ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 22/12/1997

תקנות רשות הדואר (דרכי השירות הבולאי) (תיקון), התשנ"ח-1997; תקנות רשות הדואר (תשלומים בעד שירותי הרשות לפי סעיף 37(א) לחוק), התשנ"'ח-1997

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע עשרה

מושב שלישי



נוסת לא מתוקן



פרוטוקול מסי 194

מישיבת ועדת הכלכלה

שהתקיימה ב', כ"ג בכסלו התשנ"ח. 22.12.1997. בשעה 30;11
נכחו
הברי הוועדה; היו"ר אבי יחזקאל

אליעזר זכדברג

גדעון עזרא
מוזמנים
דן רוזן, מנכ"ל משרד התקשורת

עו"ד שריל קמפינסקי, הלשכה המשפטית, משרד התקשורת

עו"ד עפר וייס, הלשכה המשפטית, משרד התקשורת

אבי גבאי, אגף התקציבים, משרד האוצר

ליאור ברון, אגף התקציבים, משרד האוצר

משה טרי, מנכ"ל רשות הדואר

הרצל בר-מג, סמנכ''ל תפעול, רשות הדואר

אברהם מנצורי, סמנכ"ל כטפים, רשות הדואר

ויקטור מיכה, טגן מנהל אגף כטפים כלכלה ובקרה, רשות

הדואר

עו"ד ישראל איתן, רשות הדואר

טיגל גליל, דוברת רשות הדואר

פרלי שר, רשות הדואר

עמי יכין, יו"ר אירגון המו"לים (עיתון הורים וילדים),

איגוד לשכות המטחר

עידו קליר, מרכז אירגון המו"לים, איגוד לשכות המטחר

יוטף שא נט, מנכ"ל הרשות להגנת הצרכן

עו"ד שמואל הירש, האיגוד לדיוור ישיר

שי צור, האיגוד לדיוור ישיר

הדר תיכון, האיגוד לדיוור ישיר

דיטה קול-רומן, "ארץ וטבע"

ידין רומן, "ארץ וטבע"

הרצל מוכתר, מנכ"ל המרכז לעיוור בישראל

רינה קצנטיני, המרכז לעיוור בישראל

שרה זילברשטיין, מנכ"ל מגזר ההתנדבות והמלכ"רים

יגאל ירדני, מגזר ההתנדבות והמלכ"רים

מנחם בלונדר, מנכ"ל מירב, תעשיות הפקה בע"מ
יועצת משפטית
אתי בנדלר
מנהלת הוועדה
לאה ורון
נרשם על-ידי
חבר המתרגמים בע"מ

סדר היום

1. תקנות רשות הדואר (תשלומים בעד שירותי הרשות לפי סעיף 37(א)

להוק), התשנ"ח-1997.

2, תקנות רשות הדואר (דרכי השירות הבולאי) (תיקון), התשנ"ה-1997.



1. תקנות רשות הדואר (תשלומים בעד שירותי הרשות לפי סעיף 37(א)

לחוק), התשנ''ח-1997.

היו"ר אבי יחזקאל; אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה בנושא

תקנות רשות הדואר.

דן רוזן; אני אציג את הנושא מאוד בקיצור ואשאיר זמן

לשאלות ותשובות.

אנחנו מבקשים להעלות את תעריפי רשות הדואר ולעשות מספר תיקונים טכניים

בתקנות, בעיקר בנושא השירות הבולאי. המדד עלה ב-9.4 אחוז מאז ההעלאה

האחרונה ברשות, ואנחנו מציעים להעלות תעריפים בשיעור ממוצע של 6.5

אחוזים, כאשר את מירב ההתייעלות אנחנו משיתים על המכתב הרגיל בארץ.

יתר התיקונים הם תיקונים טכניים והם לא דברים מהותיים. יש לנו בעיה עם

הגדרה טכנית בתעריף למנוי שנתי לשירות הבולאי שצריך לאשר אותה שתהיה

בתקנות.

גדעון עזרא; תן לנו יותר הסברים.

דן רוזן; המדד עלה מאז ההעלאה האחרונה בתעריפי רשות

הדואר ב-9.14 אחוזים. אנחנו מבקשים להעלות

את תעריפי רשות הדואר בשיעור ממוצע של 6.5 אחוזים. בנוסף להעלאת

תעריפים, אנחנו מבקשים מספר תיקונים טכניים שאין בהם שינוי מהותי.

העלאת התעריפים בשיעור ממוצע של 6.5 אחוזים, היא לא מתחלקת שווה על כל

שירותי רשות הדואר. השירות שהוא המוני, המכתב הרגיל בארץ, אותו אנחנו

מעלים רק ב-5.4 אחוזים.

זו תמצית הבקשה שלנו.

היו"ר אבי יחזקאל; ברשותך, אני מבקש מספר הערות ומספר שאלות.

משת טרי; אולי לפני כן אני אומר כמה מילות רקע.

מעבר למה שאמר מנכ"ל משרד התקשורת, צריך

לזכור שישנה נוסחה שנקבעה, איך יהיה המנגנון של העלאת התעריפים,

והנוסחה הזו מורכבת למעשה מסל של עלויות השכר או הרכב השכר ברשות ומדד

הדולר. לפי זה, כך אנחנו עושים כל שנה, אין בדבר הזה כל דבר חריג.

חשוב לי להדגיש בפניכם שרשות הדואר היא גוף עסקי, כאשר משיתים עלינו את

ההתייעלות. כל מה שאנחנו עושים, אחרי כל ההתייעלות, מנסים להצדיק את

ההוצאות שלנו שהן הוצאו נכבדות מאוד, כאשר קצב העלויות הוא הרבה יותר

גבוה. אם אנחנו מסתכלים אחורה, כמה העלינו את התעריפים בחמש השנים

האחרונות, מאז שקמה הרשות, זה לפחות ב-30-40 אחוזים מתחת למדד במונחים

ריאליים. אני חושב שפה זה המינימום ההכרחי כאשר אנחנו ספגנו את כל

ההתייעלות והלכנו לקראת הרבה גורמים, ואנחנו מבקשים זאת בסוף השנה.

יש לזכור שאנחנו מעבירים למדינה כ-90 מיליוני שקלים וזה במלואו צמוד

למדד. מה שאנחנו מבקשים כאן זה באמת את המינימום הנדרש.

היו"ר אבי יחזקאל; כמה ההעלאה הזו אמורה להכניס לרשות כתוספת?



משה טרי; תלוי מה יהיה בשנה הבאה.

אברהם מנצורי; 4.5 מיליוני שקלים לחודש.
היו"ר אבי יחזקאל
כ-50 מיליוני שקלים בשנה.
אברהם מנצורי
כן, בערך.

מנחם בלונדר; אני מנהל חבו-ת "מירב" שמוציאה לאור היום

עשרה עיתונים, ואני משלם 100 אלף שקלים

בחודש כהוצאות דואר. אנחנו גופים עסקיים. אם מדובר בגוף עסקי, אנחנו

מצפים מגוף עסקי להתייעל לא על-חשבון זה שהוא מעלה מחירים. יש לי 1,200

לקוחות בישראל שלאף אחד לא הצלחתי כבר שנתיים להעלות את המחיר, אלא

להוריד אותם. אני מחזיק היום קרוב למאה עובדים, ואני אולי לא מעביר

לממשלת ישראל ישירות את הכסף, את ה-90 מיליון, אבל אני מעביר לממשלת

ישראל מסים כדת וכדין עבור כל העובדים שלי. אני מוכן ורוצה אפילו

שהוועדה תיקח את הדוחות של רשות הדואר ותנתח אותן ותראה כמה הם אמורים

להרוויח, כמה הם הרוויחו השנה או בשנה קודמת, וכמה הם אמורים להרוויח

בשנה הבאה שלא אמורה להיות שנה טובה. אנחנו השנה לא הרווחנו אלא

הפסדנו. אני מביא היו כסף מביתי כדי להחזיק את העובדים בחברה. אני

מתייעל. אני עובר סירה למקום יותר זול ומרוחק יותר, אני רץ לעירייה

לבקש תוספת וכוי.

אנחנו מבקשים שלושה דברים ואני אסביר אותם. האחד, קודם כל לעכב את

העלייה הקרובה כי היא לא תביא את הדואר להפסדים - היא אולי לא תביא

אותם לרווחים יותר גדולים - עד שיחליטו כמה צריך, אם צריך. יש דואר

פרסומי שמשלם שלושים אחוז פחות מאיתנו.
היו"ר אבי יחזקאל
מה זה דואר פרסומי?

מנחם בלונדר; הם יסבירו את זה יותר טוב, כי אני אפילו לא

הבנתי. אפשר לשלוח פעם בשנה 1,000 או 2,000

או 50 אלף מכתבים שהם פרסום, שאתה משלם תעריף יותר זול ממני.

היו"ר אבי יחזקאל; אתה רוצה להגיד שאתה לא פרסומי.

מנחם בלונדר; לצורך העניין אני לא פרסומי. בנוסף לזה, בכל

מדינה נאורה ובכל משק נאור יוצא שהלקוח מקבל

הנחה. אם אני יושב בבית ושולח ארבעה מכתבים לחברה שלי או לאשתי, אני

שולף את ה-1.10 שקל או ה-1.15 שקל לפי דרישתם. אבל אני חברה שמשלמת מאה

אלף שקל בחודש.

הבקשה הראשונה היתה לעכב את הבקשה של רשות הדואר. הבקשה השנייה היתה

להוריד אותנו לפרסומי. הבקשה השלישית, אם הם לא מסוגלים להתייעל עד כדי

כך, צריך לפתוח את השוק. מה קרה ב"בזק"? פתאום אני משלם שליש מהמחיר

ששילמתי עד כה. אני היום מתכונן להגדיל את כמות הדואר שלי בערך ב-20 עד

30 אלף שקלים בכסף של היום, בהערכה שאני אצליח. היום אני לא מסוגל

להצליח כי המחירים עולים. אם הם יוזילו את המחירים, אני אשלח יותר.
היו"ר אבי יחזקאל
כמה אתה שולח כתבי עת למושב נבטים?
מנחם בלינדר
היה לי פעם, אבל לא הצלחתי להחזיק אותו.
היו"ר אבי יחזקאל
מה בקשר להנחה שרשות הדואר שולחת למקומות

שבהם אתה מבחינה כלכלית או דוור פרטי לא היה

שולחי
מנחם בלונדר
אין שום הנחה.
היו"ר אבי יחזקאל
ההנחה היא שרשות הדואר יכולה לשלוח למקומות

מרוחקים שכאילו מבחינה כלכלית יזמים פרטיים

לא היו עושים את זה.
מנחם בלונדר
אני לא מאמין שיזמים פרטיים לא היו עושים את

זה. את הדבר הזה צריך לבדוק. יש יזמים

פרטיים שמעוניינים והגישו כנראה בקשה לפתוח את השוק.
היו"ר אבי יחזקאל
השאלה אם אותם יזמים פרטיים יתרכזו בין חדרה

לגדרה.
מנחם בלונדי
לא. לי יש עתון בצפון הארץ שנקרא "תעשיות

צפון" שהוא הבייבי של "תעשיות ארצי" שנשלח

לכל הארץ, ואני שולח שם כמה אלפי עותקים כל חודש, ואני שולח בדואר. אין

שום בעיה לשלוח.

"מכבי" וההסתדרות היו שני גופים, ולמה "מכבי" לקחה את החבריה הטובים

וההסתדרות היתה צריכה לתת שירות לכולם? כל חברת דואר שתוקם, צריכה

להוכיח שהיא יכולה להגיע גם לישוב הנידח עם הדואר שלי.
דיטה קול-רומן
אני מוציאה לאור מגזין באנגלית שאותו אני

שולחת למנויים בכל העולם ואת מגזין "ארץ

וטבע" בארץ. המנוי שלי במיניסוטה משלם פחות כסף על אותו מוצר שאותו אני

מפיקה פה בארץ בגלל שהמשלוח הוא זול יותר ומגיע לחצי מחיר

בארצות-הברית. ללונדון אני שולחת דרך מקור שלוקח לי את החומר

לארצות-הברית ושולח אותו אחר-כך לאירופה. בדיוור ישיר, זה בדיוק אותו

הדבר. זאת אומרת, אני לא מבינה למה אני אשלח עשרה טון דואר לשנה ואשלם

למעשה עבור 15 טון. למעשה ישנם דברים שהם העלאת מחיר ולא קוראים להם

בשמם, כאשר לדוגמה מדרגים את המדרגות של משלוח עד 250 גרם ועד 500

גרם, ואז מוציאים מדרגת אמצע, 250 גרם, יוצא שאני כאשר אני שולחת 100

גרם, אשלם בעצם עד 500 גרם. ישנם פה עיוותים.

אם אני רוצה לשלוח מאה אלף מכתבים בארצות-הברית, דבר שאני עושה כל

חודשיים, דיוור ישיר, יש פה קמפיין יפהפה עכשיו של ששה מיליון שקלים

של רשות הדואר לקרוא לי לעשות דיוור ישיר, ואז אני משקיעה המון כסף

בזה. זה מגוחך להגיד לי לעשות דיוור ישיר בארץ עם המחירים האלה.
עמי יכין
אני יושב-ראש איגוד המו"לים באיגוד לשכות

המסחר. לנו יש 55 אלף מנויים.
היו"ר אבי יחזקאל
הבנתי אתה בעיה שלכם, עכשיו בוא תסביר לי את

ההבחנה שאתה יודע עליה ביו דואר פרסומי לבין

הוצאה לאור.

עמי יכין; אני רוצה להקשות עליך מעט בהבחנה הזאת. זה

לא רק שיש דואר פרסומי ודואר כמותי, יש גם

דבר שנקרא עתון רשום במשרד התקשורת, ברשות הדואר, שזה תעריף מיוחד

שהומצא.

היו"ר אבי יחזקאל; מה זה עתון רשום?

עמי יכין; הגדירו ברשות הדואר את מי שהוא מוציא לאור

עתון ותורם את תרומתו לקהל.

עמי טרי; משלוח של כתבי העת ברובו הוא לא בידינו.

היו"ר אבי יחזקאל; תגיע להסכם איתם שיהיו בידיך.

עמי יכין; זה לא נכון. אם אתה רוצה תשובה, אני אתן לך

תשובה לגבי כמותית, פרסומית ועתון רשום.

היום כל המו"לים שולחים למעלה מחצי מיליון עתונים כל חודש בעלות של

מיליוני שקלים בשנה, ואני לא מדבר על משפחות כמו מוזס, נמרודי, שוקן,

אלא על אנשים פרסיים ששולחים במיליוני שקלים בשנה, עובדים על רווחיות

של אחוז-אחוז וחצי במקרה הטוב על המחזור, ומנסים לעשות גם קצת

אידיאולוגיה ולהביא מילה כתובה לדור הטלויזיה. אמנם זאת לא ועדת

החינוך, אבל זה גם כן דבר שצריך לזכור אותו. אנחנו בפירוש יכולים לראות

גם אידיאולוגיה במה שהמוציאים לאור עושים בארץ.

דואר כמותי, אנחנו משלמים בתעריפים גבוהים יותר. זה התעריף הגבוה.

מתחתיו יש דואר פרסומי שזכאי לו מי ששולח דיוור ישיר, וזה הקמפיין

עכשיו של רשות הדואר שאומר בוא תשלח דיוורים ישירים.

היו"ר אבי יחזקאל; החוברות של "ישראכארט" זה דואר פרסומי?

עמי יכין; לא. אם אני רוצה למכור מנויים לעתון שלי

ואני קונה רשימות תפוצה, אני שולח את הדואר

הזה, זה מוכר לי כפרסומי. אם יש בפנים גם גוביינה שיחזירו אלי ואני

אשלם את הדואר, אני אשלם גם פחות. כאשר העתונים שלנו שמתקיימים לא מדמי

המנוי, אלא מהפרסום, משטח הפרסום שאנחנו מוכרים בתוך העתונים האלה, זה

בפירוש הגדרה של מה זה פרסום.

דואר רשום מוגדר היום - ואני חושב שאף אחד היום כמעט לא משתמש בו -

כשבועון ובשקלים מסויימים ובכמויות מסויימות.

אני פונה כרגע לרשות הדואר, במעמד הזה, ומבקש מהם. בואו קחו את התקנות

של עתון רשום ותתאימו אותו למציאות הישראלית. תתאימו את זה לירחונים כי

איו יותר שבועונים כי הם פשטו את הרגל, תתאימו את המשקלים. תנו לנו

לפעול במסגרת שלכם.



אף אחד מהמו"לים הפרטיים של השבועונים והירחונים לא שולח את המנויים

שלו באמצעות רשות הדואר. אף אחד ואני מוכן להיות ערב לזה ואני מוכן

להתמודד עם כל אמירה שאתה תגיד לי. נכון, "ידיעות אחרונות" שולח

למנויים עם רשת הפצה פרטית, "מעריב", "הארץ", "גלובס", "מעריב לנוער"

ו"ראש אחד". הם היחידים. אף אחד מהמו"לים של המגזינים, השבועונים

והירחונים לא שולח. אני רוצה להגיד לכם כרגע שהבעיות שלנו עם רשות

הדואר הם בכלל לא עם המחירים, לא עם המדד וגם לא עם ההתייעלות ולא עם

שום דבר אחר. אני אענה למר טרי על דבר אחד, כשהוא מדבר איתנו על עליית

מדד. בעשר השנים האחרונות עלה התעריף ב-044 אחוזים לעומת 215 אחוזים של

המדד. ב-440 אחוזים היתה עליית המחירים מאז 1987. מאז שהבול עלה 25

אגורות והיום הוא עולה 1.10 שקל.
משה טרי
אתה מטעה.

היו"ר אבי יחזקאל; יש פה טענה שמשנת 1987 עלה מחיר הביול

הבסיסי מ-25 אגורות ל-1.10 שקל. עליית

מחירים זו של 440 אחוז הינה מעל ומעבר לעליית המדד בתקופה זו שהיתה סך

של 215 אחוזים בלבד.

עמי יכין; ידוע לי שהבוקר נמצאים כבר התעריפים החדשים

בכל סניפי הדואר בכל רחבי הארץ. הם מחכים

להפצה. אז אני לא מבין, אנחנו חותמת גומי?

היו"ר אבי יחזקאל; אני מודה לך על הסיום. אני לא צריך

מוטיבציה, בעיקר כאשר מדובר בעסקים, במסחר

ובכסף.

הרצל מוכתר; אני מייצג את המרכז לעיוור, שזה גוף שמשרת

כ-16 אלף עיוורים בכל הארץ. צר לי לציין

שרשות הדואר הפכה את האירגונים הוולנטריים לבני ערובה. עד לפני כשנתיים

ימים היינו שולחים מה שאנחנו קוראים לזה דיוור ישיר, כשני מיליון דברי

דואר בשנה. כאשר לא הכירו יותר בדואר פרסומי, ירדנו לחצי מיליון. כל

פניותינו לשרת התקשורת דאז וגם כיום ולרשות הדואר, לא הועילו. אמרנו

להם שכאשר הם מעלים את המחירים, אנחנו דומים בעיניהם לאותו נישום במס

הכנסה שביקשו ממנו כל פעם סכום אחר, עד שהוא אמר להם שיקחו את המכונה

וידפיסו כסף לבד. לנו אין את המכונה שמדפיסה כסף. בסה"כ כל השירותים

שאנחנו נותנים לאדם העיוור בארץ באים מתרומות, בעיקר מדיוור ישיר

כאשר אנחנו פונים לבתי אב והם מתעקשים ולא רוצים להכיר במכתבים שלנו

כדואר פרסומי, דבר שהכירו בו בעבר וקיים בכל העולם. דואר פרסומי,

באירגונים וולנטריים, זו הצלה. אני מבין שבארץ קיים נושא של הפרטה,

מתעסקים עם "בזק" ועם כולם, אבל במקום שהדואר יגיד שהוא רוצה להתייעל,

אנחנו קוראים למשל בכתבה ב"גלובס" שהם הולכים להוציא 20 מיליון שקלים

לפרסום. אני מציע, אדוני היושב-ראש, שאת ה-20 מיליון האלה יחלקו לגופים

הוולנטריים שהם לקחו מהם כל השנים האלה.

היו"ר אבי יחזקאל; אמרת דברים כדורבנות. אני מודה לך. אתה מעלה

בעיה עקרונית שאני ארצה גם לקבל עליה תשובה,

והיא מה קורה עם אותם מלכ"רים. יושב כאן אדם שמציג בעיה של קבוצה של

עיוורים, שאולי הקשר היחידי שלהם הוא באמצעות אותו מלכ"ר שהוא מייצג,



וראה זה פלא, הוא לא פרסומי, אבל בעיני הוא שווה 800 אלף פרסומים. אני

הייב לומר שבאתי לדיון הזה בלי הרבה עניין, ולכן אני שואל שאלות.

יוסף שא-נס; אנחנו נגד ההעלאה. בדרך כלל אני בעד רשות

הדואר, כי אני חושב שסה"כ הם עושים עבודה

טובה והם מאוד מאוד התייעלו. אמר כאן החבר שהוא לא מבין את החישובים.

אני יודע שכאשר הוקמה הרשות במרץ 1987 עלה בול 25 אגורות. היום עולה

בול 1.10 שקל ורוצים להעלות את המחיר ל-1.15. זאת אומרת שב-1.10 שקל זה

440 אחוז לפי החישוב שלי, ויכול להיות שאני טועה. חישבתי שוב עכשיו כדי

להיות בטוח. ב-1.15 שקל זה 460 אחוז, כאשר המדד באותן שנים עלה ב-218

אחוזים, אם אני לא טועה. אז למה להכפיל מדד? זו שאלה שהיינו צריכים

לשאול כל הזמן.

היו"ר אבי יחזקאל; כל זמן שאני חבר כנסת, תמיד העלו את

המחירים. למה אני צריך להיות זה ששואל את

השאלות האלו?
יוסף שא נס
ביליתי ארבע שנים במועצת רשות הדואר, כך שיש

לי איזו שהיא ידיעה. אני פשוט החלפתי כובע.

היו"ר אבי יחזקאל; אם היה יושב כאן חברי הטוב משה טרי והיה

ממלא את תפקידו בצורה מצויינת כמו שהוא ממלא

את תפקידו כמנכ"ל רשות הדואר, גם הוא היה שואל את השאלה הזאת.

יוסח שא נס; כל אחד בכובעו הוא.

לגבי מקדם ההתייעלות. יש מקדם התייעלות שאם

אני לא טועה הוא 2.5 אחוז שמחוייבת בו רשות הדואר. הממוצעים מטרידים

אותי יותר מכל. כשעושים ממוצעים של 6.5 אחוז ומעלים סעיפים כבדים ביותר

ב-8.5 אחוז וכוי, ואחרים בפחות, ב-4.5 אחוז, אז צריך לבדוק סעיף סעיף

ואני אכן בדקתי.

היו"ר אבי יחזקאל; אתה רוצה לומר שבמקומות שאין הרבה תחרות, הם

מעלים הרבה יותר.

יוסף שא נס; כן.

אנחנו בעד הנחות לעמותות, למלכ"רים וכו'

לאחר בדיקת כל עמותה ולא באופן גורף. למשל,

המרכז לעיוור, למשל האגודה למלחמה בסרטן וכוי.

היו"ר אבי יחזקאל; האגודה למלחמה בסרטן מקבלת הנחה?

יוסף שא נס; לא. לא מקבלת. אגב, בחו"ל, עד כמה שאני

יודע, נהוג לתת הנחות לעמותות מהסוג הזה.

אנחנו בעד תחרות. לא חשבתי כך כשהייתי ברשות, אבל היום אני חושב שטובה

התחרות ויש הרבה דוגמאות, ואני חושב שהפתרון לשאלה שלך, שהיא שאלה קשה,

זאת האכיפה. זאת אומרת, הבעיה בכבלים שאני מתריעים עליה כל ישיבה היא

לא בשיטה כי חילקו איזורי קצפת ועונש לכולם, אלא הבעיה היא בקיום,

במימוש. אפשר לתת לבעל זכיון פרטי רשיון לאיזור עונש ולאיזור קצפת

ולאכוף את זה, וכאן לא אוכפים.



תקציב פרסום. גם אני קורא בעתונים שהולכים להכפיל אותו.

היו"ר אבי יחזקאל; אני שואל שאלות קשות ואני חייב לומר שאני

מצטער שקיימתי היום את הדיון. אני לא למדתי

את העניין ותמיד שולחים את החומר יומיים לפני.

אס רוצים שהרשות תהיה כלכלית ועסקית, אני בעד שהיא תפרסם את עצמה. יש

כמה שאלות עקרוניות ציבוריות מעניינות שהן כרגע על המדוכה. למשל, האם

עתונים למשל, עתוני מחקר, הם חומר פרסומי כן או לא, איך נעשית ההבחנה

הזאת, האם זה עניין של התדיינות, למה צריכה להיעשות ההבחנה הזאת. למשל,

האם באמת מלכ"רים, ואני רואה את מר מוכתר שיושב מולי, אם הם רוצים

לשלוח מכתב, למה הוא צריך לשלם את אותו מחיר. מבחינה זו אני אצטרך לקבל

תשובות. אני מצר על כך ואינני מטיל מום באף לא אחד מקודמי, אני מודה

להם על מה שהם עשו, אבל זה לא רק עניין של משוואת התייעלות, אלא זה

עניין שאם רשות הדואר היא איננה פרטית, אז מותר לי לשאול אותה שאלות

שלא הייתי שואל יזם פרטי, כמו למשל מרחקים גיאוגרפיים, כמו למשל

עיוורים וכוי. אם הם רשות ציבורית, מותר לי לשאול גם שאלות ציבוריות.

שרה זילברשטיין; אני מנכ''ל מגזר ההתנדבות והמלכ"רים. זה

אירגון גג של עמותות. אצלנו יכולים להתקבל,

ויש לנו ועדת קבלה, רק אירגונים ארציים לבריאות ועמותות עם מטרות

חברתיות.

היות והחבר מהאגודה לעיוור אמר את דברים, אני אוסיף רק משפט אחד. יש

אבסורד שאנחנו לא שייכים אפילו לאירגונים ששולחים פרסום. כל הקשר שלנו

עם הציבור, אנחנו מגייסים כספים באמצעות הפרסום וכל העמותות חיות על

זה. המצב בארץ הוא כזה שאם אתה מפרסם את עצמך, אתה משלם יותר זול

מעמותה שחיה מכספים של הציבור.

בחו"ל, בארצות-הברית ובאנגליה ובמקומות נוספים, יש הפרדה בדואר, לא רק

הפרסום, אלא יש מה שנקרא תעריף מלכ"רים ויש הכרה בזה.

יגאל ירדני; אני רוצה לחזק את דברי שרה ולהגיד שמגזר

שמייצג 350 אירגוני התנדבות בתחומי סעד

ורווחה, אירגונים שעושים באמת פעולת קודש, חלקה הגדול על-ידי התנדבות,

לא זוכים בשום הכרה ברשות הדואר.

הנושא של התרמות. חברים, פה יש עוול ואני אתבטא באמת ואומר איך שאני

מרגיש. יש פה עוול משווע. אם אתה עושה מפעל התרמה, כמו אירגון העיוורים

יש עוד עשרות ומאות אירגונים, אתה פונה ומבקש תרומות כדי לאן את

התקציב, על-ידי כך למנוע את השתתפות הממשלה בהוצאות שלך, אתה משלם קנס

של דיוור כפול. אם אתה שולח את אותה מעטפה ששוקלת עד 30 גרם, אתה משלם

1.40 שקל בכמות מסויימת להתרמה, כאשר יש בה מעטפת גוביינה, שזו עבודה

נוספת עבור הדואר. אם אתה שולח את זה כחומר פרסומי, כקטלוג למכור חומר

וכן הלאה, אתה משלם 73 אגורות על אותה מעטפה.

היו"ר אבי יחזקאל; הקטע הזה הוא חשוב מאוד. אחרי שנקבל תשובות

עקרוניות ונעבור על התקנות עצמן, תוכל

להיכנס גם לעניין הזה.



יגאל ירדני; פה יש איזה מצב שהוא טעון התייחסות. בחו"ל

נושא ההתרמה מקבל עדיפות בולטת, לפעמים עד

כדי הנחה של 75 אחוזים, כאשר יש פה הסתייגות שיתכן שהדואר מגיע יותר

מאוחר. הדבר הבסיסי הוא להכיר באירגוני התנדבות, באירגוני התרמה כגוף

שראוי לתשומת לב מועדפת.
שי צור
אני מייצג את איגוד הדיוור שבו חברים מפעלים

וגם מלכ"רים, כמו האגודה למלחמה בסרטן

ומדוורים אחרים.

אני רוצה להקדים ולומר ששימשתי בעבר כסמנכ"ל השיווק של רשות הדואר

ורשות הדואר באמת עשתה צעדים יפים מאוד, גם מול הלקוחות וגם מול

התייעלות. מה שקורה היום הוא שחלק גדול מהמדוורים מורידים את כמויות

הדואר בשעה שבעצם הם רוצים להגדיל אותם. הם מורידים בגלל התעריפים. הם

מבקשים בהתאם לגודל שלהם לתת הנחה שתאפשר להם להמשיך ולהגדיל את כמויות

הדואר. ישנם מדוורים במפעלים כאשר המחיר של הדואר הוא 70-80 אחוז, זה

מתוך עבודתם בתחום ומתוך רצונם להשתלב באותו קמפיין חיובי של רשות

הדואר להגדיל את הדיוור הישיר. מצד אחד מגדילים את הדיוור הישיר, אבל

מצד שני בעצם מקטינים אותו בגלל המחירים. הגורמים של המלכ"רים האלה

בחו"ל, ובעיקר בארצות-הברית, משמשים מסה מאוד חשובה, מסה קריטית שיכולה

להמשיך ולתת לדואר לגדול, לכל ענף הדואר.

אני חושב שחלק מהפתרון מצוי באותן תקנות ששרת התקשורת יכולה לתקן אותן

ולאפשר לגופים נוספים להיכנס לתחרות. אנחנו יודעים שתחרות בעניין הזה

תעשה רק טוב לרשות הדואר, למשתמשים, לכל הענף כולו.
היו"ר אבי יחזקאל
מה שאדוני אומר הוא שמתפתחת תופעה שהיא

מבורכת בעולם וגם אצלנו, של ה-NGO, אותם

אירגונים וולנטריים שאינם ממשלתיים והם מלכ"רים למיניהם. התופעה היא

שיש גם דברים בריאים בעניין הזה, ואתם שואלים ברמה העקרונית מדוע לאותם

מלכ"רים ולאותם אירגונים וולנטריים שעושים עבודתם עבודת קודש, האם להם

לא צריך שיינתן תעריף סביר ו/או מיוחד. זאת פחות או יותר השאלה ברמה

העקרונית.
מנחם בלונדר
בחו"ל שולחים פי שש דואר מאשר שולחים

בישראל. בישראל שולחים את החלק הששי של

הדואר העולמי. כלומר, אם מדינת ישראל תתן תעריפים טובים, נוכל לשלוח

הרבה יותר.
הרצל מוכתר
בנוסף לזה שאנחנו מצרפים למכתב מעטפת החזר,

רוב הציבור מעדיף לתרום למרכז לעיוור לדוגמא

באמצעות בנק הדואר. כלומר, אם אני אתרום למרכז לעיוור שקל באמצעות בנק

הדואר, בנק הדואר מחייב אותי ב-2.80 שקלים. תראה את הגיחוך. לא רק

שמעלים את תעריפי הדואר השכם והערב, אלא גם התרומה שמופקדת בבנק הדואר,

היא מחוייבת ב-2.80 שקלים.
קריאה
בנק אחר היה גובה ממך יותר.
הרצל מופתר
לא. בנקים אחרים פוטרים את התרומות שמעבירים

למרכז לעיוור.



גדעון עזרא; באיזו מידה רשות הדואר ידעה על הדברים

שמועלים כאן ובאיזו מידה הדברים האלה נלקחו

בחשבון?

אברהם מנצורי; אנחנו צריכים להציג כאן תמונה מאוזנת

וכוללת. הועלו כאן נושאים של תעריפים, נושא

של דואר כמותי, למה זה יותר זול מאשר דואר רגיל, למה דואר פרסומי הוא

יותר זול, ולמה דואר תרומות הוא לא יותר זול מאשר דואר פרסומי. נושא של

דואר לעיוורים במיוחד, ונושא של עתון רשום. אלה פחות או יותר הדברים

שהועלו כאן.

אפשר לקחת עליות תעריפים ולעשות השוואות בכל תקופה שרוצים, ואז אפשר

לקבל גם הרבה תוצאות. לא ידעתי לאיזה תקופה חזרו החברים שלי פה, אבל יש

לי כאן את התעריפים של ה-1 בספטמבר 1989. תעריף למכתב רגיל היה 50

אגורות. מאז המדד עלה ב-166 אחוזים, תעריף מכתב רגיל עלה ב-130 אחוז,

וכל יתר התעריפים עלו ב-150 אחוזים.

היו"ר אבי יחזקאל; כל אחד בוחר את נקודת הזמן הנוחה לו. אומר

נציג הרשות שהוא לקח את שנת 1989. אומר נציג

הרשות להגנת הצרכן שהוא לקח את יום הקמת הרשות. אומר מנכ"ל משרד

התקשורת שאפשר לקחת את שנת 1948. מבחינה עובדתית, בואו לא נתווכח

שמיום הקמת הרשות, קרי 1987, עלו בכ-400 אחוז, בערך כ-1.7 מעל

האינפלציה.

גדעוו עזרא; אני רוצה לראות מה קרה בשנה-שנתיים

האחרונות.

אברהם מנצורי; בשנה שעברה העלינו את התעריפים ב-6 אחוזים

ובשנה לפני כן ב-6 אחוזים.

גדעוו עזרא; העליתם ב-6 אחוז, ועכשיו אתם רוצים להעלות

ב-6.5 אחוזים.

אברהם מנצורי; נכון. רשמתי לפני להסביר את ההבדל. נוסחת

ההעלאה כבר קבועה לפחות ארבע-חמש שנים והיא

נבדקה כאן בוועדה. הנוסחה מורכבת מרכיבים שהם לא בשליטת הרשות, רכיבי

עליות שכר שהם לא בשליטת הרשות, רכיבי מדד ורכיבי שער הדואר שהם לא

בשליטת הרשות, וכל שנה התייעלות של אחוז מסויים. בשנה שעברה החליטו על

התייעלות של כשני אחוזים, השנה החליטו על התייעלות של כ-2.5 אחוזים,

מתוך הנחה שכל שנה גובה ההתייעלות יוגדל.

לגבי ממוצע התעריפים. מאחר ומכתב רגיל עלה 1.10 שקל ואנחנו לא רצינו

להעלות אותו ל-1.20 שקל, וזה בעיקר כל המכתבים שבאים בכמויות קטנות, זה

בערך 48 אחוז מהדואר שרשות הדואר מעבירה, אנחנו העלינו את המחיר

ל-1.15, שזאת עליה של 4.55 אחוז. כדי להגיע לממוצע של 6.5 אחוזים, את

כל יתר הדואר היינו צריכים להעלות ל-7.7 אחוז. זה מה שהצענו פה לגבי

תעריפים.

גדעון עזרא; המכתב הרגיל, בעלויות של עם ישראל, בהוצאות

הדואר, זה לא משמעותי אם אתה שולח ב-1.10



שקל או ב-1.15 שקל. אלו ששולחים את הכמויות הגדולות, עבורם זה מאוד

משמעותי. למה בעליה של המכתב אתה נוטה לקחת יותר ובדברים האחרים אתה

לוקח יותר? מה השיקולים שלך?

אברהם מנצורי; כל שכה בוועדה כאן, וגם במשרדים הממשלתיים

אליהם אנחנו מביאים את עליית התעריפים,

הדאגה היא שהמכתב הרגיל שהוא של הצרכן הפשוט, ואלה לא מכתבים בודדים של

אדם ששולח מכתב, אלא זה 48 אחוזים מכלל כמויות הדואר שמעבירה רשות

הדואר, הם לא היו מעוניינים שנעלה מעבר לגובה המדד.

גדעוו עזרא; אתה יודע כמה מכתבים רגילים בשנה בממוצע

שולח אדם?

אברהם מנצורי; שמונה מכתבים בשנה. אבל יש משרדים קטנים

ששולחים כמויות קטנות, ואני תיכף אבחין בין

הדואר הרגיל לכמותי פרסומי.

דו רוזן; רוב האנשים שולחים מכתבים בתעריפים האלה.

רוב המשק זה עסקים קטנים והם שולחים בתעריף

הזה.

גדעוו עזרא; זה מייקר בצורה מאוד משמעותית.

אברהם מנצורי; בגדול, כמויות הדואר שעוברות דרך רשות הדואר
מתחלקות לשתי קבוצות
קבוצה אחת, הדואר

הרגיל, שאלה הן כמויות קטנות, גם בודדים בכמויות קטנות וזה מהווה 48

אחוזים. כל יתר הדואר הוא דואר כמותי או פרסומי.

דואר כמותי ופרסומי, אנחנו נותנים הנחה מיוחדת מעבר לכמות הדואר הרגיל,

בגלל תהליכי התפעול. כמותי, הכוונה שלנו היא מעל 5,000 דברי דואר. אם

גוף מביא מעל 5,000 דברי דואר, אנחנו לא חייבים להעביר את זה בתהליכי

הייצור הפנימיים שלנו אלא זה ישר הולך לאתרי החלוקה וזה חוסך לנו

עבודה. בגלל זה גם את הקטע של דואר כמותי הורדנו - עוד לא השנה אלא

בשנים קודמות - באחוזים ניכרים.

בשנים קודמות, מאחר ודואר כמותי בא בכמויות גדולות ואאנחנו חוסכים חלק

מהליכי הייצור, המחיר הבסיסי של דואר כמותי הורד ביחס למכתב הרגיל. מאז

שני התעריפים עולים בהתאם לתעריפים שנקבעים כאן לכל קבוצה, לפעמים לפי

הממוצע, לפעמים פחות מהממוצע.

לגבי דואר פרסומי ודואר תרומות. בדואר פרסומי אנחנו נותנים הנחה נוספת

מעבר להנחה הכמותית. אמנם ההנחה לא גדולה אבל היא נקבעה בשנים קודמות

כדי לעודד את הדואר הפרסומי. זו היתה המטרה שלנו, ומגיעות כמויות מאוד

גדולות של דואר פרסומי. התביעה של גופים רבים בשנים האחרונות היא לתת

את אותה הנחה גם לדואר תרומות. בדקנו את הנושא הזה ויש קושי בהגדרה של

דואר תרומות. יכול להיות שבאותה קטיגוריה של דואר תרומות יכללו כמויות

רבות של דואר כמותי שהוא לא פרסומי.

לדואר פרסומי יש הגדרה שאומרת מה התכולה של הדואר.



אליעזר זנדברג; אני מבין שאתם רוצים לעודד שישלחו הרבה

דואר. אם מישהו שולח את הדואר כדי להרוויח

כסף, הוא עושה את זה כדי לקבל תרומה, מבחינתכם זאת אותה עבודה לעשות את

עבודת המיון והעברת הדואר הזאת וגם את האחרת. אם קבעתם שבנקודה מסויימת

צריך לתת העדפה, כאשר המטרה היא לעודד, אני ממש מתקשה, וזו השאלה שלי

בעצם, למה קשה לכם להוכיח שכאו מדובר בדואר תרומות, וקל לקבל הוכחה שזה

דואר פרסומי. אם אני מפרסם משהו ומבקש תרומה, איפה אני נמצא? אם הדרך

שלכם לבדוק, היא לפתוח את דבר הדואר, אז ממילא אפשר לבדוק אם אותו אחד

שלח תרומה או לא שלח תרומה.
היו"ר אבי יחזקאל
מה שאומר ח"כ זנדברג הוא שאנחנו נמצאים

בבעיה של הגדרות.

הרצל בר-מג; הנושא הזה הוא לא בעיה משפטית ולא בעיה של

הגדרה. כל הנושא של דואר פרסומי נכנס

במדינות המערב וגם אצלנו במטרה אחת בלבד, לחולל דואר שלא היה קיים קודם

לכו בכלל. דואר שלפני כן, במקום לשלוח אותו בדואר, פירסמו מודעות

בעתונים. הצורך הזה נוצר משום שהדואר בעולם וגם בישראל לא הצליח לממן

את התעריפים היחסית נמוכים שהוא מקיים לשאר השירותים מההכנסות הרגילות

שלו. אמר פה נכון מר מנחם בלונדר שבארצות-הברית שולחים פי שבעה דברי

דואר לתושב מאשר בישראל. במקרה כזה הרבה יותר קל לתת תעריפים נמוכים.

במדינת ישראל שולחים מאה דברי דואר לתושב, בארצות-הברית שולחים 700.

באירופה המספר המקובל הוא בין 300 ל-400. בגלל זה לנו יש צורך להגדיל

מאוד את כמויות הדואר מדואר שלא קיים כבר. אם הוא קיים כבר ואנחנו רק

הורדנו לו את התעריפים, רק נאבד הכנסות ונצטרך אחר-כך להעלות

תעריפים.

כל העניין הזה נובע מכך שכל רשות הדואר נוסדה מכוח זה שהמחוקק, המדינה

החליטה שהרשות צריכה להתנהל - וכך כתוב בחוק - על-יסוד חישובים כלכליים

כמפעל הנושא את עצמו. מאיפה נבע כל העניין? אני חוזר למה שאמרו פה

החברים שפעם מכתב עלה 25 אגורות ובארצות-הברית זה יותר זול. בואו נשלים

את התמונה ונראה מה היה אז. אז לקח למכתב חמשיה ימים עד שהוא הגיע,

ההתפלגות של העברת המכתבים נמשכה למעלה משבועיים, מספר דברי הדואר ירד

בקצב של בין 5 ל-7 אחוזים בשנה, כאשר בכל העולם הוא נמצא במצב עליה.

מכל שקל שהרשות הוציאה, היא הצליחה להכניס הכנסות של בין 20 ל-50

אגורות והיא נשענה בשל כך על קופת הציבור, בעצם על כתפו של משלם

המיסים. העובדים של רשות הדואר, השכר שלהם היה ב-30 אחוזים יותר נמוך

מהשכר של עובדי המדינה ו-50 אחוזים מתוכם קיבלו השלמת הכנסה. כל העסק

היה על סף קריסה.

במצב דומה נמצאים באמת ענייני דואר אחרים שלא עברו את התהליך שאנחנו

עברנו. נכון, ארצות-הברית לא נמצאת במצב שלנו, אבל הדואר האמריקני

מפסיד כסף כי הוא עם התעריפים הכי נמוכים בעולם המערבי. לא לחינם לא

הובאו כאן דוגמאות לגבי התעריפים שקיימים בגרמניה, באיטליה, בשוויץ,

בהולנד, בדנמרק, בארצות סקנדינביה, שם התעריפים הם פי שלושה מאשר

במדינת ישראל. צריך לראות את כל התמונה.

לכן בא המחוקק ואמר שאין יותר ארוחות חינם, מעכשיו ואילך אתם צריכים

להתנהל על-יסוד חישובים כלכליים כמפעל הנושא את עצמו. מאז הדואר כל

הזמן חותר אחר שיטות לאיזון עצמו, לפי דברי המחוקק. אגב, אנחנו לא



צריכים להמציא שום דבר, כי כל הדברים האלה קיימים במדינות המערב

המפותחות והמודרניות. אנחנו לא הולכים למדינות מפגרות ולוקחים מה שהם

עושות. אם לא נלך לארצות-הברית ששם הדואר מפסיד, אלא נלך למדינות

אירופה, נראה שהמבנה שלנו מאוד מאוד דומה לשלחן, רק בהבדל אחד והוא,

שהתעריף שלנו הרבה הרבה יותר נמוך.

היו"ר אבי יחזקאל; שם זה חברות ממשלתיות, זה מונופולים?

הרצל בר-מג; בכל מדינות העולם, להוציא שוודיה, הדואר

נמצא במונופול מסוג כזה או אחר. אפילו

בהולנד ששם הדואר הופרט, הוא נמצא במונופול. יש שם זכיון בלעדי של

הובלת דואר עד 500 גרם. כרגע גם הדואר של ארגנטינה החליט להפריט את

הדואר. שוב אני אומר, בכל מדינות המערב המפותחות, להוציא שוודיה, הדואר

נמצא במונופול לפחות עד 500 גרם, כאשר ברוב המקומות זה עד שני קילוגרם,

כאשר אצלנו זה רק עד 500 גרם. יחסית המונופול שלנו הוא מה שנקרא פחות

הדוק.

נוסף על כך, אצלנו לשרת התקשור יש סמכות לתת היתרים גם למתחרים אחרים,

וזה לא מונופול בחוק.

היו"ר אבי יחזקאל; השרה נתנה היתרים בתקופה האחרונה?

הרצל בר-מג; לא. השרה לא נתנה היתרים.

דן רוזן; השרה לא נתנה היתרים. אנחנו עובדים עכשיו

במטרה לאפשר מתן היתרים. יש היום בארץ בערך

200 גופים שנותנים שירותי דואר כאלה ואנחנו פשוט רוצים להכשיר אותם.

היו"ר אבי יחזקאל; מה שאתה אומר הוא שמשרד התקשורת עובד היום

על מתו לגיטימציה בתקנות לכ-200 גופים

שנותנים שירותי דואר.
דן רוזן
אני - לא יודע אם המילה לגיטימציה היא מילה

מדוייקת, אבל השירות הזה התפתח בלי תקנות

וגם לא היתה אכיפה של משרד התקשורת ולא היו תקנות. אני מעריך באופן

אישי שאם יהיו תקנות מסודרות, יכנסו לזה גופים מוסדיים ופני הענף ישתנו

עם חדירת הגופים האלה. כניסת גופים מוסדיים גדולים תאפשר להתגבר בשלב

הבא אחרי מספר שנים על השלב ותהיה תחרות יותר רצינית בנושא הזה.

הרצל בר-מג; אני רוצה להבהיר לגבי משלוח דברי דואר של

עיוורים שהוא פטור מתשלום בכלל.

הרצל מוכתר; לא.

הרצל בר-מג; בכתב ברייל.

הרצל מוכתר; כתב ברייל זה משהו אחר.

הרצל בר-מג; לגבי דואר תרומות. אנחנו היינו עקביים עם

העניין הזה כל הדרך. לא הסתתרנו מאחורי בעיה



של הגדרה. הסברנו במפורש שדואר פרסומים נועד לאפשר לכו הכנסה נוספת

שתממן את הדואר הזה, בין היתר גם של התרומות. כי אחרת, שיהיה ברור, כדי

לשמור על איזון, אנחנו נצטרך להעלות תעריפים בכל המקומות. לכן דואר

תרומות היה מאז ומעולם ואנחנו נתנו לו תעריף, יש לו תעריף מיוחד.

לדוגמא, בתעריף המוצע מכתב עולה 1.15 שקל, הממוצע של דואר כמותי שלתוכו

נכנס גם כן דואר תרומות, הוא 95 אגורות.

היו"ר אבי יחזקאל; מה הכמות של הדואר הכמותי?
הרצל בר-מג
מעל 5,000 דברי דואר. יש תעריף של דואר רגיל

שאנחנו מבקשים שיעלה 1.15 שקל. הממוצע של

דואר כמותי הוא 95 אגורות וממנו יהנו ונהנים כל אלה שמביאים משלוחים

מעל 5,000 דברי דואר.

היו"ר אבי יחזקאל; ודואר פרסומי?
הרצל בר-מג
דואר פרסומי, 80 אגורות. מדובר על דואר חדש

שלא היה קיים קודם ורק בזכותו נוכל לממן את

הדואר הקיים.

היו"ר אבי יחזקאל; 80 אגורות זה דואר פרסומי. 95 אגורות זה

דואר כמותי. יש פער של 15 אגורות. מה עושים

לגבי ה-15 אגורות הללו?

הרצל בר-מג; נדמה לי שחייבים להשאיר אותן, כי אחרת נצטרך

להעלות את כל שאר הדואר.

היו"ר אבי יחזקאל; כל שנה זה היה 6 אחוז ועכשיו הבאתם לי 6.5

אחוז. אני רוצה לראות מה הנקודות שבהן אפשר

לראות בעיות עקרוניות. מלכ"רים אמיתיים, ההבחנה בין פרסום, שזו בעיה לא

משפטית אלא אולי ציבורית, אני עדיין חושב שהדואר צריך להתקיים במתכונת

והוא צריך להשתפר והוא משתפר, אני חושב שצריך לתת לאחרים גם לחיות

ואפשר לבנות מערכת כזו. משרד התקשורת בונה מערכת תקנות וטוב הוא עושה

שהוא בונה, כך הוא ירחיב את העניין.

אם הרמה העקרונית מקובלת עליכם - אז נמשיך את הדיון. אם לא, נעצור את

הדיון - שלמלכ"רים מסויימים, ועוד נגדיר את זה, צריכה להיות העדפה

כלשהי, צריך לצמצם את הפער בין דואר פרסומי לדואר כמותי. כלומר, להכניס

תעריף אמצעי. אני אשמח להתדיין על העניין. אם למשל אתם לא תביאו היום

6.5 אחוזים אלא פחות קצת, אם תנסו לראות איך אפשר לתת פתרונות כלשהם.

אם ברמה העקרונית אתם מוכנים להתדיין, בסדר. אם לא, אנחנו פשוט נחזיר

אתכם להתדיינות ואתם תבואו לישיבה נוספת בעניין.

גדעון עזרא; אני מוכרח להגיד שיש הרבה דברים שלא נהירים

לי ואני לא מצוי בעומק הנושא כדי להגיד אחרי

ששמעתי חצי שעה ונכנסתי לתחום שהוא חדש לגמרי לגבי. אני לא יודע כל כך

את השיקולים המנחים. אני גם לא יודע מה היו המחירים קודם. אין לי את

טבלת המחירים של שנה שעברה. באים ונופלים על נושא שצריך לקבל עליו

החלטה. אני יודע שיש עסקים רבים שמבוססים על דמי הדואר האלה וזה מרכיב

סופר חשוב בקיומם או אי-קיומם. אלה ששולחים את המכתב הרגיל, זה לא



ישבור את העסק שלהם. אני גם לא יודע כמה משלם עתון "ידיעות אחרונות"

שהוא שם לי בבית. אני גם לא יודע מה עמדת נציגי הציבור בדירקטוריון

שלכם, האם הם הסכימו לעליה הזאת, והאם יושב כאן מישהו מהם. אלה דברים

שאני לא יודע אותם. אין לי כל ספק שאתם לקהתם בחשבון את כל הישיבות

הקודמות בוועדות, אבל באיזה שהוא מקום זה נקבע פה בוועדה, אני לא יודע

מתי, שמתחשבים בראש ובראשונה במכתב הרגיל, ואני לא בטוח אם העקרון הזה

נכון ואני לא יודע מי קבע אותו. אולי זו הנחה שצריך לשנות אותה.

לי איו את היכולת בנתונים של היום לבוא ולהגיד משהו. כדי לקבל החלטה,

אני זקוק לעוד זמן ולעוד ישיבה עם הנציגים הרלוונטיים.

יגאל ירדני; ההבדל בין 95 אגורות לדואר שהוא כמותי ל-80

אגורות לדואר שהוא פרסומי, לא זה מה שעושה

את ההבדל. הדוגמה שאני הזכרתי היא דוגמה מוחשית של משלוח 16 אלף מעטפו

לפני כשלושה שבועות למפעל התרמה לפארק לזיכרו של ראש-הממשלה המנוח יצחק

רבין. המעטפה כדואר פרסומי היתה עוברת ב-73 אגורות, כאשר בדואר כמותי

היא עולה כ-1.44 שקל. זה הבדל תהומי שיש לזה השלכה, ועל זה לא קיבלתי

תשובה.

לאה ורון; המחירים שאתה מזכיר לא הוזכרו על-ידי רשות

הדואר.

יגאל ירדני; הם לקחו את המעטפה המינימלית של כנראה עד 10

או 15-20 גרם אני מדבר על משלוח מאוד מאוד

מוגדר של 28 גרם, מפעל התרמה לפארק רבין.

היו"ר אבי יחזקאל; מעטפה באותו גודל, אם זה היה דואר פרסומי,

היה עולה 73 אגורות?

יגאל ירדני; כן. דואר כמותי זה 1.44 שקל.

אברהם מנצורי; יחס ההנחה הוא אותו יחס, אם זה מכתב קטן או

מכתב גדול.

היו"ר אבי יחזאל; אדוני, אתה לא עונה על השאלה שלי. האם מכתב

באותו גודל, באותו משקל, שנשלח לזיכרו של

רבין כחומר פרסומי, היה זוכה להנחה משמעותית?

אברהם מנצורי; כן. התשובה היא כן. התעריף הבסיסי בנוי על

המכתב הרגיל והסטנדרט הרגיל. אתם צריכים

להבין שהדואר עובר אצלנו במכונות, ואם הוא חריג, זו עלות נוספת שאנחנו

צריכים לטפל בו. אם זה חריג רגיל, זה יעלה יותר. אם זה חריג פרסומי, גם

יעלה יותר. אבל על היחס אנחנו שומרים.

דיטה קול רומן; היום המצב בשוק שונה מאשר היה לפני עשר

שנים. השוק בסה"כ היום מאוד התייעל. אנחנו

רוצים הרי לקדם את העסקים ואת כל הנושא הכלכלי. השאלה שלי היא האם אין

מקום בעצם לקחת את כל ההגדרות השונות מצד אחד, מלכ"רים, מתנדבים,

מגזינים ופרסומים, ובעצם ליצור תעריפים לפי הייחודיות שלהם כהתחלה,

ואחר-כך לשלוח לפי המשקל. אני שולחת איקס משקל, תחייב אותי לפי המשקל.



המו"לים של המגזינים שווי ערך לאיזה שהוא דבר מסויים, בואו ונשב איתכם

ונקבע שמלכ"רים למשל זה משהו אחר, ולהם מגיע לשלוח יותר בזול מאשר

לי.

הנושא של ההיתר. אני חושבת שזו בעצם הנקודה המעשית ביותר שאנחנו לא

מבקשים. תנו לנו את האפשרות.

מנחם בלונדי; אני שולח 70 או 80 אלף דברי דואר בחודש.

קורה שכל יום וחצי אני הולך לדואר עם משאית

ושופך שם 4,000 מכתבים או 4,000 כתבי עת ומקבל את המחיר הגבוה.

שי צור; יש כאן עקרון של רשות הדואר, מאוד פשוט

להבנה ומסודר בצורה פשוטה וטובה. הוא אומר

דבר מאוד פשוט. 38 אגורות פחות שהם כ-30 אחוז בפרסומים. כתוב כאן 41

אגורות פשוט ממחיר בול רגיל. פרסום רשמי ומוכר. מה שמבקשים המלכ"רים

ומפעלי היצור זה להשוות את המחירים.

היו"ר אבי יחזקאל; היית מסכים אתי שאין דין מלכ"ר כדין מפעלי

יצורי

שי צור; אני מסכים איתך. אני חושב שצריך לבדוק יחד

עם נציגי המשתמשים, נציגים של הלקוחות, את

המחירים. אני חושב שאם מחליטים להעלות את המחיר, זה צריך להיעשות יחד

עם הגופים היציגים של אותם משתמשים שהם נותנים את הדואר לדואר. העלאה

כזו צריכה להתחשב בלקוחות כי הדואר הוא מונופול.

הרצל מוכתר; בכל-זאת צריך להגיד מילה טובה לרשות הדואר

על היעילות שלה. בכל-זאת מכתב מגיע תוך יום,

ואני חושב שזה דבר גדול. אבל הם צריכים לקחת בחשבוו שמשני מיליון דברי

דואר פרסומי שהיה מוכר בעבר ירדנו ל-500 אלף מכתבים לשנה, ואני חושב

שאנחנו נמשיך ונרד, ואני רוצה לומר לך אדוני שאנחנו מחפשים כל הזמן

משהו במקום. היום למשל נכנסנו לנושא של הטלמרקטינג, ואני חושב שבמשך

הזמן נפסיק לשלוח דיוור ישיר לתורמים אלא נפנה אליהם בטלפון. רשות

הדואר לא חושבת על זה, וצריך לקחת בחשבון שהרבה אירגונים וולנטריים

כמוני נוהגים כך.

יוסף שא נס; הצרכן - וכל אחד מהיושבים כאן הוא צרכן -

משלם באופן מלא הכל תמיד. יש פה הטעיה לא

מכוונת. יש פה טעות אולי של שנים שכאילו על מכתב פשוט רגיל צריך לתת

פחות כי כאילו זה מה שמשתמש בו הצרכן מן השורה, האיש מנתיבות לא שולח

שמונה מכתבים בשנה, ולכן הם לא משלמים כלום. כל הפירמות והאחרים מטילים

עלינו באופן מלא את התשלום המלא. לכן שלא יעשו לנו טובות. צריך לבדוק

מחדש את כל החלוקה.

עמי יביך; הסביר לנו סמנכ"ל התפעול של רשות הדואר

שהדואר הפרסומי, הקטיגוריה הזאת הומצאה כדי

לקחת תקציבי פרסום מהעתונות הכתובה. פעמיים אתם מכים אותנו? הם יצרו את

הקטיגוריה הזאת, לוקחים לנו את תקציבי הפרסום כדי שלא יפרסמו מודעות

אצלנו.



הרצל בר-מג; אתה יודע איזה אחוז מכתבי העת מפרסמים? מה

שאתה אומר זה ציני.

היו"ר אבי יחזקאל; יש כאן בעיה עובדתית אני רוצה להתייחס אליה.

אומרים אנשי הרשות שאתם לא שולחים

באמצעותם.

מנחם בלונדר; יש לי פה דו"חות ואני יכול למסור אותם. 73

אלף שקל דברי דואר דרכם. אפס דרך אחרים.
עמי יכין
דואר ישראל, סניף ההגנה בתל-אביב, 55 אלף

מנויים כל חודש.

הרצל בר-מג; אנחנו יודעים כמה עובר דרכנו.

היו"ר אבי יחזקאל; אתה רוצה לומר שכמעט מאה אחוז מהקטנים כן

שולחים באמצעותכם, אבל לא הגדולים.

עפר וייס; אני רוצה להתייחס בעיקר לגישה או לשאלה של

ח"כ עזרא שבעצם פעם ראשונה מתוודע לנושא.

אנחנו מייצגים כאן את שרת התקשורת שבאה לבקש את אישור הוועדה להעלאת

תעריפי רשות הדואר. המנכ"ל הציג פה את הבקשה בשני משפטים.

תעריפי רשות הדואר מפוקחים על-ידי המשרד במשך כל השנים האחרונות. יש

חלוקה בין סעיפים, שזה סעיף 37(א) לחוק, שהוא באישור הוועדה, וסעיף

37(ג) שהוא רק על-דעת שר האוצר ללא אישור הוועדה. ההבחנה ביו שירותים

בסיסיים לשירותים לקבוצות יותר מסויימות, או חלק מהשירותים בכלל יצאו

מפיקוח כלשהו מאחר ונפתחו לתחרות.

אנחנו מסתכלים על סל התשומות של רשות הדואר ובעצם במרכאות או בלי

מרכאות על פונקציית הייצור של רשות הדואר. כאשר מדינת ישראל גדלה

באוכלוסייה שלה בשנים האחרונות, לא בהכרח כך שמיוצרים יותר דברי דואר

פר תושב, נוסדו יותר מרכזי חלוקה, יותר דוורים, יותר עלויות. אנחנו

מסתכלים לא רק על צד ההכנסות אלא גם על צד ההוצאות. במסגרת ההסתכלות

שלנו על סל התשומות של רשות הדואר, יש חלוקה של שכר, דוור וכוי.
גדעוו עזרא; יש יותר דוורים
עפר וייס; יש יותר דוורים. הרבה יותר דוורים. מצד אחד

רשות הדואר עוברת תהליכי התייעלות. יכול

להיות שנקודת המוצא היתה ששירותי הדואר שניתנו על-ידי משרד הדואר לא

היו יעילים, אבל יש תהליך התייעלות ומשחררים כל הזמן כוח-אדם, בעיקר

כוח-אדם שמגיע לגילאים מבוגרים שהוא כבר לא מסוגל לשאת בנטל השקים

האלה. מצד שני, יש מרכזי חלוקה חדשים שהזכירו, שכונות חדשות. יש עוד

מיליון אנשים במדינה שנוספו בעשר השנים האחרונות.

אנחנו מפקחים עליהם וכל הזמן המלחמה היא עם רשות הדואר בכמה מוזילים

ריאלית תעריפים לציבור. בשנה שעברה המדד עלה 9.6 אחוז, והעלינו את

התעריפים ב-6 אחוז. השנה בסל תשומות אחר עלה 9.14 אחוז, עידכון



התעריפים שאנחנו מבקשים הפעם הוא 6.5 אחוז וזה משקף בערך 2.5 אחוז

התייעלות שנתית.

המלחמה השוטפת שלנו כמפקח, כל הזמן להוזיל את התעריפים בצורה ריאלית.

רשות הדואר כרשות הגישה לשרים את התקציב לשנת 1998, השרים מסתכלים על

הנחות היסוד בתקציב, כמה יגדלו הכמויות בשנה באה, והדואר גם נתון

לתנודות. בחירות מייצרות דואר והן טובות לרשות הדואר. גם הסכמי שכר

שנחתמים בסקטור הציבורי חלים על רשות הדואר ואיו לה בכלל את האופציה

שלא לאמץ אותם. לכו אנחנו כמפקח נמצאים איתם במלחמה שוטפת, כל הזמן

להוזיל את התעריפים.

אחד הדברים שעלו כאן במסגרת העלויות, זה עלות השירות האוניברסלי. רשות

הדואר מגיעה גם לאיזורים לא כלכליים. העתונים מופצים לכל הארץ, על זה

איו ויכוח, רק העלויות להפיץ אותם הן שונות מאיזור לאיזור.

אני די מופתע, כגורם שמפקח, שכל הפניות שמגיעות היום, בעצם לא מגיעות

אלינו בשוטף. כשאנחנו באים ונדרשים לעשות עידכון תעריפים אחת לשנה פחות

או יותר, לפי קצב האינפלציה, ב-15 בנובמבר הושלם המדד של 9 אחוז וכך

הלאה, הגשנו את הפנייה והגענו היום לאמצע דצמבר ואושרו התעריפים. כל

הפניות האלה, יכול להיות שחלקו מוצדקות, אני בכלל לא פוסל אותו על הסף,

אבל חבל שהו לא מגיעות אלינו בשוטף. כמשרד תקשורת נשמח לשמוע את כולם.

אנחנו רואים את עצמנו כגורם מפקח.

אחד הפתרונות שהוזכר כאו, ואני לא בטוח שהוא הפתרוו הרצוי, למרות שאפשר

להגיע אליו, ליצור איזה ממוצע בין דואר כמותי לדואר רגיל, כולם ישלמו

1.05 שקל, ואני לא יודע אם בזה עשינו משהו טוב לרשות הדואר.

גדעוו עזרא; מי בכלל שולח מכתבים מנתיבות ומאופקים?
עפר וייס
מסתבר ששולחים.

גדעון עזרא; מאז שאני חבר כנסת, אף מכתב לא קיבלתי מתושב

אופקים.
היו"ר אבי יחזקאל
אני מוקיר מאוד את השרה ומכבד את עבודתה, את

המנכ"ל ועובדי משרד התקשורת שלדעתי עושים

עבודה מצויינת.

עפר וייס; אנחנו מבקשים לאשר את הבקשה שלנו. בסופו של

דבר, במדינת ישראל סל התשומות עולה.

דן רוזן; צורת העידכון של תעריפי רשות הדואר נדונה

במשך השנים בדיונים שונים בוועדה הזאת

ונקבעו עדיפויות, נקבעו מסמרות, נקבעה נוסחה וכך הלאה וכך הלאה. מה

שאני שומע בעיקר בדיון של היום, דבר שגם לי הוא חדש, שיש פה ערעור על

עצם השיטה. אני חושב שזה טוב, אני חושב שכל כמה שנים צריך לבחוו את

השיטה.

אני הייתי ממליץ לייחד דיוו בוועדה על השיטה ולהכיו אותה כמו שצריך, כי

זה לא מהיום למחר. אז נוכל לדבר על השיטה. הייתי מציע, היות ואני חושב



שזה לא יהיה- מהיום למחר, לאשר את העידכון הזה, לקבוע מועד לדיון על

השיטה, שלהערכתי יכול להיות בעוד כמה חודשים, והעדכון הבא כבר יהיה לפי

שיטה אחרת שהוועדה תקבע. אני רוצה להזכיר עוד פעם, השיטה הזאת לעידכון

נקבעה בדיונים קודמים בוועדה הזאת.
היו"ר אבי יחזקאל
על שמונים אחוז מדבריו של המנכ"ל אני חותם.

הדיון הזה, יכולים להעיד גם חברי, הוא

לכאורה באיחור של חודש, כי לפני חודש כבר היתה עליה של מעל 9 אחוז.

מבחינת רשות הדואר יש כאן לכאורה הפסד של כחודש, כי במהלך חודש נובמבר

היתה עליה של מעל 9 אחוזים. ב-2 לדצמבר, לפני שבועיים-שלושה, קיבלנו את

הנושא לשולחן הוועדה ולכן קיימנו היום את הדיון.

אני חייב לומר שאחת הטרגדיות של רשות הדואר היא שכל שנה מגיע יושב-ראש

חדש לוועדה וכל שנה הוא צריך ללמוד את זה מחדש. אני באמת מנסה ללמוד את

הדברים ואין לי שום עניין לעכב אותם. במהלך השלושה-ארבעה ימים האחרונים

הגיעו כל מיני שאלות וסוגיות שעולות על הפרק, חלקן כפי שאמר מנכ''ל משרד

התקשורת, על-פניהן נשמעות מוצדקות, חלקן אפילו נשמעות כלכליות. כלומר,

יכול להיות שבשינוי כזה או אחר, אם תגדיל את הכמות, אולי הרשות אפילו

תצא נשכרת מהעניין. לכן אני חושב שיש בעיה באישור.

מצד שני, אני לא רוצה לגרום לכך שהרשות תמצא את עצמה במצוקה, כי אני

חושב שעדיין במודל הנוכחי, אם החברתי ואם הכלכלי במדינת ישראל, רשות

הדואר יש לה זכות להתקיים, והיא בוודאי משתפרת. אני מכיר את המנכ"ל

אישית, אני מוקיר אותו מאוד, ואני חושב שיש פה חבורה מצויינת של אנשים

שעושה עבודה טובה. יש גם דוגמאות לכך שגם בעבר היו אנשים מצויינים,

ועובדה שהם ממשיכים בתחום. אני אומר שכולנו נחליט שעל התינוק הזה שנקרא

רשות הדואר שומרים.

אני מבקש מכם באמת לנסות להביא לי פתרון כלשהו שגם אנחנו נוכל לחיות

איתו. אם תביאו לי פתרון שקשור בהבחנה בין המסחרי לכמותי, כלומר צמצום

הפערים, אני אודה לכם. אני חושב שזה גם דבר שהוא מתבקש.

אם תבואו ברמה העקרונית שמדברת על הנושא הזה של המלכ"רים שיש להם

הצדקה. אני מכיר את העניין שיש מלכ"רים שאין להם הצדקה, ואני לא רוצה

שכל שני אנשים שיקימו מחר מלכ"ר יוכלו להשתמש בדואר, ולכן אני חושב

שסוגיית המלכ"רים צריכה להיבדק. תקימו ועדה שבודקת מה זה מלכ"ר טוב ומה

זה מלכ"ר לא טוב, אבל אני חושב שצריך להתייחס לעניין הזה. אני לא יכול

להסתכל בעיניו של האדם שיושב כאן ולומר לו שהעיוורים לא צריכים לקבל.

זה לא נשמע לי הגיוני, זה לא נשמע לי גם נכון.

אני חושב שהישיבה הבאה צריכה להתקיים על בסיס של עובדות, שנקבל טבלה

ואולי משוואה חדשה. אם במהלך הפגישה הבאה, בתחילתה - והיא תתקיים מהר

מאוד - תביאו לי הצעה שבסופו של דבר מעלה הרבה פחות מה-6 אחוז, אולי

כהצעת ביניים נביא את זה כרגע לאישור ואז נתדיין על מה שאתה אומר.
גדעון עזרא
אני כבר מכיר קצת את החיים ואני יודע דבר

אחד. כאשר זקוקים לקול שלך, זו ההזדמנות הכי

טובה שלך. יום אחרי זה אתה שולח להרבה מקורות מכתבים ואתה לא מקבל

תשובה. מה שלי קרה עם משרד התקשורת בנושא הכבלים לנקודות הנידחות. כאשר

היו צריכים את הקול שלי, היו מוכנים לתת לי את כל ההסברים שבעולם. יום



אחרי זה, זה כבר לא עניין את אף אחד מה שאני חושב. זו ההזדמנות שלנו

ללחוץ עכשיו. אני מאמין למנכ"ל שבאמת הוא מתכוון לעשות את הדברים הוא

אומר, אבל זה שמחר יגיעו מכתבים בנושאים הללו למשרדים כאלו ואחרים ולאו

דווקא אליך, הם ייזרקו לפח. אני מכיר את החיים במדינה שלנו.

מצידי, אפשר לקיים את הדיון הזה במהירות ולקחת בחשבון את כל מה שכאן

שמענו. הישיבה באה תהיה בדיוק אותה ישיבה, באותה מתכונת, עם יושב-ראש

אחר לוועדה ועם חבר כנסת אחר וכיו"ב. ילכו אנשים, יכינו את הדברים

הערב, נקיים ישיבה ביום רביעי.

אני לא יודע מה זה לשנות את השיטה מהיסוד. אני יודע שאתה יכול לבוא

ולקיים דיון בתוך עצמך. אני לא אומר לך שאתה לא צריך לקבל את הכמות הזו

של הכסף, אני בטוח שאתה צריך, רק צריך לתת את החלוקה הפנימית ותשובות

לאנשים כאן.

משה טרי; 48 אחוז מהכנסות רשות הדואר, שזה מאות

מיליוני שקלים, מסתמכות על המכתב הרגיל. אני

לא מציע לעשות דיון תוך יומיים. אנחנו לא נהיה מסוגלים.

גדעון עזרא; אתה רוצה דבר שלא בחנת אותו לשנה שלמה. בשנה

האחרונה לא עשית אף דיון בנושא הזה. צר לי,

לא עשית אף דיון בנושא הזה, על המחיר, על היחס בין המכתב הרגיל למכתבים

האחרים.
משה טרי
רשות הדואר זאת לא חברה שהמטרה שלה זה

מקסימום רווח, וחשוב לי להגיד לך את זה.

תבין, אם אנחנו היינו צריכים להעלות את המחירים, היינו מעלים אותם

בצורה אחרת לגמרי. אנחנו עובדים לפי מתכונת שנקבעה כאן על-ידי הרגולטור

שלנו, על-ידי המפקח שלנו.

גדעון עזרא; מי אומר לך שמי שאישר לך קודם צדקל

משה טרי; מה אנחנו מבקשים? יש לנו הוצאות. אתם רוצים

שנפטר עובדים? אתם רוצים שלא נחלק דואר?

גדעון עזרא; בישיבה הבאה אתה תגיד בדיוק אותו הדבר

ומבחינתך בצדק.

משת טרי; יש לי הוצאות שאני צריך לכסות אותן. מאיפה

אני אביא את הדבר הזה?

אני חושב באנו לכאן בצורה אחראית וזהירה. אני חושב שייגרם לנו נזק גדול

מאוד, ואני מדגיש זאת. כבר במשך כל השנה הזו נשחקנו. אנחנו באים בסוף

השנה, כאשר ספגנו כבר את הכל. אתם הולכים לגרום כאן נזק גדול מאוד

לרשות.

גדעון עזרא; למה? אתה לא יכול לבוא מחרתיים?

משה טרי; - אני לא יכול לבוא מחרתיים כבר נגמרה השנה

ולא קיבלתי שום דבר, ועל מה אני בא? אני בא

כעני בפתחו מה אני מבקש?



גדעון עזרא; הוועדה מבקשת אותך שתבדוק את עצמך.
משת טרי
בדקתי את עצמי, בדקו אותי.

גדעון עזרא; אני מאוד מעריך את השרות שלכם, מעריך את

העבודה שלכם, אבל אני לא בטוח בראייה שלכם

לגבי ההוצאה, האם היא מתחלקת נכון בין החלקים השונים.

דן רוזן; השיטה לא נקבעה על-ידי הרשות. השיטה נקבעה

על-ידי ועדת הכלכלה. יש פה מערכת שאושרה

על-ידי ועדת הכלכלה.

גדעוו עזרא; אבל אז לא היה דואר פרסומי.

דן רוזן; - היה. זה אושר על-ידי הוועדה הזו.

היו"ר אבי יחזקאל; ועדת הכלכלה בזמנו, לפני כמה שנים, אישרה את

הנוטחה הזו.

גדעון עזרא; עזוב את הנוטחה. המכתב הרגיל.

משת טרי; אנחנו מדברים על הנוטחה.

גדעון עזרא; אני לא מדבר על הנוטחה. אני מדבר על

העלויות. לי אין בעיה עם ההעלאה, אני מדבר

על הטעיפים השונים.

משה טרי; אני מוכן לבוא ולשקול. בואו נאשר את הדבר

הזה היום ואני מוכן לבוא לכאן לדיון נוטף.

אתה יודע בדיוק איזה נזק ייגרם לרשות הדואר אם לא יעלו המחירים ואתה

יודע מה אנחנו נעשה על-מנת לעמוד בדבר הזה. אתה יודע בדיוק למי ייגרם

נזק.

דן רוזן; אני חושב שנשמעו דברי טעם בדיון הזה אבל אני

רוצה להזכיר שכל השיטה לתעריפי רשות הדואר

נקבעו בתהליכים מתמשכים על-ידי הוועדה הזו. אם אנחנו רוצים לעשות שינוי

שיטה, אי-אפשר לשלוף את זה אלא צריך לחשוב על זה. אנחנו נחשוב על

חלופות ונציע שיטה אחרת. אגב, בכל שיטה אחרת, המשמעות העיקרית

שהתעריפים לצרכנים לא יעלה 6.5 אחוז אלא יעלו יותר. בעצם התמצית של כל

מה שנאמר פה מתמקד טביב הנקודה האם הגישה שצריך להעלות לצרכנים פחות

ולעטקי יותר היא נכונה או צריך לעשות בדיוק הפוך. זה אחד הדברים

העיקריים שנאמרו פה. כנ"ל בתוך הטוגים השונים של הדואר העטקי, אם כדאי

לשנות את היחט או לא לשמור על הפרדה בין הטוגים השונים.

אני חושב שצריך לקבוע זמן לדיון מעמיק, להריץ כמה חלופות שונות ולהבין

מה עושה ויעשה ובעקבות זה להציג הצעה ולהביא את זה לשולחן הזה לאישור.

אני לא חושב שזה אחראי לעשות זאת במשך יומיים ובשליפה. צריך לעשות על

זה עבודה יטודית.



עידו קליר; הנקודות שהועלו בנושא של המגזינים, לא

קשורות בכלל למשחק כאן, הן לא קשורות לנוסחה

של ההעלאה. הנושאים האלה הועלו בפני משרד התקשורת ומבחינתי, כשאני שולח

מכתב למשרד התקשורת, אני בטוח שהוא מגיע לדרג המקצועי.

היו"ר אבי יחזקאל; דיברנו על זה. איו לי עניין לתקוף את

הפקידות. אני חושב שזה לא מכובד.

משה טרי; אני מוכן לשקול את השינוי בתוך הסל, אבל את

התעריף צריך להעלות היום.

היו"ר אבי יחזקאל; למעשה הייתי יכול לא לקיים את הדיוו היום.

ביום שלישי או רביעי נתבקשתי לקיים את

הדיון, ולמרות שהיה לנו לוח זמנים, ביקשתי היום לקיים את הדיון כתוספת

לסדר היום כי חשבתי שהעניין הוא אוטומטי. הוא באמת אוטומטי. למה? כי

הוא מתבקש להיות על-סמך משוואות שהיו בעבר והוכנו בעבר. זו האמת

לאמיתה. המשוואה האלה הוכנו בעבר ולא פיקפקו בה. באו האדונים ממשרד

התקשורת, באו האדונים מרשות הדואר, היו דיונים והתעריפים הועלו. אישרו

משהו לחיילים, אישרו משהו לחבילות. זו בגדול המשוואה. אינני יכול לבו

בטענות, זה לא ראוי, זה לא מכובד, לא הגיוני שאני אבוא בטענות על

דברים שהיו בעבר. כלומר, גם הרשות עבדה בסדר, גם המשרד וגם ועדת

הכלכלה.

השאלה שאני שואל היא האם לא ראוי שבעקבות שינוי מגמת הצריכה של דברי

דואר - שינוי חברתי, כלכלי, ענייני - ואז אני פונה לרשות הדואר או

למשרד התקשורת, למה לא ראוי שתכינו הגדרות חדשות, דברים חדשים בשם אותם

השינויים שאתם מדברים עליהם. אתם חברה כלכלית, חברה עסקית שצריכה לראות

את פני העתיד. באים אלי ואומרים לי שמוכנים, ואני מאמין שאתם מוכנים.

אגב, על-סמך הנסיון שלי אתם גם תעשו את זה. אז יש לי בעיה. אם אני

מאשר לכם, אומר גדעון עזרא שאנחנו הרי אנשים פוליטיים, בעוד שבוע לא

תראו אותנו ממטר, ואז יבוא יושב-ראש הוועדה הבאה ויעלה שוב את

העניין.

אני קובע כבר עכשיו מועד, לשבוע הראשון של ינואר, ביום שני בצהרים.

השאלה שנשאלת מה יקרה באותו יום שני. אני מבקש מכם ביום שני הבא לא

לגעת בסוגייה של ההגדרות, כי זה לא הגיוני להביא שינוי הגדרות. אם אתם

תביאו לי שינויים שמדברים קצת בעניין של המלכ"רים, במובן של מספרים,

ואם תוכלו, אני אודה לכם על כך ואז נאשר את העניינים בצורה מאוד

ברורה.
משת טרי
יש לי הצעה אחרת בשבילך, יותר פשוטה. בוא

תאשר את זה לחצי שנה.

היו"ר אבי יחזקאל; לא.

גדעון עזרא; למה לא בעוד חצי שנה?

משת טרי; לא. אי-אפשר. תאשרו את זה לחצי שנה ואז נבוא

אליכם עם משהו יותר ברור ויותר מוגדר.



גדעון עזרא; אני לא חושב שהם יכולים היום מבחינת

הפרוצדורה לתת את כל מה שאנחנו מבקשים.

היו"ר אבי יחזקאל; בתחילת הדיון נכתב לי כאן פתק לאשר את זה

לתקופה מוגבלת. אני חושש שמנהגנו הוא כזה

שמה שאתה מביא ליהודי כדבר זמני, הוא קבוע. אני הרי יודע מה יהיה ואני

חושש מזה. לכן אני בא ואומר שההגדרה הזאת של תקופה היא הגדרה בעייתית.

אני אוכל להתפשר עליה לקראת הישיבה שתהיה ביום שני הבא וזו תהיה אולי

הצעת הפשרה. מראש אני אומר לכם שאם אתם רוצים לשנה, תביאו לי את הנושא

של המלכ"רים, מו"לים וכוי.

משת טרי; אני חושב שייגרם כאן נזק גדול.

גדעון עזרא; למה אי-אפשר לשלושה חודשים?

משה טרי; עד 31 במרץ?

היו"ר אבי יחזקאל; אתה הרי הולך בכיוון שלי, אז למה פתאום אתה

סוטהי
גדעון עזרא
יש להם בעיה מינהלית.

היו"ר אבי יחזקאל; מה הזמן הקצר ביותר שאתם צריכים, פחות

משלושה חודשים?
משת טרי
זה אי-אפשר.

היו"ר אבי יחזקאל; אני מציע שהצעת הפשרה תהיה עד ה-1 במרץ

1998.
משת טרי
אנחנו לא יכולים.

היו"ר אבי יחזקאל; אז אני לא אאשר את זה. אם זה הכיוון, בסדר,

אין בעיה. גם אתה תהיה פופולרי וגם אנחנו

נהיה פופולרים.

גדעוו עזרא; עשינו דברים יותר גדולים לתקופה יותר קצרה.

אם ה-1 במרץ לא מקובל עליהם, אני מציע לא

לאשר את ההעלאה. לא הפכנו להיות חותמת גומי.
משת טרי
אני רוצה שאם במקרה ועדת הכלכלה לא תוכל

להתכנס, זה יוארך אוטומטי.

גדעון עזרא; בסדר. זה יוארך אוטומטית עד למועד קיום

הישיבה.

משת טרי; התעריפים האלה אמורים להיות מאושרים על-ידי

משרד התקשורת ומשרד האוצר. אם מדובר על

שינוי הגדרות כאלה או אחרות, היועצת המשפטית של הוועדה תגיד לך, זה

צריך ללכת למשרד המשפטים. בשלושה חודשים לא נצליח.
גדעון עזרא
שר האוצר אומר וחוזר ואומר שבתוך התקציב שלך

אתר! יכול לעשות מה שאתה רוצה. כל זמן שאתה

מביא לו את אותו כסף והוא משקיע אצלך את אותו כסף, לא איכפת לו מה אתה

עושה.

היו"ר אבי יחזקאל; כפי שאמרתי, האפשרות הראשונה היא שנקיים

ישיבה בשבוע הראשון של ינואר ולא נחליט

כלום, ואז יש סיכוי שנעלה את התעריפים אבל זה סיכוי קלוש, בתנאי שאתם

תביאו הגדרות לגבי מלכ''רים, עתונים וכוי. האפשרות השנייה היא שאני נותן

לכם את האישורים עד ה-1 במרץ ואני לפחות אוכל לומר בהישג הדל שלנו

שהצלחנו לכפות עליכם להביא הגדרות חדשות ב-1 במרץ. סבלתם עשר שנים, אז

תסבול עוד חודשיים, אבל לפחות יהיה תהליך של התדיינות שלכם מול המשרד,

שלכם מול הרשות. באישור המוגבל אני רוצה בסה"כ לתת תהליך של התדיינות

כמר שעשיתי עם צו סימון המחירים, שלצערי לא כל כך הצליח, אבל לכן אני

נותן חודשיים.

התפקיד שלי היום, אחרי כמה שנים של שיטח פורמלית ושיגרתית, הוא לנסות

לגרום למשאים ומתנים ומגעים עם אנשים שאומרים שהשיטה השתנתה, הצרכים

השתנו, הדואר רוצה להשתנות. התהליך היחידי שאני יכול לעשות הוא זה

לקבוע מגבלת זמן שאומרת שיש לי אי-שביעות רצון, לי ולחברי, מהשיטה

הנוכחית שכנראה אבד עליה הכלח. שנית, כדי לגרום לכך שתהיו ערים לשינוי

השיטה - זה גם למשרד התקשורת, גם למשרד המשפטים והאוצר, והנגזרת היא

רשות הדואר - אני חושב שנקיים את המהלך של עד ה-1 במרץ.

משו? טרי; בתוספת אחת. שדברים שתלויים בך ולא יתקיימו,

זה מוארך אוטומטית. אם למשל לא התקיימה

ישיבה בגלל סיבות כלשהן.

היו"ר אבי יחזקאל; מה שאתה אומר זו אמירה משפטית והיא נאמרת

לפרוטוקול. מה שאני אומר הוא שעד ה-1 במרץ

התקנות האלו, ואחר-כך נתדיין בבתי-המשפט.

אבי גבאי; אם עד ה-1 במרץ מבחינה משפטית לא תקיים

דיון, למעשה אי-אפשר לגבות עבור שירותי

הדואר ואז אין כלום.

היו"ר אבי יחזקאל; יש לך פתרון משפטי?

אתי בנדלר; אין לי פתרון. ברגע שאתה קובע תחולה מוגבלת

לתקנות, דהיינו משאתה קובע למשל שתוקפן של

תקנות אלה עד ליום זה וזה, 1 במרץ לעניננו, המשמעות היא שאם עד לאותו

מועד לא הוארך תוקף התקנות באישור ועדת הכלכלה, או לא אישרה הוועדה

תקנות אחרות, אין תעריפים. לא גובים.

היו"ר אבי יחזקאל; זאת אומרת שלמעשה טכנית עד ה-1 במרץ חייב

לקיים עוד דיון או שניים בעניין הזה. בסדר.

אני מקבל את זה עלי.



גדעון עזרא; אני מצפה שאתה תגיד לאנשים כאן, אלה שיש להם

טענות, לאן לשלוח את הטענות שלהם ומי

הכתובת. תגיד להם שעד ה-5 בינואר כל הערעורים צריכים להתקבל.

היו"ר אבי יחזקאל; אני מודיע שבמהלך חודש ינואר יתקיים דיון

נוסף. קודם כל, ההצעה שלי היא עד ה-1 במרץ.

כאמור, במהלך חודש ינואר יתקיים דיון נוסף, שתכליתו יהיה לדון בכל

ההיבטים של סוגיית המלכ"רים, בכל ההיבטים של התפוצות למיניהן, וזה כדי

להכין אתכם לקראת ה-1 במרץ. אם יהיה עוד דיון, נעשה עוד דיון. אני מקבל

את ההערה המשפטית. מבחינתי ה-1 במרץ הוא סד שמעבר לו עלול להיקבע מחיר

אפס כמחיר הדואר, מה שאין כוונתי לעשות. אם אנחנו נראה במהלך חודש

ינואר או פברואר שבשל ההגיון הצרות לא הספקתם, אז נוכל להאריך את

התחולה. נכון?

אתי בנדלר; ודאי. הם יביאו הצעה לתקן את אותה תקנה

שקובעת את תוקף התקנות.

היו"ר אבי יחזקאל; בסדר. אנחנו מסכמים את הישיבה ואומרים-

ועדת הכלכלה אינה מרוצה ממבנה התעריפים

הנוכחי. ועדת הכלכלה חושבת שהמשוואה שנקבעה עד היום צריכה להשתנות.

צריכים להיקבע רכיבים ומרכיבים חדשים לעניין הזה ונוסחאות חדשים

לסוגיית משלוח דברי הדואר. ועדת הכלכלה פונה גם למשרד התקשורת, גם לכל

המעורבים בעניין, אם אלה הצרכנים, אם אלה המשתמשים, לפנות ולנסות לקבל

תשובות או להתדיין באשר למבנה החדש של אותם תעריפים. התקנות תאושרנה עד

ל-1 במרץ. במהלך חודש ינואר אנחנו נקיים דיון מקדים או דיונים מקדימים

נוספים בגין העניין ונראה איך מתקדמים הדברים הללו.

דן רוזן; אם אנחנו רוצים לעשות עבודה רצינית ולמנות

ועדה, ורוצים לשמוע דעות מהציבור, רוצים

לשאול את הציבור שאלות ולקבל ממנו תשובות, צריכים קצת יותר מיום כדי

לתת את התשובות האלה. אחרי זה צריך לעבד את התשובות ולעבד את המחיר

הכלכלי שלהן ולהביא הצעות ופתרונות רציניים. את הוועדה אפשר להקים

בינואר, תשובות מהוועדה אי-אפשר לקבל בינואר. לכן בחודש מרץ לא יהיו

תשובות מוועדה כזו. אין סיכוי. לכן אני באמת מציע שנקים ועדה כזו שתבחן

את כל סוגייה הזאת, אבל אני לא חושב שיהיו פתרונות.

היו"ר אבי יחזקאל; אז מה אתה מציע?

דו רוזן; אני מציע לאשר את התקנות, אני מציע לקבוע

דיון בינואר פה בוועדה כדי לפתור את בעיות

של המלכ"רים, כמו שביקשת.

היו"ר אבי יחזקאל; אם אני אאשר את התקנות היום, איזו מוטיבציה

תהיה לכם לשבת עם המלכ"רים? אני מצטער, עם

כל הכבוד, אנחנו לא נאיבים.

דן רוזן; ב"בזק" מקימים ועדה והיא פועלת שנה.



היו"ר אבי יחזקאל; אז תגיד לי שלא מתאים לך ח-1 במרץ אלא מתאים

לך ה-1 באפריל, אבל תגיד לי משהו.

דו רוזן; בשלושה-ארבעה חודשים אי-אפשר לעשות עבודה

רצינית. אם רוצים להקים ועדה ציבורית, זה

לוקח עוד יותר זמן.

היו"ר אבי יחזקאל; יש פגמים חמורים ואני לא אתן לעניין של

מלכ"רים להמשיך כפי שהוא.
יש שתי אפשרויות
האחת, שאני לא מאשר כלום, והשניה, שאנחנו מגיעים

למשאים ומתנים. לא אני. מצידי תקים ועדה, מצידי תחליט אתה לבד, מצידי

שמנכ"ל רשות הדואר יחליט לבד, מצידי שיחליטו אנשי מקצוע. אני חושב

שחודשיים-שלושה הם פרק זמן סביר, מכיוון שאתם יודעים את מחלות העבר.

אתם בוודאי מודעים לבעיות. זכותך להקים ועדה, אבל תן לי מועד סביר שגם

אני אוכל לחיות איתו. תן לי פרק זמן סביר שאחריו נוכל להתדיין שוב על

העניין הזה.

דו רוזן; לעשות עבודה רצינית על תעריפים, על שוק של

מאה מיליארד שקל בשנה, לא עושים ביום. יקח

לנו לפחות שלושה-ארבעה חודשים לעבד את זה, ולוועדה יקח כחודשיים לדון

בזה. אני לא בטוח שזו הדרך הנכונה. אולי הדרך הנכונה היא להקים ועדה

ציבורית כמו שאנחנו עושים לגבי התעריפים של "בזק", אבל עבודה כזו זה

כמעט שנה.

השיטה ידועה ואנחנו פועלים לפי שיטה שקבעה ועדת הכלכלה. זה לא שהמצאנו

את זה באישון לילה בחושך.
היו"ר אבי יחזקאל
אם יש מישהו שבעיני הוא איש מקצוע זה המנכ"ל

הזה. הוא בא לכאן כל שבוע, איש נעים הליכות,

ובאמת, אני מכיר את משה טרי. באמת, הם מודעים לעניינים ואני מצדיע

להם.

אבי גבאי; אני רוצה לומר בהמשך לדברי המנכ"ל. בנושא

תעריפי "בזק" מדי ארבע-חמש שנים קמה ועדה

ציבורית, ועדה של מומחים, של כלכלנים, של אנשי תקשורת וכוי, והיא בודקת

את התעריפים, בודקת את רמת ההוצאות של האירגון, בודקת מהי רמת התשואה

להון שצריך לקבל האירגון, בודקת מהי רמת הסיבסוד הצולב בתוך האירגון,

מה רמת העלויות של כל שירות ושירות, ורק לאחר מכן השרים מקבלים החלטה,

ואחרי כן ועדת הכספים, ומאשרים את מודל עידכון התעריפים.

לצערי בנושא הדואר, הדבר לא נעשה עד היום והוא צריך להיעשות. אם רוצים

לעשות עבודה רצינית, ובכוונתנו לעשות עבודה רצינית, בשלושה חודשים

אי-אפשר לעשות.

אני חושב שזה צעד חשוב מאוד לעשות את העבודה הזאת ולהגיע למודל תעריפים

נכון שמשקף עלויות, שמשקף בדיוק את העלויות. אבל באמת, כדי לעשות עבודה

כזאת, שלושה חודשים זה לא מספיק.



היו"ר אבי יחזקאל; אני מסכים עם דבריך. אני מקבל את הערתו של

מנכ"ל משרד התקשורת ואת הערתו של נציג

האוצר. כנראה שבתחום הזה באמת צריכה לקום ועדה ציבורית שמייצגת את

כולם. לכן אני חושב שנאשר את התקנות לא עד ה-1 במרץ אלא עד ה-31

במרץ.
דן רוזן
אני מוכן להתחייב על הקמת ועדה, ואז הדיון

בשנה הבאה יהיה עם מסקנות הוועדה.

אתי בנדלר; אדוני היושב-ראש, אני רק רוצה להעיר את

תשומת הלב, כאשר דנים כאן עד מתי התקנות

האלה יעמדו בתוקף, אבל אף אחד עוד לא הסביר, חוץ מאשר העלאה ממוצעת,

איזה שינויים יש בתקנות האלה לעומת התקנות שהיו. צריך עוד להזכיר שזה

על הפרק.

דן רוזן; אם אנחנו רוצים לעשות עבודה יסודית, כמו

שעושים לגבי תעריפי ''בזק", שם התהליך הזה

לוקח בין ששה לשמונה חודשים. אנחנו היום ממנים את הוועדה לדיון בעוד

שנה.

אוני בנדלר; ישראל, אתה יכול להפנות את תשומת לב הוועדה

לאותה הוראה בתקנות שמתייחסת לעניין הזה של

ההבחנה בין הכמותי לבין הפרסומי? אולי את תוקף התקנות האלה בלבד ניתן

להגביל.
לאה ורון
בתקנות שהונחו על שולחן הוועדה, מה ניתן

להפריד ולהוציא מעניין הדואר הכמותי והדואר

מסחרי והמלכ"רים ומה לא. האם ניתן בתוך התקנות האלה לאבחן ביניהם.

אתי בנדלר; . בוא נגיד שמתגבש כאן איזה שהוא רעיון שלמשל

מחיר מכתב רגיל לא יוגבל, התוקף של התקנה

המתייחסת למכתב רגיל לא יוגבל, וכך הלאה, אלא להגביל את תוקף אותן

הוראות שמתייחסות רק לנושאים שהועלו כאן.
היו"ר
אני יחזקאל: יש אפשרות כאתל
אתי בנדלר
בוודאי שיש אפשרות. אבל הם מסתמכים בהגדרות

גם על תקנות אחרות.
היו"ר
אבי יחזקאל; אומר איש האוצר שלמעשה הנושאים האלה כולם

קשורים בעניין.

לגבי משך התקנות. אני חוזר, אנחנו נקיים דיון במהלך חודש ינואר או

פברואר. אתה תקים בינתיים ועדה ציבורית. עד ה-1 במרץ, נשב כאן ב-1

במרץ, ואם נתרשם שכבר הוקמה ועדה ציבורית שהיא מתחילה לעבוד ולהתדיין,

לא תהיה בעיה להמשיך להריץ את הנושא. אם אנחנו רואים שהולכים לכיוון

נכון ורציני של העניין, ובאמת לפתרון ולרה-אירגון מחודש בחשיבה, אין

לי שום בעיה. אני אבקש שהוועדה תמשיך ללוות את העניין בפרקי זמן

קצובים.



לכן אני מציע להאריך את התקנות עד ה-1 במרץ, ולהתדיין כאן במהלך חודש

פברואר. אני קורא למנכ"ל משרד התקשורת, לנציגי משרד התקשורת ורשות

הדואר להקים ועדה ציבורית ולשתף בה את כל הנציגים. אם נראה במהלך חודש

פברואר שהדברים מתקיימים והולכים לכיוון נכון, אז נראה מה קורה.

במקביל, באותו דיון במהלך חודש פברואר, הייתי מבקש לנסות ולהביא כמה

פתרונות לבעיות בוערות כמו מלכ"רים, כמו הבעיות של המשתמשים. אם תוכלו,

אני אודה לכם. אם לא, בואו נראה מה נעשה אז. אני חושב שבסופו של דבר

מטרת הדיון היום היתה לנסות להביא את האישור להעלאה. עכשיו נדון בזה,

נעלה את התעריפים, אבל אם נשיג הישג שאומר שינוי וליווי שלנו כוועדת

הכלכלה, זה יספק בשלב זה.

עוד פעם, אני מקווה שאני מכיר את היושר המקצועי וההגינות. אם יבוא אלי

המנכ"ל ואתה ותגידו לי שהוקמה הוועדה, נשב ונתדיין אליה והנציגים כאן

יגידו לי שסוף כל סוף הולכים לתהליך רציני של העניין, אז אנחנו לא

נגיד שזה לעוד יום-יומיים. אני רוצה להיות יושב-ראש ועדה שמנסה לשנות

את התהליך הזה וההתדיינות ולהביא משוואה חדשה. זה דבר לגיטימי

ומקובל.

שריל קמפינסקי; אם אפשר, אני מבקשת להעיר הערה משפטית.

הגבלת תוקפן של התקנות יכולה לחול רק על

תעריפים לפי 37(א) וגם לפי דרכי השירות הבולאי. לגבי 37(ג} התעריפים

שם לא טעונים אישור.

אתי בנדלר; אותן תקנות שהובאו לאישור הוועדה, רק תוקפן

יוגבל.

היו"ר אבי יחזקאל; גדעון, ההצעה מקובלת? תודה.

דן רוזן; בוועדה יהיו רק אנשים בלתי תלויים, לא אנשי

הרשות ולא רשויות הצרכנים, אלא רק אנשי

ציבור.

אתי בנדלר; ברור. הם יצטרכו להביא את טענותיהם בפני

הוועדה.
היו"ר אבי יחזקאל
אם אתה שואל אותי, אני חושב שגם מישהו מרשות

הדואר צריך להיות באותה ועדה, אבל זו החלטה

שלכם.

גדעון עזרא; מי מרכז אצלכם את פניות הציבורי
דן רוזן
יש לנו גוף שמרכז את פניות הציבור. באגף

הפיקוח יש גוף שלם שעוסק בפניות הציבור. כל

תלונות הציבור מגיעות אליו.

היו"ר אבי יחזקאל; אנחנו עוברים על התקנות.
אתי בנדלר
מאחר ורוב התקנות זה עניין של תעריפים, אני

לא הייתי מציעה לקרוא כל תעריף ותעריף, אלא



הייתי מציעה שתפנו את תשומת לב הוועדה לאותם שינויים שיש לעומת התקנות

של שנה שעברה, וכל מקום שיש העלאה מעבר לעליה הממוצעת.

אברהם מנצורי; המכתב הרגיל שזה כל סעיף (1), אנחנו מעלים

את זה ב-4.55 אחוזים. כל המכתבים הרגילים

שהם בכמויות קטנות, אנחנו מעלים אותם ב-4.55 אחוזים.

המכתבים שהם בכמויות יותר גדולות, אנחנו מעלים אותם ב-7.7 אחוזים.

כמותי ממויין עד 10.000, מ-10.000 עד 50,000, מ-50.000 עד 100.000. את

כל הכמותי אנחנו מעלים ב-7.7 אחוזים.

כל נושא החבילות עלה ב-7.7 אחוזים. אין שם חריגות.
היו"ר אבי יחזקאל
למה מברק רגיל עלה ב-11 וב-20?

אברהם מנצורי; בעליה הקודמת בשנה שעברה, כשהבאנו את זה

לוועדה כאן, תעריף המברק היה 1.80 שקל עבור

פניה טלפונית וכל ההוצאות הכרוכות בהתקשרות עם "בזק". הוועדה לא אישרה

את זה, ביקשה להוריד את זה ולתקן את זה ובפעם הבאה לכלול את זה בתוך

התעריף. כך שהתעריף שאנחנו אומרים 19.90, זה בעצם לא היה 19.90 אלא היה

סכום יותר גבוה.

היו"ר אבי יחזקאל; סליחה, אני מצטער, אבל לא הבנתי מה שאתה

אומר לי.

אברהם מנצורי; בדצמבר 1996, כשאנחנו הבאנו את העלאת

התעריפים לוועדה כאן, התעריף היה 18.50

שקלים ועוד 1.70 שקל עבור קטע של התקשרות. סה"כ 20.02 שקלים. הוועדה

ביקשה להוריד את הקטע של התקשרות ובפעם הבאה בתעריפים לכלול את זה בתוך

המחיר, בתוך התעריף הכולל.

אתי בנדלר; אולי אני אסביר את זה שוב. היה עניין של

משלוח מברק רגיל. היתה הבחנה בין המקרה שבו

ניגשים לדואר ומשם שולחים את המברק, לבין מקרה שאני מתקשרת בטלפון שלי

ומבקשת לשלוח מברק באמצעות הטלפון. במקרה שבו ביקשת לשלוח מברק באמצעות

הטלפון, היה התעריף שנקבע למשלוח מברק, ועל זה הוסיפו עוד חיוב של 1.70

שקל.

אברהם מנצורי; אין יותר חריגים. אנחנו עבדנו לפי הכלל.

היו"ר אבי יחזקאל; למעשה אתה אומר שה-20 אחוזים זה בגלל הקטע

של ה-1.80 שקל.

אברהם מנצורי; כן.

אתי בנדלר; כשאתה מתקשר באמצעות הטלפון, גובים ממך

עבור משלוח מברק אותו תעריף כמו התעריף שאתה

אמור לשלם אם אתה ניגש לסניף דואר ושולח משם.



מנחם בלונדי; יש פה קפיצה גדולה. על כל מילה נוספת, 20

אחוזים.

אברהם מנצורי; שנתיים אנחנו לא העלינו את זה מאותה סיבה.

רצינו להעלות את זה בשנה שעברה, התעריף היה

15 אגורות למילה, ועכשיו העלינו את זה ל-18 אגורות למילה. עכשיו זה

יוצא 20 אחוזים בממוצע וזה לשנתיים.

אתי בנדלר; כמה מילים בממוצע יש במברק?

אברהם מנצורי; 14 מילים. 10 מילים זה מינימום.

אתי בנדלר; בדרך כלל הממוצע של המילים שיש במברקים הוא

14 מילים. זאת אומרת שהתעריף הבסיסי שאתם

מציעים עכשיו לגבות 22.10 שקלים. זאת אומרת שעבור רוב המברקים ישלמו

למעלה מזה.

אברהם מנצורי; רוב המברקים ישלמו 22.10 שקלים.

איני בנדלר; אתה אומר שהממוצע הוא 14 מילים והסכום הזה

הוא עבור עשר מילים.

אברהם מנצורי; מהנסיון אני אומר לכם שרוב המברקים הם

מברקים סטנדרטיים שישלמו עבורם 22.10 שקלים

ואין בהם תוספת מילים.

עפר וייס; הטענה שנטענה כלפינו היתה שהשירות הזה ניתן

בהפסד, בהפסד גדול מאוד ומטרת רשות הדואר

היא לצמצם את ההפסדים בשירות הזה.

היו"ר אבי יחזקאל; למה הסכמתם לזה במשך שנתיים?

עפר וייס; אנחנו מסכימים לזה כבר עשר שנים.

היו"ר אבי יחזקאל; למה אצלי כל התיקונים? עכשיו הקמנו ועדה

ציבורית והיא תדון בעניין הזה. בואו נחזיר

את זה לממוצע לשלושת החודשים האלו, לממוצע של 6.5 אחוזים. יש ועדה

ציבורית שהוקמה עכשיו והיא תבדוק את העניין. למוז אני צריך לעשות

תיקונים?

אברהם מנצורי; אם מעלים את זה מ-15 ל-17, זה 13 אגורות.

היו"ר אבי יחזקאל; עכשיו אני אומר משהו שזו התחכמות שלי ואני

מתנצל עליה. הצלחנו להגיע לכך שאתם מקימים

ועדה שתבדוק את כל העניין של העיוותים, המבנים, השינויים והצרכים

הרצויים. יושב כאן אדם ואומר שבשנתיים האחרונות וקודמיהן נוצר עיוות

ואתם מבקשים שאני עכשיו אאשר ואתקן אותי. אני שואל למה, הרי הקמתם ועדה

לפני כמה דקות. סבלתם שנתיים, עשו עמי חסד ותסבלו עוד חצי שנה. אם

תוכלו, אני אודה לכם על כך כי ממילא הקמנו ועדה.



עפל וייס; אני צריך לפעול על-בסיס כלכלי ולא להפסיד

כספים.

היו"ר אבי יחזקאל; אני רוצה לומר לך שבכל הישיבה הזו לצערי אתה

הפסדת הרבה מאוד כספים.
אברהם מנצורי
עד הבדיקה, את התעריף למילה אפשר להשאיר

ברמה של 15 אגורות.

היו"ר אבי יחזקאל; אדוני המנכ"ל, הסכמת להשאיר את המילה הנוספת

בתעריף של 15 אגורות?

משה טרי; על 16 אגורות.
אתי בנדלר
מאחר ואני יוצאת לישיבה אחרת, אני מבקשת

לומר שבכפוף לשינוי בתעריף המילה הנוספת

במברק בארץ תיווסף תקנה נוספת בתקנות לפני התוספת שתאמר שתוקפן של

תקנות אלה עד. ה-31 במרץ 1998.

2. תקנות רשות הדואר (דרכי השירות הבולאי) (תיקון), התשנ"ח-1997

אברהם מנצורי; בשירות הבולאי, כל בול שמונפק למנויים, הם

משלמים את עלות הבול כפי שכתוב עליו. פרט
לכך הם משלמים עבור שני דברים
- מעטפה של היום הראשון. עד עכשיו היא עלתה 80 אגורות ועכשיו אנחנו

מבקשים 85 אגורות.

- עבור המשלוח אנחנו מבקשים 3.5 שקלים, אם זה משלוח משולם מראש, ואם זה

משלוח, אנחנו מבקשים 5.35 שקלים.

הרצל בר-מג; חלק מהמוצרים של השירות הם מוצרים ללא ערך

נקוב. היינו מבקשים שהפרסום יתעכב עד 8:00

בערב, עד שהסניפים ייסגרו, כדי למנוע ספסרות במוצרים שאין עליהם ערך.

אנחנו שמים מכשול בפני אנשים.

אברהם מנצורי; אנחנו מבקשים שתודיע על הדבר הזה מחר בבוקר

ולא היום.

אבי גבאי; יש בולים שעליהם לא רשום הערך שלהם ולכן אם

היום, עכשיו, תודיע על עידכון התעריפים,

יקנו בולים היום כי הם קונים את זה במחיר זול מהמחיר של מחר, ולכן צריך

לפרסם את זה מחר ולא היום.

היו"ר אבי יחזקאל; זה דבר שהוא מתבקש מאליו.

תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:00

קוד המקור של הנתונים