ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 26/01/1998

תקנות הנמלים (אגרות סבלות למטענים הנפרקים במשמרת ג') (הוראת שעה), התשנ"ז-1997; תקנות הנמלים (בטיחות השיט) (תיקון מס' 3), התשנ"ח-1997 בדבר פיקוח ובדיקה של בלי שיט זרים; תקנות הנמלים (תיקון מס'. . . ), התשנ"ז-1997 בדבר אגרת רציף למטענים במעבר יבשתי; תקנות הנמלים (תיקון), התשנ"ז-1997 בדבר אגרות לכלי שיט נמליים

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 210

מישיבת ועדת כלכלה

יום שני, בית בשבט התשנ"ח (26 בינואר 1998), שעה 12:00
נבתו: חברי הוועדה
אברהם יחזקאל - היו"ר

גדעון עזרא
מוזמנים
הילה אילת - משרד האוצר, רפרנטית אגף חקציבים

משה ליבט - - משרד התחבורה, רשות הנמלים והרבבות,

סמנב"ל בספים ובלבלה

זאב לשם - משרד התחבורה, מינהל הספנות והחחבורה

אליעזר שטרנברג - משרד התחבורה, ספנות ונמלים

מלי סיטון - - משדד התחבורה סגנית בבירה ליועמ"ש

מאירה שרמן - ראש אגף בלבלה ותקציב, רשות הנמלים

דוד כוכבא - מועצת המובילים, מנב"ל

נסים בן-דוד - בלי שייט נמליים, מנכ"ל מעגן

יוחנן שפיר - בלי שייט נמליים, אוקיאנה

עוזי רדיאן - לשבת הספנות, צי"ם

מרדכי חבר - . איגוד קציני הים

אביהם לוי - איגוד קציני הים
מנהלת הוועדה
לאה ורון
יועצת משפטית
אתי בנדלר
קצרנית
אסתר מימון
סדר היום
א. תקנות הנמלים (תיקון מס'), התשנ"ז-1997 בדבר אגרת רציף למטענים

במעבר יבשתי

ב. תקנות הנמלים (בטיחות השיט) (תיקון מס' 3), התשנ"ח-1997 בדבר פיקוח

ובדיקה של בלי שיט זרים

ג. תקנות הנמלים (אגרות סבלות למטענים הנפרקים במשמרת ג') (הוראת

שעה), התשנ"ז-1997

ד. תקנות הנמלים (תיקון), התשנ"ז-1997 בדבר אגרות לבלי שיט נמליים



א. תקנות הנמלים (תיקון מס' ...), התשנ"ז-1997 בדבר אגרת רציף למטענים במעבר יבשתי
היו"ר אברהם יחזקאל
רבותי, אנחנו פותחים את הישיבה.
לאה ורוו
אנחנו מתחילים בתקנות הנמלים (תיקון מס'...), התשנ"ז-997ו ברבר אגרת רציף

למטענים במעבר יבשתי.
היו"ר אברהם יתזקאל
אני רוצה, שבקטע הכללי יסבירו רשות הנמלים והרבבות.
משה. ליכט
אנחנו בזמנו, עם תתימת הסבמי השלום עם ירדן קבענו תעריף של אגרת רציף על

המטענים שעוברים מישראל לירדן דרך אגב, התעריף הרגיל של אגרת רציף הוא אחוז מערך

הסחורה. מכיוון שכאן אין לנו רשימות שמהן אנחנו קובעים את ערך הסחורה, אין רשימון

מאושר על-ידי המכס, שלפיו קובעים את ערך הסחורה, קבענו תעריף לפי משקל. התעריף

שנקבע היה 2 דולר לטון במטען בצובר, 20 דולר לטון במטען במכולות, ו-7 דולר לטון במטען

אחר, שזה בעיקר מטען כללי.

הטענה היתה שהמחירים האלה יקרים מדי, ולכן צריך להוריד את התעריפים, כדי לעודד

את הסחר עם ירדן.
היו"ר אברהם יחזקאל
אחם הסכמתם להוריד.
משה ליכט
י אנחנו הסכמנו להוריד.
היו"ר אברהם יחזקאל
עכשיו נעבור למשפטנים.
מלי סיטון
הצד המשפטי של הצעת הרשות אומרת, שבתקנה 236 לתקנות הנמלים, תקנת משנה אי,

שהיא החקנה שקובעת את אגרת הרציף - - -
גדעון עזרא
דברי לאט, אני רוצה להבין.
היו"ר אברהם יחזקאל
מדובר על רצון וצורר להוריד אח התעריפים של האגרות.
מלי סיטון
ההורדה הזאת באה לידי ביטוי בתיקון תקנה 236 לתקנות הנמלימ, שהן התקנות

שקובעוח את האגרות של רשות הנמלים, כך שבתקנה שעוסקת באגרת רציף למטענים בשטעול,

בשטעול בין נמלי, ובמעבר, יבוא התיקון כך, אני קוראת: בתקנת משנה א, סעיף 4, במקום 2

יבוא 1, במקום 20 יבוא 7.5, ובמקום 7 יבוא 3. בפירוט, כפי שהסביר משה ליכט, למטען

בצובר זה יהיה דולר לטון, למטען במכולות 7.5 דולר לטון, ולמטען אחר 3 דולר לטון.
היויר אברהם יתזקאל
מישהו מתנגד?
מלי סיטון
קשה להניח.
היו"ר אברהם יחזקאל
אנחנו מאשרים את תקנות המלים (תיקון מס' ...), חתשנ"ז-1997 בדבר אגרת רציף

למטענים במעבר יבשתי.
גדעוו עזרא
אני רוצה להביו, הובלה לרשות הפלסטינית זה נחשב למעבר?
מלי סיטון
הרשות הפלסטינית לא במעבר.
גדעוו עזרא
היא לא נחשבת במעבר, וירדן נתשבת כמעבר.
היו"ר אברהם יחזקאל
אנחנו עוברים לסעיף השני: תקנות המנלים (בטיחות השיט) (תיקון מס' 3),

התשנ"ח-1997.
מלי סיטוו
המעיף השני הוא תקנות הנמלים (בטיתות השיט) (תיקון מס' 3), התשנ"ח-1997. תקנות

הנמלים לבטיחות השיט הן תקנות מכוח ממכות של שר התחבורה לפי פקודת הנמלימ, והן

תקנות שמכניסות לדין הישראלי את הוראות האמנה הבינלאומית בדבר בטיחות החיים בים.

זאת אמנה של ארגון המפנות הבינלאומית, יש בה כל ההוראות והדרישות בכל מה

שקשדר לרישוי כלי שיט, לכשירות שלהם ולסמכויות של מדינה לאכוף את הרישוי והכשירות

על כלי שיט ישראליים.

לפני כשנה ותצי, ארגון הספנות הבינלאומי קיבל החלטה שקבעה, שלמדינת נמל יהיו

סמכויות, לא רק על כלי שיט ישראליים, שפוקדים, למשל, את מדינת ישראל, אלא גמ על כלי

שיט זרים שפוקדים את הנמלים. קרי, המדובר בסמכויות בדיקה ופיקות, באופו שאפשר יהיה

לשמור ולשנור את תופי הארץ, את בטיחות החיים גם במיס הטריטוריאליים ושלומס של בני-

אדמ.

תקנות הנמלימ (בטיתות השיט) - יש כיומ תקנה, תקנה מספר 15, שעוסקת בסמכויות של

מדינת ישראל לגבי כלי שיט זרים. התיקון המוצע, למעשה, מגדיר את הסמכות של מדינת

ישראל בנושא של הביקורת והפיקוח של כלי שיט זרים, באופן מפורט חרבה יותר לגבי סעיפי

בדיקה שייבדקו. אני רוצה רק להעיר, שהתיקון הזה, המוצע, הוא תרגום של ההחלטה של

עצרת ארגון הספנות. יש לנו הסכמה של המשרד לאיכות הסביבה לתיקון הנזוצע עם תיקוני

נוסח, שהם הציעו, ואנתנו קיבלנו אותם, אחרי שזה בבר הונח על שולחן הוועדה. הס תואמו

עס משרד המשפטים, והם תיקוני נוסח מאוד קלים, אני לא רוצה להטריד את הוועדה בהם.
גדעון עזרא
מה קררה עס כלי השיט הפלסטינים. מי דואג לתקינות שלהם?
מלי סיטון
למיטב ידיעתי, לפלסטינים אין כלי שיט שרשומים על שמם. ברגע שכלי שיט של מדינה

זרה פוקד אח מדינת ישראל, הוא מחוייג להציג לרשויות במדינת ישראל - - -
גדעון עזרא
מה זח כלי שיט? סירת דיג זה כלי שיט?
מלי סיטוו
כלי שיט מכל סוג, מכל גודל. פה מדובר בעיקר באוניות, מפני שהאוניות הו אלה

שחייבות לשאת את בל התיעוד הזה, של קווי טעינה - - -
גדעוו עזרא
רק אוניות?
מלי סיטון
כן. בלי שיט גדולים.
זאב לשם
כלי שיט זרים. כל כלי שיט זר שאיו לו דגל ישראל כפוף לבדיקה.
מלי סיטוו
סדר הגודל של הכלי הם כלים גדולים, לא הספינות הקטנות.
מרדכי תבור
האמנה היא רק על אונייה.
מלי סיטון
מדובר בכלים שאמנת הבטיחות בים תלה עליהם, והן אוניות. ברגע שאונייה זרה פוקדת

את מדינת ישראל, מוצע שיהיו לנו הסמכויות.
גדע1ו עזרא
לפלסטינים אסור לקנות - - -
מלי סיטוו
לפסטינים יכול להיות שיש כלי שיט, אבל אין מרשם פלסטיני.
גדעון עזרא
הם יקנו מחר ספינה.
מלי סיטון
איפה שהיא תהיה רשומה, אם היא תחיה רשומה בפנמה או תהיה רשומה בארגנטינה. אין

מרשם פלסטיני, אין מדינה כזאת. אין להם מה שיש אצלנו - מרשם ישראלי, וזו מדינה זרה,

מרשם זר, ולהניף דגל זר - אין להם דבר כזה.
מלי סיטוו
אנחנו מבקשים את אישורה של הוועדה למעשה לשני עניינים - - -
גדעון עזרא
סלחי לי, אני רוצה להבין, מחר הם יקנו אונייה כזאת, אז מה אח עושה?
מלי סיטוו
האונייה שהפלסטינים יכולים לרכוש, אחח משתיים: או שתחיה רשומה במרשם של

מדינה זרה - - -
גדעון עזרא
הם ישימו דגל אש"ף על הספינה.
מלי סיטון
הם לא יכולים לשים דגל אש"ף.
גדעון עזרא
מה זה לא יכולים? הם יכולים הכל.
מלי סיטון
אני משתדלת להשיב למיטב ידיעתי והבנתי.
גדעוך עזרא
הם לא יכולים לעשות טרור, חם עושים כל הזמן טרור.
מלי סיטוו
ברגע שכלי שיט, שלא מניף דגל ישראלי, מגיע לנמל ישראלי, יש לי כל הסמכויות

לבדוק אותו, יהא הדגל שכלי השיט סניף אשר יהא. ועל אחת כמה וכמה אם הוא יניף דגל

ישראלי.
גדעוו עזרא
אם הוא יגיע לנמל עזה.
מלי סיטון
נמל עזה, לכשייבנה, אני מניחה שיחילו עליו את ההוראות והכללים הפלסטיניים. אני

לא יכולה להשיב על דברים היפוטתיים.
גדעוו עזרא
אתם לא עושים שיעורי בית. מה עושים אם מחר מגיעה ספינה עם דגל אש"ף לנמל עזה?
מרדכי חבר
התקנות האלה מדברות על מצב של אונייה שלא בדגל ישראל, שפוקדת את נמלי ישראל,

שתהיה סמכות למשרד התחבורה לבוא ולעשות לה ביקורת כשירות, אם היא עומדת בכל

התנאים.
גדעוו עזרא
נמל עזה.
היו"ר אברהם יחזקאל
מה יהיה אם נמל תל-אביב יהפוך לנמל פלסטיני? עזוב, נמל עזה זה עניין מדיני. הם

אומרים שכל אונייה, כולל בדגל פלסטיני. שאנחנו לא רוצים אותה, תוכל להיבדק כשתבוא.
זאב לשם
.

כל אונייה, שאין לה דגל ישראלי, נבדקת.
מלי סיטוו
הכוונה, למעשה, בתיקון הזה לעגן יותר תזק ויותר במפורט את הסמכויות לבדוק כל

כלי שיט, ולא רק את הכלים הישראליים; ולא רק לבדוק אותו, אלא לרדת לגוף התעודות.

והדבר העיקרי, הסמכות לעכב אותו ולאכוף עליו לעמוד בתקנים.

למעשה, אנתנו מבקשים את אישורה של הוועדה לש1י עניינים: אחד מהם הוא האגרה,

שעברה את אישור ועדת האגרות הבין-משרדית, והיא האגרה על ביצוע בדיקה תוזרת לכלי

שיט זר, כזה שנמצא בלתי תקין, ותהיה בדיקה נוספת. זה נמצא בסעיף 3 בתיקון המוצע, הוא



מדבר על תיקוו לתוספת החמש-עשרה. בתוספת החמש-עשרה לתקנות הנמלים וכלי שיט מנויות

כל האגרות שגובה מינהל הספנות והנמלים.
היו"ר אברהם יחזקאל
מה זה בעד כל בדיקה חוזרת לכלי שיט?
אליעזר שטרנברג
הבדיקה הראשונה היא בלי כסף, כי אנחנו אומרים: בודקים לכם. אם היא לא בסדר, אז

הם מתחילים לשלם.
היו"ר אברהם יתזקאל
תמיד אפשר למצוא משהו לא בסדר.
מלי סיטון
אלה עניינים מאוד מפורטים, שחובה לעמוד בדרישות שלהם, זה תיעוד בינלאומי שאח

לא עומדים בו - - -
מרדכי תבר
אני מדבר כבעל מקצוע, וזה ניתן.
זאב לשם
את זה אמורות התקנות להסדיר.
היו"ר אברהם יחזקאל
צריו לקרוא את כל התקנות?
אתי בנדלר
אלה תקנות עונשיות?
מלי סיטוו
אלה תקנות מאוד טכניות, והן תרגום של החלטה בינלאומית של הארגון.
אתי בנדלר
סעיף הכותרת שזה באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לפי סעיף 1(ב) לחוק יסוד: משק

המדינה, וסעיף 48(א) לחוק יסוד הממשלה, זה עניין של תקנות עונשיות?
מלי סיטון
אני אגיע לזה, זה העניין השני.
אחי בנדלר
כי את אומרת שזה לא עניין של עונשין.
מלי סיטון
שאלח אם הוראות התקנות הן לא הוראות עונשיות, החשובה היא 'לא, לבד מהתקנה

שלשמה בא1ו", ואני אגיע אליה. כאן אנחנו באגרה, שאנחנו מבקשים את האישור שלה.

הדבר השני הוא ההוראה העונשית שמופיעה בסעיף 52.
אתי בנדלר
שאלתי את השאלה, אני רק רוצה להסביר, כי ההוראה העונשית היא שתשליך לנו לגבי

השאלה, האם אנחנו צריכים לקרוא את כל התקנות או לא.
מלי סיטון
בסעיף 52ב. רבתי, שכותרת השולייס שלו "איסור השטה", כתוב ''לא יושט כלי זר

שעבר בדיקת בהתאם להוראות פרק זה. בהיותו במימי החופין של ישראל זולת אם אישר

המנהל כי הוא כשיר לשיט והוא ממלא אתר הוראות תקנות אלה."
אתי בנדלר
ומי שאינו ממלא אחר הוראת תקנה זאת, מה דינו?
מלי סיטוו
תעוכב הפלגתו, כמו שכתוב סעיף 52ט. רבתי.

אני רק רוצה להוסיף ולהעיר, שיש לנו גם את אישור היועץ המשפטי של משרד התוץ,

שקיימתי איתו התייעצות לגבי התקנות, וגם עם המשרד לאיכות הסביבה, וכמובו, משרד

המשפטים.
לאה ורוו
איו פה נציג של משרד החוץ?
מלי סיטון
לא. הם אמרו שהם לא יבואו.
אתי בנדלר
מלי סיטוו, זאת ההוראה העונשית היחידה שיש בתקנות?
מלי סיטון
כו.
אתי בנדלר
איו הוראות עונשיות, כפי שאנחנו מכירים, העובר על הוראות וכוי.
מלי סיטון
יש לי את זה ממילא, בתקנות הנמלימ וכלי השיט, זו הוספה של פרק לתקנות. בתקנות

הנמלים (בטיחות השיט) יש הוראת עונשין, ואותה אני לא מתקנת.

אני מפנה לתקנה 110 בבטיתות, שכתוב: "העובר על הוראה מהוראת תקנות אלה

דינו..." וכוי. זה לא יתוקן.
אתי בנדלר
אני מוכרחה לומר, שיש לי אם כר בעיה. התקנות העיקריוו שלהם, שהו תקנות הנמלים

(בטיחות ושיט), התשמ"ב-1982, כפי שגברת סיטון ציטטה עכשיו, בתקנה 110, יש הוראה

עונשית, שהופכת אי-קיום הוראה מהוראות התקנות לעבירה פלילית, ועונשה הוא העונש

הקבוע בתקנות. זאת הסיבה, שהתקנ ות האלה הובאו לאישור בוועדת כלכלה. משנקבע עונש

כזה, מאסר עד שישה חודשים או קנם, או שני העונשים יחדיו, אני לא רואה איר הוועדה

יכולה שלא לדעת בגיו הפרת איזה הוראות עלולים להיות מוטלים אותם עונשים, ולכו, אני

לא רואה איר אנתנו יכולים שלא לדוו בתקנות לגופן.
היו"ר אברהם יחזקאל
הייתי מבקש, ברשותך, שבאותם סעיפים בקשר לע1ישה, תעירי את תשומת לבנו.
אתי בנדלר
זה מתייחס לכל אתת מההוראות שאחרי ההגדרות.
מרדכי חבר
אם יש הסתייגות, האם לתכות שהגברת תגמור לקרוא את הכל?
היו"ר אברהם יחזקאל
במהלך ההקראה.
אתי בנדלר
אני מציעה ליושב ראש לשקול אפשרות, שתקנה שנקראה על-ידי גברת סיטון ולא היו כל

הערות בקשר אליה, שייראו אותה כמאושרת על-ידי תברי הוועדה הנוכחים כאן.
מלי סיטוו
(קוראת את התקנות, הרישא; -.1 הופסת פרק; הגדרות 52א.: אמנה)

(היו"ר אברהם יחזקאל יצא, מחליף אותו כמ''מ היו"ר גדעון עזרא).
לאה ורוו
חבר הכנסח גדעון עזרא, אם אין הערות אפשר לאשר?
מ"מ היו"ר גדעוו עזרא
זה בסדר.
מלי סימון
(קוראת את התקנות - הגדרות: ארגון מוכר, כלי שיט זר, מדינת הדגל).
מרדכי תבר
אני חושב, שצריך להוסיף פה, בהגדרה של מדינת הדגל, 'המדינה אשר במרשם כלי

השיט שלה, רשום כלי השיט הזר, ו/או אשר את דיגלה הוא מניף, מפני שיכול להיות בהתלט

שאונייה תהיה במרשם אצל מדינה אחת, ותניף דגל של מדינה אחרת. והדוגמה הכי טובה זאת

מדינת ישראל. יש אוניות ישראליות שרשומות במרשם הישראלי, אבל מניפות דגלים אחרים,

לא ישראליים, כאילו בזהות לא ישראלית, על-אף שהן רשומות במרשם הישראלי. לכן, אם

רוצים למצות יותר את הבדיקה, כפי שהיא מפורטת בהמשך התקנות, כל הבדיקות הטכניות

האלה, אני חושב שהיה נכון יותר להוסיף יו/או את דיגלה היא מניפה''.
אתי בנדלר
מלי סיטון, אני רוצה, אם אפשר, שתתייתסי באותה הזדמנות להגדרה של כלי שיט

ישראלי, שאומנם מתייתס רק לפרק השנים-עשר, אבל יש לך בתתילת התקנות האלה הגדרה

של כלי שיט ישראלי, והאם ההגדרה שם- אינה מתאימה גם לעניין ההגדרות? כלי שיט זר -

כלי שיט שאינו כלי שיט ישראלי כהגדרתו בתקנות.

כאן אתם מגדירים כלי שיט זר, זה כלי שיט שאינו רשום במרשם הישראלי. כלי שיט

ישראלי, בתחילת התקנות האלה, מוגדר כלי שיט הרשום בישראל לפי חוק הספנות, שזה מאוד

דומה למה שיש כאן, ולכל עניין אתר, לרבות כלי שיט התייב ברישום לפי החוק האמור. מה

קורה עם כלי שיט שחייב רישום לפי תוק הספנות (כלי שיט), ואינו נרשם, האם תראי בו כלי

שיט זר?
מלי סיטון
אני אתחיל בהערה הראשונה. עם כל הכבוד, אני לא יכולה לקבל את ההסתייגות הזאת,

כיוון שכלל הוא בדין הבינלאומי ובדיני הספנות, שכשאונייה רשומה במרשם מסויים היא

חייבת להניף א-ת הדגל של המרשם שבו היא רשומה.
מרדכי חבר
זה קייס גם בישראל?
מלי סיטוו
כן.
מרדכי חבר
יש מספיק אוניות ישראליות רשומות במרשם הישראלי, ובגלל סיבות של אי-נוחיות

ואולי גס ביטחון, ואולי גס של מיסיס, מניפות דגלים שהם דגלי נותות, לא של מדינת

ישראל. אנשיס פה לא יבוליס להתבחש לעניין.
מלי סיטוו
המדובר בתקנות האלה באבחנה בין שני סוגיס של כלי שיט. מה שדיברת, זאת לא

הסוגייה של החקנות האלה. התקנות האלה מבחינות בין שתי אפשרויות: או שכלי השיט רשוס

במרשס הישראלי או שהוא לא רשוס במרשם הישראלי. ברגע שכלי שיט לא מניף את הדגל

הישראלי, יחול עליו הפרק הזה. זה בכלל לא רלוונטי למה שקורה במרשם הישראלי, שיש

אוניות שכן סניפות דגל ישראלי ויש שלא מניפות. כשכלי השיט לא מניף את הדגל הישראלי,

יחול עליו הפרק הזה, גס אס הוא בבעלות ישראלית ולא מניף את הדגל הישראלי, על אחת

כמה וכמה שהפרק הזה יתול עליו. וזה מתקשר לשאלה השנייה שנשאלתי.

אני מעדיפה שלא להסתמך על ההגדדה של בלי שיט ישראלי בתקנות הנמלים (בטיחות

השיט), כי היא הרבה יותר רחבה מתוק הספנות (כלי שיט). ולמה? - בתקנות הנמליס (בטיחות

השיט), ההגדרה היא מעבר למה שרשוס במרשס הישראלי, כדי לאפשר גס לאוניות שרשומות

במרשס הלא רשמי של מדינת ישראל ולא מניפות את הדגל הישראלי, למרות שהן בבעלות

ישראלית, לחייב אותן לעניין פדקיס מסויימים. כדי שאפשר יהיה לאכוף את הנושא של

הציוות, למשל, באוניות, שלמרות שהן לא מניפות דגל ישראל, אני אחיל עליהן את ההוראות

האלה. פה רצינו לעשות את החלוקה מאוד ברורה. אס כלי השיט מניף את הדגל הישראלי,

ממילא חלות עליו תקנות הנמלים (בטיחות השיט). ההגדרות שלקוחות מהתקנוח המקוריות,

החלוקה בין ישראלי ולא ישראלי. הן רק לעניין פרקים מסויימים. אני רוצה להחיל פה את

הפרק שלא תל מלכתחילה על הזריס, וההגדרה של "או רשום במרשס או לא רשוס במרשס',

היא הרבה יותר חלקה בעיניי ופותרת לי את בל הספיחיס שחשייכות שלהן שנויה במחלוקת.
מרדכי חבר
אני תושב שלא הבנת את ההסתייגות שלי.
מלי סיטון
אני רוצה רק להוסיף עוד משפט אחד. נזכור, שכל ההגדרוח שלנו וכל הנסיון שלנו

בתקנות האלה הם פשוט לתרגם את התקנות של הארגון הבינלאומי, שאנתנו רוציס להצטרף

אליו, וזה הקודקס שמתקייס בכל העולם. לכן יש דברים, שאנחנו מוכרחים לנסות ולהסתדר

איתם גם אס הם לא כל-כך מתאימים. אנחנו ניישר את התקיקה שלנו, על-מנת שנוכל להיות

חלק נזאותה קהילייה בינלאומית. והאבחנה בין כלי שיט זר ושאינו זר, היא זאת שגם שואבת

את המקור שלה במדינת הדגל. כי ברגע שהכלי לא רשוס במרשס הישראלי, מבחינתי, הוא

במדינת דגל אחרת, רשוס במרשם אתר ומניף דגל אחר.
זאב לשם
לא ייתכן לעולם מצב טכני, שאונייה תניף דגל במדינה שונה ממדינת הרישום. דהיינו,

אונייה שרשומה במדינה מסויימת, לעולס לא תובל להניף דגל של מדינה אחרת. אונייה

שרשומה בליבריה, לעולס תניף דגל ליברי.
מרדכי חבר
זה פשוט לא נכון.
אתי בנדלר
יש אפשרות לרישוס בשתי מדינות כמו אזרחות כפולה ?
זאב לשם
כן.
אתי בנדלר
אז אולי זד התשובה להערה.
מרדכי תבר
אני רוצה להגיד ליושב ראש הוועדה, חבר הכנסת עזרא. הגוף שאני מייצג, אנחנו מאוד

אינטרסנטיים שהתקנות האלה באמת יעברו ויאושרו" אנחנו האחרונים שמתנגדים להן, יש לנו

הסתייגויות למס3ר ניסוחים כאיגוד מקצועי, ככאלה שמייצגיס את כל הימאים הישראליים,

ואם נלך לשחר ההיסטוריה, כל האמנות האלה שאותן מדינוח הצטרפו ויזמו אותן התחילו

בגלל מאבקים מקצועיים של ימאים שעובדים בים בתנאי סיכון, והרבה מדינות התכחשו להם.

אנחנו שמחים שהיום כל המדינות. בעזרם ארגו1. אימ"ג, בלחץ של איגודים מקצועיים, הגיעו

וגיבשו אמנות כאלה, ובאמת הממשלות מצסרפות אליהן. יחד עם זאת, אנחנו מבקשים,

שבאמת התקנות האלה לא יהיו תקנות רק על מנת שהן יהיו רשומות בספר התקנות, ויהיו בהן

כל מיני פרצות שאפשר לעקוף ולסכן את החיים שלנו ביס. בסופו של דבר, אנחנו אלה

שנוסעים בים, ואנחנו האינסרסנטים הגדולים ביותר שהתקנות האלה ימומשו.
מ"מ היו"ר גדעון עזרא
העובדות שהיא אמרה אינן נכונות?
מרדכי חבר
לדעתי, לא. נתתי דוגמה של ישראל. לכן ההסתייגות שלי. אני חושב שהגברת מלי סיטון

לא ירדה לסוף דעתי, בהסתייגות שדיברתי על נושא של מרשם ודגל. מוצע פה ''המדינה

שבמרשם כלי השיט שלה רשום כלי השיט הזר, ואשר את דגלה היא מניפה. ההתייחסות שלי

היתה - לפי ההצעה שלנו לא חייבת להיות קורלציה בין המרשם שהיא רשומה והדגל. לדעתי,

כל אונייה כזאת צריכה לעבור את המבדקים האלה, אס היא ברישום זר, או לחילופין, מניפה

דגל זר. ולא מחוייב שהרישום של המדינה, שבה היא נמצאת, יהיה זהה לדגל שהיא תניף.

וזאת היתה ההסתייגות. כדוגמה הטובה ביותר נתתי גם את מדינת ישראל, שעושה את זה.

מכל מיני סיבות שונות יש לא מעט אוניות שרשומות במרשם הישראלי.
אתי בנדלר
בלבד?
מרדכי חבר
לדעתי, כן. והחוק הישראלי חל עליהן.
זאב לשמ
לא נכון.
אתי בנדלר
אומרים לך, שפשוט לא ייתכן מצב כזה.
מלי סיטוו
אבל זה לא רלוונטי לתקנות וזאלה.

אתה יודע באיזו תקנה מופיע המונח ''מדינח הדגל''? - התקנה היחידה שבה מופיע המונח

הזה הוא התובה לדווח שעיכבח הפלגה של כלי שיט בזה. זאת אומרת, כל הדיווח שלנו הוא
מרדכי תבר
על הבדיקה. אבל הבדיקה לפני כן היא אחרת.
מלי סיטוו
המונחים שמופיעים בסעיף ההגדרות הם מונחים שאחר-כך מופיעים בגוף התקנות.

המונח הזח, שאתה טוען שצריך לשנות,בוא נראה - - -
מ"מ היו"ר גדעון עזרא
את עוקפת את התשובה.
מלי סיטון
אני לא מנסה לעקוף, אני מנסה להראות איפה זה בא לידי ביטוי, ולמה זה לא רלוונטי.
מ"מ היו"ר גדעוו עזרא
את מנסה את הוויבות הזה לעקוף, ועל ידי כך להראות שזה לא רלוונטי.
מלי סיטוו
זה לא רלוונטי.
מ"מ היו"ר גדעוו עזרא
אתה תושב שזה כן רלוונטי?
מרדכי חב!
:

אני בהחלט חושב שזה רלוונטי, מפני שיכולה להיות אונייה שרשומה בישראל ומניפה

דגל בליץ.
מלי סיטון
המונחים האלה, נראה איר הס משתלבים בגוף התקנות. התקנה שבה מופיע המונת

"מדינת הדגל" הן התקנות או 52י. רבתי, שזו ההודעה, אם אסרת על כניסת כלי שיט זר, אתה

תמסור את זה למדינת הדגל שבה רשום כלי השיט, או ב-52יא. ואז אתה צריך לדוות על

עיכוב של כלי שיט.

כשאנתנו בוחנים מהי מדינת הדגל, שלה צריך להודיע או שלה צריך למסור את כל

החובות שמנויות פה בתקנות, אז אני אפנה לנזדינה אשר במרשס כלי השיט שלה רשום כלי

השיט הזה, ושאת את דיגלה הוא מניף. אלה שני התנאים המצטברים שבמשפט הבינלאומי

דנים על האחריות של מדינת הדגל לבלי שרשום בה.
מ"מ היו"ר גדעוו עזרא
האם ההגדרה הזאת איננה תופסת רק לגבי התקנת הזאת?
מלי סיטוו
זה לא מופיע במקום אחר. אם זה יופיע, אז נבדוק את זה. למיטב זכרוני זה מופיע

בחובת הדיווח.
מ"מ היו"ר גדעוו עזרא
אני לא מציע שמשני הסעיפים האלה, מזה נעשה ענייו.
מרדכי חבר
אני פשוט חושש, שאולי יש כלי שיט, שצריך לבדוק אותם, והם יתחמקו מהבדיקה הזאת.
מ"מ היו"ר גדעון עזרא
אנחנו מנושיכיס.
מלי סיטון
(קוראת מהתקנות את ההגדרות: בדיקת תיעוד).

צריך להזכיר, שאמנה משמעה הגדרה ראשונה שמופיעה בסעיף הזה, והוא מעניין

האמנות הבינלאומיות הנבדקות.
(קוראת מהתקנות את ההגדרות
מפקח כלי שיט).

אני רוצה להסביר שבתקנות הנמלים (בטיחות השיט) בבר קיים ומוזבר המונח "מפקח

כלי שיט", ומשמעו, מי שנתמנה על-ידי מנהל המינהל הוא צריך להיות בעל הסכמה של רב-

חובל או קצין מכונות ראשי, כשמדובר בכלי שיט גדולים, ובכלי שיט קטנים - הסמכה פחותה.

לצורך התקנות האלה, ובגלל שמדובר בהכשרה מיוחדת שצריכים מפקחי כלי השיט

במינהל הספנות לעבור, אנחנו מבקשים, שהרקע ייבדק, כאשר הוא לפחות שנה בתפקידו

ושהמנהל מינה אותו במיוחד, לפי הפרק הזה ולא מספיקה ההסמכה הרגילה. זאת, מאחר שיש

הרבה מאוד נושאים חדשים שהמפקחים אמורים להשתלם בהם, וכבר עברו את ההשתלמויו

האלה עוד לפני שהחקיקה התקבלה, המפקחים במינהל הספנות והנמלים רכשו את הידע

וההכשרה לביצוע הבדיקות המסויימות האלה.
מרדכי חבר
אם אני מבין נכון, ההגדרה פה של מפקח כלי שיט היא בדיוק אותה הגדרה במו שזה בא

לידי ביטוי בתקנות הנמלים (בטיחות השיט), התשמ"ג-1992.
מלי סיטון
אני הוספתי.
מרדכי חבר
בהערה של הדרישות והכישורים, מעבר לזה עוד שנה של נסיון של ותק.
מלי סיטון
לפחות.

החשוב הוא שהמנהל מינה את אותו מפקח לצורך העניין הזה.

בנוסח המונח לנגד עיניכם, בכך מסתיים הסעיף הזה, אבל בהערות שקיבלנו רק בשבוע

שעבך מהמשרד לאיכות הסביבה, הם ביקשו להוסיף הגדרה של המונח "תעודה". ואנחנו

הסכמנו, לכן המונח הבא שיבוא, בסוף הסעיף הזה הוא: "''תעודה" - מסמך בר תוקף שהוציא

ארגון מוכר או צד לאמנה, והמכיל מידע מדוייק ומשמעותי בנוגע לעמידה בדרישות אמנה".

קיבלנו גם אישור ממשרד המשפטים לניסוח הזה.

בכר נסתיימה תקנה 52א. רבתי, אם למישהו יש עוד הערות.
לאה ורון
חבר הכנסת גדעון עזרא, אני מציעה שזה יהיה הרגע, שאתם מאשרים את 52א.
מ"מ היו"ר גדעון עזרא
אמרנו שכל זמן שלא מפסיקים, אנחנו מאשרים.

תקנה 52א.- אושרה

(יו"ר הוועדה, חבר הכנסת אברהם יחזקאל חזר)
מלי סיטון
(קוראת מהתקנות סעיף 52ב. - איסור השטה).



52ג. ''(א) כלי שיט זר ייבדק בדיקת תיעוד ובדיקה של מצבו הבללי" - במקום ומצב

בללי - בידי מפקח בלי שיט, בהתקיימ אתד מאלה: "(1) המנהל או מפקח כלי שיט סבור כי יש

לקיימ בדיקת תיעוד" - כל התיקונימ הקלימ שאני עושה, הם לבקשח המשרד לאיכות הסביבה

- "(2) מדינה אחרת החברה באימ"ו ביקשה שתיעדך בדיקת תיעוד; (3) נממרה ידיעה מאיש

צוות כלי שיט מארגון מקצועי' - ופה יש תוספת של המשרד לאיכות הסביבה, כדי שהס גמ

יהיו גורס שיוכל לבקש בדיקה - "או מכל בעל ענייו אחר בבטיחות השיט".
אתי בנדלר
אני רוצה להפנות את תשומת ליבך, שלשתינו יש ענייו רב בבטיחות השיט.
מלי סיטוו
אז תתלונני, ואנחנו נבדוק. איני יכולה לסגור את זה לאף אחד. אני מוכנה לשמוע

תלונוח של כולם.
גדעוו עזרא
אני מבקש להתייחם לסעיף קטן 1. אני שואל איזה סייגים שמה המדינה למפקח שבמקרה

הטוב הוא רוצה לרדת לחייה של חברה מסויימת מסיבות השמורות עימו? המפקח הזה הוא

סוברני?
מלי סיטון
המפקח, אנחנו תיכף נגיע לזה, יש לו רשימה סגורה, סילבוס סגור ונתון של דבריס

שהוא בודק אותס. הוא לא מתליט 1זה הוא בודק.
גדעוו עזרא
"המנהל סבור כי יש לקייס בדיקת תיעוד", למה לא מפנים לסעיף הזה שאת מדברת

עליו?
מלי סיטוו
הבדיקה הראשונה, בדיקת תיעוד, זה להוכיח שהוא מחזיק את התעודות לפי האמנות

שמנויות. זה ענייו טכני. יש תעודה אן איו תעודה, בזה אין יכולת לרדת לחייו של מישהו.

ברגע שאנחנו מגיעים לעילות לבדיקה המפורטת יותר, שזה 52ד. יש כבר סעיפי בדיקה מאוד

ספציפיים שאי-אפשר לסטות מהם.

בסנניף קטן (3) "...מארגון מקצועי" - התוספת היא - "או מכל בעל עניין אחר בבטיחות

השיט או בשמירת איכות הסביבה הימית" - קיבלנו את הבקשה של המשרד לאיכות הסביבה,

שלפיה יש צורר בקיום בדיקת תיעוד.

"(ב) בעליו או קברניטו של כלי שיט שעומדת להיערך בו בדיקת תיעוד" - במקום המלה

ימסור - "יציג בפני המפקח כלי שיט כל תעודה או מסמך המצוי ברשותו או בשליטתו והנוגע

לכשירותו של כלי השיט לשוט, או כל תיעוד אתר על פי אמנה".

52ד. "(א) בעליו או קברניטו של כלי שיט זר יעמיד את כלי השיט לבדיקה תפעוליח

מפורטת (להלן - בדיקה מפורטת) כפי שיורה מפקח כלי שיט, אס התעורר ספק" - אני מוסיפה

את המלה בעת - "בעת בדיקת התיעוד לגבי אתד מאלה:'

(קוראת מהתקנות סעיפיס קטניס (1),(2) ו-(3)).

(4) "גוף כלי השיט - פה יש תיקון - מערכותיו או מתקניו ניזוקו - אני חוזרת למקור -

באופן שנגרמה סכנה לאפיצות כלי השיט."
גדעוו עזרא
מה זה?
מלי סיטוו
אפיצות כלי השיט, זו היכולה שלא לעמוד בלחציס ובחנאיס של ציפה.



(קוראת מהתקנות סעיף קטן 5).

"(6) רב החובל או צוות כלי השיט אינם בקיאים בפעילות החיונית של כלי השיט בקשר

לבטיחות השיט או למניעת זיהום הים" - פה הוספנו הים -"או שפעילות חיונית כאמור לא

בוצעה למרות הצורר לבצעה".

(קוראת מהתקנות סעיף קטן 7).
גדעון עזרא
איך אפשר על-ידי בדיקת התיעוד, מה לסעיף קטן 6 ולבדיקת התיעוד?
מלי סיטון
אני כבר לא בבדיקת התיעוד.
גדעון עזרא
כתוב פח ''אם התעורר ספק בבדיקת התיעוד לגבי אחד מאלה", ואז זה מונה את כל אחד

נואלה.
אליעזר שטרנברג
מניסיוני אני מבקש תעודה ממישהו, הוא קורא לאיש הצוות, הקפטן מדבר עם תורכי,

הוא מדבר באנגלית, התורכי לא מבין מהו רוצה ממנו. סך-הכל ביקשנו תעודה. עכשיו, אם

תהיה שריפה הוא יגיד לו, הוא גם לא יידע לאן ללכת. זאת אומרת, יש בעיה, אנחנו כבר

רואים במקרה כזה שאין קשר בין הצוות.
גדעון עזרא
זה נקרא בדיקת תיעוד?
אליעזר שטרנברג
בתיעוד, אתה מגלה אח זה בעת הבדיקה.
מלי סיטון
כשמפקת כלי שיט עולה, הדבר הראשוני שהוא בודק בכלי השיט, זה את התיעוד של

הכלי. ב1זהלך הבדיקה הזאת יבול להתעורר בו ספק לגבי בל מיני דברים אחרים, כמו, למשל,

הסיטואציה שדיבר עליה רב חובל שטרנברג. זאת אומרת, באת לבקש מרב החובל את התעודה,

הוא קרא לתורכי שלו ודיבר אליו בשפה מסויימת שראית על פניו שהוא לא מבין, וכר יכול

להתעורר אצלך ספק סביר, שגם אם הוא יתן לו פקודה אחרח, בכל מה שנוגע לחפעול של כלי

השיט, הוא גם לא יבין למה הוא מתכוון וזאת הכוונה בסעיף קטן 7, שאין תקשורת ראויה

בין אנשי מפתת בצוות כלי השיט, לבין שאר אנשי הצוות, בהיעדר שפה משותפת, למשל.
גדעון עזרא
את עדיין אומרת לי, מה שאמרת קודם, שמפקח כזה לא יכול לרדת לחיים טל ספינה?
מלי סיטון
למה שיירד לחיים, מה ייצא לו מזה?
אברהם לוי
רק אם זה משהו מוחשי.
גדעון עזרא
אם התורכי לא מבין את רב החובל זה משחו מוחשי?
אברהם לוי
בוודאי.
אליעזר שטינברג
איר הוא נותן לו הוראה בקשר לכיבוי שריפה או להוריד סירת הצלה. אם הוא לא יידע

להעביר אח זה, המצב לא טוב. אנחנו נתקלים בזה.
גדעוו עזרא
"אינם בקיאים בפעילות וזיונית של כלי השיט בקשר לבטיחות השיט למניעת זיהום",

אין סוף לדברים האלה.
אליעזר שטרנברג
אונייה מגיעה לתוף, לא נותנים לאף אחד לרדח לחוף, אומרים: תורידו סירות הצלה - -
גדעוו עזרא
יש אפשרות לכלי השיט הזר הזה לערער על התלטה של המפקח.
מלי סיטון
כשאתה מוסר לו דוח על הליקויים שמצאת, אז יכול להיות שיג ושית ביניהם, אבל זה

ענייו טכני, שאם יש אותו - יש, ואם אין אותו - אין.
גדעוו עזרא
אם את אומרת 'אין תקשורת ראויה,, זה לא דבר טכני.
מלי סיטון
זה לא דבר שעל פניו אתה יכול לראות אותו?
גדעון עזרא
אם את אומרת "אינם בקיאים בפעילות של כלי השיט, ואשר לבטיתות" - אלה לא דברים

מתמטיים, חד משמעית.
מלי סיטון
למה? הנושא של הורדת סירות הצלה. למשל.
היו"ר אברהם יחזקאל
יש לי רק הערה ברשותך לעניין. מדובר פה, בסופו של דבר, בתרגום של תקנות

בינלאומיות. אני מבין שהדברים האלה גם מופיעים - - -
גדעון עזרא
אבל למה אין אפשרות ערעור? זאת אחת הבעיות שלנו במדינה, שמישהו קבע וזהו.
מלי סיטוו
אני לא מבינה על מה צריך להשיג. ברגע שמפקח כלי שיט מוצא שכלי שיט לא מקיים

דרישה, כי אין לו תעודה - - -
גדעון עזרא
אני מדבר על מישהו שמתאנה לו, שיורד ל-חייו.
מלי סיטון
אבל הדרישה היא בסך-הכל שתהיה לו אותה תעודה. אני לא מענישה מעבר לזה.
גדעון עורא
בגלל התעודה? את מדברת איתי על תעודה? את מדברת איתי על מליון דברים תוץ

מתעודה. עם תעודה אין לי בעיה.
מלי סימור
עוד לא הגענו לדברים האלה. התשובה לכל הליקויים שמוצא מפקח היא פשוט לתת לו

את התשובה לכל ליקוי שהוא מצא כמו.. למשל, להוכיח לו שהתיעוד כן עונה על הדרישות,

או שהצוות כן מצלית לתקשר.
גדעון עזרא
אני חושב שאת לא מבינה מה שאני אומר לך.

סעיף קמן 6. מה הקשר בין לבין היעוד.
אליעזר שטרנברג
זאת עילה לבדיקה מפורמת. כשרואים שאין תקשורח, אז יש עילה לבדיקה מפורטת.
מלי סימון
הוא מתכוון לסעיף 6. כשמפקח כלי שיט עולה על הכלי, ואחת מהתעודות היא תעודה

לפי אמנה למניעת זיהום הים, לפי התעודה הזאת כלי -השיט צריך להיות מצוייד בציוד מאוד

מכני, כשהמפקח בודק את התעודה הזאת, ועל פניו נראה לו שהם לא יודעים מה לעשות עמ

הציוד הזה. הוא שואל אותו "איפה התיעוד? איפה הציוד?" לאור התעודה, הוא רוצה לראות

שמתממשים בכלי אותם דברים שהתעודה מחייבת שיהיו בכלי. הוא רואה שאיש הצוות לא

מבין מה שהקברניט אומר לו להראות למפקח, להוכיח לו שהתיעוד טועה.
גדעון עזרא
אני מבין מה שאת אומרת. אם את לא יודעת, תגידי 'אין לי תשובה''. אני חושב שאת

נותנת פה כוח למפקח לדברים שהם סובייקטיביים, את נות1ח לו כוח, ואין לו אפשרות לערער

על ההחלטות בכלל. אני חושב שרצוי, שכל מפקח אצלנו במדינה יידע שאפשר לפנות

לאינסמנציה יותר גבוהה ולערער על החלטות שלה. אני לא מביו את זה בכלל. ואת יוצאת

מנקודת הנחה שהוא אלוהים וזהו. את יודעת כמה אלוהינו כאלה יש לנו במדינה, ובגלל זה

אנחנו מובלים. השאלה היא אם אי-אפשר למצוא דרך. ואני חושב שזה בריא ודמוקרמי ומוב

למדינה כמו שלנו. שתהיה אפשרות ערעור.
נזרדכי חבר
זה באמת ההמשך של ההסתייגויות שלנו. אנחנו גם כן חושבים שמי שרשאי לעשות את

כל העיכובים. זה למעשה לא כל-כך המפקח אלא המנהל. ואולי צריך בהמשך לשנות. שבאמת

מי שגורם לעיכובים האלה. אם הוא מוצא ליקויים. זה אוחו מפקח כלי שיט. וצריך להוסיף

פה עוד איזה פרק. או עוד הוספה, על זכות הערער לאנשים שרואים עצמם נפגעים מהחלטת

המפקח. זה קיים אצל מנהל המינהל.
מלי סיטון
זה קיים לגבי כלי שימ ישראלי. לא בזרים.
מרדכי חבר
אנחנו לא מדברים על ישראלי. גברח מלי סיטון. וחבר כנסת גדעון עזרא העלה את עניין

הזכות לערער. שפה היא לא מופיעה בתקנות האלה של בדיקח כלי שימ זרים.
היו"ר אברהם יחזקאל
מליחה. מה קיים בכל העולם?
מלי סיטון
בכל העולם, זה סוף פסוק.
היו"ר אברהם יחזקאל
י למה אני צריו להיות יותר חכמולוג מאחרים? אומרים שזה לא נוקובל בשום מקום אחר.
גדעון עזרא
אני לא יודע מה קיים בכל העולם, אני אומר דבר אחד, שבמדינה מתוקנת, כשאנחנו

יודעים כבר איזה אנשים עושים מה במדינות מסויימות, ואם אתה לא שם להם שם כסף בתוך

הפנקס וביוצא בזה, אז שוס דבד לא זז, רצוי שבמדינה כמו שלנו תהיה אפשר מראש למנוע

החלטות שרירותיות שאין להן בסיס.
מלי סיטוו
למה שתן יהיו שרירותיות?
גדעון עזרא
מפני שבכל דבר במדינה יש לר אפשרות לערער, עד שאת מגיעה לכלי שיט.
אברהם לוי
גס בטסט לאוטו יש אותו דבך. בעל טסט אומר לי שאני צריך לעשות את זה ואת זה, מה

אני יכול לעשות?
גדעון עזרא
אתה מדבר כאן על כסף גדול. אתה מדבר על כלי שיט שאתה יכול לעכב אותו ימים

שלמיס, וזה כרוך בכספיס גדולים, ואל תקל ראש בדברים האלה. מה אתה משווה?
אתי בנדלר
את רוצה לשקול מתן זכות ערער?
מלי סיטוו
מי ישלם את העיכוב של כלי השיט עד שיישמע הערער? זאת בעיה טכנית: תחבר את

הצינור הזה לטנק הזה, ואז תובל לצאת. על זה הוא יערער?
גדעון עזרא
יש שני דבריס: יש דברים שהם עובדות, שרואיס אותם בעינייס, ויש דברים שהם לא

עובדות. על דברים שחם עובדות אני לא מתווכם. דברים שהם לא עובדות, על זה אני מדבר.
עוזי רדיאו
מה קורה בתעופה למשל?
גדעון עזרא
אני מדבר על כלי שיט, אני יודע מה קורה בתעופה? אני לא יודע מה קורה.
עוזי רדיאן
אני מניח שזח אותו דבד, אם מוצאים משהו פגומ.
גדעון עזרא
כששם אתה מוצא משהו לא תקין, ישר רצים לבג"ץ, ופה מפקח שיט הוא אלוהים. מה

קרה?
מלי סיטון
אפילו בכלים הישראליים, שיש לי דרישות אליו, על החלטה של מפקח אין ערער.
גדעוו עזרא
ואם יש לו משהו נגדר' אתה יכול לאכול אותה בגדול.
היו"ר אברהם יחזקאל
פה, זה אוניות זרות.
גדעוו עזרא
באוניות זרות זה אפילו יותר קל.
היו"ר אברהם יחזקאל
אני מאמין שיש אינטרם ישראלי בעניין.
גדעון עזרא
אני לא מבין מה איכפת לכם לכתוב סעיף כזה? מה איכפת לכם להוסיף שתהיה סמכות

ערעור?
זאב לשם
זה מלווה בכספים ובפיצויים וכל העניין הזה, ואנחנו לא מעוניינים.
היו"ר אברהם יחזקאל
מה זה סמכות ערעור? - זה אומר שאני מערער, אני ממתין כמה ימים בנמל או לפני

הנמל.
גדעון עזרא
תסלח לי, אם הוא מאשר, אז. הוא נוסע. אם הוא לא מאשר, הוא לא נוסע. בלאו הכי

הוא ממתין.
היו"ר אברהם יחזקאל
מה קורה אם הוא לא מאשר?
מלי סיטון
יחליפו פקסים עם מדינת הדגל, כדי לדעת אם לחבר את הצינור או לא לחבר.
גדעוו עזרא
אני לא מדבר על חיבור צינור, אני מדבר על כך שאיו תקשורת ראויה בין אנשי מפתח

בצוות.
מלי סיטון
יש עכשיו הקפדה גם על הדברימ האלה. אני חושבח שזה ראוי, ואני חושבת שיותר טוב

למדינת ישראל לעמוד על הדברים האלה.
גדעון עזרא
כשאתה מקבל מידע או תלונה או ידיעה. על סמך ידיעה.
מלי סימון
אם איגוד קציני הים יפנה למינהל הספנות ויגיד ''האונייה הזרה הזאת שנזתקרבת

עכשיו, יש שם מיפגע חמור", אז אנחנו נרוץ לאונייה לפי סעיף קטן 10, וחובה עלינו לעשות

זאת.
גדעון עזרא
מלחי לי, אח לא אומרת איגוד קציני הים, אח אומרת שאני גם יכול.
מלי סיטון
כו.
גדעון עזרא
במינהל תקין צריך שלאף פקיד לא יהיה יותר מדי כוח, שיגיד: אני ואפסי עוד. לא יזיק

לנו במדינח ישראל - - -
מלי סיטון
איזה כוח? זה שהוא רוצה לקיים בדיקה זה כוח? איזה כוח יש לו?
גדעון עזרא
אח אומרת שבשיס ישראלי זה קייס.
מלי סימון
אבל איזה כוח זה? לבדוק כלי זה כוח?
גדעון עזרא
להעמיד אונייה ליד רציף זה כוח.
מלי סימון
הוא בודק אותה. היא עומדח שם ממילא.
גדעון עזרא
אני אומר: אם הוא החליט.
מלי סימון
עוד לא הגענו להחלמה שלו. בינתיים אנחנו עדייו בדברים שיכולים לעורר אח הספק.
גדעון עזרא
אז אני מקדים את המאוחר.-מותר לו להעמיד אותה?
מלי סימון
בוודאי. אבל נגיע לסיבות שבגללו מותר. אתה רוצה שכל מפרץ חיפה או אילת יתמלאו

בשמו, ורק העלוח שזה יעלה למדינת ישראל תהיה פי מליון ממה שיעלה למפקח לבדוק אותה

ולאסור אח ההפלגה שלה?
זאב לשם
יש היום חרבה אוניות, בעיקר האוניות חאלה, זאת הכוונה לבדוק אותו. אלה אוניות

שעומדות בחת-סטנדרט. האוניות האלה מצוותות בצוות ימי לא הומגני, זה צוות שנאסר בכל

מיני מקומות, בעולם, במדינות שונות' ויכולה להיות בעיה של תקשורת בחור הצווח להפעלת

תקני הבטיחות, ציוד הבטיחות באונייה. הפעלה תקינה של כלי השיט עצמו. וזה מפקח ימי,

כשהוא עולה ורואה שיש מגדל בבל באונייה הזאת, שאף אחד לא מביו אח השני, או שיכולה



להיווצר בעיה בטיהותית באונייה, הוא בהתלט, מכאן הולך לבדיקות נוספות. הוא רואה אם

יש תקשורת, אם יבולה להיות תקשורת בין הצוות. אם יש לה התיעוד המתאים, אנו יש הציוד

המתאים. זה דבר שהוא מאוד-מאוד ספציפי לספנות זרה בזאת. לא תמצא את זה באונייה

אנגלית, לא בצרפתית ולא באיטלקית. לא תמצא את זה בשום אונייה שמניפה דגל לאומי.

אתה עלול למצוא את זה באוניות של מזרת אירופה או באוניות של המזרת הרתוק, שיש שם

ציוות פיליפיני ומכל העולם. ערב רב של אנשים, ממולדביה ועד איפה שאתה רוצה, שפשוט

לא מבינים אתד את השני. יבולה להיות בעיה מאוד רצינית. הבוונה פה בסעיף הזה היא

באמת לבסות את המקרה הזה.
מרדכי תבר
לצערי, גם באוניות ישראליות. יש 22 איש, ואם יש מלת תורכי, הוא מבין את הקפיטן

הישראלי?
זאב לשם
אנתנו עושים להם אימות תעודות והבנת הנקרא במינהל הספנות.
גדעוו עזרא
עם כל מה שאתה אומר, לא יזיק שתהיה אפשרות לערער, ולא יקרה שום דבר. אני לא

מבין את ההתעקשות שלכם.
מלי סיטוו
זה לא עניין של התעקשות, זה עניין שאנתנו מוכרחים ליישר קו עם מה שקורה בעולם.
גדעוו עזרא
אני לא יודע מאיפה את יודעת על מה שקורה בעולם.
מלי סיטון
לדבריו אני לא יודעת, אבל אני מנסה להשיב לך. למה אתה עונה לי בך? למה אתה

אומר לי שאני לא יודטת, זה לא הוגן. אבי תרגמתי את התומר הזה, וזה מה שבארגון הספנות

הבינלאומי, בכל המדינות, מתקיים. אז למה אני לא יודעת?
גדעון עזרא
אי-אפשר שבישראל תהיה יוזמה שלא קיימת בעולם?
מלי סיטון
אני רוצה להראות לך עוד דבר שיש סעיף אתד אחרי זה.
גדעוו עזרא
את לא נותנת לי תשובה בענייו הזה.
מלי סיטון
אני עונה. אני רוצה להראות לך עוד תקנה שיש.
אברהם לוי
כל בעל אונייה שיימצא מנלע. לעצור לו את האונייה, הוא ייקת את מיטב עורכי הדין,

יילך לבית משפט, יוציא צו מניעה, והם ימצאו את עצמם רק בבתי דין.
גדעוו עזרא
זה יכול להיות גם היום.
מלי סיטון
אני רוצה רק להזכיר שבתקנה הבאה, 52ה. רבתי, מפורטים בה הסייגים שלאורם צריר

מפקח בלי שיט להחליט אם הוא שולם את כלי השיט לבדיקה מפורטת, בר שבותו לא בשמיים,

והוא מוגבל בבר שהוא לא י.בול לשלוח או לעבב בלי שיט בזה, למשל, אם יש סבנה לנוסעים,

למטען, לצוות או לבלי השיט, אם הדבר יכול לפגוע בתפעול השוטף של בלי השיט.
היו"ר אברהם יתזקאל
אנתנו עדיין לא בסעיף .52ה.
מלי סיטון
אני מנסה להראות שיש מגבלות לבותו של המפקח.
היו"ר אברהם יחזקאל
אנתנו מדלגים על סעיף 52ד. אנתנו עוברים לסעיף 52ה.
סלי סיטון
(קוראת סעיף 52ה - סייג להעמדה לבדיקה מפורטת - (1), (2)).
מרדבי תבר
אני חושב שסעיף קטן 1 צריר להיות מבוטל. אם רב התובל של בלי השיט קבע, בי אין

בביצוע הבדיקה המפורטת כדי לסכן את בטיחות כלי השיט. מנסיוני ברב חובל של אונייה

ישראלית, אם היא תעמוד בנמל תוץ, ויש במה באותו מקום בחוץ, אותן סמכויות לבדוק, טבעי

שאם אני חושב שהאונייה שלי לא בסדר. ומופעלים עליי לתצים בלבליים על-ידי בעלי

האונייה ובדומה, אני אגיד שאם יעשו את הבדיקה הזאת, זאת סכנה לבלי השיט, ואז לא יעשו

את הבדיקה, והאונייה תצא לא כשרה לשיט. פה למעשה, נותנים לאותו רב תובל של האונייה

שנבדקת, שאמורה להיבדק, את היבולת להגיד: אני עובר על החוק, אני חושב שאם תעשה את

הבדיקה אתה תסכן את כלי השיט שלי. ואז לא יבדקו את בלי השיט.
אליעזר שטרנברג
אז נשאל אותו מתי תיגמר המבנה. אז הוא יגיד: עוד שעתיים בשנגמור את המטען. אז

נגיד: תתבה שעתיים.
מרדבי תבר
לא בר כתוב בסעיף הקטן. אז אנתנו יבולים להגיע למצב, אני על התקנות האלה מברך,

אבל מה הועילו חכמים בתקנתם? לכן. אני חושב; שצריך קצת יותר למסמר את הסעיף הזה, מה

עוד שהוא בא בתנאי, שרק אם הוא מתקיים עם שאר הסעיפים, אז אתה בתור מפקת בלי שיט

יכול לבוא ולבדוק את האונייה. ואם אתה בא לבדוק אח האונייה שלי, רב חובל שטרנברג,

ואני אומר לך שאני חושב שהבדיקה שלך תסכן את בלי השיט שלי, אז אתה למעשה מנוע על-

פי התקנות האלה לבצע את הבדיקה.
אברהם לוי
מי יקבע אם זה מסוכן?
מרדבי תבר
אני חושב שמדינה שמתקינה תקנות באלה לוקתת את האתריות על הבדיקה.
מלי סיטון
אתה ברב תובל, עם האחריות שיש עליך, בא אליך מישהו ואומר: אני רוצה לבצע את
הבדיקה, ואתה אומר
עוד בך ובך זמן הבלי שלי יגמור לפרוק את התומר הממוכן, ואז תבצע

את הבדיקה שלך. זה לא הגיוני בעיניך שיתנו לך את הזבות, כרב תובל של אונייה, בשלוחו

של בעל בלי השיט, לקבוע מתי תיערך הבדיקה.
מרדכי חבר
כבעל מקצוע וכאדם שעמד בבדיקות כאלה בנמלי חוץ לארץ, והייתי באונייה שעצרו

אותה בפיראוס, בגלל אונייה ישראלית שהיתה שם, שלא היתה תקינת לדעתם. ואוניות כאלה,

יוכל לומר לך רב חובל עוזי רדיאן, שהוא נציג חברת הספנות צי"ם, שיש מקרים כאלה, של

אוניות ישראליות, באמת חדשות ומודרניות, שנעצרות גם לבדיקה בנמלי ארצות הברית. בשום

מקום, שום מפקח במדינה זרה, לא בא ושואל את רב החובל שאוחו הוא בודק אם הוא - - -
מלי מימון
את מי אתה רוצה שישאלו? עם מי אתה רוצה שיתייעצו?
מרדכי חבר
הוא לא שואל אותו.
מלי סיטון
אתה, כרב חובל, נותן למפקח לעשות, מתי שהוא רוצה, את הבדיקה?
מרדכי חבר
הוא בא לרב החובל מכות הסמכויות שמעניקה לו המדינה, וזה עיקר האמנה. מכות

התקנות שיותקנו פה הוא שואב את הכוח החוקי לעשות את הבדיקה. הוא מודיע לרב החובל,

זה נעשה בשיתוף פעולה עם רב החובל. אבל לא כמו שמשתמע מסעיף ו, שאוחו רב חובל זר

יכול לגרום לביטול הבדיקה.
מלי סיטון
הוא לא יכול.
מרדכי חבר
בזה שהוא אומר לו: סליחה, אדוני, הבדיקה שלר תסכן כרגע את אונייתי - אחה מנוע

מלעשות את הבדיקה.
היו"ר אברהם יחזקאל
אני לא רב חובל, מה אתה מבין מהנוסח?
אליעזר שטרנברג
שאמ רב החובל אומר "זה מסוכן" - לא עושים את הבדיקה, אבל אומרים לו: אדוני,

תודיע לי, מתי זה לא יהיה מסוכן.
מרדכי חבר
זה לא כחוב פה.
אליעזר שטרנברג
יש בדיקות שאנחנו רוצים שיעשו סגירה. ואז בא הקפטן ואומר: אם תעשה לי עכשיו

סגירה יקרה למטען שלי משהן, אז אני אומר: בסדר קפטן, עוד כמה זמן זה יקח? - שעתיים.

בסדר.
מרדכי חבר
אני מסכיס בפרקטיקה, אבל לפי החקנות הוא יכול להגיד לך
אתי בנדלר
מלי סיטון, תוסיפו לרישא ירק אם נתקיימו כל אלה, וכל עוד נתקיימו".
היו"ר אברהם יחזקאל
אדוני רב החובל, גם בעקבוח ההערה של חבר הכנסת גדעון עזרא, ובעקבות ההערה של

נציג איגוד קציני הים, נשאלת שאלה פשוטה השאלה אם התרגום היה סימולטני או שהוא גם

נאחז במציאות?
מלי סימון
הוא היה מאוד מקצועי, ויש פה הצעה של אתי בנדלר להוסיף אחרי המלים "רק אס

נתקיימו כל אלה" את המלים "ובל עוד נתקיימו". זאת אומרת, להגביל את היכולת לסרב רק

כל עוד באמת מתקיימות הע.קבות, ושלא יעשו שימוש בפירוש הזה. זה מספק אותך?
מרדכי תבר
בהחלט.
מלי סיטוו
(קוראת פסקה 52ה(2) מהתקנות).

(3) למפקח כלי השיט ספק סביר - ופה הוספנו את המלה סביר - ביכולתו וברמתו

המקצועית של צוות כלי השיט להפליג מבלי שתיגרם סכנה לכלי השיט, לאנשי הצוות

המשרתים בו או סיכון בלתי סביר לסביבה הימית.
אתי בנדלר
הוועדה צריכה לאשר.את התקנות אולי, תיתן חמש דקות לכולם לעייו בשקט בתקנות,

לקרוא אותן, ואנו יש הערות - להעיד את ההערות תוך כדי העיון, במקום שהקריאה חהיה

בקול רס.

52ה. אושר בשני שינויים.
מרדכי חבר
בסעיפים 52ח ו-52ט, לגבי בדיקה חוזרת ולגבי עניין של עיכוב הפלגה. יש פה עניין

שהמנהל או המפקח, אחרי שהוא גילה את הליקויימ, אותם ליקויים מהותיים שמפורטים פה

בכל התקנות, שהם באמת חשובים, הוא רשאי לעכב את ההפלגה של האונייה, והוא רשאי

להורות על בדיקה חוזרח. אני חושב שהמלה "רשאי" פה לא במקומה. הוא נשלח לגלות אם יש

באמת ליקויים מהותיימ, ואם יש ליקויים מהותיים שמסכניס את ביטחון החיים באונייה או

בשיט או במתקנים מסביב, אז הוא חייב להורוח על בדיקה חוזרת.
מלי סיטוו
רשאי זה חייב.
אתי בנדלר
גם בחקיקה ראשית משתמשים במלה "רשאי", יש על זה פסיקה, עתירה. כותבים כך כדי

שיהיה מקום להפעלת שיקול דעת לפי הנסיבות המשתנות. אבל אם הוא מוצא ליקויים

בטיחותיים, אז במקרה הזה, זה יהיה בלתי סביר אם הוא לא יעכב.
מרדכי חבר
אבל הוא יכול לעשות זאת. .
אתי בנדלר
רק אם יש נסיבות כבדות משקל ביותר. לא סביר לא לתת למי שממונה יכולת לשקול את

כל הנסיבות.
מרדכי חבר
. יש לחצים כלכליים קשים, ועל זה דובר .קודם חבר הכנסת עזרא.
מלי סיטון
'רשאי" משמעו ''חייבי.
היו"ר אברהם יחזקאל
המינוח 'רשאי'' הוא למעשה "חייבי. יוצא הדופן בעניין הזח הוא מאוד יוצא דופן.
מרדכי חבר
אם הוא חייב, אני שקט.
אתי בנדלר
השאלה אם חבר הכנסת עזרא נחה דעתו בקשר להערות שהיו ב-52ד?
גדעון עזרא
לא נחה דעתי.
היויר אברהם יחזקאל
אם לא נחה דעתך, לא נדון בסעיף הבא, ואנשים פה מחכים לסעיף הבא.
היויר אברהם יחזקאל
חבר הכנסת גדעון עזרא, אפשר לאשר את התקנות?
מרדכי חבר
בעיכוב הפלגה, אני חושב שיש קצת עיוות. מפני שבעיכוב הפלגה מי שמוסמך לעכב את

ההפלגה הוא מנהל הסינהל.
אתי בנדלר
זאת סנקציה מאוד כבדה.
מלי סימון
זה בדיוק מה שחבר הכנסת גדעון עזרא ביקש, שלא יהיה לשיקול דעתו של מפקח שירצה

להתנכל למישהו.
מרדכי חבר
אבל למנהל המינהל אין רמה וידע מקצונני.
מלי סיטון
המפקח זה רב חובל שטרנברג, הוא המנהל.
אליעזר שטרנברג
בהגדרות פה אני המנהל. ?
מלי סיטון
החלטה על עיכוב הפלגה, לפי הנוסח שמונח לפניך, הוא למנהל. המנהל בתקנות

הנמלים (בטיחות השיט) הוא סגן מנהל המינהל לעניינים טכניים, רב חובל שטרנברג.
מרדכי חבר
אם זה כל-כך פשוט, למה אתם עושים את ההבחנה בין המנהל לבין המפקח? אם מר

שטרנברג הוא-גם המפקח וגם המנהל, אז תאמרי - - -
מלי סיטון
בדיוק לשיטתו של תבר הכנסת גדעון עזרא, שכשמדובר בעיכוב הפלגה לא לתת דרור

לגחמות של מפקח, אלא זה עולה לדרגת גבוהה יותר.
מרדכי חבר
יושב ראש הוועדה, אם היו מתייחסים יותר ברצינות למכתב שלך, שאתה בזמנו כתבת,

לפני 12 שגה, על הספנות הישראלית. בתור יו"ר המשמרת הצעירה של מפלגת העבודה, אולי

לא חיינו יושבים פה להתקין כל מיני תקנות כאלה.
לאה ורוו
על אוניות זרות?
מרדכי חבר
לא היו בכלל אוניות זרות. הצי הישראלי היה פורח עם המון ימאים ישראליים, עם

בעלי הון ישראליים, ולא היינו צריכים את השטויות האלה.
היו"ר אברהם יחזקאל
אתה הרי תמכת בגישה של חבר הכנסת עזרא שלא לתת יותר מדי סמכות למפקח, ופה

דווקא רצינו להקל.
מרדכי חבר
אבל פה, למי שנותנים את הסמכות, ואני רוצה שהוועדה תהיה ערה לעניין, נותנים את

הסמכות למנהל שהוא מנהל המינהל.
מלי סיטון
אתה טועה.
מרדכי חבר
הוועדה הנכבדה הזאת בסוף תחליט את החלטתה.
מלי סיטוו
אבל תקרא מה כתוב.
מרדכי תבר
גברת מלי סיטון, אני קורא, ומותר לי להגיד כמו שאת אמרת, אולי אני לא קורא טוב,

או כמו שאמר תבר הכנסת גדעון עזרא, שאולי הוא לא יודע לקרוא, או שכולנו לא יודעים

לקרוא?
מלי סיטוו
בתקנה 52י. רבחי ו52יא.. רבתי, כתוב "המנהל רשאי'' ו"החליט המנהל''. המנהל

כהגדרתו בתקנות הנמליס (בטיחות השיט) הוא לא מנהל המינהל.
מרדכי חבר
אז אני מבקש שתקראי אח ההגדרה של המנהל בתקנות בטיחות השיט שאותן את מצטטת.
מלי סיטוו
המנהל - סגן מנהל המינהל לעניינים טכניים. לגבי אונייה, גוררת וספינת מכמורת,

ולגבי כלי שיט אחר - הממונה הארצי על כלי שיט קטנים. לא בסדר?
היו"ר אברהם יחזקאל
הוועדה מאשרת את תקנות הנמלים (בטיחות השיט) (תיקון מס' 3), התשנ"ת-997ו

בשינויים, כ3י שבאו לידי ביטוי בישיבת ועדת תכלכלה.

ג. תקנות הנמלים (אגרות סבלות למטענים הנפרקים במשמרת ג') (הוראת שעה),

התשנ"ז-1997
היו"ר אברהם יחזקאל
אנתנו עוברים לאגרות סבלות למטענים הנפרקים במשמרת גי.
משה ליכט
אנתנו רוצים לעודד עבודה במשמרת גי. השווינו כמה פעמינו את התעריפים, יש לנו שני
מוגי תעריפים
תעריף של מסירה ישירה,. שזה ישר מהאונייה למשאית או משהו מהסוג הזה,

וזה צריך להיות באותה משמרת.- אנחנו מבקשים כאן, שאונייה או מטען שנפרק במשמרת ג'

ויצא מהנמל במשמרת א' בבוקר שלמחרת, ייחשב כאילו זו מסירה ישירה. זה מוזיל את העלות

בצורה ניכרת ללקות.
אתי בנדלר
אנחנו דנים כרגע בתקנות הנמלים (אגרות סבלות למטענים הנפרקים במשמרת גי)

(הוראת שעה), התשנ"ח-998ו- כולם עיינו בוודאי. בתקנות האלה. תקנה 3 אומרת "תוקפן של

תקנות אלה שנה מיום פרסומן". אני מבינה שאתם רוצים את זה לנסיון.
משה ליבם
אנחנו ביקשנו לנסות את זה לשנה, לראות אם זה באמת תורם לעבודה במשמרת גי, אז

נמשיך את זה הלאה.
דוד כוכבא
כמועצת מובילים, כמובן שאנחנו מברכים על העניין הזח. אנחנו מבקשים להרחיב את

ההחלטה הזאת גם למשמרת ב', כיוו1 שמשמרת. ב' מסתיימת ב-22:00, המשאיות הופכות

למחסנים ניידים, זה מייקר לנו את עלויות הביטוח, וממילא אין לנו איפה לפרוק מטען

שמועמם עלינו בנסיעה ישירה בין 6:00 ל-22:00. כמובן, כהתחלה זאת גישה חיובית, ואנחנו

מברכימ על זה.
אתי בנדלר
אתה מדבר על מטען שהתחילו לפרוק במשמרת ב' ולא סיימו.
דוד כוכבא
שהוציאו אותו במשמרת בי, במסירה ישירה, כדי להוזיל עלויוח. אין לנו איפה לפרוק

את המטען הזה, אנחנו הופכים למחסנים ניידים.
היו"ר אברהם יחזקאל
אני חושב שהנושא הוא נושא חשוב להתדיינות. בינתיים אתה מברך על המצב, אז נסתפק

בברכה בעניין הזה, ונעבור לנושא הבא.

תקנות הנמלים (אגרות סבלות למטענים הנפרקים במשמרת ג') (הוראח שעה),

התשנ"ז-1997 - אושרו.



ד. תקנות הנמלים (תיקון), התשנ"ז-1997 בדבר אגרות לכלי שיט נמליים
היו"ר אברהם יחזקאל
אנחנו עוברים לנושא הבא.
משה ליבט
אנחנו מדברים על כלי שיט קטנים בדרך-כלל עד 30-50 מטר, סדר גודל כזה, שחונים

בנמל, והתעריף הקיים היום בנמל הוא תעריף ארבאי, הוא 93 דולר לשנה - אני רק שואל כמה

עולה חניה לאוטו לחודש - זה מה שקיים בחקנות.
היו"ר אברהם יחזקאל
מה קיים בעולם.
נסים בן-דוד
פחות.
משה ליכט
פי 10.
יוחנן שפיר
אני חושב שהעולם הוא לא דוגמה פה. העולם הוא גדול ויש בגרמניה המון נמלים, ויש

ביוון המון מפרצים, במדינת ישראל יש חוף ארוך וישר.
משה ליכט
בדיוק בגלל זה אנחנו רוצים להוציא את הספינות האלה.
יוחנן שפיר
אבל מי שצריך את הנמל תלוי רק בנמל.
משה ליכט
אני מוכן להביא דוגמאות מהעולם. מידיעה אישית אני בטוח שבעולם זה פי 10

מהתעריף הרשום.
יוחנו שפיר
אתה רוצה להעלות את זה ב-1,700%
משה ליכט
כיוון שיש לנו מחסור אדיר ברציפים. חלק גדול מהספינות האלה מהוות הפרעה. נכון

שיש לכאורה סמכות למנהל הנמל להוציא, חלק אפילו חצי טבועות בתוך הנמל. ולמנהל הנמל

קשה מאוד להפעיל את סמכותו. לכן, אנתנו רוצים, דרך המניע הכלכלי, חלק מהן להוציא.

נקודה נוספת בתוך התלונה הזאת. שאנחנו פה רצינו להקל מאוד. בפעם הקודמת,

כשהלינו בוועדה, וזה היה לפני שנתיים ומעלה, הטענה היתה שיש לאנשים חוזים. חלק מהם

באמת עובדים על-פי חוזה, כמו חברת מעגן ואחרים, ובחוזה הם לקחו בחשבון את התעריף

הישן. אנחנו מציעים פה לא להטיל על אלה שיש להם חוזה, כל עוד החוזה הזה בתוקף, את

האגרה החדשה, אלא רק לאחר שייתם זמן החוזה. זה בשביל ההגינות. הטענה הזאת היתה

במקומה והיתה הגיונית.

יש שני סוגים של ספינות. כלי שיט שמועסק בנמל במתן שירותים - 30 דולר למטר

לשנה.
היו"ר אברהם יחזקאל
מ-93 דולר, לכמה אתם רוצים להעלות?
משה ליכט
93 דולר זה תטריף כולל, שלא התתשב באורך האונייה ולא בשום דבר, זה תעריף מאוד-

מאוד ישן.
היו"ר אברהם יחזקאל
על אותה אונייה, באותו גודל, באוחו תעריף, מאותו סוג, באותו אורך - היה 93 דולר.

כמה יהיה עכשיו?
משה ליכט
על ספינה ממוצעח, אם אני מעריך נכון, כ-30 מטר, אם היום זה 30 דולר למטר לשנה,

ספינה שעובדת בנמל, תשלם 900 דולר לשנה.
היו"ר אברהם יחזקאל
פי 10. אלף אחוז.
משה ליכט
זה עדיין, דרך אגב, תעריף מאוד-מאוד נמוך. אני שואל כמה עולה להתנות רכב בחניון?
היו"ר אברהם יחזקאל
והסוג השני?
משה ליכט
הסוג השני, אלה אוניות שחונות בנמל, תקועות בנמל ולא זזות, לגביהם אנחנו רוצים

להעלות הרבה יותר, ואנחנו רוצים פה לקחת 7.5 דולר למטר לחודש.
היו"ר אברהם יחזקאל
איזה אוניות חונות בנמל?
משה ליכט
אלה בדרך-כלל באמת ספינות קטנות. אמרתי שחלקן אפילו חצי טבועות. המטרה היא

לסלק אותן משם.
נסים בו-דוד
אני מחברת מעגן. אנחנו חברה לכלי שיט קטנים שנותנים שירותים בנמל. 'יש פה כלי

שיט טבועים'', זה לא נכון, כי יש פה מינהל הספנות. כלי שיט שיש לו כושר שיט הוא כלי

שיט תקין. מה שלא תקין, בלאו הכי, מנהל הנמל בסמכותו להעיף אותו מהנמל והוא לא קייס.

כך שכל הכלים שנמצאים הם בכשירות מלאה.
היו"ר אברהם יחזקאל
מי יוציא אונייה טבועה?
משה ליכט
ליד רציף האבן - יושב פה מינהל הספנות במקרה לגמרי - - -
היו"ר אברהם יחזקאל
אבל למה הוא לא מוצלא אותה?
נסים בו-דוד
אדוני היושב ראש, אני אומר לך שאיו שונו כלי טבוע, ומה שהיה טבוע מנהל הנמל

הוציא הוראה לגרירה. חולצו הכלים, והנו לא קיימים יום. זה דבר ראשון.

דבר שני. בתקנה השנייה, הם בכוונה דיברו בדולרים - - -
היו"ר אברהם יחזקאל
עם הבלים הטבועים האלה יש בעיה?
נסים בו-דוד
זה לא מעניין אותי. לי איו כלים טבועים.
היו"ר אברהם יחזקאל
בקטע של הכלים הטבועים יש הסכמה.
משה ליכט
אני מדבר על שלושה סוגים. אמרתי, שיש כאלה שחצי טבועים ועומדים - - -
אתי בנדלר
כשהוא מדבר על העלאה ניכרת של התעריף, הוא אומר: אנחנו מעלים את האגרות

בצורה מאוד משמעותית, משום שאנחנו בעצם רוצים להביא לסילוק כלי השיט, כי חלק מהם

הם בכלל כלים טבועים.
היו"ר אברהם יחזקאל
כמה כאלה יש?
אתי בנדלר
ההעלאה מתייחסת לכל בלי השיט
נסים בו דוד
הוא לא ביקש פה מחיר לכלי טבוע, הוא רק משתמש בזה לצורך הדיוו.
היו"ר אברהם יחזקאל
אתה צודק.
נסים בו-דוד
אגב, ההערה השנייה שלו, לגבי ה-7.5 דולר, אם אתה מתרגם את זה באחוזים הוא רוצה

עלייה של בעשרת אלפים אחוז. אני רוצה שתדעו את זה. פי מאה מהקיים. היה 93 דולר

לשנה, הוא רוצה 7.5 דולר למטר לחודש, בכוונה הם מגמדים את זה, וזה נהיה עשרת אלפים

אחוז. האם יעלה על הדעת-שמישהו במדינה הזאת חשב שפעם יבוא איזה גוף כמו רשות

הנמלים, שהוא גוף כוחני, והוא משתמש חזק בכוח שלו נגדנו, ורוצה להעלות איזה שהוא

תעריף בעשרת אלפים אחוז?

אדוני היושב ראש, זאת הפעם השלישית שאני משתתף בוועדה, וזה נופל. וכל פעם הם

מנסים להעלות את זה. ואם הגברת לאה ורוו לא היתה מתקשרת אליי, אני גם לא הייתי יודע
לאה ורוו
. .

זה תפקידי.
נסים בו-דוד
והם היו מטעים את הוועדה. בשבילנו זאת נזכת מוות לעסק.
היו"ר אברהם יחזקאל
מצד שני, אני רוצה שלא יחנו סתם בנמלים.
נסים בו-דוד
איו חניות סתם.
משה ליכט
בספינה שעומדת כל השנה ולא מועסקת בנמל בכלל, תופסת מקום של אונייה אחרת,

שגם שם יש לנו בעיות איפה לקשור אוניות, שעוקלו או. מטעמים אתרים - 2,700 דולר לשנה.
היו"ר אברהם יחזקאל
במקום כמה?
משה ליכט
היום, הכל 93 דולר.
היו"ר אברהם יחזקאל
הישיבה הבאה תתקיים רק אחרי שתגיעו להסכמה כלשהי.
משה ליכט
לא נגיע לעולם להסכמה.
היו"ר אברהם יחזקאל
אז תעשו הפרדה.
משה ליכט
ספינות מסחריות עומדות בחוץ ומשלמות הון תועפות, המשק הישראלי משלם הון

תועפות, בדי שהוא יגיד שאבחנו גוזלים אותו.
נסים בו-דוד
זח לא נכון.
משה ליכט
כל ההכנסה לשנה, שאנחנו יכולים לדבר עליה פה, יכולה להגיע ל-30-40 אלף, זה לא

המתיר. מחיר של יום אונייה, זה 30-40 אלף דולר.
נסים בו-דוד
אנתנו לא תופסים מקומות של אוניות, הוא מטעה את הוועדה. זה לא נכון. אנתנו

עומדים על מצופים.
משה ליכט
דרך אגב, מעגן ואוקיאנה עובדים בחוזים ועליהם זה לא חל עד שהחוזה - - -
נסים בו-דוד
זה לא משנה, יש גם אחרים.
משה ליכט
אתה מייצג את מעגן או את השאר?
נסים בו-דוד
אני מייצג את כולם. אתה לא תהרוג את הענף הזה.
היו"ר אברהם יחזקאל
יש בעיה של צ9יפות בנמלים, ואני רוצה לפתור את הבעיה של הצפיפות, והרשות

מהבחינה הזאת צודקת. השאלה האם היא טוענת טענות הנוגעות אליבם. בלומר, האם אתם

פוגעים בענייו הזה של צפיפות?
נסים בו-דוד
לא.
היו"ר אברהם יחזקאל
הוא אומר שלא, מה אתה אומר?
משה ליבט
בן. בפירוש כן.
נסים בו-דוד
יושבים פה רבי חובלים שמכירים את הסיפור. תגיד שם של רציף שאני עומד.
מרדכי חבר
למיטב ידיעתי הם לא תופסים רציפים של אוניות.
היו"ר אברהם יחזקאל
איזה שירות אדוני נותן?
נסים בן- דוד
אנחנו מעלים ומורידים את הימאים לאוניות שעומדות על עוגן בחוץ. אגב, אני גם

משלם 12.5% תמלוגים לנמל, גם זה בדאי שתדע.
משה ליכט
לכן אנתנו לא מחילים עליו את התעריף.
משה ליכט
מה עם השאר?
היו"ר אברהם יחזקאל
מי זה השאר?
יוחנו שפיר
אני רוצה להעיר הערה בכלל בכיוון אתר. לדוגמה נמל אשדוד הוציא מכרז לחפירה

והעמקת הנמל. על מנת להעמיק את הגמל צריך דוברה. צריך סירה, צריך מנוף, צריך כלים.
אומר הנמל
ברגע שאתה חופר אני לא מחייב אותך בכלום. איך שגמרת לחפור, אומרים לך:

אין לי בכלל מקום בשבילך עכשיו. א1י חייב לעמוד בנמל. אז נותנים לנו מקומות שלא

מפריעים לתנועה הרגילה או שמזיזים אותנו בהתאם לתנועת כלי השיט, ברגע שאני גומר את

העבודה, עם-דוברה שאני מתזיק אותה כל השנה לתת שירות לנמל, אני צריך לשלם כרגע



תעריפים שאני לא יכול לעמוד בהם. אז אני מתחרה בחברות מחוץ לארץ שבאות לעבוד בארץ

שלא משלמות פה שום דבר ובאות רק לעבודה, ואני לא יבול להתחרות.
אתי בנדלר
סליחה. אבל אתה לא נכנם להגדרה הזאת, משום שאתה מועסק בנמל.
היו"ר אברהם יתזקאל
רבותי, אני מצטער. אני קורא לבם להגיע להסכמה כלשהי ולהביא את זה לאישור

הוועדה בתקופה הקרובה. הישיבה 1עולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:30

קוד המקור של הנתונים