ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 13/01/1998

הצעת חוק רשות הדואר (תיקון מס' 8) (תיקון מס' 7)

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 199

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי. ט"ו בטבת התשנ"ח (13 בינואר 1998). שעה 30;09
נכהו
חברי הוועדה;

אבי יחזקאל - היו"ר

מוזמנים;

עו"ד שריל קמפינסקי - משרד התקשורת

משה טרי - מנכ"ל רשות הדואר

עו"ד ישראל איתן - יועץ משפטי, רשות הדואר

עו"ד פרלי שר

אברהם מנצורי - סמנכ"ל כספים, רשות הדואר

סיגל גליל - דוברת רשות הדואר

עוזי עוזיאל-רדיאן - מנהל תפעול- ישראל, חברת "צים"

יעל אחילאה - משרד המשפטים

ליאור ברון - אגף התקציבים, משרד האוצר

יועצת משפטית;

אתי בנדלר

מנהלת הוועדה;

לאה ורון

קצרנית;

לאה קיקיון

סדד-היום; 1. הצעת חוק רשות הדואר (תיקון מס' 8} (אחריות לחבילה בשירות

בין-לאומי} התשנ"ז- 1997

2. הצעת חוק רשות הדואר (תיקון מס' 7) התשנ"ו- 1996



הצעת חוק רשות הדואר (תיקון מס' 8) (תיקון מס' 7)
היו"ר אבי יחזקאל
בוקר טוב, אני פותח את ישיבת הוועדה.

ב- 4 בנובמבר 97 החליטה הוועדה למזג את תיקון מספר 7 ותיקון מספר 8. הוועדה

פנתה לוועדת הכנסת, ובקשת המיזוג אושרה ב- 11 בנובמבר, בהתאם לסעיף 122 לתקנון

הכנסת. האם אפשר להתקדם עם העניין בנושא הזה?

אתי בנדלר;

אני רוצה להזכיר לוועדה היכן אנו עומדים. כפי שיושב הראש אמר, ועדת הכנסת

אישרה את מיזוג שתי הצעות החוק, ולמעשה את הדיון בהצעת חוק רשות הדואר, תיקון

מספר 8, האחריות לחבילות בין-לאומיות- הוועדה סיימה.

אנחנו גם התקדמנו בצורה מאד משמעותית בהצעת חוק רשות הדואר, תיקון מספר 7.

למעשה סיימנו את הדיון ברוב הסעיפים שבו, פרט ל- 2 או 3 נקודות שהוועדה צריכה

להכריע בהן היום. מייד כשהוועדה תגמור את דיוניה בעניין, אפשר יהיה להעלות את

ההצעה לקריאה שנייה ושלישית.
היו"ר אבי יחזקאל
אז בואו נשתדל היום להחליט.
אתי בנדלר
הסוגיה הראשונה היא בסעיף 1 (1) להצעת החוק, קיימת הגדרה של גוף ציבורי,

ובפיסקה (2) מוגדר "גוף ציבורי" כ- "רשות מקומית ותאגיד מטעמה, לענין שירותים שהם

נותנים לציבור". התעוררה שאלה- מה הוא "תאגיד מטעמה". חבר הכנסת אלי גולדשמידט,

שהיה נוכח בישיבת הוודעה הקודמת הציע שזה יהיה- תאגיד בשליטתה, וכך אושר, אבל

למעשה, התבקשנו להמציא עוד הצעת נוסח לנושא הזה.

קיבלתי בזה הרגע הצעה, מעורכת הדין יעל אחילאה ממשרד המשפטים, שנראית לי לא

כל כך טובה. אני מציעה שהיא תציג אותה.
יעל אחילאה
דיברנו ביננו במשרד, וגם התייעצתי עם רשות הדואר ומשרד התקשורת, וחשבנו שצריך

למצוא איזון בין תאגידים שהם ממש תאגידים עירוניים, שהם בשליטת רשות מקומית, לבין

תאגידים, שלפעמים לא נכנסים להגדרה של תאגיד עירוני, ובכל זאת נותנים שירותים

לציבור, כשמדובר, בדרך כלל, בשיתוף בין הרשות המקומית לגופים אחרים. לפעמים גופים

אלה הם גופים ציבוריים אחרים, כמו הברות ממשלתיות, או תאגידים, ולכן חשבנו, שאם

יש בידי הרשות המקומית לפחות שליש בתאגיד, או בכוח ההצבעה בו, או שהיא משתתפת

בהנהלתו, ומדובר בשירותים בעלי אופי ציבורי, נראה לנו שזו הגדרה מתאימה.



אתי בנדלר;

אני רוצה להזכיר לשם מה אנו נזקקים בכלל להגדרת גוף ציבורי. הגדרה של גוף

ציבורי בהצעת ההוק הזו נכנסה כדי להרחיב את הגופים שלהם רשאית רשות הדואר לתת

שירותים. אני מזכירה שהיו כאן הרבה מאד גופים מהסקטור הפרטי שהתנגדו נמרצות

לעניין הזה, בטענה שזו פגיעה בתהרות.

ככל שהגדרה של גוף ציבורי תהיה רחבה יותר, תהיה רשאית רשות הדואר ליגת אותם

שירותים לכל מי שנכנס להגדרת גוף ציבורי, וכמובן, כתוצאה מכך, התחרות החופשית, עם

כל הטענות שהיו בקשר לכך, אולי תיפגע יותר.

יש בפקודת העיריות הגדרה, או סעיף, המתייחס לסמכויותיה של עיריה, ובין יתר

הסמכויות- "ליסד חברה, אגודה שיתופית, או כל אגודה אחרת, לכל מטרה שהיא בגדר

סמכויות העיריה ותפקידיה, לרכוש מניות או ניירות ערך או זכות הנאה אחרת של כל

חברה, אגודה שיתופית, או אגודה אחרת, שמטרותיה מסייעות, לדעת המועצה, להשגת כל

מטרה כאמור, ולנהוג בדרך - - -". דהיינו, קודם כל רשאית העיריה להתקין תאגידים.

סעיף 249 א לפקודת העיריות קובע כאמור: "פעלה העיריה על פי סמכויותיה לפי סעיף

249 (30)"- אותו הסעיף שמסמיך אותה להקים תאגידים- "והוקמה חברה, עמותה, אגודה

שיתופית או אגודה אחרת, שמטרותיה, במסגרת סמכויות העיריה ותפקידיה, ויש בידי

העיריה לפחות מחצית ההון או מחצית מכוח ההצבעה בתאגיד כאמור (להלן: תאגיד עירוני)

יחולו הוראות אלה". אני לא קוראת את המשך הסעיף.

יש כאן הגדרה של תאגיד עירוני, שזה, בעצם, כל צורת התאגדות שהיא, שיש בידי

העיריה לפחות מחצית מכוח ההון או מחצית מכוח ההצבעה באותו תאגיד, ואותו תאגיד

אמור למלא תפקידים שהוטלו על העיריה. לכן, אם הבנתי את דברי ההסבר שלוו להצגת

הצעת החוק- נדמה לי שלכך מתכוונים כשמדברים כאן על "תאגיד מטעמה" או "וזאגיד

בשליטתה" או מה שלא יהיה, בהגדרת גוף ציבורי. נדמה לי שראוי דווקא לצמצם את זה

לעניין הזה, ולא לאפשר כל תאגיד שלעיריה יש איזשהו עניין בו.
יעל אחילאה
מה שאנו הצענו זה לא בדיוק - כל תאגיד שלעיריה יש עניין בו- אבל אפשר לשנות

שבמקום שליש שזה יהיה מחצית, ולמחוק, אולי, את: "משתתפת בהנהלתו".
אתי בנדלר
אז יש הגדרה: "תאגיד עירוני" כמשמעותו בפקודת העיריות.
יעל אחילאה
אני לא בטוחה שזה מתאים גם למועצות מקומיות, אני רוצה לבדוק זאת.
אתי בנדלר
אני רוצה שיהיה ברור שמדובר בתאגיד שהוקם על ידי רשות מקומית, ושלפחות מחצית

מהון המניות או מכוח ההצבעה הוא בידי אותה רשות, ושאותו תאגיד ממלא תפקידים

שהוטלו על הרשות המקומית. אלה האלמנטים שצריכים להיות. את ההגדרה המדויקת יותר

נמצא מאוחר יותר, אם זה מה שיוחלט על ידי הוועדה.
היו"ר אבי יחזקאל
בסדר גמור. מאושר.
אתי בנדלר
הנושא הנוסף שנותר פתות- בסעיף 1 (3), יש הגדרה של מדריר דואר. לפי סעיף 120

לחוק, מדריך דואר כולל גם את הכללים שהמועצה קובעת, שיש בהם הרבה נורמות

ציבוריות. בישיבה הקודמת החליטה הוועדה שלעניין הגדרת מדריך הדואר, או במקום אחר

בחוק, ייאמר שאת הכללים תהיה חובה להעמיד לעיון הציבור בכל סניף דואר. היועץ

המשפטי של רשות הדואר, עורך הדין ישראל איתן, היושב כאן, פנה אלי במכתב לאחר

הישיבה, וביקש שהוועדה תאשר תיקון למה שאושר כאן. התיקון יהיה שהכללים יהיו

פתוחים לעיון הציבור, אך לא יצוין איפה. כדאי שהוא יסביר את הצעתו, ושהוועדה

תכריע.
ישראל איתן
לפי מיטב זכרוני, העליתי את זה בדיון, כי ההפרדה שיש כרגע, בין הכללים לבין

יתר הדברים שנכללים במדריך בעצם לא קיימת. בפועל, אני לא יכול כרגע לעשות אבחנה

והפרדה במסמך בין הכללים שאמורים להיות כלולים במדריך, לבין יתר הוראות המדריך.

המדריך הוא מעין תנ"ך שכולל את כל ההוראות, כולל גודל דבר הדואר, איפה צריך להיות

תלון הניילון של המעטפה, וכן הלאה. לכן, טכנית ומעשית- אי אפשר לעשות את האבחנה

הזו.
אתי בנדלר
לא, לא. אני מדגישה: מה שהותלט בוועדה, זה שהכללים פתותים לעיון הציבור

ויעמדו לעיון בכל סניף דואר. אין מחלוקת שאנו מדברים כרגע על הכללים, ולא על

המדריך.
ישראל אית1
אז אני אומר: מצד אחד יש לי בעיה עם ההפרדה, ומצד שני- אני רוצה להרחיב.

הצענו שלא נעשה אבחנה בין הכללים לבין דברים אחרים שכלולים במדריך, ושחשיבותם

לציבור הרחב שווה באותה מידה. יתרה מזו- לא ניתן לעשות את האבחנה כרגע. אין לי

כרגע פורמט של כללים בלבד. אני גם לא יכול לבצע פורמט כזה.
היו"ר אבי יחזקאל
אני בעד פרסום. ניתן לך את האפשרות לברור מה הם הכללים. אם תבוא בעוד

שבועיים לוועדה, ותגיד שהנהלת רשות הדואר החליטה שאלה הכללים הראויים לפרסום

בכל סניף דואר, לא כריב על כך.
ישראל איתו
הבעיה היא, שכאשר אתי בנדלר אומרת "כללים", יש לזה הגדרה בחוק, זה לא מה

שהנהלת רשות הדואר מחליטה. אין לי שני מדריכים, אחד שכולל כללים ואחד שלא.



הצענו שיהיה כתוב בחוק, שהמדריך כולו יהיה פתוח לעיון הציבור הרחב. אין לנו כרגע

מדריך בכל סניף דואר - -
היו"ר אבי יחזקאל
אז ניתן לכם פרק זמן מסוים. תודיע לוועדה שבעוד כך וכך שבועות או חודשים - - -
ישראל איתו
דובר על אפריל. יש עוד בעיה שהעלנו- בעיית העדכון.
משה טרי
לנגד עיננו צריכים לעמוד הצרכים של הציבור. אני משוכנע ללא כל ספק שמדריך

הדואר לא מעניין את הציבור.
היו"ר אבי יחזקאל
נאמר שאי אפשר להפריד.
ישראל איתו
את הציבור מעניין הצד הטכני: תעריפים, משקלות וכן הלאה.
היו"ר אבי יחזקאל
בסדר. אם אתם תוכלו, אחרי שנאשר את התקנות, להגיד לנו מה אתם מעריכים

שראוי לפרסם בכל סניף דואר- נביא את הדברים לאישור. האם דבר מה אפשרי?
אתי בנדלר
לא. אני צריכה את הנוסח לקראת הקריאה השנייה והשלישית, אחרת אני לא

יודעת מה - - -
היו"ר אבי יחזקאל
אז איך אנו מוצאים פתרון? אפשר לומר שיפורסמו חלק מהכללים והתקנות - - -
ישראל איתו
שייקבעו בהמשך.
אתי בנדלר
אולי אפשר לומר שהכללים יהיו פתוחים לעיון הציבור במקומות ובדרך שתאשר

ועדת הכלכלה? או- שתקבע המועצה באישור ועדת הכלכלה? אז זה ייתן לכם עוד איזשהו

פסק זמן להחליט איפה ומתי. זה ייתן את הכלי.
אברהם מנצורי
אם את אומרת כללים או חלקם, אנחנו יכולים - - -
אתי בנדלר
לא. ברור שמדובר בכל הכללים, לא בתלקם.
ישראל איתו
אבל יש לנו בעיה עם הכללים. חוק רשות הדואר קובע שמועצת הרשות היא בעלת

סמכות לקבוע כללים. בערב הקמת רשות הדואר, לפני עשר שנים, היה מדריך דואר, שכלל

את כל התורה. מה שעשתה אז מועצת רשות הדואר, באישור שר התקשורת- היא קבעה

שבמקום לפרסם מדריך חדש עם כללים, המדריך דאז כולל בחובו את הכללים. לא הוגדר

מה מתוך המדריך הוא כללים, ומה בתוך המדריך הם הוראות טכניות. לכן, אני לא יודע

לעשות היום את האבחנה. גם מועצת רשות הדואר, אם היא תיכנס היום לתהליך של

קביעת כללים מחדש, או של אבחנה בין כללים ומה שאינם כללים- זה סיפור של שנים.

מה הצעתי? שבסעיף 120 בחוק, שמתייחס למדריך, יתווספו המילים: "מדריך

הדואר יהיה פתוח לעיון הציבור". בלי לעשות אבחנה - - -. אין חובה לציין בחוק מה יהיה

המקום בו המדריך יהיה פתוח לעיון הציבור הרחב. כתבתי שבדעתנו להפיץ מדריך דואר

חדש, עד לחודש אפריל. אנו מתביישים במדריך, כפי שהוא נראה כרגע, אך הפקת מדריך

חדש היא עבודה לא פשוטה. מדובר על מאות, אם לא אלפי עותקים. לדעתנו, עד לחודש

אפריל נוכל להפיץ את המדריך החדש, שכולל כללים, וגם מה שאינו כללים- כל מה

שמעניין את הציבור הרהב. עד חודש אפריל נפיץ אותו ב- 700 יחידות דואר, עם כוונה

להפיץ אותו לכלל היחידות של רשות הדואר, שמספרן יותר ב- 700.
לאה ורון
כמה סך כל יחידות הדואר, כולל סוכנויות דואר ודואר נע?
אברהם מנצורי
בין 800 ל- 850.
היו"ר אבי יחזקאל
אתה אומר שאתה מתכוון להפיץ באפריל מאות יחידות - - -
ישראל איתו
עד אפריל.
היו"ר אבי יחזקאל
מצדי- גם עד מאי. אתה אומר ' אני ממילא עומד להכיו עוד עותקים, אלפי עותקים,

וגם לדואר נע. יפה מאד.
משה טרי-
זה לא מעניין את הציבור.
אתי בנדלר
את הציבור מעניינים אלמנטים מסוימים שבתוך המדריך. יש לבם בעיה טבנית

שאתם לא יבולים להפריד בין מה שמעניין את הציבור לבין מה שלא מעניין.
משה טרי
למה אי אפשר לבתוב שבבל בית דואר, בבל סניף דואר, יעמדו הכללים, או חלקם,

כפי שייקבע בהמשך?
ישראל איתו
בי נצטרך להיבנס לדיון במועצה על הגדרת הבללים. ברגע המדריך בולל את

הכללים, אך אי אפשר להצביע מה הם בללים ומה לא.
היו"ר אבי יחזקאל
אולי זה יעלה את מעמד הרשות, אם יהיו דיונים שבהם תוכלו לקבוע מה מוגדר

בכללים.
ישראל איתן
אני מסכים אתך.
היו"ר אבי יחזקאל
אתה רוצה לקבוע שהבללים יהיו--- הצעתי הצעה שהיא על דעתו של משה טרי,

שהבללים, או דברים אחרים שיימצאו לנבון בראויים - - -
אתי בנדלר
מה שכבר ברור הוא שהכללים, ולא חלק מהם, צריכים להיות פתוחים לעיון

הציבור, ועל זה אין מחלוקת. השאלה היא אם צריך לציין היכן הם יהיו פתוחים לעיון

הציבור. נראה לי שזו השאלה היחידה שבמחלוקת.

לא מצאתי דוגמה בחקיקה לכך שאומרים באופן כללי שדבר יהיה פתוח לעיון

הציבור, ולא מגדירים שום מקום בו זה יהיה. אתה יכול לומר שההגיון אומר שאם יפנה



אדם לסניפים מרכזיים של הדואר שם זה יימצא. הצעתי לה אם אתה זוכר, שייכתב :

"בסניפי הדואר המרכזיים". אמרת שאין לכם הגדרה מה הוא סניף דואר מרמי. צריך

שייכתב דבר כלשהו בענייו הזה.
היו"ר אבי יוחקאל
יש פתרון לדברים ששלושתנו מציעים?
ישראל איתו
קודם כל, ברור לחלוטין, שאת האבחנה בין כללים לבין מדריך דואר, אי אפשר

לעשות. לכן ההתייחסות בחוק צריכה להיות למדריך הדואר.
אתי בנדלר
אני מציע שנתייחס בחוק לכללים בלבד, כי במשך הזמן אתם תעשו את האבחנה,

ואני מניחה שלא תרצו לבוא אז לתיקון החוק.
ישראל איתו
אם יהיה כתוב בחוק, שחה שיהיה פתוח לעיון הציבור הרחב הוא כללי המועצה,

ויפנה אלי אזרח וירצה שיעמידו לעיונו את כללי המועצה - - -
אתי בנדלר
תעמיד את המדריך לעיונו.
ישראל איתו
זו סתם אמירה, שאין מאחוריה כלום. אנו ממילא מפיקים את המדריך. הוא יהיה

פתוח לציבור הרחב. הוא יוכל לעיין בו בבתי הדואר. תינתן לנו תקופת היערכות לכך. יש

לנו כרגע מדריך ישן ולא מעודכן. יש לנו עכשיו בעיה של עדכון המדריך.
אתי בנדלר
אני רוצה לקרוא, ברשותך, את סעיף 120 לחוק, שעניינו בפרסום הכללים. סעיף
קטן א' אומר
''המנהל יוציא מדריך דואר, שיכלול, בין היתר, את הכללים, שנקבעו לפי

סעיף 22" את המילים "שנקבעו לפי סעיף 22", בהתאם להצעה שאנו דנים בה- הורדנו.

כתוב בפירוש שהמדריך כולל את הכללים. בי- "כללים שפורסמו במדריך הדואר, תתילת

תוקפם ביום פרסומם, אם אין בהם הוראה אחרת בעניין זה". אז זה כולל את עניין העדכון.

תפרסם את זה עם תאריך נדחה. גי- "הכללים אינם טעונים פרסום ברשומות''. הייתי
מוסיפה כאן
"אך הם יהיו פתוחים לעיון הציבור" ושלוש נקודות- היכן שתנחו אותי. את זה

אפשר להוסיף לתיקון הזה שאני מוסיפה עכשיו. אפשר להוסיף: תחילתו של סעיף זה מיום

כך וכך, ואז לנקוב בתאריך נדחה. אני רק צריכה לדעת מה הוא.
היו"ר אבי יחזקאל
אז קודם כל בסניפי הדואר - - -
אברהם מנצורי
בבתי הדואר.
אתי בנדלר
אם כך, אנחנו נותקנים, שבסעיף 120 ג' בסופו יבוא: ''והם יהיו פתוחים לעיון

הציבור בבתי הדואר".
קריאה
מה ההגדרה של "בית דואר"?
פרלי שר
יש "בית דואר", אבל הוא - "מבנה או מקום אחר, לרבות תיבת דואר, המיועד

לקבלת דבר דואר, העברתו או מסירתו".
אתי בנדלר
לא. זה ודאי שלא.
משה טרי
זה בולל גם תאי דואר.
פרלי שר
אולי שרשימת בתי הדואר תיקבע על ידי המועצה?
ישראל איתו
הבוונה שלנו היתה שבכל ישוב, לפהות בבית הדואר המרמי, אבל אין לנו הגדרה

כזו. בכל ישוב יש בית דואר ויש סניפי דואר. בבית הדואר זה יהיה. אנו שואפים שזה יהיה

גם בסניפי הדואר. נתנו הוראה להנפיק גם להם, אבל אני לא יודע מתי זה יבוצע.
פרלי שר
אני מציעה: "רשימת בתי הדואר באישור המועצה". אי אפשר להגיע לוועדת

הכלכלה עם רשימת בתי דואר.
אתי בנדלר
לא. אני גם לא מעונינת שכך יהיה.
היו"ר אבי יחזקאל
באיזו תדירות מעדכנים את הכללים?
ישראל איתו
זה כל העניין. הכללים עצמם אל מתעדכנים בתדירות גדולה, אבל המדריך עצמו,

שכולל בחובו, כמו שאמרתי קודם- הרבה דברים שהם מעבר לכללים- מתעדכן כל הזמן.

אלו הם הדברים שמעניינים את הציבור הרחב.
היו"ר אבי יחזקאל
זאת אומרת שתמיד יהיו ארבעים עמודים של כללים שיכולים - - -
ישראל איתו
איו אנו מעדכנים היום? אנו מעדכנים באותם מקומות שיש בהם מדריכים, ואנחנו

גם תולים הודעה לציבור, על כל שינוי שנוגע לציבור הרחב- אם בהגדרה של דברי הדואר,

או בתעריפים.
היו"ר אבי יחזקאל
אני חייב לגמור את העניין, ונראה לי שאתה לא עתר לי.
ישראל איתן
למה? אני עתר לו לארגן פתרון.
משה טרי
"בתי הדואר, כפי שייקבע" - - -
לאה ורוו
למה הכוונה? בהגדרה זה כולל גם תאי דואר.
משה טרי
זה הסניף המרכזי בכל ישוב.
פרלי שר
האם נופנה לאישור של גוף נוסף, שהוא זה שייקבע את הרשימה? ואז לא תהיה

בעיה - - -
היו"ר אבי יחזקאל
נשאלה שאלה- בירושלים, למשל, יש בית דואר מרמי אהד. האם המדריך יהיה

פתוח לעיון רק שם?
פרלי שר
לפחות.
ישראל איתן
הכוונה היא להפיץ את זה בבל - - -
היו"ר אבי יחזקאל
אם זו הכוונה, אז תגיד לי - בעוד שנה. אתן לו שנה. אתה עבשיו מדבר כמשפטן,

אל תדבר על בעיות תפעול.
ישראל איתו
מה שמטריד אותי עכשיו הוא לא המיקום. זה יהיה בכל בתי הדואר. הבעיה שלי

היא העדכון. אני חושש שברגע שאתה קובע, יבוא אזרת לסניף דואר מסוים, ויהיה בו

מדריך לא מעודכן, הרי שבעצם לא מילאתי הוראה.
היו"ר אבי יחזקאל
הרי יש קלסרים של מדרכים. יבוא מנהל הסניף ויחליף את העמוד שדורש את

העדכון. כבר היו המצאות יותר משוכללות מאלה. האם אין לך קשר עם מנהלי הסניפים?

אני רוצה שיהיה הגיון קצת יותר מבריא. יש כאן גישה צרכנית שאומרת- אתה רוצה לעדכן,

אתה בעד? תגיד לי כמה זמן נחוץ להיערכות כזו. מה הבעיה לעדכן בכל פעם עמוד מה או

אחר?
משה טרי
אם כך- תן לנו אורכה קצת יותר גדולה.
היו"ר אבי יחזקאל
בסדר.
משה טרי
בסדר, בכל סניף דואר.
אתי בנדלר
בכל סניף דואר, ותחילתה של הוראה זו- ממתי?
משה טרי
ביוני.
אתי בנדלר
ב- 1 ליוני? אתמ רוצים שנקבע 30 ביוני, כדי להיות בטוחים? אם כך- "בסניפי

הדואר''. מסוכם שתחילתה של הוראה זו- מיום 30 ביוני.

הנקודה האחרונה שנשארה פתוחה, למיטב זכרוני, היא סעיפי העונשין. העליתי

תמיהות בעניין הזה, ולאחר שקיבלתי מכתב מגלוריה וייסמן ממשרד המשפטים, הממונה

על העניין, התמיהות שלי נמוגו כלא היו. כיוון שהוועדה אישרה שינויים היא צריכה לקבל

החלטה שמבטלים את השינויים אם מאשרים את הנוסח שהוצע בהצעת החוק.

סעיף 9 להצעת החוק- מוצע לתקן את סעיף 102 לחוק העיקרי, שעניינו שימוש

בבול משומש. הוצע שכותרת הסעיף תהיה: ''ביול שלא כדין'' במקום ''שימוש בבול

משותף''. זה אושר. בפסקה 2 הוצע להוסיף פיסקה נוספת: ''מי שעשה אחת מאילה, דינו

מאסר של שישה חודשים''. פיסקה 3: ''השתמש בבולים או בדברי בולים שלא הונפקו כדין

או שלא אושרו, תוך הימנעות מתשלום דמי דואר''. בהתאם להצעתי, אישרה הוועדה
להוסיף את המילים
''ביודעו שהם הונפקו שלא כדין".

גלוריה וייסמן, ממשרד המשפטים, שכאמור, היא ראש תחום משפט פלילי, הפנתה

את תשומת לבי לכך שהמילים " ביודעו" או ''ביודעין" מיותרים. בתיקון לחוק העונשין

נקבע מפורשות שאדם מבצע עבירה רק אם עשה אותה במחשבה פלילית, זולת אם נקבע

בהגדרה כי רשלנות היא היסוד הנפשי הדרוש לשם התהוותה, או שהעבירה היא מסוג

העבירות של אחריות קפידה, דהיינו, המילים ''ביודעין" בעצם מיותרות. היא מציעה

להשאיר את הנוסח שהוצע בהצעת החוק, ומאידך, לתקן בסעיף 102 בפסקה 2 הקיימת,

שיש כאן עבירה "השתמש ביודעין לצורך תשלום דמי דואר בבול דואר - - - " - למחוק כאן

את המילה "ביודעין", כדי שתהיה אחידות.
יעל אחילאה
אותו דבר קיים בסעיף 101 א'- "דינו מאסר שישה חודשים".
אתי בנדלר
היא אומרת שהמילה "ביודעין" פשוט מיותרת היום. אני מציעה לוועדה לקבל את

זה, ולמחוק את המילה "ביודעין".
היו"ר אבי יחזקאל
קיבלנו את זה.
לאה ורוו
גם בסעיפים הנוספים?
אתי בנדלר
כן. גם בסעיפים הנוספים, ודאי, בדי שתהיה אחידות.

בסעיף 10 להצעת החוק הוצע להוסיף סעיף הדן בהפרת איסור הנפקת בולים:

"המנפיק בול שלא אושר כאמור בסעיף 1, והנחזה לציין תשלומם של דמי דואר, או המנפיק

דברי בולים שעליהם מוטבע בול, כאמור, דינו מאסר שנה אחת". גם כאן יש התייחסות של

גלוריה וייסמן לנושא החזקה. היא מגדירה מדוע החזקה הזו מאד תשובה. היא אמרה שהם

נתקלו בעבר בבעיות שלמשל הונפקו בולים שהיה כתוב עליהם "מדינת יהודה", אם אני

זוכרת נכון, והסתבר שזו לא היתה עבירה פלילית. הדואר קיבל אותם כי לא שמו לב שלא

היה כתוב שם "מדינת ישראל", אלא "מדינת יהודה", ובכך לא היתה שום עבירה פלילית.

בדי לא לאפשר מקרים כאלה היא מציעה לקבוע את זה כעבירה פלילית בחוק רשות

הדואר. אני, כמובן, מצטרפת להמלצתה.
היו"ר אבי יחזקאל
גם אני. מישהו מתנגד להמלצה? -לא.
אתי בנדלר
יש לנו עוד את סעיף 12, ואת העניין שבסעיף 4, אני רוצה להפנות את תשומת הלב

שיש חוב של רשות הדואר להביא רשימה של שירותים שמשרד התקשורת נתן ערב הקמת

הרשות.
ישראל איתו
אני מוכן לקרוא זאת.
אתי בנדלר
אם יושב הראש יסתפק בכך - בבקשה. הוא ביקש זאת בישיבה הקודמת כדי

שהוועדה תדע מה היא למעשה מאשרת. מה אומר הסעיף הזה? שהרשות רשאית להמשיך

לתת שירותים שנתן משרד התקשורת בבתי הדואר או באמצעותם ערב הקמת הרשות.
היו"ר אבי יחזקאל
קרא את הרשימה, בבקשה.
ישראל איתן
1. שירות שיוזות טלפון מיחידות הדואר 2. מכירת אסימונים 3. הפצת מדריכי טלפון

4. הצכת חוכרות מכתים מטעם נציכות שירות המדינה 5. מכירת שטרי חוב ובולים של

משרד האוצר.
לאה ורוו
למה בסניפים של רשות הדואר אין מדריכי טלפון של כל הארץ, אלא רק של אותה

עיר.
ישראל איתו
זה שירות שניתן על ידינו ל "בזק''.
משה טרי
יש כאן גם שאלה של מקום, חה גם לא אסתטי. אנו מנסים למצוא פתרון שיהיה

סביר.
אתי בנדלר
שיהיו עותקים לא לחלוקה או הפצה, אלא רק לעיון.
משה טרי
אם זה רק לעיון - אין בעיה. אנשים רוצים גם לקחת עותקים הביתה.
ישראל איתו
צריר לשים לב לאבחנה- אנו רשות הדואר, לא "בזק". המדריכים האלה הם של

"בזק".
אברהם מנצורי
העניין הזה הוא לחלוטין באחריות "בזק".
לאה ורוו
ודאי נעשו איזה שהם הסכמים עם תברת ה "בזק". כרגע זה שירות לקוי.
אברהם מנצורי
אני מוכן לברר את העניין. זה בהחלט יהיה בבדיקה.
היו"ר אבי יחזקאל
בסוגיית השירות- משפטית כולם צודקים, אבל הגישה היא: למה לא?
ישראל איתו
אנחנו בעד. אתם הם אלה שאומרים לנו כל הזמן שהמוטו הוא לא להחיל או להטיל

על הרשות דברים, שבעצם החוק - - -
אתי בנדלר
סליחה. אתם הגעתם לאיזה שהוא הסכם עם חברת "בזק".
משה טרי
אנחנו עושים כל דבר, ונפיץ כל דבר, כדי שיהיה שירות שימשוך את האזרחים

לסניפי הדואר. זו הגישה.
יעל אחילאה
רציתי להפנות את תשומת לב הוועדה לסעיף השני במכתב שהעברתי הבוקר,

שכנראה לא הגיע. רצינו לבקש שבפסקה 4, בהגדרת "גוף ציבורי"- מדובר ברשימה של

גופים ומוסדות שנותנים שירותים לציבור, שמאשר השר. רצינו להוסיף, על מנת לידע את
הציבור
"הודעה על אישור גוף, כאמור, תפורסם ברשומות". אנחנו חושבים שזה יוסיף.
ישראל איתו
אני לא מתנגד לזה.
אתי בנדלר
מאושר?
היו"ר אבי יחזקאל
מאושר.
אתי בנדלר
כהשלמה לאותו סעיף 4 להצעת החוק, שקראתי קודם, ורשימת השירותים שעורך

הדין ישראל איתן הקריא, שרשות הדואר נתנה ערב הקמתה, בא סעיף 12 להצעת החוק
ואומר
"תחילתו של סעיף 4 ביום א' בניסן התשמ"ז, 31 במרץ 87 - אני מבינה שזה מועד

הקמת רשות הדואר. אם אנו רוצים לאשר שכל הפעולות האלה הן חוקיות, צריך לתת לזה

תוקף מאז הקמת רשות הדואר.
ישראל איתן
כן.
לאה ורוו
הסעיפים של תיקון מספר 8 אושרו בישיבה הקודמת.
היו"ר אבי יחזקאל
סעיף-12 אושר, סעיף 13 - אושר.

תודה רבה לכולכם, הישיבה נטולה.

תישיבה ננעלה בשעה 10:20

קוד המקור של הנתונים