ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 19/01/1998

השלכות המשבר באסיה על המשק הישראלי

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע עשרה

מושב שלישי



נוסה לא מתוקן



פרוטוקול מס' 203

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני כ"א בסבת התשנ"ח (19 בינואר 1998). שעה 11:30
נכחו: מוזמנים
אברהם יחזקאל - היו''ר

אפי אושעיה

אלי גולדשמידט

שמריהו בן-צור

נסים דהן

נעמי חזן

דהאמשה עבד-אלמאלכ

גדעון עזרא

אברהם פורז
מוזמנים
תבר הכנסת דן תיכון - יושב ראש הכנסת

ורד דר - משרד האוצר, סגנית הממונה על הכנסות המדינה

עו"ד אורית לב - משרד האוצר, לשכה משפטית

ויקטור הראל - משרד החוץ. סמנכ''ל כלכלה

נושה רם - משרד החוץ. מנהל מחלקה כלכלית א' - מזרח

אסיה

השר נתן שרנסקי - משרד התעשיה והמסחר

דב מישור - משרד התעשיה והמסחר. מנכ'ל

זהר פרי -משרד התעשיה והמסחר. מנהל סחר חוץ

שלמה שריד - משרד התעשיה והמסחר. סמנכ'"ל

זאב אבלס - בנק ישראל. המפקוו על הבנקים

דיר יצחק טל - בנק ישראל. משנה למ3קח על הבנקים

ד"ר מאיר סוקולר - .בנק ישראל. מנהל המחלקה המוניטרית

יואי יונג צ'נג - שגרירות דרום קוריאה. שגריר

וונג הו קים - שגרירות דרוס קוריאה. נספח כלכלי

נפוקאן רוברונג - שגרירות תאילנד. שגריר

ווידיה בולסואון - שגרירות תאילנד. ציר

רוזלינדה דה פריו סנטוס - שגרירות פילפינים, שגרירה

איאן ווילקוק - שגרירות אוסטרליה. שגריר

ון ביר ווילהלמינת - שגרירות אוסטרליה

יואיי וואו - שגרירות סין, נספח כלכלי

פרופ' יאיר אורגלר . - הבורסה לניירות ערך. יו'ר

שמואל שניצר - הבורסה ליהלומים. מ"מ וסגן נשיא

ברוך שניר - איגוד לשכות המסחר. סגן מנהל המחלקה

הכלכלית

עו"ד ברוך גרוס - לשבת מסחר ישראל-אסיה. יו"ר לשכת ישראל-

הודו ונפאל

אהוד ארנון - לשכת מסחר ישראל-אסיה

יאיר רוטלוי - התאחדות התעשיינים. יו"ר אגף הטקסטיל

תזקיה ישראל - התאחדות התעשייניס

צבי שור - התאחדות תעשייני היהלומים. מנכ"ל

ישי רבינוביץ - איגוד יבואני הרכב. מנכ''ל

יהונתן ולד - איגוד יבואני הרבב. מנכ''ל קוריאן מוטורס

ישראל (קיה)



עמיר תייק - מכון היצוא, מנכ"ל

שמואל לוי - רפא"ל. סמנכ''ל בספים ובקרה

פרדי וידר - איגוד הבנקים, מנכ"ל

אדיאלה רבדל - איגוד הצרכנים, מנכ''ל המועצה לצרבנות

ויקטור סולה - ההסתדרות הבללית, בלבלו מבון חברתי-בלבלי
מנהלת הוועדה
לאה ורון
יועצת משפטית
אתי בנדלר
קצרנית
אסתר מימון
סדר היום
השלכות המשבר באסיה על המשק הישראלי
היו"ר אברהם יחזקאל
דבותי, אני מבקש לפתוח את ישיבת ועדת הכלבלה ולקדם בברכה את נציגי

השגרירויות, השגרירים והצירים כלכליים,שנמצאים כאורחי ועדת הבלכלה. הנושא שנדון בו

היום עומד על סדר היום העולמי, ובוודאי הישראלי, בתחומים הכלכליים ובתחומים

החברתיים. אין ספק, שיש סימני שאלה באשר להשפעות הקשורות במשבר באזור זה של

העולם, אבל אנחנו מראש, חברי ועדת הכלכלה, אומרים, מודיעים ומוקירים אתכם ואת

המדינות שאתם מייצגים.

אנחנו אומרים היום, שלמרות הכל עסקים כרגיל, ואנחנו רוצים להמשיך לפעול לצידכם

כידידים. ואם ניחן - לעמוד לצידכם יותר קשות, כפי שאתם עמדתם, עומדים, ותעמדו

לצידנו גם בשעות קשות.

מבחינתנו, הדברים מאוד ברורים, אתם הוזמנתם לכאן כמשקיפים וכאומרים, במידה

ותחפצו בכך. אין לנו שום עניין, חלילה, לבקר, יש לנו פשוט עניין לנתח תהליכים

שמתרחשים באזור שלכם, השפעות אפשריות על מה שקורה אצלנו, בעיקר בתתום היצוא.

היוזמה לישיבה היא של ועדת הכלבלה, בתמיכתו של חבר הכנסת דן תיכון, שגם היח

שותף ליוזמה של הישיבה הזו. ואתם רואים בנוכחות גם של חכרי הכנסת וגם של יושב ראש

הכנסת וגם של שר התעשייה והמסחר, שהביע מראש את הסכמתו ליוזמה, את התשיבות

שאנחנו מייחמים לעניין.

אני חוזר ואומר, המוטו של הפגישה שלנו הוא, לדון בדברים בצורה מעמיקה, להודיע

שאנחנו ניצבים לצידכם ברגעים קשים, זה מאוד וושוב לנו להעביר את הנקודה הזאת.

נמצאים כאן אנשי משרד החוץ. הם קבעו את הפגישה לישיבת הוועדה.

אני נזשער שגם אנחנו, בנציגי החברה הישראלית, וגם אתם, כנציגי השגרירויות,

מברכים את השגרירה, וחושבים שייצוג נשים מתוייב ללכת ולגדול בכל תחום, נכון.
נעמי חזן
נכון.
היו"ר אברהם יחזקאל
באופן כללי, יחסינו המדיניים והכלכליים עם אזור זה מתאפיינים בידידות ושיתוף

פעולה פורה, לפיכך אנחנו עוקבים בתשומת לב רבה אחר המתרחש באזורכם. חשוב להדגיש,

כי אל לתברוח ישראליוח להיכנס לפניקה ולנטוש את השטח בכל מחיר. יש לבחון את הדברים

בשיקול דעת. אסור לנטוש בבהילות.כי אם. ננטוש בבהילות יהיה קשה לשוב לאותו אזור

כאשר העניינים יתייצבו, ואנתנו מאמינים שהעניינים יתייצבו, כי הנתונים הבסיסיים של מה

שאתם מייצגים במדינותיכם סבירים ביותר בהרבה מאוד קריטריונים כלכליים.

מצכ משברי יוצר לפעמים הזדמנויות, הן בכל הקשור לשינויים מבניים בכלכלות

המדינות שאתנו מייצגים והן באפשרויות הנפתחות בפני יזמים ישראליים בנזדינוח אסיה.

ידוע לנו ולאנשי משרד החוץ שיש היום יזמים ישראליים שחזרו לפעול במדינות שלכם.

אסיה אינה מיקשה אחת. יש כלכלות שנפגעו יותר ויש כלכלות שנפגעו פחות, ולכן,

מבחינתנו, אנחנו נתייחס לכל מדינה בנפרד.

יש להמשיך בפעילויות כלכליות מתוכננות, ומשרד התעשייה והמסחר, כמדיניות, קבע,

שהתערוכות והביקורים ההדדיים והמשלחות הכלכליוח יימשכו, באמצעות מכון היצוא.

אני מבקש להעביר את רשות הדיבור ליושב ראש הכנסת.
יו"ר הכנסת דן תיכון
אדוני השר, רבותי השגרירים, תברי הכנסת, אורחים נכבדים, הנושא חשוב. הוא חשוב,

משום שיש לו השפעה על מה שקורה בעולם, ואם אבחנו רואים עצמנו כחלק מן העולם יש לו

השפעה גם על כלכלת ישראל.

כאחד שעוקב אחר מה שנעשה. באותו ארצות ורואה איך ישראל זינקה אל אוחן הזירות,

ורואה את המחזורים הגדולים יחסים של היצוא והיבוא הישראלי אל אותן הארצות, אני יכול
לומר במפורש
משבר באותו אזור משפיע על כלכלת ישראל, ביו אם רוצימ וביו אם לא

רוצים. הוא משפיע לפחות בשני אופנים: השפעה ישירה, כשמדובר ביבוא וביבוא,

וכשהמדינות עוברות משבר כלכלי קשה, בוודאי שקורה משהו ליצוא הישראלי. ואם היצוא

הישראלי מתבסס בתלקו הגדול -על תעשיות עתירות מדע, הרי שבוודאי זה משפיע גם על

התפוקה התעשייתית; וכמובו, מה שקורה בתתום המטבעות, הפיתוחים בהיקפים חסרי תקדים,

שיוצרים מצב חדש, שבו בעצם התעשייה באותו המדינות מתחרה במוצרים הישראליים על

השווקים בוזוץ-לארץ, וגם זו השפעה שצריך לקתת בחשבון.

ומיי שעובר ומביו, רואה את הפיתוח האדיר -שעברו הארצות האלה, שמאפיין את

קוריאה, את סין, את הונג-קונג, את סינגפור, את תאילנד, את מלזיה, את אינדונזיוז, ואולי

גם את אוסטרליה במידה בזו אן אחרת.

לכו, אנחנו כאן, לפחות אני, מודאג מאוד ממה שראיתי שם, וממה שאני רואה כאו,

כשהמחשבה היא שבנו זה יפגע אולי בשוליים. זה י3גע בנו, כשם שזה יפגע בכל מדינות

אירופה, ובכל אלה שהשקיעו באותו חמש מדינות "הנמרות", שהתפתתו בקצב אדיר, והכל

בעצם נקטע באיבו באמצע התהליך.

אני שואל את עצמי איר אנתנו נערכים כלפי אותו אזור וכלפי אותה תתרות, שתאפייו

בוודאי את אותו אזור. ואני מוסיף לעובדות הללו את המצב שבו אנחנו נתונים כאו,

כשכלכלת ישראל נקלעת למיתון. כזה או אחר, להאטה, ואני מודאג עוד יותר. והייתי רוצה

לשמוט מן הממשלה כיצד נערכים בשני המישורים, אומנם אנחנו לאחר הדיון בתקציב המדינה,

אבל אני יכול לומר שגם התקציב שהוכו בחודשים מאי, יוני, יולי, כמעט שאיננו רלוונטי,

ולו רק מן הבחינה הזאת שהמצב במשק הישראלי השתנה מו הקצה אל הקצה.

אני מוכרת גם לומר לאנשי האוצר, מתור הנתה שהם נמצאים כאו. כששמעתי שהגירעון

הסתכם ב 2.4% מן החל''ג תמהתי, ושאלתי את עצמי: האם היינו צריכים להגיע לשיעור

כר נמור דווקא בתקופה שכנראה צריר לעשות את ההיפר? אבל אני מקווה שהממשלה תיערר

במהירות, ותביו את מה שקורה בתחום הריבית. אני גם מודאג ממה שקורה בתחום שער

החליפין, והייתי רוצה שהממשלה תיערך הרבה יותר מהר, וזה תפקידה של הכנסת. ואם

הפעמון יצלצל באן היום מס3יק חזק, אני מניח שגם הממשלה תגיב. טוב עשתה הממשלה

ששלחה את השר הבכיר.

מכל- מקום, אם נחזור, בהתלט מצלצל פעמוו האזהרה והאור האדום נדלק, והשאלה מה

אנתנו עושים כדי לקדם את פני המשבר, שכנראה לא חלף, אם כי בבל פעם שהבורסה עולה

באיזה שבריר של אתוז - נכון פרופסור אורגלר - אז מישהו אומר: המשבר חלף. המשבר לא

חלף.

אני יכול לסיים במילה דבדיחותא. הייתי בסינגפור באותו יום שהבורסה בהונג-קונג

קרסה, זה היה בשמחת תורה, לאלה שלא זוכרים. ישבתי בבית-הכנסת עם כמה עשרות

מליונרים יהודים כבדים ביותר, וכל אחד שאל את תברו: מה יהיה? מה יהיה? ואחד מהם אמר:

אותי זה לא כל-כך מעניין, אבל יושב ראש הכנסת צריך לדאוג יותר ממני. ואני שאלתי אותו:

למה אני צריר לדאוג? אני לא מושקע בבורמה של הונג-קונג או סינגפור. אז הוא אמר לי:

אתה צריך לדעת שאני הפסדתי היום 200 מליון דולר, ומדינת ישראל היא היורשת שלי, איו

לי ילדים, ולכן אתה הפסדת. ואולי זה מסמל את הקשר וההשפעות שבין הכלכלות השונות

למצב שפוקד את מדינות דרום מזרת אסיה. במוב1, אי-אפשר לדבר על כל המדינות כגוש אחד:

יש את הפיליפינים, שהחזיקה מעמד, לפחות בשלב הראשון; יש את אינדונזיה ומלזיה,

שעוברות את המשבר בעצם הימים הללו; ויש את קוריאה שכנראה תחלים; וסין, שעדיין לא

נפגעה; ויפן, שתתאושש בכוחותיה היא.
היו"ר אברהם יחזקאל
לפני שאני מעביר לשר את רשות הדיבור, הייתי אומר, אם אפשר להשתמש במונח הזה:

יש עננה קלה בעניין הזה.
יו"ר הכנסת דו תיכוו
לא קלה.
היו"ר אברהם יתזקאל
אומר יושב ראש הכנסת, שהעננה היא לא קלה. בכל מקרה, אני חושב, שאנחנו צריכים

ללוות את התהליכימ שמתרחשים אצלכם ולראות היכן הדברים עומדים. אדו1י השר, בבקשה.

לאתר מכן - נציגי החברות וחברי הכנסת
שר התעשייה והמסחר נתן שרנסקי
תודה רבה. אדוני יושב ראש הכנסת, אדוני יושב ראש הוועדה - קודם כל אני מברך את

היוזמה - שגרירים, חברי ועדה, חברי -כנסת. .אני רואה כאן הרבה מומחים מאוד מכובדים,

מובילים בתחום, וחשוב שכולם יתרמו לדיון, לכן אני לא אדבר הרבה.

בכל זאת אני רוצה להתחיל בנימה כמעט אישית. מתברך שלמעשה דרום אסיה זה פרטנר

מספר 3 שלנו, אחרי אמריקה ואירופה המערבית, אבל מבחינת מהירות ההתפתחות, עלייה של

מערכת היחסים המסחריים, יצוא ויבוא, זה פרטנר מס' 1 שלנו.

בזמן ביקורי בדרום קוריאה וביפן, שקדם לביקור ראש הממשלה, מאוד התרשמתי

מהגודל, מהעוצמה של החברות שם באזור, היינו צריכים לחתום עוד הסכם אחד לשיתוף

פעולה בין התעשיינים, אנשי עסקים יפנים לישראליים, ודווקא יומיים אחרי שמדינות ערב

קראו עוד פעם לחידוש החרם הערבי נגד ישראל. היו כמה וכמה אנשים של המשרד ושל

השגרירות שם שחששו שהיפנים יהיו זהירים ולא יסכימו לחתום, אבל כן חתמנו על ההסכמים.

שאלתי את הפרטנרים שלנו, והם אמרו לי: תהליך השלום מאוד חשוב לגו, אנחנו מאוד

מקווים שאחם תתקדמו בתהליך השלום, אבל אנחנו גם רוצים להדגיש שיש לנו אינטרם אדיר

בשיתוף פעולה. אנחנו מאוד טובים בבניית מערכות של ייצור ומערכות של שיווק, אבל

היצירתיות של כוח האדם שלכם, ההיי-טק שלכם, החידושים שאתם מכניסים, קשת מאוד

להתחרות בזה. על זה אנחנו רוצים לבנות שיתוף פעולה ועל זה למעשה בנוי שיתוף הפעולה

שלנו, גם שם במדינות שלישיות.

אני מאמין, שלמרות המשבר, משבר מאוד קשה - ולא צריך להסתיר זאת מעצמנו ומאף

אחד, משבר בין הכי קשים שהיה במשק העולמי - אבל למרות המשבר, דווקא בגלל שיש יתרון

יחמי אדיר באזור זה, כמו היחרון המיוחד לישראל, אני חושב שלשיתוף פעולה שלנו יש

עתיד. וההוראות שלנו ברורות, ההמלצות שלנו: לא לעזוב את האזור, לא

לשנות את המדיניות שלנו, להמשיך ולפתח את היחסים.

ולמשבר עצמו, לתוצאות שלו גם מבחינת הכלכלה הישראלית. סיבות הנזשבר ידועות.

היה אקלים מאוד ידידותי להשקעות בחוץ, במשך כל שנות ה-90, צמיתה גבוהה, אינפלציה

יחסית נמוכה, תעשייה מעוטת יצוא, היו הרבה השקעות. מצד שני, באותו זמן המדיניות

פיסקאלית היתה כזאת שהיו מוציאים הרבה כסף, התקציב גדל מהר מאוד, וגם, כפי שידוע,

היו כל מיני תופעות של שתיתות, וגם זה השפיע על המצב הכלכלי.

כתוצאה מכך, באיזה שלב, היה פיחות, פיתוח מאוד דרמטי, שהתחיל קודם כל בתאילנד.

כתוצאה מהפיחות הזה נחלש מאוד כוח ההחזר של החובות לבנקים, החזר חובות בדולרים,

וכך למעשה התחיל המשבר.

כתוצאה ממדיניות של חשיפה, שאנחנו מעוניינים מאוד להיות תלק מהכפר העולמי,

הרוותנו הרבה בזה שאנתנו חלק. מהכפר העולמי אבל צריך להבין שאי-אפשר רק להרוויח.

אם יש בעיות אצל כמה מדינות, במיוחד במדינות ידידותיות, שיש לנו איתן קשרים מסתרייס

מאוד הדוקים, זה גס משפיע עלינ-ו.

זה משפיע קודם כל על מוצרי צריכה, כמובן. במצב של היום, הביקוש במוצרי צריכח

יורד, וזה קודם כל משפיע על תעשיית היהלומים. תעשיית היהלומים שלנו היא עד 50% של

כל היצוא שלנו שם, עד 2 מיליארד דולר, לפי הערכה.

למזלנו, עדיין, בכמה מדינות מאוד חשובות, המשבר לא כל-כך עמוק, ואנחנו מקווים

שכולמ ייצאו מהמשבר. מבחינה זאת יפן עדיין פחות פגועה, סין פחות. והערכה של אנשי

תעשיית היהלומים, שמ-10% עד 5% שלנו במשך השנה, וזה יכול להגיע עד 50%,

וזאת פגיעה מאוד משמעותית.

הדבר השני. פרוייקטים ציבוריים, הזמנות של פרוייקטים שאנחנו השתתפנו בהם.

כמובן, יש כמה פרוייקטים שנעצרו באמצע. מצד שני, יש גם פן אתר, תעשיות שלנו שהשתתפו

ביצוא של תשומות, חומר גלם, למפעלים באזור. הם דווקא יכולים להרוויח, כי עכשיו יצוא

למדינות האזור יכול לגדול כתוצאה מפיחות, ולא צריך לזלזל בתופעה הזאת.

סך-הכל, אין ספק שההשפעה היא השפעה שלילית. צריך להבין שיש גס השפעה על

כושר התחרות בשווקים של מדינות שלישיות, ששם, כמובן, אנחנו עכשיו במצב קשה מבחינת

תחרות. אם יש פיחות של מטבע בכמה ממדינות האזור, אז היצוא שלהמ יותר זול, וכאן אנחנו

עוד פעם חייבים לשים לב למצב לא בל-כך קל של היצוא שלנו בכלל בגלל המדיניות של

הריבית הגבו-הה. חוץ מלקרוא לנגלד בנק ישראל להוריד את הריבית הגבוהה, מה אנחנו

יכולים לעשות? ואני אומר שזה אסון טבע, שאי-אפשר להתעלם או לתקן אותו.



מה שאנתנו כן יכולים לעשות. הקמנו, כמובן, צוות במשרד, שמשתתפים בו כל הגורמים

מכל התעשיות, זו תמיד תגובה מיידית. אנתנו מקבלים דיווחים יומיומיים מנציגים שלנו

מנספחים כלכליים שלנו מהאזור. אנחנו בודקים מצב של כל חברה וחברה שקיבלה מענקים

ועובדת שם, וכל המדיניות של בסס"ח. ואני רוצה להדגיש שהיו כל מיני הערות שצריך לשנות

את מדיניות הבסס"ח, אנחנו לא משנים אוחה. היו קריאות לשנות את תהליך החשיפה, אנחנו

לא משנים את התהלים. אנתנו בהתלט בודקים את כל החברות שיש להם בעיות ומנסים לעזור
להם. אנחנו קוראים לחברות
לא לברוח משם, לא להפסיק את הנוכחות בשוק.
היו"ר אברהם יחזקאל
לסיכום הניתוח של השר, אומר תשר: אנחנו מאמינים בנמרימ האסייתי.
יו"ר הכנסת דו תיכון
בחמש הנמרות.
היו"ר אברהם יחזקאל
אני מציע שנציג הבורסה ליהלומים, מר שניצר, יאמר את דברו, בבקשה.
שמואל שניצר
השר שרנסקי מעודכן במה שקורה מבחינת היהלומים נכון לאתמול אחר-הצתריים, היתה

לנו פגישה איתו. אני חושב שיש כמה פרטים שניתן לעדכן גם אתכם. סך היצוא שלנו, של

יהלומים, בשנת 1997 היה כ-4 מיליארד דולר. מתוך זה, הייצור לדרום מזרת אסיה, כולל יפן,

הגיע עד ל-40%. נקל להבין שהשפל או המשבר הפוקד עכשיו את הארצות בדרום מזרח אסיה

ויפן לא עוזר לתעשיית היהלומים. רק לשם המחשה, להונג-קונג, שהיא מרכז שיווק לכל דרום

מזרח אסיה, שיווקנו בשנת 1997 כ-700 מליון דולר, וליפן - כ-500 מליון דולר.
היו"ר אברהם יחזקאל
אז כבר היו סימנים למשבר.
שמואל שניצר
אז כבר היו סימנים למשבר. לדוגמה, ליפן, בשנה קודמת ייצאנו בכ-200 מליון דולר

יותר. כבר ב-1997 הרגשנו את סימני המשבר.

מתחילת השנה הרגשנו את המשבר בשוק היפני. השוק היפני סבל מחולשה מחמשכת

במשך כל השנה, בזמן שהשווקים האחרים בדרום מזרח אסיה היו שווקים טובים מאוד עד

הרבע האחרון של השנה. אז, כשקרה המשבר בשווקים האלה, התחלנו להרגיש אותו בצורה

תרבה יותר בולטת.

אני אציג לכם מספר נתונים, אני לא אלאה אתכם בהרבה נתונים. לדוגמה, בחודש

דצמבר - היצוא להונג-קונג. בשנת 1996 היצוא להונק קונג עד דצמבר היה -24 מליון דולר,

ב-1995 חיה 50 מליון דולר, ב-1997 היה 24 מליון דולר - ירידה בלמעלה מ-50%.

בקוריאה, למשל - הנספח ומצא כאן לידי - לעומת 2.5 מליון דולר - 260 אלף דולר,

עשירית. סינגפור - 41 אלף דולר במקום 3.5 מליון בשנה קודמת. בקיצור, סדרי גודל ניכרים,

קשה לעכל את המהפך שחל בביקושים שם.

אנחנו נאלצים להתמודד עם מצב שבאמת לא הכרנו בעבר.
נסים דהן
ואין להם שוק חליפי?
שמואל שניצר
לסחורות הספציפיות האלה אין תחליף מיידי, אבל הראש חיהודי בכל זאת תושב על

פתרונות, ובעקבות המשבר הזה נערכנו, ואנחנו מחשפים אלטרנטיבות שיווקיות. לפני שאני

אגיע לזה, אני רוצה רק לציין כאן בנוכחות השגרירים והנספחים, שהיסטורית, הקשרים שלנו

עם השווקים-האלה היו מאוד חזקים, קשרים ידידותיים וחבריים שהתהוו לפני שנים, ואנחנו

ממשיכים גם הלאה בטיפות הקשרים. האלה, תוך ידיעה .שהמצב הזה הוא בר-חלוף. אנחנו



יודעים שבכלכלה יש מחזור, וכרגע יש שפל - נתאושש, גם שם נתאושש. לכן, אנחנו לא

מזניחים את השווקים האלה גם בתקופה הקשה הזאת. הראיה היא במאמצים השיווקים שלנו,

אנשי מכירות וכך הלאה, אנחנו ממשיכים את הדברים כמו שהיו קודם, עם פחות לחץ אגרסיבי

בשיווק, כפי שמתבקש שמתבקש מהמצב. לדוגמה. מכון היהלומים מארגן תערוכות לעתים קרובות

במרכזי צריכה, כמו טייוואן, כמו סינגפור, כמו יפן, כמו הונג-קונג - בשנה הקרובה אנחנו

השעינו קיום תערוכות שם, היום ואין טעם בלחץ אגריסיבי בשיווק כרגע. אבל, כמו שאני

אומר, ממשיכים בפעילות מתונה של שיווק, תוך ציפייה לזמן יותר טוב.
היו"ר אברהם יחזקאל
יש לך צפי לשנת 1998?
שמואל שניצר
הצפי שלנו הוא, ירידה של כ-%20 עד %30 בשווקים האלה.
היו"ר אברהם יחזקאל
אפשר לכמת את זה לדולרים?
שמואל שניצר
300 מליון דולר של צמצום ביצוא לשווקים האלה.
היו"ר .אברהם יחזקאל
ב-1997?
שמואל שניצר
בשנת 1997 כבר היה צמצום יחסית לשנת 1996.
היו"ר אברהם יחזקאל
בכמה?
שמואל שניצר
אחוזים בודדים, כי השפל היה בעיקר בשוק חיפני, בכל 1997, האחוזים בשנת 1997

עדיין לא היו ניכרים כמו ב--1998.
היו"ר אברהם יחזקאל
אומר השר שרנסקי. שהירידה יכולה להגיע עד מיליארד דולר.
שמואל -שניצר
אני נותן סך- הכל הערכה זהירה. ההערכות נעות בין 300 מליון דולר, מינימום,

לסכומים הרבה יותר גבוהים אני מקווה שלא נגיע לזה. כי אז באמת המשבר יהיה חריף

ביותר. החקווה שלנו שלא נגיע לזה.
נסים דהן
מה המצב עם מדינות אחרות שמייצאות לשם?
שמואל שניצר
דומה. התחרות שלנו היא בשוק ההודי. היצרנים ההודים והבלגים הם במצב דומה

לשלנו.

האלטרנטיבות השיווקיות שלנו הם השוק האמריקני, שלמזלנו יש ביקושים ניכרים

ביותר בשוק הזה, ואנתנו מקווים שהביקוש שם יכסה על החוסרים במזרח. בעיקר השוק

האמריקני, וגם השוק האירופאי, שלא ברור כרגע.



מבחינת תעסוקה אנחנו חקווים שלא חתית פגיעה ניכרת בטווח הקצר, היות וכמו

שאמרתי, יש כאן החלפה מהשוק המזרחי לאמריקה, וזה יווסת את הירידה.

הציפייה שלנו, שבחצי השני של 1998 תהיה הטבה מסויימת בשווקים, אבל זה, כמובן,

לא נתון בידינו.

רציתי לציין, שלמזלנו בתקופה הזאת עומד לצידנו ארגון חזק, שהוא סינדיקט

היהלומים, חברת דה-בירס.חברת דה- בירס שולטת בכל שוק היהלומים העולמי, ולמזלנו

בתקופה שבה ביקושים, יש לנו גוף שמווסת את הביקוש וההיצע בגלם העולמי, שהוא חברת

דה-בירס, כך שהמחירים נשמרים שם.
היו"ר אברהם יחזקאל
איך זה ישליך על התעסוקה בארץ וכן הלאה?
שמואל שניצר
אמרתי קודם, שאנחנו מקווים שבטווח הקצר לא תהיה סגירת מפעלים בגלל השפל הזה,

ואנחנו מעבירים חלק מהייצור לנקודות שוק אמריקני כך שלא תהיה פגיעה בטווח הקצר.
היו"ר אברהם יחזקאל
נציג התעשיינים, יאיר רוט-לוי. בבקשה.
יאיר רוט-לוי
כמובן, לאחר המספרים המאיימים של ענף היהלומימ, היצוא התעשייתי עלול להיפגע

כתוצאה מהמשבר בשוק של דרום מזרח אסיה, כולל יפן בשיעורים קצת יותר קטנים מאלה

שהוזכרו בנושא היהלומימ, אבל גם שם המספרים הם די גבוהים, זה תלוי באיזה מדינות.

הארץ-שבה אנחנו מרגישים שהתעשייה, בחלק של היצוא, מדדה, היא בעיקר קוריאה, שם

היצוא העיקרי היה יצוא של אלקטרוניקה. החשש הגדול מההידרדרות במצב הכלכלי שם, ואי-

העמידה בתשלומיםם, עלול לפגוע ביצוא לקוריאה, בסדר גודל של 260 דולר לשנה. שם

הפגיעה הגדולה ביותר מבחינת היקף היצוא הישראלי.

יש, כמובן, גם ארצות נוספות שאיתן היו קשרים ישראליים. כל המספרים שנדבר עליהם

כאן לא כוללים יהלומים, על היהלומים דיווחו קודם.

אחד התחומים שבהם אנחנו עלולים להיפגע בארצות האלה, בעיקר בפיליפינים לשם

ישנו, יצוא גדול של מוצרי אלקטרוניקה. צריך לקחת בחשבון שעיקר הגידול בפעילות

הישראלית בקטע של דרום מזרח אסיה הוא בתחום-של-אלקטרוניקה והיי-טק, ושם הפגיעה

יכולה להיות גדולה יותר. .

כתוצאה מכך, אנחנו צופים ירידה כוללת ביצוא הישראלי מתוך סך-כל היצוא שהיה

השנה, שעבר את ה-18 מיליארד דולר בשנת 997 1. אנחנו חוששים שהפגיעה באזור של דרוח

מזרח אסיה יכולה לעבור את מיליארד הדולר.

מעבר לזה, ישנה בעיה נוספת, והיא הקושי של התחרות שהיתווה השוק של דרום מזרח

אסיה, שהוא יצואן לארצות שבהן ישראל מתחרה, בכמה תחומים, גס בתחומים מסורתיים וגס

בתחומים לא מסורתיים. כמובן, כתוצאה מהעובדה שליצואן האסייתי, היום, הרבה יותר קל

לייצא גם לאירופה וגם לארצות הברית בשיעורים גדולים מאוד, מעבר למה שהיה בשנה

שעברה, ומאידך היצואן הישראלי נמצא במטבע שהוא מתוסף, כלומר, בשלב הזה היא עדיין

במטבע מתוסף לעומת מטבע מופחת בארצות אחרות. כאן עלולה להיות פגיעה, והפגיעה כאן

יכולה להיות קשה מאוד, כיוון שאנחנו יודעים שהמשבר הזה ישפיע על כל כלכלת העולם.

ההיצעים והביקושים הס גלובליים. אנחנו יודעים שתהיה ירידה בביקושים, גם בכל הארצות

המערביות, עדיין לא ברור בכמה, מדברים על ירידות צניחה של בין 1.5% ל-2%. כלומר, כל

השווקים יהיו בירידה של ביקושים, מאידך יהיה היצע הרבה יותר גדול, כך שאנחנו יכולים

להיפגע ברמת היצוא. אין לנו עדיין מספרים מדוייקים, אבל אנחנו רואים את הכיוון.

גורם שלישי, שעלול לפגוע בתעשיית הישראלית, היא העובדה, כמסקנה של מה שאמרתי

קודם, שכל המדינות האלה יכולות לייצא היום לישראל. ישראל נמצאת במצב של יבוא תופשי

כמעט מכל המדינות האלה. ואנחנו עלולים להגיע למצב שבו השוק הישראלי יהיה מוצף

בסחורות זולות. תהליך החשיפה נמשך, הוא ירד עכשיו. הוא ימשיך לרדת בשנה הבאה.

ההגנה על השוק המקומי היא. יותר חלשה. היא חלשה משני כיוונים: עוד פעם, מהתיסוף



בשקל הישראלי, שבגללו גם קודם היה כדאי מאוד לייבא סתורות ארצה, ועכשיו - על אחת

כמה וכמה, מאותן המדינות שעליהם אנחנו מדברים, והיבוא עלול להגיע למימדים הרבה יותר

גדולימ. זה. כמובן יפגע ויגביר את האבטלה.
היו"ר אברהם יחזקאל
בכמה אתה מעריך זה יגביר את האבטלה בתחומים המסורתיים?
יאיר רדט-לוי
אני.חושב שזה יהיה קצת מסוכן לזרוק כאן מספריס, אבל זה יוסיף לרמח האבטלה

שמתפתחת, ושהתפתחה גם ללא המצב הזה. זה .נותן דתיפה קדימה. קשה לנו לקבוע מספרים,

אבל אנחנו חוששים שזה יגיע, בפרט באותם המקומות של תעשיות מסורתיות.

השר שרנסקי ציין עכשיו, שתהליך החשיפה נמשך. אנחנו תושבים שבמצב כזה, אולי

כדאי לעצור רגע ולחשוב מה עושים. כיוון שזה לא מצב רגיל. בכל העולם יושבים היום

אנשים וחושבים מה לעשות. אני חושב שמן הראוי שגנז מנהיגי הכלכלה במדינת ישראל יעשו

זאת.

הצגנו לפני השר שרנסקי, למשל, לפני שבוע, את העובדה שבאוסטרליה, עוד לפני

המשבר הזה, ישבו שם, חשבו והחליטו לנקוט בכמה צעדים, למשל בתחום הטקסטיל. הצליחו

להקפיא את נושא החשיפה בתחום הטקסטיל לכמה שנים.
היו"ר אברהם יחזקאל
אתה, למעשה, מציע פסק זמן לתקופה מסויימת.
יאיר רוט-לוי
אני מציע לא לרוץ.
נסים דהו
או ביטוח שער לאותם ענפים רגישים
יאיר רוט-לוי
אנתנו לא מדברים על ביטות שער. אני יודע שכאן אם נוציא מלים כאלה, אז תיכף כולם

יצעקו.

בכל אופן, אנחנו יודעים, שתעובדה שהתהליכים בישראל ממשיכים למרות שחלים בהם

שינויים, גם בעולם וגם בארץ, הם דברים שקורים גם היום למשל. בשלב שישנה אבטלה כל-

כך גדולה, וישנה אינפלציה שגורמת למיתון שנמצא במשק, מן הראוי שממשלת ישראל

והגורמים הקורעים יעצרו לרגע, יחשבו ויראו האם יש משהו לעשות. אנחנו ממליצים .בהחלט

לדון בכיוון חיובי כנושא.
נעמי תזו
שלוש שאלות, אם מוו1ר לי, למר שניצר, בעניין התשלומים. האם יש בעיות בפירעון

תשלומים?

שאלה שנייה, בעצם לשניכם, ולכל מי שידבר אחר-כך. איך זה משפיע על ההשקעות

מאסיה בארץ בתעשיות ישראליות ? אני רוצה לדעת מה-ההערכה שלכם בנושא הזה?

הנושא השלישי, שהשר שרנסקי רמז עליו, אבל הוא מאוד קריטי, זה הנושא של

פרוייקטים משותפים. מה הצפי שלכם במיוחד ליאיר רוט-לוי, לגבי המשך פרוייקטים

משותפים או סגירה של פרוייקטים. משותפים?

אם יש לי כבר את המיקרופון.הערה נוספת, ופוליטיקאים כמובן לא מוותרים עליו,

השאלה של פרוטקציוניזם מול תשיפה היא שאלה מעניינת, אבל, אם התלות ההדדית היא כל-

בן גדולה, צריך בשבע עיניים להיזהר מפרוטקציוניזם יתר , והמבין יבין.
היו"ר אברהם יחזקאל
חבר הכנסת גולדשמידט, בבקשה.
אלי גולדשמידט
אני מאוד מודאג ממה שקורה בדרום מזרח אסיה, ואני לא חושב שבמדינת ישראל נותנים

את הדעת על החומרה של הדברים. אחד. הביטויים לכן קצת קורא עיתונות עולמית -

התקשורת הישראלית עסקה הרבה פחות, במשבר בדרום מזרח אסיה, מאשר התקשורת

העולמית. פה ושם בכל זאת נתנו לכך ביטוי.

העולם מאוד מודאג ממה שקורה שם. יכול להיות שזה מזכיר את המשבר של 1974,

משבר הנפט, שהיה בזמנו. יש סכנה גדולה שהכלכלה העולמית הולכת לקראת מיתון חריף

בכל המגזרים ובכל הגזרות. הבעיה היא, כמו שיאיר רוט-לוי אמר, לא רק היצוא לדרום מזרח

אסיה. לחמשת הנמרים, אלא זו בעיה שתשליך גם על המצב הכלכלי בארצות הברית, גנו על

םערב אירופה, על האיחוד האירופי, בכל מקום ומקום. ובכל מקום ומקום יש למדינת ישראל

קשרים כלכליים ענפים, ולכן לדבר הזה תהיה השפעה מאוד גדולה.

ו

י אני מודה שאני מודאג גם מהמצב ביפן. יפן היא אתת המלוות הגדולות ביותר לשווקים

האלה. יפם מחזיקה באגרות חוב בסדר גודל עצום בארצות הברית. פירעון אגרות חוב בארצות

הברית בשביל לממן את הנזקים שייגרמו לכלכלה היפנית יגרום להידרדרות בארצות הברית,

וכדור השלג ימשיך וידרדר.

אנחנו מדינה קטנה. יש לנו ארץ נהדרת, מישהו אומר. בארץ הנהדרת הזאת צריך לעשות

מדיניות כלכלית, אדוני השר, וכאשר מתרחש משבר כזה בקנה מידה גדול, אז ההמשלה צריכה

לקיים דיון כלכלי רציני. אי-אפשר להתייחס לעניין הזה כעוד דבר ברשימה. מצד אחד, כאשר

ישנו נגיד, שקבע לעצמו יעד אנפלציוני . שהוא ברף התחתון של היעד שנקבע על-ידי

הממשלה, נקבע בין 7% ל- 8.5%, אם אני לא טועה, כיעד השנתי. הוא החליט להישאר ברצפה.
שר התעשיה והמסחר נתן שרנסקי
ו

בין 7% ל-10%.
אלי גזלדשמידט
זה עוד יותר מחזק את הדברלם. הוא הצליח להביא את האנפלציה לרמה של 7%. מצד.

שני, שר אוצר שמוציא תקציב מאוד מרוסן, מבחינת השקעות בתשתיות וכדומה. ומצד שלישי,

כתוצאה ממדיניות הריבית של בנק ישראל ומדיניות שער המטבע, אנחנו נמצאים במצב של

החלשה נוראית של המפעלים התעשייתיים במדינת ישראל, ולזה עוד מתווסף המשבר העולמי,

אז באמה צריך נס שכל התחזיות שהאוצר מציג, הורדת מיסיס, ושבכלל תהיה לנו ארץ נהדרת,

לתחזיות האלה אין על מה לסמוך מבחינת הנתונים הכלכליים.

אנחנו מאוד אוהבים לתקוף את הנגיד. אני תושב שזאת שערורייה מה שהנגיד עושה,

פשוט שערורייה בקנה מידה בינלאומי. אבל יש לי הרגשה שלממשלה מאוד נווז - תוקפים את

הנגיד, ובזה נגמר הסיפור. ואני אומר לך אדוני השר, אני מעריך מאוד את פרופסור פרנקל,

ואני מעריך מאוד את היכולת הכלכלית שלו, ואת היכולת האקדמית שלו, ואת הנחישות שלו

לעמוד מול כולם.

אם הממשלה חושבת, ונדמה לי שאפילו ראש הממשלה חושב כך, שמדיניות הריבית של

הבנק המרכזי שלנו היא מטורפת. פשוט מטורפת, ואם הנגיד לא מסכים לשנות אותה - צריך

לפטר אלתו. ממשלת ישראל צריכה להתכנס ולהחליט, ולהגיד לנגיד: אדוני, אל שאתה מתאים

את המדיניות המוניטרית שלך למצב הכלכלי שנוצר, גם בעולם וגם כאן - שיעורי אבטלה

גדולים - או שאתה לא משמש יותר נגיד. הרי, לא ייתכן שהנגיד יהיה מנותק לחלוטין ממה

שכולמ חושבים, חוץ מאשר עורד כלכלי-של עיתון אחד אומר כל הזמן, ואני מאוד מעריך את

נחמיה שטרסלר, אבל חוץ ממנו כל. עיתונאי כלכלי וכל המערכת הכלכלית רואה את האסון.

תעשיינים באו אליי, יש תעשיינים שפשוט יפשטו רגל, זה מה שיקרה במדינה, וזה

התפקיד שלך, אדוני השר.

אני לא יודע אם אנחנו נציל את היצוא. אם בענף היהלומים אנחנו מדברים על ירידה

של 300 מליון דולר, וזה רק לדרום מזרח אסיה, זה עדיין לא ההשלכות - אני לא יודע כמה

יקנו תכשיטים וכדומה בארצות הברית ובגרמניה ובאנגליה כתוצאה מהמשבר הזה - זה הרי

תהליך שהולך וגובר. אני חושב שאתה אפילו צריך לאיים במשבר ממשלתי בנושא הזה.



ץ

פרופסור יאיר אורגלד, יו"ר הבורסה לניירות ערך, לאחר מכן - חבר הכנסת דהאנזשה.
יאיר אורגלד
הבורסה לניירות ערך בתל-אביב הושפעה ותושפע, כי התהליך לא נגמר, בשלושה
מישורים
המישור הראשון, שערי המניות של התבלות הבורסאיות שמושפעות ממה שקורה

בדרום מזרת אסיה. ההשפעה עליהם כמובן מתורגמת לשערי המניות שלנו בבורסה.

המישור השני הוא מסלול עוקף ניו-יורק, מה שאני קורא. זאת אומרת, ההשפעה של

הבורסות לניירות ערך בדרום מזרח אסיה על הבורסות בניו-יורק, והן משפיעות עלינו. זאת

משום שכ-25% מהמניות שנסחרות בתל-אביב. במונחי ערך שוק, מושפעים במישרין או

בעקיפין על-ידי שערי המניות בארצות הברית. לכן, מה שקורה שם השפיע וישפיע גם עלינו.

המישור השלישי, לדידי החשוב ביותר, הוא זה של המשקיעים הזרים. כפי שידוע לכם,

זה נושא מאוד תשוב, לא רק לבורסה, אלא למדינת ישראל. אני יכול לומר, לשמחתי, שבשנת

1997, על אף מה שקרה במחצית השנייה של השנה,.ההשקעות של משקיעים זרים בארץ, לא

רק שלא נפגעו, אפילו עלו, אני מדבר על השקעות פיננסיות בבורסה. ההערכה שלנו,

שהגידול, באופן מאוד גס, כי אין נתוניס מדוייקים, הוא בערך ב-%1, שזה אומר, בכסף,

כ-500 מליון דולר נוספים, שהוזרמו על-ידי משקיעים זרים לבורסות בתל-אביב.

הגורם שבגינו המשקיעים הזרים פועלים פה, הוא הקרנות של השווקים המתעוררים,

אלה קרנות נאמנות שמשקיעות בכל העולם, לפי התלק היחסי של השוק בכל מדינה ומדינה.

אנחנו הצטרפנו לאחד המדדים האלה בשנה שעברה - .IFCIכשהצטרפנו,ל-IFCI,החלק היחסי

שלנו היה 1.8%, היום הוא עלה ל2.8%, כי השווקים האחרים ירדו הרבה יותר מאשר אנחנו.

זה אומר. פשוט כדי להמחיש, שמכל אלף דולר מקרנות כאלה יושקעו בארץ, במקום 18

דולר - 28 דולר, וזה נחמד מאוד. השאלה, כמובן, האם כמות הכסף שם תישאר, כי אם

ה-1,000 דולר יהפכו ל-500, אז סך הכל הכסף שיבוא לכאן יקטן. קשה מאוד להעריך את

התוצאה של שתי ההשפעות המנוגדות האלה.

אם לסכם, ואפשר לתה רק מספר אתורה, כי קדימה אף אחד לא יודע. מתחילת חודש

אוגוסט, שזה היה השיא של המניות בארץ, שערי המניות ירדו, המדד הכלכלי ירד במונחים

דולריים, בערך ב-18%. זה הרבה פתות מבדרום מזרח אסיה, אבל זה יותר ממה שירד בניו-

יורק, הדאו-ג'ונס באותה תקופה ירד בערך ב-7%. כלומר, אנחנו באיזה מקום טוב באמצע.
היו"ר אברהם יתזקאל
אתה יכול לבודד את אלמנט ההשפעה?
יאיר אורגלר
אי-אפשר לבודד, אבל אני חושב שאפשר להבין, מחוך המספרים, שבהחלט יש כאן

השפעה. מה חלקה קשה מאוד לאמוד.
היו"ר אברהם יתזקאל
יש לך צפי באשר לתהליכים שיתרחשו ב-1998?
יאיר. אורגל!
אני יכול להגיד דבר אתד. אני חושב שהתנודתיות תהיה מאוד גדולה השנה, לאיזה כיוון

זה יילך, קשה מאוד להגיד.
היו"ר אברהם יתזקאל
חבר הכנסת דהאמשה, ואחריו - המפקח על הבנקים.
עבד-אלמאלכ דהאמשה
צדק מי שאמר שהעולם הפך לכפר קטן. התהליך הזה מתמשך, אי-אפשר שיתרחש משבר

בכל מקום בעולם, שלא תחיה לו השפעה כלל עולמית. אני שותף לדעה שהובעה קודם,

שאנתנו תייבים לעזור, במידה ונוכל, לפתרון המשבר הכלכלי תזה.



אני יו"ר הרשימה המאותדת בכנסת ונציגם של ערבים, אזרחי מדינת ישראל, אותו חלק

מהעם הפלסטיני שנשאר לגור על אדמתו ב-1948 עם הקמת המדינה, הייתי מאוד רוצה להפנות

תשומת לב גם לעניין הפוליטי, שהוא איננו מנותק מהעניין הבלבלי. הייתי מצפה, כולנו ודאי

מצפים, שבנציגי מדינות בעלות השפעה, תובלו לעזור לנו אולי, בצורה כלשהי, להגיע

לפתרון שלום כולל, לא רק העם הפלסטיני עם מדינת ישראל, אלא גם עם כל העמים

והמדינות השכנות. זה רק יעזור לכולנו להפנות יותר משאבים כלכליים, להשקיע פתות

בתקציבים של מאמץ מלתמתי וכדומה, כפי שזה הית במשך כל 50 השנים האחרונות, וזה רק

יעזור לכולנו להגיע לכלכלה יותר.חזקה ויותר משגשגת, גם אצלנו וגם אצלכם. נקווה, שאכן,

כר יהיה. תודה רבה.
היו"ר אברהם יחזקאל
תודה. אדוני, המפקח על הבנקים, ואחריו - מנכ"ל מכון היצוא.
זאב ארלס
אני מבקש לחלק את הדברים שלי למספר תלקים. לגבי הנושא של המדיניות המוניטרית,

שהתייחס אליה כאן חבר. הכנסת אלי גולדשמידט. מעמיתי, מנהל המחלקה

המוניטרית, שהוא יתייחס לכך ביתר פירוט. אני אתייחס בעיקר להשלכות שיש, למה שקורה

בדרום מזרח אסיה על המגזד הבנקאי. לפני כן, קשה לי שלא להגיד שבלהט הדברים שנאמרו

כאן לא מאשימים את הנגיד גם במשבר בדרום מזרת אסיה, עס כל ההאשמות ששולחים כאן

לעבר המדיניות המוניטרית.

דבר נוסף שאני רוצה להתייחס אליו. אם תשימו לב, הרי ההמלצות של אותם גופים

בינלאומיים שחברו לסייע לאותן מדינות הן פחות או יותר מצויות באותו כיוון שבנק ישראל

משתית עליו את המדיניות שלו, ובנק ישראל מטיף לו, הן בתחום המדיניות המוניטרית והן

בתחום המדיניות הפיסקלית.

לגבי נושא הבנקאות. צריך לזכור שהכנקאוח היא למעשה בבואה של המשק, שבו היא

פועלת, ואם יש למה שקורה בדרום מזרח אסיה השלכות לגבי הגופים הכלכליים והחברות

שפועלות במדינת ישראל, יהיו לכך גם השלכות לגבי מערכת הבנקאות, מבחינת סיכוני

האשראי של אותם לקוחות, שנחשפים למשבר בדרום מזרח אסיה. דהיינו, כושר הפירעון

ויכולת הפירעון של החברות האלה והלקוחות האלה קטן כתוצאה ממה שקורה שם, כתוצאה

מהקטנת שווקי היצוא לאזורים האלה, כתוצאה מהגברת כושר התחרות של השווקים האלה

וענפים אחרים שמייצאים, לאו דווקא לאותם שווקים. ברור שלכל הדברים האלה יש השלכות

לגבי החשיפה של המערכת הבנקאית לסיכוני אשראי של החברות והתאגידים האלה. וברור,

שכאשר מדובר בענפים שהם. חשופים יותר למשבר מבחינה עסקית, הרי החשיפה של מערכת

הבנקאות לאותם ענפים גדולה יותר. מדובר פה על עוף היהלומים, זאת אחת הדוגמאות לענף

שבו התשיפה או הסיכון כלפי מערכת הבנקאות יגדל כתוצאה מהמשבר בדרום מזרת אסיה.

מעבר לתחום הזה יש תחום נוסף שהמערכת חשופה אליו, באופן ישיר, בעיקר בבל

מה שנוגע למערכת היחסים הבין-בנקאיים של הבנקים במדינת ישראל עמ הבנקים באותן

מדינות. שכן, אחד המאפיינים של המשבר בארצות האלה היה התמוטטות של המערכת

הפיננסית, ביפן התמוטטו מספר מוסדות פיננסיים ובנקאיים חשובים ביותר.

את התופעה הזאת, של החשיפה של מערכת הבנקאות הישראלית לדרום מזרח אסיה,

בחנו, והגענו למסקנה שלא מדובר בחשיפה משמעותית שיכולה למכן או לאיים על יציבוח

המערכת הבנקאית.
היו"ר אברהם יחזקאל
ברשותך, אמרת שעלולות להיות בעיות לחברות שקיבלו אשראי בגין ענפים שמייצאים

לדרום מזרח אסיה, זה בשלב הקודם, ועכשיו מה אתה אומר?
זאב אבלס
חילקתי את דבריי לשניים. יש חשיפה שהיא חשיפה עקיפה, על-ידי כך שלקוחות שהם

נוטלי אשראי ממערכת הבנקאות. ייפגעו כתוצאה מהמשבר שקרה באותם אזורימ, כושר

הפירעון שלהם ייפגע, ועל כן סיכון האשראי של הבנקימ, מבחינת התשיפה כלפיהם, יגדל.

המישור השני זה המישור של החשיפה הישירה. דהיינו, מערכת היחסים הבין-בנקאיים,

כלומר, פקדונות והפקדות של בנקים ישראליימ בבנקים באזורים האלה. שכן, אני שוב חוזר

ואומר, אחת- התוצאות הקשות של אותו משבר. שפקד את המדינות האלה, היה התמוטטות

המערכת הפיננסית, התמוטטות של מוסדות בנקאיים, ביניהם גם גדולים. את החשיפה הזאת



בחנו במערכת הישראלית, היא לא משמעותית, אין בה איזה איום יציבותי משמעותי לגבי

המערכת הבנקאית הישראלית. במקומות שחשבנו שיש חשיפת יתר, ביקשנו מהבנקים לבדוק

מחדש את הוזשיפה הזאת. בסך-הכל, במישור הזה אין איזה איום או בעיה למערכת הבנקאית

הישראלית.
היו"ר אברהמ יתזקאל
הייתי מציע שלא נתייחס להתקפות על שער הריבית, כי זה לא הנושא.
זאב אבלם
בכל זאת כן הייתי רוצה, כי נאמרו כאן דברימ בעניין. הדברים שנאמרו כאן, נאמרו

בפני אותם שגרירים, אני חושב שיש מקום להגיב על העניין.
היו"ר אברהם יחזקאל
אני אתן את התגובה, אבל לא בסיבוב הזה, ברשותך.

חבר הכנסת עזרא, בבקשה.
גדעון עזרא
הדיון הזה הוא חשוב. חשוב שעם ישראל יידע את האמת. חשוב שנלמד את הדברים.

חשוב שנגיע למסק1ות נכו1ות. אני בטוח שיש הרבה לעשות. אני גם לא רוצה לחזור על

הדברים של קודמיי, אבל רק מלה אחת.

אני, לאו דווקא, פונה לממשלה בעניין הזה. אני פונה לכולנו בעניין הזה. לארגונים,

כמו התאחדות התעשיינים, אנחנו צריכים לעשות הרבה יותר בעידוד קניית תוצרת הארץ,

במצב שבו אנחנו נמצאים. אני לא בטוח שאנחנו עושים משהו.

זאת הזדמנות לומר את הדברים לכולנו: במצב הזה צריר לעודד תוצרת כחול לבן,

במידה והדבר אפשרי ולא פוגע בתוקים הבינלאומיים השונים. אני מתפלא שהדברים האלה

לא נעשים, גם על רקע האבטלה, גס על רקע אחר, אף אחד לא פורץ בנושא הזה במבצע

רציני. אני העליתי את הנושא, אפילו, לסדר היום של הכנסת.
אברהם פורז
המדיניות של הממשלה, שאחה תומך בה, היא חשיפה.
גדעון עזרא
אני מדבר על חשיפה, ואני מדבר בהמשך על תשיפה, זה לא נוגד את זה שאני, במקום

לעשן מלבורו, אעשן טיים.
היו"ר אברהם יחזקאל
מנכ"ל משרד התעשייה והמסחר, בבקשה. ואחריו - חבר הכנסת פורז.
דב מישור
כמה דברים על רקע עובדתי. ברביע האחרון של 1997, שזו התקופה שבה קרה המשבר,

היצוא שלנו לאזור אסיה ירד בסדר גודל של 20% בהשוואה לרביע המקביל ב-1996. לאזור

אסיה. סדר גודל של 200 מליון דולר של ירידה ביצוא ברביע אחד. חלקו הארי, כפי שכבר

צויין, הוא בתחום היהלומים וחפצי החן אלה דברים שנפגעים ראשונים. בכמה תחומים

אפילו היה גידול ברביע הזח., כי תמיד יש טווח זמן עד שההשפעות המהותיות מורגשות.

המעניין הוא שקרן המטבע הקטינה את תחזית. הצמיחה של הסחר העולמי לשנת 1998.

מפתיע הוא שהתתזיות שלנו, קרי, תחזית התקציב הלאומי של בנק ישראל ושל האוצר עדיין

דבקות במספרים של אוגוסט 1997 שמדברים על-גידול ריאלי ביצוא בסדר גודל של 9%, שזה

נראה לי, בלשון המעטה, לא מציאותי בימיס אלה.

פה, אני מסכים, קראתי גם בעיתון שפרופסור רזין דיבר על גידול מירבי של 5%. אם

יהיה גידול של 5% ביצוא, ריאלית לשנת 1998, זה יהיה הישג למשק.



אני רוצה רק להציג חשבון קטן, אני לא רוצה להיכנס כאן לדיונים על ריבית ותיסוף

ריאלי וכל הדברים האלה, אבל כאשר בגוש מדינות שמהוות סדר גודל של 20% 1 מהסחר של

מדינת ישראל - ואם אני לוקח בחשבון את הערך המוסף, אז זה קצת פחות מ-20% מהסחר של

מדינת ישראל - מתרחש פיחות מטבעות של משהו כמו 30% בגדול, כמו שנוהגים להגיד

אצלנו, המשמעות היא שזה מול הדולר וגם מול השקל הישראלי, או נגיד 25%, המשמעות היא

תיסוף אפקטיבי של המטבע הישראלית במשהו כמו 5%-4%, וזה בלי שוס קשר אם אני אוהב

או לא אוהב, תומר או לא תומך, במדיניות המוניטרית של בנק ישראל.

בשלושת החודשים האלה, שוק כזה, חיצוני, יוצר תיסוף אפקטיבי של המטבע שלנו, או,

בעברית יותר פשוטה, מקשה על היצוא הישראלי, לא רק לאזורים ההם, אלא גם, כמו שצויין,

למדינות אחרות, שאנחנו נצטרך שם להתחרות עם היצואנים מאסיה.

ההשפעה על היבוא בשנת 1998 תהיה, לדעתי, בעיקר בהסטה של יבוא מאירופה וארצות

הברית למדינות האלה, כיוון שמה שיכתיב באופן מהותי את גודל היבוא, היא העובדה

שהמשק שלנו בהאטה. היבוא לא יגדל חרף התיסוף שקרה שם. אני מעריך שבעיקר תהיה

הסטה של יבוא למדינות האלה.

השאלה האחרונה שנשאלה פה היתה בתחום ההשקעות. כרגע אנחנו לא רואים נתונים

של משברים. אבל זה מוקדם מדי לדבר על זה. אין ספק שההשפעה השלילית על הרווחיות של

היצוא, הפירוש שלה יהיה בטווח היותר רחוק, גם השפעה שלילית על השקעות. תודה.
היו"ר אברהם יחזקאל
אני מבקש להודות לנציגים הזרים. האם מישהו מכם מעוניין לומר מספר משפטים,

למרות שהוזמנתם לכאן כמשקיפים, אבל בכל מקרה מספר משפטים, זה יהיה ראוי, גם לחברי

הפורום הזה, וגם, כמו שנאמר פה על-ידי חברי כנסת, לציבור בישראל, על מנת שנדע היכן

אנחנו עומדים. אם מישהו מכם יואיל לומר מספר משפטים, או כמה מכם, אנח1ו 1ודה לכם.

שגריר אוסטרליה, בבקשה.
איאן ווילקוק
תודה רבה, אדוני היושב ראש. מבחינה מסויימת אין זה נאות שאני אתחיל בדברים, אבל

כדאי שמישהו יתחיל, ולכן אני ממש שמח לפתות. קודם כל, אם יורשה לי להודות לך, אדוני

היושב ראש, על שהזמנת את השגריר האוסטרלי. אני שמח על-כך כי בכך אתה מכיר בעובדה,

שחזרתי ושניתי אותה בהרבה מחלקי הארץ, שאוסטרליה היא אחת המדינות המשולבות ביותר

בכלכלה של דרונו מזרח אסיה ובעולם בכלל -60% מן היצוא שלה מועבר למה שנקרא, מזרח

אסיה, בפינו.

אם תסלח לי כאן, קצת שיעור בגיאוגרפיה. אתם מדברים על דרום מזרח אסיה כל הזמן,

אבל זה רק חלק מהתמונה, אנחנו מדברים גם על צפון מזרח אסיה. דרום מזרח אסיה מוגדר

כאותן מדינות שהן חברות בארגון של מדינות דרומ מזרת אסיה, וחברי מקוריאה לא ירצה

שנאמר כך עליו, הוא הרבה יותר צפונית. ולכן, מזרח אסיה, זהו ביטוי קולקטיבי הרבה יותר

טוב למה שאנחנו מדברים עליו כאן.

מכיוון שאוסטרליה משולבת עם 60% מן היצוא שיוצא לאזור, הרי שהדבר גורם לנו

דאגה לא קטנה, אך אנחנו לא בפאניקה ונדמה לי. שתשוב להתמקד בכמה מן ההיבטים

החיוביים. קודם כל, המשבר הפי.ננסי לא פוגע בכל מדינות מזרח אסיה בצורה שווה; שנית,

יש כמה גורמי יסוד, שהם דווקא חיוביים, לרבות העובדה שיש חסכון מאוד גבוה, רמת חסכון

מאוד גבוהה באזור, וגם משאבי אנו.ש והון גבוהים, ורמה גבוהה של יציבות פוליטית.

אנחנן לא יודעים חתי ההתאוששות המלאה תתרחש. קראתי שמישהו אמר, שמי שצופה

ציפי.ות בעניינים כאלה, מנבא נבואות, ואפשר לחלק אותם לשתי קבוצות: אלה אשר אינם

יודעים ואלה אשר אינם יודעים שאינם יודעים.

לכן, עלינו להיות ממש זהירים כאשר אנחנו רוצים לצפות דברים. כמה אנשים בעולם

יכלו לפני 2 1 חודשים לטנא את המשבר הזה. אם יש אדם כזה הוא ודאי יושב בדרום צרפת

ושותה שמפניה. על כל פנים, עלינו להיזהר, ועם זאת, נדמה לי, שיהיה זה נכון לומר, שיש

הרבה סיבות להניח שהכלכלות אשר צמחו כה במהירות, יחזרו לצמיתה גדולה בתוך כמה

שנים, ועדיין יהיה זה האזור אשר יניע את שוקי העולם לתוך המאה ה-21. כאוסטרלים אנו

מאמינים בכך. יש כמה תוצאות שלילי.ות לגבינו, אנחנו רואי1ן את זה, וייתבן שאנחנו נפסיד

חצי אחוז או אולי קצת יותר. אפש1: לצפות לכאן ולכאן, אבל זה בערך בין 0,2% עד 0,5%.

ברור שיהיו גם כמה השפעות שליליות -על כמה -מהמגזרים בכלכלה: התיירות - שתי חברות

טיסה היו צריכות לבטל טיסות, כי היתה ירידה גבוהה במספר הנוסעיס. אנו צופים שבחינוך -



פתוח סטודנטים יבואו אלינו לאוניברסיטאות באוסטרליה. בכמה מן התחומים שיש בהם ערך

מוסף גבוה ייתכן שהיצוא יצטמצם, אבל התמונה מעורבת.

רבים פה אמרו היום, כי תהיה תתרות גדולה יותר ליצרנים במזרמ אסיה בגלל העלות,

בגלל הפיחות. אם זה המצב, הרי שזח טוב לתלק מן היצואנים באוסטרליה, כי אז נותנים

חומרי גלס וגם מוצרים מעובדים למחצה, מייבאים כאלה שהם כבר בייצור מלא משם. אדוני

היושב ראש, וזאת הנקודה שאני רוצה להעלות, כיוון שקודם כל יש כמה משתנים בתור

האזור.

אין זה נכון להתייחם לכל האזור כמיקשה אתת, יש גוונים שונים, זה לא גוון אתד

ואחיד. אבל ברור שכאוסטרלים, אשר מעורבים מאוד באזור, אנחנו מאמינים שיש לנו סיבה

להיות אופטימיים לטווח הבינוני והארוך. ברור שלטווח הקצר קשה מאוד לומר זאת, אבל

בכל זאת הדברים נאמרו באמצעות חבילת ארגון. המטבע הבינלאומי, ואוסטרליה גם בן תרמה

לכך.

נדמה לי, שהמסר של השר שרנסקי, קודם לכן, לאנשי עסקים, שלא יעזבו את האזור,

הוא המסר הנכון. תודה רבה, אדוני היושב ראש.
היו"ר אברהם יחזקאל
יש עוד מישהו שרוצה לדבר? כן, בבקשה.
נפוקאן רונרונג
אדוני היושב ראש, ועדה נכבדת, שר התעשייה והמסחר, גבירותיי ורבותיי, בשם

השגרירות התאיל1דית אני רבצה להודות לך שהזמנת אותי לבאן היוס. תודה על ההזדמנות

לעשות כן, ואנחנו, ללא ספק, נעביר את הדברים גמ לממשלת תאילנד.

נדמה לי, שאין שום צודך לומר מה אירע הרי אתם יודעים את הדברים לאשורם.

לתאילנד וישראל יש יחסי מסחר של 500 מליון דולר. אנחנו מייבאים מישראל יותר מאשר

אחס מייבאים מתאילנד, ואנחנו עכשיו יורדים במסחר ורציתי להבהיר מהי ההשפעה שתהיה

על ישראל, מבחינת המצב הכלכלי. לנו יש רק עוד שתיים-שלוש נקודות. ייתכן שזה ישפיע

על התעשייה הישראלית.
היו"ר אברהם יחזקאל
אדוני השגריר, אתה אומר שזה ישפיע על הצד הצבאי בישראל?
נפוקאן רונרונג
למשבר הכלכלי באסיה תהיה השפעה על ישראל, וקודם כל זה ישפיע על התעשייה

הצבאית. אנחנו דחינו ביקור של מומחים צבאיים בשנה הקרובה. הבעיות הכלכליות

משפיעות, וזה יכול להשפיע לרעה על התעשייה בישראל.

שנית, חברות ישראליות שפעילות באסיה ייפגעו, כמו ECIואחרות, כל אלה שקשורים

גם כן עם התעשייה האווירית, שיש להם הרבה מכירות לאסיה וגמ לסין. גס תעשיית

היהלומים יכולה להיתקע, וזה יכול ללא ספק לפגוע בכם.

אלב אני מבקש לומר, שיש סיכוי להתאוששות מהירה. תאילנד עשויה להיות הראשונה

באזור שתתאושש מן המבוכה הכלכלית דהיוס, כיוון שיש אצלנו יציבות פוליטית. לכן, אם

נלך על-פי התנאים של הלוואת ארגון המטבע העולמי, וגם בעניין של שער החליפין, החוקה

החאילנדית תעזור לנו בכך. זה יכול להגביר גם את האמון של המשקיעים. תנאי ארגון

המטבע הבינלאומית, צריך ללכת על-פיהם, והדבר יחייב אותנו לקיים שער ריביח גבוה. זה

לא הוכיח את עצמו, לא בתאילנד וגם לא בארצות אחרות. ויהיה צורך לתקן פה שני תנאים

בתנאי הארגון של המטבע.

גמ האיחוד הכלכלי ישפיע עלינו, וישפיע גם על כסף שהיה יכול להגיע גם להונג-קונג

ולסין. גם ארצות הברית התחילה לשים לב לתאילנד בגלל שהיא מבקשת ביטחון באסיה.

היום, הפיחות של המ.טבע. המקומי, בחסכם עם הארגון הבינלאומי, 70 מיליארד דולר,

זאת החבילה. ראש ממשלת תאילנד קיבל את התנאים.

אני יכול לומר שזה יכול להתרחש בחודשים הקרובים. הפגישה של ה-7G תתרום למצב.

אנחנו חושבים שהפגישה שמתקיימת עכשיו יבולה להביא ליוזמה של פגישה בלל עולמי



בגלל המשבר, וזה עשוי להביא לכר שהמדינות המתועשות ומדינות אסיה ישקיעו יחדיו

ויגיעו לשיתוף פעולה בינלאומי כדי להתגבר על המשבר ולמנוע התמוטטות של אסיה וכך

להציל גם את התעשיות באירופה וגם בארצות הברית. תודח רבה.
היו"ר אברהם יחזקאל
בבקשה, שגריר דרום קוריאה.
יואי יונג צינג
אני רוצה לבטא את הערבתי על שהזמנתם אותנו לישיבה בה מעניינת. אינני חושב שאני

אוכל להצהיר כאן הצהרה רשמית, אשר מייצגת את ממשלתי היום כאן בישיבה המיוחדת

והמועילה ביותר, בחילו3י הרעיונות המעניינים.

באתי לכאן. כפי שהבנתי, כמשקיף, כאחד המתדיינים אשר משתתף בישיבה. לכן, חיום,

אני רוצה פה להשיב תשובות לשתי הערות, אשר נאמרו על-ידי תברי הכנסת הנכבדים וגם על-

ידי חברי הממשלה ושר התעשייה והמסחר, ובכד אני מבקש שוב לומר שאנחנו מבינים את

הדאגה שהתעוררה, במיוחד מצד התעשיינים הישראלים לגבי ההשפעה היחסית שתהיה למשבר

באסיה על ישראל ועל היחסים הבילטרליים בין המדינות.

אני מבקש איפוא, בהזדמנות זאת, לבטא את מיטב תודתנו לדברי העידוד והביטחון

בכלכלות שלנו, זה דבר שנדרש במיוחד למדינה כמו קוריאה.

קוריאה מצויה במצב קשה במיוחד, נתונה במשבר עמוק, אנחנו מנסים לברר מה קרה

במשק שלנו. יש הרבה מאוד הסברים על מה שקרה בקוריאה וג11 בל מיני האשמות, ובבוא

היום אני מאמין שתהיה לנו תמונת ברורה יותר מה היה לא כשורה בדרום קוריאה.

אנחנו טרודים מאוד בשאלה איך להתמודד עם המצב הקיימ. זהו מצב שלא היה כדוגמתו

מבחלנח מימדיו. אבל יש לנו סיבה לאופטימיות, והדברים כבר נאמרו על-ידי אלה שקדמו לי.

אחת הסיבות לאופטימיות נובעת מכן שיסודות הבלכלה איתנים. יש לנו אמון ביכולת שלנו

להתגבר על המשבר, ואנחנו מקווים שהגרוע ביותר כבר מאחורינו. אולי אנחנו הפסדנו

במערכה הראשונה בקרב חארוך, אבל אנחנו כבר רואים סימנים להתאוששות, לנורמליזציה.

למשל, מחירי המניות חזרו לדרגה גבוהה יותר. המניות ברמה כמו באמצע נובמבר של השנה

שעברה.

אנחנו מאמינים שהמשבר הזה אולי יהווה פחרון לכל מיני בעיות שהיו לנו. בעבר היה

קשה מאוד לממשלה לבצע רפורמות, היו כל מיני רפורמות שעוכבו בגלל שלא קיבלנו די

תמיכה מן הציבור. ואולי היינו צריכים באמת לחכות למשבר הזה, כדי להפעיל רפורמות, כדי

לעשות אח התיקונים, והרפורמות האלה שאנו נאלצים לעשות הן אלה שיהיו מהפכניות

מבחינה מסויימת.

וכך, המשבר הזה, במיוחד בקוריאה, עולה בקנה אחד עם המעבר של השלטון ממפלגת

השלטון למפלגת האופוזיציה, והמשבר גם בא בד בבד עם דמוקרטיזיצה גדולה יותר. בחרנו

זה עתה במנהיג אשר מחוייב לכל הרפורמות, והיה לו שוב דו-שיח עם האזרחים אמש בסיאול,

וזאח באמצעות שידור טלוויזיה, והוא שוב קבע את עמדתו שהוא מחוייב לפעול על-פי אותן

רפורמות אשר נתבקשו על-ידי ארגון המטבע העולמי ועל-ידי בעלות הבריח שלנו, לרבות

ארצות הברית.

ולבסוף, לקוריאה יש מספיק נסיון, היו לנו כבר קשיים בעבר, היו לנו שנים לא קלות

במהלך ההתפתחות הבלכלית ב-35 השנים האחרונות. למשל, ב-1980 המשק הקוריאני הצטמק

ב-5% בגלל אי יציבות פוליטיח. וזאת בעקבות הרצח של הנשיא וגס בגלל הבעיות האחרות

של שנח 1979 מבחינה כלכלית, אבל עלינו חזרה למסלול.

כמו שרבים אמרו, לפני שנטלתי את רשות הדיבור, קוריאה תתגבר, זה יכול לקחת שנה

או שגחייס, אפילו יותר ממה שהיינו רוצים לחשוב, אך יש לנו היכולת ויש לנו גם נחישות,

ועם הזמן והתמיכה וההבנח מצד ידידותינו, לרבות ישראל, נוכל להתגבר על המשבר הזה,

וזאת בעתיד הקרוב.

יורשה לי להעיר עוד הערה קצרה, ואולי גם לתת תשובה לא רשמית לאותן הערות

הנוגעות ליחסים הבילטרליים שבין קוריאה לישדאל. קוריאה רואה את היחסים הבילטרליים

כחשובים ביוחר. רק לאחרונה החחלנו ביחסים האלה בין שתי מדינותינו. היחסים בינינו

החחילו ב-1993, קודם לכן, עלי לציין שלא היו יחסים כלל בין ישראל לקוריאה, וזאת על

אף שכל אחת- מן המדינות הכירה ברעותה מבחינה דיפלומטית כבר מחחילח שנות ה-60, אבל

לא היו יחסים מיוחדים בין שתי המדינות.



ב-1993 חידשנו את היחסים, והסחר ההדדי הבילטרלי הגיע ל-250 מליון דולר בתור

שנה. ב-1996 נפח העסקות הגיע ליותר מ-700 מליון דולר. ובשנה שעברה אנחנו מעריביס

שהגענו למיליארד דולר. לפי הסטטיסטיקה שלי, מאז סוף נובמבר בשנה שעברה נפח המסחר

ביו שתי המדינות הגיע ל-800 מליון דולר.

אין לנו עדייו נתוניס לחודש דצמבר, אבל אני תושש שנפח העסקות ודאי לא יגיע

למיליארד, ובסך תכל בשנת 1997 זה יהיה פחות ממיליארד. אני מקווה שנ-גיע לפחות ל-900

מליוו דולר. בסוף נובמבר היצוא מישראל לקוריאה הגיעה ל-530 מליוו דולר, והיצוא

הקוריאני לישראל הסתכם ב-270 מליון דולר ולכן, אתם מייצאים לקוריאה יותר, במעט

בפול, משאנו מייצאים לישראל.

היצוא איפוא לקוריאה גדל ב-52%, והיצוא שלנו לישראל ירד ב-9%. וזאת בגלל ההאטה

אצלכם, במשק שלבם. ביצוא שלכם, של 530 מליוו דולר לקוריאה, 400 מליוו דולר ויותר הם

מוצרי היי-טק, בעיקר מוליכים למתצה וגם ציוד טלה-קומניקציה. היצוא הנוסף מישראל

לקוריאה לא היה מוצרי צריכה, אלא רכיביס למוצרים מוגמרים אשר יוצרו בקוריאה.

יצוא היהלומים לפי הסטטיסטיקה, הסתכם ב-15 מליוו דולר. זה לא היה סכום גדול,

ולכו, אס יורשה לי לצייו פה כמה נקודות
היו"ר אברהם יחזקאל
אדוני השגריר, זה יוצא מו הכלל, אתה בתור משקיף בוחו את הדברים, אבל הזמו קצר,

ולכו אם תוכל רק לקצר בדבריך.
יואי יונג צ'נג
בסיכום, לא אכחיש שלטווח הקצר תהיה לכך השפעה, זה תלוי כמובו באיזו תעשייה

מדובך. ביהלומים, למשל, ייתכן שיקח זמן מה עד שהשוק יחזור לרמתו הקודמת. אבל אשר

למגזרי התעשייה האחרים אינני רואה השפעה מיוחדת על יחסי הסתר ההדדיים ועל הקשרים

הכלכליים ההדדיים בינינו.

לכו, אני חושב, שזאת הזדמנות טובה למשקיעים הפוטנציאליים מישראל לבחוו

אפשרויות להיכנס לעסקיס משותפים עם מדינות כמו קוריאה.
היו"ר אברהם יתזקאל
שגרידת הפיליפינים, בבקשה.
רוזלינדה דה פריו סנטום
תודה, אדוני היושב ראש, לא תכננתי לדבר כאו, באתי להאזיו ולדווח לממשלהי, אר

אני רוצה גם כן להצטרף לעמיתיי ולהודות לך על שהזמנת אותנו. ואיו ספק שזה דבר מאוד

חיובי גם למדינתכם וגם למדינתנו.

אני רק רוצה להעיר הערה כללית ולומר, שכמו עמיתי מאוסטרליה אני יכולה להוסיף

ולומר, שהמשבר השפיע על מדינות האזור בדרכים שונות, ועל-פי אנליסטיס פיננסיים

הפיליפינים זו המדינה שנפגעה פחות מכל מדינה אחרת, ואנחנו מייחסים את זה לכמה

גורמים. היה אצלנו משבר לפני כמה שנים, ואז היתה לנו ההזדמנות לערוך שינויים

סטרוקטורלייס.

כפי שאמר מבקר שביקר לאחרונה בפילפינים, שר הסחר של פינלנד, הצלחנו לקחת אח

התרופח מראש. בעבר קראו לנו "האיש החולה של אסיה", אבל בינתיים התאוששנו. שר
המסחר והתעשייה של פינלנד אמ.ר
.בעוד שאחרים עדייו הולכים לבית המרקחת לקנות תרופה

אנחנו את שלנו כבר בלענו.

על כל פנים יש אנשי תעשייה בנ:ירים מסינגפור, שהגיעו אלינו לאחרונה, והם החליטו

להשקיע הרבה מליונים בתחומי התשתית. אנחנו מקבלים גם השקעות מצד פי1ל1ד, כך שאני

רק יכולה לומר לאנשי העסקים נזישראל: אנא, המשיכו את עסקיכם בפיליפינים, שם הקמתם

כמה חברות שפועלות חיטב. ושוב תודה.
היו"ר אברהם יחזקאל
הנציג מסין, בבקשה.
יואיי וואו
אומר רק כמה מלים. אני רוצה להודות לך על הפגישה החשובה הזאת. שמענו הרבה

דברימ שמאוד עניינו אותנו, ואני יכול להוסיף שכל אחד צריך להשוב על נוכחות במזרח

אסיה. כולם רוצינו לדעת מ.ה מתרחש שם, והם מודאגים, אבל, אני חושב, שהמשבר הזה הוא

משבר שנתגבר עליו במהירות. זח ישפיע על כמה מהמדינות, אבל המשבר הזה איננו משבר

בארצי.

סין מוש9עת רק מעט בתחום היצוא לארצות האלה. יש חלק מהמדינות אשר השקיעו

בסין ואולי יושפעו מהמשבר, אבל אצלנו במין הכל מסתדר יפה, ומבתינה כלכלית אנחנו

מאוד יציבים.

אנחנו יכולים לומר, שהיתם בין המטבע שלנו לדולר הוא מאוד יציב. אני יכול לומר

שהכלכלה הסינית פועלת היטב, ואנחנו יכולים גם לתמוך בארצות האחרות, כי הרי סין היא

ארץ מאוד גדולה.

לגבי היבוא והיצוא בעולם כולו, ב-1996, היבוא לסין הסתכם ב-280 מיליארד דולר,

והיצוא - ב-325 מיליארד. עם ישראל סין קשרה יחסים ב-1992. המסחר הבילטרלי מלכתחילה

הסתכם ב-5 מליון. היצוא גדל ל-300 מליון דולר. ב-1997, בשנה שעברה, הגענו ליבוא של

325 מליון דולר. על כל פנים, אני מודה.
היו"ר אברהם יחזקאל
תודה רבה. חבר הכנסת אברהם פורז, בבקשה.
אברהם פורז
אין ספק שהמצב במזרח אסיה צריר להדאיג את כולנו, אבל אני חושב שיש מקום

לאופטימיות, והסיבה מאוד פשוטה. היוס הכלכלה העולמית משולבת, המשקים שלובים אחד

בשני. פעם היה אפשרי שתהיה התמוטטות במקומ אחד, ולאחר - לא יהיה איכפת. היום,

לדעתי, התמוטטות במקום אחד, בעיקר אם אלה מדינות חשובות, כמו במזרח אסיה - זו לא

התמוטטות בליכטנשטיין - עלולה להביא לתוצאה בינלאומית הרסנית, שהעולם לא יוכל

לעמוד בה, כי הכלבלות שלובות.

אם התיירים הקוריאנים לא מגיעים לאוסטרליה, זה יוצר בעיה באוסטרליה; ואם באיזה

מקום תעשיות הרכב הקוריאנית לא מוכרות, זה מתחיל להשבית את כל המערכות.

לדעתי, הקהילייה הבינלאומית הכלכלית, כולה, תייבת להתגייס לעזור, כדי שהדבר

הזה לא יקרה.

אנחנו אומנם מעצמה גדולה, יש לנו יכולת כלכלית אדירה, אבל אני חושב שבדרר-כלל

התהליכים האלה קצת גדולים עלינו. זאת אומרת, היכולת של ישראל להשפיע על התהליכים

שקורים במזרח אסיה, היא מאוד-מאוד מוגבלת. אני חושב שזה יהיה תפקידס, גם של הקהילה

האירופית, ג11 של ארצות הברית, גם מדינות דרום אמריקה, לסייע בעניין הזה.

אני גם לא מציע שניכנס לפאניקה, בי הפאניקה כשלעצמה היא לא טובה. בכלכלה יש

תופעה, שהנבואה מגשימה את עצמה. אם אתה חושש שמחירי הנדל"ן יפלו, וכולם מפסיקים

לקנות מקרקעין, המחירימ באמת נופלים. אותו דבר לגבי דברים אחרים. לכן, אני לא מציע

שננקוט בצעדים נחפזים. יש כבד כאלה שאומרים: רגע, זה ברור שמדינות מזרח אסיה, כדי

להחגבר על המשבר יורידו מחירים עד לאדמה, ואז אנחנו צריכים להתגונן, להפסיק את

החשיפה. אני לא חושב שזה צעד נכון. כל הדברים האלה צריכים להיעשות בצורה מדודה.

השגרירים שנמצאים פה בארץ, ברובם הם שגרירים פוליטיים, בדרך-כלל הם צריכים

לדווח לממשלות שלהן יותר על מה שקורה עם הפעימות. איר אנחנו מסתדרים עם הפלסטינים,

אם יש סכנת מלחמה בינינו לבין סוריה וכדומה, לאו דווקא במישור הכלכלי.

במישור הכלכלי, אני מניח, שבסופו של דבר, הכלכלה העולמית תצא מזה, כי כפי

שאמרתי קודם, הכלכלה העולמית, כולל ישראל, לא יכולה לראות במזרח אסיה דבר מבודד,
ולומר
זאח רק הבעיה שלהם. הבעיה שלהם היא הבעיה של כולנו.
מאיר סוקולר
דיברו פה הנציגים הזרים על הרפורמות שעוברות על המשקים שלהם, ואני חושב שכדאי

להיכנם ולראות מה בדיוק הרפורמות האלה מכילות. בסך-הכל 1ה תלק מהחבילה ש-IMF,



דהיינו, משלמי המיסים בעולם, מודים על כך שננקטו הרפורמות האלה. במיוחד אפשר לשאול

את הנציגים פה מה הרפורמות האלה אומרות. האם הן אומרות, למשל, שבתקופה בזאת כדאי

להרחיב את. התקציב; האם ה-IMF דורש להרתיב תקציבים בתקופה כזאת? - ובכן, הוא דורש

את ההיפך. היינו, הרפורמות הן לכיוון החלשת רמתו של הבנק המרכזי, זאת אומרת, ריבוי

מטרות - לא להיפך. אפשר לשאול את הנציגים מקוריאה. זה וזלק מהרפורמות, וכמובן גנז

בנושא החשיפה, הרפורמות הן לא בעד יותר הגנה, אלא יותר תתרות ויותר חשיפה. דרך אגב,

ההתנגדויות בקונגרס לכסף הזה שהולך ל-IMF, המניע להתנגדויות הן בכיוון של הליכה

פחות -מדי בכיוונים שהזכרתי. ולא להיפך.

לכן, באמת כדאי, אם רוצים ללמוד באמת את הלקחים, להיכנם לסוג הרפורמות - - -
היו"ר אברהם יחזקאל
שלמעשה, חלקן הנגיד מבצע.
דב מישור
אם הלקח הוא להתחיל ללמוד מרגע המשבר, זה לקח גרוע. הלקח הוא ללמוד איך זח

נולד.
היו"ר אברהם יתזקאל
יותר מזה, אחד המרכיבים העיקריים ביצירת המשבר היתה ריבית גבוהה מאוד.
עמיר חייק
אני רוצה להודות לך, אדוני היושב ראש. אני רוצה להתייחם למספר נקודות, ואני לא

רוצה לחזור על דברים שנאמרו פה. אנחנו, מכון היצוא, נבחן מחדש את תוכניות העבודה

שלנו לקראת המשך שנת 1998 בנושא דרום מזרת אסיה. כאשר הנתת העבודה שלנו היא, בצד

בחינה מחדש- לא לנטוש את השווקים הללו. אנחנו חושבים שאסור לנטוש את השווקים

האלה, השווקים הללו חשובים. נקודת המוצא שלנו, שאם לא נהיה שם עכשיו, אנחנו גם לא

נהיה שם אחרי סיום המשבר. וסיום המשבר הזה יגיע, להערכתנו.

נקודה. שנייה, תשוב לזכור, שתהיה מלחמה הרבה יותר גדולה על השווקים האתרים, וזה

היום באמת נאמר, על השוק האמריקני, על השוק האירופי, על השוק בדרום אמריקה, וחשוב

מאוד לראות איך מסייעים .לחברות הישראליוח בחדירה לשווקים האלה. זה אומר סיוע רב

יותר לתקציבי שיווק, זה אומר ריבית נמוכה יותר, זה אומר שער חליפין גבוה יותר, זה אומר

לא לוותר על הלוואות מע"מ על יבוא לשם יצוא, זה אומר לא להטיל דמי-רציף על יצוא, וזה

אומר לא להגביל תקציבים שצריכים למען סיוע לשוק בחוץ-לארץ -כל התהליכים האלה

נעשים היום בדיוק ההיפך
היו"ר אברהם יחזקאל
חוץ ממם רציף.
עמיר חייק
זה נדון בוועדה, אבל, אדוני, יושב ראש הוועדה, הוציא מכתב בנושא המע''מ.

רצוי מאוד לבדוק תהליך-תהליך, וכל-תהליך נעשה בדיוק ההיפך מהבחינה הזאת.

נושא אחר. יש הרבה מאוד פרוייקטים בינלאומיים שמתבצעים במדינות מזרח אסיה. אני

מציע לשקול מחדש הצטרפות ישראל לבנק האסייתי לפיתוח, זה יכול לעזור לנו מאוד בזכייה

בפרוייקטים כאלה, כיוון שהיום . אנחנו לא יכולים להיות שחקנים בפרוייקטים שהבנק הזה

מממן. תודה.
היו"ר אברהם יחזקאל
רבותי, אני מבקש, ראשית,. להודות לכם, נציגי המדינות, אשר הגעתם אלינו לוועדת

הכלכלה. אני יכול לומר שוועדת הבלכלה וחבריה, ויושבים פה היום בכירי המשק ונציגי

הפיקוח על הבנקים והמשרדים, למעשה קיינוו היום דיון ראשוני, ממצה, על הבעיות הצפויות
לנו. הייתי אומר כך
הנמר האסייני צולע במקצת. אנחנו מלווים את הצעידה שלו בחששות,

מתוך רגשות חברות וידידות, אבל גם מתוך דאגה למשק הישראלי. אין לנו ספק שתהיינה

השלכות על המשק הישראלי. אנחנו מאוד חוששים בתחומים של אבטלה. יש לנו מאבק קשה,



מאבק קשה למרביתנו, בתהום תהליך קבלת ההתלטות, רההתלטות בתחום המדיניות

המוניטרית. יש לנו חשש מהריסון הפיסקלי, בקיצוצים בתקציבי הממשלה, אנחנו הולכים

לאבטלה, כפי שאתם יודעים, קרוב לוודאי. ואיו ספק שמה שמתרחש אצלכם ישליר גם עלינו.

אני מקווה שאנחנו נלווה אתכם ונעבור את המשבר הקשה הזה ביתד. אין לי ספק,

שהנמר האסייני יחזור וירוץ קדימה, כשלצידו הולך ומתפתח נמר קטן ישראלי, שיוכל גם הוא

להמשיך ולצעוד גם לצידכם.

אנחנו חיים בעולם כזה, שאנחנו צריכים להביו שהעבודה המשותפת תתרום גם לשני

הצדדים. אני מודה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה . 513:2

קוד המקור של הנתונים