ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 03/02/1998

הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחות (נוסח חדש) (איסור קבלת תמריץ), התשנ"ז-1997; פתיחת שוק יבוא התרופות לתחרות חופשית וההשפעה על הצרכנים

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 215

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, ז' בשבט התשנ"ח (3 בפברואר 1998), שעה 10:00



נכחו;

חברי הוועדה; אברהם יחזקאל - היו"ר

נסים דהן

צבי הנדל

אליעזר זנדברג

אברהם פורז

מוזמנים; חה"כ. נעמי בלומנטל

משרד הבריאות;

בתיה הרן - מנהלת מחלקת רוקחות

עו"ד זוהר יהלום - לשכה משפטית

דייר שוקי שמר - משנה למנכ"ל

שגב שני - מחלקת רוקחות

אפי ארבל - רכז בריאות, משרד האוצר

הנהלות קופות החולים;

עוזי סלנט - מנכ"ל מאוחדת

ג'ורג' שריקי - רוקח ראשי, מאוחדת

ראובן פז - ממונה על התחום העסקי, מכבי

בקי בן-מעוז-מלכן - רוקחת ראשית, מכבי

נעז בר ניר . - ראש אגף תקציבים, הכללית

יוסי דוברובסקי - לוגיסטיקה

התאחדות התעשיינים;

דן אורן - דקסון

מרדכי אלגרבלי - רקח

משה ארקין - האגיס

יורם כהן - מנהל אגף כימיה והפרמצבטיקה

משה מנור - טבע

איגוד לשכות המסחר;

עו"ד ריצ'רד לוטי - יבואן תרופות

מיכל מימון-יחיאלי - אגף הכימיה

צביקה קאופמן - לוקסמבורג תרופות יבואן

ד"ר אברהם קרייזר - ארגון הרוקחות בישראל

הסתדרות הרוקחים;

איריס אברהם

אבי מושנזון

יצחק פל

אייל פלום

יוסי שניר



דב גרניט - איגוד הרוקחים

עו"ד משה מעוז

אמיר שריר

מיכל כהן - המועצה הישראלית לצרכנות

יועצת משפטית; אתי בנדלר

מנהלת הוועדה; לאה ורון

קצרנית; חנה כהן

סדר-היום; 1. פתיחת שוק יבוא התרופות לתחרות חופשית וההשפעה על הצרכנים.

2. הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחות (נוסח חדש) (איסור קבלת תמריץ),

התשנ"ז-1997, של חה"כ נעמי בלומנטל (פ/1095).



פתיחת שוק יבוא התרופות לתחרות חופשית וההשפעה על הצרכנים
היו"ר אברהם יחזקאל
בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלבלה בנושא פתיחת שוק יבוא

התרופות לתחרות חופשית וההשפעה על הצרכנים. כפי שאתם מבינים ועדת הכלכלה,

בתקופה האחרונה בעיקר, עוסקת בסוגיה הצרכנית. מצד אחד חשוב לנו לדעת אם באמת

פתיחת שוק יבוא התרופות יוריד את המחירים לצרכן. מצד שני ועדת הכלכלה שעוסקת

בתחומי תעשיה אינה מעוניינת לפגוע בתעשיית התרופות בארץ וגם לא בבתי המרקחת

למיניהם. כלומר, השאלה שמנחה אותנו היא מי יוצא נפגע, מי יוצא נשכר וכמה. חשוב לי

שהצרכן יהנה ושהתעשיה לא תיפגע.

הכוונה שלי לדון היום בנושא ולאחר הדיון להביא את זה גם כהצעה לסדר במליאת

הכנסת, זאת משום שאני חושב שלא דנו בעניין שוק התרופות בצורה מעמיקה.

שוקי שמת

התבקשתי לבוא לדיון היום והבנתי שבעיקרו הוא השפעת פתיחת משק התרופות ליבוא

מתחרה. אני לא מכנה את זה שוק חופשי, כי בביטוי הזה יש קונוטציות שליליות. התמניתי

על ידי שר הבריאות, שמוביל את כל המהלך שמטרתו להוריד את מחירי התרופות במדינת

ישראל. בחודשים האחרונים עמדתי בראש ועדה שעסקה בנושא הזה. בוועדה השתתפו

נציגים ממשרדי האוצר והבריאות. לנגד עינינו עמדו הנחות היסוד הבאות: 1. מערכת

הבריאות נמצאת במצב של מחסור - ישראל שייכת לעולם המערבי המפותח והיא תהיה

במחסור של משאבים. ככל שיוסיפו למערכת, המערכת הזו תזדקק לעוד ועוד משאבים.

בסופו של דבר צריך לחסום בצורה כלשהי ולתעל את הפעילויות, כדי שנוכל לתת

במשאבים הקיימים את השירות הרפואי, את הטכנולוגיות הרפואיות ואת התרופות בדרך

הטובה ביותר.

2. מחירי התרופות בבתי המרקחת, בקופות החולים ובבתי החולים גבוהים, גם על דעת

חלק מהיבואנים והיצרנים. יש צורך לעשות שינוי מהותי כדי לחסוך במשק הזה וכדי שנוכל

בהמשך להעתיק משאבים לפעולות אחרות. צריך לזכור, כולם ערים לתופעה ולמחסור

שהיה בהרבה תקופות בשנים האחרונות לחולי סרטן, סברת, איידס וכוי, בתקופות אלה

ניתנו רק תרופות שאנו מחוייבים לתת לציבור. ברקע היתה החלטת ממשלה מחודש יולי

1997 לאפשר יבוא מקביל של תרופות. כאשר הוועדה דנה בנושאים האלה והיא נפגשה עם

כל נציגי הגופים שעוסקים במתן שירותי רפואה ותרופות, עמדה לנגד עינינו הכותרת של

שמירה על בריאות הציבור. כלומר בעניין הזה לא התכוונו לעשות שום הנחה, שבכל דרך

בשינוי בכללי המשחק של משק התרופות, זה לא יגרום לפגיעה כלשהי בבריאות הציבור.

יתרה מכך, אני יכול לומר שגם ברמה האתית כאשר מצליחים להפנות משאבים שאין

לנושאים רפואיים אחרים, למעשה משפרים את בריאות הציבור. לצורך העניין, הפעולות

שעושה משרד הבריאות יביאו בסופו של דבר לכך שיהיו יותר משאבים וניתן יהיה לתת

יותר טיפולים ליותר חולים. בכך אנו עושים יותר טוב לעם ישראל ולציבור החולים.



אחרי הרבה מאוד דיונים מסודרים, מצאנו לנכון יחד עם אנשי המקצוע שאמונים על

אישורי התרופות במדינת ישראל הרבה מאוד שנים לפתוח את שוק יבוא התרופות לתחרות,

במדינת ישראל יש את מערכת בקרת איכות התרופות מהטובות בעולם. זה צריך להיאמר

לזכותם של היצרנים והיבואים ששמרו במשר שנים" רבות על רמת איכות גבוהה מאוד של

תרופות. דבר זה ידוע גם בישראל וגם מחוצה לה. כאשר אנו יודעים את הנתונים האלה

ברקע חשבנו שבמצב הקיים, שיש בו למעשה מונופול של יבוא תרופות למדינת ישראל,

צריך לפתוח את משק התרופות ליבוא מקביל, קרי, מעבר ליבוא של בעל הרישום של

תרופה מסויימת. כל תרופה בין אם היא פטנטית ובין אם היא תרופה גנרית, עד היום היה

יבואן שהוא בעל הרישום והוא היה כמונופול בכל הקשור ליבוא התרופות.

אני רוצה לציין שגם בעבר תקנות הרוקחות של ישראל איפשרו למוסדות רפואיים, היינו

גם לקופות החולים וגם לבתי החולים לייבא תרופות למטופליהן.
היו"ר אברהם יחזקאל
מדבריך עולה שלמעשה ניתן עתה ליותר גורמים לייבא את אותן תרופות. האם זה

יוזיל את מחירי התרופות, למי וכמה?

שוקי שמח

במידה שייושם יבוא מקביל יתכן שזה יביא להוזלת מחירי התרופות, אך קשה לחזות

כבר עתה כמה יבואנים יעסקו בזה ומה יהיו כללי המשחק. קשה לתת הערכה בכמה זה

יוזיל את המחירים. בסופו של דבר זה אמור להוזיל את כל המחירים, גם את המחירים

בבתי המרקחת הפרטיים וגם את המחירים בבתי המרקחת בקופות החולים. הדבר הכי

חשוב הוא שזה צריך להוריד את ההוצאה הלאומית לתרופות כדי לפנות משאבים לצריכה

של תרופות שהיום אין לנו א ותן. למעשה יש הרבה תרופות שהיינו רוצים לתת היום

לציבור ואנו לא נותנים. כידוע, סל השירותים והתרופות, למעט 150 מיליון השקלים

שדובר בהם לאחרונה, לא עודכן מ- 1.1.95 וחוץ מתרופה אחת לתרשת נפוצה לא נכנסה אף

תרופה וזדשה לסל התרופות. כוונת היבוא המקביל היא להוריד את" מחירי התרופות לצרכן

בבתי המרקחת הפרטיים וגם ובעיקר להוזיל את עלות התרופות למבטחים ולמוסדות

הרפואיים.
היו"ר אברהם יחזקאל
האם נכון לומר שהיבואנים ייבאו רק 10 - 12 תרופות רווחיות?
שוקי שמר
אני לא יכול לומר על כך דבר, כי זה בגדר נבואה. קשה לומר מה יהיה המספר, אך על

פי כללי ההתנהגות של הקופות היום, גם היום מייבאים תרופות ורואים פערים גדולים

במחירים בין מה שמשלמים בבית המרקחת לבין מה שעולה לקופה כשהיא מייבאת את

התרופה. קשה להבין את הפערים הגדולים הללו, אך זה גם לזכותנו שלי היבואנים שגם הם

הבינו שצריך אולי לשנות את הכללים.
היו"ר אברהם יחזקאל
כיצד תעשיית התרופות בארץ יכולה להיות מושפעת מיבוא של תרופות?



שוקי שמר;

תעשיית התרופות בארץ תצטרך להתחרות מול כל תרופה אחרת. התקנות שמונחות לפני

הוועדה יאפשרו יבוא מקביל של תרופות גם של תרופות שמיוצרות בישראל. אם התרופה

שמיוצרת בישראל באופן תיאורתי תעלה פי 10 מאשר תרופה מיובאת, אני מניח שקופת

חולים או בית חולים לא יקנה אלא אם בן יהיה לו תמריץ בלשהו מתעשיית התרופות

בארץ.
אפי ארבל
משרד האוצר תומר בעיקרון ביבוא המקביל , כמו כן אנו חושבים שבמצב הנוכחי בו

ניתנת בלעדיות הוא מצב אסור שמזמן היה צריר לעבור מהעולם. לדעתנו השינויים הם

בכיוון חיובי, אם כי המגבלות שהטיל משרד הבריאות הן עדיין חמורות ואפשר להוריד את

חלקן, השינוי במגבלות בין מוסד רפואי שמייבא באופן מקביל לבין יבואן פרטי, אין לו

מקום לדעתנו. אפשר לכפות את אותן המגבלות על היבואן הפרטי שרוצה לעשות יבוא

מקביל ולעשות שינוי כלשהו. זה נובע מהטענה של משרד הבריאות שאפשר לסמור יותר

על מוסד רפואי מאשר על יבואן פרטי.

לדעת משרד האוצר הפונרון שמוצע הוא פתרון חלקי לנושא של מחירי התרופות. פתרון

אמיתי לא צריר לכלול רק את הנושא של מחירי התרופות, אלא צריך לכלול את כל הנושא

של יבוא התרופות. הדעה היא שישראל לא תקיים מנגנון של בדיקת תרופות חדשות, אלא

תסתמך על מנגנונים הקיימים בארצות הברית ובאירופה. הסטנדרטים בארצות הברית

ובמערב אירופה אינם נמוכים מהסטנדרטים בישראל. יש" שם אלפי עובדים שבל תפקידם

הוא לבדוק את אותן רנרופות ואני חושב שמדינת ישראל בגלל גודלה יכולה להיעזר

באותם מנגנונים בחוץ-לארץ ולקיים מנגנון אוטומטי, שכל תרופה שמאושרת בארצות

הברית, קנדה ואירופה, מאושרת אוטומטית לשיווק בישראל. זה גם יפתח בצורה

משמנ1וו1ית את כל נושא היבוא המקביל, כי ברגע שיש אישור לכל תרופה שנמצאת

בשינזוש בארצות ה ברית, לא צריך להוכיח שום דבר בא רץ וניתן לשווקה באופן מיידי,
שוקי שמר
אנו דנים היום בחלק ממכלול פעולות שנעשות היום על ידי משרד הבריאות. צו נוסף

שנחתם על ידי שר הבריאות ושר האוצר הוא צו שינוי הפיקוח על הנזחירים של תרופות

מיבוא- בעוד שבעבר היתה נוסחה מסויימת, נוסחה זו עומדת להשתנות, כאשר הצו וזזה

אמור להוריד את מחירי התרופות בכ- %30. מדובר במחירי התרופות לקמעונאי ולבית

המרקחת.

חשוב לדעת שבהליכים פנימיים שאינם קשודים לצווים ולתקנות, משרד הבריאות קיצר

את הליכי הרישוי והרישום של תרופות במדינח ישראל ברמה כזו שאין לה אח ורע בעולם.

עד היום התקנות איפשרו לבתי החולים לייבא תרופות. באשר עושים שינוי צריר לדעת

מה יעשה השינוי לשיווי המשקל של משק התרופות. בתקנות החדשות הכבדנו על בתי

החולים לעומת התקנות הקודמות. היטלנו חבות אישית למנהל בית החולים בכל הנושא

של יבוא תרופות. זה לא שהיבואנים הם אנשיס לא אחראיים, אבל יש דבר שנקרא שרשרת

אספקה, בלומר היבוא המקביל לא נעשה ישירות מהיצרן, אלא מספקים. אותו יבואן מקביל

מישראל שירכוש את התרופות צריר להראות את שרשרת האספקה, כלומר מה קרה

לתרופה מהרגע שהיא יוצאת מאתר הייצור המרכזי של בית החרושת. צריר לקבל את

האישורים האלה ולהראותם למשרד הבריאות. אם בית חולים או מוסד רפואי גדול שרוכש

תרופות למטופליו יכול אותו יבואן להראות לו את הניירות ומנהל בית החולים יצטרר

לבדוק, בנוסף לבדיקות של משרד הבריאות, שאכן התרופה עומדת בכל הסטנדרטים

ולהתחקות אחרי מקור החומר, כי האחריות היא נטלו.
היו"ר אברהם יחזקאל
לפי דבריו גם היבואן וגם המוסד הרפואי צריכים להביא אישורי מעקב על מקור

התרופה.

שוקי שמת

אם הייתי מנהל בית תולים לא הייתי מעיז לייבא תרופה כלשהי למטופליי כאשר יש לי

אחריות אישית. זי אחריות שיש איתה גס דיני עונשין. לא הייתי מאשך בבית חולים לייבא

תרופה כלשהי אם לא הייתי בטוח בכל דרך שהיא שהתרופה היא תרופה כשרה, שאינה

חיקוי או זיוף, שמכילה את כל החומרים הפעילים ולא שהתה במקומות לא רצויים,
היו"ר אברהם יחזקאל
האם החבות הזו שמוטלת על מנהלי בתי חולים אינה מוטלת על היבואן?

שוקי שמת

חבות זו אינה מוטלת על היבואן. לא ניתן להטיל חבות כזו על יבואנים. הם אנשים

אחראיים מאוד, או המקצוע שלחם שונה,
היו"ר אברהם יחזקאל
אם פותחים את השוק בשם התחרות ומתוו רצון להוזיל, אז צריך לפתוח עד הסוף.

שוקי שמת

אם צריך להיות שינוי, השינוי צריך להיות בכיוון ההפוך שגם בתי חולים יצטרכו לקבל

את כל שרשרת האספקה. לא הייתי הללו בכיוון של התות העניין ליבואנים מקבילים, כי

איני יודע מי יכנס בעתיד לנושא הזה. היום היבואנים אחראיים, או איני יודע מי יהיה

בעתיד. המדינה לא יכולה להרשות שלישראל יכנסו תחפות שאין להן את האיכות הגבוהה

ביותת
עוזי סלנט
אין שום ספק שברגע שיפתחו את השוק אנחנו נהיה מסוגלים להקטין את העלות

הממוצעת פר קפיטה, בסביבות %30. ההערכה שלנו שבתהליו אנחנו נוזיל את העלויות

ב- %30. בקופת החולים שלנו ניתן לדבר על חסכון של כ- 40 מיליון שקלים.

היו"ר אברהם יחזקאל;

איו זה יתבטא אצל הצוכנים?
עוזי סלנט
הצרכן הסופי מקבל למעשה את מרבית סל התרופות בהשתתפות של אגרה או %10.

כלומר, ברגע שמחיר המחירון יירד, גם רמת ההשתתפות של המבוטח תרד באותו השיעור

שהוא משתתף במסגרת סל התרופות המאושו על פי חוק,
היו"ר אברהם יחזקאל
האם צרכנים של קופת החולים שלך ישלמו פחות בעקבות פתיחת שוק התרופות

לתחרות.
עוזי סלנט
המבוטחים ישלמו פחות כסף, כי ברגע שעלות התרופה קטנה אז ההשתתפות של

המבוטח קטנה בהתאם. לגבי אותן תרופות שקיימות בסל, זה מתבטא אך ורק בתשלום

האגרה, או ישנם תכשירים, כמו ויטמינים, שאם מחיר הדלפק יירד כתוצאה מיבוא מקביל,

אז נכוו שלאזרח לפי החוק לא מגיע לקבל ויטמינים, אר הוא יוכל לרכוש אותם במחיר

נמור בשיעור ניכר ממה שהם נמכרים היום. ישנו תרופות שאינו בסל וההשתתפות ברכישה

היא מעבר ל- 10%, כלומר, אותו תרופות שאינו בסל התרופות, ההוזלה במחיריהו תהיה

ניכרת.

כאשר משווים את הממוצעים של העלויות פר קפיטה, אנחנו רואים שבצרפת למשל

העלות היא הנמוכה ביותה מדובר בעלות האמיתית ולא תעלות של מחיר המחירוו שאף

אחד לא משלם אותו. אם בודקים את העלות הממוצעת לפי מחיר המחירוו לרוקח רואים

ששום קופת חולים לא משלמת את המחיר לרוקח- כל קופת חולים יש לח את שיטת

ההתחשבנות המסחרית עם מערכת היבוא .
היו"ר אברהם יחזקאל
האם אתם מייבאים את התרופות באופו עצמאי או רוכשים מיבואנים?
עוזי סלנט
יש לנו הסדר מול יבואנים, כי אנחנו ספק גדול, אם יהיה יבוא מקביל נוכל להשפיע על

המחיר שלהם.

נעז בר ניר;

אנחנו מברכים על ההצעה של משרד הבריאות למתת שהיא מעט מדי ומאוחר מדי.

מערכת הבריאות בשנים האחרונות נמצאת במשבר גדול ובהוצאה לתרופות היה גידול די

משמעותי של עשרות אחוזים. צריר לזכור את העובדה חזו בראיה הכוללת- ביו 1996 ל-

1997 ההוצאה לתרופות לקופת חולים כללית גדלה בסדר גודל של 24%, היינו, כ- 300

מיליון שקלים. ב- 1996 קופת חולים כללית הוציאה כ- 1.6 מיליאדד שקלים על ציוד רפואי

מתכלה.
היו"ר אברהם יחזקאל
במה התקנות של משרד הבריאות ישפיעו עליכם?
נגח בר ניר
כרגע קשה להעריר, אר אני מניח שזה יחסור לנו כמה עשרות מיליוני דולרים לשנה.

לגבי חלק אחד תהיה הוזלה ישירה לצרכו באופו מיידי, כי חלק מהתרופות יותר זולות

ממחיר הבול ולכו המחיר שהצרכן יקבל יהיה מחיר העלות של התרופה- לכו אם תהיה

הוזלה בתרופות מסויימות גם הצרכו יקבל את זה באופן ישיר. חלק אחר של תרופות

שמחירן יקר ממחיר הבול, התקנות החדשות ישפיעו וימתנו את מחיר התרופה. ההתייקרות

של הבולים בתקופות השונות נועדה להחזיר לנו חלק מהגידול בעלויות שהיו לנו.



הרווח העיקרי של הצרכנים יהיה בכך שניתן יהיה לתת למבוטתים יותר תרופות באותם

משאבים. אני רוצה להזכיר שמדי פעם הקופות נקלעות למשבר ואז זה משפיע על יכולתו

לתת את התרופות. כאשר יהיו יותר משאבים כתוצאה מהמהלך הזה, הצרכנים בהחלט

יקבלו תרופות חדישות שבחלקן הגדול מצילות חיי אדם ושבמצבים מסויימים לא מסוגלים

לתת אותם בהיעדר משאבים, לכן ההשפעה היא ישירה על צרכן הקצה.

ציינתי שהמהלך הזה הוא מעט מדי ומאוחר מדי ואני רוצה לתזק את דבריו של נציג

האוצר שזה צריך להיות חלק ממהלך כולל להורדת מחירי התרופות. יש היום פער של

עשרות אחוזים בין המחירים שהיום אנחנו מייבאים בייבוא מקביל על פי התקנות הישנות

בהיקפים קטנים, לבין מחיר של התרופות לפני הייבוא המקביל. אני חייב לציין שבתחום

הקטן שהיה מותר לנו לעשות יבוא מקביל גרמנו להוזלה של עשרות אחוזים.
היו"ר אברהם יחזקאל
האם המחירים של תרופות שמיוצרות בארץ שונים ממחירי תרופות מיובאות?
יוסי דוברובסקי
ביבוא המקביל אין כוונה לפגוע ביצרנים המקומיים, אך זה יוזיל את מחירי התרופות.

קיימים מקרים רבים שהתרופה רק נאתת בישראל, או מיוצרת חלקית מחומר הגלם ועד

המוצר המוגמר, אז ניתן לקנות את התרופה מחברת האם שהוציאה את הפטנט ורשמה אותו

בעולם במחיר זול בעשרות אחוזים מהמחיר של מוצר שנאת או יוצר בישראל.
ראובן פז
אני מדבר כאן כנציג של 20% מהצרכנים. היתרון הגדול של היבוא המקביל הוא שאת

הכסף שיתפנה אפשר יהיה להשקיע בתרופות חדשות או אחרות, בסל התרופות הוכללו 15

התרופות המפורסמות והמדובתת, כאשר לנו יש 28 תרופות, כי חשבנו שזה לעשות רפואה

טובה. עשינו את זה על ידי כך שביקשנו מהמבוטחים שלנו לשלם שני שקלים לחודש כדי

לממן את הוספת התרופות הללו לסל. כלומר יש עוד 13 תרופות שצריכות להיות בסל. אחד

מהמקורות להכליל את התרופות האלה בסל צריך להיות מהוזלת הסל הקיים,

כל מה שאנו רוצים זה מנוף מול היבואנים ולא בהכרח שנשתמש בו, טקסול היא תרופה

למחלת הסרטן - וייבאנו אותה ביבוא מקביל, על ידי כך הורדנו את המחיר מ- 240 דולר ל-

160 דולר למנה. היבואן שימכור את התרופה במחיר זה עדיין ירוויח ולי לא יהיה עניין

להמשיך לייבא, אם החוק יאפשר את זה בלי לקרוא לזה הגבלים עיסקיים, זה לא אוטומטי

ולא לשימוש יום-יומי, זה לאותו תרופות מאוד יקרות כי אין טעם לעשות את זה לתרופות

זולות.

מאחר שאנו מדברים על תרופות רשומות, כי לא ניתן לייבא תרופות לא רשומות,

היצרנים המקומיים מימלא מתחרים עם היבוא כך שלא תוויה פגיעה בתעשיה הישראלית,
עוזי סלנט
לא בהברח חסכון בסעיף תרופות צריך לתת פתרון אך ורק בתחום התרופות. אם תהיה

הוזלה במחירי התרופות נוכל להפנות משאבים לשירותים אחרים.
משה ארקין
נשמעו פה הרבה מאוד מספרים של עשרות מיליוני דולרימ ונראה כאילו שעד עכשיו

היה מונופול, ועכשיו נעשה הדבר הנכון להסרת המונופול שמחזיק את המדינה בגרון.

מלבד היותנו תעשיינים אנו גמ יבואנים באותם מקרים שאנו לא יכולים לייצר. אני מבקש

לספר שבעצם הימים האלה עומלים אנשי ביקורת האיכות שלנו לאתר בבתי החולים בארץ

חלקי אצווה של תרופה שהתברר לנו מהספק המקורי שייבאנו ממנו, שתלק ממנה היה נגוע

בפרה המשוגעת. עכשיו אנשינו מסתובבים בבתי החולים כדי לאתר את התרופה ולהציל

כמה חולים.

כאשר מייבאים תרופה תמיד יש סכנה מסויימת היבואן שקונה ישירות מהיצרן ולא

באמצעות מתווכים, מאפשר את הבטחת האיכות האלמנטרית שרק בגינה ניתן להבטיח את

בריאות הציבור. ברב המקרים המקרים אינם דרמטיים, אך יש גם כאלה.
היו"ר אברהם יחזקאל
האם תוכל לתת לנו דוגמה למצב מסוכן שעשוי להיווצר כתוצאה מיבוא תרופות

שעלולות לגרום למוות? לפי דבריך "האגיס" שהיא יצרן תרופות מייבא תרופה ואנשי

החברה מסתובבים בבתי החולים לאתרה, בי היא עלולה לגרום לבעיות.
משה ארקיו
זה מצב מסובך והפתרונות שהוצעו על ידי האוצר הם כדי להקים מערכת חסרת

ביקורת, בעולם מייצרים תרופות שהן בדרך כלל בסדר אך לפעמים יש תקלות, כאשר יש

תקלות אצל היצרן המקורי חייבת להיות מערכת מהירה שמסוגלת לאתר את שרשרת

האספקה, שמיד תתריע על תקלות ותיקח את התרופות בחזרה. תקלות קורות תמיד גם אצל

היצרנים הכי גדולים בעולם, צריך ליצור מנגנון כזה שיבטיח את תיקון התקלה באופן

המהיר ביותר ובזמן אמת ככל האפשר,
אברהם פורז
ניתן לפרסם בעיתונות וברדיו שצריך להפסיק להשתמש באותה תחפה, ודי בכך,
משה ארקין
חבר הכנסת פוח טועה, צריך להבין מה זו ליברליזציה של התרופות. לא מדברים על

מצב שיש בידי היצרן שרשרת האספקה ודוקמנטציה שמבטיחה את השלבים השונים, אלא

על מצב שבו היצרן מוכר תרופה, הוא חושב שהוא מכר אותה לקזחסטאן, ואחר כך היא

מגיעה בדרך לא דרך לארץ. אם יש תקלה באותה תרופה, היצרן בחו"ל לא יודע בכלל

שבישראל משתמשים בתרופה הזו, משום שהוא לא ידע שהוא מכר את זה לישראל, כי כדי

להשיג את התרופה יותר בזול סיפרו לו שהוא מובר את זה לקזחסטן. לאותו יצ רן אין למי

להודיע כי הוא לא יודע שהאצווה הזו נמצאת בארץ ומסכנת את החולים בישראל' לכן

הדרך היחידה שלו לעשות את זה רק אם הוא יודע בדיוק מי קנה ממנו והוא יכול להודיע

לו שיש לטפל בנושא.

לפי הנסיון המקצועי שלי של 25 שנה, בתקנות החדשות יש תשובה חלקית בלבד לסכנות

האלה.
אברהם פוח
תרופה שמשווקת בישראל אין חובה שיהיה לה דף הסבר והוראות בעברית?
משה ארקין
התשובה היא לא. והתקנות אינו נותנות תשובה למקרה כמו שתיארתי-
צבי הנדל
נכון להיום מותר לייבא תרופות ספציפיות שאושרו, ממפעל ספציפי שאושר. מה

שמתכוונים לעשות הוא שאותה תרופה ספציפית שאושרה אפשר יהיה לייבאה מעוד

מפעלים אחרים. אם כך לפי הכללים הנהוגים היום שמותר לייבא תחפה ממפעל ספציפי,

איר ייתכן שיובאה תרופה ממקום שלא מאושר?
משה ארקין
לכל יצרן יש תקלות. השאלה היא מה קורה כשיש תקלות לאותו יצרן מקורי ואיר הוא

מטפל בתקלות, איך הוא מודיע לגורם בארץ להתארגן מיד ולאסוף את התרופה בחזרה.
צבי הנדל
אם מותר לייבא את אותה תרופה מעשרה מפעלים במקום ממפעל אחד, מדוע את אותו

ריטואל במקרה של תקלה לא ניתן לעשות בכל המפעלים? לפי הבנתי, אם מאשרים תרופה

יכולים לייצר אותה כל מיני מפעלים.
משה ארקין
בכל העולם אין יבוא מקביל, בתוך מערכת ההתראה ההדדית של אירופה, שמתייחסים

אליה כשוק אחד שיש לה שקיפות שאין בארץ, יש סחר חופשי של תרופות. רק בתור

אירופה עצמה. אסור בתכלית האיסור לייבא תרופות לאירופה.

שוקי שמח

היבוא המקביל נחשב לתנועה הופשית של תרופות- תרופות לא מיובאות מארצות

הברית לאירופה.
משה ארקין
נציג אוצר טען שאין צורר שיהיו בארץ מנגנוני אישור תרופות ויש להסתפק באישורן

בארצות הברית ובאירופה, אין מקום על פני כדור הארץ ששם קיים משטר יבוא תרופות

ללא רישוי תרופות, זה כדי להמחיש עד כמה משרד האוצר קיצוני ומנותק מהבעיות

הרפואיות.
היו"ר אברהם יחזקאל
האם נכונה העובדה שמר ארקין ציין שאין מקום בו יש יבוא מקביל ללא רישוי?
משה ארקין
בזמנו כתבתי נייר עבודה שבו פירטתי כמה מאות אנשים ימותו אם ההצעה הזו תתקבל.

כמובן שעכשיו אומרים לי שאני מקלקל את החגיגה כאשר פותחים את כל השוק. אני חוזר:

אם רעיון כזה יתקבל מאות אנשים ימותו



לגבי מחירי התרופות והחלתם מרקו מספרים לא מחייקים. נעשה צעד אדמינסטרטיבי

שצריר להיכנס בימים אלה, שמוריד את מחירי היבוא בעשרות אתוזים ללא יבוא מקביל,

היצרן שמייבא ישירות מהספק מוריד את הנזחירים שלו בעשרות אחוזים. השאלה שעכשיו

צריכה להיות כאשר פותחים את השוק לכל הסכנות שתיארתי, מה גודל החסכון אחרי

הפעולה הזו, ואם הוא שווק גם במק הבריאותי שלפי דעתנו קיים. יהיו כאלה שיגידו

שהסיכון קיים אר לוקחים סיכון מחושב, אני טוען שגם אם הכוונה רצויה התוצאה איננה

רצויה. השאלה מה גודל החיסכון הנוסף אחרי שמפחיתים את המחיר. תהיה עלות כלשהי

כדי להבטיח את הבטיחות ולא ניתן להתעלם ממנה.

לגבי התעשיה, להפתעתנו הרבה גילינו שהתקנות מדברות על תכשירים רשומים,

תכשיר רשום הוא הקשר האלמנטרי בין הספק לבין השוק שלו בארץ. זו הבטחת האיכות

המינימלית שקיימת. תוספת תקנה 4(א) תגרום מק לתעשיה. מפעלים כמו "האגיס" יסגרו

אם התקנות הללו תתקבלנה. במפעל שלנו בירוחם וברמת חובב מועסקים מאות עובדים.

אם הפירוש הרדיקלי שאנן רואים לנגד עינינו יהיה קיים, יכול להיות שבשביל חסכון שולי

יסגרו גם מפעלים, משום שלא נקבעו שום קריטריונים באיזה תנאים ייבאו.
היו"ר אברהם יחזקאל
האם המשכורות של העובדים בתחום הזה סבירות?
משה ארקיו
המשכורות של העובדים סבירות. התעשיה הזו אינה דק כדי לתת מקומות עבודה, אלא

היא מוקד משיכה לכח אדם מקצועי, אלפי משפתות מתפרנסות מהתעשיה הזו ורק ביתחם

מועסקים ישירות ובעקיפין 450 עובדים.
היו"ר אברהם יחזקאל
מדוע טוענים שתעשיית התרופות בארץ יותר יקרה בעשרות אחוזים מהייבוא?
משה ארקיו
עשינו בדיקה השוואתית של מחירי התרופות בארץ לעומת מחיריהם בעולם, פר קפיטה.

המספרים שלנו, ואין אף מספר שסותר אותם, מראים שמחיר התרופה המשוקלל שלנו לנפש

הוא בין 95 ל- 100 דולר ברמת התעשיין, בעוד שבצרפת המחיד הכולל אחרי הנחות הוא

130 דולר, בארצות הברית הוא 230 דולר ובגרמניה 170 דולה אנחנו בין הזולים בעולם

במחירי התרופות המשוקללות.
ג'ורג' שריקי
מדוע אתם מפחדים מיבוא מקביל?
משה ארקין
מה שאתם שומעים כאן אלה דוגמאות שחלקן הן מין שאינו במינו, חלקם משווים אגסים

ותפוחים.
היו"ר אברהם יחזקאל
יש טענות שמחירי תרופה שמיוצרת בארץ ויש לה יבוא מקביל יקרה עשרות מונים

ממחירי היבוא. האם עובדה זו נכונה?
משה ארקין
כאשר משווים השוואה נכונה, התרופה עם המקור המדוייק שלה וכאשר משווים באופן

משוקלל, עובדה זו אינה נכונה, אם יש שתי תרופות שעולות 100, אחת מוכרים ב- 120

והשניה ב- 80, הדור הנכתה כדי לדעת אם התעשין גנב אל לא גנב זח לבדוק את הממוצע.
צבי הנדל
יש הרבה תרופות שמייצרים כארץ. כמה מהו יותר זולות וכמה יותר יקרות?
עוזי סלנט
צריר לעשות את החישוב לפי רמת שימוש, יש תרופה רשומה שיש לה אפם שימוש

ואחרות שימושיות מאוד.
משה ארקיו
באופו ממוצע התרופות שמיוצתת בארץ יותר זולות.

לפי מיטב הכרתי, כאשר הוחלט לחשוף את התעשיה באופו טוטלי ורדיקלי ביותה לא

נעשתה בדיקה של עלות תועלת. אנחם לא יודעים היום אם בשביל תועלת שיעורית של 10

מיליון שקלים הולכים לפטר 1,000 עובדים או בשביל תועלת שיעורית של 500 מיליון

שקלים הולכים לפטר 100 עובדים.

משה מנות

חברת "טבע" מייצרת תרופות והיא גם יבואנית קטנה מאוד של תרופות- החברה מייצאת

במאות מיליוני דולרים. אין לנו בעיה עם המחירים היחסיים כי אנחנו מתמודדים בשוק

העולמי, אבל כאשר משרד הבריאות בעידוד משרד האוצר נוקט בפעולות של חשיפות

אגרסיביות בלי שום בדיקה של מחסומים ואיר הדבר יפעל, ברור לנו שאנו צריכים להיערר

לימים קשים. לכן, אם אתת מקופות החולים תייבא תרופה שהיא זולה ב- 10% למעשה

חברת "טבע" יוצאת מהמשחק. במקרה הזה יציאה היא יציאה טוטלית. צריר לזכור

שבשלוש השנים האחרונות המדד הדולרי עמד במקום ויש 30% פיגור לעומת עליית השכר

והעלויות המקומיות. אם יהיה פיחות כל הדברים ישתנו ומחירי היבוא יעלו, אנו נסגור

את המפעל ואז יצטרכו כולם לשבור את הראש. צריר להסתכל קצת קדימה וקצת יותר

רחב, ולא רק להסתכל על החור של הגרוש שקיים. אני חושב שפה הולכים רחוק מדי וזה

יגרום למק רציני לכל הגורמים במערכת.

מערכות בדיקה מסודרות נמצאות במפעלים ולא בקופות החולים. מי שקונה את התרופה

וצריר לשלם עליה, חזקה שירצה למצוא את הדרר כדי לשלם פחות והוא עלול להינזק, כי

הוא יחפש תמיד את הזול ביותר שהוא לא בהכרח הטוב ביותר.

אם מסתכלים איר פועל התחום של היבוא המקביל תאים שיש לדוגמה מבצע על מוצר

מסויים שהיום ישנו ומחר יכול להיות שהוא לא יהיה ולא ניתן לדעת מהיכן הוא הגיע-

לידיעתם, מוצרים שחברת "טבע" ייצאה לרוסיה נמצאו בגדה. היכן המוצרים האלה היו

בדרר אף אחד לא יודע.
היו"ר אברהם יחזקאל
האם למשרד הבריאות יש או היתה מדיניות באמצעות תקנות העדפה לתוצרת הארץ?
בתיה הרן
העדפה כזו היתה בשנות ה- 70.
דו אורו
"דקסון" הוא המפעל השלישי בגודלו בישראל שצמח כמפעל גינרי ומעסיק 350 עובדים

באור עקיבא. מבחינת כושר הייצור אנו עומדים במקום השני אחרי חברת "טבע". אנו

מייצרים 25 מיליון טבליות ביום וגם בימים קשים, כמו שאם נמצאים היום, אנו מסוגלים

בעזרת כושר הייצור הגדול והמתקדם בארץ לייצר כמויות גדולות לפי דרישה ובהתראה

קצרה. אנו מחלוצי הגינריקה בארץ וחסכנו לקופות החולים עשרות מיליוני דולרים בשש,

באופו שוטף במהלך עשר השנים האחרונות-

צריך לזכור שמחירי קופות החולים אינם המחירים שהצרכו קונה בבתי המרקחת. %98

מתרופות המירשם נמכרות לקופות החולים, חלק מגיע גם לבתי המרקחת ויש התחשבנות

נפרדת לצורך זה. יוצא איפה שמחיר המחירון לרוקח אין לו שום קשר למציאות של כ- %98

מתרופות המירשם בארץ. קופות החולים משלמות היום מחירים זולים. השווינו את רשימת

כל המוצרים שלנו מול הממוצע הנמור באירופה, היינו עם הולנד שהיא המדד של משרד

הבריאות היום. הסל שלנו, שהוא סל גינרי רחב מאוד, נמצא למטה מ- %50 מהמחירים

בהולנד, כך שיש לנו מחירים זולים מאוד.
היו"ר אברהם יחזקאל
לפיכך אני מניח שאם התקנות יתקבלו אתם לא תינזקו,
דו אורו
אתם שומעים חצי דבר ואינכם מכירים את המטריה עד הסוף. כאשר הקופה קונה יותר

זול ממחיר הבול היא לא מורידה את המחיר לצרכן, הצרכן לא נהנה מכך יש דוגמאות

שקופה מסויימת קונה מאיתנו ומרוויחה עשרות ולעיתים מאות אחוזים על מחיר הקניה

מאיתנו. אם יהיה יבוא מקביל מבל דיכפין ובלי בדיקה, נגיע למצב של תוהו ובוהו.

הרישום היום אורך כחודשיים ומשרד הבריאות עשה דבר טוב שאיפשר לעשות זאת כך, זה

תהליר מינימלי של בדיקת התרופה וכל אחד יכול להירשם כיבואן תרופות ולייבא. אפשר

לרשום יבוא מיצה אחה שווה ערה לרשום את אותה תרופה ולמכור יותר בזול, אם אנחנו

נגיע למצב שכל דיכפין ייבא מוצר ממקור בלתי ידוע זה יהיה בדיוק כפי שמר ארקיו הסביר

מבחינת הסיכונים.
שוקי שמר
אבל אין הצעה כזו,
דו אורו
ההצעה של משרד הבריאות מדברת על יבוא לא רשום- אם לא יהיה יבוא של מוצר

שאיננו רשום השגנו את המטרה.

אם נגיע למצב שקופת חולים תמצא מוצר אחד מיבואן כלשהו שמייבא מיצרן קטן

ושמובן להיכנס לשוק במחירים שהם מתחת לעלות, אנחנו נפסיק לייצר וכל היתרון

שהבאנו לישראל כיצרן הגינרי הגדול בישראל עלול להיעלם.
נסים דהן
זה לא יכול לקרות,
יוסי שניר
אנחנו גוף שמאגד את מרבית בתי המרקחת הפרטייס בארץ, ענף שנותן פרנסה לב- 3,000

משפחות. ענף זה יפגע בצורה החמורה ביותר מהתקנות החדשות, עד כדי איום על עצם

קיומו. ענף בתי המרקחת משול לכבש שנתון בין הרועה ובין הזאב - מצד אחד יש את

הספקים ומצד שני יש את קופות החולים שהם הלקוחות הממשיים והעיקריים של בתי

המרקחת. כידוע רב תרופות המירשם מסופקות עבור קופות החולים ולא בשוק החופשי.

נוסף לכר משרד הבריאות קובע מחירים שהם תקפים אר ירק לבתי המרקחת. מנכ"ל

"דקסון" ציין שקופית החולים משלמות בעשרות אחוזים פחות ננבור התרופות, אר 1:תי

המרקחת קונות את התרופות במלוא המחיה ללא שום הנחה. מצד שני קופות התולים

כופות על בחי המרקחת קבלת הנחות מפליגות עד כ- 12% עבור הזכות לספק תרופות. בתי

המרקחת נתונים לחסדי קופות החולים וקשורים בחוזים מאוד חד-צדדיים.

למרות שקופות החולים הן גוף שנהנה מהקופה הציבורית הן אינן כפופות לחוק חובת

המכחים. למעשה בתי המרקחת משרתים בפועל רק %20 מהאוכלוסיה משום שלמעלה מ-

%80 מוכרחים על ידי קופות החולים לקבל את התרופות בבתי המרקחת של קופות

החולים. עד כמה שידונ1 לי רק ישראל וסעודיה נותרו עם בתי מרקחת "מולאמים" כאלה,

כאשר בכל העולס יש בתי מרקחת מופרטים שהנו יותר זולים ולא מעיקים על הקופה

הציבורית.
נסים דהו
זה כנראה יהיה השלב הבא אחרי החוק הזה.
יוסי שניר
בתי המרקחת הגיעו למשבר והם מאויימים על ידי הצעת החוק, אם לא ישנו את כללי

המשחק של הפיקוח על המחירים. המרווחים המאושרים לבתי המרקחת ומפוקחים על ידי

משרד הבריאות הם בכל הארץ, כלומר, מחיר קבוע לנ:ל בית מרקחת.
היו"ר אברהם יחזקאל
זה לא מחפקידה של ועדת הבלבלה לדון בתקנות. אני מבקש שתסביר במה בתי המרקחת

נפגעים, כמה אתם קונים מהתעשיה בארץ, כמה מיבואנים וכדי. ועדת העבודה והרווחה

היא הוועדה שתדון בתקנות, את ועדת הכלכלה מעניין אם הצרכנים נהנים או נפגעים ואיר

בתי המרקחת עלולים להיפגע.
יוסי שניר
המרווחים המאושריס לבתי המרקחת הם מרווחים לפי דרגות של עלות התרופות

מלמטה, כאשר הממוצע הוא %25. זהו רווח גולמי, שממנו בתי המרקחת צריכים לתת

הנחה בגובה של בין 8% ל- 12% , כרטיסי האשראי גם כופות עלינו %3.5 ולמעשה מה

שנשאר בפועל זה פחות מ- %20. אני מניח שכל כלכלן יודע שב- %20 רווח לא ניתן לעבוד.

הספקים לא נותנים לנו את ההנחה, אר קופות החולים מקבלות את ההנחה אפילו אם זה

נקנה בבית המרקחת. בתרופות המירשם בתי המרקחת לא מקבלים שום בונוסים.
עוזי סלנט
אך ב- otc(תרופות ללא מרשם) כן מקבלים בונוס על חשבון המרשם.
יוסי שניר
למעשה הרווה הגולמי כולל ה- otcוכולל כל מה שמוכרים בבית המרקחת עומד על

%20 במקרה הטוב, לכן המשבר הוא אמיתי ומאיים עלינו. אם ישאירו את השיטה הזו של

אחוזים מלמטה, למעשה מחסלים את הענף שלנו.
היו"ר אברהם יחזקאל
במה בתי מרקחת יש בארץ?
יוסי שניר
אנו מאגדים למעלה מ- 500 בתי מרקחת ואם מוסיפים את הרשתות יש כ- 600 בתי

מרקחת פרטיים. יש עוד 500 בתי מרקחת של קופות החולים.

שיטת עדכון המחירים מפגרת, וברור שבית מרקחת שמוכר תרופה יקרה מפסיד. בית

המרקחת מקבל 17% לפי פיקוח המחירים בסל הבריאות, קופות החולים מקבלות הנחה של

8% עד 12% תלוי במחזור, ולאחר מכן כרטיסי האשראי לוקחות את החלק שלהן. אם רוקח

מוכר תרופה יקרה הוא צריך להיות אדם לא שפוי. אם יורידו את המחירים בלי לשנות את

שיטת התקבול, פשוט מחסלים אותנו. כבר היום בתי מרקחת נסגרים ויש 100 בתי מרקחת

שהם בסכנת סגירה מיידית, והם מתמוטטים אחד אחרי השני.

בתי המרקחת הם שירות חיוני, כי הם מהווים את התחנה האחרונה בשרשרת הבריאות.

בתי המרקחת הם אלה שמספקים את התרופות לקהל הרחב עם כל המשתמע מכך.
היו"ר אברהם יחזקאל
חברת הכנסת נעמי בלומנטל יזמה הצעת חוק שרוקח מורשה לא יקבל טובת הנאה

כלשהי מיצרן או יבואן תרופות בתמורה לממכר תרופות על ידו, חברת הכנסת בלומנטל

טוענת שלאחרונה ישנה תופעה שלפיה יצרני ויבואני תרופות מציעים לרוקחים טובות

הנאה בסדרי גודל גדולים כדי להעדיף את מוצריהם על מוצרים אחרים.
יוסי שניר
האיום הזה עלינו ידוע למשרד הבריאות, הוא נעתר לבקשתנו והוא אמור להקים ועדה

כדי לבדוק כיצד לתגמל את הרוקחים כדי שלא יפגעו.

שוקי שמת

בימים אלה מוקמת ועדה. הטיעונים של בתי המרקחת יישמעו, כי אנו צריכים לשמר

בעיקר את בתי המרקחת בפריפריה ובמקומות שאין תחליפים.
יוסי שניר
אם מחילים את החוק ומורידים את מחירי התרופות מבלי לתת דעת על המלאים בבתי

המרקחת, חזקה עלינו שלא נחזיק מלאים ויהיה מחסור בשוק. אף בר-דעת לא יחזיק מלאי

במחיר גבוה וימכור אותו במחיר נמוך. גם בנושא זה התקנות והחוק צריכים לתת את

הפתרון.
עוזי סלנט
בתי המרקחת עובדים בשיטת BACK TO BACK והם לא מממנים אפילו אגורה.
יוסי שניר
אתה טועה, בבל בית מרקחת יש מלאי של תרופות מירשם לתקופה שלמעלה מחודש

וחצי. צריו לזכור שלא כל החברות מוכנות לספק לי יום-יום תרופות. אנחנו בעד פתיחת

השוק או צריו להוציא אותנו מהעניין הזה, אנו בעד הורדת מחירי התרופות, שינוי שיטת

הטיפול ושינוי שיטת האחחים. ברגע שמוציאים את המירווחים משיטת האחוזים, ניתן

להוריד כמה שרוצים ממחירי התרופות. יש לתת לבתי המרקחת תגמול כמו שקיים בעולם,

היינו, לתת עבור כל מרשם עמלה קבועה, עבור השירות.
היו"ר אברהם יחזקאל
איני פוסל את הנקודה הזו ואני מבקש שתגיש לוננדה נייר עמדה בנושא.

אברהם קרייזר;

ארגון הרוקחות בישראל הוא ארגון גג של רוקחים שמייצג 1,100 רוקחים מנ:ל המגזרים

כולם בוגרי האוניברסיטה. צריו להתייחס למקצוע הזה קצת בציונות כי בראש הדאגות

שלנו יש את בריאות הציבור.

ברור שהמטרה של פתיחת השוק היא הורדת מחירים וכעיקרון זה אינו פסול. למטרה זו

אין התנגדות מצידם של המגזרים שונים. או למרות שאיו קושי עם העיקרון הרי יש בעיה

עם דרו הביצוע וההשלכות המרחיקות לכת. בלומה עם הסיכונים הטמונים בהעדר סייגים

מתאימים ובכשלונות בדדו הביצוע.

יבוא פתוח ופרוץ לכל עבר מעלה סיכונים שהממשלה והמחוקק חייבים להיות מודעים

להם מראש. אם אין מגבלות ואין בקרה מקצועית מקסימלית, הציבור עלול לשלם נזחיר

יקר.

מוצר תרופתי למטרת מירשם או ללא מירשם, חייב לעמוד ברמה תקנית גבוהה,

בסטנדרטים של בטיחות, יעילות ושל איכות. בדיקת הסטנדרטים מחייבת הרבה זמן וכסף.

ניתן לומר שניתן לסמוו על הבדיקה הואשונית של בטיחות ויעילות מוצר, שפותח ונרשם

במדינה כמו ארצות הברית, אנגליה או צרפת, אבל האיכות תלויה בייצור ובטיפול הפיזי

בתרופה וחייבת להיות ביקורת בארץ, למשרד הבריאות מערכת בקרה טובה, יחד עם זה,

ספק אם כל האמצעים שיש ברשותם היום יעמדו נאמנה בפני הצפת השוק בתרופות רבות.

לכן לצד הוזלת המחירים יהיה מחיר לא מבוטל שיתחייב מהגברת האמצעים לבקרה נאותה

שוטפת.



כמו כן, יבוא תרופות רחב מדי ובלתי מבוקר היטב עלול לפגוע ברוקחות הקהילתית -

בתי המרקחת הפרטיים, ובאזרח הזקוק לשירותיהם, ירידה דרסטית במחירים ומניעת הנחות

עיסקיות לרוקח, יאלצו אותו לצמצם את מלאי המוצרים התרופתיים. האזרח יצטרר

להתרוצץ מבית מרקחת לבית מרקחת לחפש את התרופה הדרושה. חלק מבתי המרקחת

היום בקושי מחזיקים מעמד, הם יננלמו ולאזרח יחסר מאוד הרוקח השמנתי-

כתקופה האחרונה נעזרות קופות החולים כשירותי בית המרקחת הפרטי להנפקת

תרופות לחבריהן. סגירת בתי מרקתת תפגע מאוד בצרכן.

בעולם המערבי ישנה מגמה של הצרכן לטיפול עצמי במצבי בריאות קלים, וזאת על מנת

להקל על המערכת המוסדית ועל הרופאים. הרוקח הקהילתי בבית המרקחת מהווה חוליה

חיונית בהתפתחות זו מפני שהוא זה שמנפיק את התרופה ללא מירשם ונותן את היעוץ

הדרוש. היעלמות בית המרקחת השכונתי תפגע במגמה חשובה זו. במקום להקל על מערכת

הבריאות הציבורית נכביד עליה,

הדאגה שלנו לתעשיה הפרמצבטית המבוססת, שזוכה להערכה עולמית שחיונית למשק

הישראלי. אם היא תיאלץ להצטמצם בכח אדם ובהקצבת משאבים למחקר ופיתוח לטובת

יבוא מחוץ לארץ, זה יפגע בה קשות.
מיכל כהו
במהלר הדיון הזה עלה בצדק הרבה העניין של הצרכנים שהם פקטור מאוד נכבד בנושא.

אנו כמובן לא יכולים להכרינ1, כי כהדיוטות אנו לא מבינים את המושגים הרפואיים, אר

אנו כן יכולים לומר שאין ספק שמדובר בבריאות הציבור ויש במה שאלות שחייבים לשאול.

הנושא של טיב התרופות הוא אחד הדברים שהועלה בהקשר ליבוא המקביל, צריר

לבדוק אם יהיה פיקוח על טיב התרופות, זה דבר שנוגע בהכרח לצרכן ולכן זו אחת

הנקודות החשובות ביותר שצריר לתת עליה את הדעת,

נקודה נוספת היא גילוי נאות. חבר הכנסת פות ציין במהלר הדיון את הנקודה של דף

הסבר בעברית. אין ספק שבכל הקשור ליבוא הנושא של גילוי נאות צריר להיות על ידי

הסבר בעברית ובשפה פשוטה. יש דברים שהצרכן לא מודע להם, כמו תוקף התרופה,

וחייבים לתת לדברים הללו את הדעת מראש, על מנת שהצרכן יקבל גם תרופה זולה אר גם

תרופה טובה, כי הוא סומר על הרוקח. זה אמור בעיקר בתרופה שאינה תרופת מירשם,

שהרוקח יתן את התרופה הטובה ביותר ולאו דווקא תרופה שניתנת משיקולים לא עניינים.

איני רוצה לפגוע ברוקחיס אבל חשוב מאוד שהצרכן שהוא הדיוט בנושאים האלה, הכל

יהיה פרוש לפניו כדי שהוא יקבל את הדבר הטוב ביותר.
צבי הנדל
אני מבקש לשאול את נציג האוצר. בוועדת הכספים דובר על תדופות נוספות שמימלא

מייבאים אותן עם אישור למפעל מסויים, ניתן לתת את האישור למספר מפעלים וזה יוריד

את המחיר. זאת בהנחה שזה יוריד גם את המחירים של הייצור המקומי. עתה אני מבין

שרוצים לפתוח את כל שוק התרופות.
אפי ארבל
על פי הצעת האוצר לא תהיה בלעדיות ליבואן אחד.
צבי הנדל
האם פתיחת שוק היבוא תהיה גם מול הייצור המקומי? כי לא כך הבנו בדיונינו שהיו

בוועדת הכספים.
אפי ארבל
אם תרופה מסויימת מיוצרת בארץ ואפשר לייבא אותה גם מחו"ל, ניתן יהיה לייבאה.
צבי הנדל
זה אומר שכרגע לא מוסיפים תרופות נוספות לסל הייבוא, שלא ייבאו אותן עד היום.
אפי ארבל
הנקודה הזו לא רלוונטית לשאלת היבוא המקביל.
שוקי שמר
בחוק ביטוח בריאות ממלכתי מוגדר סל השירותים והתרופות הקיימות. היבוא המקביל

יאפשר יבוא של תרופות מקבילות למה שקיים בסל השירותים של חוק ביטוח בריאות

ממלכתי.
היו"ר אברהם יחזקאל
חבר הכנסת צבי הנדל שאל אם ניתן יהיה לייבא תרופות נוספות ללא קשר לסל

הבריאות.
שוקי שמר
באופן עקרוני יבוא יכול להיות לכל תרופה רשומה בישראל שנמצאת בעולם גם אם

היא בסל וגם אם היא איננה בסל, יבוא של תרופות מהסל הוא עניין של הקופות, אר אם

באופן פרטי אדם רוצה לקנות לעצמו תרופה כלשהי שלא רשומה בסל , כל יבואן יכול

למכור את התרופה הזו ללא הגבלה גם אם היא בסל וגם אם לא, ובתנאי שהיא תרופה

רשומה בישראל.
צבי הנדל
האם היתה התדיינות משותפת עם הגורמים השונים, או שזו הפעם הראשונה שהם

נפגשים בדיון הזה?

שוקי שמר;

נפגשנו מספר פעמים עם כולם.
ריצ'רד לוטי
אני מייצג את חברות התרופות הרב-לאומיות. חברות התרופות הרב-לאומיות מתנגדות

להצעה להתיר יבוא מקביל. אני מבקש להסב את תשומת הלב שלא ה- f.d.aולא השוק

האירופי מתירים יבוא מקביל משתי סיבות מצטברות: 1. סיבות של בריאות הציבור. 2. כל

מדינות העולם, לרבות ישראל, חתמו בשנת 1994 על אמנה הנקראת אמנת gatt trips

והתרה של יבוא תרופות מסוג פטנט. כלומר רק בתרופות מסוג פטנט בתעודה שמיוחדת

אר ורק לבעל הפטנט. התרת יבוא מקביל של תרופות מסוג פטנט או קביעת חקיקה כזו

מהווה הפרת ההתחייבויות הבינלאומיות שמדינת ישראל חתמה עליהן.

בנושא בריאות הציבור אני רוצה שתדעו שמתרחשת היום בעיה מהותית מעבר לבעיה

שציין מר ארקין של בעיות ייצור. יש בעיה של זיוף תרופות שמתרחשת הן בתור ארצות

הברית והן באירופה, שנובעת מקרטלי הסמים וממקומות אחרים. ברגע שיש קשר ישיר עם

היצרן אפשר להיות בטוחים שמקבלים תרופה מקורית.
דב גרניט
אנו מברכים על היוזמה של משרד הבריאות להתרת היבוא המקביל, מכיוון שזה יוזיל

באחוזים ניכרים את המחירים, במיוחד את הפטנטיקה ואת הדברים היקרים. יחד עם זאת

צריר לשים דגש לא לפגוע בתעשיה המקומית, כי אותו יבואן מקביל שהיום מייבא ומחר

הוא יכול לא לייבא, ואם יהיה פגם בתרופות הוא כבד לא יהיה כדי לדאוג לאסוף

מהמדפים את המוצרים הפגומים.

לא ניתן לומר שהתעשיה המקומית לא תסתגל למצב, אני חושב שהיא תוכל להסתגל,

והרב הגדול ישרוד כי הם יודעים למכור, הם טובים ואנחנו שקטים יותר למכור מוצרים

מהתעשיה המקומית מאשר כל יצרן בחו"ל.
צבי הנדל
זה נכון גם אם התעשיה המקומית תהיה יקרה בכ-20%?
דב גרניט
הם לא יהיו יקרים יותר כי הם יסתגלו למצב
החדש.

אני מבקש ממשרד הבריאות להוציא הנחיות ברורות, שתהיה דרך ידועה ובטוחה.

הנושא של הבקרה מאוד חשוב ואז אנחנו נהיה במצב מצויין, שגם התעשיה המקומית תהנה

וגם הציבור יהנה מההוזלות.
ג'ורג' שריקי
אני מבקש להתייחס לדבריו של מר ארקין. אני רוצה להזביר לו שבשוק היה סירופ בשם

1NC1DAL מתוצרת "האגיס" ששונה ל- .cidalinהוא עבר מבקבוק של 100 גר' לבקבוק

של 90 גר' והמחיר עלה. כך קרה עם עוד תרופות. לפני מספר ימים נפגשתי עם מר ארקין

ושאלתי אותו מדוע בהולנד משלמים עבור קופסא של 30 כדורים של 25 OSNODAN

שקלים, ואילו כאו זה עולה 160 שקלים ומה ההצדקה לפער כזה. הוא השיב לי שהוא קונה

מארצות הברית. לפני שנה כששאלתי יבואן מדוע הויטמינים שהוא מוכר כל-כך יקרים הוא

השיב לי בגלל שהוא קונה אותם בצרפת. זה אומר שכל המערכת הזו מבוססת על אחוזים

וזה מה שמביא למחירים הגבוהים. יש תרופה מסויימת שנמכרת באירופה ב- 72 דולר ואילו

כאן היא נמכרת ב- 300 דולר. היבואן של אותה תרופה אמר לי שהוא לא קובע את המחיר,

כי אמרו לו לקבוע %80 מהפור. הפור הוא דבר שלא קיים, כי כל אחד מקיים אותו מאיפה

שהוא רוצה ומתי שהוא רוצה.

יצרני התרופות שיושבים כאן כאילו הם-"אדון בריאות", למעשה דואגים רק לרווחיהם.

קופת חולים לא מרוויחה מהתרופות, וכשיש רווחים היא משקיעה בציוד, בבניה ובדברים

אחרים. זה ריאלי וזה חוזר בסופו של דבר לצרכנים.

ישכתי לדון בנושא עם מנכ"ל אחת החברות החדשות- שאלתי אותה מדוע הם משאירים

רמת מחירים כל כו גבוהה. היא השיבה לי שהיא מפחדת להוריד את המחיר כי יעבירו

אותה מתפקידה אם היא לא תגיע לאותו מספר בסוף. היא ציינה שאם נבטיח לה שנכפיל

את הכמויות לא תהיה לה בעיה. אמרתי לה שנוכל להכפיל את הכמויות רק אם היא

תאפשר לי לתת את זה בעדיפות יותר גדולה לפציינטים שלי,

הצעתי מודל שדואג או ורק לבריאות הציבור ולא צריך יבואנינז. צריך שיחיה נציג מכל

קופת חולים, ממשרד הבריאות ומבתי החולים כדי להביא תמיד את התרופה הכי טובה. כך

נוכל לדעת מה התקציבים ולקראת מה הולכים. כך הציבוך יקבל כל תרופה שתכנם במנגנון

של הרפואה המודרנית, אנו לא צריכים שיהיו הרבה מתווכים שרק מעלים את העלות של

התרופה. ארבעת הקופות מספיק חזקות כדי לרכוש את התרופות בעצמן והו לא תעשנה

רווחים על חשבון הצרכנים.
שוקי שמר
עמדתי בראש ועדה שמינה שר הבריאות. היו לנו הרבה ישיבות בנושא ועבודת המטה

היתה מאוד מסודרת ואת טיב ההחלטות אתם תשקלו.

לנגד עינינו עמד בראש ובראשונה הנושא של שמירת בריאות הציבור ובעניין זה לא

עשינו שום הנחה. אנחנו לא מתכוונים להתיר לייבא כל תרופה שאינה רשומה. ההגדרה

של יבוא מקביל היא יבוא מקביל לתרופה שרשומה. אם היא נקראת בשם כזה או אחר או

שמיצרת אותה חברת בת, יש כאן בעיה של ניסוחים משפטיים ועל כך ידונו המשפטנים.

צריך לזכור שאנו הולכים להתיר יבוא מקביל מיצרנים מסויימים בלבד, זה אומד שלא

יהיה יבוא ממקומות עלומי שם, אלא רק עם כל הקריטריונים והאיכויות הנדרשות.

עד היום היה מותר יבוא מקביל, וכשהיו הטענות לגבי יבוא מקביל של מוסדות הכבדנו

בכל מה שקשור לבקרת האיכות. לגבי יבואנים מקבילים פרטיים אמרנו שאנו חייבים

לראות את שרשרת האספקה, כדי שלא יהיה מצב שייבאו תדופה שלא ניתן לדעת מהיכן

היא.

לגבי בתי המרקחת אנו צריכים לבדוק שהם ימשיכו להתקיים, כמו כו יש לבדוק את

שיטת המחירים.
נסים דהו
צריך לבדוק את הנושא מכמה היבטים. ההיבט הראשון הוא טובת הצרכן ואני תושב

שכנציגי ציבור אנחנו צריכים לראות קודם כל את טובת הצרכן. הצרכן תשוף להרבה

תכשירים שהם לעיתים מאוד מסוכנים. פעם לאותם תכשירים מתוצרת הארץ היתה הגנה

כלשהי, אך איני חושב שברגע שפתחנו את השוק סיכנו את הצרכנים- יש היום הרבה מאוד

מוצרים ממקרר וכלה במכונת כביסה ומיקרוגל שהם לא פחות מסוכנים, אבל רמת

המודעות ורמת הבטיחות גם של היצרנים וגם של היבואנים ושל הממשלה גרמה לכך

שאפשר להביא מוצרים שהם לא פחות מסוכנים מתרופות עם רמת בטיחות גבוהה. לפיכך

הטענה שנשמעה כאילו יבוא התרופות מסוכן לחיי הציבור אינה נכונה. אני מאוד מקווה

שיש לנו ממשלה אחראית שתמצא את הפתרונות לטענה הזו.

בנושא הזה יש רגישות של התעשיה המקומית. כמו שלגבי החשיפה עשינו את זה

בצורה מאוד מדורגת כדי לפגוע פגיעה מינימלית בתעשיה המקומית, אין שום סיבה שגם

בנושא התרופות לא נגלה את הרגישות הזר. אם כבר אנו עושים חשיפה היא צריכה להיות

מאוד הדרגתית כדי שהתעשיה המקומית תצליח להתגבר בשלבים, אבל, תה אבל מאוד

גדול, השיטה בה בנויה היום מערכת אספקת התרופות לציבור הרחב מעוותת. אם תרופה

שעולה ליצרן פחות מדולר נמכרת ב- 20 דולר, היינו פי 20, זה לא תקין. אלה מחירים

שמשרד הבריאות אישר עם הרבה תירוצים כדי להצדיק את זה. אם תרופה עולה ליצרן 0?

סנט והיא נמכרת ב- 17 דולר, זה אומר שיש מקום להוזיל את המחיר לצרכו, רק על ידי

תחרות נוכל להוזיל. לא על ידי חוקים ולא על ידי תקנות או התערבות של הממשלה.

השוק במדינת ישראל חייב להיות שוק חופשי בהתחשב בכל הטענות שהועלו כאן היום, כי

אם שוק התרופות במדינת ישראל יהיה שיק תרופות רק למדינת ישראל הוא לא יצליח

לעמוד על הרגליים, אנחנו יודעים שזה שוק קטן, מוגבל ובעתיד הקרוב הוא עשוי

להתמוטט. לכן הצעד המבורך הזה של הממשלה מאוד חשוב גם לטובת היצרנים במדינה.

הם יכריחו את עצמם להתייעל וכך הם יוכלו להתחתת בשוק העולמי בהצלחה גדולה,
היו"ר אברהם יחזקאל
אני מבקש לסכם את הדיון, אנחנו מצד אחד בעידן של אבטלה ומכיוון שתעשיית

התרופות וייצורן ממוקמת גם באיזורי הפיתוח, על משרד הבריאות לתת את הדעת בעניין

הזה.

אני חושב שראוי שייווצר תהליך שמעדיף או שומר את תעשיית התרופות בארץ, מאידך

גיסא, אנו חושבים שהמהלך שיוריד את מחירי התרופות לצרכן וגם לקופות התולים

באמצעות יבוא מקביל, ראוי. כלומר, אין ברירה אלא להגיע למסקנה שאומרת שיבוא

מקביל יוריד קרוב לוודאי את מחירי התרופות לקופות החולים והמשאבים שיחסבו יופנו

לתרופות או לצרכים אחרים. זה יוזיל גם את המחירים לצרכן בדלפק וזה מאוד חשוב לנו

כי הגישה שלנו היא צרכנית.

יש לשמור גם על הרוקחים ועל הפיזור הגיאוגרפי שלחם.

בכל מקרה אנו מברכים על הצעד הזה של משרד הבריאות וניפגש עם התננשיינים בדי

למנוע עד כמה שאפשר פגיעה בהם, אין לנו שום כוונה שהם ינזקו, אלא שיתייעלו ואולי

אף שיתחילו לייצא.



2. הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחות (נוסת תדש) (איסור קבלת תמריץ), התשנ"ז-1997
נעמי בלומנטל
הצעת החוק נולדה בעקבות פירסומים על בתי מרקמת ורוקמים שיצרנימ מציעים להם

תרופה מסויימת תמורת בונוס כלשהו. הגברת שפנתה אלי בנושא אמרה שאם היא יודעת

שהרוקח או בית המרקחת קיבלו בונוס על בך שהם מוכרים תרופה מסויימת, איך אפשר

לדעת שהם באמת ממליצים על התרופה שהכי טובה לממלה, ולא ממליצימ על תרופה רק

כדי לקבל תיגמול כלשהו.

הצעת החוק לא באה לפגוע כרוקמים, אלא להיפך, כדי ששמם לא ייפגע וכדי שהציכור

יהיה בטוח כהמלצותיהם. אני רוצה שלציבור לא יהיה חשש לקבל המלצה של רוקח ולא

יחשוש שאותו רוקח מקבל הטבה כלשהי ולכן ההמלצות שלו מוטות לטובת חרופה

מסויימת. אני מעדיפה שיהיה חוק שיגביל את הרוקח והוא יתן את התרופה הטובה ביותר

למקרה מסויים ושמם של הרוקמים ישאר שם טוב.

אני רוצה להציע הצעת חוק מקבילה להצעה זו, שתקבע שהרוקחים בבתי המרקחת

יקבלו תגמול על יעוץ או שירות. כלומר שהמ יקבלו עמלה כלשהי על העבודה המקצועית

שלהם.
היו"ר אברהם יחזקאל
מר שוקי שמר ציין בדיון על הנושא הקודם שבימים הקרובים תוקם ועדה שתדון גם

בהצעת החוק שמברת הכנסת נעמי בלומנטל הציעה.

אני חושב שכדאי שנקיים את הדיון הזה רק לאחר שהוועדה של משרד הבריאות חסיים

את דיוניה או אפילו תוך כדי דיוניה. לכן אני מציע שמשרד הבריאות יקים את הוועדה

וועדת הכלכלה תקיים דיון בנושא בעוד מספר שבועות. באותו דיון נרמיב את היריעה גם

לגבי רופאים וגורמים נוספים שממליצים על תרופות.
נסים דהן
אני סבור שלא יתכן שאדם מקצועי יתן עצה רק בגלל שהוא מקבל בונוס.
היו"ר אברהם יחזקאל
אני חושב שעל דעת כולם יש להסדיר את העניין. ועדת הכלכלה תמתין להמלצות של

משרד הבריאות ואז היא תתייחס להצעת התוק של חברת הכנסת נעמי בלומנטל.

אני מודה לכל המשתתפים, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:00

קוד המקור של הנתונים