ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 29/09/1997

התוכניות לצמצום פעילות הנציגויות הכלכליות בחו"ל

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 157

מישיבת ועדת הכלכלה

יום בי. כ"ז באלול התשנ"ז (29.9.1997). שעה 30;11
נכחו; חברי הוועדה
היו"ר- אבי יחזקאל

עבד אלמאלכ דהאמשה

יצחק וקנין

מוזמנים;

דב מישור - מנכ"ל משרד המסחר והתעשייה

זוהר פרי - ראש מי נהל סחר חוץ, משרד המסחר והתעשייה

רפי ברנדר - סגן מי נהל סחר חוץ, משרד המסחר והתעשייה

ניסים בן שטרית - סמנכ"ל למי נהל, משרד החוץ

ויקטור הראל - סמנכ"ל אגף כלכלה, משרד החוץ

ניר רז - אגף התקציבים, משרד האוצר

אביקם בלר - אגף התקציבים, משרד האוצר

שמואל צוראל - סמנכ"ל בכיר, שיווק, משרד התיירות

אריה שסקי ן, ד"ר - קשרי חוץ, משרד החקלאות

עמיר חייק - מנכ"ל מכון היצוא

עמי אתגר - לשכת מארגני התיירות

מנהלת הוועדה; לאה ורון

קצרנית; שלומית כהן

סדר-היום; התוכניות לצמצום פעילות הנציגויות הכלכליות בחו"ל.



התוכניות לצמצום פעילות הנציגויות הכלכליות בחו"ל

היו"ר אבי יחזקאל;

אני פותח את ישיבת הוועדה.

הדיון הזה הוא דיון י-אשוני בסוגיית הנציבויות הכלכליות, בעקבות אמירות של

אנשי האוצר לצמצם ולהגביל את מספר האנשים שם. לקראת המושב הפורמאלי ולקראת שנת

התקציב הבאה כדאי שנדון בעניין הזה ונדע בדיוק במה דברים אמורים ומה צריך

לעשות, אם בכלל.

יש הצעה באוצר שנתמכה על ידי משרד ראש הממשלה והיא אמורה להדיין גם

במסגרת התקציב.

אני מבקש לדעת במה דברים אמורים, איזו הצעה אתם מציעים ואם תוכלו לנקוב

במספר הנציגויות שיש ומה תרומתן.
ניר רז
למעשה היום מספר משרדים, חלקם כלכליים וחלקם סמי כלכליים, מפעילים

נציגויות כלכליות בחו"ל, למטרות שונות. ניסינו לרכז את כל הגורמים שיש להם

נציגים כלכליים, בדקנו איפה הם מפוזרים ואיפה הם ממוקמים, וכמובן שפל הגורמים

האלה נלווים לגורמי משרד החוץ שיושבים בכל מקום, ולפעמים גם להם יש היכולותה

לטפל בחלק גדול מהנושאים. הגענו לרשימה של חמישה משרדים, שיושבים בחוץ לארץ על
הרקע הכלכלי
משרד האוצר, משרד החקלאות, משרד התיירות, משרד המסחר והתעשייה

ומשרד המדע.

בבדיקה שלנו התייחסנו גם לאופן התפעול של הנציגויות. צריך להפריד בין

תפעול כמו של משרד התיירות לתפעול של לשכות אחרות, כי נציגי משרד התיירות

פועלים באופן שונה, למעשה הם פועלים בחלקם לשיווק תדמית.
היו"ר אבי יחזקאל
כמה נציגים ונציגויות בסך הכל יש לאותם המישה משרדים?
נ יר רז
למשרד האוצר יש 11 נספחויות, למשרד החקלאות 6, למשרד התיירות 21, למשרד

המסחר והתעשייה 35 ולמשרד המדע 3.
היו"ר אבי יחזקאל
כלומר יש 76 נציגויות כלכליות בחו"ל.
ניר רז
במעבר על הרשימה אפשר לראות שחלקם נמצאים באותה עיר וחלקם נמצאים באותה

מדינה, וקיימים מקרים של זהויות בין המיקומים שהם יושבים. לכן התחלנו לבדוק

האם לא הגזמנו קצת עם הפריסה של כל הכוח הכלכלי הזה שיושב בחוץ לארץ.
היו"ר אבי יחזקאל
אתה אומר שיש דמיון, אבל זה לא ממש אותם הנושאים.

ניר רז;

במיקום יש הרבה פעמים זהות. בלונדון למשל יושבים כמה נציגים. כמובן

שההוצאות הן גבוהות. בסך הכל תוקצבו בשנת 1997 לאוצר 4.6 מיליון שקלים, למשרד

המסחר והתעשייה 26.5 מיליון, למשרד המדע 2.1 מיליון, למשרד החקלאות 3.3 מיליון

ולמשרד התיירות 92 מיליון. לגבי משרד התיירות ההפרדה היא שונה, גם ביחס בין

תקציב הפעולות לתקציב המי נהלה.

היו"ר אבי יחזקאל;

כ-140 מיליון שקלים יוצאים על הנציגויות הכלכליות שלנו בעולם.

ניר רז;

אם מורידים את משרד התיירות ההוצאה היא כ-35 מיליון שקלים. וזה עדיין

הרבה כסף.

בדקנו האם אפשר לשנות את המערכים, כלומר ליצור מצב שבמדינות שהמשמעות של

הנציגויות היא פחות חשובה אפשר לתת לנציג שכבר נמצא באיזור שירכז את הטיפול.

יכול להיות שהוא יצטרך לעבור הכשרה קצרה מסוימת, אבל גם קורס צוערים של משרד

החוץ עוברים הכשרה בסיסית מסוימת.

היו"ר אבי יחזקאל;

זאת אומרת שצריכה להיעשות לטעמכם הבחנה בין מדינות שבחלק מחן יכול להיות

נציג אחד שיעסוק בכמה תחומים כלכליים, ואפילו נציג משרד החוץ לצורך העניין.

ניר רז;

מצד אחד שנציג משרד החוץ יטפל בעניין, מצד שני יש מקומות שאנחנו בספק אם

יש משמעות לנציג.

היו"ר אבי יחזקאל;

יש מדינה שאתם במשרד האוצר בספק לגבי חיוניות הנציג בה?

ניר רז;

יש להערכתנו נציגים מסוימים במקומות מסוימים שאין להם משקל רב. לעתים

קורה מצב של נספח כבוד. למשל נציג משרד האוצר בהונג קונג, שאפשר להפחית אחד.

במשרד המסחר והתעשייה לא מדובר בנציגים של כבוד. לגבי משרד החקלאות חלק

מהנציגויות שלהם מיותרות ואפשר להוריד אותן.

בהחלטת הממשלה סוכם שיישבו עם המשרדים ויגידו איזו לשכה עומדת לרדת. יש

החלטה לבדוק את הנושא ולהביא את זה במסגרת. לגבי משרד המדע אמרנו שלא צריך את

הלשכות הקיימות, אפשר להשאיר לשכה אחת במקום השלוש הקיימות. בטוקיו אפשר לצמצם

ולרכז את הנושא במקום אהד. בנושא של משרד המסחר והתעשייה אמרנו שאפשר לרכז את

הפעילות לפי פעילות אזורית, לרכז יותר באירופה, ובמקומות שהפעילות מהם ואליהם



היא מועטה שנציג משרד החוץ יטפל בעניין. יכול להיות שבמשרד המסחר והתעשייה

סבורים שתפקידו של הנציג שלהם חשוב, אבל צריך לראות בפועל כמה משקיעים הגיעו

דרך הנציג.

היו"ר אבי יחזקאל;

כשאתה מדבר על כפילויות, אין לך אינדיקציות לגבי התרומה השולית של נציג

כזה או אחר במדינה כזו או אחרת.

ניר רז;

אמרנו גם לגבי מדדים, למשל לנספח מסחרי יש איזשהו משקל במדינה שיש לה

יחסי מסחר הדוקים עם ישראל, שיש לה תל"ג גדול למדינה.

היו"ר אבי יחזקאל;

תן לי דוגמה לכך שאיתרתם מיותרות בגלל שאותו נספח לא תורם, שהתרומה שלו

היא שולית או אפסית או שלילית. על סמך מה החלטתם שיש כפילויות?

אביקם בלר;

המילה מיותרות בחלק מהמקרים היא לא נכונה. מדובר פה על התייעלות בפריסה

של הנספחים.

היו"ר אבי יחזקאל;

איפה צריך להתייעל ומה אפשר לעשות?

אביקם בלר;

הדברים האלה צריכים לעבור בדיקה. בדרום אמריקה יש איקס נספחויות, ויכול

להיות ששם לא צריך את אותו איקס, אלא אפשר להסתפק באיקס פחות שלוש. בחלק

מהמקרים אפשר לעשות כמו שמדינות אחרות עושות, מפעילות נציגים מקומיים שמקדמים

את נושא היצוא. אתה לא חייב לשלוח לשם נספח. כששולחים נספח זה אומר שליחת כל

המשפחה שלו, כל עלות שכר הדירה, כל העלויות הנלוות שיש לו שם. נספח בהרבה

מקרים הוא הרבה יותר יקר מאשר נציג מקומי.
הי ו"ר אבי יחזקאל
תן לי דוגמה למקום שאתה וחושב שנציג מקומי יהיה טוב לפחות כמו נספח.

ניר רז;

פינלנד, לדוגמה, מחזיקה נספח ישראלי בישראל. יש מדינות אחרות שפועלות

בצורה דומה. לא בהכרח צריך לשלוח את האדם לשם. למשרד התיירות יש שלושה סוגי

לשכות, לשכות מקומיות, לשכות קטנות של נציג אחד ישראלי, ולשכות גדולות של שני

נציגים, שהיקף הפעילות שלהם גדול. היום שוויצריה מופעלת על ידי לשכה מקומית,

בעבר היא הופעלה על ידי נציג ישראלי. סינדי מופעלת באופן מקומי. יש כשש לשכות

שמופעלות באופן מקומי, מתוך 21.

ההמלצה שלנו לגבי משרד התיירות היא להכנס למערך של בדיקה לגבי ההפעלה של

הנציגויות. יכול להיות שבסופו של דבר יגידו שלא צריך לצמצם אף לשכה, אולי צריך

להעביר שתיים למקומי ולהעביר אחת מגדול לקטן.



הי ו"ר אבי יחזקאל;

מ-92 מיליון השקלים שמוקצבים למשרד התיירות, כמה הולך לכוח אדם

ואדמיניסטרציה וכמה לתחום יבוא תיירות?

ניר רז;

להבדיל מהלשכות האחרות הפועלות, משרד התיירות מקפיד שהיחס יהיה 1 ל-3 בין

נושא המי נהלה לנושא הפעולית.

הי ו"ר אבי יחזקאל;

וכמה נציגים בפועל יש לתיירות שלנו?

ניר רז;

בין 20 ל-21.

הי ו"ר אבי יחזקאל;

איך הם ממונים?

שמואל צוראל;

הם ממונים במכרזים פתוחים לעובדי המשרד תחילה, ואם לא נמצאו עובדים כדין

המכרזים נפתחים.

היו"ר אבי יחזקאל;

אין השחלות פוליטיות בדברים האלה?

שמואל צוראל;

בכלל לא. בארבע השנים האחרונות ישבתי בתור נציג המשרד בכל המכרזים

שהתקיימו, ומאחר שבכל המכרזים האלה נבחרו עובדים מתוך המשרד, אז או שלעובדים

שלנו יש זהויות כפולות, או שאין השחלות פוליטיות.

לפני שנתיים נכנסנו להליך של בדיקה, כי אותם דברים שמטרידים פה את האוצר

הטרידו גם אותנו. סיימנו את התהליך הזה ב-16 בפברואר שנה זו, ובמסגרת התהליך

הזה הקמנו מודל, שבחן את פעילות הלשכות על פי עלות תועלת, ולפי זה קבע סדר

עדיפויות. בנינו מודל שלכאורה הרצנו בו את כל העולם. אם יחס אוכלוסיה היה

קובע, אז תיאורתית היתה צריכה להיות לנו לשכה בבייג'ין, אבל פרמטרים אחרים

כמובן שהפילו את בייג'ין.

המודל הזה הורץ כמה פעמים, ובסיכומו של דבר אם היינו מאמצים את המודל על

פי הפרמטרים של תרומה למשק ועלות תועלת, אין ספק שהיינו מגיעים למספר הרבה

יותר גדול של לשכות. הקו האדום בסופו של דבר נקבע לפי התקציב. אם התקציב היה

מאפשר, אין ספק שהיינו נכנסים למקומות אחרים שמוכיחים את עצמם.

היו"ר אבי יחזקאל;

זה אומר שהנציגויות הן אלה שגורמות לתיירות בארץ שלנו?



שמואל צוראל;

על הנציגויות האלה אפשר להחליט שתי ההלטות. החלטה אחת, שאין להן שום

השפעה ואחריות, ואז זה לטוב ולרע. אי אפשר להחליט שהן אחראיות לירידת התיירות

אך אין להן חלק בעלייתה. סגנון העבודה של הלשכות האלה הוא שונה, והסיבה שאנחנו

מאוד גאים ביחס התקציב המושקע, חיא שאנחנו לא מאמינים בגוף שחי על מנת לקיים

את עצמו. לשכות חייבות באיקס פעילויות ובהרבה מאוד מדדים. ההצלחה הגדולה במשבר

האחרון של התיירות היא שישראל לא איבדה אפילו משווק גדול אחד, לא התמוטט שום

צינור שהוא, ועל זאת היתה מלחמתן הגדולה. לכן גם אופי עבודתן שונה. הן לא

נסמכות על משרד ראשי בארץ ברמה שאם צריך לבצע פעולה אז שיתקצבו אותה, אלא הן

אהראיות על קיום עצמאי של כל סדרות הפעולה שלהן. אנחנו סגרנו לשכות במשך

השנים, מכיוון שיחס פעולה מול עלות נפגע, וברגע שזה עבר את קו ההצי הלשכה חזאת

לא היתה כדאית. עשינו את הפעולה הזאת עכשיו בשווייץ, ביטלנו משרד נציג ומיני נו

במקומו עובד מקומי, כי יחס ההשקעה שאנחנו מסוגלים היום להשקיע בשווייץ לעומת

יחס המי נהלה הוא רע. אנחנו עומדים היום לפתוח לשכה במוסקבה, במקום שמספק

למדינת ישראל 170 אלף תיירים, ועלייה שנתית של כמעט 8%, מקום מאוד קשה ומסובך

להפעלה מבחינתנו. לצורך הדבר הזה נצטרך לבחון שינוי מבני בשלוש לשכות אחרות

בעולם, שבהן כנראה היחס יורע כתוצאה מהסתת המשאבים לנציגויות.

היו"ר אבי יחזקאל;

מה ההבדל בין נציג מקומי לנציג שנשלח מהארץ?

שמואל צוראל;

קיימים הבדלים גדולים מאוד. חלק מההבדלים נובעים מהנושא של זהות והזדהות,

בעקבות הלגיטימציה לעסוק בנושא בהיותך עובד שכיר זר או בהיותך נציג מדינה.

כשאתה צריך להתמודד עם השאלה המרכזית שעומדת על הפרק, שבגרמניה למשל היא גינוי

מדינת ישראל, השאלה מי המגנה, האם הוא שכיר מקומי או האם הוא נציג ממשלה.

מועצת המנהלים של קונצרן בשם מקלמן, שהוא השלישי בגודלו בעולם, עומדת להחליט

האם היא משאירה את ישראל ב-20 מיליון חוברות. לאותה מועצת מנהלים מוזמן נציג

של משרד התי ירות.

אביקם בלר;

אז ייתכן שלאירוע כזה, שהוא אולי חד פעמי, אפשר לשלוח מישהו במיוחד או את

השגריר.
שמואל צוראל
האירוע הוא לא חד פעמי, הוא לצערנו שנה אחרי שנה, כי ההחלטה אם ישראל

נכללת או לא נכללת במסגרת חבילות התיור היא לא החלטה אוטומטית. מצבה עדיין

אינו בתחום הביקוש האוטומטי, אלא בתחום הביקוש המלאכותי. יש בעיה, כי מועצת

המנהלים הזאת, מעבר לנאום חוצב הלהבות על י ופיה וטיבה של הארץ, דורשת דולרים

וסנטים. שיחה עם מקלמן נגמרת בשכנוע.
ניר רז
היום יש התלבטות, גם של משרד התיירות וגם שלנו, על אופן ההפעלה. יש מספר

מודלים בעולם של הפעלה עם גוף שיווקי, שעיקר המגמה היא לנסות להכניס את המגזר

העיסקי פנימה כמה שיותר.



היו"ר אבי יחזקאל;

למה שמייבאי תיירות מאיתני לא יממנו חלק מהנציגים האלה?
ניר רז
זה מתוך הנחה שגם בשיקול העסקי יותר נכון להפעיל שליח במקום מסו י ים, או

שפעילות מסו י ימת תושפע יותר נכון מהמגזר העיסקי, שהוא מפיק את ההנאה ואת

הבונוסים ויהיה מעורב בזה.

היו"ר אבי יחזקאל;

האם אפשר לומר שבסופו של דבר המודל שלכם יהיה כזה שמגזרים עסקיים יעסקו

בעניין? האם זה תהליך ההפרטה שדיברתם עליו?

שמואל צוראל;

זה מאמץ של משרד התיירות להכניס גורמים עסקיים שיממנו חלק מהפעילות. יש

היום מודלים בעולם, כמו אצל הבריטים, שזה גוף שלא בבעלות הממשלה, אלא שותפים

מהמגזר העסקי. צריך להתחיל לבחון את זה, כי בעולם יש כמה גורמים שכבר עברו לזה

וגורמים אחרים שעוברים לזה.

עד עכשיו משרד התיירות פעל לפי שני מודלים, מאחר שתפיסת העולם הראשית היא

לערב את גורמי הענף כמה שיותר. בחוץ לארץ, המנוף שהוא מרים זה 12 מיליון, שזה

תקציב הפעילות שלנו, כפול שבע, שזה יחס ההסכמים שלנו בעולם. כלומר גורם שיווק

שקיבל מאיתנו דולר והשקיע שבעה דולר באותה פעולה. לעומת זה ישנו הענף בארץ

שמשתקף בתוך הפעילות לפחות בתחום אחד של סוכני הנסיעות בקרב השיווק ב-15

מיליון שקל י ם.

היו"ר אבי יחזקאל;

אתה אומר שתיירות חייבת להיות מיוצגת על ידי איש שמבין בעניין, לא

דיפלומט ממשרד התיירות או החקלאות, ולכן אי אפשר לבטל את העניין. אפשר לייעל.

כמה האוצר יחסוך מכל התהליך?
ניר רז
על זה אנחנו צריכים לדון איתם, צריך לבדוק את זה לעומק. להערכתנו יש

מקומות שכן אפשר לתת לנציגים ממשרד החוץ לפעול. למעשח בין משרד החוץ למשרד

התיירות יש לפעמים ניגוד אינטרסים.

עמי אתגר;

אני רוצה לקחת את הדוגמה של מזרח אירופה ורוסיה. הזכירו כאן מספר של 160

אלף תיירים שמגיעים מהאזור הזה. משרד התיירות עוד לא פתח שם לשכה. הפעילות של

הסקטור העסקי נמצאת בהיקפים מאוד גדולים. רק סוכני הנסיעות בישראל, בתנאים

מאוד בעייתיים, משקיעים כעשרה מיליון דולר לתקציבי פעולה. אנחנו מקיימים

כארבעים אלף מפגשים בשנה עם גורמי תיירות בחוץ לארץ. הפעילות הזאת היא פעילות

שתורמת הרבה מאוד. היא לא באה להחליף את משרד התיירות, היא נעזרת במשרד

התיירות ואלה מערכות שמשלימות זו את זו.



היו"ר אבי יחזקאל;

האם הייתם מוכנים לממן נציגים שלכם שם?

עמי אתגר;

לא רק שלא נהיה מוכנים לממן, אלא להערכתנו במערכת הזאת אנחנו זקוקים

למימון יותר גדול לפעילויות שלנו, משום שכאשר אנחנו משקיעים את כל הכספים

האלה, ואנחנו משקיעים אותם שנה מראש, אנחנו לא יודעים מה יקרה כשהתייר יצטרך

להגיע. לצערנו מהנסיון אנחנו יודעים שכנראה חלק גדול מההשקעה הזאת תרד לטמיון,

כי כשהתיירים יצטרכו להגיע יקרה משהו במציאות הפוליטית שלנו שבגללו הם לא

יגיעו. כך שכאשר אתה משקיע אתה נמצא באי ודאות מאוד גדולה על רצף מאוד גדול של

זמן, וכתוצאה מהמצב הזה אנחנו מעריכים שבשביל שהאפקטיביות של המערכת תהיה

גדולה צריך להגדיל את ההשתתפות בה ולא להקטין אותה.

מדברים על הפרטה. יש הפרטה כשהמדינה מוכרת שירותים. במקרה הזה המדינה לא

מוכרת שירותים, היא מספקת שירותים, ולכן לא ברור מה יש פה להפריט, שהרי אין

מקורות של הכנסה, ובמצב הנוכחי של התיירות בוודאי שאי אפשר להגדיל את הנטל על

הסקטור העסקי, אלא להיפך.

ניר רז;

לא מדובר על הפרטה, אלא על הגדלת מעורבות.

אביקם בלר;

משרד המסחר והתעשייה התחיל לבחון את הדברים. יש גם עבודות שנעשו בעבר

בנושאי נציגים מקומיים על-ידי מכון היצוא. גם פה הדברים נבחנים. כרגע תשובות

חד משמעיות אי ן לנו.

היו"ר אבי יחזקאל;

אז למה מצהירים הצהרה כזו והחלטות כאלה בלי שיהיה להן בסיס?

דב מישור;

חלק טבעי מתהליך העבודה הוא שבין משרד ממשלתי לבין משרד האוצר מדי פעם יש

אי הסכמות על דברים כאלה. הדיון מאוד לא רציני. משרד המסחר והתעשייה רואה את

נושא הפעילות הבין-לאומית כאחד התפקידים המרכזיים שלו. זה תהליך שלא אני

התחלתי בו. הסיבה המרכזית שגרמה לכך שהצלחנו לקלוט עלייה וגם להעלות את רמת

החיים היא הפתיחות של המשק ליותר יצוא ויותר יבוא. משק בגודל של המשק הישראלי,

תנאי הכרהי אם הוא רוצה לשגשג מבחינה כלכלית שהוא יהיה פתוח במובן הכי רחב

לתנועות של סחר ולתנועות של הון. זה לא מפתיע שבהרבה מדינות אין בעיות מסוג

הבעיות שלנו, כי הפעילות הבין-לאומית היא במידה רבה מאוד פעילות כלכלית. יש לא

מעט מדינות שאין משהד מסחר ותעשייה, אלא יש משרד לסחר וניהול.

ביקר פה לא מזמן שר המסחר השוויצרי לסחר בין-לאומי. ברור שכאשר מדברים על

סחר בין-לאומי זו התעשייה, כי 90% מהיצוא מסחרי זה יצור תעשייתי. בשנים

האחרונות, בגלל השינויים הגיאו-פוליטיים באזור ובעולם, מספר המדינות

שרלוונטיות לנו השתנה. פעם זה היה רק מערב אירופה, היום העולם הוא לא אותו

לעולם.

כל מדינות העולם מחזיקות מערכת עניפה של היצעים כלכליים זו אצל זו. יש

שני מודלים, או שזה אנשי המשרדים המממשלתיים, משרדי המסחר והתעשייה, או שזה



אנשי מכוני היצור. אצלנו זה אנשי משרד המסחר והתעשייה. נניח שמישהו היה שוקל

העתקה למכון היצוא, מבחינה תקציבית הוא לא עשה שום דבר, כי מכון היצוא מתוקצב

ברובו על ידי משרד המסחר והתעשייה, וזה בסדר גמור, כי הוא בעצם זרוע שלנו

ואנחנו עובדים ביחד.

לנו יש פריסה של כשלושים נספחויות בעולם, והמטרות שלהן הן בשני תחומים

עיקריים. בכל מדינה המשקל של כל מטרה משתנה. המטרות הן להגדיל כמה שיותר את

הסחר ובעיקר את היצוא של מדינת ישראל, לפתוח דלתות. זה יכול להתבטא בכמה

דברים, למשל בקשירת קשר אינטנסיבי עם ארגון התעשיינים או היבואנים של אותה

מדינה, כדי שכאשר תבוא משלחת של תעשיינים מישראל יהיה להם עם מי להפגש. ראש-

הממשלה היה עכשיו בביקור באוסטריה, נספח שלנו ארגן שם סמינר כלכלי של

התעשיינים הישראלים עם התעשיינים באוסטריה. שמחתי לשמוע שבחים רבים על

התעשיינים.

זה יכול להיות מפגש שם או מפגש פה, והתהליך הזה הוא חלק מרכזי בעבודה.

פעילות אחרת היא משלחות שמגיעות לישראל, והאיש שיושב שם מארגן אותן. או משלחות

ישראליות שיוצאות לשם.

כדי להיות נספח אצלנו חייבים לעבור קורס מיוחד של צ וערות. אחר-כך יוצא

מכרז, יש כהמישים מועמדים, מתוכם יתקבלו כעשרים, והם עוברים קורס של שלושה

חודשים וחצי. לאחר מכן הם משתלבים בעבודת המשרד, להבין את מהות העבודה בו. חלק

אינטגרלי מהעבודה שלהם זה לשבת הרבה עם מכוני היצוא, שאיתם אנחנו עובדים כל

הזמן, להכיר אותם ברמה האישית, כדי שנספח שנמצא במדינה כלשהי וצריך לעשות משהו

בתחום הכימיה, יכול ליצור ישירות קשר לא רק עם אנשי המשרד, אם צריך, אלא גם עם

אנשי התעשייה הכימית וגם עם אנשי מכון היצוא.

כשהם נמצאים שם הם מתופעלים באיפן ישיר על ידי המשרד בארץ. יש לנו מחלקות

על-פי בסיס אזורי, שמפעילות אותם. הנספה שיושב שם הוא אדם שיש לו ידע כלכלי

ובעיקר תעשייתי. כל פעילותו מבוקר עד ערב זח עסקים. בחלק מהמדינות זה גם טיפול

במשקיעים, כדי לגרום לכך שיגיעו משקיעים. בימים האלה נמצא פה סגן הנשיא של

הולנד. עבודה גדולה שהיתה בנושא הזה היתה להכין אותו, כדי שיבוא לארץ על-מנת

לקיים איתו דיונים ולהכיר לו את המשק הישראלי. זו עבודה שנעשית על-ידי הנספחים

כל הזמן.

נכנסתי לתפקיד באפריל, ביוני מיניתי ועדה שזוהר פרי היה בראשה. הוועדה

מנתה ארבעה אנשים, שניים מהמשרד שלי, אחד מהאוצר ואחד מהנציבות. הצעתי שנבחן

את מערך הנספחויות שלנו, נגדיר מה הפרמטרים, אולי צריך לסגור בארץ אי ולפתוח

בארץ בי. אני יודע שיש מדינות שבהן אין לנו נספחויות וזה חסר, כמו בחלק

ממדינות מזרח אירופה, כמו בפיליפינים, כמו בעובדה שבמדינה גדולה כמו סין יש

לנו רק נספה אחד.

אנחנו בעצם בתחילת הנושא הזה, כי אני לא משלה את עצמי שאם אני ארצה לפתוח

עוד ארבע נספחויות במזרח אירופה ובמזרח הרחוק תהיה לי יכולת תקציבית לפתוח

אותן. אם אגיע למסקנה שיותר חשוב בפיליפינים ועוד שתי נספחויות בסין, שהיא

מדינת ענק, אם לא תהיה לי ברירה אסגור במקומות אחרים. אנחנו בוחנים עכשיו את

השאלה איפה לסגור. נכון שבנושא הכלכלי צריכה להיות ראייה אינטגרטיבית של

הדברים. אני שמה שמשרד האוצר מגיע למסקנה שבחלק מהנספחויות שלו אין צורך.

לפני שבע שנים, כשהייתי היועץ הכלכלי של משרד האוצר, הצעתי לרכז את

הפעילות הכלכלית בחוץ לארץ במשרד המסחר והתעשייה, וגם היום אני חושב שזה הדבר

הנכון לעשות. הטענה של משרד החוץ, שהוא יכול לעשות את הפעולה הזאת, היא טענה

שאני כופר בה, משתי סיבות. לטעון שהם יכולים לעשות גם את העבודה של הנספחים זה

בעצם לטעון שהיום הם לא מועסקים במלוא הזמן, אלא אם כן יביאו איש משרד החוץ

במקום איש משרד המסחר והתעשייה. אם זאת הטענה, אז אולי איש משרד החוץ מיותר שם



וכדאי להוציא אותו. יותר מזה, איש משרד המסחר והתעשייה הוכשר לעסוק רק

בעניינים הכלכליים. באופן טבעי, איש משרד החוץ שיושב במדינה מסו י ימת יש לו

הרבה עיסוקים, יש לו סדר יום של איש משרד החוץ, עם בעיות פוליטיות, בעיות

מדיניות, בעיות תיירותיות. במדינות שלנו אין נספחים, ואין לנו י ומרה להחזיק

נספחים ב-150 מדינות, איש משרד החוץ אמור להיות מול המשרד שלי. זה לא עובד

בצורה חלקה כזאת כמו עם אנשי המשרד שלנו, וזה טבעי.
זוהר פרי
בעולם של התמחות וכאשר מדובר בציבור של אלפי לקוחות, של יצואנים שמחפשים

את השווקים שלהם בעולם, לא כולם יודעים לאן ללכת ומה לעשות. בעולם כזה דרושים

אנשים מתמחים שזה היעוד שלהם, ולכן הם עושים קורס של שלוש שנים. ואני לא אומר

שאנשי משרד החוץ לא יכולים ללמוד נושא ולעבור קורס.

היו"ר אבי יחזקאל;

מהי עלות של נציג אחד של משרד המסחר והתעשייה באטלנטה, למשל?

זוהר פרי;

העלויות שלו הן בין 100 ל-150 אלף דולר.

היו"ר אבי יחזקאל;

כמה יעלה לנו נציג מקומי משם?

ניסים בן-שטרית;

אם הוא נציג טוב ורוצים לתת לו משכורת כדי שיעשה עבודה טובה, 50 אלף דולר

זה הרבה מאוד כסף בשבילו.

היו"ר אבי יהזקאל;

זאת אומרת שיש פער- של 1 ל-4 בין נציג שלנו שנשלח לשם לבין נציג מקומי.

שמואל צוראל;

אני כופר בזה. מקצועית, המחירים שצריך לשלם הם הרבה יותר גבוהים ממה

שאנחנו משלמים לעובדים מקומיים. במערכת שלנו בכל העולם יש אולי דוגמה אחת כזאת

שהעלות של איש יחסי ציבור ברמה עליונה היא יותר גבוהה ממשכורתו של המאייש.

ניסים בן-שטרית;

העלות של נציג בארצות הברית היא 200 אלף דולר לשנה. אצלנו במשרד החוץ

בוושינגטון עובדים אנשי מקצוע בפחות מ-50 אלף דולר.

זוהר פרי;

אם אתה רוצה עובד מקומי שיכול למלא פונקציית ניהול, פונקציית יצוא, להכין

לעצמו תוכנית עבודה, לנהל משרד כמו שאנחנו חושבים שנספח מסחרי יכול, זה לא

עובד של 50 אלף דולר. סכום כזה משתכרים אנשים שעובדים מתחת למזכיר ראשון, מתחת

לשגריר. אם אתה רוצה שהנספח י ילך ובמקומו יהיה מישהו שמחזיק משרד, 70 אלף דולר

זה בזול. וה-70 אלף דולר האלה לא באים מול ה-200 אלף דולר שמדובר בהם. 200 אלף



דולר זה כולל הרבה מאוד הוצאות מלבד השכר וההוצאות של הנספח עצמו, יש הוצאות

משרד מסביב לזה. ההבדל הוא קטן מאוד.

ניסים בן-שטרית;

200 אלף דולר זה רק השכר והנלווים מסביב לשכר. הפעלת המשרד היא מעבר לזה.

שולחים לו מטען וקונים לו כרטיסי טיסה ושולחים את הילדים לבית-הספר ושוכרים לו

דירה. בנוסף לזה יש תקציב הפעלה.

זוהר פרי;

אביקם בלר אמר שאולי בדרום אמריקה הנספחים מיותרים. היה לנו לא מכבר כנס

נספחים מסחריים עם אנשי משרד החוץ שלנו בדרום אמריקה. אקח דוגמה של נספח

בארגנטינה, מה הוא עשה בשנה האחרונה שאחרים לא היו יכולים לעשות. יש בארגנטינה

העלאת נכסים מאוד מהירה. הוא פעל די הרבה, ואת מה שהוא עשה אי אפשר לעשות

באמצעות מכתב של שגריר, כדי לגרום לכך שהנכסים במקום 14% על ציוד השקיה יהיו

אפס. המשמעות של זה היא בערך ארבעה מיליון דולר בשנה, שזה רק ההפרש של כל

ציודי ההשקיה שמוכרים לארגנטינה. הם מוכרים כמעט רק לדרום אמריקה בגלל כזה סוג

של עבודה.

יש דבר מיוחד בארגנטינה, שאם אתה עושה הסכם בין שגרירות לבין פרובינציה

מסו י ימת, אתה יוצר מצב שיש לך עדיפות במכרזים. ההסכם שעשה הנספח המסחרי,

והשגריר חתום עליו, היה של"טל" יש מכרזים בסדר גודל של ארבעה ועוד שבעה מיליון

בדרך, רק בגלל העבודה הזאת מול פרובינציה רחוקה, אפילו לא פרובינציה באזור

שהוא יושב בו. חברת "סופרקום" ומל"מ עשו מכרז שהגיע לסדר גודל של מאות מיליוני

דולר, וכבר זכו בו לרישום האוכלוסין בארגנטינה. "סופרקום" היא חברה שמתמחה בזה

ועשתה את זה גם במזרח אירופה. אני מדבר רק על דברים שהנספח אומר שהם נעשו

באמצעות הקשר שלו, ואני מאמין לו. להכניס חברות ישראליות באמצעות קשר עם חברות

כבלים, להכניס את ישראל לתוך המערכת של חברות ישראליות לתקשורת וידיאו.

דיברתי על דברים שאפשר להראות קונקרטית מבחינה עסקית ואפשר לספור אותם.

הנספחויות בקליפורניה מביאות משקיעות, כמו "טליית מטיראל", שמגיעות לארץ בגלל

קשר כזה שעשו. אחר כך היא התחילה לרכוש, הקימה כאן חברה, ורכשה עוד שתי חברות

גדולות, "אופל" ו"אורבוטיס". היום המחזור של הפעילות של שלושתן בארץ יגיע

למיליון דולר.

מספר האירועים והסמינרים והמפגשים שמביאים כדי ליצור את הקשר ולעניין את

החברות האלה כדי שיגיעו לארץ הוא כמעט אין-סופי. מכון היצוא עושה את הדברים

האלה, אבל הוא לא יכול לעשות דבר אם אין מולו מישהו בארץ שיודע לדבר איתו שם.

עמיר חי יק;

מכון היצוא הוא גוף שאמון על קידום יצוא מישראל וקידום שיתופי פעולה

כלכליים מהארץ. אני רואה חשיבות רבה בנוכחות נציג כלכלי בחוץ לארץ. בלי נציגים

כאלה אנחנו נפגע קשה בפעילות שלשמה קיים המכון ליצוא, וזו אחת הסיבות שאנחנו

בעלי כלכלה משגשגת במדינה הקטנה הזאת. אנחנו לא יכולים לחיות בתוך עצמנו

ואנחנו חייבים להפתח החוצה, מה שאומר גם להיות במקום וגם להשקיע במקום וגם

לדאוג ולפתוח אוזניים כל היום, מהבוקר עד הערב.

יש מדינות שיש בהן נציגי משרד החוץ, מדינות שמשרד המסחר והתעשייה מסיבות

תקציביות לא פתח שם נספחויות. יש שם אנשים מצויינים שעושים בעבורנו עבודה

מצוינת, אבל יחד עם זאת נציגי משרד החוץ עומדים לפעמים בפני מצב של חוסר זמן.

אנחנו מפסידים הרבה מאוד מקומות בגלל שאין זמן. יש מדינות כמו פיליפינים ששם

חייב להיות נספח, כדי לקדם את האינטרס שלנו.



מכון היצוא מקים בשנה כמאה ביתני מידע בתערוכות בינלאומיות בחוץ לארץ.

הנספח הוא איש הקשר שלנו שם, גם לוגיסטית. דבר שני, משלהות. כשאנחנו מארגנים

משלחת למקום מסו י ים, אנחנו צריכים ארגון, לעורר הדים סביב הביקור של תעשיינים

שלנו.

אתן דוגמה על אירוע שיתוף פעולה שעשינו בגרמניה. הנספח המקומי בחר נציג

מקומי, איש מומחה בתחום הטלקומוניקציה. אני לא מסוגל לבחור איש כזה, אני מניח

שגם לאנשי משרד החוץ יש בעיה לבחור את הנציגים המקומיים בכל מקום שהם נמצאים.

זה לא תחום ההתמחות שלהם. מימנו את הבאתו לארץ, הוא נפגש כאן עם נציגי שישים

חברות בתחום הטלקומוניקציה, בחר שלושים חברות שמתאימות לפרוייקט, חזר לגרמניה

ביחד עם הנספח, עשו סיבוב אצל החברות הגרמניות ובחרו 96 חברות גרמניות. לקחנו

את נציגי החברות הישראליות לגרמניה ליומיים של פגישות, היו לנו בתוך יומיים

560 פגישות. בלי נציג שמקדיש את רוב זמנו לזה, אי אפשר לעשות את הדברים.

תחום חדש שמשרד המסחר והתעשייה מתחיל להתעסק בו, ואני שמח וגאה להגיד

שמכון היצוא קידם את העניין הזה, הוא הפרוייקטים הבינלאומיים. יש היום

פרוייקטים בהיקפים של מיליארדים ומאות מיליארדים של דולרים, וזה קורה בהרבה

מאוד מדינות ובעיקר מדינות מתפתחות, במימון של הבנק העולמי. בלי מודיעין מתוך

השטח אנחנו לא נשיג חומר רלוונטי. אנחנו מקבלים חומר מאוחר מדי ואז זה לא

מספיק טוב. במדינות מתפתחות כמו סין וקוריאה חשוב מאוד שיהיה נציג ממשלה. זה

פותח דלתות.
היו"ר אבי יחזקאל
לגבי החיוניות של נספחים ישראלים בחוץ לארץ אין ויכוח. השאלה מה אפשר

לעשות כדי שזה יתקיים תוך כדי חסכון בעלויות. מה משרד החוץ, למשל, יכול לעשות

כדי לחסוך בעלויות?

ניסים בן-שטרית;

קודם כל אולי נקבל כאן החלטה, שכולנו עובדים בשביל אותה מדינה. למשרד

החוץ יש 107 נציגויות בעולם. אז מה עושים במקומות שאין בהם נספחים כלכליים?

עמיר חייק אמר שצריך מודיעין במדינות העולם השלישי, אין שם נספחים כלכליים

במדינות העולם השלישי. יותר מזה, משרד המסחר והתעשייה ביטל למשל תפקיד חשוב של

נספח כלכלי במצרים ואנחנו לקחנו את זה על עצמנו. האם מצרים לא חשובה? המנכ"ל

של משרד המסחר והתעשייה אמר שאו שהנספח הכלכלי מיותר או שמיותרת עבודת הנציג

של משרד החוץ. לא זה נכון ולא זה נכון. לי אין בעיה שנספחים כלכלי ים ימשיכו

לעבוד ואין לי אינטרס להגיד לקצץ או לא. זו בעיה של משרד האוצר, ואני חושב

שמשרד האוצר צריך לעשות את החישובים שלו.

היו"ר אבי יחזקאל;

האם אפשר לקצץ אצלכם, במשרד החוץ, תקנים ולהעביר חלק מהם למשרד המסחר

והתעשי יה?

ניסים בן-שטרית;

אנחנו מקצצים 15 נציגויות. אני לא מעביר מתקציב שלי לתקציב של משרד אחר.

שמשרד האוצר יעשח את החישובים שלו. אנחנו קיבלנו על עצמנו לקצץ כמה נציגויות,

וזה קיצוץ קשה וכואב. אני חושב שבהיערכות נכונה אפשר לקצץ. אנחנו פתוחים לנושא

הכלכלי, אנחנו מדריכים את כל העובדים שלנו להיות ערים לכלכלה, ואין טובים

מאיתנו לפתוח דלתות.



היו"ר אבי יחזקאל;

מה לגבי הטיעון של התמחות?

ניסים בן-שטרית;

יש לנו אגף כלכלי ואנחנו גם מגייסים צוערים כלכליים וגם נותנים להם את

ההתמחות. אני רוצה לתת דוגמה איך משרד החוץ עובד עם משרד אחר במדינה הזאת,

משרד הפנים.

יצחק וקנין;

באותם מקומות שאין נציגים כלכליים ממשרד המסחר והתעשייה וממשרד התיירות,

האם הפעילות הכלכלית שבאה מאותן מדינות כלפי מדינת ישראל יותר גדולה?

אביקם בלר;

זה לא מבחן נכון, כי גם אם לא תשים נספח בארצות-הברית תהיה שם פעילות.

ניסים בן-שטרית;

אני רוצה לקחת דוגמה של שני משרדים שעובדים ביחד, משרד החוץ ומשרד הפנים.

לפי השיטה, למשרד הפנים היה צריך להיות נציג בכל מדינה בעולם, כי הוא מטפל

באזרחים, נותן ויזות. משרד החוץ לקח על עצמו את כל נושא הטיפול באזרחים,
עמיר חייק
הקונסול ברוסיה פחד לחתום על ויזות ושלח אותן למשרד הפנים בארץ. יש

מקומות שמשרד החוץ עושה עבודה מצוינת, אבל זה לא המצב בנושא של נספחים

מסחרי ים.
ניסים בן-שטרית
משרד נוסף שיש איתו שיתוף פעולה זה משרד המסחר והתעשייה. כשלמשרד המסחר

והתעשייה אין שליח במקום אז קשה לנו למצוא תקציבים לעובד מקומי שיעזור בנושא

מסחר ותעשייה. אנחנו לא מקבלים את כל מה שאנחנו מבקשים ממשרד המסחר והתעשייה,

לכן אנחנו מגייסים גם עובד מקומי מתוך התקציב שלנו.

הי ו"ר אבי יחזקאל;

הקשר ביניכם נובע למעשה על ואקום. באותם מקומות שיש להם תקציב, אם הם

שולחים נציג שלהם אתם פחות פעילים, במקומות שאין להם אתם יותר דומיננטים. אז

מדוע לא לאחד את שתי הפונקציות?

ניסים בן-שטרית;

אני לא רוצה להתערב בזה, כי יאמרו שיש לי אינטרס להשתלט על דברים. אני

אומר את דעתי מזווית הראייה של משרד החוץ.

הי ו"ר אבי יחזקאל;

האם נציג כלכלי של משרד החוץ עושה עבודה פחות טובה מנציג משרד המסחר

והתעשי יה?
ויקטור הראל
אני לא יכול לשפוט את זה. במדינה נורמלית צריך לקום מינסטריון לסחר חוץ.

היות שזה לא קיים, אנחנו צריכים לשאוף לעבודה אינטגרטיבית עם המשרדים

הכלכליים. אני חושב שהנסיון של משרד החוץ הוא בהחלט טוב מאוד, מול משרד המסחר

והתעשייה במיוחד, כאשר אנחנו עובדים בצמוד. ארגנו עכשיו כנס נספחים במשותף עם

משרד המסחר והתעשייה. היו שם תשעה נציגים, שלושה נספחים כלכליים במשרה מלאה

ושישה נספחים של משרד החוץ במשרה חלקית. הנספח המסחרי בצ' ילה הוא איש משרד

החוץ, אבל הוא גם עוסק בנושאי יהודים, יצוג ו-15 נושאים תיירותיים. יש לו

תקציב מועט, כי התקציבים העיקריים של משרד המסחר והתעשייה הולכים לאותם

המקומות שיש להם נספחים כלכליים במשרה מלאה.
הי ו"ר אבי יחזקאל
לדעתך היה צריך נציג בצ' ילה בנושא מסחר ותעשייה?
ויקטור הראל
לא. צריך לגבות את זה על ידי עובד מקומי. גם המנכ"ל של משרד המסחר

והתעשייה אומר שאו שלנציג משרד החוץ אין מה לעשות, או שיש לו מה לעשות ולכן

הוא לא יכול לעסוק בנושא של מסחר. הוא יכול לפעול רק אם יש לידו עובד מקומי עם

תקציב פעולה.
זוהר פרי
האיש שלך בצי ילה ביקש שיהיה שם נספח מסחרי, כי זה קשה לו.
ויקטור הראל
אתה יודע שהאיש בציילה הוא נציג תעשייה ומסחר יוצא מן הכלל. זו לא דוגמה

טובה.

יש תהליך במשרד שהנושא הכלכלי הולך ונהיה מרכזי יותר, אבל זה לא מהיום

למהר.
אביקם בלר
בתשובה לזוהר פרי, בדרום אמריקה לא הצלחתי לסגור את הנציגויות.

הנספחים הם חשובים, השאלה היא רק איפה וכמה. לגבי נציגים מקומיים, ויעמוד

מולם הנספח הישראלי הכי מוכשר, נציג מקומי מכיר הכי טוב את השוק המקומי. זה

אדם שמכיר את המנטליות, הוא מכיר את התרבות העסקית באותה מדינה, את השפה, יש

לו הרבה מאוד יתרונות שאין לנספח שמגיע מישראל.
שמואל צוראל
יש התמחות בשוק ויש התמחות במוצר. אתה טוען שפחות חשובה ההתמחות במוצר.
אביקם בלר
צריך לחכיר את השוק, כי הוא לא הולך לשווק מוצר כזה או אחר, אלא לשווק את

מדינת ישראל. כמו שסיפר עמיר חי יק, שהביאו לישראל נציג גרמני להכיר את החברות

הישראליות, הוא חזר לגרמניה וראה בשוק הגרמני מה מתאים לאותן חברות ישראליות



ועל בסיס זה בנו לוח פגישות. זוז מודל נכון שצריך לעבוד איתו. גם נספח ישראלי

שהולך לשם לא מכיר את חמוצרים חישראלים.
שמואל צוראל
אתם מקבלים את זה שנציגים שלבם לא מכירים את המוצר?

אביקם בלר;

צריך לזכור שהרבה חברות מפעילות אנשי שיווק שמסתובבים בעולם, מאתרים את

השווקים שלהם. יש מדינות שחברות מחזיקות בהן נציגות מקומית, כי אלה שווקים שהם

איתרו כשווקים שהם צריכים להחזיק שם נציגות. למרות דוגמאות שהעלו פה, אני לא

בטוח שסגן נשיא הולנד הגיע כתוצאה מזה שהוא קיים פגישח עם הנספח חישראלי.

אנחנו מציעים לבחון את כל מערך חנספחים בצורה כזו שיהיו נספחים ישראלים,

שתחיה להם שליטה על כמה מדינות ושהם יפעילו נציגים מקומיים באותם מקומות שיראו

שחשוב להפעיל נציג כזה.
הי ו "ר אבי יחזקאל
חייתי במצרים ואמרו לי שיש שם נציג משרד החוץ שעוסק בחקלאות.

אריה שסקי ן;

מצרים זי דוגמה קלאסית לפעילות חקלאית שהיא למעשה כל התחום הכלכלי.

לנו יש שש נציגויות. לכל נציגות כזאת יש תפקיד מיוחד. יש לנו נציג

בבלגיה, שהוא אחראי גם לגבי צרפת,הולנד ולוקסנבורג. אבל עיקר תפקידו זה לייצג

את החקלאות בנושא של השוק המשותף. יש שם תקנות.

דוגמה שנייה, נציג שלנו בארצות-הברית. אקרא לך ממכתב ששלח לנו הנציג שלנו
שם, בלי קשר לישיבת הוועדה
"אני שמח לבשר לכם שאתמול אושר השינוי בתקנה

שעוסקת ביצוא פלפל מן הערבה. השינוי קובע שאזור הערבה כולל את כל אזור הערבה

וכן שביצוא אפשרי לכלול את כל המדינות של ארצות-הברית". לזה יש משמעות של הרבה

מיליונים של יצוא. ואת זה עשה רק הנציג שלנו, מפני שהוא צריך לטפל בהגנת

הצומח, הוא צריך לטפל בשירותים וטרינריים, שזה התמחות.

לפני שנתיים פתחנו נציגות בהודו. להודו יש סחר עם ישראל בערך 500 מיליון

דולר הלוך וחזור. מזה חלק גדול בחקלאות. אנחנו מקימים שם חוות חקלאיות, שזה

משולב עם משרד המסחר והתעשייה, מפני שחלק מהציוד הוא ממפעלי תעשייה, אבל

דרושים לזה מומחים חקלאיים. כל נציג שלנו מכסה 8-7 מדינות. הייתי יועץ חקלאי

בלונדון ארבע שנים, אני יודע בדיוק מח עושה היועץ החקלאי בכל מדינה. לפחות

פעמיים בשבוע יש בעיות. יש תקנות של השוק המשותף שמטילות עלינו כל מיני

מגבלות.
דב מישור
בחינת הנושא זח דבר חשוב מאוד. אני התחלתי בבחינת הנושא, אבל כשמציג הזה

האוצר הוא מראש קובע את המסקנות ומה תהיה התוצאה. אני לא אומר שאי אפשר או לא

צריך נציגים מקומיים. הדברים האלה צריכים להבחן. יש מקומות שיש הגיון לעובד

מקומי, יש מקומות שאנחנו מיוזמתנו נסגור אחרי בחינח. כתבנו אילו מדינות נמצאות

אצלנו על הכוונת, שחשוב לנו לפתוח שם נציגויות, ויכול להיות שנפתח שם ונממן את

זה בסגירת מקום אחר, שחוא פחות חשוב. חשוב לזכור שחדברים האלה צריכים לחיעשות

בצורה שיטתית.



ביצוא הישראלי קיים שנים רבות כלל ה-20-80. 80% מהיצוא על-ידי 20%

מהחברות. אנחנו רוצים דווקא לעזור לחברות הבינוניות. לא כל חברה יכולה להחזיק

משרד שיווק, ולכן קיומם של נספחים ישראלים הוא חשוב. אם הייתי יכול הייתי

מחזיק נספחים בעוד ארבעים מדינות. אני יודע שיש בעיה תקציבית ואני לא יכול

לחרוג מהכמות שיש לי, ולכן אנחנו עושים את הבדיקה הזאת, כדי לראות איפה אנחנו

צריכים לפתוח על חשבון משהו שנסגור בלית ברירה.
היו"ר אבי יחזקאל
סמנכ"ל אגף כלכלה במשרד החוץ, כמה אתם מוציאים על הנספחים הכלכליים שלכם,

סך-הכל בתקציב שנתי?
וילקטור הראל
אין חישוב כזה, כי כל נספח מכל נציגות הוא בעצם גם הנציג הכלכלי שלי.

כאשר יש רק שגריר, כמו בבוליביה, אז הוא גם הנספח הכלכלי שלי.
זוהר פרי
כשחברה בינלאומית גדולה מציבה משרד בארץ, המנהלים של המשרד הזה הם תמיד

אנשים מתוך החברה שמכירים את החברה ומחזיקים עובדים מקומיים בארץ כדי להכיר את

המנטליות. כשחברת "אינטל" הקימה מפעל בארץ, היא הקימה אותו עם מנהל ישראלי, כי

הוא עבד הרבה שנים בתוך החברה והוא כבר אמריקני.
הי ו"ר אבי יחזקאל
הצהרות האוצר והגיבוי שהן מקבלות ממשרד ראש הממשלה בגין העניין של

הנספחויות הכלכליות למעשה יש בהן כדי לשפוך את המים עם התינוק, כי על דעת כולם

יש צורך בנציגים כלכליים של מדינת ישראל. המודל חרצוי הוא שילוב בין נציגים

ממשלתיים לבין נציגים כלכליים, שחלקם ימומן באמצעות גורמים עסקיים אינטרסנטים

שאולי יחסכו בעלויות. בכל מקרה יש כיוון שהוא מחוייב המציאות, להרחיב את הנושא

של נציגים מקומיים, שיהיו בעלי אורנטציה וידע, על מנת לחסוך בעלויות. התחושה

שלי חיא, שעדיין יש אנדרלמוסיה בנושא של הכפילויות שנובעות מכך שמשרדים שונים

עוסקים בתחומים דומים. זו אולי הבעיה העיקרית, ומהבחינה הזו הנושא של

כפילויות, כפי שבא לידי ביטוי בין נציגים ונספחים כלכליים של משרד החוץ לבין

משרד המסחר והתעשייה, הוא בעייתי, והדיון הזה חייב להיות מוכרע. אני בעד לתת

להתמחות יתרון יחסי, בעיקר בתחומים כלכליים.

אני קורא לאוצר לתת יד לעקרון ההתמחויות, קרי משרדים מתמחים, בעיקר בתחום

משרד המסחר והתעשייה ותיירות. אני מבקש לקבל נתונים עד לפתיחת המושב הבא, כמה

נספחים כלכליים יש במשרד החוץ שעוסקים בנושא הזה בעקבות העובדה שאין נציגים של

משרד המסחר והתעשייה. מה התוכנית שלכם לגבי הנושא של התייעלות.

נציגי האוצר, הפסיקו להצהיר הצהרות שיש בהן בעיה של חוסר אמון כלפי

הנספחות. כאשר אתם מדברים על הפרטת הנספחים או על צמצומם, זה יוצר תחושה של אי

הגינות כלפי הנספחים, ואני מאמין שכל אחד מהם עושה את עבודתו נאמנה. התרשמתי

שבסופו של דבר זרקתם רעיון שנשמע טוב מבחינה תקשורתית, כי מי לא רוצה לצמצם

ולהתייעל, ובסופו של דבר עבודת המטה היא לא ממשית, אין פתרונות ברמה של נקודות

קצה. אני יודע שאנשי משרד המסחר והתעשייה נפגעו מהתהליך. הרי אף אחד לא מתווכח

עם זה שצריך לצמצם או לייעל או לשנות, אבל ההצהרות האלה יצרו בעיה של אמינות

גם כלפי הנספחים שלנו. אם אנשי משרד האוצר אומרים שצריך לבטל או לשנות, יוצא

שאותם נספחים שנמצאים בחוץ לארץ הם מיותרים.
ניר רז
כל הנושא הזה בא כחלק מקיצוצים. כמג שדב מישור אמר, שחלק מהבעיה היא שאין

לו מסגרת תקציב והוא צריך להחליט על סדר עדיפות במסגרת התקציב.
הי ו "ר אבי יחזקאל
הבעיה היא שהגדרתם את המסקנות לפני עבודת מטה, ואני לא בטוח כמה חסכון

יהיה בסופו של דבר. אם תחסכו בעקבות ההצהרות 5-2 מיליון שקל, יצא שכרנו

בהפסדנו. לא כאן הנקודה שצריך לחסוך בה.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:05

קוד המקור של הנתונים