ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 22/07/1997

הצעת חוק הפיקוח על עסקי ביטוח (תיקון מס' 7) (תובענה ייצוגית), התשנ"ז-1997

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שבי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 137

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, י"ז בתמוז התשנ"ז (22 ביולי 1997), שעה 09:00
נופחים
חברי הוועדה: אלי גולדשמידט - היו"ר
מוזמנים
חה"כ נעמי חזן

עו"ד חנה מרגליות - לשכה משפטית, משרד התעשיה והמסחר

עו"ד יואל בריס - לשכה משפטית, משרד האוצר

שי קומפל - סגן הממונה על שוק ההון והביטוח, משרד האוצר

עו"ד אלן זיסבלט - יועץ משפטי, משרד המשפטים

שמואל גולומב - מנכ"ל איגוד חברות הביטוח

. משה אברמוביץ - יו"ר ועדת משפטים וחוק, איגוד חברות הביטוח

עו"ד ראובן בכר - יועץ משפטי, איגוד חברות הביטוח

צבי קסלר - יועץ שדולה, איגוד חברות הביטוח

יצחק צרפתי - סגן נשיא לשכת סוכני הביטוח

אריאלה רבדל - מנכ"ל המועצה לצרכנות

עו"ד נעה דר- - יועצת משפטית, המועצה לצרכנות

עו"ד בתיה מילר -יועצת משפטית, הרשות להגנת הצרכן
היועצת המשפטית
אתי בנדלר
מנהלת הוועדה
לאה ורון

רשמה: אירית שלהבת
סדר היום
1. הצעת חוק הפיקוח על עסקי ביטוח (תיקון מסי 7) (תובענה ייצוגית), התשנ"ז-1997

(של חה"כ נעמי חזן).



הצעת חוק הפיקוח על עסקי ביטוח (תיקון מס' 7) (תובענה ייצוגית), התשנ"ז-1997
היו"ר אלי גולדשמידט
אני מבקש לפתוח את הישיבה. בתאריך 3.6.97 התקבלה בכנסת בקריאה ראשונה הצעת חוק הפיקוח על עסקי

ביטוח (תיקון מסי 7) (תובענה ייצוגית), התשנ"ז-1997, הצעת חוק שייזמה חברת הכנסת נעמי חזן. אני מציע, כיוון שכבר

דנו ועסקנו בחוק הזה מכל הכיוונים, שאנחנו פשוט נתחיל בקריאת החוק, נעבור סעיף, סעיף, בלי הקדמות מיותרות.

בשעה 10:30 אני צריך לפתוח ישיבה בנושא אחר ואני מאוד אשמח אם נסיים את הכנת הצעת החוק עד אז.

1. "בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א-1981, אחרי פרק ה' יבוא:

פרק ה1י: תובענה ייצוגית

62א - תובענה יצוגית

"(א) אדם, המועצה הישראלית לצרכנות או ארגון צרכנים אחר שאישר שר המשפטים לפי סעיף 31(ג) לחוק הגנת

הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן - התובע), רשאי לתבוע בשם קבוצת אנשים בשל כל עילה אשר בשלה יכול התובע

לתבוע בשמו ונגד כל נתבע אשר התובע רשאי לתבוע בשמו על פי סעיפים 38 ו-39 וכן על פי פרק הי (להלן - תובענה

ייצוגית)."

לא הבנתי את המשפט הזה.
אתי בנדלר
זה אחד המשפטים היותר מסובכים שנכנסו לחקיקה וכבר התרעמתי עליו לא פעם. אבל מאחר והוא מופיע בנוסח הזה

בכל הפרקים שמדברים על תובענות ייצוגיות, הגענו למסקנה שלא מן הראוי לשנות אותו.
אלן זיסבלט
המשמעות היא שאם אני בתור יחיד יכול לתבוע, אז אני יכול גם לנהל תובענה ייצוגית בשם הקבוצה נגד נתבע.
היו"ר אלי גולדשמידט
כלומר יש פה שני מסלולים. מסלול אחד שאני יכול לתבוע בשם קבוצת אנשים, בשל עילה אשר אני יכול לתבוע

מכוחה; והמסלול השני - שאני יכול לתבוע נגד כל נתבע אשר אני רשאי לתבוע בשמי.
אתי בנדלר
אם היית יכול לתבוע בשמך אז אתה יכול גם לתבוע בשם קבוצה.
ראובן בכר
אנחנו מבקשים שבמקום המילים "על פי סעיפים 38 ו-39" ייאמר "על קיום הוראות סעיפים 38 ו-39". אני חושב

שיש איזשהו קונצנזוס, שנקודת המוצא היתה, שהחוק הזה לא נועד להחליף את התביעות על אירועים ביטוחיים. יחד עם

זה, משרד המשפטים בישיבה הקודמת הוסיף לבקשתו את סעיפים 38 ו-39, כי אכן רצינו לאפשר להגיש תביעה ייצוגית

במיקרה שההוראות האלה לא מקויימות. 1

סעיף 38 הוא הסעיף שבו יש את פוליסות הביטוח התקניות. אם ייאמר "על פי" יכולה להיות גם פרשנות על

הפוליסות הללו שהחוק הזה חל גם על אירועים ביטוחיים. כדי להסיר את הספק הזה הצענו לתקן את זה, במקום "על-פי"

שייאמר "על קיום הוראות סעיפים 38 ו-39". אז גם המשפט יותר מובן. או לומר: "בשל קיום הוראות...".
שי קומפל
סעיף 38 הוא הסעיף שמחייב את חברות הביטוח להוציא פוליסות ביטוח תקניות. סעיף 39 הוא הסעיף שמחייב את

חברות הביטוח להכניס את הפוליסות ל... וקובע את גודל האותיות.
נעמי חזו
אני לא מבינה מה רע בזה. אלה סעיפים שאין בהם שום תוכן של כפייה ולכן "על פי" זה נכון.
שי קומפל
זה לא מדוייק. סעיף 38 מדבר על הפוליסה התיקנית. הסיבה לתובענה הייצוגית הוא חשש לחריגה מהפוליסה. אם לא

קיימתי את הוראות הפוליסה התיקנית מקובל עלי שתהיה תביעהה ייצוגית. אבל אם כתוב "על פי" אפשר לפרש את זה כך

שגם אם קיימתי את הוראות הפוליסה התיקנית אבל יש אירוע ביטוחי אז ניתן לתבוע בתביעה ייצוגית. אני חושב שזה

אירוע מאוד לא סביר.
ראובן בכר
הוסיפו את שני הסעיפים האלה בפעם שעברה. אנחנו לא חושבים שמישהו התכוון להרחיב את זה.
היו"ר אלי גולדשמידט
"בשל הפרת הוראה מהוראות סעיפים..."
אתי בנדלר
אומר מר יואל בריס שהוא חושב שסעיף 38 זה לא עניין של ד;פרה.
יואל בריס
סעיף 38 זה לא עניין של הפרה אלא זה אי קיום. אין פה הוראה שמחייבת לפוליסה התיקנית. היא רק אומרת

שמבחינת תקנת הציבור הפוליסות צריכות לתאום את הפוליסה התיקנית.
נעמי חזן
וזה "על פי", בעברית פשוטה.
היו"ר' אלי גולדשמידט
אני רוצה להבין, עו"ד בכר, ממה אתה חושש אם זה ישאר בניסוח הקיים?
ראובן בכר
אני אנסה להסביר את עצמי. ברור לי שאם עשיתי פוליסה לא תיקנית אפשר יהיה להגיש נגדי תובענה ייצוגית, זה

מקובל עלי, המילה "על-פי" יכולה להתפרש קצת יותר רחב מזה, שאם יש הפרה של הוראה מהוראות הפוליסה התיקנית,

שהיא אירוע ביטוחי, גם אז יוכלו לתבוע תביעה ייצוגית. לא היתה כוונה להרחיב את החוק גם לאירועים ביטוחיים.

לדוגמא, יש חברת ביטוח שאכן עשתה פוליסת רכב תיקנית, או פוליסת דירה תיקנית, ומבחינה זאת קיימה את הוראת

סעיף 38. עכשיו קרה אירוע ביטוחי ואדם טוען שלפי הפוליסה התיקנית מגיע לו דבר פלוני מפני שקרה האירוע הביטוחי.

לדעתי זה לא נושא לתביעה ייצוגית.
אתי בנדלר
האם עילת התביעה זה סעיף 38?
ראובן ככר
אני לא חושב שעילת התביעה היא סעיף 38 אבל המילה "על-פי" יבולה להגיד שזה על-פי סעיף 38. אני מסבים איתך

שזאת לא הפרשנות הפשוטה של הסעיף הזה.
אתי כנדלר
זה ממש עיקום של הנוסח, להערכתי.
היו"ר אלי גולדשמידט
אני מבין שמוסבם שהתביעה הייצוגית איננה חלה על נושא של אירועים ביטוחיים.
אריאלה רבדל
אנחנו לא מבינים שזה מוסבם בשום צורה שהיא. למה זה מוסבם? אני גם לא חושבת שחברת הבנסת נעמי חזן,

שהציעה את החוק, חושבת שזה מוסכם, שעל אירועים ביטוחיים לא חלה תובענה ייצוגית. אם אירוע ביטוחי חל על יותר

מאשר מבוטח אחד, על ציבור רחב של מבוטחים, ורואים בזה התנהגות חוזרת ונשנית של חברת הביטוח, אז זה בדיוק

הסיבה לתובענה ייצוגית, אין סיבה אחרת.
היו"ר אלי גולדשמידט
אם אירע, חס וחלילה, איזשהו אסון - בעצם לא אסון, כי באסון אז כל אחד מגיש תביעה - אבל אירוע ביטוחי רב

משתתפים, בבית-מלון או באיצטדיון, שיש בו מאות תובעים פוטנציאליים. האם אתה חושב שאז תובע אחד לא יבול

להגיש תובענה ייצוגית?
ראובן בכר
אני חושב שלא היתה כוונה שבמקרה כזה תוגש תובענה ייצוגית.
היו"ר אלי גולדשמידט
יש לי פה הזדמנות קלאסית לשאול מה כוונת המחוקק באופן אישי.
נעמי חזן
אני מאוד חוששת שאם נלך בקצב הזה אנחנו נחזור לקריאה הטרומית.

אנחנו החלטנו להחיל את זה על פרק הי בתוספת הסעיפים האלה בכוונה תחילה. יש פה בעיה שהפיקוח עוסק בעצם

בתביעות, מטבע הדברים, ועל כן אנחנו רוצים לעשות הפרדה בין התחולה של תביעות ייצוגיות לבין תביעה ספציפית

שהיא אישית, וזה נכון וזה הגיוני. מה שעושה עכשיו עו"ד בכר, עם בל הכבוד - כי הסעיפים האלה הם סעיפים טכניים -

זה לנסות לבדוק שבכל מקום לא תהיה, אפילו בדמיון הבי פרוע, אפשרות לתביעה ייצוגית. אני לא רוצה לאפשר לו את

זה. אני מציעה להשאיר את הסעיף כפי שהוא. זה נכון, זה בעברית פשוטה. זה החלק היחידי של המשפט שאפשר להבין.
יואל בריס
התבקשנו על-ידכם בקריאה הטרומית להכין נייר לגבי החלפת שני הסעיפים האלה (38 ו-39). הבנו את הנייר הזה.

לגבי סעיף 39 יש לנו דיעה ברורה שטוב וראוי שהוא יהיה בפנים. לגבי סעיף 38 פרסנו במיסמך את השיקולים. אני

אסביר אותם בקצרה. השאלה היחידה לגבי סעיף 38 היא החשש שתהיה בעיה בהגדרת הקבוצה. בסיפא של הסעיף יש

הוראה שאומרת שסטייה מהפוליסה התיקנית תהיה בטלה, אלא אם בן היא לטובת המבוטח. החשש שלנו פה הוא בדיוק

מהדבר הזה. מצד שני אנו חוששים שתהיה בעיה של הגדרת "טובת המבוטח". תבוא הקבוצה - וזה חל על כל חברי

הקבוצה, בלי להתייחס פרטנית לכל אחד ואחד, כי אחרת זו לא היתה תובענה ייצוגית - ואני לא בטוח שלא יכול ליפול

מישהו בשולי הדרך שבעצם החריגה הזאת היא לטובתו אבל היא בוטלה בגלל שבית-המשפט פסק פסיקה כללית שהיא

לטובת רוב המבוטחים אך לא לטובתו הוא. ברור שפוליסה תיקנית נועדה בנושא של הגנת צרכן, ובחלק גדול מהמיקרים



החריגה מהפוליסה התיקנית, שנעשתה על-ידי חברת הביטוח, נעשתה כדי לאפשר פגיעה בצרכן. זה לגבי הספק, שהבאנו

ביתר פירוט במיסמך.
ראובן בכר
גם בלי לדעת את הדברים שמשרד האוצר אומר, באופן עצמאי חשבנו אותו דבר. אנחנו לא מנסים להפיק פה איזשהם

יתרונות. הסעיפים האלה נכנסו בישיבה הקודמת ואני חושב ש"על-פי" יכול להתפרש בצורה מסוכנת. מקובל עלי קיום

הוראות סעיפים האלה, שאם ההוראות של סעיפים 38 ו-39 לא קויימו תהיה תביעה ייצוגית. אנחנו לא מנסים לעשות פה

מחטף אבל יש פה איזשהו מילכוד שצריך לחשוב עליו.
שי קומפל
השימוש בסעיף 38 היום הוא בשתי פוליסות עיקריות, שהם ביטוחי פרט, בנושא של ביטוח רכב תיקני ובנושא של

ביטוחי דירות פרטיות. אנחנו התנגדנו בישיבה הקודמת להחלת הסעיפים האלה. לאחר מכן עשינו חשיבה נוספת. אני רוצה

להעלות איזשהי התלבטות שקיימת אצלנו כרגע באגף בנושא הזה, בצד הכלכלי.

היום בנושא של פוליסה תיקנית אנחנו קבענו איזשהו בסיס לכיסוי מסויים למבוטח, שאנחנו לא מרשים לחברות

הביטוח לסטות ממנו. כלומר, החוק קובע סל מסויים של כיסוי, שלחברות הביטוח אין שום אפשרות לצאת ממנו.
בתיה מילר
זה לטובת המבוטח.
שי קומפל
יכול להיות מצב שזה גם לא לטובת המבוטח. אני אתן לך דוגמא. למשל בביטוח רכב זה כולל גם גניבה וגם תאונה.

יכול להיות מצב שייבוא מבוטח וייגיד שהוא נועל את הרכב שלו במוסך עם 30,000 בריחים והוא לא צריך ביטוח כנגד

גניבה, רק כנגד תאונה. ואז בהחלט הוא יוכל לקבל פרמיה זולה יותר.
אריאלה רבדל
תראה לנו אדם כזה? תציג בפנינו את האזרח הזה במדינת ישראל היום. אין חברת ביטוח שמתירה דבר כזה.
שי קומפל
מדוע? כי הן מחוייבות בחוק בגלל הפוליסה התיקנית. אני לא מעלה פה דברים שהם בעלמא. הנושא הזה נבדק על-ידי

האגף, בעבודה ממצה לבדיקת התחרות שעשה מר דוד בועז. התקיים לפני כמה ימים כנס בנושא הזה והשתתפו בו גם

חברות הביטוח לצורך קבלת הערות על הדו"ח עצמו. אחד מהדברים שהועלו בדו"ח להגברת התחרות הוא בדיוק זה,

ליצור מרכיבים חלקיים בפוליסה התיקנית. אחת הטענות שהיו בדו"ח הוא שהפוליסה התיקנית לפעמים מגבילה תחרות,

מגבילה אפשרות לשיפור לטובת הצרכן.

יש בעיה כרגע, שאם למשל מחר חברת ביטוח תחליט, באישור המפקח, או בעקבות תיקון הנושא של הפוליסה

התיקנית, לאפשר לבצע חלקי פוליסה תיקנית, למשל רק כנגד תאונות, כיום זאת עילה לתובענה ייצוגית.
היו"ר אלי גולדשמידט
אז תיקבע בתקנות שאפשר לעשות את זה. אני לא מבין את הבעיה. הרי זה בשליטה שלך.
. שי קומפל
אני לא בטוח כיצד יתייחס בית המשפט, אם יהיו למשל 3 פוליסות תיקניות. לפי מה הוא יקבע? לפי הפוליסה הרחבה

יותר או לפי הפוליסה הצרה יותר? יש כאן בעיה. אני מעלה פה סוגייה למחשבה. אנחנו כרגע לא גיבשנו עמדה. לא ברור

לגבי איזה פוליסה תיקנית בית המשפט יתייחס.
אריאלה רבדל
לפי הפוליסה שהתובע מציג אותה. מר קומפל, מה שאתה עושה בכלל לא ברור לי. אם אני באה לתבוע בבית-משפט,

האם אני אתבע על סמך החוזה שלך? אני אתבע על סמך ההוזה שלי. אם החוזה שלי עם חברת הביטוח הוא על-פי חוזה

תיקני איקס, וויי או זד, לפי זה אני אתבע ולפי זה בית המשפט ישקול וייבדוק.
היו"ר אלי גולדשמידט
הצבעה על סעיף 62א(א)

בעד - 2

אין מתנגדים .

הסעיף נתקבל

"(ב) מקום שעילת התובענה היא נזק, די בכך שהתובע יראה כי נגרם לו נזק."
ראובן בכר
יש לי הערה, וזאת הערה אחרונה שלי בשלב זה. פה הוסכם בישיבה הקודמת שייאמר "מקום שעילת התובענה על-פי

סעיף זה (סעיף 62א) היא נזק", או "עילת התובענה כאמור היא נזק".
היו"ר אלי גולדשמידט
הוא רוצה הבהרה. לכולנו ברור שזה במסגרת סעיף 62א. נוסיף את ההבהרה הזאת.

הצבעה על סעיף 62א(ב)

בעד-2

אין מתנגדים

הסעיף נתקבל
אתי בנדלר
אני לא וצה להכניס מילים לחוק בלי שאני אבין את המשמעות של זה ומה הסיבה שהוא תובע להכניס את המילים

האלה.
ראובן בכר
הסברתי את זה בפעם הקודמת ואני אחזור. אנחנו מבקשים להבהיר שלא כל עילת תביעה של נזק מצמיחה עילת

תביעה ייצוגית.
אתי בנדלר
אבל הסעיף הזה לא מצמיח עילת תביעה. הסעיף הקודם, הוא שנותן את עילת התביעה.
היו"ר אלי גולדשמידט
הוא רוצה שמקום שעילת התביעה לפי סעיף קטן (א).
נעה דר
אבל סעיף 62א הוא לא סעיף עילות.
הנה מרגליות
אבל סעיף קטן (ב) הוא במסגרת סעיף 62א, זה חלק מהסעיף העיקרי.
היו"ר אלי גולדשמידט
אני סיימתי את הדיון בסעיף הזה. אני לא אכריע בדבר הניסוח, את זה אני משאיר ליועצת המשפטית של הוועדה.

הרעיון הכללית הוא שיהיה ברור בסעיף שמדובר בעילה מכוח סעיף קטן (א). אני משאיר את זה לכם להחליט איך לנסח

את זה.

"(ג) פסק דין בתובענה ייצוגית יהווה מעשה בית דין לגבי כל הנמנים עם הקבוצה, בכפוף להוראות סעיף 62ג(ב)."

הצבעה על סעיף 62א(ג)

בעד - 2

אין מתנגדים

הסעיף נתקבל

הצבעה על סעיף 62א. סעיפים קטנים (א). (ג) ו-(ג)

בעד - 2

אין מתנגדים

הסעיף נתקבל

62ב - אישור בית המשפט

"הגשת תובענה ייצוגית טעונה אישור בית המשפט, והוא לא יאשרה אלא אם כן שוכנע שנתקיימו התנאים האלה:

(1) גודלה של הקבוצה מצדיק הגשת התובענה כתובענה ייצוגית;

(2) קיימת אפשרות סבירה ששאלות מהותיות של עובדה ומשפט המשותפות לקבוצה יוכרעו בתובענה הייצוגית

לטובת הקבוצה;

(3) הגשת התובענה הייצוגית היא דרך עדיפה על הגשת תביעות אישיות, מוצדקת והוגנת להכרעה במחלוקת

בנסיבות הענין;

(4) קיים יסוד סביר להניח כי התובע מייצג בדרך הולמת את עניינם של כל הנמנים עם הקבוצה."
יואל בריס
אנחנו לא רוצים לגעת בסעיף הקיים, לא להוסיף עליו אלא רק להעתיק. אני חושב שאפשר להתעכב על הנקודה

הזאת כי לדעתי היא גם הנקודה האחרונה לדיון. אני רוצה להוסיף כאן את האפשרות של בית-המשפט לשקול את השיקול

היציבותי, בדומה למה שקיים ב...
היו"ר אלי גולדשמידט
אנחנו שמענו את הערותיך בישיבות הקודמות לגבי שאלת היציבות של שוק הביטוח.
יואל בריס
אני רוצה להדגיש, אולי נתחיל מהמובן מאליו, שההגנה על היציבות של חברות הביטוח, כמו ההגנה על יציבות

הבנקים, יש להם רק כיוון אחד: זה נושא צרכני פרופר. גם הצורה שבה נוסחה ההצעה של דו"ח ועדת גולדשטיין לסעיף

הזה, ועוד יותר מזה, ההצעה כפי שהתקבלה בחוק הבנקאות, מדברים על שיקול הדעת ועל המאזן. כלומר, גם אם



בית-המשפט יחשוב שעצם הגשת התובענה הייצוגית, עוד לפני שתתברר, תיגרום לקריסת חברת הביטוח או הבנק, הוא

רשאי לאשר אותו. הוא גם רשאי לא לאשר אותו.
היו"ר אלי גולדשמידט
באופן פורמלי אנחנו מקיימים את הדיון מחדש אבל אנחנו כבר קיימנו את הדיון הזה וחברי הכנסת הביעו את דעתם

בעניין הזה, שאנחנו לא חושבים שצריך להוסיף - אני מדבר מזכרוני גם לגבי עמדתה של היוזמת, חברת הכנסת נעמי חזן.

אני בדיעה שאם הסעיף הזה יוכנס הוא ירוקן מתוכן את כל נושא התובענה הייצוגית. טרם שהשופטים יאשרו את העניין

הזה תרעדנה ידיהם, שמא אחר-כך יגידו שהם אחראים על קריסה של חברת ביטוח. אני חושב שזאת איננה גישה נכונה.
נעמי הזן
יש פה 4 מיבהנים מצטברים וההצטברות של המיבחנים האלה היא כל-כך חזקה שהיא מספקת על מנת להכריע.

במסגרת אחד מהמיבחנים אפשר לשקול גם את השיקול הזה. דבר שני, ברגע שמוסיפים קריטריון, שלבית-המשפט, עם

כל הכבוד, אין לו את הכלים להפעיל אותו, אז זה יוצר בעיות שאני לא רוצה להיכנס אליהן.
יואל בריס
בכל זאת משפט אחד להשלמה. אם הסעיף לא היה קיים אז אולי עו"ד בכר היה צודק כי אז כולם היו מנסים למצוא

פה איזה אילן להיתלות בו. אבל הסעיף קיים בחוק הבנקאות, שהוא חוק טרי.
היו"ר אלי גולדשמידט
זו סיבה טובה להגיש הצעה מתוקנת לסעיף.
יואל בריס
באיזשהו שלב יצטרכו לשבת ולעשות ישור קו על כל התובענות הייצוגיות כי הניסוחים הלא אחידים האלה הם כבר

באמת בלתי אפשריים. הממשלה תמכה בנושא הזה בשעתו בהנחה, וכך גם הובטח, שזה הולך להיות בנוסח זהה לנוסח

בחוק הבנקאות. לכן אני חושב שצריך להבין שהסעיף הזה הוא היוני וחיובי.
נעמי חזן
הסעיף הזה הוכנס בחוק הבנקאות בשלבי חקיקה מאוד מתקדמים, לאחר שהיה איום אמיתי שהחוק לא יעבור לולא

תתקבל התוספת הזאת. אני מוחה שאתה משתמש בזה עכשיו כתקדים.
היו"ר אלי גולדשמידט
הצכעה על סעיף 62ב

בעד-2

אין מתנגדים

הסעיף התקבל
אתי בנדלר
אני מבקשת להעביר אלי עד מחר הסתייגות חתומה על-ידי שר האוצר, או על-ידי הממונה על התקציבים.
היו"ר אלי גולדשמידט
יי

62ג - הגדרת הקבוצה

"(א) אישר בית המשפט את הגשת התובענה כתובענה ייצוגית, יגדיר את הקבוצה שבשמה תוגש התובענה, ויורה על

אופן פרסום החלטתו.



(ב) יראו כל מי שנמנה עם הקבוצה שהגדיר בית המשפט כמי שהסכים להגשת התובענה כתובענה ייצוגית, אלא אם

כן הודיע לבית המשפט על רצונו שלא להימנות עם הקבוצה, וזאת תוך ארבעים וחמישה ימים מיום פרסומה של החלטת

בית המשפט; בית המשפט רשאי, לפי בקשה של אדם פלוני, להאריך לגביו את התקופה האמורה, אם ראה טעם מיוחד

לכך."

הצבעה על מעירי 62ג

בעד-2

אין מתנגדים

הסעיף נתקבל

762 - הס7ר או פשרה

"תובע לא יסתלק מתובענה ייצוגית, ולא יעשה הסדר או פשרה עם נתבע, אלא באישור בית המשפט.

הצבעה על סעיף 62ד

בעד-2

אין מתנגדים

הסעיף נתקבל

62ה - תקנות

"(א) שר המשפטים יקבע סדרי דין לענין הגשת תובענה ייצוגית וניהולה, והוא רשאי לקבוע דרכים לשמיעת עמדתם

של היועץ המשפטי לממשלה ושל המפקח.

(ב) שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות בדבר דרכי הוכחת הנזק שנגרם לכל אחד מהנמנים עם הקבוצה."
אריאלה רבדל
הייתי מבקשת בסעיף 62ה(א) להוסיף את ארגוני הצרכנים.
נעמי חזו
יש לך את זה בסעיף הראשון של הצעת החוק.
היו"ר אלי גולדשמידט
גברת רבדל מדברת על מצב שלא ארגוני הצרכנים תבעו אלא מישהו אחר תבע והם רוצים להצטרף לתביעה.
אריאלה רבדל
הרבה פעמים צרכנים מבקשים מאיתנו להצטרף, אחרי שהם כבר הגישו תביעה. התהליך הזה מוכר, גם בית הדין

לחוזים אחידים מפנה אלינו עותק מהבקשה, כמו שמפנים ליועץ המשפטי לממשלה, גם אם זה של גורם שלישי, כדי

שניבדוק ונייצג את עמדת הצרכנים. יתכן שהרבה מאוד צרכנים לא מודעים ליכולת שלנו לסייע להם ולמעמד שיש לנו

בחוק, שנותן להם תוספת כוח. העברת הדבר הזה אלינו או לרשות להגנת הצרכן, לארגוני צרכנים, תוכל לסייע לצרכנים

בהתמודדות שלהם.
היו"ר אלי גולדשמידט
אבל זה לא מה שהסעיף אומר. הסעיף אומר שייקבעו תקנות להסדיר את הנושא של שמיעת עמדתם.
אריאלה רבדל
זה בדיוק מה שנאמר בחוק לחוזים אחידים, שמנחה להודיע ליועץ המשפטי, לממשלה וגם לנו.
אלו זיסבלט
אני חושב שבתיקים שמתאימים להשתתפות של המועצה הצרכנות או של כל גורם אחר אז אפשר לבקש להצטרף.

בית-המשפט כמובן תמיד רשאי לצרף כל גורם, אם הוא מעוניין בכך.
אריאלה רבדל
אנחנו לא יכולים לדעת תמיד.
אלו זיסבלט
אז את כבר מדברת על סעיף 62ו.
היו"ר אלי גולדשמידט
62ו - הודעה

"תובע המגיש תובענה יצוגית יודיע על כך בכתב ליועץ המשפטי לממשלה ולמפקח."

אולי נוסיף שבית-המשפט יעביר עותק מההודעה לארגוני הצרכנים?
אתי בנדלר
אני לא בטוחה שיש מקום להוסיף את זה בסעיף 62ו, משום שסעיף 62ו הוא השלמה לסעיף 62ה. כיוון שאומרים

. שבעניינים אלה, של הפיקוח על עסקי הביטוח, יש מעמד מיוחד, הן למפקח על עסקי הביטוח וכמובן ליועץ המשפטי

לממשלה, ורוצים להסדיר אפשרות לשמיעת עמדתם של ארגוני הצרכנים, בא סעיף 62ו ואומר שחייבים להעביר להם

העתק כדי שהם יידעו בכלל על עצם הגשת התובענה. אבל אם לא נותנים מעמד מיוחד לארגוני הצרכנים אז מה טעם

בהעברת הודעה על כך? השאלה היא האם בנושא של תובענות ייצוגיות באמת מן הראוי לתת לארגוני הצרכנים מעמד

מיוחד? זה דבר שאני מאוד אוהבת לתת בחוקים אחרים אבל במאטריה הזאת, זה נתון בספק.
אריאלה רבדל
לדעתי כל כולה של תובענה ייצוגית באה מעניין של הצרכנים. אם את לא נותנת לארגון שמייצג צרכנים...
אתי בנדלר
אני רוצה להזכיר שלא מדובר כאן על תובענה של פרט שנזקק לעזרה של ארגוני הצרכנים ואף לא על תובענה של

מספר פרטים שחברו יחד להגיש תובענה משותפת. מדובר כאן על תובענה יצוגית שבה אני חושבת שבמאה אחוזים של

המיקרים מיוצג התובע על-ידי עורך-דין, שכפי שאנחנו ניראה בהמשך אפילו שברו נקבע על-ידי בית-המשפט. בדרך כלל

אלה תובענות עם הד ציבורי מאוד גדול. במאטריה הזאת ספק אם יש מקום להעניק את המעמד המיוחד. אנחנו דיברנו על

אחידות החקיקה. הנושא של התובענות הייצוגיות מוסדר היום ב-5 או 6 חוקים. אחד מהם הוא חוק הגנת הצרכן ואפילו

שם לא ניתן מעמד מיוחד לארגוני הצרכנים. צריכים גם את הנושא הזה לשקול.
היו"ר אלי גולדשמידט
אני רוצה להבהיר את דעתי. אני מוצא עצמי חולק על היועצת המשפטית של הוועדה. אני חושב שהחוק הזה מקנה

בסעיף הראשון שלו את המעמד המיוחד של ארגוני הצרכנים. גם אם יש תקדים בחוק אחר, אין זה אומר שאם בחוק ההוא

צריך לשקול את הנושא של היציבות אז אנחנו צריכים את הסעיף הזה גם כאן. אני רוצה לשקול את הדבר לגופו של עניין.

לדעתי ישנם הרבה מצבים שבהם הגופים הסטטוטוריים שעוסקים בצרכנות, או הגופים שייקבע שר המשפטים לעניין זה,

כשהם יודעים על הנושא הם יכולים מאוד לסייע לתובע. הם יבולים לעזור לו בהמצאת ראיות ובבדיקת תקדימים, הם



מרכזים אצלם את כל החומר. הם לא יכולים לדעת על כל תובענה שמוגשת כי הם לא מסוגלים לעקוב אהרי זה, במיוחד

אחרי שהנושא הזה יכנס לאיזשהי רוטינה. לכן אני לא רואה שום בעיה, נוכח הסעיף הראשון של החוק, שנותן להם מעמד

מיוחד כתובע, לאפשר להם גם לקבל הודעה. אני גם לא רואה מהי ההכבדה הגדולה. כל מה שמבקשת פה המועצה

לצרכנות זה לאפשר להם לדעת על זה. זו דרישה לגיטימית.

אני מציע שלא נקבע פה את חובת ההודעה אלא נאמר ששר המשפטים רשאי
אתי בנדלר
השאלה אם צריך להטיל חובה על התובע לשלוח להם היעתק. הרי הוא תמיד יכול להסתייע בהם.
היו"ר אלי גולדשמידט
אני מציע בסעיף 62ה(א): "שר המשפטים יקבע ... והוא רשאי לקבוע דרכים לשמיעת עמדתם של היועץ המשפטי

לממשלה ושל המפקח" - "וכן לשמיעת עמדתם של ארגוני הצרכנים, כמשמעותם בסעיף ..., וזאת יחד עם שר התעשיה

והמסחר". את התקנות בדבר שמיעת עמדתם של ארגוני הצרכנים אולי צריך לעשות יחד עם שר התעשיה והמסחר, שהוא

הממונה על המועצה הישראלית לצרכנות.
נעמי חזן
תרשה לי לחלוק על שניכם. אני לא אוהבת את התוספת בסעיף 62ה מהסיבה הפשוטה שזה נותן מעמד משפטי

מסויים, שעוד לא נקבע בחוקים אחרים, לארגוני הצרכנות. אף על פי שצריך אולי לשקול לתת להם מעמד משפטי כזה,

ואז צריך לעשות את התיקון בכל החקיקה. הבעיה שהועלתה פה היא בעיה של יידוע ולא של מעמד, לכן אני חושבת

שהמקום הנכון להוסיף את זה הוא בסעיף 62ו. בסעיף 62ו אני מציעה לכתוב: "תובע המגיש תובענה ייצוגית יודיע על כך

בכתב ליועץ המשפטי לממשלה, למפקח ולמועצה הישראלית לצרכנות או לארגון צרכנים אחר".
אתי בנדלר
אבל יש מספר ארגוני צרכנים.
היו"ר אלי גולדשמידט
לכן רציתי ששר המשפטים ייקבע תקנות בעניין הזה. מה יקרה אם הוא לא יעביר לכולם? הבעיה היא טכנית. לכן אני

מציע לקבוע את זה בתקנות.
אריאלה רבדל
אני מסכימה שצריך לתקן את התיקון הזה לאורך כל החקיקה, בחוקים שבהם יש מעמד לארגוני הצרכנים.
היו"ר אלי גולדשמידט
אני מציע שבסעיף 62ה(א) תתווסף פיסקה האומרת, קודם כל, ששר המשפטים רשאי. או, במחשבה שניה, צריך
להוסיף את הסיפא הזו
"רשאי שר המשפטים, בהסכמת שר התעשיה והמסחר". נשאיר את הניסוח ליועצת המשפטית. אני

קורא את סעיף 62ו רבתי: "תובע המגיש תובענה ייצוגית יודיע על בך בכתב ליועץ המשפטי לממשלה ולמפקח".

אנחנו מאשרים את סעיף 62ה רבתי, על שני סעיפיו הקטנים, ואת סעיף 62ו רבתי. אנחנו מבקשים מהיועצת

המשפטית של הוועדה להוסיף בסעיף 62ה(א) סיפא שמאפשרת לשר המשפטים, יחד עם שר התעשיה והמסחר, לעשות

את אותו דבר שעושים לגבי היועץ המשפטי ולגבי המפקח.

i
אתי בנדלר
מה זאת אומרת אותו דבר? סדרי דין לעניין הגשת תובענה, בוודאי שלא.
היו"ר אלי גולדשמידט
"והוא רשאי לקבוע דרכים לשמיעת עמדתם של היועץ המשפטי לממשלה ושל המפקח; ויחד עם שר התעשיה

והמסחר - דרכים לשמיעת עמדתם של ארגוני הצרכנות, כמפורט כסעיף 62א רכתי".
אתי בנדלר
"ואף יצטרך לקבוע לעניין כל ארגוני הצרכנים". בכל תובענה ייצוגית יצטרכו להיות מיוצגים כל ארגוני הצרכנות וזה

רק יסרבל את ניהול התביעה.
היו"ר אלי גולדשמידט
אני מציע שזה לא יהיה כל ארגוני הצרכנות. אני מציע שזה יהיה רק המועצה הישראלית לצרכנות.
אריאלה רבדל
יש בסך הכל שני ארגוני צרכנות שקיבלו מעמד בחוק, הרשות להגנת הצרגן והמועצה לצרכנות.
היו"ר אלי גולדשמידט
אנחנו נחזור לנושא הזה עוד מעט. אישרנו את סעיפים 62ה, 62ו. אנחנו עדיין משאירים פתוח את השאלה בעניין יצוג

לארגוני הצרכנים. אני לא רוצה להיתקע עד שעה 10:30 על השאלה הזאת, על אף שהיא חשובה.

62ז - פטור מאגרה

"הגשת תובענה ייצוגית תהיה פטורה מתשלום אגרת בית המשפט."
נעמי חזו
אני קיבלתי כמה תלונות, שכאשר מגישים ערעור - למשל לבית-המשפט העליון - על הכרה בתביעה כתביעה ייצוגית

אז אין פטור מאגרה. זו פשוט טעות.
היו"ר אלי גולדשמידט
ברגע שהוא לא הצליח לעבור את הסף של בית-המשפט לכאורה הוא לא זכאי להגיש תובענה יצוגית. הוא יכול

לערער על ההחלטה אבל לכאורה הוא לא זכאי. אם הוא מערער אז יש אולי איזשהו סף שהוא צריך לעבור. על פי מה

נקבעת אגרת הערעור?
ראובן בכר
אני מופתע לשמוע את זה כאן. אני לא בדקתי את הנושא אבל נדמה לי שאגרת ערעור היא חצי מהאגרה בערכאה

הראשונה ולכן אם האגרה בערכאה הראשונה היא אפס, חצי מאפס זה אפס. יכול להיות שאתם מדברים על בקשות דרך

המועצה או בקשות ספציפיות שהוגשו כאן ואז העלות היא קטנה. אגרת ערעור היא חצי מהאגרה בערכאה הראשונה.
נעמי חזן
אבל יש פטור מאגרה בערכאה הראשונה. עם הגשת התביעה נדרשה התובעת הייצוגית לשלם אגרת ערעור

לבית-המשפט בסך 1906 שקלים, קרי סכום המגיע ל-150% מסכום התביעה הפרטית או 300% מהמסכום שבאמת איט

שנוי במחלוקת. משום שבתביעה ייצוגית מדובר בעצם בסכומים מאוד קטנים, שהם מצטברים, אז...
היו"ר אלי גולדשמידט
את מציעה שייכתב "הגשת תובענה יצוגית, לרבות ערעור על דחיית הגשת התובענה"?
יואל בריס
ואם הברת הביטוח או הנתבע מערער, אן הוא גם לא צריך לשלם את האגרה?
אתי בנדלר
יש לי שוב בעיה עם הנושא של האחידות. אני מבינה את הבעיה, אני רק לא רואה איך אבחנו יכולים - רק בנושא הזה

- לקבוע פטור מאגרה. מה גם שנדמה לי שבמקרה כזה צריך לשמוע את מנהלי בתי-המשפט.
נעמי חזו
חלק מהקריירה הפוליטית שלי היא תיקונים בענייני תובענות ייצוגיות. אני אגיש הצעת חוק כללית בעניין הזה.
אלן זיסבלט
אני מוכן להתחייב לבדוק את הסוגייה הזאת לגבי כל ההסדרים.
היו"ר אלי גולדשמידט
אומרת לי גברת בנדלר, ובצדק, שאם אנחנו משנים את העניין הזה צריך להזמין את מנהלי בתי-המשפט ואז

המשמעות היא שתתקיים ישיבה נוספת. אני מציע, גם נוכח ההערה של עו"ד בכר - שכניראה שאפס לחלק לשתיים זה

אפס - שנשאיר את זה כך. אם יהיה צורך לעשות איזשהי רביזיה בכל העניין הזה אז יש התחייבות של משרד המשפטים.

סעיף 62ז התקבל.

62ח - שכר טרחה של עורך דין

"שכר הטרחה של עורך הדין שייצג את התובע בתובענה ייצוגית יהיה טעון אישורו של בית המשפט."
אתי בנדלר
אני מבקשת להעיר שבדיון של הוועדה, שבו הוכנה הצעת החוק לקריאה ראשונה, היתה הערה מטעם נציג לשכת

עורכי-הדין. הובטח שזה יעלה אחרי הקריאה הראשונה ולכן אני מביאה את זה לתשומת לב הוועדה. הם טענו שאין מקום

להחיל את ההוראה הזאת לגבי שכר טירחה של..., אם הם צריכים לשלם לעו"ד לגבי החלק שלו בתביעה.
נעמי חזו
יש לי מכתב מלשכת עורכי-הדין: "בהמשך לשיחתך עם עו"ד רבקה מלר מהיום, אנו מתכבדים להודיעך כי פורום

הנזיקין של לשכת עורכי הדין תומך בהצעת החוק שיזמת".
היו"ר אלי גולדשמידט
לאור ההודעה מלשכת עורכי-הדין, שקראה חברת הכנסת נעמי חזן, וגם לגופו של עניין אני חושב שהיה צריך

להשאיר את הסעיף כך, אנחנו מברכים על כך שלשכת עורכי-הדין מסכימה לנוסח הקיים.

הצבעה על סעיף 62ח

בעד - 2

אין מתנגדם

הסעיף נתקבל

62ט - שיפוי ופיצוי מיוחד

"(א) פסק בית המשפט פיצוי כספי בתובענה ייצוגית רשאי הוא:



(1) להורות כי הפיצויים ישולמו בתשלומים תקופתיים, בתנאים שבית המשפט יקבע;

(2) להורות כי חלק הנראה לו מהסכום שפסק, לאהר ניבוי ההוצאות ושבר טרחת עורך דין, ישולם לתובע

שטרח בהגשת התובענה ובהובחתה, והיתרה תחולק בין הנמנים עם הקבוצה באופן יחסי לנזקיהם, או בבל דרך

אחרת שיורה בית המשפט."
אתי בנדלר
אחרי שקיבלתי את הנוסח הכחול ועיינתי בו שמתי לב שנפלה ככל הניראה טעות. בחוקים האחרים, שאושרו, לעניין

ההגבלים העסקיים ולעניין הבנקאות, יש לבית-המשפט אפשרות לקבוע אחד משלושה דברים. הפיסקה הראשונה

שנשמטה בנוסח הזה, ואני חושבת שזו השמטה בשוגג, היא: "(1) להורות כי הפיצויים ישולמו לאלתר או בתוך תקופה

שבית-המשפט יקבע". זה הושמט בטעות. צריבות להיות באן 3 פיסקאות ובטעות יש רק 2. אני מבקשת להוסיף את

הפיסקה הראשונה ואת הפיסקאות המסומנות ב-(1) ו-(2) לסמן כ-(2) ו-(3).
היו"ר אלי גולדשמידט
בכפוף לזה, האם יש עוד הערות, פרט לנושא של הוספת הפיסקה לגבי התשלום לאלתר או תוך תקופה? הפיסקה

הנוספת קובעת שמותר לקבוע פיצויים תקופתיים אבל מותר גם לקבוע תשלום לאלתר. בעצם אנחנו פורסים פה לבית

המשפט כמעט את כל האפשרויות.

סעיף 62ט(א) על שלושת פסקאותיו, לרבות הסעיף שקראה גברת בנדלר ושינוסח על-ידה, נתקבל.

"(ב) ראה בית המשפט כי פיצוי כספי לחברי הקבוצה, בולם או חלקם, אינו מעשי בנסיבות הענין, בין משום שלא

ניתן לזהותם ולבצע את התשלום בעלות סבירה ובין מסיבה אחרת, רשאי הוא להורות על בל סעד אחר לטובת הקבוצה,

כולה או חלקה, או לטובת הציבור כפי שימצא לנכון בנסיבות הענין."

הצבעה על סעיף 62ט(ב)

בעד - 2

אין מתנגדים

הסעיף נתקבל

62י - אי מניעת סעדים אחרים

"אין בהוראות פרק זה כדי למנוע מתובע לפי חוק זה סעד משפטי אחר כלפי נתבע."

הצבעה על סעיף 62י

בעד-2

אין מתנגדים

הסעיף נתקבל

2. "הוראות חוק זה יחולו על עילה שנוצרה מיום תחילת החוק ואילך." סייג לתחולה
אתי בנדלר
יש בקשה של חברת הכנסת תמר גוזינסקי, שהציעה במקום הנוסח הקיים את: "הוראות חוק זה יחולו על עילה

שנוצרה לא יאוחר מ-5 שנים לפני תחילת חוק זה". אם הוועדה דוחה את הבקשה לתיקון אז זה ירשם כהסתייגות.
היו"ר אלי גולדשמידט
הצבעה על ההצעה של חברת הכנסת גיז'נסקי

בעד - אין

נגד-2

ההצעה לא נתקבלה

הצבעה על סעיף 2

בעד-2

אין מתנגדים

ההצעה נתקבלה

אנחנו חוזרים לסעיפים 62ה ו-62ו. האם יש לך הצעה לגבי הסעיפים האלה?
אלו זיסבלט
לדעתי אין צורך להוסיף את ארגוני הצרכנים לעניין של הודעה. כפי שגברת בנדלר אמרה, לא מדובר פה על תביעה

של איזה איש מסכן אחד, שאולי באמת לא ידע איך לנסח את העניין ולא מכיר את החומר. בדרך כלל מדובר על תובענה

רצינית. ואז יהיה צריך להודיע לכולם.
היו"ר אלי גולדשמידט
מה איכפת לכם? יש בסך הכל רק 2 אירגוני צרכנים.
אלן זיסבלט
אבל אין צורך. ברגע שאחד מארגוני הצרכנים יגיע למסקנה שהוא יכול לתרום משהו מיוחד לתובענה, אז הוא יידע.

אני לא חושב שאנחנו צריכים להתערב פה.
היו"ר אלי גולדשמידט
לצורך הוויכוח, נניח שאני מקבל את כל מה שאתה אומר. אני שואל אותך עוד פעם, מה איכפת לך? אז יעבירו להם

ידיעה. למה לעשות עניין ממשהו שהוא לא בעייתי? אני מדבר על דבר טכני פרוצדורלי, שיידעו. אם הם יחליטו להופיע,

אם הם יחליטו לבקש, אם הם יחליטו שהם לא רוצים לטפל בזה, שייעשו כרצונם. זה חוק צרכני.

בסיום הקדנציה הראשונה שלי כיושב-ראש ועדת הכלכלה אני רושם כמה הצעות חוק העברתי וכמה הצעות לסדר

קיימנו וכדומה. אני לא חושב שיש בעניין הזה בעיה. אני מציע שהסעיף ינוסח בהתאם למה שאנחנו ביטאנו כאן. זה לא

נורא אם בית-המשפט או התובע בתובענה יצוגית יצטרך להכניס עוד שתי מעטפות.
חנה מרגליות
יש 2 ארגוני צרכנים. נאמר: "ארגוני צרכנים כמשמעותם בחוק הגנת הצרכן".
נעמי חזן
בחקיקה צריך לחשוב קדימה ולא רק לשקף מצב קיים. עלינו לעשות את זה נכון ולחזור על המלל של סעיף 62א.
היו"ר אלי גולדשמידט
אולי בסעיף 62א נוסיף: "להלן - ארגוני צרכנים יציגים"?
אתי בנדלר
אי אפשר, כי כל אלה ביחד הם "התובע", כלומר זה כולל את האדם הראשון שתבע.
נעמי חזו
צריך לומר: "המועצה הישראלית לצרכנות או ארגון צרכנים אחר...", ממש לחזור על הדברים. בעוד 20 שנים יתכן

שיהיה ארגון נוסף.
היו"ר אלי גולדשמידט
השאלה שאני שואל, ואולי זה ייתר את הצורך ששר המשפטים יקבע תקנות לעניין הזה (בסעיף 62ה): אולי אפשר

בסעיף 62ו להוסיף את הצורך להודיע?
אריאלה רבדל
נוצר כאן מצב שמכלל ההן שומעים את הלאו. אם לא חייבים להתייעץ איתנו זה אומר שלא מחוייבים בתקנות

בשמיעת עמדתנו.
היו"ר אלי גולדשמידט
אנחנו מבקשים ששר המשפטים יקבע, בדרך של פניה ליועץ המשפטי לממשלה וכוי, שלגופים סטטוטוריים...
אריאלה רבדל
גם אנחנו לצורך העניין גוף כזה.
היו"ר אלי גולדשמידט
אתם לא גוף סטוטוטורי מכיוון שאליכם מצטרפים בעניין הזה גם גופים לא סטטוטוריים.
ראובן בכר
אתם גם יכולים להצטרף כתובע.
היו"י אלי גולדשמידט
המועצה הישראלית לצרכנות היא גוף סטטוטורי. הרשות להגנת הצרכן בהסתדרות היא לא בדיוק גוף סטטוטורי.

אתם קבוצה של גופים, לצורך העניין. אם היתה רק המועצה הישראלית לצרכנות, זה משהו אחר. אם בית-המשפט יראה

שכתוב פה שצריך להודיע לגופים הצרכניים, אני לא רואה בית-משפט שלא יתן להם לדבר. זה רק לא יוסדר בתקנות, איך

מזמינים אתכם. אתם פשוט תגישו בקשה להצטרף ואחרי שבית-המשפט ייראה שכתוב פה שיש לכם מעמד - אנחנו כתבנו

שהתובע צריך להעביר לכם היעתק - האם את מעלה בדעתך שבית-משפט לא יתן לכם לדבר? חוץ מזה, האם את יודעת

מה יכתב בתקנות? אין לך שליטה על זה. אולי יצמצמו את היכולת שלכם להתערב. לא כל-כך איכפת לי להכניס את זה,

שיהיו גם תקנות לגביכם, אבל זה נראה לי מיותר.
אריאלה רבדל
כולכם דיברתם בשמנו. אני רוצה להסביר מדוע אנחנו מבקשים את הבקשה הזאת. הניסיון עם תובענות ייצוגיות

בישראל הוא עדיין קטן מאוד, יחסית. אנחנו לא יודעים מה המשמעויות ומה ההשלכות של זה. אני אתן דוגמא של תובענה

ייצוגית שהסתיימה ביום ראשון האחרון, שהיינו שותפים לה. הגיש אדם תביעה נגד חברה איקס שמכרה מיצים. היא

לקחה מיצים מהאמריקאים, הוסיפה על התווית המקורית תווית שלה של מועד תפוגה, ומכרה אותם בישראל שנתיים

אחרי שמועד התפוגה שלהם חלף. בא בית-הדין, ראה את העניין, לא מכיר את נושא התובענה הייצוגית, ואז הוא התחיל

להתלבט. הוא שלח אותם למשרד התעשיה והמסחר, שייבדוק דרך התנאים של הפיקוח שלהם, האם האנשים האלה בסדר

או לא בסדר, האם החברה עשתה מעשה שהוא לא בסדר. משרד המסחר והתעשיה התלבט שנתיים בעניין הזה ואז בצר לו



עורך הדין פנה אלינו ועם התערבותנו תוך חודשיים ניתן פסק-דין. כל התהליך הזה יכול היה להימנע לו אפשר היה

להתייעץ איתנו מראש.
שי קומפל
היה צריך להתערב לפני הגשת כתב האישום.
היו"ר אלי גולדשמידט
האם אתם מוכנים שבאותן תקנות נוסיף גם את העניין של דרכי שמיעת ארגוני הצרכנים, כמשמעותם בסעיף 62א?
אלו זיסבלט
אנחנו מוכנים, בוודאי. העניין הוא שאני הושב שזה מיותר.
היו"ר אלי גולדשמידט
תכניסו את הנושא, תנסהו את זה, ותנסחו את סעיף 62ו לגבי ההודעה. ובא לציון גואל.

אנחנו מצביעים עכשיו, בכפוף לכל התוספות שאנחנו משאירים לניסוח היועצת המשפטית של הוועדה.

הצבעה על הצעת חרק הפיקוח על עסקי ביטוח (תיקון מס' 7) (תובענה ייצוגית), התשנ"ז-1997

בעד-2

אין מתנגדים

הצעת החוק נתקבלה, להעברה לקריאה שניה ושלישית

נודה לחברת הכנסת נעמי הזן על היוזמה ולכל מי שלקח חלק בהכנת החוק. תודה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 10:05

i

קוד המקור של הנתונים