ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 26/01/1998

הצעת חוק שירותי תיירות (תיקון מס' 2), התשנ"ו-1996

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 209

מישיבת ועדת כלכלה

יום שני. כ"ח בשבט התשנ"ח (26 בינואר 1998), שעה 10:15
נכחו: חברי הוועדה
אברהם יחזקאל - היו"ר
מוזמנים
דיינה ירום - משרד האוצר, לשכה משפטית

ניר רז - משדד האוצר, רבז אגף תקציבים

שי שבתאי - משרד התיירות, משנה למנכ"ל

עו"ד מירי חושן - משרד התיירות, סגנית היועמ"ש

אבי רוזנטל - התאחדות בתי המלון, מנכ"ל

יעקב כץ - . התאחדות בתי המלון, מנהל שיווק

יואב שליש - התאחדות סוכני נסיעות

ישראל אשד - עמותת תיירות אזוריות, גולן

איל יפה - עמותת תיירות אזוריות, העמקים

ניב לייש - . עמותת תיירות אזוריות, עמק הירדן

צבי פלורנטל - עמותת תיירות אזוריות, שומרון

מאיר שוק - עמותת תיירות אזוריות, טבריה

יובל שחף - עמותת תיירות אזוריות, תמר

מיכל כהן - ארגוני הצרכנים, יועצת השדולה-המועצה

לצרכנות

ששון אפרתי - ההסתדרות הכללית, מזכיר איגוד בתי המלון
מנהלת הוועדה
לאה ורון
יועצת משפטים
אתי בנדלר
קצרנית
אסתר מימון
סדר היום
הצעת חוק שירותי תיירות (תיקון מס' 2), חתשנ"ו-1996



הצעת חוק שירותי תיירות (תיקון מס' 2). התשנ"ו-1996
היו"ר אברהם יחזקאל
בוקר טוב לבולכם. אנחנו נזתחילים את הישיבה, ואני מקווה שהיום, אם ירצה השם,

נסיים גם. גברתי היועצת המשפטית של משרד התיירות, בבקשה.
לאה ורוו
יו"ר לשכת מארגני תיירות, עמי אתגר, הודיע שהוא חולה, בגדול, הם מסכימים להצעת

החוק, והוא ביקש שיואב שליש, ואני מבינה שנעשו התיאומים, ייצג אותו בדיון.
מירי חושו
הצעת חוק שירותי תיירות (תיקון מס' 2), התשנ"ו-1996, בעצם, הוראתה ולידתה היא

בהחלטה של משרד התיירות לבטל את סעיף 7.
היו"ר אברהם יחזקאל
את הגורם שנתן את האישור לרשיון לסוכנות החדשה, הדקה ה-90, שקמה? אפשר לקיים

דיון קצרצר על העניין. הייתי רוצה לשמוע, ל3ני שניכנם לחוק עצמו, קצת על העניין של

"הדקה ה-90".
ש' שבתאי
קודם בל, התוק והפעילות שלנו היא בזאת, שבל מי שמגיש בקשה להקמת סוכנות

נסיעות ועונה על קריטריונים מסויימים. שקשורים בעסק עצמו, במיקומו, בהקמת התאגיד,

ומפקיד את הערבות הבנקאית בגובה של 180 אלף דולר, למעשה המשרד מאשר. זאת אומרת,

זה פתוח היום. אחרי הרבה ויכוחים סביב התביעה של התאגדות סוכני הנסיעות להגביל את

בנימת סוכנויות נסיעות, בגלל שהשוק בבר רווי. הגענו למסקנה של בסיס חוק חופש העיסוק

והתחרות החופשית ובך הלאה. אין לנו שום עילה חוקית וגם לא מקצועית למנוע כניסתן של

הברות.

אני אומר את זה ברקע לבקשה של החברה שנקראת ''הדקה ה-90", שהגישה בקשה. האמת

היא, שעוד לפני שהיא קיבלה את הרשיון, היא התחילה בבר למכור כרטיסים. הנושא הזה

הובא לדיון במועצה הציבורית, כי בפרוצדורות יש מועצה ציבורית אצלנו במשרד, שהיא

הגוף שממליץ על הקמת הסוכנויות האלה, והנושא נדו1 בישיבה האחרונה של המועצה הזאת.

שם הוחלט לאשר את בקשתם להקים מוכנות, כי לא היתה שום מניעה. מה שכן, עלה לאחר

מכן, ביקשו להבהיר לגבי בעלי מניות - - -
היו"ר אברהם יחזקאל
היתה בעיה עם בעלי מניות עם עבר כלשהו, אבל זה סודר, קראתי בעיתון.
שי שבתאי
ביקשו את ההעברה, וזה מודר.
היו"ר אברהם יחזקאל
יש למישהו השגות לעניין של הדקה ה-90? כדי שאני אלמד מה לא טוב בעניין.

התאחדות בתי המלון מתנגדת לדבר כזה?
אבי רוזנטל
לא.
יואב שליש
אני נציג התאחדות מוכני הנסיעות. לנו יש התנגדות. יש בעיה עם המחירים שהם יצאו

איתם לשוק, שהם מחירי הפסד, מחירי היצף. אבל. יש גם בעיה אחרת, הסוכנות מתחילה



לפעול ללא רשיון, ואחר-כך מכשירים אותה למעשה רטרואקטיבית. וזה לא בסדר. גוף

שמתחיל לפעול ללא רשיון, לדעתי צריך לקבל-על-כך עונש ולא פרס.
היו"ר אברהם יחזקאל
אני יודע שהיו לא מעט סוכנויות בעבר, שגם הם פעלו ללא רשיון, ויש כאלה שלקח

המון זמן עד שהדבר הוסדר, והיום. אני משבח את משרד התיירות שהוא מגיב מהר גם

בעניינים האלה. אני חושב שהדקה ה-90 הוא רעיון צרכני מצויין, והלוואי שתקום הדקה ה91-
שי שבתאי
בכל העולם זה עובד.
אבי רוזנטל
הנושא של הדקה ה-90 קיים היום בכל ענף התיירות, וגם בתעופה. יש היום אתר

באינטרנט, שאתה נכנס אליו, ואתה מוצא דילים במקום, גם בארץ וגם בחוץ-לארץ.
היו"ר אברהם יחזקאל
אם יהיה צורך, אנשי משרד התיירות, להיעזר בחקיקה שתיתן לכם גב בעניין, אני

אשמח.
אתי בנדלר
דרר אגב, החברה הזאת, עד כמה שקראתי, עוסקת רק בטיסות לחוץ-לארץ או דילים

לחוץ-לארץ, ומשום מה בתי חמלון בארץ נשארו מאחור בעניין. אתם לא יוצאים במבצעי

שיווק של הרגע האחרון לקהל הישראלי.
היו"ר אברהם יחזקאל
השאלה שנשאלת כאן היא נכונה, אבל אני מבין למה אתם לא עושים את זה. על פניו

הייתם יכולים לעשות דיל בסוף שבוע.
אבי רוזנטל
סוכני הפנים עושים את זה.
מאיר שוק
הישראלי, גם כך, מזמין בדקה האחרונה, אז אי-אפשר יותר מאוחר.
היו"ר אברהם יחזקאל
אם תהיה הדקה ה-90 של התאחדות בתי המלון, שנגיד, ביום שישי תאפשר לי להפתיע

את רעייתי, ובשעה 12:00 יגידו לי "במלון בירושלים יש חדרים פנויים, ואנחנו עושים מחיר

של 50% בדקה ה-90". זה יכול להיות רעיון יפה מאוד, אם אתם, התאחדות בתי המלון, תקימו

משחו דומה של הדקה ה-90.
יואב שליש
זה כל-כר רע כלכלית.
היו"ר אברהם יחזקאל
אני מבין את העניין, אני מבין למה שומרים פה על מחיר, וצריך לשמור על מחיר. אבל,

אם הרעיון הזה של הדקה ה-90 הוא טוב לחוץ-לארץ, במסגרת התחרות יבול להיות שהדקה

ה-90 זה גם דבר טוב לתיירות פנים, ואני חושב שאפשר יהיה להגיע למצב שמספר בתי מלון

או מספר חברות כאלה יוכלו לעשות זאת גם כרעיון שיווקי. זאת אומרת, אם תצליח לשמור

על המשוואה, שאתה צודק בה, שאסור לשבור את השוק כדי לשמור על רמת מחירים מסויימת,

אבל יבואו מספר בתי מלון או מספר חברות ויגידו: רבותי, אנחנו מוכנים לאמץ את מודל

הדקה ה-90 גם בתיירות פנים. זה יפה, זה רעיון נבון, אולי הוא פחות כלכלי.
ש' שבתאי
בתקנות של התעופה האזרחית מוגדר במפורש שלא יהיו מתירי היצף. ורשאי ראש מינהל

התעופה האזרחית לקבוע שמחירים מסויימים הם.מחירי היצף.
היו"ר אברהם יחזקאל
הגשתי הצעת תיקון לעניין הזה, שמינהל התעופה האזרחי, תפקידו לעסוק בבטיחות

ובביטחון ולא במחירים. אני חושב שזאת אחת מהשערוריות הגדולות ביותר שמינהל התעופה

האזרתי יכול לעסוק בעניין של מחירים, אבל זאת היתה הערת אגב.
יעקב כץ
כשאין מתירים, אין רווחיות, ואז אין בטיחות, כיוון שחוסכים בכל מיני דברים.
היו"ר אברהם יתזקאל
אני מכיר את הטיעונים של בטיחות, שבשם העניין הזה מעלים מחירים.

אנחנו עוברים להצעת החוק.
מירי חושן
המשרד החליט לפני למעלה משנתיים שאין מקום להשאיר את סעיף 7 בחוק, שאוסר

לקיחת עמלה ל/או על-ידי מורה דרך. בדי לשנות את הסעיף הזה מצאנו לנכון לעשות כבר

שינויים אחרים בחוק שירותי תיירות, חלקם משום שמצאנו שכמה הגדרות עבר זמנן, גם משום

שהנושא של האירוח הכפרי תפס תאוצה בשנים האחרונות והיה מקונו להגדיר אותו כדי

שאנשים יידעו במה מדובר; גס משום שמצאנו בחוק הנוכחי, שיש הגדרות לא אחידות, יש

שימושיס שונים של מלים, כמו "באקראי'' ו"עסק" וכדומה. והחלטנו ליצור אחידות. גם

הכנסנו את ההגדרה של תיירות פנים, שבעצם יצאה ב-1984 לסוכנויות ובחוק לא תיקנו

אותה, והיא קיימת כבר הרבה שנים בשוק.
היו"ר אברהם יחזקאל
אני מבקש ממך להודיע לי על כל מה ששונה בחוק ההסדרים.
מירי חושן
(קוראת מהצעת החוק סעיף ו ופסקה 1(1)).

אני מוכרחה לומר שהסעיף הזה גרם לעיכוב של חודשים ארוכים בהגשת הצעת החוק.

עברנו על חקיקה, כמעט של כל העולמ, השתמשתי בשירותים של אינטרנט, גם דרר משרד

האוצר, גם במשרד המשפטים, ומאוד קשה להגיע להגדרה מדוייקת יותר.
אתי בנדלר
ההגדרה הקיימת בחוק, שאותה מוצע להחליף, קובעת "לרבות' - "פנסיון, בית מרגוע,

בית אירוח, וכל מקום היוצא באלה, שבו מספקים או מציעים לספק, בתמורה, שירותי לינה

לתשעה אנשים או יותר בעת ובעונה אחת". אני מבינה שרצו לפשט את ההגדרה, להחליף

אותה בהגדרה כוללנית יותר. נדמה לי שנסחפו בהגדרה המוצעת, והציעו הגדרה רתבה הרבה

יותר מדי, משוס שהנוסח של ההגדרה, כפי שהיא מוצעת, כולל לא רק צימריס, אם יש לי חדר

להשכיר, אלא גם אם יש לי דירה להשכיר לארבע שנים, גם היא, הדירה הזאת, נכנסת

להגדרת כית מלון.
היו"ר אברהם יחזקאל
מה רע בזה?
אתי בנדלר
אני מניחה שמשרד התיירות לא רוצה לפקח על זה שאתי בנדלר משכירה את דירתה

לחבר הכנסת אבי יחזקאל לארבע שנים. על-פי ההגדרה הזאת, כל הדירות להשכרה במדינת

ישראל נכנסות היום להגדרת בית מלון.

r
מירי חושן
האמת היא שבעניין ההגדרה הזאת עמדתי בקשר עם משרד המשפטים, והפרשנות היתה

שונה. הסברתי לאתי בנדלר שאנחנו הולכים לטפל בתקנות, בגלל טמ"א 12, שעכשיו אנחנו

ממליצים עליו בשלבים מתקדמים, ההגדרה שלנו בתקנות תהיה מאוד-מאוד ספציפית. אנחנו

מכניסים את ההגדרה של פנסיון.של בית הארחה בקיבוצים. ההגדרות בבר קיימות בטמ"א 12

ותיכנסנה לתקנות.
אתי בנדלר
הספקתי לשוחח עם מירי חושן על הנושא הזה ממש דקה לפני תחילת הישיבה, וזה מאוד

חשוב שבתקנות יוגדרו בתי מלון. אז אם כך, לצורך מה מוגדר כאן בית מלון בצורה כל-כך

גורפת?

אני תושבת שלקראת הישיבה הבאה צריך למצוא איזה נוסח מצומצם יותר, או, בפי

שמירי תושן מציעה, לחשוב על צורה של אפליה לתקנות, אבל לא ניתן לאשר את הנופת בפי

שהוא עבשיו.
יעקב כץ
אני מסכים בהחלט עם היועצת המשפטית של הוועדה. יתרה מזאת, יש לי גם הצעה

לנוסח.
היו"ר אברהם יחזקאל
יוגש נוסח חדש להגדרה הזאת לקראת הישיבה הבאה.
יואב שליש
יש היום תקנות של שוק דירות הנופש להשכרה לתיירים בערים הגדולות, אני מבקש

שגס הנושא הזה ייכנס בתוקף הוווק, אני לא יודע אס התייחסו אליו.
מירי חושן
דירות נופש להשכרה הן לא בפיקוח של משרד התיירות, זו לא הגדרה של שירות תיירות

מבחינת טמ"א 12.
אתי בנדלר
האם בשאתה מדבר על דירות נופש אתה מתכוון לכך שאדם פרטי מחזיק דירה ומשכיר

אותה לצורכי נופש? אתה לא מתכוון לנושא של יחידות הנופש אני מניחה.
יואב שליש
היום יש עסקים והתרחבות של הענף הזה, "בוקר טוב ירושלים" וכדומה.
היו"ר אברהם יחזקאל
הוא צודק. מה עושים כדי להחיל את העניין הזה?
מירי תושן
אני חושבת שהחוק בא לא רק כדי לאפשר לנו להגדיל, אלא גם להגן או לפקח בנושא

של מה שאנחנו קוראים '-דירות נופש פעילי או ''צימרים'', ברגע שזה לא מוגדר באיזה

קומפלקס, אלא אתי בנדלר ואני לוקחות כמה דירות ומציעות אותן, אני לא חושבת שיש מקום

שהממשלה תתערב בזה. יש נושא של רישוי עסקים - - -
אבי רוזנטל
אדוני היושב ראש, אני רוצה להגיד משהו עקרוני. אני רוצה להצטרף למה שאמרה

היועצת המשפטית של הוועדה. העניין הוא שמלון, עד היום, יש שורה של דברים שחלימ עליו

מעצם היותו מלון. השאלה מה רוצים, להקל על האתרים או, אני לא רוצה להגיד לחסל, אבל

להביא אותם למצב שלא יוכלו לעמוד בו.



מלון, הרי הסכנות קודם, שאתה רוצה לטפל בדירוג, אז עכשיו ידרגו גם את הצימרים.

יש פה שגי צדדים לעניין. למשל. יש ע1ייו של מנהלים, יש ענייו של רשיונות, יש ענייו

שמלון, צריך שיהי בו מתזים כל מטר. אני לא בא עכשיו להסביר את כל העניין, רק נראה לי,

שיש פה משהו עקרוני. אני שואל, האם ההרמבה באה לעזור לצרכן, באה לעזור לעומקים, או

באה לעשות את ההיפר?
מירי מושן
השאלה עד כמה המדינה צריכה להיכנס לנושא של מיפוק צריכת התיירימ. מוק רישוי

עמקים קובע, נדמה לי, "מעל שלושה מדרים", ושם דואגים לכל הדברים האלמנטריים של

בטיחות. אני לא חושבת שאנחנו צריכים להיכנס לנושא של האם הסדין נקי או לא וכדומה.
היו"ר אברהם יחזקאל
אין דרך לעשות זאת. אבל למה את כן דואגת במוק בכל זאת?
מירי מושן
באמת, לבתי מלון - - -
שי שבתאי
שיש להם מינימום של תפוסה.
היו"ר אברהם יחזקאל
יש יישוב בצפון שיש בו בית שהוא צימר אחד.
אבי רוזנטל
יכול להיות שההגדרה צריכה להיות "לפחות 15 מטרים".
אתי בנדלר
ההערה שנאמרה עכשיו מאוד חשובה. מדוע? - משום שההגדרה היא פועל יוצא של מה

שרוצים להשיג, שאנחנו נדע לאיזה צורך מגדירים בית מלון, ואז נדע מהי ההגדרה הנכונה.
היו"ר אברהם יחזקאל
אם יש לכם השגות לגבי הדברים, למה לא התדיינתם עם משרד התיירות?
יעקב כץ
בזמנו, העברנו הצעות שלנו למשרד התיירות.
מירי חושן
הם התדיינו איתנו, אבל אנחנו חושבים, שאין מקום שמשרד התיירות יפקח על נושא של

צימרים בערים.
שי שבתאי
יש חילוקי דעוח על האירוח הכפרי.
מירי חושן
לא. התדיינו ארוכות עם כל הענף גם עם סוכני נסיעות. יש חילוקי דעות בינם לביננו

בסעיף ספציפי, ונגיע אליו.
היו"ר אברהם יחזקאל
על דברינו שיש חילוקי דעות, ולא הגעתם להכרעה, תגידו: כאן יש חילוקי דעות. לגבי

דברים שאין בהם חילוקי דעות נמשיך הלאה. נוהל תקין אומר, שכאשר באים לוועדת הכלכלה



לאישור של חוק ותקנות, הדברים צריכים להיות סגורים, אלא אם כן יש חילוקי דעות שאנחנו

צריכים להכריע בהן.
ששוו אפרתי
אני תומך במה שאמרת עכשיו בסיפא. הניסוח הכולל בעקרון הוא טוב, כולם תומכים.

היועצת המשפטית צודקת לגבי ההגדרות, אני חושב שהן לא מנוסחות נכון. דרך אגב, אני

מבקש להכניס לתוך ההגדרות "מלונות דירות". יש היום אופנה של השכרת דירות ללינה. אתה

צודק במאה אחוז, אני חושב שלפני שבאים לכאן, הגורמים צריכים לשבת ולראות איפה

חילוקי הדעות.
מירי חושו
ישבנו איתם במשך שנתיים, ולפי בקשתם לא ביטלנו אפילו את הסעיף שמחייב לנהל, רק

משרד האוצר ביטל את זה. עבדנו עם כל הגופים, עם העמותות, עם המנהלים ועם בתי המלון.
מיכל כהו
גם עם הצרכנים?
מירי חושו
ודאי. ישבנו עם כולם. הצרכנים ישבו איתנו כמה פעמים בנושאים האלה.
מאיר שוק
במה הנושא של האירוח הכפרי, שזה דבר מאוד מהותי בחוק - - -
היו"ר אברהם יחזקאל
הגענו לאירוח הכפרי?
שי שבתאי
עוד לא.
היו"ר אברהם יחזקאל
אני רוצה להתקדם. ביקשתי לקרוא את הדברים סעיף-סעיף, כל אחד מוזמן להעיר ברגע

שנגיע לעניין.
מאיר שוק
הגענו לזה ברגע שדיברנו על הערים.
היו"ר אברהם יחזקאל
כרגע יש בעיה עם סעיף ההגדרות.
יעקב כץ
אתה רוצה שנקרא את ההגדרה של בית מלון, שסיכמנו בינינו, ואז תחליטי אס זה

מתאים?
היויר אברהם יחזקאל
בהחלט.
יעקב כץ
כל מבנה בין 15 חדרים או יותר, המיועד למלונאות, שבו מספקיס ומציעיס לספק

בתמורה שירותי לינה כשירות עיקרי.
מירי חושן
מה זה שירות עיקרי? גם בצימרים בערים הלינה הוא שירות עיקרי, בערים נותנים עוד

פחות אוכל מבבית מלון.
יעקב כץ
אני מדבר על הגדרה של בית מלון, שזה שירות עיקרי.
מירי חושו
על החדרים, זה בדיוק הקטע שיהיה בתקנות. לגבי המספר, זה בדיוק הקטע שיהיה

בתקנות, לזה המקום אינו בתוק. אשר לטענה שלך, 'עיקרי", זה לא פותר את הבעיה של אתי

בנדלר. גם "שירות עיקרי" לא פותר, כי גם בצימרים השירות העיקרי הוא לינה.
אתי בנדלר
הוא הכנים כאן איזה אלמנט, אני לא זוכרת, אבל "המיועד למלונאות".
מירי חושו
אתי בנדלר, איו הגדרה טובה יותר מזה בעולם כולו, ואנחנו עובדים על זה למעלה

משנה.
אתי בנדלר
איו דבר כזה שאיו הגדרה יותר טובה.
אבי רוזנטל
אני חוזר ואומר: כל הגדרה כזאת יש אפשרות שיגדירו אותו לטובה ולרעה, איו לנו

ויכוח, אני רק אומר, אם תתקעו מספר חמישה.
היו"ר אברהם יחזקאל
סליחה, אני עוצר את הדיוו. אני מבקש להביא לישיבה הבאה, ולפני הישיבה הבאה,

נוסח מוסכם, שיוגש גם ליועצת המשפטית של הוועדה, בענייו ההגדרות של בתי מלון.
מירי חושו
כפי שיופיעו בתקנות. בסדר גמור.
היו"ר אברהם יתזקאל
אנחנו עוברים לסעיף הבא.
מירי חושו
(קוראת מהצעת החוק פסקה 1(2)).
אתי בנדלר
.. .

מעצם ההגדרה של בית מלוו, כרגע זה לא יכול להיות שלא להיוח בית מלוו. זאת

אומרת, זה תרתי דסתרי. משום שברגע. שההגדרה היא כל-כך רחבה - - -
מירי חושו
לכן חשוב שבאמת בהגדרה של בית מלוו נפנה לתקנות, זה הנוסח שאני חושבת שצריך

להביא, ואז פותחים את התקנות ורואים מה זה בית מלוו, ושם לא כלול האירוח הכפרי. זאת

הדרך היחידה.
אתי בנדלר
יש כאן בעיה עם "ובלבד שאיננו בית מלון". אי-אפשו לאשר את זה כל עוד איו לי

הגדרה של בית מלון. ההגדרה של בית מלון כל-כך רחבה, שברור שאירוח הכפרי זה חלק

מההגדרה של בית מלון. אז אי-אפשר לשלול בהגדרה "ובלבד שאיננו בית מלון".
אבי רוזנטל
אדוני היושב ראש, כאן מתעוררת עוד בעיה, שבתי הארחה של הקיבוצים יהפכו כאן

לצימרים.
מירי חושו
חס וחלילה, תהיה להם הגדרה בתקנות.
אבי רוזנטל
רוצים להיטיב ואני לא רוצה להרע, או ההיפך.
צבי פלורנטל
אני מבקש להוסיף אירוח בסגנון כפרי, שיכול לתת גמ תשובה לשאלה של מה לא מוגדר

כבית מלון. ולמגזר הכפרי, אני מבקש להוסיף יישובים קהילתיים, כמו שיש אצלנו, בין

במועצות אזוריות, מועצות מקומיות ואגודות שיתופיות.
מירי חושו
הכוונה פה בנושא של האירוח הכפרי, היא לא לפלוש לכיוון העירוני, וליישוב קהילתי
אנחנו מתייחסים, אולי כפרה-ט
ירו1י או משהו כזה. בכל אופן, לא בכיוון של החקלאות.

האירוח הכפרי הורתו ולידתו בעצם בענף חקלאות נוסף שנוצר ביישובים.
צבי פלורנטל
נקרא לזה "בסגנון כפרי".
מירי חושן
יש לו מטרה אחרת לגמרי. הנוסח של האירוח הכפרי, כפי שיוגדר בתקנות, זה האישי,

אם זה בקיבוץ או אם זה במושב, שזה בחצר. ביישוב קהילתי, זה חייב להיות רחוק, זה באמת

בית מלון.
צבי פלורנטל
אני חושב שביישובים הקהילתיים, כפי שזה מופיע אצלנו, בהחלט יש מקום לחדר-

שניים, כמו שצימר בכוונה המקורית אמור להיות.
מירי חושן
חדר-שניים בחור הבית.
צבי פלורנטל
האירוח הכפרי מוגדר על נחלות חקלאיות, ואצלנו זה לא מוגדר כנחלות חקלאיות, לכן,

אינני יודע איר לקרוא ליישוב קהילתי. ויישוב קהילתי שלם יכול להיות מועצה מקומית או

מספר יישובים שהם במסגרת מועצה אזורית.
מירי חושו
הכוונה של המשרד היא לא לפלוש מעבר.
צבי פלורנטל
מצויין פה כפר שיתופי, מושב, מושב שיתופי, מושבה, קיבוץ. אמ זה לא היה מצויין, אז

ניתן היה לומר שבאמת כל מה שלא מוגדר, וגם יישוב קהילתי לא מוגדר. אבל כיוון שמוגדר

כאן במפורש מהו מגזר כפרי, אני מבקש לצרף להגדרה הזאת את היישובים - - -
היו"ר אברהם יחזקאל
יישוב קהילתי הוא לא מגזר כפרי.
צבי פלורנטל
למה?
היו"ר אברהם יחזקאל
על פניו זה שונה, גם באופי הסוציו-אקונומי, גם בצד המשפטי. אתה אומר: אני אעשה

אירוח בסגנון כפרי במועצה מקומית, או אצלי בבית. בראשון-לציון, אני אעשה.
צבי פלורנטל
איר תגדיר את האירוח הכפרי בקדומים או באריאל - - -?
אתי בנדלר
זה לא ייחשב לאירוח כפרי לעניין החוק. אם יש שם בית מלון זה ייחשב לצימר, אם יש

שם בודדים, זה כמו חדר בעיר.
צבי פלורנטל
אבל אני לא עיר.
היו"ר אברהם יחזקאל
יש כאן תהליך של התדיינות שאני מבין שכבר היתה במשרד התיירות בזמנו. אני מבין

שההצעות שלך הועלו לפני משרד התיירות. אני לא רוצה לחזור אחורה. אני רוצה לראות אם

יש בעיות עקרוניות. הבעיה העקרונית שלך היא עקרונית - - -
צבי פלורנטל
סליחה, אני לא מעלה בעיה. אני בסך-הכל מבקש לצרף גמ אותי לסדרת ההגדרות

שמונחות פה. ואם יש בעיה מבחינה משפטית להגדיר
היויר אברהם יחזקאל
לטעמי, אי-אפשר להגדיר את זה כעניין של אירוח כפרי.
צבי פלורנטל
אני מבקש למחות על המלה בעיה, אני לא בעיה.
היו"ר אברהם יחזקאל
לא אתה אישית.
אתי בנדלר
הנושא הוא בעיה.
ישראל אשד
אני לא מבין מה איכפת לך להיות צימר עירוני ?
צבי פלורנטל
אבל אני לא עיר. אני לא רוצה להיות קנטרן, אבל אני אומר, מצויינות כאן ההגדרות

של נזגזר כפרי. אלמלא היו מצויינות, אז הייתי אומר: אני ודאי כלול בהן. מכיוון שהן

מצויינות. הדעת נותנת שמה שלא מצויין - לא כלול. אני מבקש לכלול בהגדרה של מגזר

כפרי.

לכן, תיקנתי, כבר בסעיף 2 למעלה, "אירוח בסגנון כפרי", גם לצרף להגדרות של מה

מוגדר בתוך מגזר כפרי.
שי שבתאי
בזה אתה מכניס גם בעיר.
היו"ר אברהם יחזקאל
אני תולק על הקטע של סגנון. הבעיה היא לא סגנון, אלה ההגדרה. אני אשמח אם ועדת

הפנים או משרד הפנים יגדירו מהו יישוב קהילתי. דרר אגב, אני שמח כי אין פה בעיה

אידיאולוגית, משרד התיירות הוא משרד שקשור לקואליציה, וזה לא עניין של יישוב קהילתי

בשטחים או ביהודה ושומרון. אני מגדיר הגדרה שטובה לכל מקום, גם בנגב יש יישובים

קהילתיים. אם יישוב קהילתי יוגדר, כמו שמוגדר חקלאי או כפרי, אני אקבל.
צבי פלורנטל
זאת בדיוק הנקודה. כשבונים צימר במושב או בקיבוץ, אז אתה צודק, האירוח הוא

כפרי. עולים על הפלטפורמה, נוסעים אל השדות. אבל האירות של צימרים הפסיק להיות

בפרי במובן הזה של "בוא, תראה איך הגברת חולבת את הפרות'.
היו"ר אברהם יחזקאל
התוק הזה לא מדבר על סגנונות אירוח. אפשר לארח בסגנון כפרי, בסגנון בדואי, בסגנון

עירוני, בכל סגנון. ההתייחסות איננה סגנונית, אלא מדובר על זה שצימר קיים בכפר. אם

תיתן לי הגדרה של משרד הפנים שיגיד לי שיישוב קהילתי גם הוא כפרי, אז אין בעיה.

מירי חושן, תמשיכי בבקשה.
מירי חושן
לפני שאני קוראת הגדרת "חניון", אני מבקשת אולי להוסיף למלה חניון "חניון לינה''.

קיבלתי הערות של חניוני איילון וכוי, אז אין לנו ברירה אלא לקרוא לזה חניון לינה.

פסקה 1(3) ""חניון" - שטח שהוכשר להצבה עצמית של אמצעי לינה ניידים, כגון

אוהלים וקרונועים או שמותקנים בו אמצעי לינה קבועים, כגון בקתות וביתני נופש קלים,

ושהכניסה אליו הינה תמורת תשלום;";
היו"ר אברהם יחזקאל
בפסקה (2) ''אירוח כפרי", יאושר אחרי שיתקנו את העניין של "ובלבד שאיננו בית

מלון''.
אתי בנדלר
נדמה לי שמה שניתן לאשר עכשיו, זה ההגדרה של "שירותי אירוח" של "מגזר כפרי''

ושל "חניון לינה".
היו"ר אברהמ יחזקאל
ההגדרות האלה מאושרות.

אנחנו עוברימ לפסקה 1(4).
מירי חושן
(קוראת מהצעת החוק את פסקה 1(4)(א).
אתי בנדלר
גם כאן יש לי בעיה, שאולי היא בעיה מדומה. ועדי עובדים, שבאופן קבוע מזמינים

סיורים במשרדים, האם הם לא עלולים להיכנס להגדרת משרד לתיור?
מירי חושו
בהגדרה של משרד לתיור יש, למשל, סיור של מוסד או מפעל בשביל עובדיו או חניכיו,

בפסקה 1(ב). משרד לתיור בהגדרה בתוק ב-1(ב) "סיור של מוסד או מפעל בשביל עובדיו או

חניכיו...".
אתי בנדלר
אבל את מבטלת את כל זה. יש כרגע הגדרה של משרד לתיור והיא קובעת לאמור:

'משרד לתיור - אתד מאלה - - -
מירי חושו
זאת טעות.
אתי בנדלר
אני אסביר את הבעיה ואת הפתרון. משרד לתיור מוגדר היום כדלקמן: "אחד מאלה: (1)

אדם המארגן סיור בישראל בתמורה, בין כעסק ובין באקראי, או שלא בתמורה, אך דרך קבע

למעט - " ואז יש שלוש פסקאות משנה שאומרות למעט מה בנוסח, כפי שהוצע כאן, הציעו

לבטל את כל פסקה (1), שזה כלל ביטול של פסקאות המשנה. עכשיו, אני שומעת ממירי חושן,

שמחליפים רק את הרישא. ואז אין בעיה.
לאה ורון
אז מה זה יהיה?
מירי חושו
אדמ המארגן סיור או סיור קבוע בישראל, בתמורה או שלא בתמורה, אך בדרך קבע, או

מזמין שירותים בעסק לצרכי הסיור או הסיור הקבוע, למעט א' ב' ג'".
אתי בנדלר
שזה סיור של בית ספר, סדרות חינוך וכדומה.
יואב שליש
למעשה, מרוקנים פה מתוכן את עניין רישוי משרדי נסיעות, אם אני מבין נכון.
מירי חושן
החוק לא שונה, ההגדרה קיבלה קוסמטיקה, ואנחנו נעשה את זה גם במקומות אחרים. כי

אדם מארגן יבין כעסק ובין כאקראי", זה משהו לא כל-כך מוגדר.

"בתמורה או שלא תמורה אך בדרך קבע", עכשיו זה תל גם לגבי המתווכים, כמעט בכל

החוקים ימצאו את הנוסח, ואז זה ממצה. אם אתה עושה זאת בתמורה, זה מקצוע שלם, וגם אם

אתה לא עושה בתמורה, אבל בדרך קבע, אתה גם צריך רשיון, אז גם מורה דרך צריך וכוי.
ניב לייש
אני מעמותת תיירות עמק הירדן. מה לגבי נושא תחנוח המידע ולשכות המודיעין, האם

הן לא נופלות תחת ההגדרה הזאת שעכשיו היא תצטרך רישוי?
מירי חושן
תחנת מידע, אם אין לה רישוי, היא לא מוכרת שירותים.

י*
אתי בנדלר
השאלה היא לא אם היא מוכרת, אלא אם היא מארגנת או מזמינה שירותים.
שי שבתאי
אם היא עושה זאת, היא עושה זאת ללא רישוי.
מירי חושו
יש החלטה של המשרד שאם תתנת מידע נותנת מידע ומארגנת שירות בתוך העמותה,

ומפנה אפילו לבית מלון בתור העמותה, לא נראה בזה מתן שירות כהגדרתו בחוק. היא כאילו

משרד המכירות של הרשת. כמו שלרשת "דן" יש משרד מכירות, ואם את נכנסת למשרד

המכירות, נגיד ברחוב הירקון - - -
היו"ר אברהם יחזקאל
הוא שאל אם זה יכול לבוא לידי ביטוי גם בחוק?
מירי חושן
קבענו בנוהלים. אני לא חושבת שצריך חקיקה.
ניר רז
אני חושב שמשרד התיירות יורה לעצמו ברגל. הכוונה שלו תתנות חוץ, שהמידע שהוא

נותן לא יהיה מוגבל לתחומי העמותה, אלא תייר שנכנם לקבל ייעוץ לתחנת מידע, נגיד

בטבריה, יוכל גם לקבל מידע על מפה של ירושלים.
מירי חושן
אבל זו הפנייה.
שי שבתאי
מידע - כן. אבל לא שהוא יזמין שמ בית מלון.
ניר רז
זה נופל בסעיף של ייעוץ, סעיף 3.
מאיר שוק
אני מנהל העמותה של טבריה, וגמ בחלק מסויים של הגליל. בהחלט עלולה להיות כאן

בעיה, גם לגבי סיורים. אנחנו מארגנים סיורים לאורחים של בתי המלון, לא רק בגבולות

העמותה, כי הגדירו את הגבולות המוניציפאליים שלנו - - -
היו"ר אברהם יחזקאל
הבנתי. אתה מחזק את מה שאמר נציג משרד האוצר.
מירי חושן
החלטנו במשרד ככר לפני שנתיימ-שלוש, וכל הגופימ יודעים על כך, מה שהגדרתי

קודם. אם אני שומעת עכשיו שיש פח הרחבה, ייתכן שאנחנו נלר לכיוון שלהם כל זמן שזה

יהיה, נגיד, בחלוקה של צפון הארץ. באמת גליל מערבי או גליל עליון, תחנת המידע יכולה

להיות תחנה אחת של כל הגליל.
אתי בנדלר
זה לא בסדר. אני מדברת על הבעיה העקרונית. את לא יכולה להגדיר משהו שנכנם

לחוק, ולהגיד שבהחלטה מינהלית את לא תפעילי א.ת החוק לגביו. עם זה יש לי בעיה, לא עם

הגבולות.
מירי חושן
אז אני אוכל להפעיל את הסעיף של שיקול דעת של השר לגבי פטור, ולהגיד: אתם

משרד לתיור ואתם פטורים.
שי שבתאי
אני מציע לא לדון בזה בבלל.
ניר רז
למשרד התיירות יש איזה קו שהוא הולך בו, ואני פוחד שהוא הולך נגד עצמו.
יואב שליש
בסעיף א(1) :אדם המארגן או מוכר". צריך להוסיף "המוכר".
מירי חושו
תמורה זה ''מוכר". כתוב כאו ''בתמורה''.
היו"ר אברהם יחזקאל
תמשיכי.
מירי חושו
קוראת מהצעת החוק פסקאות 1(4)(א), (ב) ו-(ג)).

זה לאור המדיניות של הקוסמטיקה.

(קוראת פסקאות 1(5)(1), (2) ו-(3)).

בפיסקה (3) צריך להוסיף ''בחניון לינה".

(קוראת פסקאות 1(5)(4)).

כפי שהסברתי קודס, בצו סוכני הנסיעות שאנחנו עובדים מכוח חוק הפיקוח על מצרכים

ושירותים, הגדרה של סוכנות לנופש ותיירות פנים הוכנסה כבר בשנת 1984. בחוק לא היו

תיקונים, ורק עכשיו אני מכניסה את זה. זה עסק שפועל כבר למעלה מ-10 שנים.
אתי בנדלר
מירי חושו, נדמה לי שגם מההגדרה הזאח צריך למעט אח אותם אלמנטים שמיעטנו

בהגדרה של משרד לתיור, ושנתתי את הדוגמה של ועד עובדים, אחרח את הופכת את ועד

העובדים לסוכנות לנופש ולתיירות פניס. בפסקה 4(א), בהגדרה של משרד לתיור, צריך להיות

"במקום הרישא של פסקה (1) יבוא:". זה התיקוו שצריך להיות.
היו"ר אברהם יחזקאל
אושר בכ9וף לתיקוניס.
אתי בנדלר
מה היתה התשובה להערה שלי?
מירי חושו
האלמנטיס האלה לא מופיעים, לא בסוכנויות הנסיעות ולא בסוכנויות לחיירות פנים,

הם היו רק במשרד לתיור, וזה נבע לא מהזמנה של בית מלון. הזמנה של סיור, הפטור בלי

מרכאות או במרכאות, של משרד לתיור הוא עבור הסיורים. ועדי העובדים לא מזמינים לעצמם

בית מלון, הם מתקשרים לסוכנות נסיעות.
יעקב כץ
יש כאלה שמזמינים.
מירי חושו
אז הם עוברים על החוק.
אתי בנדלר
אסור להתקשר ישירוח לבתי המלון להזמין מקום?
אתי בנדלר
אלא אם כן מתייחסת לוועד העובדים.
אתי בנדלר
אני רוצה להבין את ההערה שלך. אדם חייב להזמין - - -
מירי חושו
לא אדם. עבור אחרים.-
אתי בנדלר
עבור אחרים. אני רוצה להזמין עבור בת דודתי, בן דודי ועוד כמה ידידים, אני לא

אצא, אני רק עוזרת, אז אסור לעשות את זה, אלא באמצעות סוכנות?
מירי חושו
לכן, אמרנו "בחמורה או בדרך קבע שלא בתמורה".
אתי בנדלר
אז בואי נחזור לוועד העובדים. ועד עובדים רשאי לארגן סוף שבוע לעובדיו, אך ורק

באמצעות סוכנות?
שי שבתאי
הוא יכול לעשות זאח על בסיס אקראי. אם הוא עושה את זה באופן קבוע - כן.
מירי חושו
אם הוא עושה זאת כל שבוע?
היו"ר אברהם יחזקאל
הוא יכול לעשות זאת כל שלושה ימימ.
שי שבתאי
אז הוא הופך להיות סוכנות.
יואב שליש
ואם הוא עושה את זה לא רק לטובת העובדים שלו, מתחיל לארגן גם למפעלים שלידו?
אתי בנדלר
אז הוא לא עונה על התנאי "למעט''.
מירי חושן
אם אנחנו מנסחים לפי הדרישה שלכם עכשיו, אז צריך לחזמיו אח החאחדות סוכני

הנסיטוח. אס אני אגדיר אח כל המוסדות האלה כפטורים מהחוק - - -
אחי בנדלר
אני לא יודעח אם אח כל המוסדות, אני לא יודעת אם בית ספר זה רלוונטי.
מירי חושו
אני רוצה להסכיר את הרציו מאחורי החוק. הרציו שהיה מאחורי החוק, בדיוק המליס

שמוגדרוח במשרד לתיור. מה ההבדל ביו משרד לתיור לסוכנויות? - העסק שלו זה סיור.

אמרו: אס כיח ספר מזמין, אם הסוכנוח עושה, אם קק"ל עושה - הם מזמינים סיור. עושים

סיור לעובדים. תוך כדי הסיור מותר להם. גס להזמין מלון, כמובן וכוי. אם היום אתה אומר,

שכל מורה של בית ספר וכל מוסד יכולים להזמין גס בתי מלון, נון-סטופ, לעובדים שלו, על

כל המשפחות והחברים, שלא בתמורה אר בדרך קבע, אז צריך להבליט את החשיבות של סוכני

הנסיעות. זאת הרחבה עצומה של החוק.
אתי בנדלר
אני לא רואה איך אפשר להגביל ועד עובדים להזמין נופש עובדיס רק באמצעות

סוכנויות.
היו"ר אברהם יחזקאל
אנתנו דנים בחוק, ואת מספרת לי שאני צריך להזמין
מירי חושו
אנחנו מרחיבים פה בצורה קיצוניח.
שי שבתאי
זאח לא היחה הכוונה.
מירי חושו
החוק היה רק על סיורים.
היו"ר אברהם יחזקאל
אני בעד, שאם מורה בביח ספר יכולה לארגן לכל המוריס ולכל החלמידים כל יומיים

סיורים פלוס לינה - שתעשה זאת.
שי שבתאי
. ..

אז היא סוכנת נסיעוח.
מירי חושו
סיור זה בסדר.
היו"ר אברהם יחזקאל
וגם אם ועד העובדים של אשתי, לדוגמה, רוצה לארגן - - -
אתי בנדלר
אני לא רוצה לאסור עליהם בחוק.
מירי חושן
20 שנה נאסר עליהם. -
אתי בנדלר
מירי חושו, 20 שנה לא היתה הגדרה של סוכנות לנופש ולתיירות פניס, זוהי הגדרה

חדשה.
מירי חושו
זה המצב מ-1984. לפי ההגדרה שלך, זה יהפור גס להיות סוכנות כללית.
יובל שחף
העובדות בשטח הן היוס, שלמשל, רכז טיולים בבית ספר עובד, למעשה, כמו סוכו

נסיעות, זה העיסוק העיקרי שלו. אותו דבר בוועדי עובדים גדוליס. לדעתי, צריך למצוא את

הפתרוו, שזה לא יהפוך להיות עיסוק עיקרי.
מירי חושו
רכז בבית ספר מזמין תוך כדי סיור.
יובל שחף
רכז טיולים בבית ספר היוס, עיסוקו העיקרי זה להזמין חדריס במלונות ולארגן סיוריס.
מירי חושו
בדיוק. אבל לזה יש לו פטור. סיוריס ומלונות. הוא מזמין חדריס בבתי מלון לכל

התלמידים כל שבועייס?
יובל שחף
יש בתדירות גבוהה.
מירי חושו
בלי סיור?
היו"ר אברהם יחזקאל
הדוגמה היא ועד עובדים.
מירי חושו
אז ועד עובדים כולל את זה בסיור. הוא מארגן סיור לעובדי המפעל, לוקח אוטובוסים,

והנה הפטור שלך.
ששוו אפרתי
אני לא מביו את כל ההיגיוו שבדבר. ועדי עובדים הם מזמינים יום-יום מקומות בבתי

מלון, עושים זאת ישירות. הם מביאים הרבה מאוד תיירות פנים, בלי זה אני לא יודע לאן

היינו מגיעים בתיירות. ועד עובדים עוסק בכל מיני דברים לרווחת העובדים, אז הוא עוסק

בין היתר בזה, אז הוא צריך להיות פה תחת - - -
היו"ר אברהם יתזקאל
נראה לי שיש עניין של תופש בחירה, אני יכול להחליט עם מי לעבוד.
ששון אפרתי
בוודאי. אני חושב שאסור לנו להיכנס לזה.
אתי בנדלר
אני רוצה להסביר את הבעיה, נדמה לי שהבעיה לא הובנה. ועד עובדיס יוכל להמשיך

להזמין - - -
מירי ווושו
בשביל חח צריך סוכנויות נסיעות?
היו"ר אברהם יחזקאל
בשביל מה צריך משרד תיירות. בשביל מה צריך ועדת כלכלה? לפי התיזה הזאת אפשך

לשאול הר1:ה ''בשביל מה". אבל מה לעשות. והחיים מתקדמים, והיום את לא יכולה למנוע

מאשתי, שהיא במקרה בוועד עובדים של בית ספר להזמין כל שבוע למי שהיא רוצה, דרך

איפה שהיא רוצה, בית מלון.
מירי חושו
אבל היא מזמינה סיור.
היו"ר אברהם יחזקאל
לא רוצה סיור, רק בית מלון.
שי שבתאי
אז מה ההבדל בינה לביו סוכן נסיעוח רגיל?
היו"ר אברהם יחזקאל
אין הבדל.
יואב שליש
מחר, היא תעשה את זה גם לחוץ-לארץ.
היו"ר אברהם יחזקאל
אני לא רוצה לפגוע בסוכני הנסיעוח. אבל יש כאן תופעת שהולכת ומתרתבת. אנחנו

חבורה, שאחד מהחברה מזמין מדי תקופה. 20 זוגות, 30 זוגות - - -
שי שבתאי
אבל אז, זה לא עיסוקו הקבוע.
צבי פלורנטל
היא מבחינה בין סיורים לטיולים, בדיוק כדי להגדיר ועדי עובדים, את אשתך ואת

החברות ואת כולם. זו ההבחנה שהיא מנסה להעביר.
היו"ר אברהם יחזקאל
אני לא יודע, אם היא מצליחה להעביר את זה נכון.
ישראל אשד
היום ועדי העובדים מפעילים סוכנויות נסיעוה במלוא מובן המלה. ובאופו עצמאי הם

חוסכים את העמלה.
אתי בנדלר
אני רוצה להגדיר שוב את הבעיה, ורק לגבי ועד עובדים ברגע. אומרת מירי חושן: אם

ועד עובדים מזמין סיור, ואגב הסיור נותן גם שירותי לינה - זה לגיטימי. גם בזה אני לא

בטוחה, כי כשאני מסתכלת בהגדרה של "משרד לתיור" שהוצאתם מהתכולה שלו, ועדי

עובדים, אתם הגדרתם את זח - אני מסתכלת שזב על ההגדרה הקודמת "משרד לתיור...אדם

המארגן סיור או סיור קבוע בישראל בתמורה, או שלא בתמורה אך בדרך קבע, או מזמין

שירותים בעסק לצרכי הסיור או הסיור הקבוע". את מנסה לומר שהשירותים לצרכי הסיור, זה

הלינה. אינני בטוחה שזה נכנם. אבל, בואי, נצא מהנחה שלפחות "אם ועד עובדים מזמין

שירותי סיור", כפי שאת אומרת,"ואגב כך לינה", אלה השירותים, אז הוא יהיה פטור

מהתחולה של החוק.

אני הולכת עכשיו "למוכנות לנופש ולתיירות פנים". ועד עובדים, אם הוא מזמין את

השירותים האלה באמצעות סוכנות נסיעות - אין שום בעיה. החוק עם ועד העובדים עושה את

ההזמנות האלה מאליהם, בדרך קבע, ודרך קבע זה לא אומר פעמיים בשבוע, זה יכול להיות

ארבע פעמים בשנה או שלוש פעמים בשנה, זה כבר ייכנס לדרך קבע. הוא יואשם בעבירה

פלילית, הוא עושה דבר אסור, אם הוא לא עושה זאת באמצעות סוכנות נסיעות.
אומן משרד התיירות
אכן, אנחנו מעוניינים שיעשו זאת באמצעות סוכנות נסיעות.
ששוו אפרתי
אבל למה?
אתי בנדלר
אני רק מסבירה את הטיעונים. משום שעל סוכנות נסיעות יש לנו פיקוח, בין היתר הם

צריכים לתפקיד ערבות מאוד גבוהה ולתת שירותים בסטנדרט שאנחנו קובעים.
שי שבתאי
יותר נמוכה מסוכנות רגילה.
אתי בנדלר
ועדיין נשאלת השאלה הערכית: האם, בעידן שבו אנחנו נמצאים, נכון הוא לכפות בחוק

על ועדי עובדים להזמין שירותי מלון לעובדיו אך ורק באמצעות סוכנות נסיעות, או שאפשר

יהיה לאפשר להם להזמין את זוז ישירות בבתי המלון שלא באמצעות סוכנות נסיעות.

אני שואלת עכשיו את משרד התיירות. אני. מבי1ה את הצורך לקבוע סטנדרטים לנושא

של סוכנות נסיעות. הנושא הזה של הפקדת ערבות על-ידי סוכנות נסיעות, אנחנו צריכים

לזכור ממה הוא נבע, הוא נבע מזה שאנשים הפקידו כספים, הזמינו שירותים, ולמחרת המשרד

פשוט נעלם, לא היה. האם יש לנו סכנה מקבילה כשוועד עובדים מזמין ישירות נופש במלון

מסויים?
שי שבתאי
אבל אז את לא יכולה להכניס את ועדי העובדים לחוק ולהגיד ''רק ועד עובדים יכול

לעשות זאת". באותו רגע שאת נותנת לוועד עובדים, את נותנת גם לאתרים לעשות, ואז בעצם

את פותחת את זה ואת חשופה לסכנה שבגללה ביקשנו את הדבר הזה.
צבי פלורנטל
אס מבקשימ לאבטח את הצרכן כמקבל השירות הזה, יש מקום לעניין הזה. אם רוצים

להפוך את זה - - -
מיכל כהן
אם אתה אומר "ועד עובדים". אז אם מישהו לא מוצא חן בעיניו, הוא יכול ללכת

בטענות, ואין פיקוח עליו. אם ועד עובדים בא ומארגן איזה טיול - - -
מירי מושו
זה לא בסף של המפעל, זה בסף של העובדים.
מיכל כהו
זה כסף של העובדים, העובדים שילמו עבור זה.
היו"ר אברהם יחזקאל
אתם מדברים על זה שאתם יכולים למנוע מאדם לארגו פנייה ישירה לבית מלוו, כדי

להזמין לעצמו, לחבריו או לעובדין ולמוריו.
שי שבתאי
אם הוא עושה זאת חד-פעמית, אז אמרנו שזה בסדר.
היו"ר אברהם יחזקאל
לא. הוא עושה את זה שלוש פעמים בשנה.
ששוו אפרתי
אני מודה שמשרד החינוך יושב יום-יום ומזמין.
מירי חושו
אם נגדיר את הכורח "בדרך קבע", בצורה כזאת נפטור את הבעיה. כי באמת ועד עובדים

לא נוסע כל שבוע.
ניר רז
מירי חושן, אז תכניסי את ה"למעט" של המעיף הקודמ.
מירי חושו
ומה יהיה בסוכנות כללית. אז הם יזמינו טיסות לחוץ לארץ ומלונות לתוץ לארץ, מי

יפצה את העובדים? אז תרחיב כבר את חבל.
היו"ר אברהם יחזקאל
אני קצת מתפלא שבאים לפה אנשים, ובצדק, כל אחד שומר על הנכס שלו, אבל תבינו,

יש גם הגיון. ועד עובדים, או כל גוף שמייצג, עומד לבחירות, עומד לעיון הציבור, היה והוא

לא ישרת ויעשה פויילשטיק, חלילה. אם הייתי ועד עובדים הייתי עובד עם סוכנות נסיעות,

אבל, נניח, נוצר מצב שוועד עובדים לא עושה זאת ופונה ישר לבית מלון, או שהגיע לדיל,

או שהדקה ה-90 מציעה לו פתאום שירות לבתי המלון ביום שישי. למה לא? אני רוצה להבין

מה לא הגיוני.
מירי חושו
למה ועד עובדים כן, וועד הסטודנטים לא?
היו"ר אברהם יחזקאל
למה לא?
ישראל אשד
זה הרבה יותר פשוט מזה. הדברים האלה לא יעמדו במבחן. אני מדמיין לי את עמוס

אדן, אנחגו נהיה בחושך עד שישנו את זה.
אתי בנדלר
עמומ עדן עובד באמצעות סוכנויות.
ישראל אשד
זה לא משנה.
אתי בנדלר
הם פשוט יכולים להרשות לעצמם לעבוד באמצעות סוכנויות.
מירי חושן
אני מוכרחה להגיד לך, שאצל הסובנים משיגים דיל יוחר טוב.
אתי בנדלר
ייתכן. אני לא מנסה למנוע עבודה באמצעות סוכנויות, אני רק לא רוצה לאסור עבודה

ישירה.
ישראל אשד
מירי חושב, בתור אחד שעבד הרבה מול ועדי עובדים, ועבדתי מולם ישירות, בלי

מתווכים, זה פשוט לא יעמוד במבחן.
מאיר שוק
לא במלונאות. במלונאות, רוב הוועדים הגדולים עובדים דרך סוכנים. למרות שאני

מסכים איתך שזה לא יעמוד במבחן, אבל בפועל זה קורה.
יואב שליש
אתם הולכים בכיוון של מחיקת ענף שלם שקיים.
היו"ר אברהם יחזקאל
אני לא אביא חקיקה שמונעת הגיון בריא, ולכן החוק לא יעבור. אני גם לא רוצה להרוס

ענף שלם.
מירי חושן
אולי נגדיר את ה"בדרך קבע". אם זאת הפרנסה שלו, הוא עושה את זה יום-יום, אז זה

בדרך קבע.
ניב לייש
עיסוקו העיקרי.
מירי חושן
אם זה פעמיים-שלוש בשנה, זה אחרת.
יואב שליש
אחר-כך, כל אדם שני במדינת ישראל הוא נזורה בבוקר, ואחר-הצהריים הוא עושה

טיולים, גם בארץ ואחר-כך לחוץ לארץ.
אבי רוזנטל
אתם קצת מגזימים כאן. כולם חושבים שעכשיו, נגיד, גומרים את הישיבה, כל תושבי

ישראל רצים, מבקשים את הפרוטוקול, ומתחילים לפעול לפי חוק שירותי תיירות. כשאנחנו,

שכולנו מומתים, לא הצלתנו להגיע לעמוד אי, שהבנו אותו. עכשיו, פתאום, יהיו 5 מליון

סוכני נסיעות ו-5 מליון מלונאים.
היו"ר אברהם יתזקאל
אז מה וזצעתם?
מירי מושן
אי-אפשר להגיע לספציפיקציה רק בוועדי עובדים. אז אנחנו נצטרר את ה"בדרך קבע",

ולתת ל"בדרך קבע" פרשנות.
אתי בנדלר
מירי מושן, אי-אפשר להשאיר את זה לעניין של פרשנות.
מירי חושו
אנחנו ניתן את הפרשנות פה.
אתי בנדלר
אז תביאי לנו הצעה. צריך לבוא עם הגדרה. יש כאן המון נושאים פתוחים, בסופו של

דבר.
לאח ורוו
זאת אומרת גם פסקה (5) - מוכנות לנופש ולתיירות פנים, תובא בפעם הבאה.
מירי חושן
אני אביא הגדרה מדוייקת יותר ל"בדרר קבע''.
אבי רוזנטל
לדעתי, מה שקורה פה, בגדול, בכל הסעיפים הוא, שמצד אחד, יש פה בעצם עניין של

עודף רישוי, שבעצם, בצד השני, יפגע בצד הצרבני של אלה שרוצים את הרישוי, זה פוגע

בנושא של תופש העיסוק, לפי מה שאני רואה. כי הצרכנים, לכאורה, היו צריכים לקבל את

עמדח היושב-ראש, שוועד עובדים יכול להשיג את הכל יותר בזול.
היו"ר אברהם יחזקאל
אני מציע שאת פסקה 5 תנמחו מתדש לישיבה הבאה, גמ כדי לא לפגוע בסוכני הנסיעות,

אבל לפעול בהגיון בריא שיאפשר גם לאתרים לעסוק ולארגן על בסיס וולונטרי, לא בגין

תמורה ולא על בסיס קבע.
מאיר שוק
שתהיה גזירה שהציבור יכול לעמוד בה.
היו"ר אברהם יחזקאל
פסקה 5 לא אושרה, אנחנו עוברים לפסקה 6.
נזירי חושו
(קוראת מהצעת החוק פסקה 6).

השינוי הראשון של סעיף קטן (א), הוא בעצם קוסמטי, זאת אומרת, במקום "בתמורה או

כעסק'' - - -
אתי בנדלר
אולי נגדיר. הגדרה של סוכנות נסיעות היום אומרת כדלקמן: ''אדם שבתמורה או כעסק

עושה אחת מאלה. בין בנוסף לפעולתיו של משרד לתיור וביו כפעולה לעצמה:" בפסקה (1)

מציעים להחליף את המלים "בתמורה או כעסק" במלים "בתמורה או שלא בתמורה, אך בדרך

קבע", כדי ליצור אחידות בהגדרות האחרות.

אחת הפעולות, שמאפיינות משרד לסוכנות נסיעות, מוגדרת בפסקאות 1 עד 5. שם את

מבקשת, אני מבינה, לחקן חלק מהפעולות האלה.
מירי חושן
בפסקה 2, בהגדרה "מזמין או מוכר כרטיסי נסיעה או שוברי נסיעה למדינות חוץ או

לסיור" במקום המלים "למדינות חוץ או לסיור" יבוא "אל מחוץ לישראל", בגלל הצורך,

עכשיו, של ההגדרות הלא מדוייקות שיש היום עם הפלסטינים וכוי, התלטנו שזאת ההגדרה

הנכונה יותר.
אתי בנדלר
אני רוצה להבין מדוע בפסקה 1, אם כך, את המלים "או למדינות חוץ" לא החלפתם,

ואתם עושים את זה רק בפסקה 2.
מירי חושו
את צודקת, תודה.

פסקה 4 "מטפל בהשגת אשרות כניסה, שהייה או יציאה לצרכי סיור או נסיעה כאמור,

על-פי דיני ישראל או מדינת חוץ" יימחקן המלים "על-פי דיני ישראל או מדינת חוץ".
אתי בנדלר
מה עם פסקה 3?
מירי חוש1
(קוראת אח פסקה 1(6)(3), (4), (5) מהצעת החוק).
אתי בנדלר
לגבי פסקה 5. סוכנות נסיעות זה לא רק מי שיש לו סוכנות נסיעות, כפי שאנחנו מביניס

בדרך-כלל, אלא גס מי שנחשב "עייצס גיבר", זאת אומרת, יועץ בענייני סוכנויות לנסיעות,

הוא עצמו נתשב לסוכנות הנסיעות. גס אם איו לו מה שאנחנו מבינים כסוכנות נסיעות.
מירי חושו
לא רק סוכנות, גם סוכנות לתיירות פנים וגם משרד נסיעות. זאת אומרת, אם את נכנסת

למשרד שזו לא ההתמחות שלו, הם מתמחים בנושא אחר, בארץ אחרת. נגיד, את רוצה ללכת

לכיווו, לדוגמה, רק סוכנויות מסויימות כמו שהחברה הגיאוגרפית מתמחיס או דרום אמריקה

וכוי, הסוכן שאת פונה אליו יכול להפנות אותך - - -.
אתי בנדלר
אבל הוא לא סוכן. על זה אני מדברו!. נגיד, שאני רוצה לצורך ארגון סיור בלשהו, אני

פונה לאחד המדריכים הידועים של החברה הגיאוגרפית באופן פרטי, ורוצה לשמוע ממנו.
מירי חושן
"בתמורה או שלא בתמורה אך בדרך קבע", אס הוא יהפוך את עצמו ליועץ קבוע להפניה

לבל מיני סובנויות הוא סובן נסיעות מהגדרתו.
אתי בנדלר
אני פשוט רוצה שיהיה ברור מה המשמעות של זה.
היו"ר אברהם יחזקאל
אפשר לאשר את פסקה 1(6)?
אתי בנדלר
אני לא רואה מניעה.
היו"ר אברהם יחזקאל
אישרנו את פסקה 6 בולה.
מאיר שוק
מירי חושן, מה קורה עם חנויות במו "ריקושה", ששם יש ייעוץ לטיולים, קבוע, לחוץ

לארץ, וזאת חנות לקמפינג, האם היא צדיבה גם - - -
אתי בנדלר
בן. בל מי שנותן ייעוץ דרך קבע, לרבות בל החנויות שמוכרים בהם ציוד.
מאיר שוק
שם יושבים מורים, גיאוגרפים, שנותנים את זה ברמה אקדמית.
היו"ר אברהם יחזקאל
פסקה 6 אושרה, בכפוף לתיקונים.

אנחנו עוברים לפסקה 1(7).
מירי חושן
בחוק היתה בעצם טעות מחוקק. יש הגדרה בחוק למלה "סיור", ובהגדרה הזאת נאסר

"סיור, בין במסלול קבוע ובין במסלול שאינו קבוע, לרבוח טיול, למעט הסעה שנוסעים

ממקוס למקום בקו נסיעה קבוע. ארגון סיור, לרבות ביצוע סיור, והצעה או הסכמה לבצעו".

בחוק, עוד לפני שהגיע אלי התיקון של חוק ההסדרים, בחוק עצמו לא היתה בהירות

באבחנה בין סיור לסיור קבוע, ומצאנו לנחוץ להגדיר סיור קבוע. ומכאן התיקון של סעיף

קטן 7.

(קוראת פסקה 1(7) מהצעת החוק).

מה שנקרא בשפה מקצועיח "רגולרז", כל אותם סיורים שמאורגנים בצורה קבועה

ומסודרת, ויש מחוייבויות של החברות שמארגנות אותן בלפי התייר. אם הוא מגיע למקום

מסויים בשעה מסויימת, הוא יקבל את זת גם אם הוא נוסע בודד.



יש התייחסות להגדרה הזאת בסעיף 9, שנמתקה טל-ידי משרד האוצר. ואתר-כך שכשנגיע

אני אסביר יותר בפירוט.
אתי בנדלר
אס כך, מהגדרת סיור, כפי שמופיעה בחוק, את צריכה "סיור מוגדר ביו במסלול קבוע

וביו במסלול שאינו קבוע".
מירי חושו
זה בסדר.
אתי בנדלר
זאת אומרת, את רוצה שסיור יכלול כל סיור, לרבות סיור קבוע.
מירי חושו
כו.
היו"ר אברהם יחזקאל
פסקה 7 בהצעת החוק אושרה.

אנחנו עובריס לסעיף 2.
מירי חושו
(קוראת פסקה 2(1) להצעת החוק).

הגדרת החוק התייתסה לשירות תיירות בבית מלוו, לרבות שירות הניתו בו ועסק הנמצא

בתחומו והמיועד בעיקר לאורחיו. הכוונה לחנויות. בסעיף 2(1) לחוק, ההגדרה המקורית של

שירות תיירות היתה ''בית מלוו לרבות שירות הניתו בו ועסק הנמצא בתחומו והמיועד בעיקר

לאורחיו". הכוונה היתה חנויות. ומצאנו שאין מקום להגדיר זאת כשירות תיירות, יש חנויות

בבתי המלוו, כמו ברחוב, איו עליהו מחוייבויות מיוחדות שמצדיקות התייחסות שלנו אליהו.

(קוראת פסקה 2(2) להצעת החוק).

התיקוו השני מתייחס לפסקה (1א), במקום ''בתי" יבוא "בית". כל זה נמחק משומ שבחוק

ההסדריס בתי אוכל יצאו מכלל הגדרה של סוכ1ות לתיירות. לכו פסקה 2 נמחקת.
אתי ב נדלר
ופסקה 3 הופכת לפסקה 2, ו-4 הופכת ל-3.
מירי תושו
(קוראת פסקה 4 להצעת החוק).

אני רוצה להוסיף כאו "חניוו לינה'', שלא מופיע אצלי בתיקוו. אחרי פסקה (1א), גס פה

הכותרת תשונה, אני מכניסה את ההגדרה של סוכנות לנופש ולתיירות פניס ואירוח כפרי.

המספרים ישונו, כי פסקה (1א) שם שונתה.

אחרי פסקה (1) יבוא (1א) ו-(1ב): אחד על סוכנות לנופש ולתיירות פנימ, ו(1ב) -

אירוח כפרי.

בפסקה (2) נכתוב במקוס "וחניון" - "חניון לינה". "בפסקה 5(א), בסופה יבוא וסיור

קבוע". בעצס ההגדרה של סיור קבוע שהוכנסה לחוק.
אתי בנדלר
אנחנו בעצם דנים בתיקונים שמגדירים מהם שירותי תיירות.
מירי חושו
סעיף קטן 7 לסעיף 2 לחוק המקורי יימחק בגלל חוק ההסדרים. "שירותי השכרת רכבי

נמחקו מן ההגדרה. בחוק המקורי, זה לא בהצעת החוק. מבחינה חקיקתית זה בבר נמחק, אני

רק מדווחת לבם.
היו"ר אברהם יחזקאל
אפשר לאשר את סעיף 2?
אתי בנדלר
יש לי רק בעיה, ואני לא בטוחה שאני צודקת. אני חוזרת לפסקה (1), אלה שירותי

תיירות. ההגדרה היום היא "בית מלון לרבות שידות הניחן בו ועסק הנמצא בתחומו והמיועד

בעיקר לאורחיו". את המלים "ועסק הנמצא בתחומו והמיועד בעיקר לאורחיו" מבקשימ למחוק

- זה בסדר מבחינחי. אני עדיין תמהה האם אותם בתי עסק לא ייכנסו לתוך החלק הקודם של

ההגדרה "בית מלון לרבות שירות הניתן בו". האם ברור, שהשירות הניתן בו ניתן מטעם בית

המלון ולא בעל עסק עצמאי אחר שנמצא בתחומיו?
מירי חושו
אפילו בהגדרה של בית מלון כתבנו ''שירות אגב לינה", אלה שירותימ שניתנים בבית

המלון, והם בדיוק מפורטים כמו האוכל והמכבסה וכדומה. חנות היא עסק עצמאי, שבזמנו

תפסנו שכדאי להקפיד לפקח עליה.
אתי בנדלר
לי אין הערות נוספות.
היו"ר אברהם יחזקאל
סעיף 2 - אושר, כפוף לתיקונים.

אנחנו עוברים לסעיף 3.
מירי חושו
קודם כל, בפסקה ו לתיקון אני מבקשת להוסיף "חניון לינה", כלומר במקומ "וחניון

לינה" יבוא "חניון לינה ואידוח כפרי".

(קוראת מהצעת החוק את פסקה 3(1)).

התיקון הזה מתייחס בעצם ל-(1)(א). בחוק נקבע, שהשר רשאי, באישור הוועדה, להסדיר

בתקנות פעולתו ודרכי ניהולו של שירות תיירות. ובין השאר לקבוע דרישות ומבחניס לעניין

ורישוי שירותי תיירות, למעט בית מלון וחניון, ועכשיו נקרא לזה "חניון לינה ואירוח כפרי".

זאת אומרת, אין רשיון של משרד התיירות לבתי מלון, יש שס רישוי עסקים, וגם חניון וגם

אירוח כפרי הכנסנו לאותה קטגוריה.

ב-(1)(ב) כתבנו שהשר רשאי לקבוע וכו' סיווגם של שירותי תיירות, והכנסנו פה -

סיווגם של שירוחי תיירות זה הסוגים השוגים - והוספנו "או של שירות תיירות פלוני לשם

קביעת דרכי מיונו וצורת מימונו". זה ממש, הכוונה היא, להתייחסות של דירוג בתי מלון.

זאת אומרת, השר בתקנות יכול לקבוע סיווגים של שירוחי תיירות שונים, כמו סוכנויות

תיירות פנים וכוי, וסיווג של שירות תיירות פלוני, כמו שירות תיירות של בתי מלון, כדי

שנוכל לקבוע את דרכי מיונו וצורת סימונו. זאת בדיוק ההגדרה של דירוג בתי מלון בתקנה.
היו"ר אברהם יחזקאל
פסקה 3(1) - אושרה. , -י



אנחנו עוברים לפסקה 3(2).
נזירי חושו
פסקה (2) זאת הבעיה של תיקון פסקה (3), והיא, בעצס הפיקות היחיד שיש לנו

מהתאחדות בתי מלון.

הנוסח, בפי שהוא מופיע היום בחוק, קובע שהמשרד רשאי לדרוש ממי שעוסק בשירות

תיירוח, קרי סובן נסיעות, ערבות. והערבויות האלה היו בעצם במילוי התחייבות בלפי

לקוחות וספקיס של שירותי תיירות. באופו מעשי בשטח, בבל המקריס, או 99,9% מהמקרים,

לא היו בעיות, בשתילקנו ערבות לא היו בעיות של לקוחות, תמיד היו בעיות של ספקים. זאת

אומרת, בשסובנות נסיעות פשטה את הרגל, לקחנו את הרשיון, חילקנו את הערבות, והתחלנו

לשמש בבונסי נבסים של נותני שירותים, כמו בתי מלון וחברות תעופה. חברות תעופה, בדרך-

בלל לא, בי הן מגינות על עצמן. אבל מצאנו את עצמנו מגינים על ספקי שירותי תיירות מול

ספקי שירותי תיירות, שאנח1ו לא חושבים שזה הקטע של המדינה. זה גוזל ל1ו הרבה זמן וגס
הרבה בסף
אנחנו מעסיקים ועדה ציבורית, אנחנו מעמיקים רואה חשבון פרטי, אנחנו עוסקים

בכונם נבסים, במפרקים, וצריבים להחליט ולבדוק את הראיות הנבונות, למי מגיע ובמה.

תמיד הסכום לא מספיק, או לרוב הוא לא מספיק. הבוונה שלנו במשרד היתה בדרך-בלל להגן

על הלקוחות. זאת אומרת, לקוח שנכנס לסוכנות הנסיעות.

באנו לקראת התאחדות המלונות והגדרנו, שזו ערובה למילוי התחייבויותיו בלפי

לקוחות - אני קוראת את הסיפא של התיקון שלי - "למילוי התחייבויותיו בלפי לקוחות או

ספקים של שירותי תיירות, ושל שירותי טיסה ושיט ושירותי תחבורה אחרים, עבור שירותים

שעליו לספק ללקותות". זאת אומרת, הערובה עוזרת לנו לתת בסף ללקוח שנפגע, או גם למי

שחוייב לתת שירות לאותו לקוח. זאת אומרת, נגיד, יש לו ,Voucherחוא מגיע למלון,

והמלון מכבד את ה ,Voucher-אז הכסף הזה מועבר למלון. הוא כאילו השלוח של הלקוח,

לצורך אותו עניין. בתי המלון יש להם הרבה מה לומר על הסעיף הזה.
אתי בנדלר
הרעיון נראה לי בהחלט תקין. רק לגבי גובה הערבות, איפה זה נקבע?
מירי חושו
זה תמיד בנוהליס.
אתי בנדלר
בנוהלים או בתקנות?
מירי חושן
בתקנות אני לא קובעת את הגובה. וזה נתון למצב של השוק, אנחנו בבר שינינו, למעלה

ולמטה.
אתי בנדלר
למשל, לגבי הנושא של קבלני כוח-אדס, לנושא של הערבות שיש להפקיד, הלכו עס זה

לבג"צים, אני לא רואה איך אפשר להשאיר את זה לגורמים פנימיים, לגבי גובה הערבות,

בעידן שלנו. היום, טוענים בעלי מקצוע, בעלי משרדימ, שברגע שהם צריבים להפקיד ערבות,

מדובר בדרך-בלל בערבות בנקאית, שיש בבך משום פגיעה בקניין שלהם. את אפילו לא נותנת

כאן הסמכה בחוק לקבוע את גובה הערבות.
מירי חושו
אני כותבת הסמכה 'ערובה כפי שתיראה לו ובדרך שנקבעה". כרגע זאת ערבות בנקאית,

אולי יומ אחד נחליט שזה משהו אחר. זאת ההסמכה.
אתי בנדלר
את לא עוקבת אתרי מה שאני אומרת. אני לא מנסה להכתיב למשרד איזו ערובה לקחת,

והאם הערובה הזאת תהיה דווקא ערבות בנקאית, ובאיזה גובה, כל מה שאני מנסה לומר לך,

שראוי שבתוק תינתן לך הסמכה לקבוע את מה שאת קובעת.
מירי תושו
ההגדרה הזאת היא לא מספיק ברורה?
אתי בנדלר
לא, משוס שיש לך "ערובה למי שנקבע ובדרך שנקבעה'', ולא איזו ערובה.
מירי תושו
אני לא רוצה לקבוע במוק איזו ערובה. את מדברת על הגובה שלה או על הסוג שלה?
אתי בנדלר
אני רוצה לאפשר לך לקבוע את זה.
מירי תושן
לי זה היה בדור, אבל אין לי בעיה.
אתי בנדלר
"גם להמציא ערובה כפי שתיקבע''.
היו''ר אברהס יחזקאל
מה ההתנגדות שלכס?

יעקב כץ-.

אין לנו התנגדות עקרונית. מירי חושן ציינה, ובצדק, שעד עכשיו לא היו תביעות של

לקוחות, אלא היו תביעות של בתי מלון.
שי שבתאי
גס וגס.
יעקב כץ
אבל ברוב המקריס, בתי מלון פשוט קיבלו את האשראי והלקוחות באו על סמך זה. ברגע

שהערבות מתבטלת לבתי המלון, יוצר מצב שהלקוחות יהיו אלה שייתקעו אצל סוכן

הנסיעות. נכון להיוס, סוכן נסיעות מקבל כספיס, ואס הוא לא משלס את הכסף לבית מלון,

בית המלון מפסיד את הכסף, ואתם באים ואומרים: אין לו כרגע שוס ערבות שתגן עליו.

במידה ולא היה הדבר הזה, לא תהיה ערבות, בתי המלון יבקשו את הכספים מראש מסוכן

הנסיעות, ואז ספק רב אס הלקוחות - - -
יואב שליש
אס הוא קיבל את הכסף, אז איך הלקוחות ייפגעו?
היו''ר אברהס יחזקאל
קצת מורכב התרחיש שאתה מתאר.
צבי פלורנטל
אני רוצה להתייחס למלה "ביטוח" בנושא צימרים או אירוח כפרי. "חובתו של עוסק

בשירות תיירות לבטח", אתם מדבריס על ביטוח השירות. זאת אומרת, אם המלון היה קיים

כשהוא היה עם ה Voucher-או לא היה. האם המלה לבטח כולל גם נזקי גוף למשל?
אתי בנדלר
ודאי.
צבי פלורנטל
האס ביטחו צד שלישי, שיש לי לבית, כולל את זה או שזה מחייב ביטוח בנפרד? כי אז

הייתי אומר "את המשתמשים בשירות ואת רכושם. לגבי סוכנות נסיעות וכו'", זה אחרת.
מירי חושו
אני מוכנה לבדוק את זה.
היו"ר אברהם יחזקאל
שתיבדק ההבתנה בין סוגי ביטוח.
אתי בנדלר
אני לא חושבת שזה ענייו להצעת החוק, עם כל הכבוד. מה שנקבע כאו זה העיקרוו, שמי

שעוסק בשירותי תיירות תייב לבטח את המשתמשים בשירות. המשתמשים בשירות, זאת

אומרת, כל מי שהוא בר-רשות שם, בין בתמורה ובין שלא בתמורה, בין בדרך קבע ובין באופן

אקראי, ואת הרכוש שלהם.

זה שהמשרד לקח על עצמו לקבוע את הדרך שבה זה יבוטח, זח יהיה אחר-בך בתקנות,

אבל זה לא ענייו של חקיקה ראשית.
ניב לייש
האם ההגדרה "רכושם", היא לא גורפת מדי?
אתי בנדלר
היא לא גורפת, משום שאתה לא יכול לתח לזה, אלא פרשנות סבירה. וברור שאס אני

באה לבית מלון, לא מצפים שבית המלון יבטח את הרכוש שלי בבית, אלא את הרכוש שאיתו

אני באה לבית המלון.
צבי פלורנטל
שוב, את מבחינה בין בתי מלון ומתעלמת לגמרי מהנושא של צימרים.
מירי חושן
לא כתוב פה בית מלון, כתוב פה "עוסק בשירות תיירות".
היו"ר אברהם יחזקאל
פסקה (2) מאושרת.

אנחנו ממשיכיס.
מירי חושן
פסקה (3) היא בעצס תוספת לחוק, כדי להתאים את החוק הזה לחוק חופש העיסוק או

חוק זכויות אדם וחירותו וכו'. -
אבי רוזנטל
חופש הקניין.
מירי חושן
(קוראת פסקה 3(3) לוזצעת החוק).
אחי בנדלר
יש כאן נציג של משרד המשפטים?
מירי חושן
יש אישור שלהם.
יעקב כץ
מירי חושן, הרי יש שינוי בחוק ההסדרים על מנהל מוסמר וכדומה.
אחי בנדלר
זה לא נוגע לעניין הזה.

אולי זה מוסדר בסוף, לגבי הוראות מעבר.
מירי חושן
אין שינוי.
אתי בנדלר
מה אין שינוי? אתם מוסיפים כאן.
מירי חושו
מה שקראתי עכשיו, זאת רק הגדרה משפטית, ואין פה שום שינוי.
אתי בנדלר
יש כאן בעיה משפטית. קודם כל, אני לא רואה איר אין כאן שום שינוי אם מוסיפים כאן

הוראות חדשות.
מירי חושן
איזה?
אתי בנדלר
כל סעיף קטן (ג) ו-(ד), אלה הוראות חדשות, שאינן מצויות עד כה בחוק שירותי

תיירות.
מירי חושו
הן נמצאות בכל התקנות שקובעות מתן רישוי למקצוע או לעסק. לפי תוק חקיקת היסוד

אני חייבת שזה יהיה בתוק. הישיבה התחילה עם הסיפור של עבירה פלילית של סוכני

נסיעות, מורי דרר - הכל מופיע.
אתי בנדלר
מירי חושו, את אומרת שהיום זה קיים בתקנות, אלא שאין לי הסמכה מפורשת לעניין.

לכו, אני מכפיפה בחוק סעיפים, שייתנו הסמכה או שיכשירו את ההוראות שמצויות היוס

בתקנות האלה. ולא על כך הערתי.

כיוון שאת קובעת היום הסמכה מפורשת לבצע את זה, אני שואלת, האם ניתנה הדעת

לגבי הוראות מעבר?
מירי חושו
אם זה מופיע בתקנות, למה אני צריכה הוראות מעבר? אני פועלת לפי זה. אם זה היה

משהו חדש - - -
אתי בנדלר
אולי, מן הראוי, שתכתבי "שסעיף זה לא יחול על מי שיש לו רשיון מכוח תקנווז וכיוצא

באלה". מירי חושן, אני מבקשת שתבדקי את הנושא הזה במשרד המשפטים, לא נפתת כרגע

דיון משפטי על העניין הזה.
יעקב כץ
אני רוצה לברר למה (ג) ו-(ד) לא תלים על בתי מלון?
אתי בנדלר
ודאי שזה תל.
מירי חושו
אתה מדבר על מנהלי בתי מלון? כי אנחנו מגיעים אליהם.
יעקב כץ
מה זה "את ההשכלה, הכשירות'"? מה זה מגיעים לזה?
אתי בנדלר
אומרת מירי חושן, שגם היום הדבר קיים.
יעקב כץ
לפי חוק ההסדרים, אני תושב שזה בוטל.
מירי חושו
זה בוטל, אבל אמרנו שנגיע לזה.
אבי רוזנטל
מירי חושן, בינתיים זה בפנים.
יעקב כץ
את מכניסה את זה בפנים כחדש.
ניר רז
זה לא שייך. בחוק מוגדרים מספר מקצועות שדורשים רשיון, זה לא שייך לנושא הקודם.

t
אבי רוזנטל
מצד אחד זה מבוטל, ומצד שני את מכניסה את זה.
מירי חושו
אבל זה לא מתייחס למנהלי בתי מלון.
יעקב כץ
מה זה שירות תיירות?
מירי חושו
גם מורי דרך ובדומה.
אבי רוזנטל
רוב החוק הזה יהיה "למעט''.
מירי חושו
(קוראת מהצעת החוק סעיף 4).

זה הסעיף שדן באיסור מתן עמלות למורה דרך.
לאה ורוו
מירי חושו, הוועדה צריבה להחליט אם בו מאשרים או לא.
היו"ר אברהם יחזקאל
מה לגבי סעיף 3?
אתי בנדלר
אני חושבת שניתן לאשר את זה, בפוף לבך שיהיה כאו נציג משרד המשפטים, שבחנו אח

בל הנושא של תחולח הסעיף הזה. לגבי בל אלה ש1זנולאים היום תפקידים או שיש להם רשיוו

מכוח התקנות. כך או כך, תהיה ישיבה נוספת. אנחנו לא יכוליס בשאלות חוקתיות להגיד

שלא נדון בזה בגלל שהנציג של משרד המשפטימ לא הגיע.
מירי חושן
אין לי בעיה להכניס הוראת מעבר, אבל נראה לי שזה סיבוך מיותר, אני יכולה להצהיר

לפרוטוקול, שהנושא הזה נדון ובמשרד המשפטים הבינו, הם דרשו ממני את הסעיף הזה לאור

המצב, שבכל חקיקת המשנה שלנו, בכל נושא הרישיונות, בין אם זה סוכני נסיעות או פקידים

או מומחים או מורי דרך, נדרשים הדברים האלה. ולכן הכנסנו את הסעיף.
אתי בנדלר
מירי חושן, אני רוצה להבהיר אח עצמי שוב. אני מסבימה לחלוטין עם מה שאמרת, שאם

את דורשח ממישהו רשיון, אם אח דורשת ממנו תנאי בשירות, אם את דורשת ממישהו השבלח

מסויימת - - -
מירי חושן
דרשחי.
אתי בנדלר
תתני לי להשלים את הדברים שלי, כי אני רואה שלא הבהרתי את עצמי נכון קודם, אז

אני אנסה לעשות את זה יותר ט7ב. את צדיכה לעגן את זה בחוק. ולכן, אם קבעת את זה עד

כה בתקנות, מבלי שהיתה לך הסמכה מפורשת בחוק, טוב עשיתם שהבאתם תיקון לחוק

והוספתם את הסעיף הזה בחוק.

אני מנסה לומר, שהיום צריכים, לדעתי, ואני מציעה שתבחנו את זה עם משרד

המשפטים, הוראות מעבר, כדי שמי שהיה לו רשיון מכוח החקנות, שעמדו בתוקפן ערב תחילח

החוק, לא יזדקק לרשיון חדש מכוח ההוראה החדשה שבחוק.
אתי בנדלר
פסקה (3) אושרה כפוף לדיון בצורר בהוראות מעבר בישיבה הבאה.
מירי חושן
(קוראת סעיף 4 להצעת החוק).
אתי בנדלר
סליחה, סעיף 7 זה המעיף הכי עקרוני, את רוצה שהוועדה תאשר את זה כך שאת

מודיעה שהוא בטל.
היו"ר אברהם יחזקאל
אני נועל את הישיבה. לפני שאני נועל אוחה, אני רק רוצה להעיר לך. צריך להגיד

באיזה מקום, וזה קצת קשה, שדברים צריכים להיות יותר מסודרים, יותר הרמטיים, יותר

ברורים. הוועדה היא בסך-הכל גוף שצריך לקבל את הסיכומים של הדברים. היה יותר נכון

אם היית יושבת עם אתי בנדלר, בי לי אין עניין להתדיין על חוקים שלא מגרת עם היועצת

המשפטית. לבן, המשך הדיון יהיה רק אחרי שאני אקבל אישור מהיועצת המשפטית של

הוועדה.
מירי חושן
לא ידעתי שאני צריכה, יכלו לומר לי בוועדה שאני צריכה, אישור של אתי בנדלר. עד

היום לא פעלתי בצורה כזאח. ואני מקבלת את ההערה שלך.
היו"ר אברהם יחזקאל
מעתה אני מודיע לך שצריך לקבל אישור של אתי בנדלר ואישור של לאה ורון.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה. 11:50

קוד המקור של הנתונים