ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 20/01/1998

הצעת חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) (תיקון מס' 11) (שיעור המס בשל ויתור על מכסה), התשנ"ז-1997

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע עשרה

מושג שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 420

מישיבת ועדת הכלכלה

שהתקיימה ביום ג' כ"ב בטבת התשנ"ח. 20.1.1998. כשעה 00;09
נכחו
חברי הוועדה: היו"ר אברהם יחזקאל

אלי גולדשמידט

יצחק וקנין

שלום שמחון
מוזמנים
קלרה הברמן, מנהלת סקר יעוץ כלכלי, משרד החקלאות

אורי צוק-בר, משרד החקלאות

עו"ד בני רובין, משרד המשפטים

אמיר ברקן, רכז אגף תקציבים, משרד האוצר

מיכאל גל, רפרנט במט הכנטה, משרד האוצר

שירית רוזנבאום, רפרנטית, אגף התקציבים, משרד האוצר

עזריאל צדוק, איגוד המושבים של הפועל המזרחי

יצחק טובלי, מנכ"ל המועצה לענף חלול

אריה חדש, חשב המועצה לענף הלול

דוד כוחמן, ענף הלול, האיחוד החקלאי

צבי מרום, מזכ"ל העובד הציוני

אריה צור, התאחדות האיכרים

בניהו מנדל, מזכיר אירגון מגדלי העופות
יועצת משפטית
אתי בנדלר
מנהלת הוועדה
לאה ורון
נרשם על-ידי
חבר המתרגמים בע"מ

סדר היום

הצעת הוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) (תיקון מס' 11)

(שיעור המס בשל ויתור על מכסה). התשנ"ז-1997



הצעת חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) (תיקון מס' 11)

(שיעור המס בשל ויתור על מכסה). התשנ"ז-1997
היו"ר אברהם יחזקאל
אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה.

כולנו מצרים על מותו של שר החינוך זבולון

המר ז"ל.

אנחנו דנים בהצעת חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) (תיקון מס' 11)

(שיעור המס בשל ויתור על מכסה), התשנ"ז-1997.

אתי בנדלר; אני אסביר מה מהות ההצעה.

ההצעה הזאת שהיא הצעתו של חבר כנסת שלום

שמחון, מבקשת לתקן את חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק),

התשנ"ג-1993, בצורה כדלקמן: סעיף 34 לחוק דן בהעברת מכסות. באותו סעיף

היה כלול סעיף קטן (ד) שנוסחו היה: 'יבעל מכסה שהודיע למועצה על ויתור

על מכסתו, יהיה זכאי לפיצוי מהמדינה. גובה הפיצוי ואופן ביצועו ייקבעו

בידי שר החקלאות ושר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת".

הצעתו של חבר הכנסת שלום שמחון היתה לתקן את הסעיף הקטן הזה ולקבוע בו

שעל הפיצוי המתקבל לפי סעיף זה, בשל ויתור על המכסה, יחול מס בשיעור של

10 אחוזים. בעת שהוועדה דנה בהצעה הזאת בהכנה לקריאה ראשונה, הסתבר שכל

אותו סעיף קטן בוטל בחוק ההסדרים במשק המדינה לשנת 1996, ולכן ההצעה

כפי שהוגשה בוועדה ופורסמה בקובץ הצעות חוק ועברה את הקריאה הראשונה,

קודם כל מחייה מחדש את סעיף קטן (ד) בנוסח שהיה בעבר, ובסופו של אותו
סעיף קטן מוסף הסעיף
"על פיצוי המתקבל לפי סעיף זה יחול מס בשיעור של

10 אחוז".

סעיף 2 לאותה הצעת חוק קובע: "תחילתו של חוק זה ביום י"ד בתמוז התשנ"ו

(1 ביולי 1996)". זה המועד שבו נכנס לתוקפו הביטול של סעיף קטן (ד)

שהקראתי קודם.

אני כבר מבקשת לציין שנמסרה לי הבוקר הסתייגות של חבר הכנסת צבי הנדל

לסעיף 2. הוא מבקש לקבוע שמועד תחילת החוק יהיה 1 בינואר 1995. אני

אצטרך למצוא את המנגנון המשפטי איך לעשות את זה, כי בתקופה שמה-1

בינואר 1995 עד 1 ביולי 1996, אותו סעיף קטן היה בתוקפו אבל בלי התוספת

של שיעור המס על פיצוי של 10 אחוזים.

למעשה קראתי עכשיו את ההצעה והוועדה צריכה לקיים את הדיון ולהחליט אם

להעביר אותה לקריאה שנייה ושלישית.

קלרה הברמו; עדיין מתקיים משא ומתן לגבי הסעיף. בעבר היו

הבנות לגבי שיעור המס, לגבי ה-10 אחוז הללו,

כי הממשלה הרי ביצעה למעשה מדיניות של צימצום עודפים בשוק הביצים

והפטם, על-ידי רכישה של המכסות. לשם כך דובר על מס בשיעור של 10 אחוז.

יש אפילו חולקים על כך ואומרים שלחלק מהחקלאים זה מס עודף, כי אולי

חלקם בכלל לא מגיעים לשיעור כזה. יש כאן כמה מספרי מקרו שהכנו, אבל כדי

לא כדאי להיכנס למספרים. העקרון הוא שבאופן חד-פעמי מקבלים סכום כסף

שאנחנו רואים בו יותר גמול חד-פעמי.



הרעיון הכללי שזה היה ככלי בידי הממשלה להקטין את כמות העודפים, שהעלות

למשק המדינה ידועה.

בקטע הזה של ה-10 אחוז, אנחנו בעד. משרד החקלאות בעד שיעור מט עד 10

אחוזים.
אלי גולדשמידט
אני רוצה להתייחט להודעת נציג הממשלה. אני

אפילו רוגז בעניין הזה במישור העקרוני יותר

מאשר במישור הטפציפי. בכל-זאת יש תפיטה של רציפות שלטון מקדנציה

לקדנציה או מממשלה לממשלה, ויושבים פה נציגים, מיכאל גל ואחרים שהיו

שותפים לדיונים בקדנציה הקודמת בהצעת החוק הטרומית שאני הגשתי אז. היתה

מדיניות, הדבר היה מוטכם על-ידי הממשלה. נציבות מט הכנטה גיבתה את

המהלך הזה, כי המהלך הזה היה חלק מהרפורמה בענף הלול, שבו בין היתר ראו

בעניין הזה משום פיצוי, שהוא גם ככה פיצוי קטן באופן יחטי לאובדן מקור

הכנטה, לביטול מקור הכנטה ופרנטה. לא רק זה, אלא שגם הינחו את החקלאים

שהיו, שהתשלום יהיה לפי 10 אחוז. זאת היתה האווירה הכללית וזה היה

בגיבוי שר האוצר.

עכשיו יש ממשלה חדשה, כבר לא כל כך חדשה, שהיא החליטה שכל מה שהיה, לא

יהיה. לעניין הזה הייתי מבקש הטבר מנציג האוצר. לא למה הוא מתנגד

עקרונית לשינוי הזה, כי יכולות להיות פה הרבה סיבות למה הוא מתנגד, אבל

למה דבר שהממשלה הקודמת החליטה עליו וגם היתה התנהגות שלטונית על-פיה,

היום משנים את זה. נראה לי שזאת התנהגות שהיא בלתי טבירה. בכנטת הקודמת

נדמה לי שזה היה בוועדת כטפים ופה זה עבר לוועדת הכלכלה.
אתי בנדלר
הביטול של טעיף קטן (ד) במטגרת חוק ההטדרים,

כפי שקורה תמיד לגבי חוק הטדרים, הוא מגיע

לוועדת הכטפים. הצעת החוק של שלום שמחון עברה בכנטת הנוכחית בדיון

מקדמי, הועברה לדיון בוועדת הכלכלה, כאשר חבר הכנטת אלי גולדשמידט היה

יושב-ראש שלה, ואושרה לקריאה ראשונה.
שלום שמחון
יש פה מכתב של ועדת הכטפים, בזמנו כאשר זה

אושר, ויש פה עוד מכתב של נציבות מט הכנטה

לפקידי השומה בו מנחים אותם - וזה מהתקופה הקודמת, מתקופת הממשלה

הקודמת - לקראת הצעת החוק הזאת.
היו"ר אברהם יחזקאל
מה שאנחנו אומרים זה כאילו משנה שלטון, משנה

דעה? הרי יש רציפות שלטונית, יש נוהל תקין.

מדובר בחמישים שנות חקלאות.

בניהו מנדל; אני הייתי מעורב ברפורמה שהוצעה בשנת 1994,

כאשר היו עודפים שהגיעו לטדר גודל של

כ-600-500 מיליון ביצים. אז הצענו את מה שהצענו לחקלאים, כאשר אחד

התנאים היה 10 אחוז מט, וכולם קיבלו את זה. נציגי מט הכנטה אמרו שהם

לא יפעילו, מאחר ואין עדיין חוק, ועד שיהיה חוק הם ינהגו לפי 10

אחוז.

היום, נכון להיום, יש פקידי מט - מאחר וזה מתגלגל כבר למעלה משנתיים -

שגובים 40 ו-50 אחוז מט מאנשים שהוציאו את מכסתם, כאשר התנאי היה שהם

יוציאו אותו ב-10 אחוז.



אליה צור! חקלאי עכשיו קיבל שומה עם ריבית והצמדה ב-50

אחוז, הגיעו ל-80 אלף שקל שומה.

עזריאל צדוק; הנושא הזה יכול להיות מצב של הונאת

המתיישבים, כי הנושא הזה סוכם, ומדובר

במתיישבים קטנים מישובי ההר, מישובי הנגב, שמכרו את מכסתם כתוצאה מזה

שאמרו להם שמי שיהיה חייב במס, הוא ישלם 10 אחוז מס. העובדה היא שכל

פקידי השומה בכל הארץ הסכימו לקבל את ה-10 אחוז, ואמרו שעד שיצא החוק,

יפטרו לגמרי את החקלאים. אם הדבר הזה לא יתקיים, זאת ממש הונאה של כל

החקלאים שהלכו במסלול הזה. לא יתכן ששלטון יונה כך את האזרחים שלו.

אלי גולדשמידט; אני מציע שמיכאל גל יספר כנציג הנציבות -

לא שיציג את עמדתו, הוא הרי לא יכול - מה

היה מבחינה עובדתית.
היו"ר אברהם יחזקאל
אני קורא כאן מכתב.
אלי גולדשמידט
לכן אמרתי שהוא לא צריך ואני גם לא מבקש

ממנו להביע עמדה אישית, אבל שיספר איך

הנציבות התנהגה עם החקלאים.

היו"ר אברהם יחזקאל; אין דבר יותר טוב מדבר כתוב. לכן, כדי לא

להביך את מר גל שיושב כאן בצורה מכובדת,

ואני בטוח שהוא עומד מאחורי דברים שהוא כתב בעבר, אני לכן לא חושב שהוא

צריך לספר מה היה. הדברים ברורים.

מיכאל גל; אני רוצה להבהיר כמה דברים, מאחר ופה נאמר

כאילו פקידי שומה עושים כך ואחרת.

אני חושב שמי שקובע, זו הנציבות. היא מנחה את פקידי השומה כיצד

לנהוג.

לגבי השתלשלות האירועים. אני לא יודע איך זה השתלשל עד לאותו רגע שיצא

המכתב המפורסם מטעם המועצה לענף הלול, שם נאמר שהמס שישולם על המכסה

הזאת יהיה בשיעור של 10 אחוז.

שלום שמחון; יש הסכם חתום על-ידי יעקב צור, שר החקלאות

לשעבר, דוד ברוך, שהיה ראש האגף במשרד

האוצר, גדליה גל, יושב-ראש ועדת הכספים, ושלום שמחון. על ההסכם הזה

ארבעתנו חתומים והוא מדבר על 10 אחוז פטור ממס.

היו"ר אביתם יחזקאל; אתה כתבת את המכתב?

מיכאל גל; אני כתבתי את המכתב הזה. אני לא חולק על מה

שאמרת כרגע.

היו"ר אבדתם יחזקאל; אני רוצה להקריא את המכתב שחתום על-ידי

מיכאל גל, מיום 27 באגוסט 1996-
הנדון
שיעור מס מוקטן בגין פדיון מכסות לייצור ביצים ופטם.

הרקע. בשנים האחרונות הסתמנו עודפי יצור - בדיוק מה אומרים כאן כולם,

אתה עשית את זה מצויין - על ביצים, בשר ועוף. דבר זה מחייב להקטין את

מכסות הייצור בענפים אלה. משרד החקלאות החליט לשלם פיצויים לחקלאים אשר

יוותרו על המכסות ויפסיקו לייצר ביצים ובשר עוף.

על-מנת לעודד את החקלאים לוותר על המכסות, הוחלט עוד שהתמורה תחוייב

במס בשיעור של 10 אחוזים. שיעור מס זה ייקבע בחקיקה במסגרת חוק ההסדרים

במשק המדינה.

בשל הקדמת הבחירות, חוק זה טרם אושר על-ידי הכנסת.

עמדת הנציבות. התמורה בגין ויתור על מכסת ביצים ופטם מהווה רווח הון

על-פי פרק ה' לפקודה, ומאחר והעלות היא אפס, כל התמורה מהווה רווח הון

ריאלי. האמור לעיל נכון, כל עוד לא ייקבע אחרת בחוק, אולם לא ניתן

להתעלם מן העובדה שלחקלאים הובטח שיעור מס מוקטן על-ידי רשות ממשלתית

אחרת, וקיימת סבירות גבוהה שהחוק אכן יעבור. אנחנו נדאג שהוא יעבור.

פעולות שיש לנקוט בין פקידי השומה על-מנת להבטיח את תשלום המס. כאשר

מדובר בחקלאי אשר ממשיך להפעיל את משקו, כלומר יש לו תיק פעיל במס

הכנסה, יש לגבות ממנו 10 אחוזים מס מהתמורה שקיבל בגין מכירת זכויות

ייצור ביצים ופטם, להחתים אותו על הצהרה שידוע לו כי על-פי החוק המס

בגין מכירת מכסת ביצים ופטם, הינו כאמור בסעיף 21(ב) לפקודה.

אם תוך 12 חודשים מיום ה-1 באוקטובר 1996 או עד שיסתיימו הליכי חקיקה,

לפי המוקדם יותר, שיעור המס לא ישונה בחקיקה, על הנישום יהיה לשלם את

יתרת המס כאמור בסעיף 121(ב) לפקודה, אן החקלאי שבעקבות חיסול אין לו

הכנסות מעסק ותשלום יתרת המס מוטל בספק, יש לבחון אפשרויות הבאות:

(א) לבדוק אפשרות לפרוס את רווח הון שש שנים אחורה.

(ב) לבקש מחקלאי ערבות בנקאית.

(ג) כל פעולה אחרת המבוססת וכולי''.

אנחנו נסתפק עכשיו בהתנגדות האוצר ונשמע את ההתנגדות, ולאהר מכן נחליט

מה אנהנו עושים לגבי ההצבעה, וכנראה שנצביע.
אלי גולדשמידט
אני רוצה לקבל תשובה לשאלה נוספת. אני שאלתי

קודם כל למה אתם פוגעים ברציפות השלטונית,

ולדעתי בשלטון ההוק בסך הכל.

דבר שני, אני רוצה להבין במישור המהותי, למה 10 אהוז או פטור, למשל

בזמנו היה פטור 10 אחוז בנושא של דירות להשכרה, היום יש פטור ובמקרה

הזה כן פטרתם, ודווקא החקלאים, אהרי שהובטח להם, אתם לא עושים כן. מה

ההבחנה בין מיליונר שמשכיר דירה, לבין חקלאי באחד ממושבי ההר שיש לו

מכסה ממנה הוא חי 30 שנה, מאז שהביאו אותו מהאוניה לאיזור הזהו
בני רובין
חשוב שיהיה רשום שתחולת החוק תהיה מיום

תחילת הרפורמה.



אתי בנדלר; אנחנו תיכף נקרא את החוק ונכניס את

השינויים.
אמיר ברקן
לגבי השתלשלות האירועים. יש לכם מכתב משר

האוצר הקודם, דן מרידור, לוועדת הכלכלה, בו

הוא למעשה מביע את התנגדותו להצעת החוק הנדון. שר האוצר הקודם, שכולנו

מכירים ויודעים, לא היה חותם על מכתב כזה אם לא היה בודק בצורה מאוד

זהירה וקפדנית, את השתלשלות העניין.

השתלשלות העניין היתה כדלקמן. היתה הצעת חוק פרטית בכנסת הקודמת, שלפני

העלאתה לקריאה טרומית, הממשלה היתה אמורה לקבוע את עמדתה, כמו כל הצעת

חוק פרטית. ועדת השרים לחקיקה לא הספיקה להתכנס ולדון בהצעה הזאת. מה

שכן היה, שר האוצר הקודם אכן תמך, ואפילו בכתובים בהצעת החוק הזאת,

למרות שיכול להיות שהדרג המקצועי במשרד האוצר התנגד לזה, בדיונים שלפני

כן. זו זכותו המלאה. ברגע ששר מקבל החלטה, מקבלים אותה. מה שכן, הממשלה

לא החליטה שהיא תומכת בהצעת החוק הזאת. היא פשוט לא החליטה.

שלים שמחון; אני בטוח שאם שר האוצר היה בא לממשלה,

בהסכמה הכל היה מתקבל. החלטה של שר אוצר,

בנושאים כאלה, החלטה שנוגעת לפטור ממס, היא היתה מתקבלת.
אמיר ברקן
אנחנו מדברים עכשיו על רציפות ממשלתית, ולכן

אני מדגיש שממשלת ישראל לא קיבלה החלטה.

היו"ר אברהם יחזקאל; אתה רוצה להגיד ששר האוצר הקודם חתם על כל

מיני פתקים? אתה מאשים האשמה חמורה.
אמיר ברקן
אני לא מאשים כלום, אני פשוט מספר את

השתלשלות האירועים. הנושא הזה לא עבר את

אישורה של ועדת שרים לחקיקה. זאת העובדה. לכן, כשהצעת החוק הנוספת עלתה

בקדנציה הנוכחית, אנחנו הבענו שנית את עמדתנו המקצועית, שאני מוכן לפרט

אותה. כבר אמרתי אותה בהרבה מאוד ישיבות שדנו בעניין הזה, שאנחנו

חושבים שהצעת החוק הזאת היא הצעת חוק שפוגעת בעקרון הפרוגרסיביות,

מעניקה הטבות לאוכלוסייה שלגבי חלקה אנחנו לא חושבים שמגיעה להם את

ההטבה הזאת. בן-אדם, אפילו אם הוא חקלאי, שמרוויח כפי שראינו לאחר כמה

בדיקות, למשל 300 אלף בשנה, אין שום סיבה שהוא לא ישלם מס כמו כל אחד

שמרוויח 300 אלף שקל בשנה, גם אם הוא חקלאי. לעומת זאת, מישהו שהכנסתו

השולית לא חייבת במס, אין שום סיבה שהוא ישלם 10 אחוז. זה עקרון

הפרוגרסיביות.
יצחק וקנין
אתה עושה אתי עסק ואחר-כך מתחרט. אני רק

בתנאי הזה נתתי את המכסה הזאת לא בגלל תנאי

אחר. בניהו מנדל לא היה מוסר את המכסה שלו, אם היתה לך כוונה לגבות

ממנו 50 אחוז. אתה מנסה לעשות ממנו מטומטם? תסתכל את כותרות העתונות.

תחשוב על העניין הזה. בלי זה לא היתה מתבצעת העיסקה הזאת. אותו חקלאי

בעצם מסר את כל מה שהיה לו.
אמיר ברקן
הצעת החוק הספציפית מדברת על שני דברים. היא

מדברת על שיעור מופחת במס הכנסה, והיא מדברת

על כך שהממשלה תקנה מכסות מכל מי שרוצה. לגבי שיעור המס, אמרתי, לגבי



הממשלה שתקנה מכסות, משרד החקלאות ומשרד האוצר שוקלים לפעול בעניין

הזה. אם זה יעבור בחקיקה, אנחנו נתקין תקנות.

אלי גולדשמידט; לא ענית לי על השאלה השנייה שלי - וזה נורא

מעניין אותי במישור העקרוני - אלא הסברת

שהקלאי שמרוויה 300 אלף שקל, ישלם מס של 10 אחוז. אם זאת הגישה של הדרג

המקצועי, איך הבאתם אתמול הצעת חוק לכנסת לפטור תשלום מס בגין השכרת

דירות? שם בטח יש הרבה יותר מיליונרים שמשכירים דירות.

אמיר ברקן; אני מוכן לבדוק.

מיכאל גל; אני בכל-זאת רוצה להעיר משהו, כי פה יש

כאילו רושם שאנחנו מטפלים במסכנים. אני

בדקתי, אמנם לא באופן פרטני את כל אלה שקיבלו את המכסות, אלא עשיתי

איזו בדיקה סטטיסטית שאני חושב שהיא די מדוייקת ודי משקפת, והתברר לי

שלמעשה 50 אחוז מאלה שויתרו על המכסות, אם אנחנו פורסים את החוב שלהם

שש שנים אחורה, הם לא מגיעים לשיעור מס יותר מאשר 10 אחוז. בנוסף לכך,

יש 25 אחוז שהם, כמו שמר ברקן אמר, מגיעים לשיעורי מס גבוהים, וזה לא

חקלאים מסכנים אלא פשוט אחד שגידל ביצים ויש לו גם משכורת גבוהה, ויש

כאלה, ואלה בדרך כלל 25 אחוז מהחקלאים, מאותם מגדלים כי כבר אי-אפשר

לקרוא להם חקלאים.

אמרתי את הדברים האלה לא בגלל הנושא של ביצים ופטם, אלא אני מדבר

כתפיסה. זאת אומרת, יכול להיות במערכת הזאת יש עוד מכסות שיבטלו אותן

או שיקנו אותן, כמו למשל מכסת חלב. המכתב שלי באמת מדבר בעד עצמו

וניתנה הבטחה ואני לא בעמדה להגיד כן או לא בנושא הזה, אבל אני חושב

שפה הישיבה הנכבדה הזאת צריכה לחשוב גם על השלכות שיכולות להיות בעתיד

על המערכת הזאת.
אריה חדש
אני מבקש להמשיך את המצב הקיים ולא לגבות את

המס כרגע.

היו"ר אברהם יחזקאל; אתה עכשיו מתפטר בהסברים שהם בסדר, אבל הם

לא עומדים בגדר מכתב שהוא התחייבות שלטונית.

לכן אני מציע לא להעמיד ולא לתת קונספציות עתידיות. אני חושב שמה שאמר

נציג האוצר, הוא ברור. הוא אמר שאם החוק מתקבל, כי הוא מבין שהחוק

מתקבל, הם ישקלו צעדים שקשורים במדיניות שלהם ב-יטרייד אוף' למיניהם.

לא הגבתי. הוא אולי צודק ואולי לא, ואני אשב למשא ומתן אחר-כך. החוק

הזה יעבור היום, כי כל הקונספציות נגמרו עם תחילת הישיבה.

אתי בנדלר; הצעת חוק המועצה ענף הלול (ייצור ושיווק)

(תיקון מסי 11) (שיעור המס בשל ויתור על

מכסו?), התשנ"ז-1997.

1. תיקון סעיף 34.

בחוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק), התשכ''ד-1963, בסעיף 34, אחרי

סעיף קטן (ג), יבוא;

(ד) בעל מכסה שהודיע למועצה על ויתור מכסתו, יהיה זכאי לפיצוי

מהמדינה. גובה הפיצוי אופן ביצועו ייקבעו בידי שר החקלאות ושר



האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסתי. על פיצוי המתקבל לפי סעיף

זה יחול מס בשיעור של 10 אחוז.

זה הנוסח שהיה בתוקף עד לביטול הסעיף החל מה-1 ביולי 1996. כפי שנראה

בסעיף 2, אנחנו הולכים לקבוע לסעיף הזה תוקף רטרואקטיבי, אני מעמידה

בפני הוועדה את השאלה האם הוועדה רוצה לחזור לנוסח הקודם של הסעיף,

דהיינו שגובה הפיצוי ואופן ביצועו ייקבעו בידי השרים, דהיינו שר

החקלאות ושר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת. זאת אומרת, שיהיה צורך

להתקין תקנות בעלי תחולה רטרואקטיבית לגבי גובה הפיצוי ואופן ביצועו.

אני הבנתי מהדיונים שנערכו כאן שהפיצוי כבר שולם בצורה מינהלית. השאלה

היא אם אין מקום לשנות את זה באופן שעל גובה הפיצוי ואופן ביצועו יוחלט

על-ידי שר האוצר ושר החקלאות, באופן שלא יהיה צורך לעשות את זה בתקנות

באישור ועדת הכספים של הכנסת.

אלי גולדשמידט; אני מבקש הסתייגות. אני רוצה שזה יהיה

באישור ועדת הכלכלה.

אורי צוק-בר; נושא של פיצוי על כל מכסה, כמו שהזכיר נציג

האוצר, משרד החקלאות הלך לפיצוי מינהלי

על-פי קריטריונים של גובה מכסה וכולי. אני חושב שסביר יהיה לתקן כאן את

התיקון הזה, כמו שהוצע, שיוחלט על אופן הקביעה, ממי יקנו מכסה, באיזה

תנאים וכולי, ולא כמו שזה מנוסח כאן, כי זה מנוסח בצורה סוחפת כך שכל

בעל מכסה יוכל להחזיר את מכסתו.
היו"ר אברהם יחזקאל
יש לך כאן נוסח. תציע לי מה אתה מבקש

לשנות.

אורי צוק-בר; שבעל מכסה יוכל להחזיר את מכסתו למדינה

על-פי קריטריונים שייקבעו על-ידי השרים.
אתי בנדלר
לגבי התקופה הרטרואקטיבית, זה לא רלוונטי.
אורי צוק-בר
לא, החוק הזה תופס לגבי התקופה קדימה.

אתי בנדלר; נכון.

אורי צוק-בר; כי מחר יכולים לבוא כל בעלי המכסות ולרצות

למכור אותן.

שלום שמחון; אני מציע להיות צמוד לנוסח כאן.

אתי בנדלר; למעשה יש כאן שתי הצעות שהוועדה צריכה
להצביע עליהן
(1) יש הצעה של חבר הכנסת גולדשמידט לתקן את הנוסח באופן שיהיה כתוב

במקום באישור ועדת הכספים של הכנסת, "באישור ועדת הכלכלה של

הכנסת".

(2) במהלך הדיון הציע חבר הכנסת שמחון שהנוסח יהיה "בשיעור שלא יעלה על

10 אחוזים".
אמיר ברקן
הנוסח, כפי שהוא עכשיו לגבי הקביעה, לפי

מיטב הבנתך הם יוכלו לקבוע מבחנים לגבי

הזכאות?
אתי בנדלר
לא. בתקנות יוכלו השרים לקבוע רק את גובה

הפיצוי ואופן ביצועו. לזה הם הוסמכו, לא

לקבוע אמות מידה מי כן ומי לא.

היו"ר אברהם יחזקאל; אנחנו מקיימים הצבעה על הצעתו של אלי

גולדשמידט? מי בעד? 3. מי נמנע? יושב-ראש

ועדת הכלכלה.

אלי גולדשמידט; החוק הזה מחוקק בוועדת הכלכלה. מאוד סביר

שהתקנות מכוח החוק, אחרי הדיונים שהיו פה,

יהיו בוועדת הכלכלה. זו תקינות שלטונית, תקינות חקיקתית ואין פה שום

בעיה.

היו"ר אברהם יחזקאל; בסדר. אני מצטרף. 4 בעד.

הצעתו של חב הכנסת אלי גולדשמידט. באישור

ועדת הכלכלה של הכנסת - התקבלה.
אתי בנדלר
הצעה שנייה, של חבר הכנסת שלום שמחון, במקום

בשיעור של 10 אחוז, יבוא "בשיעור שלא יעלה

על 10 אחוזים".
אמיר ברקן
זה שינוי מהותי לעומת מה שעבר בקריאה

ראשונה.
אלי גולדשמידט
אתה רוצה שנהיה צמודים לנוסח הקודם, אז

תסירו את ההתנגדות שלכם. אם אתה כל כך פונה

למצפון שלנו שנישאר עם מה שהיה בעבר, אז אדרבא, תבואו אתם ותגידו מה

שהיה בעבר ואנחנו גם נהיה מאוד בסדר בעניין הזה. אני בטוח שאני מדבר גם

בשם שלום שמחון.
אמיר ברקן
אפשר לקבל זמן לשקול?

היו"ר אברהם יחזקאל; לא.
אלי גולדשמידט
אפשר להוריד את זה ל-5 אחוז, אפשר להוריד את

זה ל-2 אחוז, אפשר להגיד שיהיה פטור מלא כמו

בהשכרת דירות. הכל אפשר, כי ברגע שאתם התנערתם, גם אנחנו, אבל פה חברי

הכנסת מתגלים כיותר אחראים מאשר הממשלה, כי הם לא מנצלים את ההזדמנות

לחטוף.
אמיר ברקן
בכל-זאת יש כאן שינוי מהותי.
אתי בנדלר
אם אתה שואל שינוי מהותי במובן של נושא חדש,

למיטב הבנתי זה לא נושא חדש, כי שיעור המס

הוא ממהות החוק, אבל משנטען טענה של נושא חדש, זה לא עניין של חוות דעת

משפטית אלא ועדת הכנסת היא שצריכה להכריע בעניין זה.



היו"ר אברהם יחזקאל; אתה רוצח לבדוק את הנושא הזה?

אמיר בדקו; אני צריך לבדוק את זה.

היו"ר אבהרם יחזקאל; ואז אתה עושה לי 'פילי בסטר'. עכשיו בלי

לשים לב, כמו שאומרת היועצת המשפטית צריך

לפנות לוועדת הכנסת.
שלום שמחון
אז אני יורד מהעניין.
היו"ר אברהם יחזקאל
סעיף 1 - אושר. בשינוי שהתקבל לגבי אישור

ועדת הכלכלה.

אתי בנדלר; 2. תחילתו של חוק זה ביום י"ד בתמוז התשנ"ו

(1 ביולי 1996).

יש הצעה של וחבר הכנסת צבי הנדל.
אלי גולדשמידט
אני חושב שהתשובה צריכה להיות תשובה מעשית

אם יש חקלאים שהפיצוי התקבל בגינם לפני כן,

אז צריך להחיל את זה יותר רחוק.

היו"ר אברהם יחזקאל; אני יכול לקיים הצבעה על ההסתייגות של צבי

הנדל?

אתי בנדלר; בוודאי. הוא ביקש להתנצל שהוא לא נוכח כאן

להציג את עמדתו. הוא ביקש משמריהו בן-צור

לייצג אותו כאן, ושמריהו לא יכול היה להגיע בגלל פטירתו של השר זבולון

המר ז"ל.
אורי צוק-בר
בנושא הביצים, קניית מכסות הביצים רובה

ככולה היתה בשנת 1995.

היו"ר אברהם יחזקאל; אפשר להביא את זה להצבעה?

אתי בנדלר; כן. זה כמובן יחייב אותי לנסח את כל הסעיף

אחרת.

הנוסח של הסעיף היה קיים. בעצם ההסתייגות מכוונת רק לשיעור המס, שהוא

יחול רטרואקטיבית כבר מ-1 בינואר 1995.

היו"ר אברהם יחזקאל; מי בעד ההסתייגות של צבי הנדל? 4.

והסתייגות של צבי הנדל - התקבלה.

אלי גולדשמידט; אני מבקש מ-31 בדצמבר 1994, כדי שתהיה לי

אפשרות במשך חמש דקות להגיד משהו על החוק.

סדרי לכל אחד מאיתנו שתי הסתייגויות, שלכל אחד מאיתנו יהיו עשר דקות

מליאה.

אתי בנדלר; בסדר.
היו"ר אברהם יחזקאל
מי בעד הצעת החוק של חבר הכנסת שלום שמחון?

4.

הצעת החוק- התקבלה.

תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה כשעה 00 ;10

קוד המקור של הנתונים