ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 20/01/1998

חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 8) (עיסקאות ביחידות נופש ובמכר מרחוק), התשנ"ז- 1996הצעת חברת הכנסת נעמי חזן

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 206

מישיבת ועדת הכלכלה

שהתקיימה ביום ג', כ"ב בטבת התשנ"ח. 20.1.1998. בשעה 00;11

נגחו;
חברי הוועדה
היו"ר אבי יחזקאל

נעמי חזן

גדעון עזרא
מוזמנים
עו"ד חנה מרגליות, הלשכה המשפטית, משרד התעשיה והמסחר

עו"ד אורית לב, הלשכה המשפטית, משרד האוצר

עו"ד אלן זיסבלט, משרד המשפטים

יורי גרינשפון, משרד המשפטים

יהודה גולדשטיין, משרד המשפטים

עו"ד מירי חשין, טגן היועץ המשפטי, משרד התיירות

עו"ד דב קולני, הלשכה המשפטית, משרד התיירות

עו"ד מיכאל הרצברג, היועץ המשפטי, "ויזה כ.א.ל."

עו"ד ענת ורונטקי, היועצת המשפטית, "ישראכרט"

עו"ד אלון קנטור, "ישראכרט"

חיים אביגל, מנכ"ל ערוץ הקניות

עו"ד אפרת פלדמן, ערוץ הקניות

עו"ד אהרן פולק, ערוץ הקניות

יוטף מנירב, מנכ"ל "קלאב הוטל", חבר הנהלת אירגון

הטיימשרינג האירופאי

משה בובליל, מנהל בכיר, "קלאב הוטל"

רוני פיבקו, מנכ"ל

אייוי פרץ, מנהלת קשרי יזמים,

משה עמיר,

אריאלה רבדל, מנכ"ל המועצה לצרכנות

אורנה ביבר, דוברת המועצה לצרכנות

עו"ד בתיה מילר, הרשות להגנת הצרכן

עו"ד נועה דר, יועצת משפטית, המועצה לצרכנות

עובדיה שרגאי, יועץ לענייני צרכנות

עו"ד מנחם בלוזר, לשכת עורכי-הדין

עו"ד אבנר בן-זמורה, לשכת עורכי-הדין

עו"ד לורי לוין-זולברג, לשכת עורכי-הדין

עו"ד מנרוט קליינבאום, לשכת עורכי-הדין

עו"ד בן-ציון אדורם, מנהל המחלקה המשפטית, מוטף "המכרז

של המדינה"

רו"ח מאיר זכריה, טמנכ"ל מוטף "המכרז של המדינה"

רוני ארן, "המכרז הכפול"

עו"ד דורון רוזנברג, "טילבר ביץ"' נופש (ישראל) בע"מ
יועצת משפטית
אתי בנדלר
מנהלת הוועדה
לאה ורון
נרשם על-ידי
חבר המתרגמים בע"מ

סדר היום

חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 8) (עיסקאות ביחידות נופש ובמפר מרחוק),

התשנ"ז -1996

הצעת חברת הכנסת נעמי חזן



חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 8) (עיסקאות ביחידות נופש ובמכר מרחוק).

התשנ"ז- 1996

הצעת חברת הכנסת נעמי חזן
היו"ר אבי יחזקאל
אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה.

אנחנו דנים בהצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס'

8) (עיסקאות ביחידות נופש ובמכר מרחוק), התשנ"ח-1997.

בישיבה הקודמת ביקשתי מכל הגורמים הנוגעים בדבר, מי שיחפוץ בכך, לשלוח

ליועצת המשפטית של הוועדה הערות והארות. אנחנו נעבור על סעיפי החוק,

ואני מבקש שבמידה ולמישהו יש הערות קונקרטיות, יאמר את דבריו.
אתי בנדלר
אני מבינה בהתאם להנחיותיך שאנחנו נגיע היום

לשלב בכל סעיף שאותו אנחנו נקרא. הכרעות אם

על-ידי אישור הנוסח או על-ידי מתן הנחיות מפורטות לגבי כל פיסקת

ופיסקה.

היו"ר אבי יחזקאל; היועצת המשפטית אומרת שהיום על כל סעיף

וסעיף אנחנו נתדיין כאשר הכוונה היא לקבל

הכרעות. במידה ויהיו דברים קריטיים שמישהו יחשוב שצריך לתקן, והיועצת

המשפטית תחליט שצריך לתקן וצריך שיקול דעת נוסף, נתכנס לישיבה נוספת.

בכל מקרה תהיינה ישיבות נוספות להמשך החקיקה.

אתי בנדלר; אנחנו בהכנה לקריאה שנייה ושלישית.

הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 8) - המלים

יימחקו משם החוק בשלב שבו אני מעלה את זה לקריאה שנייה ושלישית -

התשנ"ח-1998.

1. תיקון סעיף 14.

בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן החוק העיקרי), בסעיף 14:

(1) בסעיף קטן (א)(1) במקום ''שבעה" יבוא "ארבעה עשר".

(2) בסעיף קטן גא)(2), במקום "שבעה" יבוא "ארבע עשר".

אני רוצה להזכיר שסעיף 14 לחוק הגנת הצרכן, עניינו בעיסקה ברוכלות.
בנוסחו היום הוא קובע כדלקמן
אני קוראת מחוק הגנת הצרכן,
התשמ"א-1981
14א. "בעיסקה ברוכלות, רשאי הצרכן לבטל את ההסכם: (1) במכר, מיום עשיית ההסכם עד שבעה ימים מיום מסירת הממכר.

(2) בשירות, אם טרם הוחל בנתינתו, תוך שבעה ימים מיום עשיית

ההסכם".

חשינוי כאן הוא שבעיסקת רוכלות, אם עד כה הצרכן רשאי היה לבטל את ההסכם

תוך שבעה ימים מיום עשיית העיסקה, הרי שהיום מאפשרים לו לעשות את זה

תוך ארבעה עשר יום. הסעיף הזה למעשה נדון גם בהכנה לקריאה ראשונה וגם



בישיבה הקודמת ולכן אני לא מוסיפה דברי הסבר. אני חושבת שאם אין הערות

מהותיות, אפשר לאשר את הסעיף.
רוני פיבקו
הערה מהותית. בישיבה הקודמת אמרו שקראו את

התקנות האירופאיות ושם מדובר על עשרה ימי

עבודה. התקנות כאן פירוש מדברים על עשרה ימים רגילים ולא על עשרה ימי

עבודה. יש פה חשיבות מאוד גדולה, כי היום שישים אחוז מהשוק זה מוכרנים

זרים. המוכרנים הזרים, אם הם ימכרו לפי ארבע עשרה יום בארץ, התושבים

יחשבו ארבע עשר יום ובאירופה זה עשרה ימים, יחשבו שיש להם כאילו עוד

ארבעה ימים לבטל וזה לא נכון, כי הם לא יוכלו לבטל כי באירופה זה עשרה

ימים, למעט אנגליה, שם זה ארבעה עשר יום. בכל אירופה זה עשרה ימים,

ואלה הם ימים רגילים ולא ימי עבודה. שישים אחוז מהשוק מוכרים יחידות

בספרד.

אתי בנדלר; אני רוצה להעיר שסעיף 14 שאותו מוצע לתקן,

סעיף 1 בהצעת החוק, עדיין לא דן לא בעיסקה

ביחידת נופש ולא דן בעיסקה מרחוק, אלא בעיסקה ברוכלות כהגדרתה בחוק

הגנת הצרכן. רוכלות, מוגדר בסעיף 8, "כהצעת עיסקה לצרכן מאת עוסק שבא

שלא לפי הזמנה למקום מגוריו, שירותו הצבאי, עבודתו, לימודיו או

לקירבתם". דהיינו, הרוכלות הקלאסית שמגיעים אל הצרכן למקום שבו הוא

נמצא. נכון שההצעה להאריך את הימים שבו הצרכן יכול לבטל עיסקה כזו

משבעה ימים לארבע עשר ימים, נבעה מהרצון שתהיה אחידות בחוק הזה, כיוון

שגם בנושא של יחידות נופש שנדון בו עוד מעט, וגם בנושא של טלמרקטינג או

מכר מרחוק שנדון בו בהמשך, מוצעת תקופת ביטול של ארבעה עשר ימים ורצינו

שתהיה אחידות. בכל-זאת, כדי שיהיה ברור, כרגע אנחנו לא עוסקים לא בזה

ולא בזה אלא בעיסקת רוכלות בלבד, והשאלה אם זה נכון להאריך את זה

לארבעה עשר ימים או לעשרה ימים.

אולי מישהו יכול לתת לנו תשובה לגבי מה באמת מקובל באירופה לגבי תקופת

ביטול.

עובדיה שרגאי; יש עשרה ימים, יש ארבעה עשר יום ויש שבעה

ימים. זאת אומרת, זה שייך לאיזה מדינות. כל

מדינה יש לה את התקופה שלה, אבל בדרך כלל, מבלי שראיתי את חוק הפרשנות

במדינות הללו, ימים שלא עובדים בהם, בדרך כלל לא נכללים, וגם בישראל.

אלן זיסבלט; באירופה יש דירקטיבות ברוב הדברים האלה

ובאמת נקבע שכל מדינה חייבת לקבוע לפחות

עשרה ימים.
רוני פיבקו
מדינה אחת בלבד, וזאת אנגליה.

היו"ר אבי יחזקאל; הוא אומר אמירה הגיונית. הוא אומר שיש

סטנדרטיזציה.

נעמי חזן; אין סטנדרטיזציה אלא יש הנחיות שזה חייב

להיות מינימום עשרה ימים משום שגם באנגליה

מוכרים דירות נופש ושם קבוע בחוק ארבעה עשר יום. ישראל כמדינה ריבונית

שרוצה ליישר קו יכולה לקבל הכרעה של עצמה בעניין הזה. הארבע עשר יום

שלנו הם הארבע עשר יום שהם לא ימי עבודה. אני עוד לא מצאתי בדיוק את



המינוח האירופאי, אבל הרושם שלי שזה עשרה ימי עבודה. זה 'ביזנס דייס'

לארבע עשרה יום. פה זו גם הכרעה ממלכתית לדעתי. אם יש תקדים בריטי

בנושא הזה ויש דירקטיבות ברורות, אנחנו יכולים להחליט וספרד עודשה לגבי

ישראל מה שהיא עושה לגבי אזרחים בריטיים. אני חושבת שזה לגמרי

לגיטימי.
אלן זיסנלט
אם מישהו בא לכאן ומשווק טיימשרינג אינטרס

בספרד אבל השיווק המכירה והחוזה נעשה פה,

החוק הישראלי חל על העברת הטיימשרינג, והסעיף שלנו חל.
היו"ר אבי יחזקאל
סעיף 1 - אושר,

אתי בנדלר; 2. הוספת סעיפים 14א עד 14ג,
אחרי סעיף 14 לחוק העיקרי יבוא
14א. עיסקה ביחידת נופש.

(א) לא יעשה עוסק עיסקה בעניין יחידת נופש, אלא אם כן התקיימו
כל אלה
(ג) נחתם חוזה בכתב בינו לבין הצרכן (להלן - החוזה).

(2) העוסק מסר לצרכן טופס החתום על ידיו, שבו כלולים כל הפרטים

המפורסים בסעיף קסן (ב) (להלן - סופס גילוי), והצרכן אישר

בחתימתו קבלת טופס הגילוי.

בהתאם למוצע כאן יש למעשה שני מסמכים נפרדים, האחד הוא החוזה והשני הוא

טופס הגילוי. כפי שנראה בהמשך בסעיף קטן (ג), זכות הביטול הניתנת לצרכן

בעיסקה ליחידת נופש היא תוך מספר ימים, ארבעה עשר ימים, מהמועד האחרון

שבו נמסר לו אחד משני המסמכים האלה.

אחת ההערות שהועלו כאן, ולא הספקתי לדון בה עם נציגי משרד המשפטים ועם

מר שרגאי ומשרד התעשייה והמסחר, ואני חושבת שיש צדק רב בדברים, היא

שראוי להבהיר בחוק בעצם טופס הגילוי אמור להיות חלק מהחוזה ולא מסמך

נפרד שאין לו קשר לחוזה. אני עדיין לא מקריאה כמובן את הנוסח המדוייק

שאני אציע, אלא יותר ברמת העקרון שאני מבקשת שהוועדה תדון ותאשר.
היו"ר אבי יחזאקל
יש כאן שאלה עקרונית. האם טופס הגילוי צריך

להיות חלק מהחוזה עצמו?
אתי בנדלר
כן. אני מציעה שייאמר - ושוב, אני מזכירה,

זה לא הנוסח המדוייק אלא ברמת העקרון -

כדלקמן "לא יעשה עוסק עיסקה ביחידת נופש, אלא אם כן התקיימו כל אלה:

נחתם חוזה בכתב בינו לבין הצרכן (להלן - החוזה), ולחוזה צורף, בין לפני

חתימת החוזה ובין לאחריו, טופס החתום על-ידי העוסק, שבו כלולים כל

הפרטים המפורטים בסעיף קטן (ב) (להלן - טופס הגילוי) והצרכן אישר

בחתימתו קבלת טופס הגילוי". דהיינו, בנוסח הזה אני מנסה להבהיר שטופס

הגילוי יהפוך להיות חלק מהחוזה המחייב שבינו לבין הצרכן.
קריאה
האם לאחר המילה "חתימת החוזה" את כותבת

"ובין לאחריו"?
אתי בנדלר
כן.

נעמי חזן; זה בעייתי.

אתי בנדלר; זה נכון, אבל במקרה זה נראה בחוזה חוזה

מותנה בכך שהוא יושלם על-ידי טופס גילוי

חתום.

היו"ר אני יחזקאל; למה לא להוריד את האופציה של "ובין

לאחריו"?

אתי בנדלר; אני מוכנה. הערה בהחלט סבירה שיש מקום לדון

בה, אם אנחנו דורשים שהחוזה לא יהיה חתום

אלא עד אשר יימסר על-ידי הצרכן טופס גילוי חתום על-ידי העוסק.
היו"ר אבי יחזקאל
נאמר כאן שלפני החתימה על החוזה יימסר טופס

גילוי שיהיה חלק מהחוזה, וזה נשמע הגיוני

מאוד.

מירי חושן; אני חושבת שזו הדרך הנכונה. לפי דעתי בחוזה

יצטרך להיות סעיף שהוא חותם שהוא קרא אותו.

אתי בנדלר; הוא מאשר בחתימתו את קבלת הטופס. זה כתוב.

"אישר בחתימתו קבלת טופס הגילוי".

אלן זיסבלט; טופס הגילוי הוא באמת כדי להביא לידיעת

הקונה פרטים חשובים מאוד שהוא ישקול גם לפני

החתימה וגם במשך ארבע עשרה יום שיש לו לבטל. אנחנו למשל עובדים על טופס

גילוי בענייו ערבות בנקאית ואנחנו מחייבים את הבנק לתת את הטופס הזה

בנפרד. יש לך את החוזה, הוא אומר לו לחתום, אבל אם יש לו טופס נפרד,

הוא מתייחס לזה כעניין נפרד ומיוחד. לכן אני לא חושב שאנחנו צריכים כל

כך מהר להגיע למסקנה שזה חלק מהחוזה ולהכניס את זה בעמוד הראשון או

העמוד הרביעי.

אתי ננדלר; זה סעיף קטן (ב).

מירי חושן; אני חושבת שזה צריך להיות יחד עם החוזה.

היו"ר אבי יחזאל; יחד זה תמיד יהיה, אבל השאלה היא אם זה יהיה

חלק אינטגרלי מהחוזה.
מירי חושן
קודם היתה אופציה שזה יצורף לאחר מכן.

היו"ר אני יחזקאל; לא. לאחר מכן, ירדנו מזה.

רוני פיבקו; רציתי לדבר על הסייפא. לפני שהגענו לחוזה,

כתוב: "לא יעשה עוסק עיסקה בעניין יחידת

נופש". המילה בעניין מפריעה.
אתי בנדלר
תרשה לי לעצור אותך כאן משום שהנושא של

הוא בכלל הנושא של החלפת יחידות נופש. אנחנו

נגיע לזה בהמשך ואז יוחלט אם בכלל הנושא של תחלופה כלול בפנים ואיך הוא

כלול.

היו"ר אבי יחזקאל; יכול להיות שהוא לא יהיה כלול.
יוסף מנירב
שתי נקודות. נקודה ראשונה, לא הבנתי מההערה

שלך גם אם זה בפנים החוזה, האם זה קטע נפרד

או שהפרטים מופיעים.
אתי בנדלר
לחוזה יצורף, לא יאוחר מועד חתימת החוזה.

יוסף מנירב; בסדר. הפרטים האלה יופיעו גם פה וגם פה.

אתי בנדלר; זה דומה לעקרון של מכרז, מצורף לחוזה לעניין

רכישת דירה.

יוסף מנירב; והוא כולל פרטים שמופיעים בחוזה.

אתי בנדלר; כן.

יוסף מנירב; זה לא פוטר את החוזה מלכלול את אותם פרטים.

זה מופיע גם פה וגם פה.

אני מבקש להעיר לסעיף א(1) שהוא לכאורה סעיף פשוט, שצריך להיות חוזה.

אני מבקש להסב את תשומת לב הוועדה לכך שהשאלה היא חוזה בין מי למי. אם

אכן אנחנו יושבים היום ובאים להגן על הצרכן, הרי שכאשר גוף שמוכר ומספק

שירותים מסויימים, חותם הסכם עם לקוח, זה דבר אחד. כאשר בא אדם, צד

שלישי, שהוא סוכן של מישהו ומוכר, וחותם, כאשר זה לא מחייב או לפחות

אין הוכחה שזה מחייב את נותן השירות, הרי אני בא, עושה איתך הסכם חוזי

שאומר שצד שלישי יתן שירותים כאלה וכאלה. להערכתי זו הזדמנות כיום, אם

יושבים על חוק כזה - ואני לא יודע מתי יהיה חוק נוסף - לתפוס את הנקודה

הזאת ולהבהיר שבזמן חתימת חוזה, או שהחוזה יהיה ישירות עם התחייבות של

נותן השירותים כלפי מקבל, או אם זו חברה שהיא מוסמכת והורשתה, שחייבים

להיות כל המסמכים שמאשרים את ההתחייבות הבסיסית של נותן השירותים, הוא

גם מקבל את הכסף, והיו כבר מקרים.

היו"ר אבי יחזקאל; אתה אומר שהאדם עלול לחתום חוזה עם מישהו

שלא יכול לספק לו את הסחורה.

יוסף מנירב; אמת. יש כבר. תקדימים בארץ. כבר היו חברות

שפשטו את הרגל והכסף אפילו לא הגיע לחו"ל.

אפילו לא הגיע לספק השירות ים בחו"ל.

היו"ר אבי יחזקאל; אתה אומר שצריך לגרום לכך לבטל את העניין

הזה. מה הבעיה בזה? זה נשמע טוב.
מירי חושן
ברגע שמישהו חותם, בחוזים אתה לא יכול להגיע

לכל המקרים של תרמית, הונאה וכולי. ברגע



שאתה חותם חוזה עם מישהו ומסתבר שהוא מציג מצג שוא, יש לך סעיפים אחרים

להגן עליך ולאו דווקא בתוך החוק.
היו"ר אבי יחזקאל
נעמי חזן למשל מביאה מחר את הצעת החוק של

סוכני התיירים שגם הם גורם מתווך. פה מה

שמציעים הוא שאומרים שמראש רוצים למתן את העניין ולומר שמי שמספק את

השירות, מולו רוצים להביא את העניין של החוזה. מה לא הגיוני בעניין

הזה?
מירי חושן
בגילוי נאות זה נכון. פה, אם יהיה כתוב

שהסוכן מוסמך או שליחו של הקבלן בחו"ל,

נצטרך באמת לצרף את כל החוזים. אם אתה חושב שהוא רמאי, אז גם החוזים

שהוא יצרף הם לא נכונים. אתה מרים פה מאה מסכים, וזה לא התפקיד של

חוזה. אם הקונה קונה ממישהו, ומסתבר שלמישהו הזה לא היתה שום סמכות

והוא לא נציג של חברה.
היו"ר אבי יחזקאל
למה התעוררו אנשים כמו חברת הכנסת חזן

ודומיהם? בחלק מהנופש, זה ברור שמוכרים לנו

חלומות. היא אומרת שכדי למנוע את העניין של החלום, היא רוצה לדעת ממי

היא מקבלת את השירות. אני לא משפטן, אבל האם אין אפשרות להדק את העניין

ולחשק אותו עוד יותר?
מירי חושן
אני לא חושבת.
אתי בנדלר
בהתאם להנחיה של חברת הכנסת חזן בישיבה

הקודמת שדנה בנושא הזה, בעצם רציתי בהמשך

להעמיד לדיון הצעה להוספת סעיף קטן, וגם בחרתי גם את הערותיו של מר

מנירב, וכפי שתראו בהמשך, בטופס הגילוי, אני מציעה באמת להביא לידי

ביטוי גם את כל הקשרים המשפטיים שיכולים להיות. בנוסף לזה היתה הצעה של

חברת הכנסת נעמי חזן להוסיף סעיף קטן ואני התכוונתי להגיע לזה מאוחר
יותר, שבו נאמר
"בעיסקה הנעשית בידי עוסק שאינו בעל הזכויות באתר

יחידות הנופש, יהיה העוסק אחראי לקיום הזכויות שנמכרו על ידיו בעיסקה".

זה סעיף מאוד מרחיק לכת שבעצם מטיל על מישהו שאינו בעל הזכויות להיות

ערב לקיום זכויות של מישהו אחר. השאלה אם הוועדה רוצה להרחיב לכת עד

כדי כך.
מירי חושן
זה לא יעבור בבית-משפט.
דורון רוזנברג
חבל על הזמן. זה לא יעבור בבית-המשפט. אני

יכול לבקש ממך היום להיות ערבה על איזה שהוא

משהו שבכלל אין לך קשר אליו
נעמי חזן
אם אתה מוכר את זה. אתה מוכר את זה.
דורון רוזנברג
אם אתם הולכים לעשות את זה, אני מציע שלא

תחוקקו, כי חבל, כי לא יהיו חברות יותר. אני

מציע לכם להוריד את זה. זאת ישיבה שלישית, וכל פעם אתם מגדילים ועוד

מעט נבקש גם ערבויות בנקאיות של מאתיים אחוז.



אתי בנדלר; אני זוכרת שהיית נוכח בישיבה הקודמת ונטלת

בה חלק פעיל ונערך דיון וזו ההנחיה שקיבלתי.

אז אני עובדת הכנסת אדוני ולא עובדת אצל אף אחד אחר ואני פועלת בהתאם

להנחיו שאני מקבלת מחברי הוועדה.

דורון רוזנברג; אני מאוד מצטער, אני לא פונה אליך באופן

אישי. הפניה היא בוודאי לא אישית, אבל יחד

עם זאת אני חושב שצריך לשים פה איזו שהיא פרופורציה מסויימת לכל

התיקון, כי אנחנו רק בתיקון. אם רוצים לעשות איזה שהוא חוק, בסדר, אז

אולי צריך את זה, אבל אני אומר שזה בלתי אפשרי. מי שמוכר את הזכויות,

אלה הם סוכנים שקיבלו על-פי הסכם זכויות שיווק בלעדיות. בא סוכן ומוכר

לך איזה שהוא מקרר "אמנה", אז הוא היום יתקן את המקרר הזה לעוד עשרים

שנה? זה נראה לך הגיוני? זה בדיוק מה שאתם רוצים לעשות. אני מציע

שנתחיל להיות קצת הגיוניים.

אם הם רוצים וזה הכיוון, אז הפתרון הוא לתת מודעה בעתון, חבל על התקציב

שהוקצה לזה ויותר לא יהיו חברות, את סוגרת את החברות. הסוכנים יכולים

להתחייב מה יהיה בספרד?
בן-ציון אדורם
מדובר על אספקת מוצר. זה לא מוגזם לבקש ממי

שמשווק את המוצר שידאג שהוא יגיע אליך. אם

מישהו קונה מ'בסט ביי' מקרר, וברור ש'בסט ביי' משווק ולא מייצר, ברור

ש'בסט ביי' אחראי להביא את המקרר הביתה.

דורון רוזנברג; מי נותן את תעודת האחריות?
בן - ציון אדורם
'בסט ביי'.
דורון רוזנברג
"המכרז של המדינה" נותן את האחריות לכל

המוצרים שנמכרים?
בן- ציון אדרום
ה"מכרז של המדינה" אחראי לזה שזה יגיע אליך

הביתה.

דורון רוזנברג; אנחנו נביא את האתר לצרכן.
היו"ר אבי יחזקאל
יש כאן איזו שהיא בעיה. למעשה אומרים

שמטילים על הסוכן המשווק אחריות שהוא לא

יוכל לעמוד בה.
יוסף מנירב
אופי המוצר, כשאנחנו מדברים על יחידות נופש,

שונה במקצת ממקררים. אחריותו של אדם שמכר

לספק מקרר, וזה קורה תוך זמן קצר אחרי הרכישה, אחרי-כן יש בעיה של

תיקון טכני ואז יש גם אנשים אחרים שיכולים לתקן מקרר. כאשר אני מוכר

יחידת נופש, אני מספק את המוצר, לא נותן לו שירות, מספק את המוצר במשך

עשרות שנים. הגוף שמספק, יש לו כללים, יש תנאים, כאן אתה יכול לקבל,

כאן אתה לא יכול לקבל. כאשר הלקוח מתקשר לגוף כזה וקובע מה הם הכללים

ומקבל אותם, ויכול אחר-כך לבוא ולטעון שהוא לא קיבל את השירות, זה דבר

אחד. כאשר גוף ביניים בא ואומר שהוא קובע שהוא יתן לך מאה שנה או



חמישים שנה או ארבעים שנה או שלושים שנה שירותים כאלה או אחרים בלי

שהלקוח יכול לראות שיש כיסוי מהגוף המרכזי על אותם תנאים שכתובים

בהסכם, זה מצב שגורם לבעיה, וחובה על הכנסת להגן על הצרכן.

נעמי חזן; אדם חותם על חוזה. לגבי יש רק כתובת אחת וזה

אותו אדם איתו הוא חתם על החוזה. ההתקשרויות

של אותו אדם או אנשים אחרים, לא צריכים להיות מעניינו של האדם שחתם על

החוזה. אחרת מה הוא צריך לעשות כדי לבטל? הוא אומר, זה לא אני, אני סתם

החתמתי. כדי לטפל בזה, משום שכל הזמן אומרים לנו על הדירקטיבות

האירופאיות, הרי הם לא טפשים והם מבינים בדיוק את הנושאים הצרכניים

שאנחנו מבינים ולכן כתוב בכל הדירקטיבות ישירות או בעקיפין. ישירות או

בעקיפין, זאת אומרת שיש להם כתובת אחת. לצרכן חייבת להיות כתובת אחת

והכתובת האחת הזאת היא הכתובת של האדם שהוא חותם איתו.

יוסח ממרב; אורך החיים המסחרי של האדם שחותם איתו הוא

הרבה פחות מאורך החיים של המוצר. מדובר פה

במצב שאדם יחתום עם מישהו, יבוא לחפש אותו, הוא לא ימצא אותו. יש צורך

למצוא איזה שהוא קשר, או בתוך חובת הגילוי להציג ולהראות את ההתחייבות

של הסוכן.
נעמי חזן
זה בסדר. לעניין הזה אני מוכנה. בעניין הזה

אני מסכימה איתך.
יוסף מנירב
אני באתי להחמיר ולא להקל.

היו"ר אבי יחזקאל; לגבי המוצע אתה אומר שזה לא ישים. אומרת

חברת הכנסת נעמי חזן שהיא רוצה שזה יהיה עם

הגורם שחתם על ההסכם. היועצת המשפטית שלנו הציעה להוסיף סעיף.

אתי בנדלר; אמרתי שהתכוונתי להגיע לזה יותר מאוחר.

ריכזתי לי הערות לפי סדר הדברים, אבל כיוון

שמר מנירב העלה את זה כבר עכשיו אגב הדיון בסעיף קטן (א), אז קראתי את

זה, שיתווסף לסעיף זה. אני מדברת על סעיף קטן נוסף, וזו לא הצעתי אלא

זה פשוט ניסוח להצעתה של חברת הכנסת נעמי חזן, בו נאמר: "עיסקה נעשית

על-ידי עוסק שאינו בעל הזכויות באתר יחידות הנופש, יהיה העוסק אחראי

לקיום הזכויות שנמכרו על ידיו בעיסקה". זו היתה הצעתה של חברת הכנסת

והבאתי אותה עכשיו לדיון בפני הוועדה כאשר היא בלשון פחות או יותר

משפטית.

מנרלט קליינבאום; צריך להיות ברור שכל נספח וכל מסמך הוא חלק

בלתי נפרד מהחוזה. הרבה פעמים המסמכים לא

נוספים ושוכחים אותם. בגוף החוזה זה צריך להיות מודגש שיש מסמך, שידעו

שיש נספח שהוא חלק בלתי נפרד מהחוזה.

אריאלה רבדל; אני רוצה לומר שאנחנו מדברים כאן במוצר

שאנשים צריכים לקנות אותו לא בכפיה ולא

באונס אלא מתוך בחירה. כשהם יושבים וקונים את המוצר, הם יודעים מה הם

קונים פחות או יותר. כאן הוא לא רואה את הנכס, הוא לא בא לנכס מיוזמתו,

אלא הזמינו אותו בערב, לכן אומרים להחיל את העניין של עיסקה ברוכלות,

ולהרחיב את העניין של עיסקה ברוכלות משבוע לשבועיים. ההגיון . שלי אומר



שבא אדם, ישב באותו ערב ידוע - ואנחנו מקבלים את התלונות שמתארות מה

שקורה באותם ערבים - חזר הביתה, התעשת והתחיל לקרוא את החוזה, הוא קורא

בו כל מיני סעיפים, חלקם מאוד מצאו חן בעיניו, חלקם מאוד הפחידו אותו.

אז הוא עושה את הדבר שכל אדם סביר עושה, הולך לעורך-דין להתייעץ איתו.
עורך-הדיו אומר לו
תשמע, החוזה הזה הוא לא טוב כי אין שום אחריות למי

שמכר לך את הנכס בעיסקה הזאת. הוא חתם, אתה חתמת איתו, מחר הוא נעלם,

אין לך בית, אין לך כלום, בטל את החוזה. יש לו ארבע עשר יום לבטל את

החוזה.

הסיבה שאני אומרת את מה שאני אומרת זה מפני שהאויב של הטוב הוא הטוב

מאוד. אני חושבת שאם אנחנו נוסיף יותר מדי איסורים וסייגים בתוך החוק,

בסופו של דבר או שהחוק לא יעבור או כמו שפה מישהו אמר, יכול להיות

שרבים מאוד יפסיקו לשווק את המוצר הזה שעם כל הבעייתיות שיש במוצר -

והרשות להגנת הצרכן צועקת על בעייתיות המוצר הזה - זה מוצר שרבים מאוד

רוצים אותו.

היו"ר אבי יחזקאל; למעשה את אומרת שהתיקון של היועצת המשפטית

הוא טוב.

אתי בנדלר; לא, לא טוב. היא לא תומכת בו.
אריאלה רנדל
אני אומרת שמוסיפים יותר מדי תיקונים

וגורמים לכך שבסופו של דבר הדבר העיקרי

יוחמץ.

בן-ציון אדורם; לגבי הסוגייה של הקשר בין טופס הגילוי

וההסכם, אני חושב שמי שהציע את הרעיון של

טופס גילוי, סבר שאין זמן, כמו שאני אומר כאן, לקרוא את ההסכם בעת האקט

השיווקי. לכן יש את התקציר שלו.

היו"ר אבי יחזקאל; אתה לא מקדים את המאוחר?

בן-ציון אדורם; אני רוצה להתייחס ליחס בין החוזה וטופס

הגילוי. הדיון כרגע הוא אם זה נספח או לא.
אתי בנדלר
הדיון הוא בשאלה אחרת, ואחר-כך נחזור לזה.

היו"ר אבי יחזקאל; עורך-דין רוזנברג מקבל את הערת מנכ"ל המועצה

לצרכנות, נכון?
דורון רוזנברג
בוודאי, ואני רוצה להוסיף.

אני רוצה לחזק את דברי חברתי. אני פה ישיבה

שנייה ויש כאלה שנמצאים כאן בישיבה שלישית. בדיון הראשון היו איזה שהן

הצעות לטופס הגילוי ואיזה שהוא הסכם ביטול. מזה אנחנו הולכים ומישיבה

לישיבה - אני אומר את זה לחברים החדשים - מתרחבים ופורסים את היריעה.

בסעיף הזה לפי דעתי יש מידת התערבות חקיקתית מעל הנדרש, ואני אומר את

זה בוודאות. אני חושב שאנחנו הולכים ובסוף נחטיא את המטרה. אמרתי שאני

מחזק את הדברים האלה. מצד כל הצרכנים, ואני מודע למגמה ולרוח הדברים,

ואני מודע לתלונות ואני מקבל אותן, והמשרד מטפל בהן והכל טוב ויפה, אבל

בצד השני יש גם עקרון יסוד של חופש העיסוק, של חברות שמשקיעות כאן



כספים, שהן מעסיקות אנשים. החברה שאני מייצג מעסיקה היום מאה ועשרים

איש. סעיף כזה מחר רק יעלה את האחוז של האבטלה.
נעמי חזן
למה?

דורון רוזנברג; כי אני לא יכול להתקיים. המוצר הזה הוא מוצר

של מותרות. מה שנושף לכם בעורף זה לפי דעתי

חוק מכר דירות, אבטחה למשקיעי דירות, וזו טעות מיסודה. דירה, כבר נקבע

בפסקי-דיו, זהו כל הונו של הרוכש, זה כל רכושו. היום דירה זה מאתיים

אלף דולר ואילו אנחנו מדברים על חמשת אלפים או שבעת אלפים דולר, וזה כן

מהותי, כי זה מוצר של מותרות.

תתחילו לאזן את הדברים כי התוצאה הסופית - יכול להיות שאתה קורא לזה

בושה וחרפה, אבל צריך למצוא את הפרופורציות - שהחברות ילכו וייסגרו, לא

היה טיימשרינג ובסוף מי שייפגע, שאנחנו רוצים את טובתו, זה יהיה

הצרכן.
עובדיה שרגאי
השאלה איך אנחנו מתייחסים להצעה. אם אנחנו

מתייחסים לזה כגילוי נאות או מתייחסים לזה

כגילוי נאות שבעקבותיו יש מקום לצרכן או אפשרות לצרכן לתבוע, אם הוא

רוצה, גם את אותו סוכן.

בגילוי נאות אין בכלל בעיה. הרי אם אותו אדם חותם בקשקוש או הוא חותם

את שמו ואת מספר תעודת הזהות שלו, כפי שחותם הצרכן, אני לא רואה בזה לא

התערבות אלא שיוויוניות. הוא חותם עם מספר תעודת זהות, הצרכן חותם עם

מספר תעודת זהות, אין בזה שום דבר פגום מבחינת גילוי נאות, מי החתים

אותי. אם אני אי פעם ארצה להגיע אל אותה חברה ולא לסוכן, הרי אני אוכל

להגיע רק דרך אותו אדם שהחתים אותי, כי הוא היה קשור אליהם. מבחינת

גלוי נאות, אני לא רואה בכלל בעיה, ונדמה לי שזה שחותם צריך להיות

מזוהה בדיוק כמו זה שחתם. השאלה היא האם הוא צד לחוזה או לא צד

לחוזה.
אלן זיסבלט
אני חושב שאנחנו צריכים להתקדם. יש בעיות

רבות שיכולות להתעורר בחוזה הזה, אבל אנחנו

לא דנים בזה. גברת רבדל צודקת, זה הרחבה של רעיון הרוכלות במובן זה

שאנחנו מדברים על מה קורה בעת עשיית החוזה. זאת אומרת, בעת חתימת החוזה

יש לו זכות לקבל גילוי נאות ולבטל. יש דברים רבים אחרים, אבל אנחנו לא

דנים בזה. אנחנו שואלים את עצמנו איך להתמודד עם הבעיה המיוחדת של

הטיימשרינג ודרכי השיווק שהן ללא ספק בעייתיות. אנחנו אומרים שאנחנו

רוצים לתת לו קודם כל גילוי נאות, שהוא ידע מה הוא אמור לקנות, וזכות

הביטול ותו לא.

לבעיות רבות עליהן שמענו, יש ביטוי בחוקים אחרים כמו חוק הגנת השכר,

חוק החוזים ואפילו חוקים פליליים. יכול להיות שבעתיד משרד המשפטים יגיע

עם הצעות נוספות לעניין הטיימשרינג והאכיפה של הזכויות של מי שקנה

טיימשרינג. עכשיו אנחנו מדברים על הבעיה של ביטול ההסכם, ואני חושב שאם

ניכנס להסתבכויות, לא נקדם עניין מאוד דחוף וחשוב.
היו"ר אבי יחזקאל
תפסת מרובה, לא תפסת. לכן אנחנו עכשיו

ממשיכים. הביטול יבוא לידי ביטוי בהמשך.
אתי ננדלר
כדי שההחלטות או ההצבעות תהיינה ברורות.

קודם כל, לגבי סעיף קטן (א), כפי שקראתי

אותו קודם, ואני מיד אקריא אותו, אני מבקשת שתהיה הצבעה. הדבר השני,

התוספת שבה במקרה שמי שמוכר את יחידות הנופש, העוסק לענינינו, הוא

איננו בעל הזכויות, התוספת לפיה הוא יהיה אחראי לזכויות הנמכרות, אני

מבינה שלא מתקבל. לעומת זאת, כפי שאנחנו נראה, אני אציע בטופס הגילוי

שהדברים יהיו מאוד ברורים. זאת אומרת, לפחות הצרכן ידע שהוא לא בעל

הזכויות.

אני חוזרת לסעיף קטן (א) שאני מבקשת שהוועדה תצביע עליו ואני קוראת את
הנוסח הלא סופי
''לא יעשה עוסק עיסקה בעניין יחידת נופש, אלא אם כ;

נחתם חוזה בכתב בינו לבין הצרכן (להלן - החוזה) ולחוזה צורף, לא יאוחר

ממועד חתימת החוזה, טופס החתום על-ידי העוסק, שבו כלולים כל הפרסים

המפורטים בסעיף קטן (ב) (להלן - טופס הגילוי), והצרכן אישר בחתימתו

קבלת טופס הגילוי''.

בן-ציון אדורם; צריך שיובהר שבמקרה של סתירה בין הפרטים

שבחוזה ובטופס הגילוי, יגבר טופס הגילוי

מפני שהוא זה שאותו הצרכן יקרא' ביסודיות.
אתי בנדלר
זאת עדיין לא הערה לנוסח שאני הקראתי אלא

אתה מציע תוספת.
בן-ציון אדורם
זה צריך להיות בסוף סעיף ?14(א)(2).

אתי בנדלר; תעזוב כרגע את המקום. אני מבינה שאין לך

הערות להצעתי אלא שאתה מציע תוספת שבמקרה של

אי-התאמה או סתירה בין הוראה מהוראות החוזה לבין האמור בטופס הגילוי,

יגבר האמור בטופס הגילוי.

האם הוועדה מאשרת את סעיף קטן (א) כפי שהצעתי?
מירי חושן
אני עדיין חושבת שכדאי בתוך הנוסח הזה

להוסיף שבתוך החוזה יכלל סעיף שהקונה מצהיר

או מודיע שהוא קרא או קיבל טופס.
אתי בנדלר
אני חושבת שזה מרחיק לכת.
מירי חשין
אם הוא לא חתם על הטופס ולא ידע שיש טופס,

מה הוא יעשה אחר-כך?
אתי בנדלר
הוא יוכל לבטל את זה לפי סעיף הביטול שנגיע

אליו מאוחר יותר. זה כתוב במקום אחר.
היו"ר אבי יחזקאל
לצרכן יש ארבע עשרה יום. אם אני משלם חמשת

אלפים דולר, שזה זניח או לא זניח, אני עדיין

לא אשן שעה כדי ללמוד את העניין טוב. עזבו את העניין הזה.

סעיף 2(א)(1) -אושר.
אתי בנדלר
אני מבקשת להצביע על תוספת שאני לא יודעת

היכן תיכנס, תוספת שהוצעה כרגע, לפיה במקרה

של סתירה בין הוראות החוזה לבין הפרטים הכלולים בטופס הגילוי, יגברו

הפרטים הכלולים בטופס הגילוי.

בן-ציון אדורם; טופס גילוי הוא תמצית החוזה בהנחה שהצרכן

בערב השיווק לא קרא את החוזה כמו שצריך.

היו"ר אבי יחזקאל; יש לו ארבע עשרה ימים כדי לעשות את זה.
נעמי חזן
אדוני היושב-ראש, הערה לסדר. אני מציעה

שנעבוד קצת יותר בצורה מסודרת. עם כל הכבוד,

אתה ואני כרגע המחוקקים ברגע זה. יש לי הרגשה, ואני אומרת את זה

לפרוטוקול, שנעשה פה פיליבסטר ונסיון למנוע את התקדמות החקיקה בנושא

הזה ואני רוצה לבקש ממך בכל לשון של בקשה שאנחנו נתקדם. שוב, אם

עורכי-הדיו המכובדים היו טורחים לקרוא וגם לגבי גילוי נאות על החקיקה

אירופאית שהם כל כך הרבה מסתמכים עליה, כתוב במפורש שטופס הגילוי הוא

חלק מהחוזה, ולכן שני החלקים תקפים. עם כל הכבוד, אם אתה רוצה, תסתכל

אבל בואו נתקדם. את החלק הזה סיימנו.
אתי בנדלר
אני עוברת לסעיף קטן (ב).

בנוסח שהופץ לפני הישיבה הקודמת נאמר- אלה

הפרטים שעל העוסק לכלול בטופס הגילוי. בהתחשב בהערות ובהנחיות שקיבלתי

בישיבה הקודמת, אני חושבת שיש מקום לשנות את הנוסח ולכתוב: על העוסק

לפרט את כל הפרטים שלהלן במפורט ובמדוייק, ופרטים אלה בלבד.

אני אזכיר לכם מדוע הנחיתם אותי בנושא הזה. כדי שלא להפוך את טופס

הגילוי לטופס שבו הוא יוכל לכלול עוד חמש מאות סעיפים ושלא ילכו לאיבוד

ההוראות שאליהן אתם מבקשים שהוא יתייחס.

היו"ר אבי יחזקאל; הנוסח מאושר.

אתי בנדלר; אם כך אני עוברת לפרטים.

(1) שמו המלא של העוסק, כתובתו המלאה בארץ

ובחוץ לארץ, והגדרת מעמדו ביחס לאתר יחידות הנופש.

זה בקשר לנושא שדיברנו קודם, בעצם מה המעמד שלו, האם הוא בעל הזכויות

או מישהו אחר.

לורי לוין; אני מציעה גם להוסיף את מספר החברה שלו, כי

אם הוא בארץ.אן בחו"ל אי-אפשר לתבוע אותו רק

על-פי שם.

היו"ר אבי יחזקאל; בסדר גמור. תודה.

סעיף ב(1) א-ושר.

אתי בנדלר; (2) אם העוסק אינו הבעלים של הזכויות באתר

יחידות הנופש - שמו המלא של בעל

הזכויות, כתובת המלאה בארץ ובחוץ לארץ, והקשר המשפטי בינו לבין הבעלים

של הזכויות באתר.



זו תוספת שהוספתי בישיבה הקודמת לפי הנחיות הוועדה.

היו"ר אני יחזקאל; אנחנו פותחים דיון על הסעיף הזה.
מירי חשין
שאלה. אם העוסק הוא הבעלים של הזכויות, ואז

אנחנו מבקשים באמת מה שכתוב כאן וזה חשוב,

שמו המלא של בעל הזכויות. אם העוסק הוא הבעלים של הזכויות והוא חותם,

אז האחריות להסכם היא עליו. אם העוסק הוא הבעלים של הזכויות, האופציה

שנרמזת כאן, אין לך בעיה, הוא האחראי כלפיך. אם העוסק הוא בעל הזכויות,

אין לד בעיה, את חתמת מולו והוא אחראי כלפיך וזה הגילוי הנאות של הסוכן

שחברת הכנסת חזן מדברת עליו, הקמעונאי.

אם העוסק איננו הבעלים של הזכויות אלא אנחנו מבקשים פה פרטים על הבעלים

של הזכויות, למה לא לעשות הסכם עם הבעלים של הזכויות עם חתימה של

הסוכן? זאת אומרת, כאילו הסכם בין שלושה צדדים. אם אני קונה זכות

ו'קלאב מדי הוא סוכן של גוף אירופאי שאנחנו רוצים פה את הפרסים שלו,

ואנחנו רוצים שהגוף האירופאי יהיה אחראי, למה שלא תהיה חתימה גם שלו?

תהיה חתימה של שלושה צדדים.
היו"ר אבי יחזקאל
אני מבין את הדאגה שלך, כי היא נכונה.

נעמי חזן; זה בסופס גילוי נאות.

מירי חשין; אבל מה עוזר לי הגילוי הזה?

נעמי חזן; כי אריאלה רבדל תוציא חוברת ותגיד לאדם

לבדוק את החוזה. אם כתוב שהאדם שחתמת איתו

איננו בעל הנכס; תבדוק סעיף ב(2) ותראה.
מירי חשין
דיברתי על הרציו של ההסכם. אם אני קונה

מחברה בחו"ל, אני צריכה לחתום איתה והסוכן

שלה בארץ הוא רק צד שלישי.
אהרן פולק
אני רוצה להעיר שלדעתי צריך להכניס הוראה

שמקום השיפוט הוא מדינת ישראל לפי בחירת

הצרכן.

אתי בנדלר; הוספתי את זה בהמשך.

אדוני היושב-ראש, לאור הערתו של עורך-דין

פולק, אני מבקשת הנחיה אחת, לנושא של מקום השיפוט, הכנסתי פיסקה בהמשך,

אבל בתחילת דבריך אתה ביקשת, והשאלה שלי יותר כללית, האם צריך להוסיף

הוראה שיהיה ברור - ואני חושבת שאם זה לא מופיע בחוק הגנת הצרכן, צריך

להוסיף את זה, ואני מבקשת הנחיה - שהוראות אלה לא ניתן יהיה להתנות

עליהן.

אלן זיסבלט; אני רוצה להעיר שזה לגבי כל הסעיפים.

אתי בנדלר; לגבי כל הסעיפים האלה.
קריאה
יש את זה בחוק הגנת הצרכן.
אתי בנדלר
אס כך, אני מסירה את הערתי.
אהרן פולק
הערה כמשפטן שמופיע הרבה בבתי-משפט. ההוראה

הזאת צריכה להיות כך שהצרכן יוכל גם לתבוע

בחוץ-לארץ. לפעמים הוראה של מקום שיפוט פועלת לפעמים לרעת התובע. יכול

לחיות צב שהוא תובע בארץ וההוא יושב בספרד ולא איכפת לו פסק-הדין שנקבע

בארץ.

אתי בנדלר; אנחנו עוד נגיע לעניין של בית-המשפט, כי כאן

אתה כבר מרחיב את הרעיון שלך.

יוסף מנירב; אני מציע שבסעיף של הגילוי הנאות יש לחייב,

אם העוסק איננו בעל הזכויות, להציג מסמך

כלשהו שבעל הזכויות מקבל את האחריות. משהו בסגנון הזה.
דורון רוזנברג
אני אומר לך מה צריך לעשות כדי לגמור את זה

בצורה טובה. בסייפא של הסעיף שאת הקראת, אני

מציע, מאחר ולמיטב ידיעתי רוב החברות היום הם סוכנים שקיבלו זכויות

שיווק בלעדיות של בעלי האתר, ולכן לצרף, את אומרת תיאור של ההתקשרות

החוזית, על-פי הסכם מיום כך כך ובדרך כלל ההסכמים האלה הם עמוד אחד או

משהו כזה, שלפחות יועמדו לעיון בפני הצרכן. זה סוגר את הנקודות שהעלית,

ווו נקודה שהיא מאוד חשובה. זה ההתקשרות עם הסוכן, מי זה אותו סוכן

בארץ ומי הם בעלי האתר.
אתי בנדלר
זאת אומרת, אתה מציע לא להסתפק בפירוט מהו

הקשר המשפטי בין העוסק לבין בעל הזכויות

באתר, אלא גם משהו ראייתי.
דורון רוזנברג
שהוא איננו משמש כסוכן הבלעדי למכירת זה

וזה, על-פי הסכם מיום כך וכך בין זה וזה.

ההסכם ניתן לעיון במשרדי החברה. אני אמליץ ללקוח שלי לצרף אותו כי זה

בסך הכל עמוד.

יוסף מנירב; אם זה בעל האתר, את סוגרת אותו.

דורון רוזנברג; זה גם מבחינת סמכות שיפוט. זו נקודה

משפטית.

יוסף מנירב; מה שאני אומר הוא שלא מספיק לי הצהרה של

המוכר אלא אסמכתא שבאמצעותה בעתיד אפשר יהיה

להגיע אל נותן השירות.

אתי בנדלר; בחקיקה ראשית לכתוב שהוא צריך לצרף את

החוזה? אני לא יודעת.

דורון רוזנברג; הכנסתם כאן מאה פריטים, אז תכניסו מאה ואחד

פריטים.



יוסף ממרב; אם את מוסיפה "על-פי הסכם מיום" בסייפא של

הסעיף שהקראת, את סוגרת את הנקודה וזו

הנקודה שצריך לסגור אותה.

מיגאל הרצברג; יש כל מיני סוגים של יחידות נופש שנמכרות

וכל אחד מתרכז ביחידות הנופש. יש מצבים שאדם

בישראל קונה מאנשים פרטיים את היחידות שהם רוצים למכור.

עובדיה שרגאי; זה עוסק וצרכן. יש את זה בחוק הגנת הצרכן.

מיפאל הרצברג; אתה יודע שאני מכיר את חוק הגנת הצרכן. מי

שמוכר זה הסוכן בארץ, והסוכן בארץ הוא עוסק,

אבל הוא רק מתווך, זאת לא יחידה שלו, והוא מתווך בין יחידות של אנשים

פרטיים. הסעיף הזה לא מתאים למצב כזה.
היו"ר אבי יחזקאל
אני חושב שהסעיף שהציע עורך-דין רוזנברג הוא

סעיף טוב.

מיכאל הרצברג; אבל הוא לא מתאים למקרה שאני מדבר עליו, אלא

הוא טוב למקרים שהוא הציג.
היו"ר אבי יחזקאל
אותו אדם יגיד שהוא מייצג את זה שמוכר יד

שנייה.

מיכאל הרצברג; הנוסח לפני התוספת הוא לא מתאים.

רוני פיבקו; כל המוכרים עובדים עם חברות התחלופה. לכן

חברות התחלופה צריכות לאשר שאותו מוכרן באמת

קיבל את האישור מבעל האתר. דבר שני, שלא יגידו סוכן בלעדי, כי לאתר

מטריים יכולים להיות כמה סוכנים.
לורי לוין
זה נותן להם הגנה ולא לצרכן.

היו"ר אבי יחזקאל; אני מציע היועצת המשפטית תקרא את הנוסח.

אתי בנדלר; אני מדגישה שזה לא נוסח סופי אלא ברמת
עקרונית בלבד
אם העוסק אינו הבעלים של

הזכויות באתר יחידות הנופש - שמו המלא של בעל הזכויות, כתובת המלאה

בארץ ובחוץ-לארץ, והקשר המשפטי בינו לבין הבעלים של הזכויות באתר, תוך

ציון פרטי ההסכם שבינו לבין בעל הזכויות.

חנה מרגליות; זה פתח מילוט לעוסק וזה מבלבל את הצרכן.

דורון רוזנברג; הרי ממילא לעוסק אין התחייבות. איזה פתח

מילוט? הרי אין התחייבויות בכלל. זה עלה

לדיון וזה נפסל, כי אמרנו שאין.

חנה מרגליות; אם אין, בשביל מה אני צריכה את זהי
היו"ר אני יחזקאל
הוא מוסיף פה עוד חישוק אחד למי שמתווך פח.

אני לא הבנתי מה פתח המילוט כאן.
חנה מרגליות
אני חושבת שמי שצריך להיות אחראי כאן, הצרכן

צריך לדעת שהוא קנה מאיקס, קיבל זכויות

מאיקס, אליו הוא פונה. כשאני קונה מקרר, מי שנותן לי חלקי חילוף, זה

האדם שממנו קניתי את המקרר, והוא לא שולח אותי לחברה מסויימת.
היו"ר אבי יחזקאל
לא זה מה שהוא מציע. הוצעה כאן הצעה שאמרה

שיש כאן תוספת שבסך הכל מציינת את מי הוא

מייצג, יש אסמכתא כלשהי שבה הוא אומר לצרכן שהוא מורשה של מישהו

מסויים. מה כאן פתח המילוט שמישהו מציג טופס שהוא מורשה של חברה

מסויימת?
דב קולני
אילו היה נאמר זה בלבד ואני מורשה לייצג את

בעל הזכויות האלה בעיסקה נשוא חוזה זה,

נקודה, זה פותר את הבעיה. אס אתה מוסיף לזה על-פי חוזה שביני לבינו,

אתה צריך להסתכל בחוזה אולי הגבילו אותו, אולי אסור לו למכור יותר

משלושה דברים בבת-אחת.
היו"ר אבי יחזקאל
זו הערה מצויינת.
בן-ציון אדורם
אני לא בטוח שכל ספק יסכים להראות לצרכן

הסופי את ההסכם, אבל במקום שהמשווק יתן בכתב

והצרכן יצטרך להאמין לו, בעל הזכות בחו"ל יתן מכתב שהוא הסמיך את

המשווק הזה למכור.
אתי בנדלר
אדוני היושב-ראש, מתנהל כאן ויכוח על נוסחים

או על הערות שלא התקבלו על-ידי הוועדה. מה

שאני הקראתי, זה הנוסח בהתאם לבקשתך, הוא לא מתבקש לצרף שום חוזה,

אנחנו לא מדברים כאן על הצד הראייתי. כל מה שהצעתי לאור ההערה שהתקבלה,

להוסיף, ואני חוזרת שוב, הקשר המשפטי בינו לבין הבעלים של הזכויות

באתר, תוך ציון פרטי ההסכם שבינו לבין בעל הזכויות. זה בסך הכל אומר

שאני מורשה בהתאם להסכם שנחתם בינינו ביום כך וכך. לא מעבר לזה. לכן

אין לי כאן שום פתח מילוט ואין לי שום ראיות שהוא צריך לצרף. כל ההערות

שנאמרו כאן הן פשוט לא רלוונטיות.
יוסח מנירב
ישנם משווקים בישראל שהם אינם מורשים, אין

להם שום קשר חוזי לשיווק עם נותני הזכויות,

אלא הם צרכנים. הם הלכו, קנו מספר יחידות באיזה שהוא מקום והוא בא

ומוכר יחידות שלו. במקרה כזה, השאלה אם .החוק מכסה את זה ומטפל באנשים

האלה. הוא פורמלית בעלים של זכות שהוא לא נותן אותה. זה כאילו מכירת יד

שנייה, אבל זו מכירה מסחרית.
לורי לוין
אני חושבת שהגישה של עורך-דין רוזנברג לכל

הסעיף הזה זה לתת הרגשה של הסכם עם איזה גוף

בחו"ל ואנחנו רק הנציגים. כלומר, אין לנו אחריות. אבל הם שוכחים שהם

אלה שמציגים את יחידת הנופש, הם אלה שמציגים את המקום, הם נותנים לצרכן

את כל הכלים להחליט אם הוא רוצה להיכנס להסכם או לא. החברה לא שולחת



אנשים דוברי ספרדית לשבת כאן ולשאול אותי אם אני רוצה לקנות או לא.

הסעיף הזה אומר שאנחנו רק נציגים, והוא אפילו מציין את זה בהגדרה שלו,

אנחנו אך ורק נציגים. לפי דעתי הסעיף הזה מבלבל את הצרכן, כי הוא לא

יודע לאן לפנות, ועל זה כולם מדברים. בנוסף זה אומר במפורש שאני נציג

בלבד, והקשר המשפטי ביני לחברה מחו"ל זה שאין לי קשר אליכם בכלל, אני

רק נותן לכם את ההסכם. אבל זה לא כך. זה לא שהוא נותן את ההסכם ואומר

תחתום, והנה פמפלטים וכולי, לא, הם מציגים ערב מפואר, ולחץ ובאים אנשי

מכירות.
דורון רוזנברג
היא נגעה בנקודה מסויימת, כי זו בדיוק

הנקודה. רוב התלונות הן שהצרכן כן מבולבל

והוא חושב שהעוסק הולך איתו לכל אורך הדרך, אבל העוסק לא הולך איתולכל

אורך הדרך, והוא צריך לדעת את זה ובשביל זה יש לו זמן לבטל או לסגת

מההסכם. מה שאת אמרת, בדיוק נגעת בנקודה הזאת. יושב כאן עורך-דין פולק

שהוא משפטן ויש לו הרבה יותר נסיון והוא יכול לאשר את הדברים. עד היום

מה שקרה הוא שהצרכן היה מבולבל, הוא חשב שהוא קונה את זה מהסוכן והסוכן

אחראי, אבל זה לא נכון. הסוכן לא אחראי, וגם זה לא מטרת החוק, זו לא

כוונת המחוקק. להיפך, על-ידי זה שאתה מוסיף את הספציפיקציה הזאת, את

התוספת הזאת, אתה אומר שעל-פי הסכם מיום כך וכך אני סוכן מורשה של

מישהו מסויים, זה בדיוק עושה את ההבחנה ומבהיר ומוודא את מהות העיסקה,

וזה חשוב מאוד לצרכן.
נעמי חזן
הערה מקדמית ושאלה לעורכת-דין לוין ואז אני

אציע לך הצעה. אנחנו קובעים את כוונת

המחוקק, וכוונת המחוקק בחוק הזה בין היתר היא לדאוג לכך שלצרכן יש גם

את כל האינפורמציה הנחוצה כדי לקבל החלטה סבירה, וגם כתובת אחידה. לכן

אני לא אתן יד כמחוקקת, ואני אומרת את זה לפרוטוקול, להעברת אחריות

מאדם אחד לשני.

הקשבתי היטב למה שאמרה עורכת-הדין לוין ומצאתי בזה הגיון רב. מה את

היית עושה?
לורי לוין
קודם כל, הבעיה היא חדירה של העוסק כאן, האם

הסוכן הוא העוסק שמוכר או לא.
נעמי חזן
הוא היחידי שבא במגע ישיר עם הצרכן.

לורי לוין; אני חייתי כותבת אולי במפורש בגלוי שאין לו

שום אחריות משפטית, ממש לכתוב את המלים

האלה. הייתי צריכה באמת לשבת על זה ולחשוב, ואז הייתי מוכנה להגיש

משהו, אבל אין זמן. אם עורך-דין רוזנברג אומר שהוא כותב שהוא סוכן

מורשה, אז צריכים להסביר לסוכן מה זה סוכן מורשה, האם אני סוכן מורשה

שאין אחריות משפטית.
נעמי חזן
בשום פנים ואופן.
לורי לוין
זה מה שהוא רוצה.
נעמי חזן
שיהיה ברור, אני רוצה להטיל את מאה אחוז

. האחריות על הסוכן שמחתים.



קריאה; זח בוטל. למה ביטלתם את הסעיף? לא צריך יה

לבטל את זה, אסור היה לבטל את זה.
נעמי חזן
אני לא בטוחה שביטלנו.

היו"ר אבי יחזקאל; אומרת חברת כנסת חזן שהיתה לנו כוונה להטיל

אחריות על זה שיש לו את הנכס.
נעמי חזן
זה שמוכר את הנכס. אני מדברת על המוכר. יש

פה בעצם שני סוגים של אנשים של חברות

שמוכרות או משווקות דירות.

אתי בנדלר; לאור ההנחיות של חברת הכנסת חזן בישיבה

הקודמת, וכאשר התחלנו לדון בסעיף קטןו (א)

העלה את זה מר מנירב ואת אמרת שזה לא קשור לסעיף קטן (א). אז היתה על

זה הצבעה ואני מקריאה על מה היתה הצבעה, וזה נפל: "בעיסקה הנעשית

על-ידי עוסק שאינו בעל הזכויות באתר יחידות הנופש, יהיה העוסק אחראי

לקיום זכויות שנמכרו על-ידיו בעיסקה".
קריאה
זה בדיוק מה שרוצה חברת הכנסת חזן. זה רוח

החוק.
אתי בנדלר
היה כאן דיון והיתה הצבעה וזה נפל.
נעמי חזן
אם כך, אני מבקשת רביזיה. תערוך את הרביזיה

עכשיו ונגמור את זה.
אתי בנדלר
היתה אז הצבעה וזה לא התקבל. יתכן שהסעיף

הזה הוא מצויין, אבל הוא לא קשור לגילוי

נאות. גילוי נאות זה להביא לידיעת הצרכן את כל הפרטים בקשר לעיסקה כדי

שהוא יוכל להפעיל בצורה נכונה את שיקול הדעת. כאן זאת כבר כניסה

להוראות מהותיות, איך העיסקה תתנהל, מה מותר ומה אסור.
היו"ר אבי יחזקאל
רוח הדברים זה מה שכתוב כאן. אפשר לעשות

רביזיה על העניין הזהי
אתי בנדלר
בוודאי שאפשר לעשות רביזיה.
היו"ר אבי יחזקאל
הבקשה לרביזיה התקבלה. אנחנו נכנסים לדיון

בסעיף הזה.
אתי בנדלר
אני רוצה להפנות את תשומת הלב שההצעה הזאת

היא להוספת סעיף קטן נוסף. זר; לא באותו סעיף

קטן שדן בפרטים שיכללו בטופס הגילוי, כי טופס הגילוי הוא בסך הכל סעיף

שאומר שבטופס גילוי אתה צריך לכלול כך וכך וכך וכך. יבוא סעיף קטן אחר

שקובע הוראות נורמטיביות מהותיות שיאמר: בעיסקה הנעשית על-ידי עוסק

שאינו בעל הזכויות באתר יחידות הנופש, יהיה העוסק אחראי לקיום הזכויות

שנמכרו על-ידיו בעיסקה. אנחנו הופכים כאן את העוסק, את הסוכן, כל

סוכנות נסיעות, לערבה לקיום מלא של כל הפרטים שנכללו בטופס הגילוי.



אני רוצה להפנות את תשומת הלב של הברי הכנסת שזו הוראה שמבחינה משפטית

מאוד מאוד מרהיקת לכת. יש בה אפילו התערבות מסויימת בחופש החוזים, והיא

אפשרית בהחלט אם היא לא רק לתכלית ראויה, והתכלית כאן היא ודאי שראויה,

הרי כל הצעת החוק הזו באה כדי להגן על הרבה מאוד דורשי יחידות נופש,

איו ספור טענות הגיעו מהם לחברי הכנסת, אלא היא צריכה להיות גם במידה

הראויה, במידה שאינה עולה על הנדרש. כאן יצטרך להתקיים דיון האם באמת

התערבות כזאת היא במידה שאינה עולה על הנדרש. דהיינו, אנחנו לא מדברים

כאן על גילוי נאות. גילוי נאות צריך להיות ככל שאתם תורו, אלא גם

התערבות נורמטיבית במערכת היחסים.
אריאלה רבדל
אני רוצה לנסות להסביר מדוע התיקון הזה,

שיכול להיות שהוא מיטיב עם הצרכן, הוא בסופו

של דבר מזיק לו בתהליך קרוב. אני רוצה לנסות להסביר את זה כיוון שאת

מציעה את החוק ואת זו שדורשת את התיקון הזה.

את באת ואמרת שאת רוצה להחיל במסגרת החוק את מכירת הטיימשרינג במסגרת

עיסקה ברכוש, להחיל תנאים שדומים לעיסקה ברכוש שזה אומר שיהיה גילוי

נאות לצרכן, כי הטענה שאנחנו מקבלים - וזו הטענה ולא אחרת - שבמהלך

השיווק הם לא מסוגלים לעשות שיפוט רציונאלי. אלה הן הטענות וכל טענה

מתחילה בזה. אז לתת לו גילוי נאות ושהוא ילך הביתה, אחרי שהוא גמר ועשה

את הטעות נאמר וחתם על חוזה.
נעמי חזן
את כל זה כבר שמעתי.
אריאלה רבדל
ברור שמי שמשווק צריך להיות אחראי, וזה אומר

ההגיון החוקי. נאמר שנפלנו עם נוכל, ויש

כאלה שהם נוכלים, יש לנו אפשרות להתחרט במשך ארבע עשרה יום, מה שאין

לנו בעיסקאות אחרות, ותלכי לראות מה קורה בתחום הריהוט, ששם נעשות

עוולות נוראיות. כאן יש לך אפשרות להתחרט במשך ארבע עשרה יום. ילך

לעורך-דין, יתחרט. התיקון הזה הוא כל כך חשוב לצרכנים אבל אני חוששת

שמכיוון שזה נוגע בחוק החוזים, בחוק חופש העיסוק וחוקים אחרים, זה לא

יעבור כי כל הזמן יעכבו את זה בגלל חוקים אחרים.
נעמי חזן
אני רוצה להציע שני דברים. אנחנו עכשיו

עוסקים בסעיפים של גילוי נאות ואנחנו נתקענו

בסעיף קטן (2). אני אציע נוסחה או טיפול בעניין הזה. אנחנו פתחנו

רביזיה, אבל אנחנו לא צריכים להכריע לגבי הרביזיה של הסעיף המוצע אלא

צריך לחשוב עליו. אם אנחנו נפתח עכשיו את הדיון, לא נצא ממנו. אם תקראי

עוד פעם את הסייפא, אני תיכף אציע משהו ואני אציע ליושב-ראש משהו

שיתחבר אלי בקטע הזה. את הרביזיה עשינו, אבל לא נכריע בה כרגע.
אתי בנדלר
(2) אם העוסק אינו הבעלים של הזכויות באתר

יחידות הנופש - שמי המלא של בעל הזכויות,

כתובתו המלאה בארץ ובחוץ-לארץ, והקשר המשפטי בינו לבין הבעלים של

הזכויות באתר, תוך ציון פרטי ההסכם שבינו לבין בעל הזכויות.

נעמי חזן; אני חושבת שהסייפא של הסייפא מיותר.

אתי בנדלר; אני מסכימה איתך לחלוטין.
נעמי חזן
תקראי את זה שוב ללא חסייפא של הסייפא.

אתי בנדלר; (2) אם העוסק אינו הבעלים של הזכויות באתר

יחידות הנופש - שמו המלא של בעל הזכויות,

כתובתו המלאה בארץ ובחוץ-לארץ, והקשר המשפטי בינו לבין הבעלים של

הזכויות באתר.

אלן זיסבלט; זה תרגום כמעט מילולי של הסעיף המקביל

באירופה.
יוסף מנירב
אולי אפשר היה להוסיף לסייפא "במידת אחריותו

לקיום החוזה". שהוא יכתוב הוא לא אחראי. אם

הוא לא אחראי, שיכתוב. אתה מוכר משהו, אתה צריך לספר ללקוח מה הוא מקבל

ומה הוא לא מקבל, מעבר לזה שאתה לוקח את הכסף. אני מדבר כרגע מנקודת

מבטו של הלקוח. יושב פה אדם ומצהיר שהוא לא אחראי כלפי הלקוח בשום

דבר.

אהרן פולק; אנחנו חוששים מחברה שיושבת בחו"ל שהיא מוכרת

חלומות באספמיה לאדם בישראל. צריך להבחין

בין סיטואציה של יחידה כזאת כשהיא בארץ לבין יחידה כזאת בחו"ל. כאשר

יחידת הנופש בארץ, הסוכן לא צריך להיות אחראי, יש בעל-בית, אפשר לבדוק,

אפשר לראות הכל. כאשר יחידת הנופש בחו"ל, לא משנה אם הסוכן אחראי או לא

אחראי, כי יכול להיות שהסוכן הזה לא שווה את הנייר שהוא חותם עליו, אלא

חייבת להיות דאגה - אני לא יודע אם זה נוגע לחוק הזה או לחוקים אחרים -

שבעל יחידות הנופש, נותן השירות, יתן ביטחונות מספיקים בארץ לקיום

התחייבויותיו. זו הבעיה. זה לא כאן שלוקחים את הסוכן ומחתימים אותו על

ערבות שהיא לא שווה הרבה.

היו"ר אבי יחזקאל; מעמידים להצבעה את הנוסח שהוקרא על-ידי

היועצת המשפטית של הוועדה.
אתי בנדלר
(2) אם העוסק אינו הבעלים של הזכויות באתר

יחידות הנופש - שמו המלא של בעל הזכויות,

כתובתו המלאה בארץ ובחו"ל והקשר המשפטי בינו לבין הבעלים של הזכויות

באתר.

היו"ר אבי יחזקאל; סעיף קטן (2) אושר.
אתי בנדלר
(3) תיאור מפורט של אתר יחידות הנופש

ומיקומו. למיטב זכרוני לא היו הערות לכך.

דב קולני; מדובר פה על האתר. האתר זה המקום. לא מדובר

פה בכלל על תיאור היחידה שעומדת לרשות

הרוכש, וזה העיקר.

היו"ר אבי יחזקאל; נכון.

קריאה; נכון, אתה צודק, הערה מאוד נכונה.
אתי בנדלר
"תיאור מפורט של אתר יחידות הנופש ומיקומו

וכן של היחידה הנמכרת".

דב קולני; צריך לתאר את הזכויות שיש לו.
אלן זיטבלט
זה ישנו בהמשך.
היו"ר אבי יחזקאל
סעיף קטן (3) - אושר בתוספת "יחידת הנופש

הנמכרת".

דורון רוזנברג; או "בתיאור הזכות הנמכרת ביחידה". מה שנוסף

על-ידי עוד קולני, שזה לא רק האתר אלא גם

היחידה עצמה. הדבר הנוסף הוא מה אתה מוכר ביחידה. זכות שימוש מול זכות

חכירה לדורות.

אתי בנדלר; אם כך, יהיה כאן פירוט הזכויות הנמכרות

ביחידה.

בן-ציון אדולם; "תיאור מפורט של הזכות הנרכשת ומכלל זה

מהותה הקניינית של הזכות הנרכשת, שימוש,

חכירה, בעלות וכולי. משך התקופה שבסיומו תותקן הזכות". 40 שנה, 60

שנה.

אתי בנדלר; זו הערה מאוד חשובה. מהות הזכות. אם אנחנו

נכתוב .תאריך תחילה, אז צריך משך וצריך בעלות

וכולי.

היו"ר אבי יחזקאל; תקריאי לנו את הנוסח ונצביע.

אתי בנדלר; מתוך הדברים שנאמרו כאן אני מציעה להוסיף

פיסקה נוספת.

פיסקה (3) תהיה תיאור מפורט של אתר יחידות הנופש ומיקומו וכן של יחידת

הנופש הנמכרת. זה התיאור. פיסקה נוספת תהיה: מהות הזכות הנמכרת ביחידת

הנופש ויש כאן איזה שהוא ויכוח האם המהות כוללת גם את משך התקופה.

דהיינו, האם המהות כוללת את הזכות בבעלות, חכירה וכיוצא בזה או גם

התקופה. מהות הזכות הנמכרת ביחידת הנופש ותקופת תוקפה.

היו"ר אבי יחזקאל; אנחנו מצביעים על פיסקה (3) ועל הפיסקה

הנוספת. אושר.

אתי בנדלר; (4) אם בניית אתר יחידות הנופש טרם הושלמה -

שלב הבניה בו מצוי האתר, המועד המשוער לסיום

הבניה, המועד בו מתחייב העוסק שניתן יהיה לממש לראשונה את הזכויות באתר

יחידות הנופש. ההמשך שאני מיד אקרא אותו, אני רוצה להעיר את תשומת הלב

שהיו הערות לגביו בישיבה על-ידי נציגה נוספת של משרד המשפטים שהיתה

כאן, גברת מירב ישראלי, ונדמה לי שאלן זיסבלט תמך בה בכל לב, להשמיט את
התוספת האומרת
והבטוחות הניתנות לצרכן להבטחת תשלומיו עד לסיום בניית

האתר. ההערה היתה, ואני רוצה לקשור את זה ישר לפיסקה הבאה, פיסקה (5),
האומרת
הבטוחות שהעוסק מתחייב ליתן לצרכן להבטחת תשלומיו או זכויותיו

על-פי החוזה - אם הוא מתחייב לעשות זאת.

זאת אומרת, היתה כאן הבחנה שאם בניית האתר טרם הושלמה בהתאם לנוסח שהיה

כלול בפיסקה (4), הוא חייב לתת בטוחות. פיסקה (5} מאפשרת אופציונאלית.

ירצה, כן. לא ירצה, לא. אבל אם הוא נותו בטוחות, שיפרט את זה, ובלבד

שאם בניית האתר טרם הושלמה, הוא יהיה חייב בהתאם לפיסקה (4). מה שהוצע

כאן זה למחוק את הסייפא לפיסקה (4), כך שבכל מקרה מתן הבטוחות יהיה

עניין אופציונאלי.

אהרן פולק; אבל צריך שאם הוא לא נותו בטוחה, שיהיה ציון

שהוא לא נותן בטוחה. לא שזה יהיה בדרך שזה

לא כתוב, אלא בדרך שזה יהיה כתוב שהוא לא נותן בטוחה.
מירי חושן
לסייפא של סעיף (4) אין לה שום משמעות בשטח,

משום שזה לא כמו בניה למגורים שבניית האתר

מאפשרת איזו התקדמות של הלקוח. כאן, אם הוא לא מקבל את הזכות שלו

אחר-כך בגלל סיבות שונות, אפילו פשיטת רגל או אי-עמידה בהתחייבויות

אחרות, אז בניית האתר לא משנה בכלל. זאת אומרת, חייבות להיות רק

הבטוחות האלה של מימוש הזכויות שלו, מה שכתוב בסעיף (5). הסייפא של

סעיף קטן (4) מיותרת, כי היא לא נותנת לו כלום. הבניין יכול להיות

גמור, אבל לא תהיה לו שום זכות בו, וקרו דברים כאלה.
יוסף מנירב
אני מסכים לדברים. אין ספק שהנושאים של עד

הבניה הם הכי פחות חשובים. כאן לא מדובר

במתן מוצר שהלקוח מקבל, אלא מתן שירות שמתפרס על עשרות שנים. לכן

להערכתי צריך להשאיר בסעיף קטן (5) את הבטוחה ולמחוק את הסייפא של סעיף

(5), אם הוא מתחייב לעשות כך. לחייב לתת בטוחה, ובישראל. שהסוכן יגרום

שהספק יתן את הבטוחות.

אריאלה רבדל; אדוני היושב-ראש, אנחנו לא באים לשנות את

מהות העיסקה שבין האיש שקונה יחידת נופש

לבין מי שמוכר לו את יחידת הנופש. אנחנו רק באים להגן עליו ולהחיל עליו

סעיפים של עיסקה ברוכלות כדי להגן עליו מפני לא יודעת מה, ולתת לו

אפשרות גם לדעת מה הוא קנה וגם להתחרט אם לא לזה הוא התכוון. אדם לוקח

סיכונים על עצמו כל הזמן. הדברים הם הרבה יותר רציניים. צרכן מסוגל

לקבל על עצמו אחריות והוא צריך לדעת לקבל על עצמו את האחריות. אנחנו

באים ונותנים לו ארבע עשרה יום להתחרט. מבחינתי גילוי נאות וארבע עשרה

יום. יש לו את המסמך הזה שנותן לו גילוי נאות על המהויות העיקריות של

החוזה, כי אנחנו יודעים שבחוזה יש מאתיים אלף סעיפים שצריכים לשים אותם

בחוזה. 'שיתן לו את התרומה, שהוא יראה בעין בצורה בולטת את הדברים שהוא

קנה. הוא אכל שם, שתה, היתה אווירה נהדרת, הוא חתם, בא הביתה ואמר איזה

אדיוט, או שאישתו זרקה אותו מהבית עם הדבר הזה, והוא רוצה להתחרט. החוק

לא נכנס לסיבה להתחרטות.
היו"ר אבי יחזקאל
מה יש לך להגיד באשר לסעיף הספציפי הזה?
אריאלה רבדל
באשר לסעיף הספציפי הזה, אם בעל העסק הוא

מאוד טוב ורוצה לתת את הבטוחות, בסדר. שיתן

לו בטוחות. אם בעל העסק הוא עוד יותר טוב ולא רוצה לתת לו בטוחות, גם



כן בסדר, שלא יתן לו בטוחות. אבל זה נכון מה שאמר כאן עורך-דין פולק,

שיהיה כתוב בצורה מפורשת שהוא לא נותן לו בטוחות, שידע האיש שהוא לא

קיבל בטוחות ויעשה עם זה מה שהוא מבין.
בן- ציון אדורם
יש בטוחה פשוטה וזולה והיא שהכסף ייגבה

על-ידי חברת נאמנות ויועבר לבעלים על-ידי

חברת הנאמנות. זאת לא ערבות בנקאית, זאת לא ערבות חוק המכר, זה לא עולה

הרבה לבעל האתר וזה מבטיח.
דורון רוזנברג
עוד פעם חוזר ואומר, כי זה מה שנותר לי

לעשות כי אני מרגיש את כיוון הרוח. אני רק

חוזר על הנקודה הזאת. התוצאה היא שמחר לא יהיו יותר חברות בארץ כי אתם

מחייבים סוכנים לתת בטוחות למאה שנה.

היו"ר אבי יחזקאל; הבנו. אתה בעד מה שנאמר.
דורון רוזנברג
כן, אבל אני רוצה להסביר לך את הדברים. אתה

צריך להבין, לא מדובר באיזו שהיא דירה שבא

קבלן ויש לו רומן של שבע שנים עם הרוכש. יש פה מאה שנה, אז יתנו בטוחה,

זה הרי גם בלתי הגיוני. צריך להגיד דבר אחד, זה מוצר מותרות וצריך

להיכנס לקונספציה של מוצר מותרות. אם זה מוצר מותרות, צריך לתפוס גם את

הפרופורציה הזאת. הצרכן הזה הוא לא מטומטם, זו מדינה נאורה.

אלן זיסנלט; אני לא רוצה לזלזל. עורך-דין רוזנברג השתמש

בביטוי קצת לא יפה לחמשת אלפים דולר, ואני

לא רוצה לחזור על זה. אני עוד הפעם אומר, ואני רוצה שיהיה ברור לכולם,

משרד המשפטים, לאור החומר שהתקבל אצלנו, וזה לא התחיל אצלנו, אנחנו

צריכים לבדוק מספר דברים כמו עניין של נאמנות, עניין של ביטחונות,

עניין של אפשרות באמת לרשום בטאבו את הזכויות האלה. יכול מאוד להיות

שנחזור לכנסת עס הצעות מסויימות, ויכול להיות שלא. בינתיים העניין

הדחוף והחשוב הוא באמת לאפשר בדיוק את מה שאומר עורך-דין רוזנברג,

לדעת מה הוא קונה, מה מציעים לו ואת השבועיים לחזור בו אם הוא מגלה

שזה לא מה שהוא רצה. לכן אני מבקש שאנחנו באמת נתרכז בשני האלמנטים

האלה.

היו"ר אבי יחזקאל; את הסעיף הספציפי הזה, לקבל אותו כמו שהוא?

אלן זיסנלט; לא.
אתי בנדלר
תוך שינוי העקרון. ההצעה שעומדת עכשיו לדיון

י למחוק מפיסקה (4) את הסייפא המתחילה במלים

"והבטוחות". לשנות את נוסחה של פיסקה (5) באופן שתהיה חובה לציין אם יש

או אין בטוחות, ובלבד שאם יש בטוחות, הוא יתחייב גם לציין את מהות

הבטוחות.
היו"ר אני יחזקאל
מקובל.

נעמי חזן; מאחר ורציתי לסכם בדיוק ברוח זו, אני מציעה

שנצביע על פיסקה (4) ו-(5) עם התיקונים.



היו"ר אבי יחזקאל; סעיפים קטנים (4) ו-(5) - אושרו. בכפוף

לתיקונים.
בתיר מילר
לגבי הבטוחות, הרבה מקרים ישנס צדדים

שלישיים ולכן אני חושבת שצריך להוסיף כולל

שמות של צדדים שלישיים שקשורים לבטוחות. יש חברות נאמנות, יש ערבות

בנקאית, וצריך לדעת מי נותן מה.
אתי בנדלר
(6) השירותים הכלולים בזכויות ביחידות

הנופש.

דורון רוזנברג; אני חושב שיש כאן איזו שהיא כפילות עם פיסקה

(3), תיאור מפורט של אתר יחידות הנופש

והוספנו של יחידת הנופש עצמה.

אתי בנדלר; המחוקק לא יכול לקבוע מעבר לקביעות כלליות

ביותר, כי זו חקיקה ראשית ולא חקיקת משנה.

אבל אני מזכירה לכם שאישרתם, כשהתחלנו את סעיף קטן (ב), הריישא שלו

שהצעתי ושאושרה על-ידי הוועדה היתה ש"העוסק יפרט את כל הפרטים שלהלן

במפורט ובמדוייק ופרטים אלה בלבד". זאת אומרת, יש כאן הוראה נורמטיבית

והפירוט צריך להיות במפורט ובמדוייק.

יוסף מנירב; כלומר, אני אכתוב שירותים מלונאים כמקובל

בבתי-מלון.

אתי בנדלר; אני חושבת שזה ייפתר על-ידי בית-משפט אם זה

יגיע אליו, אבל לא המחוקק רשאי.

נעמי חזן; אני רוצה להצביע על כך שסעיף קטן (3) איננו

זהה לסעיף קטן (6).

אריאלה רבדל; אני אראה לך למשל חוזה של חברה צרפתית ומה

היא נתנה. היא אמרה בריכת שחיה במרחק שלושה

קילומטר מהאתר, מגרש טניס במרחק ארבעה קילומטר מהאתר. כך היה כתוב

בחוזה.

היו"ר אבי יחזקאל; אני חושב שפה צריכה להיות מידת פירוט ראויה,

ואני לא יודע איפה היא תבוא.

אתי בנדלר; השאלה הזאת נשאלת לגבי כל אחת מהפיסקאות.

היו"ר אבי יחזקאל; אנחנו מצביעים על סעיף קטן (6).

סעיף (6) - אושר.

אתי בנדלר; (7) השטחים המשותפים באתר יחידות הנופש שבהם

תהיה לצרכן זכות שימוש ותנאי השימוש בהם.

היו"ר אבי יחזקאל; אנחנו מצביעים על סעיף קטן (7).

סעיף (7) - אושר.
אתי בנדלר
(8) מחיר יחידת הנופש, לרבות כל התשלומים

שהצרכן יידרש לשלם כדי לרכוש את הזכויות

בעיסקה.

האם זה כולל שירותי החלפת מצעים, האם זה כולל כלי מטבח וכיוצא באלה.

אלה הם שירותים שכלולים ביחידה עצמה. זה לגבי (6). ב-(7) זה השטחים

המשותפים.

דורון רוזנברג; סליחה. נזכרתי במשהו שכתבתי לך בהערות וזה

חייב להיכנס. במהות הזכות צריכים גם לכתוב

זכויות נלוות, ואומר לך מדוע. הזכות הנלווית היא זכות התחלופה במסגרת

למשל והוא צריך לדעת על זה.
אתי בנדלר
אנחנו עוד נגיע לתחלופה.
דורון רוזנברג
לא, אני מדבר על זכויות נלוות.

אתי בנדלר; אם אתה מדבר על תחלופה, יש לזה פיסקה

נפרדת.

דב קולני; להסיר ספק, שלא מדובר פה רק על המחיר שהרוכש

צריך לשלם למוכר, אלא אם יש תשלומים נלווים

כמו למשל הוצאות העברה.

אתי בנדלר; לרבות כל התשלומים שהצרכן יידרש לשלם.

דב קולני; כדי להסיר ספק, הייתי מציע לכתוב כאן לבעל

הזכויות באתר או לאחרים. יכול להיות שצריך

לשלם מס השבחה לרשות המקומית.

אתי בנדלר; מס השבחה לא צריך לכתוב.

קריאה; מה עם כל ההעברה של , שהם לוקחים עוד

מאתיים-שלוש מאות דולר?

דב קולני; זה חייב להרשם.

אהרן פולק; לדעתי צריך לכתוב כל תשלום נוסף. הוא קונה

את זה במיורקה או בספרד, צריך להיות כתוב כל

תשלום נוסף.

אתי בנדלר; במקום כל התשלומים, לכתוב כל תשלום נוסף?

בסדר.

סעיף (8) יהיה: מחיר יחידת הנופש, לרבות כל תשלום נוסף שהצרכן יידרש

לשלם כדי לרכוש את הזכויות בעיסקה.

נעמי חזן; זה עדיין לא מכסה את זה. תשלום נוסף, זה לא

תשלום נלווה. התשלום הנוסף הוא למעשה כדי

לרכוש את הזכויות, אבל יש בעצם הרכישה תשלומים נלווים, וזה לא אותו

הדבר. למשל, דמי החלפה.



אתי בנדלר; בקשר לדמי החלפה יש פיסקה נוספת שאולי טעונה

תיקון.
אלן זיסבלט
יש גס את סעיף (10) שמדבר על הסכומים.

היו"ר אבי יחזקאל; אנחנו מצביעים על סעיף (8).

סעיף (8) " אושר.

אתי בנדלר; (9) אופן ניהול האתר תחזוקתו.

אני זוכרת שהיתה כאן הערה, אבל אני לא זוכרת

מה נאמר באותה הערה.
קריאה
לגבי תחזוקה יש תקנונים ואת התקנון צריך

לצרף.

אהרן פולק; לדעתי זה רחב, זה מסוכן וזה מסכן את העניין.

אל תיכנסו לזה, תמחקו את זה.

אתי בנדלר; אני רוצה להציע משהו. לקח לי זמן לשחזר מה

היה בישיבה הקודמת, אבל נזכרתי. אנחנו אמרנו

אופן ניהול האתר ותחזוקתו, עקרונית הוועדה אישרה את זה, כפוף לשינוי

נוסח, משום שאמרו אופן ניהול האתר, האם יטאטאו שלוש פעמים ביום או לא,

ולא לזאת הכוונה, אלא הכוונה היא אם זה ינוהל על-ידי חברת אחזקות

שמוכתבת על-ידי העוסק, ואז לשם כך היא גובה בעצם הרבה מאוד כסף.

במחשבה שנייה, כיוון שפיסקה (8) שונתה באופן שכתוב מחיר יחידת הנופש

לרבות כל תשלום נוסף שהצרכן יידרש כדי לרכוש את הזכויות בעיסקה, יתכן

שאנחנו צריכים לא רק כדי לרכוש את הזכויות בעיסקה ולאחזקה, להוסיף את

התשלומים לעניין האחזקה. אולי באמת זה מיותר. הרי מה שרלוונטי לגבינו

זה הסכומים שהוא יידרש לשלם ולא האם זה באמצעות חברה זו או אחרת.

אלן זיסבלט; הכוונה של האירופאים בסעיף זה באמת אם זה

ינוהל על-ידי חברת שירותים. זאת אומרת, כללי

הניהול. אבל זה לא עד כדי כך חשוב שאנחנו צריכים את הסעיף.

אתי בנדלר; למה זה באמת חשוב לנו בטופס הגילוי? הרי יש

לנו את סעיף (10) והוא מאוד מפורט.

היו"ר אבי יחזקאל; מי בעד לבטל את סעיף (9)?

סעיף (9) - בוטל.
אתי בנדלר
(10) הסכומים שהצרכן יידרש לשלם בחלקו

בהחזקת אתר יחידות הגופש, לרבות שיטת חישוב

הסכומים ומועדי תשלומם.

דב קולני; מדובר כאן על תחזוקת האתר. למה צריך לכתוב

החזקת יחידות הנופש? כאן מדובר על התשלומים

שמיועדים להחזקת האתר ולא להחזקת היחידה. כאן חסרה היחידה, וזה מה

שמעניין אותנו.



שנית, בעקבות סעיף (9) שבוטל, אולי אפשר להכניס פה כחלקו בתשלומי

הניהול והתחזוקה. מפני שיש שני תשלומים נפרדים, לחברת הניהול בעד

הניהול ובעד התחזוקה.
אתי בנדלר
בסדר. נכתוב בניהול ובהחזקה.

דורון רוזנברג; אומרת חברת הכנסת נעמי חזן שיש עוד תוספת

שאני לא יודע עליה, אבל בסעיף (10) יש גם

דמי תחלופה ל- . זה נורא חשוב. אני אגיד לכם גם איך הצרכן רואה את

זה.

קריאה; אפשר להרחיב בסעיף (11).
מאיר זכריה
נקודה להבהרה לגבי סעיף (10). מה קורה אם

הוא לא משלם את זה, האם יש תרופות?
קריאה
לשם כך יש לך חוזה.

אתי בנדלר; סעיף (10) אומר: הסכומים שהצרכן יידרש לשלם

כחלקו בניהול ובהחזקת יחידת הנופש שנרכשה,

וכן אתר יחידות הנופש - שוב, אני מדברת ברמת עקרון ולא ברמת ניסוח -

לרבות שיטת חישוב הסכומים ומועדי תשלומים.

היו"ר אבי יחזקאל; אנחנו מצביעים על סעיף (10).

סעיף (10) - אושר.

אתי בנדלר; (11) זכותו של הצרכן לשימוש בזכויות דומות

באתרי יחידות נופש אחרים, אם קיימות. כאן

כנראה יש צורך להוסיף והתשלומים הנדרשים בשל כן.

יוסח מנירב אם התשלומים עבור התחלופות נקבעים על-ידי

חברות התחלופה, הרי שחברה לא יכולה להתחייב

מה יהיה המחיר של שהוא גוף אחר. אני כותב על-פי התשלום שייקבע

על-ידי חברות התחלופה מעת לעת. לנו אין שליטה על חברות התחלופה. זה

משהו שתלוי בחברות התחלופה.

אריאלה רבדל; יש כאן בעיה עם . בשנה הראשונה הם מקבלים

את זה חינם, והם לא יודעים שמהשנה השנייה

מתווסף להם מאה ועוד כל מיני תוספות נלוות. הם לא יודעים את זה והם

מגלים את זה רק אחרי שנה. לכן אני אומר, פירוט מלוא התשלומים הנלווים

ממועד התשלומים שלהם, כדי שזה לא יהיה רק בזמן החתימה על החוזה.
קריאה
"מועדיהם ואופן גבייתם".
יוסף מנירב
התשלומים עבור התחלופה לא נגבים על-ידי

החברות עצמן.
היו"ר אבי יחזקאל
סעיף (11) - אושר.



אתי בנדלר; (12) הגבלות בזכותו של הצרכן להעביר או

לסחור בזכויותיו על-פי החוזה, אם קיימות.

יוס; מנירב; אני רוצה להציע שיהיה כתוב אם יש הגבלות

להרשות למישהו אחר להשתמש בזה. אדם שיש לו

טיימשרינג, הוא רוצה לתת לבן שלו, לחבר שלו. צריך לכתוב אם יש אפשרות

להשתמש.

אתי בנדלר; בסדר.

היו"ר אבי יחזקאל; סעיף (12) - אושר.

אתי בנדלר; (13) פרטים בדבר זכותו של הצרכן לבטל את

העיסקה בהתאם להוראות סעיף קטן (ג).

פיסקה (13), נושא של הביטול, אני רוצה להזכיר שכאן צריכה להיכנס פיסקה

נוטפת, וזאת סמכות בתי-המשפט. אני מציעה להוסיף: סמכות בית-משפט בישראל

לדון בכל תובענה הקשורה בעיסקה, בין כסמכות בלעדית ובין כסמכות

מקבילה.
היו"ר אבי יחזקאל
סעיף (13) - אושר.
קריאה
כאן לא כתוב וצריך להפנות לסעיפים האחרים,

מה הסנקציה.
אלן זיסבלט
הסנקציה המרכזית היא שאני יכול לבטל בכל

שלב שאני רוצה.
אתי בנדלר
יש שני נושאים. האחד, מה קורה אם הצרכן לא

קיבל בכלל טופט גילוי, והשני, אם הוא קיבל

טופט גילוי אבל במועד מאוחר יותר, לאחר שעבר כבר המועד שבו הוא יכול

לבטל את העיסקה, ומסתבר שיש אי-התאמה בין מה שכתוב, בין הפרטים כפי שהם

מופיעים בטופס הגילוי.
נעמי חזן
בתחילת הישיבה קבענו את האלמנט.
אתי בנדלר
אני מבקשת קודם כל לקרוא את טעיף קטן (ג)

ואחר-כך לדון בנושא השני.

(ג) בעיסקה ביחידת נופש רשאי הצרכן לבטל את החוזה תוך ארבעה עשר ימים

מיום חתימת החוזה על-ידי שני הצדדים או מיום שאישר הצרכן קבלת טופס

הגילוי בהתאם להוראות סעיף קטן (ב) - או טעיף קטן (א) כפי שזה יהיה

בהמשך - לפי המאוחר ביניהם. הביטול ייעשה בהודעה בכתב לעוסק.

הסעיף הזה, שאני חושבת שהוא הסעיף המהותי ביותר, יש כאן כפי שאמרנו שני
נושאים מאוד מהותיים
האחד, טופט חובת גילוי נאות לצרכן, והשני,

האפשרות הניתנת לו לבטל את החוזה, אלא שכאן אנחנו אומרים שזכות הביטול

הזאת, אחרי שהוא יוכל לעיין בשקט בביתו בזכויות שמכרו לו בעצם. ממתי

יתחיל מירוץ ארבע עשרה הימים האלה, בעצם זה צריך להיות מיום שיש בידיו

את כל החומר הרלוונטי.
קריאה
זה מיום חתימת ההסכם.
אתי בנדלר
יתכו. יתכן שעכשיו זה יהיה מיום התימת

ההסכם, משום שאני מזכירה לך ששינינו שטופס

הגילוי צריך לתת לו לא יאוהר ממועד חתימתה הסכם.
היו"ר אבי יחזקאל
אנחנו נציע לפצל את החוק.

אתי בנדלר; לא רק 14א, אלא את כל הנושאים הקשורים לאתר

יחידות הנופש להכין לקריאה שנייה ושלישית,

שזה כולל גם את הנושא של כרטיסי האשראי. אני מצטערת שקיבלתם את כתב היד

שלי ואני מניחה שלישיבה הבאה זה יוכן בצורה יותר נאותה. על כל פנים,

יתווסף להצעת החוק הזו סעיף שידון במה קורה כאשר משלמים תמורת העיסקה

בכרטיס אשראי, וייקבעו הוראות ספציפיות בשלב ראשון לגבי יחידות נופש,

ובהמשך גם לגבי עיסקת מכר מרחוק, לגבי החיובים שיושתו או לא יושתו על

הצרכן אם הוא מתחייב לשלם באמצעות כרטיס אשראי. זה נושא שנצטרך להוסיף

אותו לישיבה הבאה, גם בהנחה שהוועדה מחליטה לפצל עכשיו את הטיפול בהצעת

החוק, באופן שאנחנו נגמור להכין לקריאה שנייה ושלישית רק את כל מה

שקשור לעיסקות ביחידות נופש. נצטרך לקיים עוד דיון אחד.
אהרן פולק
האם בישיבה הבאה ידונו על ערוץ הקניות?
היו"ר אבי יחזקאל
אני אומר כן, ולו כדי להכריח אותך לבוא

לאותה ישיבה.

הוחלט על פיצול החוק,

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:30

קוד המקור של הנתונים