ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 08/10/1997

תקנות הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי והוראות בדבר מימוש נכסים בהוראת משקם), התשנ"ז - 1997; תקנות הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי (דרכי חלוקת החובות וייעוד התמורות ממימוש נכסים), התשנ"ז-1996

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 162

מישיבת ועדת הכלכלה

יום רביעי. זי בתשרי התשנ"ח (8 באוקטובר 1997). שעה 13:00
נכחו
חברי הו וערה: אלי גולדשמידט - היו "ר

עבד אלמאלכ דהאמשה

גדעון עזרא

שלום שמחון
מוזמנים
שולה ולנשטיין - המנהלה להסדרים במי/זר

החקלאי

יוסי ישי - המנהלה להסדריס במגזר

החקלאי

רם נועם - המנהלה להסדריס במגזר

החקלאי

ו;לעד אמוזג - משרד האוצר

אבי דור - משרד האוצר

איטה ילין - רשס האגודות השיתופיות

צבי וינינגר - המחלקה לכספיס, הסוכנות

היהורית

אהרון אברמוביץ' - יוע? משפטי, הסוכנות

היהודית

יובל פונק - חוזיס ובטחונות, הסוכנות

היהודית

שבתאי בן דב - הסוכנות היהודית

חני אבירס - איגוד הבנקיס

נח לוי - איגוד הבנקיס

שמואל לויט - תנועת המושביס

ארז כהן - התאחדות האיכריס

יואל צימרמן - התאחדות האיכרים

לירון חלף - שרותי אשראי מסחרי
היועצת המשפטית
אתי בנדלר
מנהלת הוועדה
לאה ורון
קצרנית
רויטל יפרח
סדר-היום
1. תקנות הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי

(הוראות בדבר מימוש נכסים בהוראת משקם),

התשנ"ז-1996

2. תקנות הסדרים במל/זר החקלאי המשפחתי (דרכי

חלוקת החובות וייעוד התמורות ממימוש

נכסים), התשנ'יז-1996



1. תקנות הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי והוראות

בדבר מימוש נכסים בהוראת משקם). התשנ"ז - 1997.
היו "ר אלי גולדשמידט
אני מתכבד לפתוח את היטיבה. אני מודיע בזאת, שאם לא נספיק להגיע

להסדד כל שהוא היום, נקיים ישיבה נוספת ביום שני הקדוב אחרי המליאה.

הנושא הראשון שנדון בו היום הוא תקנות הסדרים במ1;זר החקלאי

המשפחתי (דרכי הוראות בדבר מימוש נכסים בהוראת משקם), התשנ"ח-1997.

נתבקשתי על ידי יושב ראש הוועדה חבר הכנסת אבי יחזקאל, לנהל את

הישיבה מטעמו.
אתי בנדלר
ברצוני להזכיר לכולם שאנו מדברים על התקנה האחרונה שהיא התקנה של

התחולה. לפי מיטב הבנתי כל השאר אושר.
לאה ורון
אנו דנים בנוסח מה-21 ביולי כפי שהעבירה המנהלה. אם למישהו חסר

נוסח זה הוא יכול לקבלו עתה.
היו"ר אלי גולדשמידמ
הדבר היחיד שנותר לדיון בתקנות בנוסח מה-21 ביולי הוא הסעיף

האחרון. האם זה מוסכם על כולם? שתיקה כהודאה.

האם היצבענו על כל סעיף בישיבה הקודמת?
אתי בנדלר
למיטב זכרוני כן ואולי באופן פורמלי כדאי שנאשר שוב את תקנות 12-1

כדי שלא יהיו ספקות בעניין.
היו"ר אלי גולדשמידט
נעשה זאת כדי למנוע טענות בעתיד ולמען הסדר הטוב נצביע עתה על

תקנות 12-1 ועד בכלל. מי בעד?
גדעון עזרא
אני לא מוכן להצבעה הזו. באתי לישיבה לא כדי להצביע בתחילתה אלא

כדי להצביע בסופה. למה יושב הראש רוצה שנצביע בתחילתה?
היו"ר אלי גולדשמידט
אנו מקיימים את הדיון הזה מישיבה לישיבה. הסעיפים 12-1 כבר נדרנו

בישיבה הקודמת. לא היצבענו עליהם.
גדעון עזרא
זה נוהל לא תקין. אני אערער בפני יושב ראש הכנסת על כך. לא יכול

להיות דבר כזה. אינך יכול לקיים הצבעה על דיון שהתקיים בפעם שעברה. על

מה אתה רוצה שאצביע?
היו"ר אלי גולרשמידט
ידוע לך כמה פעמים עושים דביזיה ובאים ומצביעים מאוהד יותר?
גדעון עדרא
אני רוצה להצביע אחרי שאשמע את הדבדים ולא לפני.
היו"ר אלי גולדשמידט
כל מה שנאמר בדיון מופיע בפרוטוקול של הישיבה הקודמת. אנו דנים

בתקנות. זהו המשך דיון. התקנות האלה נדונו במספר רב מאוד של ישיבות.

הגענו פחות או יותד להסכמה של כל הצדדים.
גדעון עזרא
אתם מדברים על נוהל תקין. היום מדברים על נוהל תקין של ראש הממשלה

ושל אהרים. האם הצבעה על דבר שהיה בישיבה הקודמת היא נוהל תקין?
היו"ר אלי גולדשמידט
גברתי היועצת המשפטית, האם זה נוהל לא תקין?
אתי בנדלר
אולי כדאי שאסביר את הדברים. כפי שיושב ראש הוועדה אמר, היה דיון

מפורט כולל הצבעות על כל התקנות. בישיבה שהיתה ב-15 ביולי דנו פעם

נוספת על כל אחת מהתקנות.
גדעון עזרא
פעם נוספת על מה שדנתם כבד קודם?
אתי בנדלר
כן. לאותה ישיבה הובאו גם תיקונים. ניתנה הוראה לעשות תיקונים

נוספים. הכל סוכם למעשה, למעט התקנה האחרונה שהיא תקנת התחולה.



כיוון שאני לא בטוחה במאה אחוזים שזכרנו בלחץ הדברים בסיום הדיון

המפורט לבצע הצבעה פורמלית על כל אחת מהתקנות, היצעתי ליושב הראש שכדי

למנוע ספקות, למרות שלדעתי הדברים מכוסים והיתה הצבעה על כל אחת

מהתקנות, לקיים הצבעה פורמלית פעם נוספת על דברים שנדונו ואושרו

והדיון בהם הסתיים. הדבר היחיד שעליו לא הסתיים הדיון עדיין הוא תקנת

התחולה, שהיא תקנה 13. לכן, למיטב הבנתי אין לדבר על נוהל לא תקין.
גדעון עזרא
אז אולי אפשר להצביע על זה בפעם אחרת, אני אקרא את הפרוטוקול ואס

זה יראה לי אוכל להצביע. אחרת על מה אצביע?
אתי בנדלר
אתה רשאי לא להצביע. אתה רשאי גם להתנגד.
(גדעון עזרא
ראם אני מתנגד מה קורה?
אתי בנדלר
אתה מפיל את התקנון.
הייו"ר אלי גולדשמידט
אם נלך לפי הגישה שלך חבר הכנסת עזרא, אז לעולם לא נוכל לקיים פה

הצבעות משום שלפחות ב-% 90 מהמקרים יש חברי כנסת שמצביעים ולא היו

נוכחים בחלק מהדיונים. לפעמים הס מגוייסים מהקואליציה ומהאופוזיציה

ואנשים לא יודעים על מה הם מצביעים. אם אתה מרו/יש שאתה לא מסוגל

להצביע עכשיו אז אקיים את ההצבעה בנושא ביום שני. חקרא עד אז את

החומר. מאז שאני יושב על כיסא יושב הראש, אני מכבד כל בקשה מהסוג הזה.
גדעון עזרא
עתה אני מוכן לקבל הסבר מהאנשים היושבים פה.
היו"ר אלי גולדשמידט
עורך הדין יוסי ישי, אנא חזור על הדברים שדנו בהם למען חבר הכנסת

עזרא ותן סקירה קצרה. אס לחבר הכנסת עזרא תהיינה בעיות בעניין הזה

נדון בהן ואם לא אולי הוא יקבל את הדברים ויוכל להצביע.
יוסי ישי
סעיף 20 לחוק ההסדרים במגזר החקלאי המשפחתי, התשנ"ב-1992, קבע כי

חייב שהוא חדל פרעון, זאת אומרת שכושר ההחזר שלו לא יכול לשלם את מלוא

חובו והוא זקוק למחיקה על פי החוק בסדר גודל של 40% נוספים מעבר



להפחתה כתנאי לביצוע המחיקה. אם לאתר מתן המחיקה עדיין הוא לא מסוגל

לשלם את כל חובר, יש לפעול למימוש נכסים לא חקלאיים. סעיף 20 לחוק קבע

שצריך להתקין תקנות שקובעות את הפרוצדורה לעניין מימוש נכסים בכלל ועל

פי סעיף 23 לחוק יצטרכו לקבוע כללים אחרים שיקבעו את הפרוצדורה למימוש

נכסים חקלאיים.

באופן כללי, רואים פסק משקם כאילו ניתן על ידי בית המשפט. ניתנה

סמכות למשקם למנות כונס נכסים כדי שיוציא לפועל את פעולת המימוש.

המשקם יציג לראש ההוצאה לפועל שם של כונס נכסים שבכוונתו להטיל עליו

את המשימה. אם ראש ההוצאה לפועל יאשר את הכונס המוצע, נקבעת הפרוצדורה

לטיפול במימוש הנכסים הלא חקלאיים של החייב בידי הכונס, שפועל לפי חוק

ההוצאה לפועל.
גדעון עזרא
אתה יכול להחליט לפעול לגבי אי ולא לפעול לגבי בי? אתה הרי המשקם,

אתה בית משפט. שני אנשים חייבים ולא יכולים לשלם. אתה מחייב את א'

ולבי אתה נותן ארכה של עוד שלוש שנים. מותר לך?
יוסי ישי
המשקם סוברני לקבל כל החלטח שהיא. מדובר בכלים של פרוצדורה

שמאפשרים לו לטפל גם בא' וגם בב'.

שולה ולנשטיין;

שופט יכול להחליט כך או אחרת.
גדעו ן עזרא
הוא לא שופט עם כל הכבוך.
שולה ולנשטיין
המשקם הוא שופט. כשם ששופט יכול לדון איש אחד בצורה כזו ואיש אחר

בצורה אחרת,כך גם המשקם. בדרך כלל במקרים דומים הוא יחליט באופן דומה

אלא אם כן יש נסיבות שמאלצות אותו או אומרות לו שייפעל בצורה אחרת.

שאלתך לא נוגעת לפרוצדורה אלא לשיקול הדעת של המשקם.
גדעון עזרא
מאחר ועסקתי קצת בדברים ויש לי כל החומר בעניין הזה, אני יודע מה

קורה בשטח.
שולה ולנשטיין
רק לאחרונה נכנסת לעניין הזה. אנו עוסקים בזה כבר שלוש וחצי שנים

ומחכים לתקנות האלה.
יוסי ישי
כאן נקבעה הפרוצדורה איך המשקם יוציא לפועל את סעיף 20 לחוק ברבר

מימוש נכסים של חייב חדל פרעון.
היו"ר אלי גולדשמידט
אנא תן לחבר הכנסת עזרא דוגמא מה זאת אומרת פורצדורה.
יוסי ישי
על פי הכללים האלה, אם מתברר שחייב הוא חדל פרעון ולפי כושר ההחזר

איו הוא מסוגל לשלם מחד, ויש לו מכונית, מאידך, על פי החוק רשאי המשקם

להורות על מימוש המכונית בטרם יבצע מחיקה נוספת של % 40. איך מממשים את

המכונית הזו? כאן יקבעו הכללים. ממנים כונס ומקנים סמכויות לכונס.

ביו הייתר, קבועה בתקנות פרוצדורה ל1;בי נכסיס יצרניים לא חקלאיים. אס

היתה לו משאית, יש אפשרות שהמשאית לא תמומש אם ההכנסה החודשית או

השנתית מאותה משאית שווה בפרישה את שוויה.
גדעון עזרא
מה עם המגרש לבנים הממשיכים?
יוסי ישי
לא. זה בסעיף 13 שאנחנו עדייו דנים בו. זה בדיוק הסעיף שעליו

צריכים לעבור בצורה יסודית. מאחר ומגרש על פי הגדרת חוק תכנון הבניה

יעודו חקלאי, כל עוד שלא יקבעו סט אחר של כללים שהם הכללים למימוש

נכסים חקלאיים, התקנות האלה לא מאפשרות את המימוש.
גדעון עזרא
מטריד אותי המשקם כשופט. שופט נשבע אצל הנשיא, המשקם לא. אני רוצה

להיות בטוח שהוא נקי מכל פניות. איך אני מבטיח את זה?
יוסי ישי
בחוק נקבעה פרוצדורה למינוי משקם. סמכויות המשקם נקבעו בחוק. הגוף

שעליו מוטל לפעול לביטול החלטת משקם קבוע בחוק. העילות קבועות בחוק.
גדעון עזרא
מי מוסמך?

יוסי יטיב

בעילות מסויימות ניתן לבקש ביטול פסק המשקם בבית משפט מחוזי.
גדעון עזרא
כל דרך העבודה של ועדת הכלכלה תלוייה ביושב ראש הוועדה. כאשד ראש

הוועדה רוצה - יעו דיון, מקדמים דיון, מזיזים דיון. היכולת טלי כחבד

ועדה היא מוגבלת למדי. אני הבנתי את הדברים והרגשתי זאת גם בשטח.

ההקלאים המושבניקים בהלק מהמקומות מרו/ישים - ואני יודע את הצודך

להחזיר את החובות בעליהם סיכמו - שהמשקם לא תמיד פועל בצורה טווה מול

אנשים שונים.
שולה ולנשטיין
חברים שונים באותו ישוב?
יוסי ישי
זאת אומרת: יתכן מצב שמשקם יחליט באותו נושא החלטות שונות.
גדעון עזרא
המשקמים הם אנשים פרטיים.
שולה ולנשטיין
הם לא אנשים פדטיים. הם אנשים בעלי כשירויות להיות שופט בבית

המשפט המחוזי.
גדעון עזרא
מדברים היום על ועדה ששלושה אנשים נכבדים מאוד חברים בה ואומרים

שהם לא מספיק אוביקטיביים. גברת שולה ולנשטיין מי את? אני לא מכיר

אותך.
היו"ר אלי גולדשמידט
כבוד השופטת ולנשטיין שופטת בית המשפט המחוזי בדימום, יושבת ראש

מנהלת ההסדרים.
שולה ולנשטיין
אני קצת כועסת שאתה פוגע ב-12 אנשים שנבחרו מאוד בקפידה על ידי

ועדה של חמישה אנשים שישבתי בראשה, ומונתה על ידי שר המשפטים דאז דוד

ליבאי וכל אחד מהם כשיר להיות שופט בבית המשפט המחוזי. אם למישהו יש

טענות נגד החלטת המשקם יש לו דרך לפנות לבית המשפט.
גדעון עזרא
למה הוא לא נשבע אצל הנשיא? שיישבע אצל הנשיא.
שולה ולנשטיין
זה לא כתוב בחוק שהוא צריך להישבע אצל הנשיא.
גדעון עזרא
אני חושב שהוא צריך להישבע.
היו"ר אלי גולדשמידט
חבר הכנסת עזרא, תפקיר של מפרק, למשל, הוא תפקיר מעיו שיפוטי.

במערכת המשפטית הרבה פעמים ניתן מינוי של מפרק לעורכי דין ולרואי

חשבון, שעושים פעולות מעין שיפוטיות והם לא הולכים להישבע אצל הנשיא.

ישנם כמה וכמה תפקידים כאלה. אם אתה רוצה להיכנס למבנה המערכת

השיפוטית זה סיפור אחר. השאלה אם זה המקום.

נעבור לסדר היום. יש לנו תקנה אחת שלא נרונה, תקנה מספר 13.
אתי בנדלר
נדונה אך נדרשו בה תיקונים.
היו"ר אלי גולדשמידט
תקנה מספר 12-1 וער בכלל הן תקנות שנרונו ובעיקרון אושרו אחרי

תיקונים שבוצעו בהם.
שלום שמחון
לא הצבענו בכלל.
היו"ר אלי גולדשמידט
אני לא זוכר את הניסוח המרויק של הפרוטוקול של הישיבות הקורמות,

אבל רווקא בגלל הזהירות שלא הייתי בטוח אם אכן אישרנו או לא אישרנו,

התכוונתי להעמיר להצבעה את סעיפים 12-1 וער בכלל על מנת שנהיה בטוחים

שהרברים אושרו ואז לעבור לדיון בסעיף 13. זאת היתה מטרתי בתחילת

הדיון. אם אתם חושבים שצריך ללכת אחרת, בבקשה.
שלום שמחון
אני ממליץ לא להצביע היום ולהמשיך לרון ברברים. אני מגיע מדיון

ארוך בוועךת הכספים וחלק מחבריי שהיו צריכים להיות נוכחים כאן נמצאים

בוועדת הכספים.
שולה ולנשטיין
אז גם על רברים שכבר אושרו צריך לדון מחדש?
שקיום שמחון
שוס דבר לא אושר. חזר על זה יושב הראש במשך כל הישיבה הקורמת.
היו"ר אלי גולדשמידט
ברצוני להתייחס לפרוטוקול של הישיבה הקודמת. מדובר בפרוטוקול מספר

133 מיום שלישי, 15 ביולי 1997. אני מקריא כדוגמא: "היושב ראש אלי
גודלשמידט
האם יש הערות? תקנה 2 - אושרה". "היושב ראש אלי גולשמידט:

תקנת משנה הי- אושרה". "היושב ראש אלי גולדשמידט: תקנה 4 על שלוש

תקנות המשנה - אושרה". אני זוכר שאישרנו את התקנות ורק למען הסדר הטוב

רציתי להצביע על התקנות 12-1 שלא יהיו ספקות.
אתי בנדלר
בתקנות האלה היה דיון מפורט. הן אושרו. חלקן כללו תקנות משנה

וכולי. לכן, לא הייתי בטוחה שאס נעבור על הפרוטוקול לא נראה

ש"התפספסו" בטעות תקנות כלשהן.
שלום שמחון
בכל הדיוניס חזר יושב הראש אלי גולדשמידט ואמר שמצביעים בסוף

הדיון.
אתי בנדלר
על תקנת התחולה.
היו"ר אלי גולדשמידט
מכיון שממילא התקנות לא יכנסו לתוקף לפני שנצביע על תקנה 13, אני

מציע שנדון עכשיו בתקנה 13 וכשנסיים נצביע על כל התקנות.
יוסי ישי
תקנה 13 כבר הופיעה בנוסח מה-21 ביולי. התיקון שהגברת דוידה

לחמן-מסר מבקשת להוסיף הוא תיקון של סעיף קטן ג'. סעיפיס קטנים אי

ובי כבר הופיעו בנוסח הקודם והבקשה היא לתקן רק את סעיף קטן 1;'.
היו"ר אלי גולדשמידט
כיוון שלא הצבענו על סעיפים אי וב' שבסעיף 13, לא נפצל אותו.
סעיף 13 אומר
"(א) כל עוד לא הותקנו כללים למימוש נכסים

חקלאיים לפי סעיף 23 לחוק, לא יחולו הוראות

תקנות אלה לענין מימוש הנכסיס המפורטים

בסעיף קטן (ב);
ב) ואלה הנכסים
(1) מקרקעין שעל-פי תכנית שאושרה לפי

הוראות תוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965,

ייעודם חקלאי, והם מוחזקים בבעלות

או בהכירה או ברשיון על-ירי גורם חקלאי

לשימוש חקלאי, כל עור לא שונה אותו ייעוד

על-פי דין;"

יש הערות לסעיף קטן (1)? אין כל הערות.

"(2) מקרקעין המשמשים להפקת הכנסה מחקלאות

שנלקחה בחשבון בחישוב כושר ההחזר של הגורם

החקלאי, כל עוד הם משמשים להפקת הכנסה

כאמור; יי

יש הערות לסעיף קטן (2)? אין כל הערות.

"(3) מטלטלין בני פחת המצויים בבעלות של

גורם חקלאי, או המשמשים אותו בהפקת הכנסה

מחקלאות שנלקחה בחשבון החישבו כושר ההחזר

של אותו גורם חקלאי, בהתאם לקבוע בתקנות

הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי (כללים לקביעת

כושר ההחזר של גורם חקלאי), התשנ'יד-1994.

יש הערות לסעיף קטן (3)? אין על הערות.

עתה אנו עוברים לתקנת משנה (1;).
יוסי ישי
תקנת משנה (ג) קובעת:

"כל עוד לא הותקנו כללים למימוש נכסים

חקלאיים לפי סעיף 23 לחוק, ו המשקם קבע כי

לחייב אין כושר החזר לפרוע את כל חובותיו

להסדר, ובין נכסיו של אותו חייב היה נכס

מקרקעין מהמנויים בסעיף קטן (ב) (1) או (2)

- יטיל המשקם עיקול על המקרקעין האמורים

ולא יתן פסק המסדיר את כל חובותיו של אותו

חייב, אלא בהסכמת נושיו".
היו"ר אלי גולדשמידט
זה לא הנוסח. לכל חברי הוועדה יש את הנוסח החדש?
יוסי ישי
אנחנו נצלם את זה. זה קצר מאוד.
היו"ר אלי גולדשמידט
אבקש לצלם את הנוסח החדש.
חכי אבירם
מה שאתה עכשיו מציע זהו נוסח שניסחנו כאן בישיבה קודמת עם הו/ברת

דוידה לחמן-מסר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ומר שמואל לויט. אחר כך היו

למר שמואל לויט הסתייו/ויות ובקיץ, אחרי הישיבה האחרונה, נפגשנו

שלושתנו וסיכמנו בינינו על נוסח שבלית-ברירה נוכל "לחיות" איתו. מר

שמואל לויט העלה נוסח זה על הכתב ושלח אותו לגברת דוידה לחמן-מסר, עס

העתקים לוועדת הכלכלה. אני חושבת שהנוסח הזה נימסר לכס. מבחינתנו אפשר

לדון בנושא הזה או אם תרצו אפשר לעבור את כל השלבים.
היו"ר אלי גולדשמידט
זה הנוסח שמצלמים עכשיו?
יוסי ישי
בהצעה של מר שמואל לויט יש תיקונים קלים לנוסח הזה. הנוסח שאני

מגיש כרו/ע, הוסכם עם הו/ברת דוידה לחמן-מסר. הם רוצים להציע תיקונים

קלים בנוסח. בואו נעשה זאת בצורה מסודרת.
נח לוי
הבוקר לפני כרבע שעה, קיבלתי את העתק המכתב של תנועת המושבים ושם

כתוב שההעתק נמסר לנושים הו;דולים. אני מבין מכך שבנק החקלאות הוא נושה

קטן. הנוסח הזה לא מקובל.
היו"ר אלי גולדשמידט
מדוע אתה מתייחס למשהו שעוד לא הקראנו בכלל? אדוני נציו/ בנק

החקלאות, לאחר שנקריא את הסעיף תתייחס להערות של מר שמואל לויט.
סעיף קטן (ו,) קובע
"כל עוד לא הותקנו כללים למימוש נכסים

חקלאיים לפי סעיף 23 לחוק, המשקם קבע כי

לחייב אין כושר החזר לפרוע את כל חובותיו

להסדר, ובין נכסיו של אותו חייב היה נכס

מקרקעין מהמנויים בסעיף קטן (ב) (1) או (2)

- יטיל המשקם עיקול על המקרקעין האמורים

ולא יתן פסק המסדיר את כל חובותיו של אותו

חייב, אלא בהסכמת נושיו".

אני מבין שזה הנוסח שמוסכם עם הו/ברת דוידה לחמן-מסר כלומר מוסכם

על משרד המשפטים ועל מנהלת ההסדר. בנק לאומי מסכים לנוסח הזה?
חני אבירם
אנחנו מסכימים גם לנוסח הזה.
היו"ר אלי גולדשמידט
בנק הפועלים מסכים?
חני אבירם
אני מייצגת לצורך העניין גם את בנק הפועלים. בנק הפועלים מסכים

לנוסח הזה.
היו"ר אלי גולדשמידט
אני מביו שנציו; בנק החקלאות מתנ1;ד לנוסח הזה. מר שמואל לויט האם

יש לך התנגדות לנוסח הזה?
שמואל לויט
אנחנו מציעים נוסח אחר, משפר. אסביר את המהות, ומדוע חשבנו שדרוש
שינוי בשתי נקודות. הנקודות הן
בנוסח הזה יש למעשה זכות וטו לנושים

לא לעשות הסדרים ברמת אגודה אלא אם יסכימו כל הנושים. אנחנו רוצים לא

לאפשר לנושים אלו להטיל וטו. לפעמים נושים קטנים יכולים לטרפך הסדר של

אגודה שלמה בו/לל סכום כסף קטן. לכן אמרנו בעניין זה, זכות וטו צריכה

להינתן לנושים, שמייצ1;ים לפחות 75% מהמכירה וזה יתן אפשרות לקדם את

ההסדרים שנמצאים היום.
היו"ר אלי גולדשמידט
אני באופן עקרוני לא יכול לדון בעניין מבלי שתהיה פה נציגות של

הנושים הקטנים.
חני אבירם
יש כאן שרותי אשראי.
היו"ר אלי גולדשמידט
נושה קטן יכול להיות גם מושבניק או בעל מכולת. זו פגיעה בזכויות

מיעוט. אם אתה מציע הצעה כזו אני חושב שזה לא הוגן לעשות זאת מבלי

לשמוע את נציגי הנושים הקטנים.
שמואל לויט
אני לא אמור לקבוע את הסדר מתי תדון בנושא ומתי לא תדון. משרד

המשפטים יאמר אם בהצעה שלנו יש פגיעה בזכויות העניין או אין פגיעה

כזאת.
היו"ר אילי גולדשמידט
מטרד המשפטים לא מיוצג כאן.
שמואל לויט
אינני יודע. אני אומר שמבחינת תקנת ההסררים אם תיתן זכות וטו

למושב שחייב 40 מליון שקל או לחייב שיש לו חוב של 100 אלף שקל או עשרת

אלפים שקל זה יפגע בהסדרים.
היו"ר אלי גולדשמידט
נציו/ בנק החקלאות מדוע אתה לא מסכים לנוסח הראשוני? זה התיקון

היחידי נכון?
שמואל לויט
לא, יש תיקון נוסף. היתה הסכמה בו/לל הנסיבות של התקנות האלה, שעד

שלא יהיו כללים למימוש נכסים חקלאיים, לא להשאיר את החברים הבודדים

באו/ודות כבני ערובה עד שיהיו הסדרים של כלל האו/ודות. לכן היתה הסכמה

ביננו עם המו/בלות שישנן פה, שחברים בודדים בא1;ודות יוכלו לקבל פסקים

סופיים. אני חושב שהיתה הבנה בעניין הזה מצד הו/ופים הגדולים: בנק

הפועלים ובנק לאומי.
היו"ר אלי גולדשמידט
מה אתה מציע להוסיף?
שמואל לויט
את סעיף קטן (3) שמופיע במכתב שלנו שאומר מה שאומר למרות האמור

בסעיף קטן (2).
היו"ר אלי גולדשמידט
אתה מתייחס למכתבכם מיום 6 באו1;וסט 1997. בסעיף קטן (3) נאמר:

"למרות האמור בסעיף קטן (2) - היה ה1;ורם

החקלאי חבר באגודה חקלאית כהו;דרתה בסעיף 1

(1) לחוק, יהיה המשקם רשאי ליתן פסק המסדיר

את כל חובותיו והעיקול כאמור בסעיף קטן (1)

ישאר בתוקפו עד להסדרת חובות האו;ודה

החקלאית שבה הוא חבר".
חני אבירם
*סעיף קטן (2) משמעו שלא ניתן לתת פסק שמסדיר חוב של מושב, גורם

חקלאי, אלא אם כן הסכמנו לנושא של 75%. במאמר מוסגר אני רוצה לומר

ש-75% זה לא פו/יעה במיעוט כי בפקודת החברות והרבה חוקים אחרים זה



קיים. 75% זה רוב מספיק.

סעיף קטן (3) מתייחס לפסקים של חברי האגודה. אם רוצים בכל זאת

להגיע לפסק לחבר אגודה זח לא יתעכב, וזה גם כדי לא לעכב את עבודת

המנחלח כפי שהם ביקשו. אבל העיקול ישאר על אותה משבצת קרקע עד להסדר.
טולה ולנשטיין
אתם מסכימים לתיקון?
חני אבירם
אנחנו מסכימים.
אהרון אברמוביץ'
הערה לסדר. אנו רואים את הדברים בפעם הראשונה. קשה אפילו להגיב

כשמדובר בנושאים מורכבים כל כך. חבל שלא שיתפו איתנו פעולה.
היו"ר אלי גולדשמידט
אני רוצה להבין, בנוסח שהציו/ מר יוסי ישי לפני התיקונים של מר

שמואל לויט אתה כן בתמונה?
אהרון אברמוביץ'
לא. לא שלחו לנו.
היו"ר אלי גולדשמידט
לא ברור לי מדוע לא ישבתם יחד?
אהרון אברמרביץ'
*לגבי סעיף (ג) יש לנו הערה לשינוי. אם הוא מנוסח כפי שהוא, יש

להערתנו משמעות רבה. עד היום אין אפשרות להטיל עיקול על יחסים שהם "בר

רשות", כיוון שהסוכנות היהודית טענה בבתי משפט שאי אפשר לעקל את

הנכסים האלה. הנכסים האלה הם בחכירח של הסוכנות היהודית והמשתמש בהם

הוא בר רשות.
היו"ר אלי גולדשמידט
האם מבחינה משפטית אי אפשר לעקל את הזכות של בר הרשות?
אהרון אברמוביץ'
עד היום לא הוטלו עיקולים. נפסק בכל בתי המשפט שאי אפשר לעקל



זכריות טל בר רשות.
חכי אבירם
לא נפסק. היקשו עלינו בקבלת הפרטים המדוייקים של הגוש והחלקה ולכן

זה היה בלתי אפשרי מבחינה טכנית. הרי כל זכות ניתנת לעיקול. אתה בנעלי

בעל הזכות ואתה מעקל מה שיש לו.
יוסי ישי
סעיף 13 (ג) לחוק איפשר עיקול.
אהרון אברמוביץ'
גם נושא סעיף 13 (ג) מנוסח לגבי הנכסים באופן כוללני. יש נכסים

שאכן אפשר לעקלם, כמו מכונית או מקרקעין. כרגע כפי שתקנה זו מנוסחת,

היא מאפשרת לעקל מקרקעין מסויימים שהם מקרקעין של הסוכנות היהודית.

אנו חושבים שאי אפשר לעקל נכסים כאלה. אני לא חושב שהתקנות צריכות

לאפשר זאת.
נח לוי
אגע קודם בדברים האחרונים שנאמרו על ידי נציג, הסוכנות. אני תמה.

נציג הסוכנות מעלה ספקות ובעצם אומר שאף אחד לא יכול לעקל את הנדל"ן

של המושבים. אבל כשאנחנו מקיימים דיונים בפני המשקמים, כבר הרבה שנים

שהסוכנות יושבת בשקט כאשר המשקמים מטילים באותם מושבים צווי מניעה

ועיקולים על המקרקעין לבקשות של כל הנושים האחרים, למעט הסוכנות

היהודית. אז הצווים בסדר. אבל כשבאים היום לכנסת - אומרים שאין למשקם

סמכות. אני רוצה לשאול שאלה פשוטה: אולי תבוא הסוכנות היהודית ותגיד

היום למשקמים תבטלו את כל העיקולים. אי אפשר לאחוז במקל בשני קצותיו.

להנות מצד אחד שתופסים את המושבים לדעתי בצדק בנושא של העיקולים על פי

פרעון אחרון והיום לבוא לוועדה ולומר שהעיקלים האלה לא תופסים.

משפטית, אני חושב שהדברים שנאמרו כאן לא נכונים. מיותר לציין שיש

מושבים, לא אחד ולא שניים, שכבר לא נמצאים בטיפול סוכנותי. לא אנקוב

בשמות.

אף אחד לא מתכוון לפגוע בזכויות הסוכנות. אני חושב שבתקנות לחלוקת

התמורות שעוד נו/יע אליהן, הסוכנות קיבלה זכויות שלפחות לדעת השדולה

הבנקאית לא מגיעות לה. לא ניכנס לוויכוח כרגע.

הואיל והנושא הוא סעיף (ג), אנחנו מסכימים לניסוח כפי שהופץ לאחר

הדיון ב-21 ביולי. רצינו להוסיף תוספת אחרת שכרו/ע לא אגע בה. כיוון

ששאל אותי יושב הראש לגבי התוספת של מר ישי, אנחנו סבורים שלא צריך

להיות הבדל לוגי בין חייב במו/זר החקלאי שהמשקם קבע שיש לו כושר החזר

או שאין לו כושר החזר. זאת מסיבה פשוטה מאוד: כאשר המשקם קובע פסקים,

בהנחה שיש כושר החזר לתשלומים בפריסה עד 17.5 שנים, בדרך כלל הבטוחה

היחידה שישנה לצורך מימוש הפסק - אס היא קיימת ובהרבה מקרים היא לא



קיימת לצערנו - היא בעצם הנכסים. הנכסים כוללים גם מקרקעין. אתן רוגמא
קיצונית ולא אנקוב בשמות
היה מקרה אחר לפהות, שמשקם קבע שחייב מסויים

או או/ורה ישלמו בפריסה לפי כושר ההחזר. היה מוטל עיקול לפני כן,

במסו/רת תהליכי ההסרר, שהטילו נושים על כספי בנק. קבע המשקם שהוא נותן

את העיקול. כשהיו/שתי בקשה שאלתי אותו מה יבטיח? הרי לא ישארו נכסים.

ואם הוא יפסיק לשלם? תשובתו הייתה שאם החייב יפסיק לשלם, יהיה מקום

להחלת סעיף 20 ולבקש לממש את הנכסים.
היו"ר אלי גולדשמידט
זאת אומרת שאתה רוצה עיקול גם על בעלי כושר ההחזר.
נח לוי
נכון. אני מתנו/ר לזה ואני חושב שאין לזה כל הצרקה. כאשר נקבעו

הכללים למימוש נכסים חקלאיים יהיה המשקם מוסמך לפסוק גם לגבי מימוש,

הנושים ידעו איזו מסה יש להם, מה אפשר לעקל והאם אפשר לעקל.
יוסי ישי
זה קיים בתקנה 3.
נח לוי
מר ישי, תשכנע אותי מרוע יש להוסיף את התוספת הזאת.
יוסי ישי
כל סעיף 13 נוער כהוראות מעבר כל עור לא פורסמו הכללים לפי סעיף

23.
חני אבירם
תוך שמירה על המצב הקיים.
יוסי ישי
כרי להבטיח את הביטחונות לפריסה, קיים סעיף 3. מה שיפרה תקנה 3

לעומת החוק?
בח לוי
חבל שלא הבאת ער היום ליריעתי את התיקון של הו/ברת רוירה לחמן-מסר

משום שמה ששלחת לי ולשאר הנושים פה הוא הנוסח של ח-21 ביולי. אני

מסכים לנוסח, כפוף לשיפור שאני מבקש להכניס.
יוסי ישי
מקבל. קרא את תקנה 3. חסר סט תקנות נוסף שעוד לא מימשת ובטחונות

לפריסה.
נח לוי
בא נעשה עסק. שיהיו התקנות לפריסה אני אהיה מוכן לדון בהוספת איזו

שהיא תוספת לסעיף. כל עור כנתון, אין תקנות לפריסה, ואין תקנות למימוש

נכסיט חקלאייס, המצב העובדתי שהיום בסעיף 3 שהפנית אותי אליו כתוב

"רשאי". אני יודע בדיוק מה זה "רשאי" ואיך משקמים מפרשים זאת.

כדי להשלים את התמונה, אני מתנגד לתוספת אבל אני מציע שינוי.
בנוסח הקיים בשורה האחרונה כתוב
"יטיל המשקם עיקול על המקרקעין

האמורים ולא יתן פסק המסדיר את כל חובותיו של אותו חייב, אלא בהסכמת
נושיו". אני מציע להוסיף פיסקה
ולרבות מחיקה על פי סעיף 21 לחוק אלא

בהסכמת נושיו.
שולה ולנשטיין
למה זה נחוץ?
נח לוי
אני רוצה שיודגש במפורש שלא המשקם אשם ולא הנושים אשמים שאין

כללים למימוש נכסים חקלאיים. זה מצב עובדתי לא בריא. יחד עם זאת, יש

תכלית לחוק הזה והיא הסדרת החובות. בלי להיכנס להשקפות פילוסופיות, אי

אפשר בעצם להתקין את התקנות בלי הפיסקה הזו, משום שאחרת נוצר צורך

בפרשנות, לצערי הרב בנושא של פרשנות הקשת רחבה ביותר. עקב פרשנות

מסויימת של משקם, יצטרכו הנושים ללכת לערכאות או לעתור לבית המשפט

הגבוה לצדק ולתת לחוק "לזוז". גם המנהלה מעוניינת בזה וגם הנושים

מעוניינים. חוק צריך להיות ברור. אי אפשר להתעלם מהדברים. אחרת אבקש

הסבר מדוע לא רוצים להכניס את התוספת המוצעת.

הנוסח של הו/ברת דוידה לחמן-מסר לא חובא לידיעת אף אחד. ודאי לא

לנושה שמר שמואל לויט החליט שהוא נושה קטן. אני לא מבין את הגישה.

גברת ולנשטיין, אתם קיבלתם מכתב והיה מספיק זמן עד היום להביא זאת

לידיעתנו ולידיעת כל הנושים האחרים. לא יעלה על הדעת לבוא להצבעה

ולקבל את המכתב רבע שעה לפני תחילת הדיון. אני חושב שאת אחראית לזה

שכל הנושים הנמצאים במנהלה יקבלו את האינפורמציה. גם נושה שיש לו

נשי יה קטנה. יש לו נשייה קטנה פה ונשייה גדולה שם. אז קבעתם שהבנק

לחקלאות הוא נושה קטן.
טולה ולנשטיין
לי נראה שככל שמסבכים את הסעיף יותר, כך יהיה קשה יותר להפעיל

אותו. אם אומרים "ישאר בתוקפו עד להסדרת חובות" כמו שכתוב- "פסק

המסדיר את כל חובותיו של אותו חייב, אלא בהסכמת נושיו", לא צריך



להוסיף לזה לרבות א' ב' וכולי. בעיני זה רק יסבך את הדבריס.
אהרון אברמוביץ'
יש לי תחושה שמתעלמים מדבריי. התקנה הוו נותנת להלק מהנושים מה

שאין להם כלפי המתיישבים. אין לכך כל הצדקה. אנו מתנו/לים לכך שיינתן

באמצעות התקנה הזו מה שלא היה להם ומה שאין להם.
היו"ר אלי גולדשמידט
אתה מתנגד לאפשרות להטיל עיקולים על הנכסים.
נח לוי
שכחתי להתייחס לתיקון שמר שמואל לויט הציע להבי ה .75%-אני חושב

שהתיקון הזה הוא לא חוקתי ולא יעמור במבחן בית המשפט הגבוה לצרק. לא

יעלה על הרעת. דין פרוטה כרין מאה. אנחנו נאבקים על כל שקל במיגזר

החקלאי ואין ספק בכך שלכל נושה יש זכות קנוייה על פי חוק יסור.
היו"ר אלי גולדשמידט
אני העלתי בתחילה את העניין הזה. נראה לי שיש פגיעה במיעוט.

קיבלתי תשובה מגברת אבירם שאמרה לי שבפקורת פשיטת הרגל ובפקורת החברות

יש הסדר נושים ברמה של רוב. זאת אומרת בצורה של 75%. אז למה אם זה

יהיה כאן זה יהיה בלתי חוקתי? ההסרר הזה קיים בהליכי פירוק ונשייה

אחרים שמקובלים בדין הישראלי.
נה לוי
אני טוען שזה לא חוקתי וקיים במקרים נדירים מאור. זאת רעתי

המשפטית. חוק יסוד כבור האדם וחירותו הוא יחסית חדש לפקורת פשיטת רגל

ופקודת החברות. אלה עקרונות חיינו החברתיים והמשפטיים וכנראה שחוק

שהוא חרש יותר גובר על עקרונות של חוק ישן.
היו"ר אלי גולשמידט
זאת אומרת, שאם היום היו מחוקקים את פקורת החברות והיו מכניסים

סעיף של 75%, הוא היה בלתי חוקתי? זה נובע רק מהעוברה המקרית שזה נחקק
לפני חוק יסוד
כבור האדם וחירותו.
נח לוי
זה נובע מעיקרון עותומני.
היוייר אלי גולדשמידט
אני מאור משתדל שהתקנות האלה תאושרנה. אני משקיע בזה הרבה זמן.

הקדשתי לעניין הזה גם חלק מהפגרה ואני מוכרח להו/יר שאני פחות ופחות



מרגיש אשם בזה שהתקנות לא מתאשרות. אני חושב שכל אהד מהיושבים כאן

צריך להסתכל על העמדות שהוא מציג, כאן. אולי הן גורמות לכך שהעניין הזה

ידחה עוד ועוד. אני לא רואה את זה דווקא באינטרס של אותם נושים שאתם

רוצים להגן עליהם.
גלעד אמוזג
משרד האוצר מעוניין מאוד שהתקנות האלה יאושרו. להבי התוספת של מר

שמואל לויט, אם זה מה שייעכב את אישור התקנות אנו מוכנים לוותר. לגופו

של עניין, אני תומך בעמדה המשפטית. לא יתכן שהופש הקניין של הפרט שהוא

נושה כרי פרוטה, יעכב את חופש הקניין של אותם פרטים שנוטים במאות

ואלפי פרוטות. כל הסדר שקיים ונועד להגיע לחופש של פרט אחד מסתיים

במקום שמתחיל "האף" של הפרט השני. חופש התנועה שלי מסתיים במקום בו

מתחיל "האף" שלך.
לירון חלף
מדובר פה בבנקים ובמוסדות עשירים מאוד. מי אנו לעומת כל ה1;דולים

האלה שבאים ומעבירים פה החלטה 10 דקות לפני שהישיבה מתחילה?
היו"ר אלי גולדשמידט
איזו החלטה העבירו פה?
לירון חלף
מעבירים פה הצעה להחלטה.
היו"ר אלי גולדשמידט
יש הבדל בין הצעה להחלטה לבין החלטה.
גלעד אמוזג
לא יתכן שבגלל התנגדות מסויימת של מיעוט יהיה לו את הכוח לווטו.

למיעוט צריך להיות כוח מסויים וכמות הכוח הזו צריכה להיות נו/זרת

מהשיעור. לא יתכן שמי שנושה בשקל יוכל לעצור הסדר של מי שנושה במליון

שקל. השאלה צריכה להיות כמותית. האם %75 זה רף שקשה מדי לעבור אותו,

או %20? אבל על העקרון אני לא מוכן להסכים.
נח לוי
היה הסדר כלשהו שלא אזכיר את שמו, שכמעט נתקע בגלל נושה קטן. אז
המשקם אמו- ובר פשוט מאוד
יגיעו להסכמה עם אותו חייב שהיה במקרה מוטב,

ולגבי אותו נוטה שלא הסכים הוא ימשיך בדרכו על פי החוק. בסופו של דבר

זה נחתם. כך שקיימים פתרונות פרקשיים. לא לאיים על כולם. מצד אחד

לקבוע פיסקה גורפת שבעצם נותנת כוח בלתי מוצדק לדעתי כי אני חושב

שהפרופורציה בין %75 ל-%25 בעצם חורגת מכל גבול לא סביר. אני חושב



שיש לזה פיתרונות.

אני רוצה להוסיף שבית המשפט מוסמך היום לבדוק את פרשנות ההקיקה על

פי אמות המידה של חוק יסוד: כבוד האדן וחירותו. יש מאמרים רבים בספרות

המשפטית שאומרים שאפילו תקנות סדרי דין צריך לפרט היום לפי חוק היסוד.

לאמור, זכות הקניין שמוקנית בהוק זה לנושים מבחינת הנטייה היא זכות

מוחלטת. יש פסקים. זכות הקניין של החייב היא זכות יחסית. זכות הקניין

שלו מצטמצמת במקום שהנשייה נגמרת. בדיוק כמו שעורך הדין אמוזו אמר.

לכן אני חושב שהתיקון שמציע מר שמואל לויט הוא מזיק, מיותר והוא לא

חוקתי. אני לא יודע אם יעמוד במבחן בית המשפט הגבוה לצדק.
חני אבירם
האם יש מקום להזכיר למה עמדנו על נושא סעיף קטן (1 ) שמתייחס

לעיקול לאור ההערות של הסוכנו?
היו"ר אלי גולדשמידט
ודאי שכולם זוכרים. ידוע לי שאמנם הגברת דוידה לחמן-מסר נמצאת

בחוץ לארץ, אבל הבנתי שדברים פחות או יותר מוסכמים ואפשר לסיים אותם

בהעדרה. היות ואני רואה שיש פה עדיין מחלוקות בין הנושים עצמם ובין

הנושים לבין המושבים אני מרגיש שאנו לא בשלים לקבל היום החלטה. הגברת

דוידה לחמן-מסר חוזרת לארץ בסוף חודש אוקטובר. אני מציע שמייד כשהיא

חוזרת תקיימו ישיבה עוד לפני קיום ישיבת ועדת הכלכלה, ותנסו להגיע

להבנות. אני חוזר ומבקש שהישיבה תתקיים וישתתפו בה נציג שרותי אשראי,

נציג הסוכנות, נציג בנק החקלאות וכל מי שמעורב בעניין יהיה שותף באותה

ישיבה. תנסו להגיע להסכמות. לדעתי המרחק מאוד קטן. לא חשתי שיש פה

בעיות. עשינו כמעט את הכל. נותר צעד אחר קטן כדי להשלים את נושא

התקנות. אם תגיעו להסכמה נגמור זאת כאן בצורה מהירה יפה ומכובדת. אם

לא, נערוך הצבעה. נצביע על הצעת משרד המשפטים כפי שהיא.
שולה ולנשטיין
אני מאוד מתוסכלת. חשבתי שהיום הענין יגיע להצבעה. התקנות האלה

לפי הספירה שלי הם טיוטה מספר 21. אני חושבת שהגיע הזמן להצביע. בשביל

זה הוועדה הזו קיימת. יש שתי הסתייגויות אחת בעניין העיקול ואחת

בעניין ה-%75. אני לא רואה סיבה שלא יצביעו על כך היום ונסיים את

העניין. אלה לא בעיות כל כך מסובכות.

במה שנוגע לעניין החוקתיות-- התיקון האחרון משנת 1993 לחוק ההסדרים

היה בפני תשעה שופטים, והוא אושר ויש לנו תקדים נהדר. אני מאמינה שאם

אתם תכתבו %75 או %80 גם זה יעמוד בביקורת של בית הדין החוקתי או בית

המשפט הגבוה לצדק.

בנוגע לעיקולים, יושב הראש נתן את התשובה שניתן להטיל עיקול על

אותה זכות קיימת. אין סיבה לא להטיל אותו וזה נעשה בכל יום. נדמה לי

שמאוחר מדי לעורר את השאלה אם זה מותר או אסור, קיים או לא קיים,

אפשרי או בלתי אפשרי. ארבע שנים אנו עובדים על החוק הזה, משקמים



מוציאים עיקולים ומסירים עיקולים ואנו מקווים תוך שנה - שנה וחצי

טנגמור את כל ההסררים. עיכוב הדברים באופן מלאכותי בגלל דברים שכאלה

נראה לי מירחו-. חבל על הזמן של כולם. אפשר לגמור את ההסדרים ואס

התקנות יאושרו יהיה להן הרבה יותר קל וחוקי וחוקתי לעבוד. אם לא - אז

איך שהוא אנחכו נסתדר. אבל זה לא בסדר, זה לא רגולרי ונדמה לי שזה

פחות חוקתי לעבור בלי תקנות מאשר לעבור עם תקנה שבה שמא אולי ה-%5 לא

חוקתיים.

הייתי מאוד רוצה לבקש שתתקיים היום ההצבעה. אנחנו כל כך קרובים.

כל פעם שעושים הפסקה כזו, אני אוספת את האנשים אצלי וכל אחך מביע את

רעתו ואנו רושמים את הרעות. חלק אנחנו מעבירים וחלק לא מעבירים לגברת

לחמן-מסר והיא מסכימה או לא מסכימה. אין לדבר הזה סוף. נדמה לי שאפשר

להצביע על התיקון האחרון הזה ולגמור את העניין. לפחות שאתם תדעו ואנו

נדע שנעשתה העבודה.
יוסי ישי
יש לנו בעיה פורמלית. הוועדה יכולה לאשר או לדחות תקנות שהשר

הממונה הו/יש. הוועדה לא יכולה לאשר נוסח של תקנה או תקנה שלא הוגשה לה

בצורה פורמלית. אין אישור של משו-ר המשפטים להצעה של שמואל לויט. לכן

פורמלית הוועדה לא יכולה לדון בזה.
אתי בנרלר
יש פיתרון. אם הוועדה מחליטה להצביע על נוסח מסויים היא מאשרת זאת

כנוסח מסויים. אם השר ירצה - יחתום על זה, אם לא ''רצה - יביא את זה

שוב עריון חוזר.
היו"ר אלי גולדשמידט
אז לא עשינו דבר. זה יחזור שוב לדיון. אני חש תחושה מאוד לא טובה.

אני נמצא פה בין הפטיש לסדן. אני חושב שזה מאוד חשוב, שגם אם הדבר

דורש מאמץ וימים נוספים של תסכול, להו/יע למצב שתהיה הבנה כללית בין

הנושים והחייבים. זה לא מחייב. ועדת כנסת יכולה להחליט מה שהיא רוצה.

משרר ממשלתי יכול להחליט מה שהוא רוצה ואנחנו מאשרים ולאחר מכן תוקפים

או לא בבית המשפט הגבוה לצדק. זה כבר לא שייד למגרש הזה. אני הייתי

רוצה בכל ואת לבצע את המאמץ הנוסף. אני מתכוון לשני שלבים: גברת דו ידה

לחמן-מטר אמורה לחזור בסוף אוקטובר. מושב הכנסת ייפתח ב-27 באוקטובר.

אין שום בעיר. לקיים את הישיבה בשבוע הראשון או השני של נובמבר. אני

מוריע בוו., ככל שזה תלוי בי, בישיבה בשבוע השני של נובמבר, יובא

בפנינו נוסח שהוא נוסח של הגברת לחמן-מסר רק על תקנה (ג).
יואל צימרמן
אי אפשר להעיו- הערות גם על (א) ו-(ב)?
היו"ר אלי גולדשמידט
לא. שאלתי בתחילת הריון ואף אחד מכם לא אמר מילה.
שלום שמחון
שאלת את המוזמנים. אני רוצה להעיר הערה.
היו"ר אלי גולדשמיט
שאלתי את כולם אם יש הערות לגבי הסעיפים האלה. לכן אני רוצה לפנות

לנציג הסוכנות, לנצי!; בנק החקלאות ולנציו; חברת שרותי האשראי. מערבת

הנושים, יותר מכל אחר אחר, מפסידה מהעדר תקנות. אישור התקנות הוא

אינטרס של מערכת הנושים. אני מציע שתשתתפו בישיבה שתתקיים. אני מבקש

לדאון; ששלושת הנציו/ים האלה יוזמנו לישיבה בנוסף לשאר הנציו/ים. נקיים

דיון בשבוע השני של נובמבר בנוכחותה של הגברת לחמן-מסר.
שלום שמחון
בסעיף (1) כתוב: "מקרקעין על פי תכנית שאו שרח לפי הוראות רווק

התכנון והבניה, התשכ"ה?-1965, ייעודם חקלאי" ואני מוסיף "ו/או ציבורי".
היו"ר אלי גולדשמידט
אני- מבקש שזה ידון ביניכם.
חני אבירם
מה זה "ציבור""?
שלום שמחון
גן ילדים או מועדון וכולי.
היו"ר אלי גולדשמידט
הדבר הזה ירון ואני מאוד מקווה שבשבוע השני של נובמבר נסיים את

פרשת התקנות האלה.



2. תקנות הסדרים במוגזר החקלאי המשפחתי (דרכי חלוקת

החובות וייעוד התמורות ממימוש נכסים). התשנ"ז-1996.
היו"ר אלי גולדשמידט
איפה אנחנו עומדים?
יוסי ישי
לדעתי עומד במחלוקת סעיף אחד בלבד.
כאת ורוו
אבל לא היתה הצבעה שום סעיף.
יוסי ישי
פורמאלית עברנו סעיף סעיף. יש רק סעיף אחד שנוי במחלוקת ואני יכול

להצביע עליו.
שמואל לויט
בחלוקת התמורות הויכוח הוא הרבה יותר גדול.
יוסי ישי
הנושא השנוי במחלוקת הוא מעמד של חוב המובטח בהתחייבות לרישוט

משכנתא, לעומת חוב המובטח בשיעבוד צף. ברגע על פי הניסוח שהוגש על ידי

האוצר חוב שמובטח בהתחייבות לרישום משכנתא, קודם לשיעבוד צף. הויכוח

הוא בין הבנקים לסוכנות.
חני אבירם
ממתי התחייבות חווית קודמת לבטוחה קניינית? הגברת ימימה מזוז טענה

שנמסר לה שזה מוסכם על ידי כולם ולכן היא הכניסה את זה. אם זה לא

מוסכם צריך לדון בזה.
אהרון אברמוביץ'
כדי לקדם את הסעיף שדן בנושא התחייבות רישום משכנתא: הסוכנות

היהודית קיבלה את הביטחונות הטובים ביותר שאפשר היה לקבל בנסיבות

הקיימות במשק הישראלי ובחקיקה הישראלית. התקבלה ווחלטון מספר 14 שקבעה

שהסוכנות היהודית היא שתקבל את זכויות החכירה במקרקעין. נאמר שם בין

הייתר שכל עוד לא נרשמת משכנתא לטובת הסוכנות היהודית, הוחל בתהליך של

רישום של התחייבות לרישום משכנתא. זה היה הביטחון הטוב ביותר אותה עת.

צריך להתייחס אליו כביטחון הטוב ביותר וברמה הגבוהה ביותר. לכן בקשתנו

היא, לקדם את ההתחייבות לרישום משכנתא לרמה של ביטחון- כמו ביטחון

ספיציפי.
אתיר בנדלר
אני לא מכירה שום תקדים בחקיקה שבה ההתחייבות לרישום משכנתא מקבלת

איזו שהיא עדיפות או מעמד שווה ערך לשיעבור קנייני רשום. לכן אני לא

בטוחה שזה המקום "ליצור תקדים שכזה.
היו"ר אלי גולדשמידט
האם גא תהא בכן- סתירה להוראות חוק 1 אשי אחרות?
אתי בנדלר
זו פעם ראשונה למיטב ידיעתי, ואני אומרת זאת במלוא ההסתייגות,

שניתן להתחייבות לרישום משכנתא מעמד עדיף אפילו על שיעבוד צף.
חני אבירם
לזה אנחנו מתנגדים. שיעבוד צף הוא גם יעבוד.
לירון חלף
אם הרעיון של בנק לאומי, קבלת עדיפות של שיעבוד צף על פני רישום

משכנתא, יהיה מקובל על שאר הבנקים ויתקבל פה בוועדה הזו לצרכי החוק

הזה, הרי ברור שהוא יתקבל רק כדי לקדם את עניינם של הבנקים והנושים

הו/דוקים. אלה בדרך כלל רוב סרו/י השיעבודים שיש לבנקים. לנושים קטנים

כמונו אין שיעבודים מהסו1; הזה. זה יוצר באופן אוטומטי אפלייה לטובת

הבנקים.
חני אבירם
אם אין לכם ואת אומרת שגם לבנקים לא יכול להיות?
שמואל לויט
אני הדיוט בויכוח בין המשפטנים. אותי לא מעניינים הוויכוחים

וומשפטיים. הו בו היחיד שמעניין אותי הוא קידום ווהסדרים ושהוויכוחים לא

יגרור לבתי משפט על גבי החקלאים. בוויכוח בין הסוכנות לבין הבנקים מי

שיישא זאת על גבו הוא הווקלאי שבעניינו תינתן פסיקה כמו שבעניין הקיזוז

חלף ערבות. הרעה שלנו הי-א שהחלוקה צריכה להיות פרי-פסו. בפועל, נעשים

הסדרים ומגיעים להסכמות עם הנושים, ואין שום עניין שיצאו תקנות

שהסוכנות או הבנקים יתקפו בבית המשפט על ו;בם של החקלאים. לכן המצב

נכון להיום עדיף לנו. לכן אני לא חושב שהוועדה צריכה לתת זמן למטא

ומתן בין ובסוכנות ובין הבנקים. גם הבנקים בתוך עצמם לא הו/יעו להסכמה.

ראשית שהנושים יגיעו להבנה ביניהם. עד אז נעשה הסדרים בהסכמה.
שולה ולנשטיין
הייתי רוצה להציע הצעת פשרה. אני מציעה שזה יהיה פרי-פסו בין

ההתחייבות לרישום משכנתא לבין שיעבוד צף.
אתי בנרלר
ואת אומרת שזה יהיה באותו מעמר.
שולה ולנשטיין
נכו1 .
היו"ר אילי גולדשמידט
הועלתה הצעה שלא מקדמת את האחד על פני השני ולא גורעת ממעמדו של

האחד בגפי השני. אני מבקש שתחשבו על כך.
חני אבירם
קשה לנו להבין. בסיסן של תקנות צריך להיות משפטי. איך הולכים

ונותנים להתחייבות הגררה שהיא קצת מטעה: התחייבות לרישום משכנתא?
היו"ר אלי גולדשמידט
את מסכימה איתי שהסדרי המקרקעין בהתיישבות העוברת היו כאלה שבלתי

אפשרי היה לבצע את מה שעושים היום בכל דירה פשוטה בעיר?
חני אבירם
לא הסוכנות בחרה את מקומה אם כבעל מקרקעין ואס כבעל זכות תכירה.

היא רוצה להחזיק את כל הקצוות בכל הזכויות האפשריות. מבחינה משפטית לא

יעלה על הדעת להעלות התחייבות חוזית לרמה של שיעבור בכלל ללא השוואה

ובוודאי לא מעבר לכך. לכן , עם כל הכבוד לגברת ולנשטיין אני מתנגדת

להצעה שלה ולא יכולה לקבל אותה.

ברצוני להזכיר למי ששכח, שתפקידה של הסוכנות במרינונ ישראל היה

ליישב. העמדתה בדרגה מעל, כדי שהיא תקבע עדיפות קצת מוגזמת לדעתי.
רם נועם
אני רוצה לתמוך בהצעת הפשרה מבחינה פרקטית כדי לקדם ולהסביר מרוע

יש אפשוות ליסטות ממידרג הזכויות הקייס בדרך כעע בחוק. נקבע במפורש

שהתקנות האלה צריכות להיקבע בשים לב לפעולות אחרות. זאת אומרת, שיש

כא1 מק1 ס לסטייה מסויימת.
חני אבירם
העובדה היא שעד הטיוטה האחרונה הזו, נושא ההתחייבות לרישום משכנתא כלל לא היה קיים.

כלל לא היה קיים.
נח לוי
אין מחלוקת בין הבנקים. כפוף להסדרת הבעיה של הסוכנות, לאשרן את

התקנות כמות שהן.
היו"ר אלי גולדשמידט
מה זאת אומרת בכפוף להסדרת הבעיה של הסוכנות? הסדרת בעיית הסוכנות

משמעותה הכרה בזכויות פרי-פסו.
נח לוי
אנחנו לא מסכימים לנוסח הקיים בנושא הזה. ואת המחלוקת בעצם.
לגבי הנושא של הסוכנות
למישב ידיעתי, ההתחייבויות לרישום משכנתא

לטובת הסוכנות, ככל שהן קיימות, לא נרשמו בשום וישות רושמת. לא אצל רשם

המשכונות ולא אצל רשם האגודות השיתופיות.
היו"ר אלי גולדשמידט
נציגי הסוכנות, את זה יכולתם לעשות.
אהרון אברמוביץ'
רשמנו במינהל מקרקעי ישראל.
חני אבירם
בתור מה רשמתם?
אהרון אברמוביץ'
רטמנו התחייבות לרישום משכנתא.
חני אבירם
מי נתן את ההתחייבות?
היו"ר אלי גולדשמידט
מדוע לא רשמתם את המשכון עצמו אצל רשם האגורות השיתופיות?
אהרון אברמוביץ
היו"ר אלי גולדשמיט:
אהרון אברמוביץ'
בחלק מהמקומות נרשמה ההתחייבות לרישום משככתא. השיטה של רישום

משכון בנוסף להתחייבות רישום משככתא, היא שיטה חושה יחסית וכולה כככסה

לתהליך רק לאחר חוק גל.
חני אבירם
לא נכון.
היו "ר אילי גולדשמידט
אני מציע שתבדוק את עצמך בעניין הזה.גם לפי זכרוכי כרמה לי שאתה

טועה.
אהרון אברמוביץ'
במידה ויש צורך, ניתן גם היום לרשום משכוכות על בסיס התחייבות

לרישום משככתא. אם זה מה שחסר - נעשה זאת.
היו"ר אלי גולדמישדט
אם אכן היתה לכם אפשרות לחוק את הזכות שלכם על ירי רישום משכון או

רישום אצל רשם האגודות השיתופיות וביצעתם את זה, אין כל בעיה. אם לא

רשמתם בגלל מחול, האם הוועדה צריכה לתקן את מחדלכם?
אהרון אברמוביץ'
לא היה כל מהדל. הכלי של התחייבות לרישום משכנתא היה כלי נפוץ. גם

הבנקים רשמו התחייבות לרישום משככתא. אלה הכלים המשפטיים שבהם השתמשו

אז.
חני אבירם
לנו יש רישומים של משכונות מימים ימימה. באופן עקרוני לא משנה סוג

הקרקע לגבי השיטה המשפטית.
היו"ר אלי גולדשמידט
אם אתה לא יכול לרשום התחייבות לרישום משכנתא על הקרקע שבבעלותך,

קח בטוחה אחרת.
שבתאי בן-דב
איזו בטוחה אני צריך אם הקרקע מוחכרת על ידי? על מה אני ארשום

משכון?
אהרון אברמוביץ'
הבנקים מיתממים. הבנקים שהחלו לתת הלוואות בתחומי המושבים, התחילו

לקיים את החלטה מספר 14 של מינהל מקרקעי ישראל. ההחלטה הסבירה היטב את
וכויות הסוכנות היהודית
ההחכרה ניתנת לסוכנות היהודית ער לאחר החכות

הקרקע לאגודה וגם למתיישבים, ורישום משכנתא על זכות החכירה בגין-

השקעות הסוכנות היהודית. לסוכנות היהודית יש התחייבות ממינהל מקרקעי

ישראל לרישום משכנתא עד לרישום זכות החכירה עצמה.
היו"ר אלי גולדשמידט
מר בן-דב, אם אתה טוען- שאתה לא יכול לרשום משכון על קרקע שלך, מה

המשמעות של התחייבות לרשום משכנתא על קרקע שהיא שלך? אם הקרקע היא שלך

אתה קודם לכל אחד אחר. לרעתי, יש פה בעיה. אי אפשר לפצח אותה. או

שהקרקע לא שלך ואז אתה לוקח בטוחה על הקרקע ויכולת לרשום משכון ולא

רשמת, או שהקרקע היא שלך ואז גם ההתחייבות לרשום משכנתא זה לפתוח חזית

שהקרקע היא שלך.
אהרון אברמוביץ'
החלטה מספר 14 הסבירה בדיוק את מה שנעשה. הסוכנות היהודית קיבלה

את הקרקעות האלה בחכירה עד שיקווזו צדדים בין המתיישב לבין מינהל

מקרקעי ישראל.
היוייר אלי גולדשמידט
היא לא קרקע שלך.
אהרון אברמוביץ'
היא קרקע שלי ער לאותו שלב, ועד אז יש לי התחייבות לרישום משכנתא.
חני אבירם
היא שלך או שיש לך התחייבות?
אהרון אברמוביץ'
היא שלי ויש התחייבות לרישום משכנתא.
היו"ר אלי גולדשמידט
אז איך אתה יכול לרשום משכנתא על נכס שחוא שלך?
אהרון אברמוביץ'
מינהל מקרקעי ישראל אמר לסוכנות היהודית שהיא מוזמנת להיכנס לתחום

המושבי. הסוכנות היהודית נכנסה והתחילה להשקיע סכומים אדירים בתחום

המושבי ונתנה מאות מיליוני שקלים של הלוואות, אם לא מיליארדים. היא

נתנה אותם בשני נתיבים שבהם %75 כמעט מענק ו-25% בהלוואה רגילה.

מינהל מקרקעי ישראל אמר לסוכנות שתיכנס לעניין הזה אבל כיום אי אפשר

לתת לה ביטחונות לקרקעות האלה ולכן היא נכנסה למצב הזה.
היו"ר אלי גולדשמידט
אז ידעתם שאתם נכנסים ללא ביטחונות.
אהרון אברמוביץ'
לא. ידענו שאנחנו נכנסים על בסיס החלטה 14. זה ידעו כולם.
חכי אבירם
הם נכנסו ללא בטחונות כי הם רצו ליישב את הארץ ולא להרוויח.
היו"ר אלי גולדשמידט
היום שיניתם קצת את האידיאולוגיה שלכם.
אהרון אברמוביץ'
עובר שהסוכנות נתנה את הכסף הזה לא כהפקר אלא היא נתנה אותו

וביקשה התחייבות למשכנתא. זה רשום בהחלטה מספר 14.
היו"ר אלי גולדשמידט
יכול להיות שמי שרשם עשה דבר לא נכון. אם הקרקע היא שלך איך אתה

רושם עליה משכנתא? עורך הרין בן-דב העלה את השאלה הזו. שאלתי למה לא

רשמתם אצל רשם המשכונות או אצל רשם האגודות השיתופיות. מה פתאום שאני

ארשום משכנתא על קרקע שלי? או אם היא קרקע שלו תציג חזית שהיא קרקע



שלך.תבוא ותאמר לו שאי אפשר לממש את הקרקע הזו כ'י- היא שלך

ותחזיר לסוכנות. מה אתה רוצה ממני כוועדת כלכלה? אתה לא יכול להחליט

בו זמנית שהקרקע היא שלך ושיש לך עליה ביטחון.
אהרון אברמוביץ'
עובדה שזה המצב. היא שלי ויש עליה ביטחון. כל הנושים יודעים זאת.
גלעד אמוזג
היתה בעיה דומה לחברות הליסינג. מה הן עשו? הן אמרו: אני בעל הרכב

ואני נותן אותו לשימוש למי ששוכר את הרכב. מבחינה קניינית הבעלות היא

שלי ולך יש את זכות השכירות. יחד עם זה, הם לא הסתפקו ואמרו שהם רוצים

לרשום שיעבוד, וזה דומה. או שאתה הבעלים ואתה לא צריך שיעבוד, או שיש

לך שיעבוד ואתה לא יכול להיות בעלים. בתקנות המשכון יש תקנה ספציפית

שמאפשרת לעשות את זה. נדמה לי שזו תקנה 5(ב). העיקרון זהה.
היו"ר אלי גולדשמידט
אני לא יכול להכריע בזה. יש פה שאלה משפטית מאוד מורכבת. ניתנה

לנו תשובה שבמקרה של חברות הליסינג בא המחוקק ואיפשר את תהליך יוצא

הדופן הזה של השלת בטוחה על נכס שהוא בעצם שלן. אני סומך על מה שאומר

היועץ המשפטי של משרד האוצר ואי אפשר לעשות את זה במקרה של מקרקעין.
גלעד אמוזג
אמרתי שהדוגמא שנתתי לך קיימת לגבי חברות הליסינג.
היו"ר אלי גולדשמידט
הדוגמא לא קיימת בתקנות לגבי משכנתאות אלא רק לתקנות רישום

משכונות. אם מדובד במטלטלין - יש אפשרות כזו; אט מדובר במקרקעין -

התקנות לא מאפשרות זאת. יש שתי מערכות הוקים שבאחת איפשרו ובאחרת לא.

אני לא יודע להכריע בבעיה. אבקש מהגברת בנדלר, היועצת המשפטית של ועדת

הכלכלה לטפל בנושא.
אתי בנדלר
יתכן שאם אקבל את כל הערות הצדדים עמדותיהם ואבדוק זאת מבווינוו

משפטית, אגיע למסקנה מסויימת. ואז אהת מהשתיים: או שאגיע למסקנה שדין

ההתחייבות כדין בטוחה או שאגיע למסקנה הפוכה שוין ההתחייבות הוו אינו

כדין בטוחה. עדיין, למיטב הבנתי, ועדת הכלכלה תצטרך לקבל הכרעה בכל

מקרה איפה לשבץ את וה מבחינת סדרי עדיפויות.
היו"ר אלי גולדשמידט
נכון, אבל אני רוצה לדעת כיושב ראש ועדת הכלכלה אם אני פועל

בפרשנות של המונחים בצורה מרחיבה או בצורה מצומצמת. אם אני יודע שעל



פי חוות הדעת המשפטית, הבטוחה של: הבנקים חוקה יותר מהבטוחה של

הסוכנות, ואני בכל זאת מחליטה להעלות את הבטוחה של הסוכנות למעלה, אני

יודע שעשיתי מעשה שלא עולה בקנה אחר עם *.... אני טוען שניתנה לי

הסמכות לעשות את זה, כי כתוב רק"בשים לב" אבל אני יודע מה אני עושה.

או- אט מהר אט מישהו בבית המשפט הגבוה לצדק יקרא את הפרוטוקול של

הישיבה, ימצאו שהיינו מודעים לכך שהיתה מחלוקת משפטית או שלמרות

העובדה שהבטוחה יותר חזקה, אנחנו הפננו אותה לפרי-פסו או כל הצעה

אחרת. אני מצוי ברגע בערפל משפטי. אני לא מבין עד לרגע זה מה מעמדה

המשפטי של אותה בטוחה של הסוכנות. אני מבין מה שיעבור צף. אני לא

מה זה בטוחה של התחייבות לרשום משכנתא על נכס עצמי. אם יהיה

לזה הסבר סביר. אוכל לקבל החלטה רציונאלית.
נח לוי
באחת הישיבות האחרונות. בה לא הייתי נוכח, נמסר לי שכאשר הועלה

הרעיון לראשונה, הסוכנות ביקשה לקבל עדיפות ולהיכנס אחרי השיעבודים

הצפים. יכול להיות שזה לא נכון. זה הגיע אלי משמועה. גם לפי החלטה

מטפר 14 הבוש'-ט ידעו, אבל זה לא המקוט להכריע בעניין הזה. כלומר, גם

לשיטתו מרובר בכל אותט שיעבודים שוטפיט כלליים שברשמו לפני 1966 ולש

הרבה כאלה.
היו"ר אלי גולדשמידט
תהיה מוכן לפריסה לגבי כל ההתחייבויות שברשמו מאותו תאריך

ב- 1966?
נח לוי
אני לא מוכן.
היו"ר אלי גולדשמידט
או אין טעם להעלות את הדברים האלה.
נח לוי
הבנקים מסכימים לכן שהסוכנות תישאו- כבעלת מעמד מועדף אחרי השיעבוד

הצף.
צבי וינינגר
הצהרתי כבר שאיבבי משפטן. ברצובי לומר שעצם העוברת שהתקבו-דנ האלה

הובאו חתומות על ידי משרד האוצר ומשרד המשפטים אומרת כבראת שמישהו תשב

שיש לזה הצדקה. אני מציע לכל המשפטנים שאני מאוד מכבד, להיזהר בלשונם

בגלל שהעסק הזה כבר עבר. שר האוצר, שבמקרה היה גם איש משפטים ושר

המשפטים התם על התקנות.
היו"ר אלי גולדשמידט
צבי וינינגר: אזכיר דברים שאמרתי באחת הישיבות. בניגוד לבנקים הגדולים והקטנים.

שלא נתנו כמעט הלוואות למתיישבים, היחידים שנתנו הלוואות לעשרות אלפי

מתיישבים היתה הסוכנות היהודית.
היו"ר אלי גולדשמידט
היהודים שתרמו במסגרת המגביות לא בהכרח ציפו שהעניין הזה ישמש

השקעה כלכלית. הבנקים לעומת זאת עשו את זה מתוך נימוקים כלכליים

בעיקר. אני חושב שאם נשאל את אותו יהודי בוטרוייט שתרם להסתדרות

הציונית במסגרת המגבירת, אם הוא ידוע על הדיון שמתקיים פה- לא בטוח

שהוא היה חתום על דבריו.
אהרון אברמוביץ'
הויכוח הוא לא בין המתיישבים אלא בין הנושים. חבר הנאמנים שלנו

אומר שבוויכוח בינינו לבין הבנקים, הכסף מגיע לסוכנות כדי שתמשיך

להשקיע אותו למשרות צדקה ורווחה. זו עמדת התורמים.
צבי וינינגר
רק על- בסיס ההחלטה הזו, וזו- היתה הבטוחה היחידה, הסוכנות הזרימה

כספים לעשרות אלפי מתיישבים. אינני מקבל השפת ציונות לסוכנות. יש

הצדקה להעדפת הסוכנות.
היו"ר אלי גולדשמידט
תודה. אני מבקש שיושב ראש הוועדה הקבוע יפנה בוקר, עד שעה מאוחרת

ככל האפשר, לעיניין זה. אני מבקש מנציגי הסוכנות והבנקים לשלוח לגברת בכולו עד אמצע השבוע הבא את עמדותיהם לגב' המחלוקת בסדרי העדיפויות של השיעבודים.
אתי בנדלר
אני מבקשת גם את עמדת משרד המשפטים ומבקשת מעורך הדין אמוזג להיות

אחראי לזה שמשרד המשפטים ישלח את עמדתו למרות שעוון- הדין- אמוזג

הוא ממשרד האוצר.
היו "ר אלי גולדשמידט
אני מבקש עמדה משותפת של משרד המשפטים ומשרד האוצר. הבנקים

והסוכנות היהודית יגישו את עמדתם לגבות בכולר. גברת בלנדר, אני מבקש

שעד לאותה ישיבה, בהנחה שהסיכומים יועברו לך בזמן. תתני חוות דעת לגבי



המעמד של שיעבוד זה מול שיעבוד צף, תפיצי אותה לצזורים לפני הישיבה

הבאה. חוות דעתן ונהיה באספקלריה משפטית רגילה, בלי קשר לתקנות. אחרי

שתקבעי את השקפתך המשפטית הרגלה מי גובר על מי, ננגרות מכן תאמרי -

בהנחה שהתוצאה שלו תהיה סותרת את לשון החוק - האם אנחנו מוסכמים לעשות

את התיקון והאם הוא עולה בקנה אחד עם המילים"בשים לב" - יהיו לנו שני

נידבנים בחוות הדעת הזאת הזו. בכל מקרה סוד העדיפויות יהיה שקוום נגמור את

מימוש הנכסים בישיבה הבאה. נראה לי שאת הנושא הזה נוכל לסיים.

אני מציע שכל מי שמגיש חוות דעת לגברת בכולר ישלח העתקים לכולם.

תודה רבה לכולם וגמר חתימה טובה.

(הישיבה הסתיימה בשעה 14:45)

קוד המקור של הנתונים