אנו אומרים שבעשר השנים

האחרונות היו צריכים להיות, מבחינת צריכה- 600 מיליון חביות, והופקו בערך כמיליון

חביות נפט. 1 ל- 60 זה היחס, תמיד.
יחזקאל דרוקמן
אלה הנתונים בעבר ובהווה. כעת נעבור להערכות. הנושא מטופל על ידי מדעני

האדמה- גיאולוגים ופיזיקאים שעושים ועשו עבודות. המכון עדין קיים, אך הוא לא הגורם

הבלעדי. בתוך הקבוצה שלפניו יש אנשי מקצוע שמובילים את החיפושים. ההערכות של

המומחים מדברות על 5 עד 5.5 מיליארד טון של פוטנציאל אפשרי ,in placeכלומר-

באדמה. אין זה אומר שניתן להפיק את זה. אפשר להפיק, בדרר כלל כשליש מהכמות הזאת.
יוסי לוי
תכפיל את זה בשבע, כדי להגיע למספר החביות.
יחזקאל דרוקמן
סליחה, טעיתי. דיברתי על 5 מיליארד חביות.
היו"ר אבי יחזקאל
הוא אופטימיסט. ענף הנפט מחייב אופטימיזם. בעיקרון: 5 מיליארד חביות

פוטנציאל, ו- 1.5 חביות שניתנות למימוש.
יחזקאל דרוקמו
אתם רואים על המפה את החלוקה האזורית. בחלוקה גסה אנו מדברים על 2.1 עד

2.7 מיליארד חביות פוטנציאליות בים, במדף היבשת ובמים העמוקים. במבנים עמוקים



בשטח היבשתי של מדינת ישראל, שמחייבים קידוח לעומק רב, מדובר על 2.4 מיליארד.

באזזר בקע ים המלח אנו מעריכים את הפוטנציאל ב- 500 מיליון חביות. סך הכל 5-5.5

מיליארד חביות.
אליעזר זנדברג
אתה אומר ששליש מזה אפשר להפיק. האם זה מתחלק באופן שווה בכל המקומות?
יחזקאל דרוקמו
כן. ההערכה היא ,in placeכלומר: בתוך השכבות נמצאת כמות כזו. בהפקה, חלק

גדול מהנפט נשאר בתור הסלע.
היו"ר אבי יחזקאל
כלומר, המספר הוא 5 מיליארד .in placeהנתון שלר הוא חלוקה

גיאוגרפית-אזורית, .in place
יחזקאל דרוקמן
כן.
היו"ר אבי יחזקאל
אנו מגיעים כעת לשאלה - למה? הסבר לי למה במשך חמישים שנה, בכפוף לעובדה

שכפי שנאמר ניתנו פחות משאבים לחיפושי נפט ממה שנמצא- למה לא הצליחו למצוא 1.5

מיליארד חביות נפט ב- 50 שנות קיומה של המדינה? זו שאלה שכולם יתייחסו אליה.
יחזקאל דרוקמן
השאלה היא פשוטה, והתשובה עליה היא מורכבת. אני מניח שהתשובה היא, קודם

כל, כי המקומות שחיפשנו בהם וריכזנו בהם את מירב המאמצים, יש בהם מעט מן

הפוטנציאל הזה. חיפשנו במקומות בהם לא היה. מצאנו 17 מיליון חביות. זה מספר לא

מבוטל, ועוד שווה ערך של 11 מיליון שווה ערר של גז. גם זה לא מבוטל. שטח המדינה הוא

די קטן. לא חיפשנו בים כמעט בכלל. לפי המפה, השטח הפוטנציאלי לחיפושים בים הוא

הרבה יותר גדול משטח היבשה, בו כן חיפשנו. הים פותח יותר מכפליים שטח, שבו לא

חיפשנו. גם לא חיפשנו בקידוחים במבנים עמוקים, כי מטבע הדברים אלה הקידוחים

היקרים. הנטייה האנושית היא ללכת קודם כל על הפתרון הפחות יקר.
היו"ר אבי יחזקאל
כלומר- היה ידוע שמחפשים במקומות הלא-כל-כך נכונים?
יחזקאל דרוקמו
בנושא החיפושים, החכמה נרכשת בדיעבד. אתח לא יודע שחיפשת במקום לא נכון

עד שלא מצאת. כללי המשחק היו כללים נכונים. אנשי המקצוע פעלו כצורה מאד



מקצועית. מדובר בדורות של אנשים. מקומיים ומרחבי העולם. מיטב המומחים היו בארצנו

ונתנו את חוות דעתם. ניתנה להם גם ההזדמנות לפעול לאורך מספר שנים, לאור

הקונצפציות שהם פיתחו. נעשו מאמצים לפי כללי המשחק המקצועיים המקובלים, ואכן

מצאו: את חלץ, את ערד, ועוד כמה שדות קטנים.
אליעזר זנדברג
הטכניקה לא השתנתה?
יחזקאל דרוקמן
בחיפושי נפט, הטכניקות העיקריות של קדיחה לא השתנו. מה שהשתנה זו ההדמיה-

היכולת שלנו להדמיה של הגיאומטריה בשכבות בתת-הקרקע, לעומקים גדולים. היכולת

הזו השתפרה מאד.
אליעזר זנדברג
האם יש שדות או מקומות שלא הייתם מסמנים אותם כפוטנציאל, ובעזרת יכולת

ההדמיה המשופרת הם מסומנים עכשיו?
יחזקאל דרוקמו
נכו[.
היו"ר אבי יחזקאל
בסופו של דבר, ברמה העקרונית, ידעו כבר אז, על חלוקה של אזורים.
יחזקאל דרוקמו
יכולת ההדמיה, מה שנקרא- הסקרים הגיאו-פיזיים, שהם, באנלוגיה לרפואה,

בדיקות ה - ,C.T.הטומוגרפיה הממוחשבת, היא היכולת של הגיאולוגים לדמות את

הגיאומטריה של פנים הקרקע. היום יש טכניקות מאד משוכללות לכך.
היו"ר אבי יחזקאל
אתה יכול לעשות הערכה כספית- כמה כספים הושקעו בסך הכל במשך חמישים

שנות המדינה, מכל הכיוונים? הכותה היא להשקעות פרטיות, יזמיות, בורסאיות

וממשלתיות בחיפושי נפט.
יחזקאל דרוקמו
ניסיתי לאמוד את המספר, כי ההשקעות קשות לכימות. האומדן הזהיר, לפי

החישובים שדוקטור הוניגשטיין ואני ניסינו לערוך, הנתון עומד כל כ- 600 מיליון דולר.

יהיה מי שיחלוק על כך, תה מצביע על כך שאנחנו קצת בצד ההפסד, במכלול.
אליעזר זנדברג
אני חייב לציין שלי זה נשמע מעט.
היו"ר אבי יחזקאל
זו הערכת חסר.
יחזקאל דרוקמו
אני לא חושב כך.
היו"ר אבי יחזקאל
אתה אומר שההערכות הן בין 350 ל- 600 מיליון דולר.
יחזקאל דרוקמו
אנחנו הגענו לאומדן של כ- 600 מיליון דולר. לא עשינו מחקר מדוקדק, כפי שזה

מחייב.
יוסי לוי
בוא נהיה יותר זהירים: סך כל ההשקעות היח שווה לסך התפוקה. בסדר.
היו"ר אבי יחזקאל
אדוני ודאי מבין בעסקים ויודע, שלא משקיעים בדבר כדי לקבל בדיוק את אותה

תפוקה. ברור. בסופו של דבר, ההשקעות בענף הנפט לא הוכיחו את עצמן, בלשון המעטה.

האם ההגדרה הזו מוסכמת עליכם?
דוד כהו
זה לא מדויק.
יחזקאל דרוקמו
בסוגייה הזאת, לעניין רווח והפסד, אניע רוצה לחדד מעט את הדברים. ההשקעות

בחיפושי נפט, יש בהם, כמובן, הימור גדול. מי שמצליח, מרוויח רווח גדול. מי שמפסיד-

מפסיד הכל. יש לזכור זאת.
היו"ר אבי יחזקאל
אני מחזק את ידך, אני רוצה לומר שעל סמך מה שהתברר, בחיפושי הנפט בישראל

היה רק הימור גדול.
יחזקאל דרוקמן
חברת "לפידוח" שהשקיעה כסף קטן בחיפושי הנפט, זבתה במעט בבל הקופה- 17

מיליון חביות, בפול 20 דולר- 350 מיליון דולר. זה היה הרווח. בל האחרים, להוציא את

"נפטא"- הפסידו.
היו"ר אבי יחזקאל
את ההיסטוריה שלהם ניתן לשחזר. בעיקרון, אני מציע שנתקדם, ונסבם את הקטע

הזה, בכך שנאמר שהושקעו בחצי מיליארד דולר בחיפושים, ופרי ההשקעה הם אותם חצי

מיליארד דולר. מה שבל בלבלן בינוני יודע- ההשקעות לא נשאו את עצמן.
יחזקאל דרוקמו
אני חושב שזה שייר לעבר. המומחים פתחו אזורים חדשים, שלא חיפשו בהם בעבר:

הים, שהוא אזור חדש לחלוטין, מבחינת חיפושים. מעט מאד, יחסית, ידוע, ומעט מאד נקדח

שם. מעט מאד קידוחים עמוקים נקדחו- בארבעה עד חמישה, והם יקרים. אנחנו עומדים

בשתי החזיתות האלה בפני צרבים בספיים גדולים, מה שמקשה מאד על החיפושים

באזורים האלה. האמצעים האלה קשים היום להשגה.

בסך הבל, בקופות של החברות, יש ב- 150 מיליון דולר, שנאספו בשוק ההון,

בתקופות בהן השוק היה טוב ממה שהוא היום. זה מאפשר, להערבתי, פעילות לתקופה של

שולש שנים, ולא יותר.
היו"ר אבי יחזקאל
בוא ננסה לפרוט לפרוטות את הדברים שאתה אומר. משנת 85, ועד עתה- נתגלו

אזורים חדשים וטבנולוגיות חדשות. הגענו למצב שאנו "עם הפנים לים", ויש צורר בקידוחי

עומק יקרים יותר. אתה יבול להגיד לי מהו קידוח עמוק, מה העלות שלו, מה הושקע ב-

10 השנים האחרונות בתחום הזה, ומה פרי ההשקעה בעניין הזה?
יחזקאל דרוקמן
זה יהיה לי קצת קשה. הנתונים לא נמצאים אתי, ואוכל לומר רק בערר. בים נקדחו

3 וחצי קידוחים. היתה פאזה בשנות ה- 70 של בשישה קידוחים רדודים בים, והדבר לא

הצליח. הפאזה השניה היתה 3 וחצי קידוחים, באשר חצי הקידוח הוא קידוח שננטש,

במהלך העבודה. בשניים מהקידוחים נמצא נפט. באחד מהם, הופעת הנפט היתה במטרים

האחרונים של חור הקידוח, באשר אסדת הקידוח לא היתה מיועדת לעומקים וללחצים בפי

שהין שם, נוצר קושי מאד גדול למצות את הממצאים. היתה הערבה של בין 800 ל- 3,000

חביות ליום.
היו"ר אבי יחזקאל
למדתי שבענף חיפושי הנפט מדברים בעיקר על תהליבים. בוא נדבר על תוצאות.

שלושה וחצי קידותי עומק, מה העלות שלהם, ומה התוצאות?
יחזקאל דרוקמו
העלות היא מאה מיליון דולר.
שוקה פולקמו
אני מרכז את נושא האקספלורציה בחברת ''ישראמקו". בים, מטבע הדברים,

התמקדנו במבנים גדולים, בעבודות פוטנציאליות מאד גדולות, עם יכולת אגירה של

כמויות גדולות, לעומת קטנות יותר ביבשה.

הקידוח הראשון שביצענו ביום, בשנת 90, גילה נפט. זו, כשלעצמה, עובדה חשובה.

בשלושת הקידוחים בים התגלה נפט. מהנתונים של שלושת הקידוחים אנו יודעים שיש נפט

בים, ויש לנו גם כיוון נכון יותר להמשך. אם אתה שואל אם יש הפקה מסחרית- הרי ידוע

לו, שאיו.
היו"ר אבי יחזקאל
בעיקרון יש תקווה, יש מציאה, אבל אין הפקה.
שוקה פולקמו
כן. אמנם אין הפקה מסחרית, אבל מבחינת מציאת הנפט, בשלושת המבניס

הראשונים שקדחנו- זה דבר מאד חיובי ומאד מעודד, כשלעצמו. השאלה היא לא כמה

מליוני חביות יש במבנה זה או אחר. המבנים גדולים. מאד יכול להיות שבכל מבנה מה יש

כמות מאד גדולה של נפט. הבעיה היא יכולת ההפקה, בקצב שיהיה כלכלי. במלים אחרות,

השאלה היא לא אם יש 300 מיליון חביות נפט באוחו מאגר, או 200 מיליון חביות, או רק

100 מיליון, אלא מה קצב ההפקה - - -
היו"ר אבי יחזקאל
עשינו כבר את האבחנה בין ,in placeובפועל.
שוקה פולקמו
לא, לא. יש פה גורם נוסף שלא דובר עליו, והוא קצב ההפקה, כלומר- גודל הבת.

כמה חביות אפשר להפיק מקידוח בודד. אם קידוח בודד עולה 20 מיליון דולר, ואתה יכול

להפיק ממנו רק אלף חביות ביום, אז הוא לא יהיה כלכלי. הוא לעולם לא יצדיק אח

מחירו. אם הוא יצליח להפיק 3,000 או 4,000 חביות ליום, אז הוא כן יהיה כלכלי.
היו"ר אבי יחזקאל
אתה אומר שבקידוח שנמצא נפט היתה בעיה לפי שאלת יכולת ההפקה.
שוקה פולקמן
הקידוח הראשון שמצאנו בו נפט היה מול אשדוד, בשנת 90. זה היה קידוח שהצית

את הדמיון ואת החלומות הגדולים. יצא שם נפט באיכות טובה מאד, וכנראה בכמויות לא

קטנות. זה היה קידוח ראשון שקדחנו בים לעומקים כאלה. נתקלנו הלחצים גבוהים,

בטמפרטורות גבוהות, והציוד לא התאים. השענו את הקידוח, לא נטשנו אותו. אנחנו

מתכננים לחזור לאותו קידוח, להעמיק אותו במעט, ולשפר את יכולת ההפקה. אם נצליח

בכו, תעלה מ- 800 חביות ל- 3,000 או 4,000 חביות - - -
אליעזר זנדברג
יודעים שיש שם נפט, יש את כל הנתונים, עברו שבע או שמונה שנים. למה

העיכוב?
שוקה פולקמו
זו שאלה טובה, שאלת מפתח.
יוסי לוי
אני אענה עליה. מאז הקידומ הזה עשינו עוד שני קידוחים. רצינו למפות את

הפוטנציאל הקיים בים. אחרי שלושת הקידוחים האלה הגענו למסקנה שאנו רוצים להעמיק

את קידוח 2, מול אשדוד. זה יכול להיות כלכלי מאד.

הבעיה היא שבשנת 94, כאשר משרד התשתיות חידש את הרשיון שלנו לתקופה

נוספת של 3-4 שנים, נקבעו על ידי משרד הביטחון תנאים, שבעצם אי אפשר לבצע קידוחים

בים. התנאים הללו מגבילים בצורה כזו שאף גורם לא יכול לבצע קידוח בים התיכון.

אנחנו נמצאים במגעים עם משרד הביטחון במשך שלוש שנים, על מנת לבטל את רוע

הגזירה. ניסינו לבטל את ההגבלות, ולא הצלחנו, לצערי. הגענו למצב שכמעט וחתמנו על

הסכמים לבצע את ההעמקה - - -
היו"ר אבי יחזקאל
אתה אומר שיש לנו בעיות לא רק כי יש צורך באיכות קידוח, קידוחים עמוקים,

ועלות גבוהה, אלא גם בעיות שקשורות לגורמי הביטתון.
יוסי לוי
עד שגילינו, וניסינו לחזור לים ולהמשיך את תכנית העבודה שלנו, ויש לנו מספיק

משאבים לכך- - -
אליעזך זנדברג
בשנת 90 משרד הביטחון לא אמר להם שיש בעיה.
יוסי לוי
אבל ברגע שכבר גילינו, והיינו מוכנים לבצע את ההעמקה, ולחזור אליה- - -
היו"ר אבי יחזקאל
המסקנה היא שבכל מקרה הם יצטרכו להתייחס אל פקטור הביטחון. יכול להיות

שהם ימצאו עוד קידוח, במקום סביר נוסף- - -
אליעזר זנדברג
זה נראה לי לגיטימי, אבל מוזר שבשנת 90 לא היו בעיות מעין אלה, וב- 94 יש.
יוחקאל דרוקמו
יש לנו פה דוגמה של נזאגר נפט קיים, במבנה מאד גדול, עם פוטנציאל גדול. ליזם,

בעל הזכויות במקום יש את האמצעים הכספיים, ונא לא לזלזל בכך. מי שמעכב, זה משרד

הביטחון. האמן לי שאין כאן אינטרס ביטחוני של המדינה. אלה קפריזות של משפטנים

במערכת הביטחון. זו נקודה שבה תוכלו לעזור לנו.
היו"ר אבי יחזקאל
נציגי משרד הביטחון אינם פה. שנית, הדיון הוא לא ביטחוני, אלא כלכלי. נוסף לנו

עוד מרכיב בשאלה למח המצב של חיפושי נפט, מציאתו והפקתו הוא קשה. הרי בכל

מקרה, יימצא, על פי הגדרתו, היועץ המשפטי במערכת הביטחון שיערים קשיים. במקומות

נורמליים לא קיים פקטור הביטחון, ואלצנו יש גורם ביורוקרטי, אמיתי או חצי אמיתי, שגם

אליו צריו לפנות.
דוד כהו
אני מחברת "אבנר". אני עוסק בענף חיפושי הנפט משנת רד. הייתי חבר דירקטוריון

חני'ל במשו 9 שנים, ומספר שנים שימשתי כיושב הראש שם. אחרי כן החלטתי, יחד עם

דוקטור רוזנברג, להקים חברה פרטית, ולעשות זאת בלי מינויים פוליטיים.
היו"ר אבי יחזקאל
אני יכול לומר שבזמנו היו מינויים פוליטיים לא רעים.
דוד כהן
צריו לזכור שבמשו חמישים שנות חיפושי הנפט בארץ היו תקופות שונות. היתה

תקופה ראשונה, בה לא היה עדיין חוק נפט. באו כל מיני משקיעים קטנים מחו"ל, ועשו

קידוחים. מלכתחילה יש גורם אחד קובע, שמעכב את כל חיפושי הנפט בארץ, והוא החרם

הערבי. צריו לשים את העובדה הזו על השולחן. עד היום החרם הערבי תקף. חברות

בין-לאומיות חוששות לתת לנו שירותים, אפילו תמורת כסף מלא. יש חברות שלא מוכנות

לתת שירותים. יש חברה שבשם "שומברג'ה", שהיא חברה גדולה. לקח לנו הרבה שנים עד

ששכנענו אותה לעבוד בארץ, תמורת מחיר מלא. לפני זמן-מה הבאנו אוניה, של חברת בת

שלה. שילמנו להם 200 אלף דולר ליום, ו "ישראמקו" השתתפו אתנו בכך לפני שלוש שנים

לא היו מוכנים לעבוד אתנו.

דבר שני, היו תקופות- - -
היו"ר אבי יחזקאל
חברות הענק שפועלות בחחום הדלק עושים שיקולים משלהם. בין השאר- שיקולים

כלכליים.
דוד כהו
קיים גם השיקול של איום חרם הנפט הערבי, שהוא דומיננטי. תברות מסרבות לתת

שירותים בעבור כסף מלא.

דבר נוסף, היתה תקופה, עד שנת 79, שמדינת ישראל התרכזה בחיפושי נפט בסיני.

הנפט בסיני הביא למדינה מיליארדים של דולרים.
היו"ר אבי יחזקאל
כאשר אתה הראתה לנו את המפה, התייחסת גם לנפט בסיני?
יחזקאל דרוקמן
לא. הכל בתחומי מדינת ישראל.
דוד בהו
הייתי מעורה בזה קצת. ניהלתי את המשא ומתן עם המצרים למכור להם את

הפלטפורמה ב "עלמא". רק עבור זה קיבלנו 4 ורבע מיליון דולר. אני יודע מה שקרה.

המדינה קיבלה מאות מיליוני דולרים דאז, במחירים של היום- כשני מיליארד דולר. לכן,

חיפשו נפט איפה שהוא היה זמין יותר.

בחנ"ל עשינו - -. מכרנו את זה למצרים. הם עשו קונסציה עם חברה בשם "טוטאל"

ומצאו עשרת אלפים חביות ליום, ליד ברדויל, שזה 45 קילומטר מהשטח שלנו ושל

"ישראמקו" בים.
אליעזר זנדברג
זה אומר - אותה שיכבה, אותו שדה?
דוד כהו
זו תמונה שמסמנת את כל חיפושי הנפט במצרים. הגיאולוגיה שנוצרה לפני חמש

שנים נעצרה בגבול הפוליטי של היום? הפוליטיקאים עוצרים בגבול הפוליטי, אבל

הגיאולוגיה לא עצרה. בשטח הישראלי לא נעשה שום דבר. האם אין פה מבנים?

בעקבות סקר של חברה אנגלית עשינו סקר, ומצאנו פה 8 מבנים. עכשיו עשינו עוד

דקר, ומצאנו עוד מבנים עצומים. שוקה פולקמן שכח לומר לכם שהוא מצא נפט באיכות של

47. זו איכות שהיא יותר טובה ויותר נקייה מהנפט הלובי.
שוקה פולקמו
נפט שכמעט אפשר להבניס אותו למיכל של מכונית, ולנסוע.
דוד כהו
הוא שכח להגיד לכם שמדובר באיכות הנפט הגבוהה ביותר.
אליעזר זנדברג
תסביר לי בבקשה- אם המצרים מצאו שם עשרת אלפי חביות- מה זה אומר?
דוד בהו
עליהם לא וזל החרם הערבי. הם מפיקים. הם רוצים למבור לך גז ונפט במחירים

גבוהים.
יחזקאל דרוקמו
זה מעודד אותך לחפש באותן השכבות.
אלי אדום
אני מרמ את מרכז המידע במכון הנפט. את הקידוח "מנגו" "טוטאל" נטשה, ולא

המשיכה בקדיחה באזור.
היו"ר אבי יחזקאל
בסופו של דבר אנחנו עדיין עוסקים במבנים, אבל שוב- נפט לא מוצאים.
דוד כהו
אחרי הנסיגה מסיני ניסו לחפש שוב בסיני, ללא עזרה של כסף ממשלחי חדש,

למעט עזרה להיאמר, של מענק לתקופה מסוימת. הממשלה ניצלה את עודפי הנפט ולא

הזרימה כספים. אז התחילו לגייס הון בארץ. התקבלה סטיגמה שהשקעה בחיפושי נפט היא

ספקולציה.
היו"ר אבי יחזקאל
עזוב את הסטיגמה, אנו עוסקים בעובדות. היינו עם הפנים לים, היינו עם הקידוח

של שנת 90, היינו עם בעיות ביטחון שמעכבות ניסיונות לחזור ולקדוח, היינו עם שלושה

וחצי קידוחי עומק אמיתיים- - -
יחזקאל דרוקמו
בשניים מהם מצאו ממצאים של ממש.
אלי רוזנברג
גם בקידוח השלישי נמצא נפט, אך לא היה ניסיון של הפקה.
היו"ר אבי יחזקאל
מכאן והלאה- מה צפוי לנו בעתיד בתחום חיפוש הנפט בים?
יחזקאל דרוקמו
המציאות היום היא של המתנה לקדיתה. יש כסף, יש מטרה מוגדרת היטב ומבטיחה

מאד, ואנחנו נתקלים בקושי להרשות לאנשים האלה להביא אסדה. ההתקשרויות היום עם

האסדות הן מסובכות מאד. יש פעילות מאד גדולה בשוק הנפט העולמי. האסדות תפוסות

לטווח ארוך מאד של שנים עקב הפרוספריטי העצום בענף. המחירים אמנם התחילו לרדת,

יש איזה פיגור של פאזה בתגובת הענף. מכל מקום, הכל היה נגמר אלמלא תקעו לנו את

הקשיים הביורוקרטיים ממשרד הביטחון.
היו"ר אבי יחזקאל
ברשותה האם אתה יכול לומר שהיום גורמי הביטחון מהווים - - -
יחזקאל דרוקמו
הם הגורם העיקרי המונע. יש לי מנוף מאד חזק.
אליעזר זנדברג
אם נשים אותם בצד, לרגע- במקומות האחרים הגורם המעכב הוא משרד הביטחון?
יחזקאל דרוקמו
כן. גם. השטחים המסומנים בצבע ירוק במפה, הקרובים לחוף, שייכים ל

"ישראמקו". החלקות הרחוקות יותר, כולל זאת שמסומנת בצהוב- הן של חברת "אבנר". זה

שלב קצת יותר מאוחר. הם בשלב מקדים של איתור. כאן יש בעיה אמיתית עם מערכת

הביטחון.
היו"ר אבי יוחקאל
מה שאני מציע כשלב ביניים, כיושב ראש ועדת הכלכלה, אפנה אל גורמי הביטחון

ואל שר הביטחון, עם חברי, מודי זנדברג, לקבל תשובות באשר לעמדות שלהם בעניין.

נרצה לדעת האם תהיינה התנגדויות צפויות. אם יש פוטנציאל, כפי שאומרים לנו, נראה לי

אבסורד להערים קשיים, אלא אם יש שיקולי ביטחון.
יחזקאל דרוקמן
תאמין לי שניתן לפתור את הבעיות בלי לפגוע באינטרסים הביטחוניים.
אליעזר זנדברג
מה קורה בצפון?
יחזקאל דרוקמן
זה לא הגיע בכלל למימוש.
היו"ר אבי יחזקאל
אני מבקש ממך לפנות לוועדה בכו1ב בעניין הזה, כדי שאוכל לפנות לשר הביטחון,

על מנת לבדוק את הקטע הזה. יכול מאד להיות שהמסקנה היא שיש פוטנציאל נפט,

ומשיקולי ביטחון אמיתיים כאלה ואתרים, ביורוקרטיים ופרוצדורליים- - -
אליעזר זנדברג
בוא ונהייה זהירים, יכול להיות שזה לגיטימי.
היו"ר אבי יחזקאל
אמרתי את זה. אמרתי שצריך לקחת את פקטור הביטחון בחשבון, אך אני רוצה

לסייע בידם, ממש כמוך, וגם לסייע בידי הציבור, ולהתרשם אם השיקולים האלה אמיתיים.
אליעזר זנדברג
האם יש עוד גורמים, מלבד הביטחון, שמעכבים או מערימים קשיים?
יחזקאל דרוקמן
כרגע לא. לעניין הזה של מבנים שנותרו, כלומר- מטרות מוכנות לקדימה, עם

אמצעים מוכנים- לא.
אליעזר זנדברג
ובמקומות אחרים? הזכרת שבצפון לקחת את הזיכיון חזרה. משמע- לא עשו כלום.
יחזקאל דרוקמן
שלושת האזורים הצפוניים ביותר הם קבוצה שלא קידמה את הנושא במידה

הראויה, ולכן - - -
דוד כהו
חברת "אבנר" מתמקדת עכשיו בחיפושי נפט בים. הנוסחה האישית שלי לחיפושי

נפט, היא מורכבת: אמונה, נחישות, שותפים מתאימים- גם בין-לאומיים, כסף, ועוד פעם-

כסף, מקצוענות של פענוח ההדמיה וגיאולוגיה, וטכנולוגיה. אנחנו עומדים לקדוח בעומד

מים של כמעט אלף מטר. כל הטכנולוגיה לקידוחים כאלה נוצרה בברזיל רק בשנתיים

האחרונות. צריך להוסיף לכל זה גם טיפת מזל.
היו"ר אבי יחזקאל
בוא נתחיל מהסוף- צריך מזל.
דוד כהן
כאן בארץ שיחה עם אלוהים היא שיתה מקומית. בחו''ל שיחה כזו היא

,long-distanceאז אפשר אולי אפשר להשיג כאן את המזל ביתר קלות. עד המזל- צריר

ללכת בשלבים.

הבאנו את האנייה לעשות סקר. קודם היה קידוח בשדה-אש ב "עגור". עבדנו

בשיטת המיטה החמה. עשו אימונים- לא חיינו שם. תאמנו את זה עם משרד הביטחון. ניתן

לעשות זאת. בים, כאשר הבאנו אנייה רק לצורר עריכת סקר סיסמי, אמרו לנו היועצים

המשפטיים של משרד הביטחון: יבואו בעלי האנייה ויתנו ערבויות אישיות. זאת מכיוון

שנוהל שטחי-אש הוא כזה, שמי שנכנס לשטח-אש נותן ערבויות אישיות.
אליעזר זנדברג
עבור מה?
דוד כהן
עבור זה שהוא יפעל יפה, שיצא מתי שיורו לו, וכן הלאה. באו ואמרו לנו שבעלי

האנייה יתנו ערבויות אישיות. אחרי ויכוחים רבים הם הסתפקו בערבות בנקאית. נתנו

ערבות בנקאית של 150 אלף דולר, כדי שהאנייה תצא בזמן. זאת כאשר האנייה היתה רק

משייטת- לא עגנה בשום נמל. לא נתנו לאנייה להגיע עד אשר לא הפקדנו ערבות. זו היתה

פשרה אחרי משא ומתן ממושר.

תאר לך שיש אסדת קידוח קבועה. היא לא משייטת, ולכן היא פחות ניידת. כאן

צריר תאום יתר. ניחן לעשות את התאום הזה. צריכה לבוא קריאה מהדרגים הגבוהים

שייעשה התאום הזה, כדי שנוכל להביא אנייה. אנחנו מתכוונים להביא אנייה בחלק השני

של שנת 98, לעשות קידוח ראשון בעקבות הסקר שעשינו בדצמבר.
היו"ר אבי יחזקאל
כמה כסף אתה חושב שצריך עוד לגייס?
דוד כהו
כל קידוח בים הוא בין 15 ל- 20 מיליון דולר, לפחות.
היו"ר אבי יחזקאל
של אלף מטר?
דוד כהו
של אלף מטר מים. אחרי כן מגיעים ל- 4,000 או 5,000 מטרים.
היו"ר אבי יחזקאל
כמה כסף צריכים בשביל אותם 5,000 מטרים?
דוד כהן
15 עד 20 מיליון דולר, לקידוח. לפוזות. אי אפשר בקידוח ראשון, בשטח של 4,000

קילומטר מרובע לקלוע בול. בבל העולם מדברים על קידוח אחד מוצלח מתוך 13 קידוחים.

האמר קדח 14 קידוחים בפרו, ורק בקידוח ה- 14 מצא נפט. אותו סיפור היה- ' -
היו"ר אבי יחזקאל
אנחנו קדחנו 3 וחצי, יש לנו עוד תשעה וחצי קידוחים.
שוקה פולקמו
בראשון מצאנו נפט. בשני, ובשלישי גם.
דוד בהן
אצלנו היו גילויים בשיעור גבוה מאד.
היו"ר אבי יחזקאל
האופטימיות שלבם מזבירה לי את הסרטים על מחפשי הזהב בארצות הברית. אתם

אופטימיסטים ללא תקנה.
דוד בהן
תעשיית הנפט היא התעשייה הרווחית ביותר בעולם. עובדה. לבן, "ישראמקו"

מדברת על השקעוח של עוד ב- 100 מיליון דולר. יש להם בקופה 65 מיליון. אנחנו מדברים

על 100 מיליון דולר השקעות בדי לוודא מה אין ומה יש בשטחים שלנו. בל הקידוחים הם

עדיין קידוחי תגלית, לא קידוחי הפקה.
אלי רוזנברג
נקודה אחת שלא מובנת, נדמה לי, מהדיבורים פה, שבים החיפושים, ובעיקר

ההפקה- שונים מאד מהחיפושים וההפקה ביבשה. ביבשה מעמידים מכונת קידוח. אם

מוצאים נפט- או שצריבים לשים משאבה, או שלא, אפשר להתחיל להפיק כמעט מייד. בים

זה שונה. אם מוצאים קידוח אחד שמסוגל להפיק נפט- עדיין לא ניתן להפיק, מפני שצריך

מתקנים, והם לא נמצאים על המדף, והם בסדר גודל של מאות מיליוני דולרים. מזה נובע

דבר נוסף- כאשר קודחים קידוח אחד במבנה, אפילו אם הוא קידוח יוצא מן הכלל, זה לא

מספיק כדי להתחיל להציב את המתקנים. ההשקעה היא בל כך גבוהה- אתה צריך להוכיח

על ידי קידוחים נוספים- קידוחי אימות, שאכן מצאת שדה בגודל כזה, שיצדיק את ההשקעה

הגדולה.
יוסי לוי
כל הזמן דיברו על כך שעשינו 3 וחצי קידוחים, ולא מצאנו נפט. אני רוצה לומר

שבקידוחי נפט צריבים ללכת בשיטתיות, ולא להיבהל מכישלונות. מניסיון שלנו בפרוייקט

עם שתי החברות הגדולות בעולם בתחום, בפרובינציה של נפט- יש לנו תוכניח עם שלושה

קידוחים. הקידוח הראשון יצא יבש, ואנו הולכים עכשיו לקידוח השני. לפני כחודש אני



מקבל תוכנית לשלושה קידוחים נוספים. שאלתי למה, ואנו לי שזאת השיטה, ללכת באופן

עקבי. גם אם ב- 4 או 5 קידוחים ראשונים יהיה יבש, נלך גם אל הקידוח השישי. אסור

להיבהל מכישלונות, כי בסופו של דבר יימצא הנפט.
היו"ר אבי יחזקאל
מצוין. אני מסכים אתך. אבל - מאיפה הכסף? במדינת ישראל, גם אם נמצא נפט

בקידוח ה- 13 בים, בסופו של דבר יש סיכוי סביר שנמצא. יש מבנים, הגיאולוגיה לא

נעצרה בגבול מצרים- השאלה שנשארה היא שאלת הכסף.
יוסי לוי
לנו יש כסף היום. ב "ישראמקו" יש כ- 70 מיליון דולר. זה מספיק לשלושה עד

ארבעה קידוחים. יש לנו את המשאבים לכך. אנחנו רוצים להתחיל בקידוח שהכי מעניין

אותנו- בקידוח שבו נמצא נפט. אם נמצא נפט בקידוח הזה, ונפיק בצורה מסחרית, נוכל

לבוא לציבור ולהראות שהצלחנו במציאת הנפט, כלומר: הבאנו תשואה לכסף שלו. באותו

הרגע, כך אני מאמין, נוכל לגייס כספים נוספים להמשך הפעילות בים.

אנו חסרי יכולת להביא חברות ענק לחפש אתנו נפט. גם אם יש לנו 70 מיליון

דולר, אנחנו מוכנים למכור 50 אחוז מהזכויות שלנו, רק שתבאנה חברות ענק, ושבקופה

יהיו 140 מיליון דולר. במצב הזה, שחברות ענק לא באות, מהסיבות שלהן, אנחנו צריכים

להמשיך בכוחות עצמנו. אנו יודעים כמה כסף יש לנו, ואנו צריכים לנצל אותו בצורה הכי

נבונה.
היו"ר אבי יחזקאל
אנו מבינים שהחרם הערבי עדיין פועל, כפי שנאמר כבר.
יוסי לוי
אני לא רוצה להיכנס לוויכוח לגבי הנקודה הזו. משיחות בעולם אני יודע דבר

אחד- אם נלך היום לבד, ונפיק 4,000 או 5,000 חביות. יהיו משלחות ויגיעו הנה. מכיוון

שלא באים, הסיכון הוא גדול. אם נמצא את הנפט לבד, אין לי ספק שיבואו למרות החרם.

"ישראמקו" ואנחנו, כלומר, הקבוצה שלנו, שכוללת את חברת הנפט הלאומית

לשעבר. נמצאת היום בשלושה אזורים: בים, בים המלח- שם הסיכון הוא גדול - - -
היו"ר אבי יחזקאל
צאו, צאו מזה.
יוסי לוי
אנו קודחים עכשיו קידוח עמוק של 4.5 קילומטר בשפלת החוף, במבנה גדול מאד.

אני מקווה שבקידוח הזה נוכל למצוא נפט.
איתן איזנברג
חברת "רציו" עובדת ביבשה. יש לנו בקופה רק ב- 4 מיליון דולר, ויש לנו יותר

פרוייקטים של קידות מאשר יבולת כספית לבצע. אנחנו חברה פרטית, שגייסה, כמו מרבית

החברות באן, תעודות השתתפות מהציבור.
נגה בן-דוד
אנחנו מחברת "גבעות עולם". ברשותכם נציגנו ידבר באנגלית, בי הוא לא מדבר

עברית.

טוביה לוסקין: (תרגום מאנגלית)

אנו חברה חדשה יחסית, של עולים חדשים. יש לנו 10 אנשי מקצוע, אותם תוכלו

לראות בעמוד 7 בחוברת. יש לנו ברכה מהרבי מלובביץ'.

בעמוד 4 ו- 5 תוכלו לראות את עבודות המיפוי הגיאולוגי שעשינו. בקידוח שלנו,

שנקרא "נגב 2" נמצא נפט שהוא מסוג חדש ממה שנמצא עד כה.

היו"ר אבי יחזקאל: (תרגום מאנגלית)

איפה זה היה?

יחזקאל דרוקמן: (תרגום מאנגלית)

קידוח "מגד 2" היה צפונית לראש העין.

טוביה לוסקיו: (תרגום מאנגלית)

התוצאות היו כדלקמן: הוכחנו שחלק מארץ ישראל משתייך למה שנקרא אזור

מערכת הנפט הפליאחואית של המזרח התיכון, כפי שמשורטט בעמוד 4. אנו גם מראים

שחלק מאזור זה הוא שבר הפלמירה. חלק משבר זה מצוי בישראל. לחלק זה, שנמצא

בישראל, נחנו את השם "שבר גליל". הוא חלק ממערכת הנפט חפליאוזואית. הנפט שנמצא

בקידוח "מגד 2" הוא מהסוג הזה. הוא שונה לגמרי מכל נפט אחר שהתגלה בישראל.

למה לא נמצא נפט כזה בישראל לפני כן? יש לכך הסבר גיאולוגי. אם תסתכלו על

השרטוט בעמוד 5 - רוב הבארות שחדרו לעומקים כאלה לא נמצאו באזור השבר, אלא

בנגב.

היו"ר אבי יחזקאל: (תרגום מאנגלית)

אתה אומר שיש אזור חדש ותקווה חדשה.



טוביה לוסקיו: (תרגום מאנגלית)

יש כאן אזור חדש ומקור חדש שלא היה קיים בישראל קודם, או- לא ידעו עליו. יש

שם במויות גדולות, שנקדחו במדינות השכנות לנו, שהם חלק מאותו "שבר גליל", המסומן

בירוק בשרטוט. עד היום לא גילו את הפוטנציאל הזה.

בעמוד 6 למעלה יש פירוט של הערכות לגבי המאגר הזה. העניין כאן הוא למצוא

את המאגרים הנכונים. עשינו הרבה עבודה, ואנו וזושבים שאנו יודעים היכן כדאי לקדוח

את הבאר הבאה.

היו"ר אבי יחזקאל: (תרגום מאנגלית)

האם יש לכם כספים לשם כך?

טוביה לוסקיו: (תרגום מאנגלית)

אגיע לכך. הפוטנציאל הוא ביליון חביות. אני לא מדבר על קידוח ימי.
היו"ר אבי יחזקאל
הוא גילה משהו שאתם לא יודעים?
יוסי לוי
יודעים.
יחזקאל דרוקמו
בוא לא נדבר על זה.
היו"ר אבי יחזקאל
בא אדם נהדר, איש חובש כיפה, עם הרבה אמונה בלב, עם ברכה מהרב, אני מעריך

ומעריץ אותו שהוא גם עשה עליה לצורך העניין, והוא אומר: גילינו אזור, ולא ידעתם. מה

אתה אומר על כך?
יוסי לוי
הם עושים עבודה מצוינת.
שוקה פולקמו
אני חושב שהם עשו עבודה טובה מאד, הממצאים מאד מעניינים, ולשטח שלהם יש

פוטנציאל.
היו"ר אבי יחזקאל
איפה אין נפט במדינה? נדמה לי שגם אצלי בסלון יכול להימצא נפט. איפה אין?
שוקה פולקמן
באילת ובכינרת אין נפט.

טוביה לוסקיו: (תרגום מאנגלית)

העלת את שאלת הכסף.
יוסי לוי
זה מהלך חדש. כדי למצוא נפט צריך לקדוח, ללא ספק.
היו"ד אבי יחזקאל
הם נסחרים בבורסה?
קריאה
כן.

טוביה לוסקיו: (תרגום מאנגלית)

לפני שארחיב על כה אני רוצה לומר- יש תפיסה מוטעית בישראל. אתה יכול

לראות זאת מתגובות האנשים בציבור. אנשים צוחקים ומתבדחים על נושא מציאת נפט

בישראל. חוסר האמון הזה הוא בציבור, בממשלה ובקרב כל הגורמים הרשמיים. זו בעיה.

איו היא משפיעה עלינו? הנושא הוא בדיחה בישראל.

השאלה הבאה היא השתתפות ממשלתית. הממשלה היא לא חלק מן העניין הזה,

ברוך השם. הם צריכים היו לעודד השקעות, ואין זה כך. עידוד ההשקעות בתחום, מצד

הממשלה הוא דבר חיוני למציאת נפט בארץ. הפוטנציאל קיים, ללא ספק.

היו"ר אבי יחזקאל: (תרגום מאנגלית)

עם כל הכבוד, תפקיד הממשלה יידון בשלב מאוחר יותר. אני שואל על בעיות

מימון.

טוביה לוסקין: (תרגום מאנגלית)

זו הבעיה הכספית שלי.

היו"ר אבי יחזקאל: (תרגום מאנגלית)

איזה סכום נדרש לך לקידוחים באזור "שבר גליל"?



טוביה לוסקיו: (תרגום מאנגלית)

אני צריו 5 מיליון דולר כדי לקדוח.
אלי ארום
אני ממכון הנפט הישראלי, שהוא מוסד בלתי תלוי, שבו מאוגדים כל החברות

שעוסקות בנפט בארץ. אני רוצה לדבר על גז, לא על נפט. זה אותו הדבר מבחינת חיפושים,

קידוחים וגיאולוגיה. זה היינו הך.
היו"ר אבי יחזקאל
סליחה אדוני, מהתחלת הדיון הפרדתי בין הנושאים, למרות שההפרדה חיא

מלאכותית.
אלי ארום
בסדר. אדבר על נפט. אנחנו זקוקימ לאנרגיה, ומייבאים אותה. עכשיו חושבים

לייבא גז ממצרים. שר הנפט המצרי אמר לפני כמה ימים שהוא לא רואה את חידוש

השיחות על גז- - -

יש בארץ חברות. כל החברות שמיוצגות פה יצטרכו למצוא גז במקום נפט. יש

סיכויים טובים למצוא גז בארץ, אך אין כסף. מת שוועדת הכלכלה יכולה לעשות, זה לעזור

במציאת מימון. באיזו דרך ניתן לעשות זאת? למשל על ידי כך שחברת החשמל, שרצתה

לייבא גז וכנראה לא תעשה זאת, תורשה להשקיע בחיפושים מהתקציב שלה. היום לא

מרשים לה.
אלי רוזנברג
אם יימצא גז, ויהיו חוזים ארוכי טווח של הממשלה עם חברת החשמל, לא ברור אם

אפשר יהיה לשווק אותו במדינת ישראל. היום אם אתה עושה חוזה ארוך טווח, והצינור

יהיה מלא בגז ממצרים, אין לך אפשרות להכניס את הגז שלך.
היו"ר אבי יחזקאל
בהרבה מאד מקרים, ההודעה לעיתונות היא שלפני שאתה מגיע לסימני נפט- אתה

כבר מודיע שיש סימני גז. בסוף אין ולו גם חבית אחת.

נעבור לנושא הבורסה.
אלי רוזנברג
אני לא מקבל את דבריך. אנחנו, ב "נפטא" מצאנו בזמנו כמויות של גז ששווקו

במשך יותר משלושים שנה.
היו"ר אבי יחזקאל
אני מתייחס אליכם בכל הכבוד. אני מעריך את האופטימיזם שלכם. אני חושב

שאנחנו לא מזלזלים.



אבקש מרונית הראל, סגנית מנכ"ל המחלקה הכלכלית בבורסה, נתונים לגבי מספר

החברות הבורסאיות שעוסקות בתחום חיפושי הנפט.
רונית הראל
גיוס כספים לחיפושי נפט מתבצע היום בעיקר על ידי שותפויות. מאחר שלשותפות

יש הקלות מס, יש איזשהו עידוד למשקיעים להשקיע בתחום הזה. יש היום 11 שותפויות

שעוסקות בחיפושי נפט. חלקן בעלות אמצעים לקידוחים, וחלקו סיימו להשקיע את כל

תמורת ההנפקה לפי קידוחים מתוכננים. מיעוטן הן ללא פעילות.
היו"ר אבי יחזקאל
האם את יכולה להגדיר לי כמה מתור 11 השותפויות הן פעילות ממש בתחום?
רונית הראל
השותפויות מדווחות באופן שוטף על קידוחים. גם בדו''חות הכספיים. השאלה, אם

הקידוח הוא קידוח לצורר סקר לעומת קידוחים אמיתיים. השאלה באיזה שלב העניין

נמצא, איזה קשיים יש.
היו"ר אבי יחזקאל
אילו כלים יש בידי הנהלת הבורסה, על מנת לבדוק מה הקשר בין הדיווח לבין

הביצוע בשטח?
רונית הראל
אנחנו לא מתעסקים בכלל בנושא איכות הדיווחים. לא של חברות ולא של

שותפויות. אנו מקבלים את הדיווחים, ואם יש איזו שהיא בעיה של אי-בהירות, אנו

בודקים, אבל את אמינות הדיווח של 700 חברות או שותפויות קשה לנו לבדוק.
היו"ר אבי יחזקאל
האם את יודעת מה התרבות הכספיות שיש בידי כל אחת מהחברות האלה?
רונית הראל
בדו"חות הכספיים מצוינים מה הם האמצעים הנזילים שעומדים לרשות השותפות.
היו"ר אבי יחזקאל
את שבעת רצון מן הדיווחים שניתנים לבורסה בתחום חיפושי הנפט, או שלא

התעמקתם בסוגייה הזו?
רונית הראל
לא התעמקנו בסוגייה. יש דו"וזות כספיים, וקיימת הרשות לניירות ערה האתראית

על הדיווחים. אני לא רואה שהבעיה היא בדיווחים שהשותפויות מעבירות לנו.
היו"ר אבי יחזקאל
איר את מסבירה שיש בעיתונות הודעות ודיווחים שיוצרים ריצות מבוהלות לקנות

מניות של חברות שעוסקות בחיפושי נפט?
רונית הראל
לדעתי זה נובע לרוב מקטעי עיתונות, לאו דווקא מדיווחים של החברות. החברות

מתבקשות להגיב אחרי כן. אחרי כן החברות מתבקשות להגיב.

איך מגיעות הידיעות לעיתונות? האם זה מהחברה? האם זה מאחרים, שמנסים

להשפיע? אנחנו לא יודעים, אבל קשה לי לומר שבאופן כללי אנו רואים דיווחים לא

אחראיים. יכול להיות שפה ושם יש מקרים מיוחדים.
אליעזר זנדברג
השאלה היא עד כמה הבורסה מחייבת את החברות למסור מידע בשלבים מאד

מוקדמים, על מנת להיות זהירים כלפי חובתם. אחר כך מתעוררת התופעה, שיושב הראש

הפנה אליה: למען הזהירות מוציאים הודעה על משהו שהוא בחיתוליו, כי יש חובה לדווח,

ולאחר מכן מתברר שזה לא בדיוק כך.
רונית הראל
אנחנו לא אחראים על הדיווחים של החברות- לא על הדיווחים בפועל, ולא על

הכללים. אחראית לכך הרשות לניירות ערך. מניסיוני בכל הקשור לדיווחים מידיים, יש

קשיים גם לדווח. כאשר מגיע דיווח והוא לא ברור, אנו משתדלים לפנות לחברה ולהוסיף

הסברים. אם הדיווח הוא מיותר או לא- זו האחריות של החברה. ברגע שמגיע דיווח אנו

מפיצים אותו. לא קרה מקרה שהגיע דיווח ולא הפצנו אותו.

אנשי הבורסה אינם בעלי כישורים מספיקים להבין לעומק את העניינים בתחום

הנפט. לכן אנו סומכים על החברה, שאם היא מצאה לנכון לדווח, אנחנו מעבירים את

הדיווחים שלה.
אליעזר זנדברג
עלו בזמנו טענות לגבי נכונות של פרטים בדיווחים.
היו"ר אבי יחזקאל
נפנה את השאלה אל יושב ראש הרשות לניירות ערך- האם אתם מתייחסים אל

דו"חות החברות הבורסאיות, שסוחרות בחיפושי נפט- לגבי מידת המיהמנות שלהם?
שמעת וייס
מערכת הדירות של שותפויות העוסקות בחיפושי נפט היא מערכת מגוונת, מסועפת-

יותר מאשר מערכת הדיווח של שאר החברות הנסחרות. הם נדרשים לתת, כבר בשלב

התשתית, תוכנית עבודה לשנה מראש, בניגוד לדרישות מחברות אחרות. הם נדרשים לתת

פירוט תקציבי הרבה יותר נזסועף ומורכב. הם נדרשים לתת דיווחים מידיים, בדומה

לדיווחים מידיים של תברות אחרות, אם כי החומר כאן הוא הרבה יותר מורכב.

יש בהחלט קשיים בפירוש מה הוא הרגע המדויק לדיווח. מחד קיימת חובת הדיווח,

ומאידך קיים העניין שאם הדיווח יהיה מוקדם ואופטימי מידי, הוא יהיה בלתי מדויק,

ועלול להטעות בכיוון השני. בקטע הזה יש בהחלט קשיי דיווח לשותפויות עצמן.

הדיווחים האלה נסרקים, ובהחלט בקפדנות רבה. היושבים כאן יכולים להעיד שיש

לא מעט פניות אליהם מטעם הרשות, להבהרות ולפרטים נוספים. על החלק התשקיפי אני

יכול לומר שהבדיקה שלנו היא מאד יסודית ומאד קפדנית, בתחום הגילוי הנאות. אנחנו לא

נכנסים לשאלות של גיאולוגיה, זה לא תחום ההתמחות שלנו, ולא התפקיד שלנו, אבל אנו

בהחלט דורשים את כל הנחות היסוד. הקורא, כאדם סביר, צריו להבין על מה מבוססות

התחזית וחוות הדעת.
היו"ר אבי יחזקאל
הצרכן, רוכש המניה בבורסה מקבל מידע ראוי וסביר?
שמעוו וייס
לא אחלק ציונים, אבל אני יכול לומר בך: למשקיע הסביר יש כלים לקבל החלטת

השקעה מושכלת, מבחינת האינפורמציה. בהחלט. דווקא בתחום הזה, יש מערכת דיווח

מאד מסועפת, גם סטטית- דו"חות תקופתיים, וגם שוטפת. מבחינת הדיווח יש למשקיע

הסביר את כל הכלים האינפורמטיביים על מנת לקבל החלטת השקעה מושכלת.
היו"ר אבי יחזקאל
יש הנפקות צפויות בתחום? איך השוק מהבחינה הזו?
רונית הראל
שותפויות יכולות לגייס כספים בדרך של זכויות. בשנה האחרונה, כאשר שוק ההון

אפשר לגייס, היו גם הנפקות של שותפויות. בתקופה הקרובה אנו חוששים מיכולת

הקליטה של השוק, בכלל בהנפקות. מטבע הדברים זה לא התחום שניתן, יחסית. להנפיק.
אליעזר זנדברג
כאשר יש הנפקה, או גיוס הון ראשוני של שותפות שמחפשת נפט, האם הדריה

שלכם יותר קפדנית? להבדיל מחברה רגילה, שבה יש מערכת של פעילות שוטפת, כאן,

עיקר הפעילות המסיבית היא מהרגע שגוייס הכסף.

כאשר חברה בתחום הזה רוצה לגייס כספים - מה מידת הבדיקה שלכם לגבי

תוכניות העבר ומימושן?
שמעון וייס
הבדיקה היא כפולה. קודם כל, אחת לשנה יש חובה להתייחס לשאלת השימוש

וייעוד התמורה. דהיינו, מה הובטח, ומה נעשה בפועל. אם יש סטיות נדרשים הסברים.

לעתים ההסברים נוגעים למצב הרישוי, לעתים כתוצאה מלוחות זמנים, מגורמי ביטחון,

ועוד פרטים מהסוג הזה. יש תמונה והסבר לפערים.

יתר על כן, כאשר השותפות באה לגיוס הון נוסף על דרך של זכויות, היא שוב

חייבת להתייחס לשימושים מאז התשקיף הקודם ועד לתשקיף הנוכחי, ולהראות איך נותבו

הכספים.
היו"ר אבי יחזקאל
הדברים נשמעים מספקים בהחלט.
דוד כהן
אני מושקע בשותפות של "אבנר", שגייסה כסף בבורסה.
היו"ר אבי יחזקאל
כמה גייסתם, בסך הכל?
דוד כהן
גייסנו 25 מיליון דולר. קדמנו חמישה קידוחים ברציפות, ועכשיו אנו מתמקדים

בקידוחים הקיימים.
היו"ר אבי יחזקאל
עוד מעט אוזל לך הכסף.
דוד כהו
אני מנסה לגייס כסף נוסף. אני רוצה להעיר לגבי ההתייחסות לשותפויות על ידי

הבורסה והרשות לניירות ערך. אני לא אומר את הדברים בקנטור, אני עצמי הייתי חבר

ברשות לניירות ערך. ההתייחסות הבסיסית שלהן לשותפות היא כאל גוף מתכלה, גוף

שנוצר אד-הוק, לתוכנית פעולה קיצרת טווח, מוגדרת- ואחרי כן הוא צריך להתפרק. זו

היתה הגישה. היתה מגבלת זמן של חמש או ארבע וחצי שנים, והורידו אותה. יש מגבלת

שטח.

את הגיוס האחרון שעשינו, של מיליון שקל, רק כדי להכשיר את היעד של הים.

עצם פעולת הגיוס הזה עלתה לנו כ- 50 או 60 אחת מהגיוס. היינו חייבים לעשות זאת כדי

לעמוד בדרישות הרשויות. יש כאן הרבה מאד מגבלות. הגיע זמן שהרשות, או הבורסה,

יבינו שתהליכי חיפושי נפט הם ממושכים. צריך להתייחס אל השותפויות לא כאל גוף

מתכלה, אלא כאל גוף הרבה יותר גמיש, שיעמוד בביקורת ובדרישות דיווח, אבל גם

שיוכל לעמוד ולהתפתח בתנאים המשתנים.
יוסי לוי
הוא צודק בדבריו. יכול להיות שהיתה תקופה, בה העניינים עדיין היו בחיתוליהם,

היה מצב - - -
היו"ר אבי יוחקאל
כמה אתם גייסתם?
יוסי לוי
אני לא זוכר. כ- 250 מיליון דולר.
היו"ר אבי יווזקאל
ובכל זאת- עניין השותפויות הוא בעייתי?
יוסי לוי
אתן לך דוגמה. יש כלל, ששבע שנים אחרי הגיוס האחרון, השותפות צריכה

להתפרק. מדוע?
רונית הראל
זה כלל שלא קיים יותר.
יוסי לוי
בתקופה של 9 חודשים, הוצאות הנהלה וכלליות, יותר גבוהות מהוצאות חיפושי

נפט, אבל ניתן - - -
רונית הראל
אתה כתבת שהוצאות הנהלה וכלליות הן הוצאות חיפושי נפט.
יוסי לוי
לא. בואו נתייחס לעניין הזה. אני מחכה לקידוח, ועושה את כל המאמצים, ולא

יכול לקדוח - - -
אליעזר זנדברג
המטרה היא שלא תאסוף כסף - - -
יוסי לוי
זיכיונות נוספים לחפש נפט אי אפשר לקבל, אלא רק באמצעות זכויות. אם השותף

הכללי תושב, ומביא את זה לאסיפה הכללית, והיא מחליטה- למה אני צריו לצאת בשקיף

זכויות, לדוגמה?

איו מדינה בעולם שקיימים בה דיווחים כמו שקיימים אצלנו. בדקתי את כל

השווקים בארצות הברית. אף חברה לא מודיעה מתי נמצאו סימנים, או מתי מתחיל קידוח.

זה לא קיים. כאשר מוצאים נפט- מודיעים, ואז הציבור יכול להעריך. אנו לא יודעים מה

בדיוק לעשות. אם לא נדווח- נוכל להיות חשופים למצב של חוסר מידע. אם לא נגיד

שנמצאו סימנים, ואחר כך יימצא הנפט- יבואו אלינו בטענות על הסתרת מידע. הדברים

האלה לא ברורים. אין כללים. נוצר מצב שמחוסר ודאות אנו שולחים דיווח. הרושם הוא

שיש יותר מידי סימנים, ואיו נפט. מדוע אנו מודיעים על סימנים? כי יכול להיות מצב

שגילוי סימנים יביא לגילוי נפט, ויאשימו אותנו באי-דיווח.
היו"ר אבי יחזקאל
בסופו של דבר יש ענייו של תקוות שנגוזות, וברגע מסוים, הענייו התוצאתי, קרי-

ממצא נפט - - -
יוסי לוי
בגלל זה כולם צוחקים- יש סימנים ואיו נפט.
רונית הראל
בבורסה נסחרות חברות ושותפויות. לחברות יש היסטוריה ארוכה, יש דרישה

לוותק פעילות, לבעלי מניות בחברות יש זכויות הצבעה, יש פקודת חברות שמסדירה

עסקאות עם בעליי ענייו והרבה מאד מצבים אחרים. בשותפויות יש מצב אחר, כי מגייסים

כסף מו הציבור. נדרשת השקעה מינימלית של אותם בעלי ענייו בשותף הכללי. השותף

הכללי מקבל דמי ניהול באופו שוטף מהשותפות. זאת, ביו אם היא קודחת, וביו אם לאו.

לכו, התפיסה של הבורסה היתה לאפשר את השותפויות לאיזה שהוא פרוייקט

מוגדר, כדי שבעלי היחידות, שאיו להם שום זכויות הצבעה, והם אינם יכולים להשפיע,

כמו במקרה של חברה, יידעו בדיוק מה עומדים לעשות עם הכסף. במשר הזמו היתה הקלה

בכללים. את הכללים לגבי שותפויות תיקנו לא מעט פעמים, בהתאם לדרישות של נציגי

השותפויות עצמו. כיום איו מגבלות על אורך חיי השותפות בכלל. אפשר יהיה, לפי

הכללים שאישר דירקטוריוו הבורסה לפני מספר חודשים, להוסיף פרוייקטים בלי להוציא

תשקיף. כל מה שיידרש הוא אסיפה כללית. אנו מתקנים את התקנות באופו שוטף.
היו"ר אבי יחזקאל
את אומרת שאתם מודעים לצורך להתאים אח עצמכם למצבים משתנים בתחום

הזה. מהבחינה הזו- הכיווו הוא נכוו. אם יש עוד בעיות, אנו עומדים, בדרך זו, לשנות.
אליעזר זנדברג
לגבי מה שנאמר קודם על חובת הגילוי. יש לכך גם השלכות אחרות. אם אתה קורא

על גילוי סימנים, יש לכך השפעות על ניירות סחירים בבורסה. אני מביו את הצורך שלכם

לדעת הרבה, על מנת שלא יוסתר דבר.



איך אפשר לבנות מסננת סבירה לעניין הדיווחים? איך אפשר למתן ידיעות שהיום

הן בבחינת חובה, אבל נזתברר מאוחר יותר שאין מאחוריהן ממש, והן לא מהוות חומר גלם

לדבר רציני בעתיד?
יוסי לוי
אי אפשר לשקול כדאיוח קנייה על ידי סימנים. אני מודיע לבם: לא צריך להודיע

על סימנים.
אלי רוזנברג
צריך לאמץ את השיטה הנהוגה בעולם, שרק מודיעים על קידוח יבש או קידוח

מפיק. זה הדבר היחידי שצריך להודיע.
היו"ר אבי יחזקאל
אני מבקש לשמוע את התייחסותו של איש הרשות לקונפליקט הזה בין הערה

מינימליסטית, אבל עובדתית- לבין הערה שהיא מקסימליסטית, ויוצרת ציפיות אצל

ספקולנטים.
שמעון וייס
אין נוסחת קסם שמוצאח בדיוק את נקודת האיזון בין עודף לחוסר במידע. אין. לא

בתחום החברות, לא בתחום השותפויות, ובטח לא בתחום הנפט. בדקנו את הדברים. חחום

ההתמחות שלנו הוא הגילוי לציבור. אני, במקרים האלה, דווקא בשים לב לרגישות

הנושאים, גם אם אני טועה, אני מעדיף שזו תהיה טעות נזהסוג הראשון. קרי- עודף מידע,

ולא חסר.
אפי אושעיה
למה?
שמעון וייס
מהסיבה שברגע שיהיה חסר במידע, יקרה דבר פשוט: ציבור המשקיעים שם פה

הרבה מאד כספים. גיוס הכספים נעשה באמצעות תשקיפים, באמצעות הנפקת זכויות. אני

רוצה לגבות את הציבור באינפורמציה ברמה מתקבלת על הדעת לכל אורך הדרך. חובת

הדיווח לא נגמרת ברגע שיצא התשקיף. חובת הדיווח נמשכת.

הנקודה, שכל היושבים כאן מכירים אותה- כאשר יש מקרים של ספק, קיים קשר בין

מזכירי השותפויות לבינינו. ניתנות תשובות, מתקיימות התייעצויות, והלכה למעשה יש

בירורים.
אפי אושעיה
בשם זכות הציבור לדעת אנו נותנים יותר מדי אינפורמציה. המשקיעים הראשונים

השקיעו עוד טרם היו קידוחים. התחילו הקידוחים, וזה גורר משקיעים תמימים אחרים



לתוך המערבולת הזו, בגלל השמועות. באופן מעשי, השמועות, האמירות, ועודף הרצון

הטוב עולים לאנשים תמימים אחרים הרבה מאד כסף.
אליעזר זנדברג
הפחד הוא שיש פה סחר בחלומות יותר מאשר סחר בניירות ערך. אתה לא יכול

לקבוע כללים מאד נוקשים בעניין. לפעמים דבר אחד מעיד על כיוון מאד חיובי, ודבר אחר

מעיד - - -
היו"ר אבי יחזקאל
הייתי משאיר את הקונפליקט הזה כלא-פתור. בין עודף דיווח שיוצר גלים של

מסחר ספקולטיבי, לבין דיווח עובדתי - - -

הקריאה שלנו לציבור צריכה להיות לא לעשות ספקולציות מעודף דיווח. הציבור

צריך להתייחס לדיווח, לקרוא ולבדוק אותו היטב.
רונית הראל
חלק גדול מהספקולציות היו על קטעי עיתונות, ולא על דיווחים מידיים שהחברה

הגישה.
היו"ר אבי יחזקאל
את צודקת. אני מכיר מודלים בתחום הזה. יש לא מעט יחצ"נים שעוסקים בכך.

אנשים עושים כסף לא רע מהודעות וחצי הודעות לעיתונות. לא מטעם הבורסה, אלא

מטעם גורמים בעלי עניין.

נמצא כאן המנכ"ל לשעבר שלי, בחנ"ל, מר יואל פישר. האם יש לך מה להוסיף?

בתקופה של שחל גילו הרבה מאד נפט.
יחזקאל דרוקמן
אני מוכרח להעיר שהוא אחד השרים הטובים ביותר שהיו.
היו"ר אבי יחזקאל
הוא שר מצטיין בכל תחום שהיה בו. אני אומר לך את זה מניסיון אישי בכל תחום

שהוא עסק בו. המינויים שלו והבדיקות שלו היו טובים ביותר.
יואל פישר
היוזמה לשינויים בחוק הנפט, לטובת המחפשים, התחילה כבר לפני 15 שנה, אם

לא יותר. עד היום, העניין לא ח. לפני התנאים של היום, קורה שהפקה לא גדולה, הופכת

ללא-כלכלית, בגלל התגמולים שהמדינה לוקחת, על פי חוק הנפט.
היו"ר אבי יחזקאל
האם אתה יכול להסביר איזה תגמולים המדינה לוקחת?
יואל פישר
המדינה לוקחת תמלוגים של 12.5%, המדינה לוקחת סכומים בגין כל דונם שאתה

מחזיק בסקאלה עולה, המדינה לוקחת מס-הכנסה, ארנונה על שטח הבאר.
היו"ר אבי יחזקאל
גם עניין הביטחון שייר למדינה.
יואל פישר
יש כל מיני תשלומים לפני שראית אגורה אחת מחבית נפט או גז.
דוד כהו
ההערכה היא - 50% .
יואל פישר
אני לא אומר שלא צריר לשתף את המדינה, אבל אפשר לדחות את התשלומים, עד

שההשקעה תוחזר.
היו"ר אבי יחזקאל
על איזה סדרי גודל מדובר? מה המדינה מפסידה אם היא תוותר על זה?
יואל פישר
התפוקה היום היא שולית. אני מדבר על יזמות. אם יש לי החלטה אם להתחיל

להפיק מקידוח שנותן 5,000 או 10,000 רגל מעוקב גז ליממה, אני צריך לשקול את

השיקולים הכלכליים האם כדאי לי. האם אחרי שאני מתחיל, ומשקיע בהפקה, בהנחת

צנרת למקום- האם יישאר לי משהו מזה, או תוך כמה זמן אני מקבל את ההשקעה בחזרה?
היו"ר אבי יחזקאל
אתה אומר, אם כה שהמדינה לא מעודדת- בלשון המעטה- יזמות בחיפושי נפט וגז?
יואל פישר
אמת.
יוסי לוי
מדינות נפט בעולם, שם אין חוק כמו אצלנו, יש חלוקת תפוקה של 50-50. בארץ,

כשאין נפט, יש חלוקת תפוקה כזו.
היו"ר אבי יחזקאל
כלומר, עוד טרם מצאתם לוקחים לכם?
יוסי לוי
אם אני עושה את החשבון הכלכלי, מכמה אח הסיכון, ויודע שמכל חבית שאפיק

אצטרך לשלם 50 אחוז מס. אני בודק את שיעור התשואה שלי, מנוכה סיכון, ואני מגיע

למסקנה שהעניין לא כלכלי. אם נבטל את ה- 50 אחוז, יכול להיות שיהיה כדאי לי

להשקיע בקידוח. היום לא כדאי לי.

מה קורה במדינות אחרות שמפיקות נפט? הסיכון שם הוא קטן יותר, בעוד שחלוקת

התפוקה שם היא כמו במדינת ישראל.
היו"ר אבי יחזקאל
שאלה לנציג משרד התשתיות הלאומיות- מת המדינה לוקחת, מה המדינה נותנת?
יחזקאל דרוקמן
המדינה לוקחת 12.5% תגמולים על הפקה, שזה אחוז נמוך, יחסית, למה שנהוג

בעולם על תפוקה. חוק הנפט שלנו, על אף שהוא משנת 1952, הוא חוק נפלא. הוא דורש

תיקונים, כי יש דברים שהשתנו, ונדרשות התאמות. אנו עובדים על זה. קיים עניין של

תמלוג מינימום. המחוקק חשב על מצב בו גומרים להפיק - שהשטח לא יוחזק ללא סיבה.

בנוסף לכך- יש מס הכנסה על הכנסות.
אליעזר זנדברג
יש גם מעין "דמי שכירות" עבור השטח.
דוד בהן
מה עם אישור הרשיונות?
יחזקאל דרוקמן
יש אגרה על רשיונות.
היו"ר אבי יחזקאל
מה הכנסות המדינה מידי שנה מהדברים האלה?
יחזקאל דרוקמו
בין מיליון לשני מיליון שקל.
היו"ר אבי יוחקאל
זה סכום זניח.
איתן איזנברג
תקנות מס ההכנסה חודשו לשנה אחת. אנחנו מבקשים שהם יחודשו לכמה שנים,

כדי להקל עלינו.
היו"ר אבי יחזקאל
לסיכום הדיון- בשנים האחדונות, 100 אלף החביות שמתגלות מידי שנה, מהוות

מספר זניח מבחינת הצריכה. זוהי טיפה בים. אין ספק שעל פניו, כפי שמורים הממצאים

הגיאולוגיים, יש פוטנציאל כאזור היס. יש מבנים שניתן למצוא כהם נפט. יש חברות

נוספות שיכולות להוכיח שיש אזורים נוספים בארץ, ולא כים המלח- שניתן למצוא כהם

נפט. אנו פתים למשרד הביטחון ולשר הכיטחון, על מנת שייתן תשובה לוועדת הכלכלה,

מה האמצעים שמונעים המשך חיפושי נפט בים, מה מדיניות המשרד. בכפוף לשיקולי

ביטחון הוועדה קוראת להקל על חיפושי הנפט ולאפשר חיפושים בצורה מסודרת וראויה.

מבחינתי, אנו רגועים בכל הנוגע לתחום הכורסה והרשות לניירות ערך. הדיווחים

ללקות הממוצע הם מכירים. אני קורא לצרכנים לקרוא היטב את הדו"חות, ובכל מקרה,

הדברים מדווחים בצורה סבירה.

אם בחמישים השנה האחרונות לא נמצא נפט בכמויות גדולות, אני מאחל לעצמנו

שבחמישים השנה הקרובות אכן הוא יימצא. אנו המחוקקים, כריאליסטים חסרי תקנה,

ננסה לסייע לכם, האופטימיסטים חסרי התקנה.

תודה רבה לכולכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה ב- 11:00

קוד המקור של הנתונים