ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 18/11/1997

ייצוא מיצי הדרים לאיחוד האירופי; תקנות הפיקוח על פרי ההדר (היטלים), התשנ"ז-1997

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 175

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי י"ח בחשון התשנ"ח (18 בנובמבר 1997). שעה 10:00
נכחו
חברי תוונגדה: אבי יחזקאל - היו"ר
מוזמנים
מוטי אילון - מנכ"ל המכס

עמי סגל - סמנכ"ל המכס

עידית לב-זרחיה - דוברת המכס

אמיר ברקן - רפרנט אגף תקציבים

שלום ברלנד - יועמ"ש משרד החקלאות

לידיה שוקרון - מחלקה משפטית, משרד החוץ

בני רובין - משרד המשפטים

גבריאלה כהן - משרד המסחר והתעשיה

דורון שמואלי - יו"ר הועצה לשיווק פרי הדר

מנחם גביזון - מנכ"ל המועצה לשיווק פרי הדר

רוני נקר - סמנכ"ל המועצה לשיווק פרי

הדר

גבריאלה ספרן - המועצה לשיווק פרי הדר

גדעון קלוגמן - המועצה לשיווק פרי הדר

יוסף גילאור - המועצה לשיווק פרי הדר

ישי ולטמן - מנכ"ל פרדס, המועצה למוצרי

פרי הדר

אלישע גל - מנכ"ל גניר, המועצה למוצרי

פרי הדר

מוטי גזית - מנכ"ל גן שמואל, המועצה

למוצרי פרי הדר

שאול הורוביץ - גת, המועצה למוצרי פרי הדר

פיטו בריקמן - יו"ר ארגון מגדלי ההדרים

יוסף אונגר - מזכיר ארגון מגדלי ההדרים

אמיד חייק - מנכ"ל מכון היצוא
היועצת המשפטית
אתי בנדלד
מנהלת הוועדה
לאה ורון
קצדנית
דויטל יפרת
סדר-היום
1. יצוא מיצי הדרים לאיחוד האירופי

2. תקנות הפיקוח על פרי ההדר (היטלים),

התשנ"ז-1997



1. ייצוא מיצי הדרים לאיחוד האירופי
היו"ר אבי יחזקאל
אני מתכבד לפתוח את הישיבה. היום נדון בשני נושאים הנוגעים לפרי

ההדר. האחד, שייך לתחום של טענות האיחוד האירופאי כלפי ישראל, והשני,

היטלים למינהם שאנו אמורים לאשר. אני חייב לומר שלכולנו יש עדיפות

גדולה לתפוז ולמיץ הישראלי. אנחנו מעדיפים מי? ישראל וכמה שיותר. אבל,

יושב ראש האיחוד האירופאי הוא ספרדי- וספרד היא מדינה מתהרה שלנו.

בגין העבר אנו אמוריפ לשלם בעתיד.

אני רוצה לקבוע מראש את עמדתי על מנת למנוע ספקות, שאוי לה לייבשת

שתעשה איתנו חשבונות בגין העבר, בגלל אינטרס כלכלי. כדאי להשיב להם

מנה אחת אפיים. אני יודע שבקרוב יוצאים לבריסל לנהל משא ומתן. עלינו

להשיב "מלחמה שערה" באירופאים. נודיע שהדברים היו בעבר ולא בהווה.

נשלה את האנשים לבריסל שינהלו משא ומתן, כי מי שיושב בראש הפורום

שהחליט להוציא את דיבתנו רעה, הוא אדם ספרדי שעושה זאת מסיבות

כלכליות, כי ספרד היא מתחרה עיקרית למדינת ישראל בתחום מותג התפוזים

ומותג "יפו" שהוא מותג שלנו.
דורון שמואלי
אני רוצה להסביר לכולם כדי שלא תהייה אי הבנה- יש שתי מועצות-

תמועצה למוצרי הדרים, והמועצה לשיווק פרי הדר. המועצה לשיווק פרי הדר

מתעסקת בשיווק של פרי טרי וכלל לא מעורבת בסוגייה הזו. חשוב לדעת זאת.
היו"ר אבי יחזקאל
זאת הזדמנות לאחד את כולם.
דורון ישראלי
לא מדובר ביצוא פרי טרי מישראל, אלא על רכז של הדרים שהוא לא פרי

מרי.
מוטי אילון
למדינת ישראל יש הסכם עם האיגוד האירופי להעדפות, פטור ממיסים,

כשכל ההסכם מבוסס כמובן בעיקרו על כללי מקור כאשר יש תנאים וכללים

אילו מוצרים חייבים בכללי מקור, ומה זה מקור וכולי. בשנת 1995 הגיעו

לכאן נציגי השוק האירופי וטענו שלדעתם יש הפרה של כללי מקור. יצואני

מיצי פרי ההדר ותוצריו השונים הפרו את כללי המקור וסיפקו מוצרים

ומיצים.
היו"ר אבי יחזקאל
גם בשנת 1995 עמד בראש האיחוד אירופאי אדם ספרדי?



כן, וזה לא משנה. היתה בעיה ואחלק אותה לשניים: לפני ינואר 1996

ואחרי ינואר 1996. החל מינואר 1996 נכנסו הייצרנים לתהליך של בקרה

עצמית, היינו בקרה שלנו בנושא. היה שינוי בתנאי הכללים שמינואר 1996

מותר לערב 10% ממיץ שאינו תרכיז ישראלי. היבהרנו לאיחוד האירופאי

שהסוגייה היא סוגיית עבר ולא סוגיה של היום.

קשה לי לנתח מה היה בעבר ואין זה מן העניין. ב-14 במאי 1997 הייתי

בנציבות הקהיליה בבריסל ונכנסנו לדיון עם הגורמים המתאימים שם. היגענו

להסכם שאנחנו זונחים את כל סוגיית המיצים לעת עתה, ועל פי בקשתם עלינו

להראות להם שמדינת ישראל, שאיננה רפובליקה של בננות, היא מדינה שאוכפת

חוק. הייצוא ממנה מסודר, מפוקח ויש כללים. יש כלים וחוקים לאכיפת

החוק, יש הוראות ותקנות, ואנחנו פועלים כדי לקיים את ההסכם האירופאים.

הם הרחיבו זאת מעבר לפרשת המיצים. היה הסכם לדרך פעולה, והתחלנו לפעול

בדרך הזו, כאשר לפתע באוגוסט או ספטמבר 1997 מטעמים שלא ברורים לי,

גורמי האיחוד האירופי החליטו לזנוח את ההליך שעליו דיברנו, והביאו את

הדברים חזרה לסוגיית המיצים. נראה לי שזו בעיה פוליטית, וטעמיהם

שמורים עימהם.

הפיכת הדרך שעליה הסכמנו, ששונה מחידוש סוגיית המיצים, כנראה

שהיתה לה מטרה. הקהיליה נהגה לא בסדר עם מדינת ישראל. היא עשתה זאת

במזיד. בנסיעה הקרובה שתהיה לנו בשבוע הבא או עוד שבועיים, אנו מחכים

לקביעת מועד מתאים על ידי הקהיליה על מנת לומר את הדברים שם. אני

מקווה שנגיע איתם להסדר והבנה שמדינת ישראל בסך הכל בסדר, ושכל ההודעה

שלהם היא הודעת שווא שאין לה כל מקור ובסיס.

נעבור לסוגיית המיצים. סוגיית המיצים היא פרשייה שככל הנראה גרמה

נזק לפרי האירופי. אנחנו נבוא איתם בדברים, נבדוק את אומדן הנזק וננסה

להעריך אותו, ונראה איך מגיעים להסדר או פשרה בגין אותו נזק שנגרם.

כמובן שיושבים פה גס נציגי התעשייה שנמצאים עימנו בקשר טוב. הודעתי

להם שהם יצטרכו לשאת בחלק מהנזק. זה לא נזק שמדינת ישראל תוכל לקחת על

עצמה. אני מקווה שנגיע להסדר המתאים.
היו"ר אבי יחזקאלי
אשמח אם תודיעו לוועדה שלא יקרה שוב מקרה דומה.
יוסף גלאור
לשאלת יושב הראש, אשיב תשובה שמתייחסת לעבר, וארגיע אותו שגם לא

היה בעבר דבר כזה. ובמיוחד, במשנה תוקף, החל מה-1 בינואר 1996

כשהונהגו כללים חדשים על פי ההסכם החדש שבין מדינת ישראל והשוק

האירופאי. הבדיקה מוכיחה ומגלה יום יום שהייצוא הישראלי עומד בתעודות

המקור שלו ככתבן וכלשונן ואין כל בעיות איתו.
היו"ר אבי יחזקאל
אתמול התקיים דיון עקרוני בנושא מסויים שבו ניהלנו דיון האם מי

שיציג את הנושא יהיה היועץ המשפטי או האיש עצמו.
יוסף גלאור
היצרנים הללו, לפני כמה שנים היו 12 או 14 במספר. הם הצטמקו במשך

השנים בו/לל צמצום תעשיית ההדרים.
היו"ר אבי יחזקאל
על פי הכללים הנהוגים, נשמע קודם את הנציגים ורק לאהר מכן את

היועצים המשפטיים שלהם או עורכי הדין. לא אחת הדיונים מקבלים פה לא

אופי משפטי וזו לא המטרה. אנהנו לא עוסקים בהיבטים משפטיים.
ישי ולטמן
על פי בקשת יושב הראש אני אציג את הדברים. תעשיית ההדרים

והעגבניות בשנת 1991-1990 ייצאה בסדר גודל של הצי מיליארד דולר. באותה

שנה, היה משבר קשה מאוד בענף ההדרים בעולם, ומאז התעשייה הזו הולכת

ויורדת בהיקף פעילותה. עתה, אנחנו מדברים על היקף פעילות של כרבע

מיליארד דולר. מספר המפעלים ירד. ב-1990 אם איני טועה היו 16 מפעלים

והיום נותרו 5 או 4 מפעלים. הירידה מוסברת במשברים עולמיים, בבעיות

בענף הפרדסנות בכלל בארץ, ובתהרות העזה שהתנהלה נגדנו על ידי מדינות

השוק המשותף שהשתמשו בכספים אדירים של השוק המשותף.
היו"ר אבי יחזקאל
אילו מדינות למשל?
ישי ולטמן
מדינות אג.י הים התיכון כשספרד בראשן. איטליה, יוון, קפריסין

טורקיה ומרוקו. התחרות הקשה שהתנהלה בשנים האחרונות היתה עם הספרדים.

הספרדים נקטו בכל אמצעי כלכלי וכספי כדי למגר אותנו מתוך השוק שבו

"ישבנו" הזק מאוד. לצערי, עם הכספים האלה ועם הקירבה הגיאוגרפית שלהם

לשווקים הם הצליחו במידה רבה להדוף אותנו מחלק מהשווקים בהם היינו

באופן מסורתי במשך שנים. המצב נכון גם לגבי הפרי הטרי וגם לגבי

המוצרים התעשייתיים.

התעשיה הישראלית ניסתה בכל דרך אפשרית להאהז בשווקים האלה ולא

לצאת מהם, והמאמצים אכן נשאו פרי. המאמצים היו כל כך כבדים וקשים שחלק

מהחברים שלנו לא הצליחו לעמוד בהם ונאלצו לסגור את המפעלים כתוצאה

מהפסדים עצומים שהיו להם. זה פחות או יותר המצב הקיים.

אנו נמצאים כרגע בשלב של שיא התחרות עם הספרדים. אסביר את דבריי,

האיחוד האירופאי הגיע למסקנה שהוא לא מסוגל לעמוד בסיבסוד העמוק שנוצל



לרעה על ידי אותן מדינית, והוא קצב 6 שנים לחיסול הסובסידית שניתנה

ליצרו הספרדי. בסופו של תהליך, אנחנו פחות או יותר עומדים ברמה שווה

מבחינת תנאי הסחר, למעט העובדה שאנחנו מרוחקים יותר.
שלום שמחון
הסיבסוד הוא של ספרד כמדינה או של הקהיליה?
ישי ולטמן
הקהיליה העבירה כסף פעמיים.
היו"ר אבי יחזקאל
מתי הסיבסוד שלהם יסתיים?
ישי ולטמן
אם אינני טועה מתוך 6 השנים כבר הלפו שנתיים. כלומר, נותרו עוד 4

הסיבסוד בימי השיא היה בכ-100 דולר לטון. כלומר, בשנים מסויימות,

כשהתהרות היתה בעיצומה המגדל או היצרן הספרדי ראו הנהה עצומה במחיר,

שאיפשרה להט להוריד מהיריס למהירים שקשה לשער. המהירים היו נמוכים

ביותר. הספרדים יודעים שנשארו להם שנים ספורות להילהם בנו. יש להם פרי

גרוע ומיץ גרוע. הם לא מצליהיס להיאהז בשוק, לפהות לא בצד התעשייתי

כתוצאה מכישלונות תעשייתיים ומסחריים, והם משתמשים בכל אמצעי. אפשר

לומר בפה מלא, שהתו/ייסות הנציו/ים הספרדיים היא התו/ייסות אינטרסנטית.

היא נגועה בצורה המורה ביותר *בקונפליקט אוף אינטרסט ולא יעזור שרפ

דבר. ההוכהה הטובה לכך הם דבריו של מנהל המכס מר אילון.
היו"ר אבי יחזקאל
מנהל המכס לא עסק בהוכחות אלא באסטרטגיה.
ישי ולטמן
יש אבני דרך בעניין הזה. בפו/ישות שקדמו ליום העצמאות האחרון, היתה

הרגשה כללית שמה שקרה בעבר יורד מסדר היום כי הוא מאוד לא ברור. סוכם,

שעלינו להראות שאנהנו בסדר ופועלים לפי הכללים החדשים. בסוף 1995,

ביקרה בישראל משלהת של נציגי השוק המשותף או האיהוד האירופאי.הם שהו

בישראל ימים רבים, ועזבו את הארץ כשהעניין פהות או יותר סגור. הוא

התעורר מהדש, ואנו משוכנעים שיש שתי סיבות לכך- האהת - התהרות עם

הספרדים, והשנייה - להציס פוליטים שהשוק האירופאי מנסה להפעיל עלינו.

אני רוצה להיות הרבה יותר נהרץ בעניין הזה. אם לא יאושר סכום כסף

מסויים לתעשייה שנמצאת כרגע בעיצומו של המשבר הקשה ביותר מבהינה

עולמית. התעשייה הזו או חלקה הגדול יסגר, על כל המשתמע מכן.
היו"ר אבי יחזקאל
בכמה היה היצוא בשנה שעברה?
ישי ולטמן
רבע מיליארד דולר. התעשייה הזו מהזיקה 4,000-3,000 אנשים. מדובר

גם במובילים, עמילי מכס, אניות וכולי. התעשיה הזו במשך השנים

האחרונות מאבדת כ-50% מהפרי בארץ העומד לייצוא, וללא אותם 50% אין ספק

שהפרדסנות בכללה תיפגע.
היו"ר אבי יחזקאל
אתמול התקיים דיון בנושא של עמימות מהירים שעשה "בזק" בינלאומי.

אתה רוצה לומר לי שאין יותר עמימות מיצים?
ישי ולטמן
אני טוען שלא הייתה עמימות מיצים.
יוסף גילאור
היו השדות והאשמות. טפלו שקרים.
היו"ר אבי יחקאל
אני נזהר מאוד בלשוני כי יש לי עניין ציבורי לחזק את התעשייה

המקומית. כמו כן, חבריי ממכון הייצוא אמרו לי שלא נכון שהיתה שגיאה.

לא היה שום דבר. למרות כל אלה, אנחנו נוסעים לבריסל. למען הסדר הטוב,

אני מציע שלא תאמרו שלא היה שום דבר.
יוסף גילאור
מינואר 1996 הדברים נבדקים ב"זכוכית מגדלת" ואין כל טענה. חכל

עובר חלק וישר ללא דופי. חשומע האינטילו/נטי צריך לשאול את עצמו מה

פתאום במשך שנתיים כל משלוחי הייצור בסדר גמור ולפתע, נזעקו לדבר על

שנת 1991 ו-1992?
היו"ר אבי יחזקאל
זה הוסר תום לב מובהק.
יוסף גילאור
לומר שתעודות המקור שמוצאות היום לא בסדר?
היו"ר אבי יחזקאל
בגלל שינאת יהודים.
יוסף גילאור
מאז ומעולם לא היה שום הסבר או כל הוכחות וראיות ממשיות לטענות

שנטענו בעבר. פעם טענו שמביאים רכז מברזיל, מחליפים תעודות, ומעבירים

אותו ישר לאירופה. בדקו זאת ולא מצאו דבר. למיטב ידיעתנו, במטך כל

השנים וגם בעבר, המכסים השונים של מדינות אירופה בדקו ונטלו דוגמאות

שנבדקו במעבדות שלהם, ולא נמצא דבר וחצי דבר שמצדיק את החשדות כלפי

התעשיה הישראלית. זו הטלת דופי בתעשיה.
מוטי אילון
הייתי שמת לו בל אחד יעשה את תפקידו במקצועיות כמוך, ואז לא היינו

נמצאים היום במצב הזה.
יוסף גילאור
המהלך שנעשה היום תמוהה על פניו. בחינה יסודית של הדברים תוכיה

ותגלה שלא היה ואין כל דופי שאפשר להטיל על התעשיה. הנסיון לגלגל על

התעשייה איזה שהוא אשם או רבב, או להשית עליו תשלום כל שהוא הוא

לא צודק. זה בהחלט יביא לפגיעה המורה ביותר ולסגירה מיידית של המפעלים

הללו, ואולי אף תסכן את כל ענף הפרדסנות בארץ, שהתעשיה קולטת 50%

ממנו. מתוך 14 או 16 מפעלי תעשיית הדרים שהיו, נשארו כיום בארץ מספר

מפעלים שניתן לספור אותם על אצבעות יד אחת. מדובר בשנים שבין 1990 ועד

היום.

זה אומר דרשיני לגבי מצב התעשייה בארץ ולגבי תעשיית ההדרים בכלל.

ככל שתעשיית ההדרים בעולם הולכת ונתקלת בקשיים יותר המורים, כך אותן

המדינות העויינות שהן יצואניות של פרי מעוניינות יותר ויותר לדחוק את

הפרי הישראלי שמצטיין באיכותו.
היו"ר אבי יחזקאל
יש תופעה דומה גם בנושאים נוספים?
גבריאלה כהן
מייד אענה לך אך לפני שניכנס לסוגיית כללי המקור של המיצים,

אתייחס לעניין הסובסידיות שהוזכר כאן. הקהילה האירופית הביעה את

המחוייבות שלה במסגרת הסכם *ה-O.T.W - ארגון הסחר הבינלאומי והסכמי

הסובסידיות. היא מורידה את הסיבסוד בתחום החקלאי גם לענף הזה.

צריכים להבין, שכללי המקור הם הבסיס לכל ההסכמים. יש חשיבות רבה

בעמידה בכללי מקור. אנחנו רוצים שסחורה אירופאית שנכנסת לישראל במסו/רת

ההסכם, אכן תהיה על פי כללי המקור אירופאית. אני מאוד מקווה שגם המכס



הישראלי עושה בדיקות מן הסוג הזה לגבי יבוא מהקהיליה האירופית. ברור

שיש לקהיליה זבות לבדוק. לגבי המקרה הספציפי של המיצים נשאלת השאלה

איך הדברים התגלגלו.

במקרה של המיצים, אמרנו לקהיליה במשך שנים רבות שהדרישות של כללי

המקור בתחום הספציפי הזה, שהמיץ צריך להיות 100% מתוצרת הארץ, הן

דרישות לא ריאליסטיות. כי מבחינת טעם דרוש ערבוב קל ויש צורך בגמישות

מסויימת. יתר על כך, אמרנו, שאם הם כל כך רוצים שהמיצים יהיו 100%

תוצרת הארץ אפשר לדבר על מיץ טרי. במיץ טרי בוודאי שאי אפשר לעשות

ערבובים. הדיון עם הקהיליה נמשך זמן רב, למרות שכללי המקור בין

הקהיליה למדינות אהרות שיש להם הסכמי סתר חופשי- היו שונים ואיפשרו

10% ערבוב. הגיעו להסכם רק מ-1996.

יש קשיים אובייקטיבים. אין הוכחות, ולא הצלחנו לגייס את הראיות

לגבי חמעילות אם אכן היו בעבר או לא. אני מדברת על העבר כי רק בזה

מדובר. יש קושי מסויים. יכול לחיות שחיה ערבוב מסויים. בוודאי שלא

מדברים כרגע על הצורה וההיקפים. אין עדיין דיון על ההיקפים.

אנו רואים את הבעיה כבעיה חמורה עט הקהילה האירופית. ביקשנו
מהקהילה לקיים דיונים כדי לדון בשני הנושאים
1. כיצד המכס נוהג מבחינת הבדיקות, ואיך חחקיקח מותאמת לדרישות

ההסכמים. להראות לאירופאים שההקיקה בישראל אכן מוגדרת, ויכולים לסמוך

על התעודות שמונפקות על ידי המכס.

2. לדבר ספציפית על סוגיית המיצים. היצענו תאריכים. עוד לפני קיום

הדיון הקהילה יצאה עם הודעה האומרת שכל הייצוא הישראלי בספק, ולא

מדובר במיצים בלבד. זאת נקודה חמורה שפוגעת בייצוא הישראלי.
היו"ר אבי יחזקאל
מה קורה בעניין כל הייצוא הישראלי? הם רוצים "להטביע" את הייצוא

הישראלי במיץ תפוזים.
גבריאלה כהן
אם אכן היה משהו בעבר עלינו לשאת בתוצאות ולקיים דיון. אין ספק

שאנחנו מתקדמים והמכס עושה פעולה נכונה ומבהיר את כל הנקודות. בישיבה

שנערכה עם אנשי חקחילח הארופית ב-14 במאי, ביקשנו לברר איך הקהילה

בודקת ומבטיחה במדינות השונות שאכן הייצוא יעמוד בכללי מקור. לא

קיבלנו כל תגובח מחקחילח בעניין הזה. אנחנו נמצאים בראשיתו של דיון

עם הקהילה ואנחנו תושבים שהוא חייב להתקיים כדי להבטיח את אמון הקהילה

בנו ובמכס שלנו. חשוב שהקהילה תבטל את ההודעה, אין לה מקום והיא גורמת

נזק רב. בוודאי לא בשלב שהדיונים ממשיכים ומתקיימים.
היו"ר אבי יחזקאל
אני רוצה להבהיר שלא נגענו בסוגייה של כללי מקור בתחום כלל היצוא

כי גברת כהן לא התייחסה אליה, ואולי אין טעם להתייחס אליה. בכל מקרח

נקיים דיון בנושא בוועדת הכלכלה בתקופה הקרובה. כמו כן, אומרת גברת

כהן שעדיין לא נקבעו כללים בגין בדיקת הסוגייה שקשורה לכללי מקור.
גבריאלה כהן
לא ולא.
לאה ירון
גברת כהן, דיברת על ביטול ההודעה. באיזו הודעה מדובר?
גבריאלה כהן
הקהילה האירופית פירסמה לכל היבואנים הודעה ואזהרה שיש בעיה

מבהינת האמינות של כללי המקור של הייצוא הישראלי. ואז, הם ידרשו

הוכהות מן היצואנים הישראלים כי היבואנים האירופאים חייבים להוכיח

שאכן מדובר במוצר שעומד בכללי מקור. אם הוא באמת לא עומד, הם יצטרכו

לשלם את המכס.
היו"ר אבי יחזקאל
אז מה הם כלי הבדיקה לבדיקת מוצר שעומד בכללי מקור? האם נקבעו כלי

בדיקה שהם על דעת כולם?
גבריאלה כהן
ההסכם קובע בדיוק את שיתופי הפעולה בין הקהילה האירופית לבין המכס

הישראלי ואת הדרישות מכל צד. זה מוסדר בהסכם, אבל כל צד צריך ליישם

זאת בחקיקה פנימית או בתקנות או בנהלים שלו.
אמיר חייק
אני רוצה להמשיך בנושא שהעלתה גברת גבריאלה כהן ולספר סיפור:

הצרפתים רצו להגן על יצרנית הוידאו הגדולה שלהם "טומפסון". ולכן, כל

מה שנכנס לצרפת נשלח לפורטייה, שם בודקים אם הוא עומד בכללי מקור, ואז

הוזרים לנמל ומשחררים אותו. זאת דרך ללמוד איך אפשר למנוע מלעשות

קשיים ליצוא של מדינה אחרת לכיוון אירופה.

האירופאים הוציאו הודעה מאוד חמורה. הס הטילו דופי בכל היצוא

הישראלי. רק כדי לסבר את האוזן, 62% מהגירעון המסחרי של ישראל מו/יע

מהסחר שלנו באיחוד האירופי. זה כמובן בא גם מנכסי השקעות שאנו קונים

מהם, אבל זה לא משנה את העובדה שהאיחוד חאירופי רחוק מלחיות מאוזן

איתנו ביחסים. אני לא נכנס לשאלת המיצים. אני לא חושב שיש לי מספיק

מידע לגבי העניין. אני מניח שמשרד התעשיה וחמסחר והמכס יעשו את העבודה



המוטלת עליהם. על יסוד העבר ניתן להניח, שהם יעשו את עבודתם על הצד

הטוב ביותר. חשוב מאוד להבהיר לאירופאים הד משמעית שההודעה שלהם פוגעת

בנו ויכולה לגרום לנו נזק גדול מאוד ביצוא.
היו"ר אבי יחזקאל
זה עניין של התדיינות או של סנקציה שאפשר להפעיל בבית משפט?
אמיר חייק
זוהי התדיינות במישור הפוליטי כנראה. ואם כך, הרי שצריך לטפל

בדברים במישור הפוליטי. לעניין הזה צריכים להידרש שר החוץ ושר המסחר

והתעשייה ואם צריך אף ראש ממשלה. בנושאים האלה אסור לשחק ולתת

לאירופאים פתח של משחק בערכים. שר המסחר והתעשייה יהיה באיחוד האירופי

בשבוע הבא.
היו"ה אבי יחזקאל
ישנס עוד תחומים שעלולים להביא עלינו בעיות דומות?

אמיך תייק--

אני מכדיף שלא לענות על השאלה.
היו"ר אבי יחזקאל
מספר הישיבות שתנוהלנה כדי לתת גיבוי בדיעבד ילך ו יצטמצם בעתיד.

בסופו של דבר לגבי תופעה אחת, הצלחנו להתו/בר עליה. אם תהיינה עוד

תופעות, תהיה לנו בעיה רצינית.
גבריאלה כהן
הקהילה האירופית עושה זאת מסיבות פוליטיות מובהקות. היא עושה

הפרדה מוחלטת בין הפלשתינאים לביו ישראל. הקהילה האירופית מאוד

מתלבטת. יש ו/ורמיס שמבחינה טכנית, מבחינת כללי מקור, רוצים לטעון

שבגדים שתפורים בעזה מבד ישראלי ומוחזרים לאחר התפירה לישראל ומיוצאים

לקהילה האירופית, לא עומדים בכללי מקור. הסוו/ייה הזו נשמעה ועדיין לא

נאמרה בפה מלא כי בקהילה האירופית יש גם רגישות לנושא מכל מיני סיבות.
מוטי אילון
הס לא אמרו זאת באופן רשמי ואני מציע לא לדבר על כך. הדברים

יופיעו בעיתונות וזה יזיק למדינת ישראל. אסור להעלות את הדבריס האלה.
גבריאלה כהן
מה שהם עושים פוגע ביכולת של הפלשתינאים ליצא סחורה שעונה לכללי

מקור.
היו"ר אבי יחזקאלי
גברת שוקרון ממשרד החוץ, מה המדיניות שלנו לגבי- כללי מקור? האם יש

אפשרות שצפויות לנו עוד בעיות?
לידיה שוקרון
לגבי השאלה האם משרד החוץ עשה מטהו בנושא רמה הוא מתכוון לעשות

כדי להסיר את ההודעה של הקהילה האירופית: שר החוץ הישראלי נפגש בשבוע

שעבר ע0 יושב ראש מועצת השרים של הקהילה שהוא שר ההוץ של לוכסמבורג,

וביקש ממנו בצורה מפורשת להסיר או לגרום לכך שההודעה תוסר, לאחר

שנקיים את הדיון עם אנשי הקהילה בשבוע הבא. הפעולה הזו כבר נעשתה,

ואנחנו נחזור עליה.

אם איני טועה. השגריר הישראלי בקהילה אמר את הדברים ויתכן שאפילו

כתב זאת. הדבר טופל. אנו מקווים מאוד שעם בירור הסוגיה של המיצים נוכל

להסיר את ההודעה. מכאן ההשיבות הגדולה גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה

מדינית להסיר מעל השולחן את פרשת המיצים. כל מה שאנחנו מסוגלים לעשות

- כבר נעשה וייעשה בעתיד. כולל כל האמצעים שמנחל המכס הציע.

פרשת המיצים מעיבה עלינו מכל הבחינות. מבחינה כלכלית, ברור כפי

שכבר נאמר, שהדבר יכול לגרום לנו נזק בל ישוער בכל תחומי היצוא שלנו.

מבחינה מדינית, ברור שהקהילה האירופית נהגה בצורה לא הוגנת. אנשי

הקהילה העלו את סוגיית המיצים לא רק מפני שהנשיא הוא ספרדי אלא בכלל

בהקשר לבעיה הפוליטית הכללית. האמריקאים והישראלים לא ששים לערב את

הקהילה האירופית והאיחוד האירופי במשא ומתן לשלום. לכן, הנושא מקבל

כבר מימדים עולמיים שהם הרקע לכך. לכן, מבחינת הצד המדיני והאינטרס

המדיני של מדינת ישראל במשא ומתן לשלום, אנחנו צריכים בכל מחיר להוריד

את פרשת המיצים ביננו לבין הקהילה האירופית.

מבחינה טכנית-משפטית, מאהר שאני שייכת ללשכה המשפטית, אנחנו

ניצבים בהסכם ביננו לבין הקהילה האירופית בפירוט די רחב ודי ברור של

איך צריך לנהוג בבדיקת כללי מקור. אנחנו עומדים בזה ומקווים לשכנע את

אנשי הנציבות להחזיר אלינו את האימון המלא שאנחנו ראויים לו בתהליך

בדיקת כללי מקור. על מה שהיה בעבר, צריך לעבור על סדר היום כפי שנאמר.
מבחינת יחסים
ביננו לבין הקחילה האירופית יש הסכם שמוכר לכולם,

ההסכם החדש. הקהילה ראתה לנכון לחתום על הסכם עם הפלשתינאים. מבחינת

מרינית תדבר העיקרי הוא באמת להוריד את פרשת המיצים מסדר היום ביחסים

שביננו לבין הקהילה האירופית.
גדעון קלוגמן
הייתי רוצה לענות בקיצור. לשאלת יושב הראש, ביחס למשמעות המשפטית

של ההודעה שאנחנו בוחנים כרגע ותשובותינו שאינן סופיות. צריך להבהיר

מה נמצא כרגע על השולחן בין האיתוד האירופאי לבין המכס הישראלי. בעבר

הרחוק, כנראה שהיתה טענה על כך שהגיעו קונטיינרים מישראל, ורק החליפו

את תעודות המקור ושלחו אותם לאירופה. הטענות הספציפיות האלה נבדקו



על סטטיסטיקות. כרגע, הסוגייה המשפטית היא בזו, והאירופאים של בסיס

ההסכם הקודם הגישו תעודות לביקורת. אין טענת זיוף מצד האירופאים ולא

הוצגו הוכחות מבחינתם, אלא יש פרוצדורה שכלולה בהסכם שאומרת: אני,

הקהילה, מציגה תעודות מקור - אנא תבדקו אותך. גם כאן, מה שניצב כרגע

על השולחן מעורר הרבה סימני שאלה. משום שהמכס הישראלי צף במס ההגירה

של תעודות, שעל פניו נראה בלתי סביר. ולאחר בדיקה ראשונית שנעשתה

בהנחייתו של מנהל המכס מר אילון, נראה שעל פני הדברים אחוז ניכר ביותר

מהתעודות לא שייך לעניין. אלה מוצגים בלתי רלבנטיים.

כשזה המצב, לצאת עם הודעה של היבואנים באירופה שמזהירה כאילו

המוצרים הישראליים וכלל התעשיה חשודים בזיוף של תעודות מקור היא קפיצת

מדרגה שעל פניה אין לה כל בסיס. או כשאומרים שיש לבדוק, והבדיקה היא

הצ3ה של אלפי תעודות שחלק ניכר מהן אין להם כל קשר למיצים. הבדיקה

לוקחת זמן ובוודאי לא בוצעה עדיין. ומכאן, כתגובה, לבוא בהודעה כלפי

כל התעשיה הישראלית זאת קפיצת מדרגה שנראית על פניה בלתי סבירה,

ושאינה מוצדקת. לא על פי ההסכם הקודם, ולא על פי ההסכם הנוכחי.
היו"ר אבי יחזקאל
בקשח לי אליכפ, כשתסיימו לבחון את העניין אנא שלחו לנו דוח או

עותק בעניין, כדי לראות אס יש צדק משפטי ואפשר להסתייע בכד.
גדעון קלוגמן
במצב עניינים רו/יל אין צדק משפטי ליחיד כי זה הסכם בין מדינות,

אבל יש יוצאים מן הכלל.
ישי ולטמן
שמעתי בין השיטין שצריך לסיים את הנושא. אני חוזר ואומר שאם יושת

על התעשייה קנס כספי כל שהוא, סביר להניח שהתעשייה ברובה הגדול תיסגר.

המשמעות של סגירת מפעל "פרדס" בלבד, המפעל שאני מנהל, מבחינת דמי

אבטלה מדובר במשהו כמו מיליון וחצי שקל נוספים לקופת המדינה דמי אבטלה

לפי הכללים. שלא תהיינה אי הבנות.
דורון שמואלי
ליום או לחודש?
ישי ולטמן
במשך שישה חודשים מגיע לעובדים ולאחר מכן יאריכו להם את התקופה.

הם לא יודעים לעשות שום דבר אחר. מדובר במיליון וחצי שקל לחודש.

כמו כן, החיבור ביננו לבין ענף חפרדסנות הוא חיבור שיביא לכך

שענף הפרדסנות בכללו יפגע פגיעה קשה ביותר.
היו"ר אבי יחזקאל
הייתי בערב שבת במפעל דומה כאשר היתה שביתה של עובדים, ואכלתי

ארוחת ערב שם. היה עצוב מאוד.
גדעון קלוגמן
אנחנו בטוחים בכשרונו של מר אילון להדוף אה ההתקפה.
מוטי אילון
ברצוני להגיב על הערתו האחרונה של מר ולטמן מנהל מפעל פרדס. אני

מבין את החרדות, אבל צריך להבין שמדינת ישראל לא וזטאה ולא פשעה. אם

אוציא את עצמי מהעניין מה תהיה התוצאה? הנציבות האירופאית תראה

למדינות ללכת לכל הקניינים הגדולים שלך ולגבות מהם את הכספים והבומרנג

יהזור אליך. לכן, צריך להבין שצריך למצוא דרך יהד, איך לפצות. התעשיה

תצטרך להיות הלק מהפיצוי הזה. ולא, אני מודיע שאפתח בחקירה פלילית

ותתקיים חקירה. כי אם תימצא רמיה, אבדוק אותה עד תום. אם לא ישולם

בטוב, ישולם בקנסות של בית המשפט.
היו"ר אבי יחזקאל
אני חושב שכולנו צריכים להתאפק. הנושא היה בין השיטין וראוי שישאר

בין השיטין. אם אתה מר ולטמן עושה לובי לגבי הפיצויים העתידיים מבחינה

כספית זו טעות. עזוב את זה.

האיחוד האירופאי מנסה להטביע את כל סוגיית היצוא הישראלית בגין

מיץ התפוזים, שאני חושב שהוא הטוב ביותר, הנקי ביותר האמין ביותר. אנו

רואים במעשה האיחוד האירופאי מעשה פוליטי, בעיקר משנת 1996 אבל גם

בעבר.

ועדת הכלכלה פ1נה לאיחוד האירופאי למשוך את הצעתה בחזרה. במידה

ונוכל, נתייעץ עם הו/ורמים המתאימים ונזמין גם את אנשי האיחוד האירופאי

לוועדת הכלכלה. אני מציע לכל מי שעוסק בתחום היצוא בכלל, ובתהום יצוא

המיצים בפרט, להיות צנוע. להתאפק ולהסתפק בטיב המוצר ולא בכספים

שנלווים אליו. זהו תחום מאוד גדול שנמצא על פרשת דרכים, וצריך לעבור

את שלוש השנים הבאות בשלום. אנחנו כאנשי ציבור נעזור לכם לעמוד במשימה

הזו. כולם צריכים לרקוד את הטנגו הזה ביחד.

אני מודה לכולם.



תקנות הפיקוח על פרי ההדר (היטלים). התשנ"ז-1997
היו"ר אבי יחזקאל
אנו עוברים לנושא הבא. אני מבקש ללמוד את העניין מתחילתו.
דורון שמואלי
המועצה לשיווק פרי הדר עבדה על פי חוק פיקוח על פרי ההדר. זהו חוק

שקיים משנת 1940. עד 1991 עבדה על פי מתבונת מסויימת, שלמעשה חקלאי

היה בעל הפרי כשהוא היה על העץ.
אתי בנדלר
מר ברלנד, בנוסח החדש, פרט לכך שהכנסתם את השערים בשער הבסיס

ובתקנה 3 האס יש שינויים נוספים לעומת הנוסח (שהמצאתם לוועדה?
שלום שמחון
יש פה שינויי נוסח קלים. ביותר ולא הייתי אומר שזה משמעותי מבחינת

המהות. אולי יש לזה נגיעה בצד האסטטי מבחינת השפה העברית.
היו"ר אבי יחזקאל
אומרת היועצת המשפטית שאם- כך, היא לא רואה את הנוסח המעודכן

והנכון.

אני לא משפטן ואני רוצה ללמוד את הדברים לפני הישיבה.
שלום ברלנד
אלה הם תיקוני הו/הה בלבד.
דורון שמואלי
עד שנת 1991 המועצה עבדה במתכונת שעל פיה כאשר הפרי היה על העץ,

הוא חיה של החקלאי ברגע שהוא היה נקטף, הוא היה הופך להיות רכוש של

המועצה לשיווק פרי הדר. חיו ניתנות תעודות משלוח מסויימות וחפרי חיה

מיוצא לחוץ לארץ. המועצה עבדה במתכונת הזו והיו לה כ-400 עובדים. היא

מכרה את חפרי, וכשזה הגיע חזרה לחקלאי חוא היה צריך לשלם סכום מסויים.

לקראת סוף השנים טל המועצה כבר לא נשאר לו שום דבר.

ואז, בקדנציה הקודמת, כאשר הבר הכנסת רפאל איתן היה שר החקלאות,

הוא עשה הפרטה של הייצוא ולא שינה את החוק. עדיין עובדים על פי החוק

הקיים אבל יש הפרטה של הייצוא. יש היום כ-10 יצואנים שעובדים בצורה

חופשית. הם מקבלים את רשיונות היצוא מהמועצה לשיווק פרי הדר, אבל כל

חקלאי יכול לפנות לכל יצואן שהוא רוצה וליצא למי שהוא רוצה.



המועצה מתעסקת היום במספר דברים עיקריים: היא מרססת בריסוס נגד

זבוב תירם התיכון את בלל הפרדסנות בארץ, ועל בך היא מקבלת חלק מהתקציב

כעזרה ממשלתית.
היו"ר אבי יחזקאל
למה?
דורון שמואלי
הריסוס עולה לנו כ-9 מיליון שקל. אנו מקבלים כ-2.7 מיליון

מהממשלה. אבל בשנתיים שלאחר ההפרטה, היה הסכם שהממשלה תכסה הכל. כמו

כן, המועצה מארגנת יחד עם היצואנים את הנושא של פירסום וקידום מכירת

בחוץ לארץ. עמותת "jaffa"היא מותג ידוע מאוד בעולם כולו. הוא שייך

למגדלים ואנו שומרים עליו, ואת כל הפירסום שלו עושים מהתקציב שלנו עם

עזרה ממשלתית. התקציב הוא של כ-3 מיליון דולר ותקציב הממשלה הוא

כמיליון או 1.2 מיליון דולר.

כמו כן, המועצה מתעסקת במחקר ופיתוח. כפי שאתם יכולים לראות, על

השולחן מונחים מספר זנים שונים של פרי. יש פיתות של שיטות גידול

וכולי. המועצה מתקצבת זאת מתקציבה בעזרת המדען הראשי. התקציב למחקר

ופיתוח עד לשנה האחרונה היה 1.5 מיליון דולר לשנה, כשמתוך זה המדען

הראשי נותן 400,000 דולר ו-1.1 מיליון דולר מכספי המועצה. אלו למעשה

הדברים העיקריים.
היו"ר אבי יחזקאל
מהו תקציב המועצה לשיווק פרי הדר?
דורון שמואלי
תקציב הפעולות של המועצה בשנה שעברה כולל הכל היה 12.3 מיליון

דולר. השנה הוא ירד ל-9.2 מיליון דולר. קיצצנו בפעיליות כתוצאה

מאילוצים תקציביים. פרי שקוטף החקלאי כ-40% ממנו בממוצע הולך ליצוא

ו-%60 הולך לתעשייה. עוד אחוז מסויים הולך לשוק המקומי.

מיצוא של כ-900 אלף טון יצוא הדרים במדינת ישראל בין 400 ל-450

אלף טון הולך לתעשייה. בסביבות 350-330 אלף טון לייצוא ובין 150-120

אלף טון הולך לשוק המקומי.
היו"ר אבי יחזקאל
חשוב לי לקבל את הנתונים באחוזים: סך כל הייצוא המקומי כמה הוא

באחוזים?
דורון שמואלי
את זה אני רוצה להסביר. היות והיתה הפרטה של הענף ראיין יותר

תעודות משלוח, ההערכה היא בין 120 ל-150 אלף טון.
היו"ר אבי יחזקאל
כמה זה יוצא באחוזים?
דורון שמואלי
15% בערך.

סוג הפרי שנקרא "מיכל" מקבל ריסוס זבוב וזים התיכון וכן מקבל

פירסופ לקידום מכירה, ולא משתתפים בעלויות. הסיבה היא בו/לל שיטת

העבודה. כשהיפריטו את המועצה, אמרו שאין תעודות ואין פיקוח. אנחנו

יודעים כמה פרי יוצא לייצוא. אנחנו מקבלים את הנתונים על פי החוק

מהמפעלים של התעשייה, בהצהרה ואישור של רואה חשבון כמה נכנס. היות

והנושא חופשי, עד היום לא שילמו. מצאנו שיטה איך לא להחזיר חזרה את

התעודות, וכל חקלאי יהיה חופשי ללכת לאן שהוא רוצה, אבל נגבה תשלום

עבור מה שהוא משתמש ולא משלם.
שלום שמחון
אתה אומר שהממשלה השתתפה בתשלום העלות של זבוב הים התיכון ועכשיו

היא לא משתתפת. אז אתה רוצה "להפיל" את התשלום על החקלאים?
דורון שמואלי
האוצר אומר שהוא רוצה מעורבות. החקלאים אומרים שהם צריכים את הכסף

לפעילויות.
היו"ר אבי יחזקאל
זאת אומרת, שאתם רוצים להטיל היטל על כולם.
דורון שמואלי
לעשרת צדק בענף.
היו"ר אב" יחזקאל
מצאתם את השיטה שיכולה לאתר גם את הקלמנטינה שהולכת לשוק המקומי.

כמה יעלה דבר שכזה בפועל?
דורון שמואלי
ההיטל שאנו מדברים עליו הוא 2.5 אגורות לקילו פרי שישלם החקלאי.

לדעתי זה לא צריך לפגוע בלל במחיר לצרכן.
היו"ר אבי יחזקאל
זו השאלה שמנחה אותי לאורך כל הדיון.
דורון שמואלי
אפ הייתי אומר לך שמתוך 3 שקלים שעולה קילו פרי, 1/2 שקל יהיה

התשלום אז אפשר לומר שנגיע לעוד 4 שקלים לקילו. אני מדבד על 2.5

אגורות לקילו שעולה 3 שקלים. אני לא מאמין שזה משמעותי.
היו"ר אבי יחזקאל
כמה זה מוריד לקימעונאי?
דורון שמואלי
בסביבות 800 אלף דולר סך הכל לכל הענף.
היו"ר אבי יחזקאל
זו מטלה משמעותית על הפרדסנים?
יוסף אונגר
מתוך שקל אהד בממוצע שהפרדס ן מקבל, הוא ישלם 2.3 אגורות.
היו"ר אבי יזחקאל
זה הרבה או מעט?
יוסף אונגר
זה לא משמעותי. המו/דלים תומכים בזה. על פי החלטת מזכירות המו/דלים

יש לתמוך בנושא. הסיבה שהמו/דלים תמכו בכך היא כי האלטרנטיבה היתה

להעלות את ההיטל בייצוא או בתעשייה בו/לל הקיצוץ של הממשלה. בייצוא או

בתעשייה היה 7.5 דולר. המו/דלים היו צריכים להעלות את הסכום ל 10-8

דולר, ובמקום זה משאירים הכל ברמה הקודמת, אלא שמרחיבים את העוגה.
אתי בנדלר
מה שנקרא הרהבת בסיס המס.
אמיר ברקן
לישיבה הבאה שתתקיים בנושא הזה, אביא את הנתונים לגבי משקל פרי

לישיבה הבאה שתתקיים בנושא הזה, אביא את הנתונים לגבי משקל פרי ההדר במדד המיחירים לצרכן. בהחלט אפשר לעשות חשבון ולהגיד מה המשמעות.
דורון שמואלי
מדוע האוצר לא מוכן עם נתונים מדוייקים?
היו"ר אבי יחזקאל
מר שמואלי, הוזמנת לישיבה, וכבעל עניין- היית צריך לוודא שכל מי

שמגיע לכאן יהיה מוכי.
דורון שמואלי
אני צריך לברר עם האוצר אס הוא מוכן וכל הנתונים בידיו?
היו"ר אבי יחזקאל
אתה רוצה שאני אעשה זאת? אני מקיים את הדיון ביוזפתך ולבקשת השר

ההקלאות. הייתי רוצה לשאול מספר שאלות אלמנטריות. טענות לגבי פי שבא

מוכן או לא, לא צריכות להיות מופנות אלי.
דורון שמואלי
נכון שאנו לא נמצאים בבית המשפט, אך במקרה כזה בבית משפט המשפט

אומר: לא באת מוכן? תשלט. הדברים יכולים להימשך שנים.
אמיר ברקן
נשאלה פה שאלה לגבי משקל פרי ההדר במדד המהירים לצרכן. אני צריך

לבדוק זאת. אני לא יודע את הדברים בעל-פה.
היו"ר אבי יחזקאל
השאלה מוצדקת. כשאומרים 2.5 אגורות זה נשמע זניה. אבל עצם הרעיון

שאני והוועדה עלולים להימצא כמי שמטילים לכאורה מס שכזה...

חשוב לקבל תשובה מהאוצר.
פיטר ברקמו
_

איך המדד עובד על המחיר הסיטונאי או הקימעונאי?
אמיר ברקו
מדד המהיר לצרכן עובד על מהיר הקלמנטינה בסופרמרקט.
פיטו ברקמו
אז זה לא %2.5. זה בדיוק 1/3.
אמיר ברקן
אנחנו נבדוק זאת וניתן תשובה.

לעצם העניין, אני רוצה לעשות הפרדה בין הנושא העקרוני של הרחבת

בסיס המס, שלגביו אין לי עמדה. אני מדבר על עניין הצדק הסוציאלי בתוך

ענף ההדרים. אני בעד צדק. לבין, הגדלת נטל המס. להגדלת נטל המס יש גם

משמעות על הצרכנים. כי בל מס שמטילים, ולא משנה אם מי שמשלם בפועל הוא

היצרן או הצרכן, מתחלק. חלק נופל על הצרכן וחלק על היצרן. לזה אנחנו

מתנגדים.
שלום שמחון
אם יש 150 אלף טון בתוך הענף, שזה בערך 15% ללא שליטה וללא פיקוח

בשוק המקומי, זה אומר שחלק מהם הולך לשוק בטכניקות של שוק שחור וכן

הלאה. לגבי התוספת של אותן 2.5 אגורות, אני לא בעד זח שהן יוטלו על

החקלאים. אבל אם אתה מכניס 150 אלף טון לסדר מסויים, תצליח לגבות יותר

מס, ויש על זה פיקוח.
אמיר ברקן
אני לא בטוח שזה שרק שחור כי לא גובים את זה.
דורון שמואלי
הוא אומר לך שגם לא משלמים מס הכנסה כי אין פיקוח.
דובר
בדגע שתהיה גביה הוא יהיה חייב להוציא תעודת משלוח.
אמיר ברקן
אנחנו לא מדברים על תעודות משלוח, לגבי חצדק החלוקתי בהחלט צריך

לדאות כך את הדברים.
דורון שמואלי
מה שנאמר אינו צדק חלוקתי. זוהי גביית מס אמת מאנשים שמוכרים בשוק

ולא מוציאים חשבונית.
אמיר ברקן
זה בדיוק העניין של הרחבת בסיס המס. אם נחייב אותם לשלם גם את זה,

הם יצטרכו לפתוח תיק במס הכנסה ובולי, כשאתה מרחיב את בסיס המס, את

אותם 10% או אותם 150 אלף טון שעד היום נמצאים בתחום האפור ויכול

להיות שלא משלמים מס הכנסה וכולי בעבורם, מכניסים לקבוצה משלמת כחוק.

זה היה צד אי במשוואה של הרחבת בסיס המס. אני חושב שאני מוביל

לנקודה. אנו עוטים הפרדה בין הרחבת בסיס המס, להכניס את אותם אלפי

טונות שנמצאים בתחום אפור לכללים. זה יכול להיות דבר סוב ומבורך. אם

הענף כולו מסכים, אז אין לנו שום כוונה למנוע זאת.

צד ב' הוא הכבדת נטל המס. זה אומר,שבמקום שאותם 100 שקל שגובים

היום מ-80 אנשים, ישלמו את אותם 100 שקל 120 אנשים. אבל, אם התוצאה של

כל העניין היא שייחד עם הרחבת מספר המשלמים גם יגדל המס, יש לזה

השלכות.
אתי בנדלר
זאת השאלה. האם כתוצאה מאישור התקנות האלה מוגדל גם טל המס? האם

סד כל הסכום שהמועצה תגבה יהיה גבוה יותר?
דורון שמואלי
יש למועצה דירקטוריון. כתוצאה מהגדלת השימושים או הקטנת השתתפות

האוצר, אין ברירה לחקלאים. לחקלאים אומרים שהם רוצים לשלם ולקבל

שירותים כי האוצר לא נותן. אם לא יוכלו לרסס נגד זבוב היםהתיכון, לא

נוכל לאכול את הפירות כי הם יהיו מלאים בתולעים. לכן, בלי כל קשר, גם

אם יוחלט שלא מעלים, אנחנו נצטרד להעלות את ההיטל. מ-7.5 דולר שמשלמים

היום ל-10-9.5 דולר בגלל הצרכים והקטנת המקורות. הכל כפוף לאישור

השרים.
אתי בנדלר
שר האוצר לא אישר עדיין את התקנות שהובאו לאישור ועדת הכלכלה?
אמיר ברקן
לא, כשאני אצטרד להמליץ בפני שר האוצר מה לעשות...
אתי בנלדר
סליחה, הובאו תקנות אישור ועדת הכלכלה. האם בטרם הבאתם לאישור

הוועדה הם עברו את כל ההליכים?
לאה ורון
יש הודעה של עוזרת שר החקלאות, הגברה איילה קלעי, שמודיעה שהפנייה

היא על דעת שר האוצר. קריאתו של שר החקלאות לוועדת הכלכלה בנושא הנדון

היא על דעת שר האוצר.
פיטר ברקמו
ברגע שלא מעלים את כלל התקציב והוא כשאר על 9 מיליון דולר, זה

אומר שאנחנו מרווחים את בסיס הגבייה. פחדו שאס ניקוז עוד 800 אלף דולר

נעלה את זה ל-10 מיליון דולר בתקציב.
היו"ר אבי יחזקאל
דבריו של מר שמואלי לא נאמרו בהיסח הדעת. הוא אמר שבכל מקרה נעלה

את ההיטל. אני מנסה לראות מה הנזק. הקלמנטינה בעיניי היא מוצר עממי,

ואני לא חושב שאני צריך מבחינה ציבורית להטיל עונש על הצרכן המקומי.

אפילו אס מדובר ב-2.5 אגורות. מצד אחד אנחנו אומרים שזה זניח ואפשר

לוותר על זה, ומד שני אפשר להעלות את ה-2.5 אגורות בהיטליםהאחרים.
דורון שמואלי
אבל זה לא מס. החקלאי מקבל שירותים ולא משלם.
היו"ר אבי יחזקאל
אז תעלה לחקלאי.
דורון שמואלי
אני מעלה לחקלאי.
היו"ר אבי יחזקאל
והחקלאי יגלגל את זה על הצרכן.
דורון שמואלי
אני מעלה לחקלאי. הוא מקבל ממני שירות שעולה הרבה כסף והוא לא

משלם אגורה שחוקה. איפה נשמע דבר שכזה? חקלאי מקבל שירות כמו ריסוס

שעולה לנו 9 מיליון שקל, 2/3 מהחקלאים משלמים ו-1/3 לא משלם ונהנה

מזה. הוא מקבל מחקר ופיתוח. אתה יודע כמה הוא משלם על פטנט של זן

מסויים? יותר מזה, חלק מציבור החקלאים גם לא משלם מס הכנסה.
שלום ברלנד
לגבי פירות אין דבר כזה. השוק המקומי משתתף בהיטל. יש הסדר עם

תעודת משלוח ואין דבר כזה שלשוק המקומי אין היטל. כל טון או כל



קילוגרם שמגיע לשוק המקומי, הכל משולם. יש בעיה רק עם פרי ההדר.
אמיר ברקן
לדעתי צריך לעשות הפרדה.

אומר לבס משהו במקום מר אמיר ירקי" הוא בא לאותם חקלאים יאמר להם:

יש לכם 27 מיליון שקל ואני אוריד לכם 3 מיליון שקל. בשהם ישמעו את זה

הם "יתכווצו". אבל, בא יושב ראש המועצה לפרי הדר ומצא טכניקה איך

להגדיל את ההכנסות שלו. את זה מר ברקן לא אוהב.
דורון שמואלי
השאלה היא איך אתה יכול להרשות שכל הפרי וכל הירק במדינת ישראל,

כולו ב- 100% משלם היטל, ורק החקלאי שמצליח ללכת לשוק המקומי לא משלם

על מה שהוא משתמש.
אתי בנדלר
שייפרידו מתוך ההיטל המוצע מה היה שיעור ההיטל כדי להגיע לאותן

תוצאות שקיימות עכשיו עפ הרחבת בסיס המס. כלומר, איזה חלק מתוכו זו

ההעלאה הריאלית.
היו"ר אבי יחזקאל
אני מודה לכולם. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 11:35)

קוד המקור של הנתונים