ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 28/07/1997

מערכת היחסים בעקבות מכירת מניות חברת בזק

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פררטוקול מס' 144

מישיבת

ירמ שני, כ"ג כחמה התשנ"ז (28 ביולי 1997). שעה 12:30
נוכחים
חברי הוועדה: אברהם יחזקאל - היו"ר
מוזמנים
דני רוזן - מנב"ל משרד התקשורת

משה ליאון - משרד ראש הממשלה

אבי דור - לשכת החשב הכללי, משרד האוצר

יוסף אגיב - סמנכ"ל ארגון ומנהל, מק

דני עזר - סגן דוברת בזק

עו"ד אייל בייגר - סגן היועץ המשפטי, בזק

ציפי ליבני - מנהלת רשות החברות הממשלתיות

בתי ביאליסטוק-כהן - רפרנט רשות החברות הממשלתיות

שלמה כפיר - יו"ר ועד עובדי בזק

רחמים לניאדו - ועד עובדי בזק
מנהלת הוועדה
לאה ורון

רשמה: אירית שלהבת
סדר היום
.1 מערכת היחסים בעקבות מכירת מניות חברת בזק.



מערכת היחסים בעקבות מכירת מניות חברת בזק
היו"ר אברהם יחזקאל
אנחנו זימנו את הדיון הזה במהירות על מנת להבהיר מספר סוגיות הקשורות במכירת כ-12% מניות חברת "בזק"

לחברת מריל לינץ', על מנת שיופצו המניות של "בזק". אני מציע שאנחנו ניפתח דיון.

במהלך היממה הקרובה צפוי איזה סקופ קטן שקשור בסוגיית התקשורת במדינה, אבל זה לא לעבשיו.

אני מבקש להעלות כאן מספר שאלות, קודם לגבי המישור המעשי, איך הדברים נעשו, למה דווקא מריל לינץ', למה

חצי כך וחצי עם אופציית החזרה, להבין את כל התהליך הזה. אחר-כך ניכנס לסוגיות היותר משמעותיות, למה זה ניראה

כמו הפתעה, למה הופתעו, ומי הופתע. מי מחל על כבודו ומי כבודו לא מחול, ואיך הדברים האלה אמורים להתקיים.

אני לא מתבייש להודות בפניכם שתפיסת העולם שלי ידועה. אני לא פוסל הפרטה אבל אני חושב שהדברים צריכים

להיעשות בתיאום ובמדיניות מגובשת עם עובדי החברות המופרטות. מהבחינה הזאת אני יכול לומר, מהיכרות אישית,

שדווקא עובדי "בזק" לא הלכו נגד הפרטה - בניגוד לחברות אחרות שהצהירו מראש שבהן לא תהיה הפרטה - אלא הם

אמרו שתהיה הפרטה בתנאים מסויימים. פה דווקא היה רצון טוב של "בזק" וניראה לי שהוא עלול להתמוסס. אתם מודאי

כבר יודעים שנוצרה קואליציה לא מוזרה בעניין של המכירה בין משרד התקשורת, השרה והמנכ"ל, בין הנהלת החברה

לבין ועד העובדים באשר לעניין של מריל לינץ'.

אני מציע שמר משה ליאון יפתח. אחר-כך נוכל לבדוק את העיסקה, איך הדברים נעשו, ואז נשמע את ההערות

וההשגות שלכם, אם יהיו כאלה.
משה ליאון
אני רוצה להבהיר לפני הכל שעיסקת מריל לינץ' נערכה כדת וכדין, זו עיסקה כשרה. כל מי שהיה צריך לדעת עליה,

ידע. העיסקה עצמה היתה מהירה מאוד ולכן גם העידכונים של מי שהיה צריך לעדכן היו בצפיפות יחסית. בסך הכל, כל מי

שהיה יכול למנוע את העיסקה לפני כן ולומר איזה מילה נגדה היה יכול, היה לו מספיק זמן לומר נגד, ואף אחד לא אישר

את העיסקה בדיעבד.
לגבי העיסקה עצמה
היתה ועדת שרים לענייני הפרטה לפני מספר חודשים שקבעה כי החזקות המדינה בחברת "בזק"

תרד לשיעור של 52%. מדובר שם בכ-24% מניות, כשחלק מהמניות היה אמור להימכר, על-פי החלטת ועדת שרים

לענייני הפרטה, בצורת חבילות, כלומר מכירת חבילות לקבוצות מסויימות, והחלק השני היה אמור להימכר דרך הבורסה

בתל-אביב, באמצעות הנפקה רישמית.

ההחלטה הזאת הובאה לאישור ועדת הכספים של הכנסת, אושרה גם שם, ובמקביל נערך משא ומתן עם עובדים לגבי

מספר בעיות הקשורות בעובדים, כמו התחייבויות מהעבר, כמו נושא פיצויים במסגרת הרה-ארגון החדש של החברה,

וכמו נושאים אחרים. נכון שלא הגענו לידי סיכום עם העובדים בנושאים האלה אבל אני אומר לכם בוודאות שהכוונה היא

להגיע להסכמה מלאה עם העובדים. בישיבה שהתקיימה ביום חמישי האחרון הוחלט להגיע להסכמה מלאה תוך שבוע. אם

לא תהיה הסכמה אז יושב-ראש ההסתדרות ושר האוצר יהיו הפוסקים בעניין המחלוקת. אני מקווה שנוכל להגיע להסכם.

על פרטי העיסקה אני מציע שתרחיב גברת ציפי ליבני.
ציפי ליבני
החלטת ועדת שרים להפרטה התקבלה ב-3.4. אני מחזיקה כאן את הפרוטוקול, ודרך אגב, הצעת ההחלטה הוצגה

בוועדת השרים על-ידי שרת התקשורת ועל-ידי. ההחלטה אומרת, כפי שאמר מר משה ליאון, לרדת עד לשיעור של 52%
בשתי דרכים
1) הנפקות בבורסה; 2) מכירת חבילות למשקיעים בארץ ובחוץ-לארץ שתימכרנה על-ידי המדינה ועל-ידי

גורמים שעיסוקם בכך. ההחלטה ממשיכה וקובעת שמכירת החבילות, מועדיהן, החלוקה וכוי יקבעו על-ידי רשות החברות

הממשלתיות. עד כאן ביחס לדרכים. ההחלטה קובעת גם עוד משהו שמתייחס רק להנפקה בבורסה וזה שהרשות והחשב

הכללי, לאחר התייעצות עם משרד התקשורת ולאחר ששמעו גם את החברה, יקבעו את החלוקה שתהיה בין הצעת מכר

לבין גיוס הון לחברה בבורסה. חשוב להדגיש כאן שהדרך היחידה שבה החברה יבולה לגייס הון לתוכה זה דרך המרסה



וזה נקבע רק ייחס לדרך הזו. באותה נקודת זמן חוות הדעת שבידינו העידו שלא ניתן ללכת לבורסה בארץ עם 24% ולכן

גם נקבעו שתי הדרכים.

הגענו לוועדת הכספים של הכנסת. בוועדת הכספים בדיון הראשון הגיע ועד העובדים, עם אותם מיסמכים פחות אחד.
שלמה כפיר
פחות 2 מסמכים.
ציפי ליבני
ועד העובדים הגיע עם טענות שמתייחסות למיסמכים שיש בידם שקשורים להפרטה. הובהר בוועדת הכספים דאז,

כפי שמובהר גם היום, וכפי שבאמת המצב, שהחלטת הממשלה איננה מעבירה את השליטה בחברת "בזק" מהממשלה

לגוף פרטי אחר. בהיבט של ההפרטה אין שום חשש או אלמנט של חשש או פגיעה בזכויות עובדים, אין לזה משמעות. זאת

ההחלטה, שלפיה אפשר לרדת רק עד 52%החברה נשארת ממשלתית, אין בעלי שליטה אחרים. בשלב הבא עוד

וייחליטו בוועדת שרים והוא יאושר על-ידי ועדת הכספים של הכנסת. השלב הבא הוא השלב שאולי יטל להיות בעייתי

מבחינת עובדים שחוששים מחילופי השליטה בחברה.

בוועדת הכספים התקיימו שתי ישיבות בעקבות הטיעונים של העובדים. ועדת הכספים שוכנעה אז שהדבר היחידי

שצריך להבטיח אותו לעובדים זה לא הסוגיות שעולות כאן אלא התחייבות שהמדינה צריכה לבצע, שניתנת לביצוע רק

בהנפקה - אין לי דרך ביצוע אחרת, הבהרתי לעובדים שמצידי כל דרך שמשפטית תקפה ניתן לקבל - שזה 1.25%

מהמניות. ועדת הכספים החליטה לאשר את דרכי ההפרטה בכפוף לכך שעם ביצוע ההנפקות כאמור בסעיף (א)(1) תיערך

הנפקה לעובדי החכרה בגין ההנפקה שבוצעה בעבר, וזה עוד פעם 1.25%לא על זה היום הסיכסוך שעומד בפנינו. על זה

נפגשנו עם העובדים. היתה איזשהי מחלוקת שקשורה למיסוי, על זה ידעו העובדים.
שלמה כפיר
לאחר שהתבצעה העיסקה אמרו חברים בוועדת הכספים שהם מרגישים כאילו הונו אותם.
היו"ר אברהם יחזקאל
עד לפני שבוע אני הייתי חבר בוועדת הכספים והייתי שותף בישיבות.
ציפי ליבני
אני מתארת כרגע את השתלשלות העניינים ואני לא רוצה להיכנס למה שאמר לי חבר מפלגה כזו או אחרת אחרי

ישיבת ועדת הכספים, כי חלקם רצו לשלוח לי זרי פרחים בעוד חלקם באו בטענות. באותם דיונים גם הבהרנו מה זה

החבילות, הבהרנו שאי אפשר למכור 24%בבורסה.

לאחר קבלת האישורים פעלנו בשני הליכים במקביל. אנחנו הגוף המבצע - דרך אגב, זה גם על-פי חוק, רשות

החברות היא זו שמוסמכת לבצע את החלטות ההפרטה - הלכנו עם החברה ופנינו לחתמים בבורסה בתל-אביב. במקביל,

או שבוע-שבועיים קודם לכך, הוצאנו פניות ל-13 הגורמים הגדולים ביותר במשק על מנת לקבל הצעות למכירת חבילות.

מראש הגדרנו שנקבל בברכה אם זה יהיה יחד עם גורמים מחוץ-לארץ (אף שהם לא חייבים).

העמדה שלנו באותה נקודת זמן היתה שאנחנו רוצים להתחיל לעבוד על התשקיף. ניבחר עורך-דין משותף לחברה

ולמדינה והתחילה עבודה גם עם התשקיף, דהיינו לקראת יציאה לבורסה. מאוד קיווינו שניתן יהיה לעשות תשקיף עד סוף

חודש אוגוסט אבל במקביל רצינו להיות מוכנים למה שייקרה אם לא יהיה תשקיף עד אז ולקדם את התהליך.

הנושא הזה היה ידוע. למיטב זכרוני גם פורסם בעיתונות שאנחנו פנינו לגופים כאלה. בתחילת חודש יולי גם הייתי

בדירקטוריון "בזק" והבהרתי שחוץ מהנושא של החתמים אנחנו פנינו למכירת החבילות. היה ידוע שאנחנו פועלים

במקביל במישור הזה.

פנינו ל-13 גופים ובמקביל, אני מדגישה, כל הזמן עובדים על התשקיף. התקבלו 6 הצעות ובתחילת חודש יולי

התכנסה הוועדה למכירת מניות המדינה שמורכבת מנציגי רשות החברות ומשרד האוצר.
היו"ר אברהם יחזקאל'
אגב, באותה ועדה האם למעשה טכנית השרה גברת לימור לבנת היתה שותפה לאישור של זה? האם היא היתה

צריכה להיות שותפה?
ציפי ליבני
מאחר ועל הסכם המכירה או על התשקיף חותמת רשות החברות, כמי שמוסמכת לבצע את החלטות ההפרטה,

והחשב הכללי לפיכך בוועדה למכירת מניות המדינה אף פעם לא שותף ולא חבר המשרד הממונה על ההפרטה.
היו"ר אברהם יחזקאל
האם לא נראה ראוי, למשל כשאת דנה בסוגיה של בית-ספר לתיירות, לפחות להזמין את השר הנוגע לדבר? מה גם

שנדמה לי שיש חוק שאם את מוכרת מעל 5.2% את חייבת חתימה של השר הממונה. כאן את אומרת לשרה לימור לבנת

שהיא תחתום, אבל בדיעבד.
ציפי ליבני
בעיקרון מבחינת נוהלי העבודה שלנו עם המשרדים הרלוונטיים האחראים על החברות, במכוון החוק הוציא את

תהליך ההפרטה מתחומי המשרד והעביר את הסמכות לביצוע החלטת הפרטה לגוף מקצועי. אנחנו פקידים. ועדת שרים

להפרטה מורכבת מראש הממשלה, שר המשפטים ושר האוצר, כשהשר הממונה על החברה רשאי לבוא ולהביע את דעתו

ביחס להחלטה. במיקרה הזה דרך אגב היה שיתוף פעולה מלא ויש רצון עז של משרד התקשורת לקדם את החלטות

ההפרטה, אבל יש לנו גם מיקרים שבהם המשרד הממונה פחות מעוניין בהפרטת חברה. לכן הביצוע הוא בידי הגוף

המקצועי שנקרא רשות החברות, והחשב הכללי, מכוח חוק נכסי המדינה.

במיקרה הזה, כפי שהדגשתי קודם, אותה החלטה, שלא רק שהמשרד הממונה חתום עליה, גם הציגו אותה בפני

הממשלה, קבעה ששיעורי ההנפקות של החברות יקבעו על-ידי הרשות. יש לנו ועדה קבועה שדנה בכל חברה שהולכת

לתהליך הפרטה. מהסיבות שהזכרתי קודם המשרדים אינם חלק מהוועדה הזאת כי היא לא דנה באינטרסים של המשרד.

כל מה שקשור באינטרסים של המשרד אנחנו מוודאים לפני ההפרטה. זאת אומרת, אם המשרד הממונה בא ואומר שהוא

רוצה לשפר את התהליך אז אנחנו עושים את זה לפני, אבל כל זה הוא בכלל שלב מיקדמי שמתקיים לפני. לאחר מכן

השאלה אם זאת תהיה אופציה כזאת או אחרת, או אם המחיר יהיה כזה או אחר, זו שאלה שבדרך כלל למשרדים

הרלוונטיים גם אין עניין בה.
היו"ר אברהם יחזקאל
אני שואל שאלה ברמה העקרונית. האם לא נראה לכם נכון ש...
ציפי ליבני
לא. ברמה העקרונית אנחנו אמורים לשמוע את האינטרסים הרלוונטיים למשרד שאחראי על תחום מסויים.

בואו נזיז את זה ממישור משרד התקשורת למישור אחר. למשל ניקח את "חנן" ")?(שהיום נמצאת בתהליך

הפרטה. לפני קבלת החלטת הפרטה ישבנו עם המשרד הממונה על מה שהיה חשוב למשרד הממונה לקבל, שזה מידע

ביולוגי. החלטת ההפרטה קובעת שזה יכלל ומרגע זה והלאה הביצוע הוא בידי רשות החברות. כל התהליכים מול

המשרדים נעשים עד לקבלת החלטת ההפרטה. כל מה שקשור לתנאים כאלה או אחרים, שהם עניינים מקצועיים, אין

למשרד עניין בהם, זה לא משהו שקשור לגוף המשרד. כל מה שקשור למדיניות, לאינטרסים של המשרד, לנושאים שהם

בסמכויות של המשרד ממקורות משפטיים אחרים, נפתרים ומקבלים ביטוי כבר בהחלטת ההפרטה. מרגע החלטת ההפרטה

המשך הביצוע נעשה על-ידי הרשות. דווקא ב"בזק" היתה מעורבות מאוד גדולה של משרד התקשורת.
משה ליאוו
אני רוצה להפריד פה בין שתי הפרטות. יש הפרטה שאתה לוקח חברה ואתה מוכר אותה במאת האחוזים, ואז ברגע

שאתה מחליט על הפרטה אותה חברה די מתנתקת מהשר הממונה, כלומר השר יודע שהחברה הזאת כרגע נמצאת בהליכי

מכירה. אבל לא כך הדין ב"בזק" או בחברות אחרות שנמצאות בתהליך הפרטה על פני מספר שנים. למעשה המדיניות



שלנו היא ליידע ולעבוד בשיתוף פעולה עם השר הממונה לאורך כל הדרך, עד שמגיעים לאפס החזקות. למעשה כל שינוי

בהחזקות המדינה למרות הכל, למרות שאין שום חיוב בזה, נעשה בשיתוף פעולה מלא עם השר הממונה.
היו"ר אברהם יחזקאל
מר רוזן, אני מבקש שתאמר דבר מה על עיסקת מריל לינץ' מנקודת מבטכם שלכם.
זני רוזן
במשרד התקשורת יש רצון עז לקדם את ההפרטה. אנחנו רואים את ההפרטה כחלק מהמירקם הטלל של התקשורת.

אנחנו מאמינים שאי אפשר מצד אחד לשלוח את "בזק" להתחרות ומצד שני שהיא עדיין תהיה במגבלות של חברה

ממשלתית, שמקשה עליה להתחרות. מבחינתנו התהליך הזה מתקדם בצורה מספקת, גם בהוצאת מניות לשוק וגם במהלך

הפרטה. היינו שמחים לרדת בהחזקות המדינה. יישארו 52%לא תהיה פגיעה בציבור העובדים ולכן תמכנו בהחלטת

ועדת שרים להפרטה, שבעצם חזרה על החלטה קודמת, לרדת ל-52% בעקבות הסכמה רחבה יותר עם ציבור העובדים.

לא סתם באים ככה לוועדת שרים להפרטה, יש תהליך הכנה מוקדם וממושך, ואז אנחנו הבענו את דעתנו, שוחחנו עם

הנהלת החברה, ובאותו שלב הכנה גם דיברו עם נציגות העובדים. החלטת ועדת השרים היתה בתמיכה מלאה של שרת

התקשורת. שרת התקשורת גם הציגה את החומר בוועדה.
היו"ר אברהם יחזקאל
אז הכל בסדר. צדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים.
דני רוזן
אני מוכרח לשים את הדברים בצורה אמיתית על השולחן. העיסקה עם מריל לינץ' היא עיסקה טובה, היא טובה

למדינה והיא טובה מאוד לחברת "בזק". יש בה הבעת אמון גדולה ב"בזק" והשפעה מאוד חיובית על חברת "בזק". אנחנו

בהחלט מברכים על העיסקה הזאת. אנחנו מצרים רק על דבר אחד, שלטעמנו תהליך ההידברות עם העובדים לא נעשה

בצורה הראויה. על זה אנחנו מצרים, לכן גם נדברנו אחרי שזה קרה.
לאה ורון
תהליך ההידברות של מי עם העובדים?
דני רוזן
שלנו, של משרד התקשורת, ושל הממשלה. אני רוצה להזכיר שהמדינה אף פעם לא הבטיחה להם לקבל את דעתם

אבל הבטחנו להידבר איתם.
שלמה כפיר
הובטח להגיע לידי סיכום. במיסמך שבידי כתוב: "במטרה להגיע לסיכומים".
דני רוזן
מעולם לא התחייבתי לעשות התניה בין ההפרטה לבין סיכומים עם עובדי החברה. אנחנו התכוונו ורצינו להקשיב

ולפתור את הבעיות קודם למהלך. לרוע המזל זה לא יצא לפועל. לכן נרתמנו אחרי מעשה. אני חושב שצריך לברך על כך

שכאשר הממשלה מחליטה משהו אז זה מתבצע מהר.
היו"ר אברהם יחזקאל
אז הכל בסדר?
דני רוזן
לא. אמרתי בצורה ברורה שאבי בפירוש מצר על כך שלא היתה הידברות באותה עם העובדים בעיתוי המתאים. לכן

גם נרתמנו ועשינו מאמצים מאוד גדולים לעשות את ההידברות הזאת לפחות לאחר מעשה. אני בהחלט מאמין שבהידברות

אפשר להגיע לפתרונות. יתכן שלאור זה שעכשיו הרוחות לוהטות זה קצת מפריע להם לעשות את הסיכום הזה אבל בסך

הכל אני חושב שאפשר להגיע לסיכום. אני בטוח שצריך היה להגיע להידברות עוד לפני המכירה.
שלמה כפיר
אם רוצים להביא דוגמא איך להיכשל בהפרטה, זו הדוגמא הקלאסית. אני חושב ש"בזק" הוכיחה עד היום יכולת בלתי

רגילה להשתנות. החל מזה שהעובדים הסכימו וייזמו את הקמת חברת ה"בזק" - אני בכוונה אומר "חמו" כי העובדים ידעו

שאם הם לא עוברים לחברת ה"בזק" פשוט לא תהיה להם זכות קיום בהמשך, יקומו חברות חיצוניות מחוץ למשרד

התקשורת וייעשו את העבודה במקומם. הם עברו מעובדי מדינה לחברה ממשלתית. העובדים הסכימו לתהליך הפרטה

בתקופה שאף אחד לא דיבר על הפרטה, עד 25%. תוך כדי הידברות, הבנה, אמון הדדי, בלי שום מאבק. יתרה מכך, גם

כשהובטח לנו1.25%בתשקיף, עד היום זה לא בוצע, אפילו לא התנינו את ההפרטה של ה-12.5% הנוספים בקבלת

המניות האלה אלא בהבטחה עתידית. כלומר, היתה מערכת יחסי אמון מאת שהלכנו לתחרות. היו ויכוחים, היו מאבקים,

אבל ברגע שהגענו לסיכומים האמנו שאכן יכבדו אותם.

אחד המאבקים הגדולים ביותר היה בחוק ההסדרים בחודש דצמבר 1992, כשהופקד בידינו מכתב בגין פתיחת

הבינלאומי לתחרות. אז הבענו חשש שיצטרכו להיפלט עובדים ושכתוצאה מהנגיסה הזאת בבינלאומי לא תהיה תעסוקה

לעובדים. הופקד בידינו מכתב, חתום על-ידי שר האוצר ושר התקשורת, שעוגן בהחלטת ממשלה, שבו נאמרו שני דברים.

נאמר שברשיון הכללי שיפורסם ינתן לחברת "בזק" לעסוק בתחומים שנמנע מהחברה לעסוק בהם עד עתה, על-פי

הכללים שייקבעו ברשיון הכללי. לדאבוני הרב רק מחר ועדת הכלכלה עומדת להתכנס לאשר את הנושא של הארנק

האלקטרוני, זה התחום הראשון עליו דיברו בשנת 1992 שהולכים ליישם, תחום חדש לתעסוקה.

אני רוצה לברך על הפתיחות שאנחנו מגלים כעת במשרד התקשורת, גם מצד שרת התקשורת, לאפשר ל"בזק"

להיכנס לתחומים חדשים, כמו בנושא הטלוויזיה בכבלים בפריפריות, אולי גם ביהודה ושומרון. אבל בואו ונאמר, זו

התחייבות שהולכת ומתממשת אחרי 5 שנים. זה החלטה שקיבלה הממשלה הקודמת שהממשלה הזאת מבצעת.

יחד עם זה, באותו מיסמך שניתן לנו כתוב שייקויים דיון עם העובדים על-פי גישה מוסכמת ועל-פי הנוהג המקובל

בחברות בסדר גודל של חברת "בזק", כדוגמת התעשייה האווירית. חברת "בזק" תממן את כספי הפרישה ולאחר שינוי

המבנה של החברה, שתאושר על-ידי הממשלה. כלומר, היה ברור כבר אז שיהיה צורך להפריש עובדים כתוצאה

מהשינויים האלה ושיהיה צורך לממן את הפרישה הזאת. זה יבוא משינוי מבנה החברה. הבינלאומי רק לפני כחודשיים

נפתח לתחרות. אותה ממשלה חודשיים לאחר מכן בוועדת השרים לענייני הפרטה, ב-2.2.93, קבעה כי שינוי מיבנה ההון

של החברה יהיה על-ידי הזרמת 1.4 מיליארד ש"ח לחברה כתוצאה מהנפקה עתידית, בכדי להגיע ל-51% בשליטת

הממשלה.

היתה לנו עיסקת פרישה במסגרת של הסכם פרישה, היה לנו מימון, כתוצאה משינוי מבנה החברה, והיתה החלטה

של ועדת השרים לענייני הפרטה מאיפה יבוא המימון. והנה לאחר מכן כשניסו להוציא את המיכרזים ניתן לנו מכתב

על-ידי ראש הממשלה המנוח, מר יצחק רבין ז"ל, שיתקיימו שני תנאים ליציאה למיכרז למפעילים נוספים בבינלאומי: 1)

יבטיחו את האיתנות הפיננסית של חברת ה"בזק"; 2) יובטחו ויישמרו זכויות העובדים בחברה. אכן נחתם הסכם איתנות

פיננסית, שהנחת העבודה שלו היתה קבלת 1.4 מיליארד שקל בכדי להבטיח את זכויות העובדים, בכדי לקיים את הסעיף

השני.

כשבוע ימים לפני הרצחו של ראש הממשלה ניסו לצאת למיכרז. אנחנו שבתנו אולם ברגע שהיה הרצח אנחנו-

החלטנו להפסיק את המאבק. קיבלנו התחייבות מחודשת מראש הממשלה הנבחר החדש, מר פרס: "ראש הממשלה בירך

את העובדים על הישגי החברה בשנה האחרונה והבהיר שהממשלה תעמוד בכל התחייבויותיה כלפי החברה ועובדיה,

ובכלל זה התחייבות לראש הממשלה המנוח. דו-שיח לליבון הנושאים ימשך בעתיד".

נבחרה ממשלה חדשה. ועדת השרים לענייני הפרטה התכנסה. שרת התקשורת הודיעה לי טלפונית שהולכים לאשר

על בסיס אמון מלא את ההחלטה. היא הקריאה לי את ההחלטה מראש. אני ביקשתי ממנה והיא אמרה לי שמתטונים

להידבר איתנו. לא שייסכימו לכל תנאי שלנו אבל שמשרד התקשורת מתכוון לדון איתנו על כל ההשגות שיש לט ועל כל

ההתחייבויות שניתנו לנו. יש בידי עוד מכתב, שבו נאמר שבכוונת השרה לקיים את כל ההתחייבויות הקודמות.



כתבתי מכתב לשרת התקשורת ובוא אמרתי שאני שמח מאוד על ההתחייבות שלה בלפי העובדים. ראיתי את העניין

כסגור אולם היא החזירה לי תשובה: "בהמשך למכתבך תחת הנדון "סיכום פגישה" מה-7.4 ברצוני להבהיר כי יש בכוונת

הממשלה להידבר עם ועד עובדי "בוק" במטרה להגיע לסיכומים - לא סתם להידבר ולצאת ידי חובה - עוד קודם להפרטה

ואכן יתנו הנחיות מתאימות לרשות החברות הממשלתיות ולהנהלת החברה. יחד עם זאת, מעולם לא התחייבתי כמשתמע

ממכתבך - כי אני אמרתי שזה תנאי להמשך ההפרטה - כי יש התניה בין תהליך ההפרטה לבין סיכומים עם החברה".

מכתב זה נשלח עם העתקים לראש הממשלה ולשר האוצר, למשרד העמדה והרווחה, לכולם.

אנחנו ראינו את הפירסומים, כפי שנאמר על-ידי מנכ"ל רשות החברות הממשלתיות, והיינו מודאגים. אני פניתי לחבר

הכנסת עמיר פרץ, יושב-ראש ההסתדרות, כי היתה שביתה במשק בנושא ההפרטה - קראו לזה שביתה פוליטית - ואז

חבר הכנסת עמיר פרץ צלצל למר משה ליאון.
משה ליאוו
זו שיחה שלא היתה אף פעם. אני לא דיברתי עם חבר הכנסת עמיר פרץ בטלפון בשנה האחרונה אפילו פעם אחת.
שלמה כפיר
אני הייתי נוכח כששוחחתם. חבר הכנסת עמיר פרץ ביקש מהמזכירה להשיג את מר משה ליאון והמזכירה הודיע לו

שמר משה ליאון על הקו. אני הייתי נוכח על-ידו. התשובה שהתקבלה, שכרגע נבחנות כל מיני אפשרויות. שברגע שזה

יהיה אקטואלי אנחנו ניודע.

הייתי אצל גברת ציפי ליבני בנושא אחר, בנושא ה1.25%.
ציפי ליבני
לטעמנו זה אותו נושא.
שלמה כפיר
אני מדבר פה כרגע על זכויות עובדים ולא עלה-1.25%. אמרה לי גברת ציפי ליבני שיש טונה להגיע להסכמה.

הממשלה זכאית למכור חבילת ניירות אבל היא לא עושה את זה, כי היא רוצה לעקוף את החברה ולעקוף את כולם, בלי

תשקיף. עובדה שהממשלה לא עושה את זה.

כשהביאו את זה לאישור ועדת הכספים אני דיברתי עם יושב-ראש ועדת הכספים, חבר הכנסת רביץ, דיברתי עם

השרה, דיברתי עם כל מי שאפשר. אמרו לי שבכל מיקרה תוכנס פה איזשהי הסתייגות, שלפני התשקיף ינתן מכתב

שה-1.25% מעוגן במסגרת ההפרטה, ועד אז שתהיה איתנו הידברות.

לא היתה הידברות ולא שום דבר. מה שקרה זה שבלילה אחד שמענו- על העיסקה הזאת, ונשארנו עם הרבה תלונות.

היה ברור מאליו, וגם בהחלטת השרים לענייני הפרטה היה ברור, שייקויים משא ומתן אחרי שכספי ההנפקה יוכנסו

לחברה. אני לא מדבר על משא ומתן עם העובדים, אבל שיתקיים איזשהו משא ומתן. הסתבר שכתוצאה ממכירת חבילת

מניות אי אפשר להעביר כספים, אפילו לא אגורה אחת, לחברה, כי זה לא נעשה דרך החברה, זה נכנס ישירות לאוצר

המדינה. לצורך העניין הזה צריך חקיקה. גם אם יתקיים משא ומתן זה כבר משא ומתן שלא בתום לב כי אי אפשר להעביר

אפילו אגורה אחת. איזה מין משא ומתן זה?

אני השתתפתי בשתי ישיבות של ועדת הכספים. התבטאו שם חברי כנסת שהרגישו את עצמם מרומים. נכון, הניואנס

הזה בין מכירת חבילת מניות לבין הפרטה, שבאמת על-פי החוק אולי זה נעשה כדין, שלא היה צריך להביא את זה

באמצעות תשקיף, אבל הם הבינו לפחות שיש היבט נוסף לעניין הזה באמצעות תשקיף שבו נוכל למחות.

הוזמנו לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, שבה החליטו לתמוך במאבק של עובדי ה"בזק". זה דבר שלא נעשה כל

יום שני וחמישי בוועדות הכנסת. ועדת העבודה והרווחה החליטה לפנות לראש הממשלה ולשר האוצר בבקשה לפתור את

בעיית זכויות העובדים.

לאן רוצים להביא אותנו? הרי ברגע שייגיעו ל-52% תתכנס ועדת השרים לענייני הפרטה, יבטיחו את הזכויות וכהרף

עין פיתאום יעבירו את הבעלות של החברה בלי להבטיח את זכויות החברה. ראינו מה קרה בשקם. יושב-ראש הוועד שם



הוא ידיד טוב שלי. האם הוא לא רצה להגן על העובדים? הבטיחו לו אך העובדים נזרקו לרחובות. גם בדימונה אנחנו

ראינו את זה.

אני רוצה לומר כאן שהשביתה במשק לא פרצה ביוזמתנו. היא פרצה ביוזמת אותן החברות הממשלתיות שפנו אלינו

וביקשו להצטרף למאבק. למה? כי כל אחד מהם מחזיק מכתב של שר בכיס והיה בטוח שיש לו ביטוח חיים ופתאום

מתברר שאותה הבטחה לא שווה את הנייר שהיא כתובה עליו. השרים פיזרו התחייבויות כאלה ואחרות ואז פתאום

התברר לעובדים שפשוט מרמים אותם.

עתה לא נסתפק בשום התחייבות, בשום מכתב, למעט הסכם קיבוצי תקף, שאני מקווה שעד סוף השבוע הזה יחתם.

הסכם שמעגן את זכויות העובדים, מעגן את מקורות המימון. צריך לקבוע אם מקורות המימון לא יגיעו מה התחליף לאותם

מקורות המימון, אם זה ערבות מדינה. בלי זה לא תהיה חזרה מהמאבק. נתנו פסק זמן מתוך התחשבות בציבור הלקוחות.

ציבור הלקוחות לא אשם. מעבר לזה, פשוט מאוד אבחנו נגיע למצב עד סוף השבוע הזה של להיות או לחדול.
היו"ר אברהם יחזקאל
מר ליאון, יש לי שתי הערות לפני שאני פותח את הסבב השני.

דבר ראשון הוא על בסיס תחושה. מה ההתייחסות שלך למשפט שאומר שאסור שלכאורה מחלוקות פוליטיות או

פרסונליות עלולות לגרום לכך ששרים לא יידעו, או יידעו בדיעבד, על מכירות של חברות ממשלתיות? אני מבקש

התייחסות שלך ברמה ההצהרתית. פנו אלי גורמים שלא הרגישו נוח עם התהליך של היידוע שלהם במכירה של "מק"

למריל לינץ'. יש תחושה שהשרה לימור לבנת היתה יכולה להיות שותפה קצת יותר אינטגרטיבית, בפרק זמן יותר מהיר,

ולכאורה בגלל רצון פוליטי לנטרל אותה אז היא נוטרלה גם בעניין הזה. אני מבקש את עמדתך העקרונית בעניין הזה.

האם יש דברים בגו? אני יודע שזאת "שאלת קיטבג" אבל זו התחושה שלי. אני לא רוצה להגיד לך שהיו לי שיחות עם מאן

דהם שאמרו לי שלתחושה שלי יש על מה לסמוך. אני פונה אליך כי אתה האיש שיושב במשרד ראש הממשלה.

נקודה שניה, איך אתה מתכוון לפתור את הבעיה הזו של מקורות המימון להסכמים עם העובדים. הרי זו הבעיה

האמיתית. האם אתה רואה פיתרון לעניין הזה? איך הוא ייעשה?
שלמה כפיר
תוכניות החברה הן להפריש 1,800 עובדים כבר עכשיו ואין מקורות מימון לזה. יש פה נציג של העובדים שיכול

להעיד על כך.
משה ליאוו
חבל שמנסים להעביר את העיסקה הזאת לשטח הפוליטי. אין פה שום קטע פוליטי, אין פה שום מידור של שום שר.

אין פה שום התעלמות מהשרה לימור לבנת, חס וחלילה. ראש הממשלה ידע על העיסקה הזאת בערך שעה לפני שהשרה

לימור לבנת ידעה על כך, עד לאותו רגע הוא לא ידע על העיסקה. העיסקה הזאת "התבשלה" ברשות החברות

הממשלתיות. שרת התקשורת לימור לבנת ידעה על זה ביום ראשון בשעה 12 ואני ידעתי על זה במוצאי שבת בלילה.

כשאני שמעתי על העיסקה אני בירכתי על זה. ההתלבטות היחידה היתה האם להתקשר אליה בלילה או למחרת בבוקר.

אבל זה כרגע לא רלוונטי. אני מבקש ממכם, אל תכניסו את זה בשום אופן לתחום הפוליטי. אין פה שום קשר עם

מידורים, או שלא יידעו או כל דבר אחר. כמו שאמרתי, כל הנושא הזה היה במסגרת מהירות העיסקה. העיסקה הזאת

התבצעה במהלך סוף שבוע.
שלמה כפיר
העיסקה נעשתה בשבת?
משה ליאון
לא, חס וחלילה. העיסקה לא נעשתה בשבת. היא היתה בסוף שבוע והתבצעה יחסית במהירות.

אני רוצה להגיד לגבי מהות העיסקה עצמה, שסך הכל זה עיסקה יפה מבחינה זאת שמשקיעים מבחח מאמינים

בכלכלת המדינה.
שלמה כפיר
הניתוח הצליח אבל החולה מת.
משה ליאוו
אתה יודע שזה לא ככה. משקיעים בהברה ישראלית, מזרימים מטבע זר למדינה לצורך השקעות. זה הישג גדול מאוד

למדינה, שחבל שאנחנו נתעלם ממנו.

לגבי הטענות של מר כפיר, קודם כל העיסקה הזאת חולקה לשניים, לחבילות ולהנפקה. היה ידוע מראש שאי אפשר

לבצע הנפקה של 24%שוק בתל-אביב. ידענו מראש שאנחנו הולכים למכור חבילות ושאי אפשר לנתב חלק מהכסף

לכיוון החברה כי כמו שאתה אמרת, כשמוכרים חבילות אי אפשר להחזיר את זה לחברה.

היה משא ומתן בין רשות החברות הממשלתיות ובין חברת "בזק" לגבי תקבולי ההפרטה שייתקבלו, אם וכאשר

יתבצע תשקיף. ולכן לגבי שאלתך כיצד ימומנו פיצויי העובדים שאמורים להיות בגין מסגרת הרה-ארגון החדש של

החברה...
שלמה כפיר
זה מה שנאמר, את זה גם ההנהלה אומרת. ההנהלה אומרת שהיא צריכה כדי להפריש את העובדים 1.4 מיליארד.

תיקרא לילד בשמו.
משה ליאון
אני כרגע לא רוצה להיכנס לזה כי אני לא בקיא במספרים.
שלמה כפיר
אתה לא מכיר את החלטת השרים לענייני הפרטה? אני אזכיר לך.
משה ליאון
הכיוון הוא שהכספים האלה יתקבלו מתקבולי ההנפקה הקרובה שתהיה ב"בזק".
היו"ר אברהם יחזקאל
כמה צפוי מההנפקה הקרובה?
משה ליאון
אינני יודע, אני לא רוצה כרגע להיכנס למספרים. זה גם לא אחראי להיכנס למספרים. אבל צפוי סכום לא מבוטל,

שחלקו יכנס לתוך החברה, וזה יהיה מיועד באופן עקרוני לפיצויים לעובדים שייפרשו.
רחמים לניאדו
זה בשם העתיד.
שלמה כפיר
הכל בשם העתיד. מאז 1992 אנחנו מדברים על העתיד. זה מעיד על המוטיבציה הגבוהה של העובדים להפריט, כי זה

העתיד. עכשיו אומרים שזה יהיה עוד כמה חודשים. גם אז אמרו לנו ככה.
משה ליאוו
הרה-ארגון לא בוצע, לכן גם השינוי הזה לא בוצע.
היו"ר אברהם יחזקאל
יש לי שתי שאלות. מה זה ההתימה של השר על 5.2? ושנית, מה זה העניין הזה של עיקרון ההחזרה?
ציפי ליבני
אני חייבת להגיב לשאלה האחרונה לגבי הפוליטיקה כי אני לא מוכנה שייעבירו את רשות החברות למגרש פוליטי.

אני מוחה על כל ניסיון לעשות את זה. אנחנו עובדי מדינה.
היו"ר אברהם יחזקאל
אני מתצל בפנייך על ההפרעה. אני יכול לומר שמה שאמרת כרגע גם נאמר לי.
ציפי ליבני
לא חשוב לי מי אומר את זה. אני יודעת איפה אני עומדת. כשקיבלתי את התפקיד התחייבתי לא לעסוק בפוליטיקה.

אני לא עוסקת בפוליטיקה ואני משמשת היום כעובד מדינה שאמור לעבוד ועובד מקצועית.

עכשיו לגבי הבהרת העובדות, הגדרתי קודם שפתחנו במקביל, יחד עם החברה, בבחירת חתמים והוצאנו מכתבים על

מנת למכור חבילות. היתה לנו מטרה ללכת לתשקיף מוקדם ככל האפשר ואילו מכירת החבילות היתה היערכות במקביל.

קיבלנו 6 הצעות והתחלנו לשמוע, לעומת עיסקה רגילה שבה יש חוזה שחתום מראש ואתה יודע מה התנאים, כאן כל

גוף נתן כיד הדימיון. עד שזה לא חתום, ברור, מוגדר ומוסדר אז אין בזה שום דבר מחייב מבחינת הגופים שנותנים את

ההצעות. ישבה ועדת מיכרזים בתחילת חודש יולי, ניתחה את ההצעות שהתקבלו, וקבעה שיש להמשיך את המשא ומתן

עם 3 הצעות, מתוך ה-6, שהיו יותר אטרקטיביות. בתחילת חודש יולי הובהר גם שאין סיטי לפרסם תשקיף בחודש

אוגוסט, מבחינת לוחות הזמנים ודרישות אחרות. היינו צריכים להיות במצב שבו ב-10.7 אנחנו כבר יכולים להגיש

תשקיף, אחרי שהדירקטוריון דן בו ואישר אותו, על מנת להעביר אותו לרשות לניירות ערך.

העיסקה נחתמה ב-13.7, ביום ראשון. דרך אגב, העיסקה נחתמח בסביבות שעה 5 אחר-הצהרים. ביום רביעי שלפניו

עדיין ניהלנו משא ומתן מול יותר מאחד, עדיין ניסינו לשפר ולקבל הצעות מאחרים. הגענו באותו שלב למסקנה שאנחנו

צריכים לקדם את העיסקה מהר, בהתאם להצעות שהיו לנו באותו זמן. הובהר לנו חד-משמעית שאנחנו צריכים "לסגור"

את זה במהירות מאחר והמהות של העיסקה מתייחסת לשווי שוק של המניה בבורסה. התחילה איזשהי עליה במניה,

חששנו שהעניין הזה יוצא החוצה, ורצינו לסגור את זה מהר כי המשמעות האחרת היתה שלא תהיה עיסקה. כמו כן אסור

לנו מבחינת המחוייבויות שלנו ליצור מצב שבו מידע שיוצא מאיתנו משנה את מחיר המניה.

ביום שישי, 11.7, ניתן לנו אישור להתקדם מבחינת מריל לינץ', מה שהם צריכים לאשר. במוצאי שבת קבענו פגישה

ברשות ואז קיבלתי טלפון שגרם לי להבין שהעניין הזה נמצא בחוץ מבחינת המידע שעומדת להיחתם עיסקה ומה הנתונים

שלה. מאחר ולפי הערכת הזמנים שלנו זה היה צריך לקחת עוד כמה ימים ומאחר שבמילא ביום חמישי נקבעה פגישה עם

שרת התקשורת ליום ראשון בשעה 12, אז התקשרתי למר משה ליאון, במוצאי שבת בסביבות 10 בלילה. את החלק שלו

הוא סיפר. ראש הממשלה קיבל ביום ראשון, כמו שרת התקשורת, את המידע ואת תיאור העיסקה, עוד לפני שהעיסקה

נחתמה ולפני שהמדינה התחייבה במשהו. רק לאחר שמבחינת שניהם הבנו שאפשר להמשיך הלאה גמרו את מה שיהיה

צריך לגמור וחתמו על העיסקה.

אני רוצה להגיד עוד משהו. העלו פה האשמות פוליטיות. ישבו עובדי מדינה כל הלילה שבץ מוצאי שבת ליום ראשון.

הם לא מקבלים בונוס על העבודה הזאת. הם עשו משהו שהם מאמינים שהוא טוב לטובת המדינה. אני רוצה למחות, זה

פשוט המקום שבו אני יכולה לעשות את זה, על ההתייחסות הלא הגונה כלפי העמדה הבאמת נפלאה שהם עשו, ועל זה

אין מחלוקת. הוצאתי את כל הקיטור. זה פשוט לא הגון, אני לא מוכנה שייעבירו את הרשות למגרש פוליטי, היא לא שם

והיא לא תהיה שם כל עוד אני שם.
שלמה כפיר
לכן שרת התקשורת לא רצתה להופיע בוועדת הכספים כשהיא הוזמנה בישיבה הראשונה? שרת התקשורת הוזמנה

לישיבה הראשונה של ועדת הכספים בנושא זה והיא לא הופיעה. בוועדת הכספים השניה היא גם הודיעה על דברים שונים

לגמרי.
ציפי ליבני
באותו שלב הדיונים מול החברות שאיתם התקשרנו דנו באפשרות חיתום על חלק, בתנאי אופציות, בנושאים שהם

פר-אקסלנס נושאים של רשות החברות והחשב הכללי, לא נושאים של מדיניות.
היו"ר אברהם יחזקאל
עכשיו, מה אנחנו עושים עם העובדים?
ציפי ליבבי
בחודש יוני נפגשנו עם הוועד. זה נכון שתמיד הוועד מצידו הגיע עם נושאים שלטעמי, והטענה הזאת גם נתקבלה

בבית-משפט, אינם קשורים להפרטה. היתה סיטואציה בחברה, שהנהלת החברה רוצה לעשות תוכנית רה-ארגון. להנהלת

החברה לא משנה לצורך התוכנית אם החזקות המדינה הן74% 66.5% 72.5% או52%. הנהלת החברה בדיעה

שצריך לעשות שינוי ארגוני.
שלמה כפיר
כתוצאה מפתיחת השוק הבינלאומי לתחרות.
ציפי ליבני
נכון, על זה אין מחלוקת, כתוצאה מפתיחת השוק לתחרות. פתיחת השוק היא בצד החברה, אין לזה משמעות לגבי

הבעלויות שיש בתוך החברה. לכן תמיד בישיבות שהיו עם החברה הובהר, לפחות על-ידי, שמבחינת העובדים יש תגמול

הפרטה, שהוא לא זכויות העובדים שעליהן אנחנו מדברים היום.
שלמה כפיר
שלא בוצע עד.היום.
ציפי ליבני
הובהר שהשאלה היא מה החברה תקבל או לא תקבל, זה במערכת היחסים בין המדינה לחברה. על-פי החלטת

הממשלה המדינה אמורה לקבוע כמה הון החברה תגייס פנימה.
שלמה כפיר
אני לא מוכן שייעוותו את האמת. ראש הממשלה המנוח נתן לנו התחייבות שאיתנות פיננסית תינתן לחברה. הבסיס

היה 1.4 מיליארד שיושקעו בחברה.
ציפי ליבני
לא, זה 3 מיליארד שכבר הוסדרו.
שלמה כפיר
אותם אנשים שניהלו משא ומתן, סמנכ"ל לכלכלה וסמנכ"ל לכספים, הודיעו שהאיתנות הפיננסית הוסדרה על בסיס

ה-1.4 מיליארד, שהיתה התחייבות לגביהם.
ציפי ליבבי
זה לא נכון, זה לא מה שהם הודיעו.
דני רוזן
אין שום קשר.
שלמה כפיר
אתה אומר שאין שום קשר אבל הם הודיעו את זה. ברמאות ובהונאה זה לא ילך. אפשר לשמר את הבלים עד שזה

יבוצע. מנכ"ל משרד התקשורת הוציא מכתב שבועיים לפני העיסקה, על דעתו ועל דעת השרה, ש- 70%מכספי ה25%-

הנותרים לדעתו...
ציפי ליבני
זה לא נכון.
שלמה כפיר
שיוציא את המכתב וניראה אותו.
דני רוזו
זה לא רלוונטי. ה-3 מיליארד משנת 1993 מתייהם לחברה שהיא בערך מהצית מחברת "מק" של היום ושההון

העצמי שלה היה בקושי 25%. היום ההון העצמי של "מק" הוא 35% לכן גם אין שום היגיון לחזור למצב הקודם

מבחינת ההפרטה.
היו"ר אברהם יחזקאל
מ-1.4 עליתם ל-3?
דני רוזן
המסגרת הפיננסית זה בכלל משהו אחר. אין לזה שום קשר ל-1.4 מיליארד. זה גם לא הוזכר אפילו ברמז באף נייר.

ההסדר הפיננסי נתן ל"בזק" סכומים מאוד יפים מפני שהמדינה חשבה שאכן "בזק" צריכה אותם. זה נועד להתמודד עם

הסיבסוד הצולב המאוד מאוד עמוק שהיה מובנה בתוך "בזק", שהבינלאומי סיבסד את המקומי.
שלמה כפיר
אבל היו שני סעיפים: איתנות פיננסית וזכויות עובדים. נאמר שזכויות עובדים ימומנו מה-1.4 מיליארד.
ציפי ליבני
היינו בבית-דין לעבודה. נשמעו הטענות האלה, שהן חוזרות על עצמן כל הזמן. נשמעו גם הטענות שלנו. בית-הדין

לעבודה הגדיר את גדר הסיכסוך, או את גדר המשא ומתן שצריך לנהל היום. מבחינת בית-הדין לעבודה גדר המשא ומתן

איננו ההפרטה אלא הוא נושא אחד - הזבויות של העובדים בתוכנית רה-ארגון של החברה. יש כאן מערכת יחסים שבין

החברה לבין עובדיה ויש את המדינה שהיא חלק עיקרי מבעלי המניות. זה היום גדר המשא ומתן שאנחנו מדברים עליו.

בכל דיון יוצא שאנחנו חוזרים אחורח ומתפרסים, אבל זה היום המשא ומתן. החברה רוצה לעבור תהליך רה-ארגון. באים

העובדים ואומרים שהם רוצים לוודא שיש כסף לחברה בדי להבטיח את זטיותיהם. מה שהוגדר בבית-הדין לעמדה זה

שהמדינה תשלם לחברה והחברה תשלם לעובדיה.

מבחינתי, כרשות החברות הממשלתיות, אם לחברה יש יכולת כספית לעשות רה-ארגון או ליצור פרישה ביחס לאיקס

עובדים, היא לא צריכה לעשות מעבר לזה.
שלמה כפיר
דובר על הסכם להבטחת הזכויות של העובדים ומצד שני על גיוס כספים מהמדינה. גברת ליבני, אתם הרי לא רוצים

להחזיר את המצב למה שהיה לפני שבוע. הרי זה ברור מאליו שאם עד סוף השבוע הזה הבעיה לא תיפתר אנחנו נחזור

למצב שהיה לפני שבוע. ראש הממשלה לקח על עצמו להסדיר את העניין הזה וכך הוא יצא בהודעה לתקשורת. האם

אתם רוצים קודם כל להרוס את המשק ואחרי זה לפתור את הבעיה? הרי אנחנו לא נפקיר את העובדים אפילו יום אחד

מעבר לזה. זה יפול על ראשכם.
ציפי ליבני
מבחינתך, אם החברה תאמר שאם אין לה כסף היא לא תפטר עובדים, זה הפקרת עובדים?
שלמה כפיר
בוודאי, כי כולנו יודעים שזה לא תענוג וזה לא מותרות. אם החברה מחליטה שהיא צריכה רה-ארגון זה דבר

שייתבצע.
ציפי ליבני
היא עוד לא החליטה. זה עוד לא עבר בדירקטוריון. לא הוחלט כמה.
שלמה כפיר
היא כן החליטה. היא כבר הודיעה שצריך לפטר עובדים.
היו"ר אברהם יחזקאל
התוכנית הוכנה וכבר יש ביקורת על ההכנה שלה. זה לא בעיה בעניין, אבל יש בעיה בתהליך.
שלמה כפיר
אני חושב שהזכות הראשונית של העובדים היא לעבוד עד גיל 65. שייתנו לי ערבות מדינה שברגע שעובד אחד

יפוטר באיזה תנאים הוא יפוטר, כמו שחתמה כאן הממשלה עם התעשייה האווירית, אז לא תהיה לי שום בעיה, שתהיה לי

ערבות מדינה. אני לא רוצה אגורה אחת שחוקה לחברה.
ציפי ליבני
מהמדינה ומכל בעלי המניות.
שלמה כפיר
אבל מי זה בעלי המניות? תסלחי לי מאוד. כאשר מכרתם את המניות האלה אתם הבטחתם את זכויות העובדים. אתם

רוצים להביא אותנו למצב שלא נאמין לכם. כמו שהיה בשקם, שאמרו ש"הבעלים התחלפו", או כמו שהיה בכיתן דימונה.

לא ניתן לכם.
היו"ר אברהם יחזקאל
אני רוצה להבהיר למה הדיון הזה מתקיים עכשיו ומה ההמשך שלו. מבחינתי הדיון תם אבל ממש לא נשלם. ממן

שהייתי חבר בוועדת הכספים אני ליוויתי את כל הכוונות של כל הצדדים. אני חושב שיש בעיה ומשבר של אי-אמון. אני

לא יודע איך זה בוועדים אחרים אבל יש לי תחושה שוועד העובדים של "בזק" בעניין של ההפרטה דווקא היה מאוד

פוזיטיבי. כלומר, הוא לא אמר שלא תהיה הפרטה אלא הוא אמר שתהיה הפרטה, כפוף למספר דברים.
ציפי ליטי
הוויכוח הוא לא על הפרטה.
היו"ר אברהם יחזקאל
התחושה שלי, גם כשהייתי חבר ועדת הכספים, שכל פעם החבריה היו רצים אחרי העבר, מפחדים בשם העתיד.

לכן אני פונה אל גברת ציפי ליבני בצורה מאוד ברורה, אני גם פונה להנהלת "מק". גברת ליבני אומרת, ובצדק,

שבסופו של דבר את ההתנגדות לעניין הזה של המשאים ומתנים אתם צריכים לסיים עם הנהלת "מק". אני חש שעושים

אבל כשזה מגיע למקורות מימון מפנים אתכם אליהם. זה נבון, כך צריך שיהיה, אבל בסופו של דבר הוא אומר שגם

הנהלת "בזק" צריכה להתדיין עם בעלי המניות.

בשבוע הבא, במהלך הפגרה, אני מתכוון להגיע ל"בזק". דיברתי על זה עם מבהלת הוועדה. אנחנו ניזום פגישה או

דיון אצלכם. אני מקווה שעד אז ההפרטה הזאת, שבוונותיה היו טובות, לא תיפגע בצימר העובדים.
ציפי ליבני
ההפרטה איבנה פוגעת. מדובר על הרה-ארגון שעשוי לפגוע.
שלמה כפיר
אבל הכספים האלה מיועדים לשמירת זכויות העובדים. למה את מיתממת?
היו"ר אברהם יחזקאל
העובדה היא שאין כסף. צריך להבטיח את הזכויות שלהם. אני רוצה שהגדירו את המקורות. ברגע שאתם לא

מגדירים את המקורות יש כאן בעיה. להנהלת "בזק" יש פה אחריות להגדיר מה הם המקורות ולעגן אווזם פעם אחת

ולתמיד. אני מצפה שעד סוף השבוע הזה יעוגנו המקורות של הכספים שמגיעים לצימר העובדים.

במקביל אני אומר עוד פעם, המונה היא שגם ועד העובדים, גם ציבור העובדים שמודע לרה-ארגון, שאומרים שהם

לא "מתים" על ההפרטה אבל שהם בכל זאת רוצים הפרטה בתנאי שהיא לא תיפגע בזכויות עובדים ובציבור עובדים. להם

גם אין את המקורות לדברים האלה.
ציפי ליבני
העיסקה עונה על כל הקריטריונים האלה.
שלמה כפיר
יש מחוייבויות בהחלטת הממשלה לממן את זכויות העובדים.
היו"ר אברהם יחזקאל
לסיכום, אני מקבל את ההבהרות של גברת ציפי ליבני שאומרות שלמרות התחושות שיש, בי ובאחרים, שלכאורה

השרים הנוגעים בדבר עלולים לחוש נפגעים מצורת המכירה, אני מקבל בהבנה ובאהדה את האמירה שלה שאין פוליטיקה

ושלא תהיה בכל תהליך ההפרטה. אני אישית יכול לומר לך שהיתה תחושה כזו, אולי בגלל המהירות, מול השרים

הנוגעים בדבר. אני אישית כאיש אופוזיציה ארצה לדאוג למעמד אותם שרים הנוגעים באותו תהליך בחברות ממשלתיות.

נכון שהחוק אומר שאין להם מעמד אמיתי אבל מהבחינה הזאת חד וחלק צריך- לשמור על הזמיות של אותם שרים

ששומרים על העובדים.

הישיבה תמה ולא נשלמה. תודה רבה לכם.

קוד המקור של הנתונים