ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 21/07/1997

תקנות הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי (הוראות בדבר מימוש נכסים בהוראת המשקם), התשנ"ז - 1997

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 136

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני. ט"ז בתמוז התשנ"ז (21.07.97). שעה 00;11

נכחו; חברי הוועדה; אלי גולדשמידט - היו"ר

יצחק וקנין

שלום שמחון
מוזמנים
ע ו"ד ימימה מזוז - הלישכה המשפטית במשרד האוצר

עו"ד איטה ילין - רשם האגודות השיתופיות

עו"ד שבתאי בן דב - הסוכנות היהודית

עו"ד אליהו שריג - הסוכנות היהודית

צבי וינינגר - המחלקה לכספים בסוכנות היהודית

עו"ד חני אבירם - איגוד הבנקים

ורדה ניר - איגוד הבנקים

עו"ד נח לוי - איגוד הבנקים

עו"ד ציפי פורן - איגוד הבנקים

יוסי שי - המנהלה להסדרים במגזר החקלאי

שולה ולנשטיין - המנהלה להסדרים במגזר החקלאי

עו"ד רם נועם - המנהלה להסדרים במגזר החקלאי

עו"ד דידי לחמן מסר

יואל צימרמן - התאחדות האיכרים

חיים אבו דארם - תנועת משקי חירות

שמואל לויט - תנועת המושבים
יועצת משפטית
אתי בנדלר
מנהלת הו ועדה
לאה ורון
קצרנית
יפעת שפרכר
סדר-היום
תקנות הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי (הוראות בדבר מימוש נכסים בהוראת

משקם), התשנ"ז - 1997



תקנות הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי (הוראות בדבר מימוש נכסים

בהוראת המשקם). התשנ"יז - 1997

הי ו"ר אלי גולדשמידט;

אני מתכבד לפתוח את הישיבה. הנושא הוא תקנות הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי

(הוראות בדבר מימוש נכסים בהוראת המשקם), התשנ"ז - 1997.

תהה אשר תהה ההגדרה של נכס חקלאי, אבל ברור שזאת לא ההגדרה בסעיף 23.

הייתי מצפה שההגדרה הזאת תהיה פלוס. יהיה ויכוח מה יכלל בתוך הפלוס הזה. האם

אנחנו בטוחים במאת האחוזים שלא יהיה מימוש של נכסים שלא עונים על ההגדרה הזו

במהלך התקופה של קבלת התקנות האלה?
ימימה מזוז
לפי הנוסח, התקנות האלה מסמיכות לקבוע את הכללים לניהול ואם הן יחולו על

הנכסים האלה. מה שזה יעשה, זה יקח את כל הנכסים ויוציא אותם מתקנות המימוש.

אין סיכוי לממש נכסים כאלה. כל עוד לא הותקנו כללים לנכסים חקלאים לפי סעיף 23

לחוק, לא יחולו תקנות אלה על מקרקעין. התקנות האלה מאפשרות מימוש נכסים. על פי

התקנות האלה אי אפשר לממש נכסים כלשהם. התקנות האלה באות ומסייגות את עצמן,

נותנות כלי למימוש נכסים אבל לא נכסים חקלאים לפי ההגדרה.

הי ו"ר אלי גולדשמידט;

אנחנו הגדרנו נכסים חקלאים במסגרת הזאת. יש לי שטח Aושטח Bשהוא יותר

גדול. Aאומר מה זה נכסים חקלאיים. כאשר יבואו השרים מכוח סעיף 23, הם יגדירו

Aפלוס משהו.

ימימה מזוז;

מבחינת הנוסח שלנו זה הפוך. אנחנו הגדרנו נכסים חקלאים בצורה מאוד רחבה.

אם יעשו משהו אז יצמצמו ולא יגדילו. הנוסח הוא; "כל עוד לא הותקנו כללים

למימוש נכסים חקלאיים לפי סעיף 23 לחוק לא יחולו תקנות אלה על 1. מקרקעין שעל

פי תוכנית שאושרה לפי הוראות חוק התיכנון שמוחזקים בבעלות או בחכירה או ברשיון

על ידי גורם חקלאי לשימוש חקלאי. 2. מטלטלין בבעלות של גורמים חקלאיים שהגשימו

אותו בהפקת הכנסה בחקלאות שנלקחה בחשבון." ההסדרה היא מאוד רחבה. זהו נכס לא

חקלאי לדעת כל.

הי ו"ר אלי גולדשמידט;

אנחנו יוצרים מצב שאם השרים לא יתקינו במהרה תקנות, ההגדרה של נכס חקלאי

תהפוך להיות הגדרה ל-20 השנים הבאות. כל מה שנכלל פה אפשר יהיה לממש בהנחה שהם

לא מתקינים תקנות, וכל מה שלא נכלל פה ממחר בבוקר כן אפשר יהיה לממש.

בישיבה הקודמת זה לא הובן בצורה הזאת. אני חושב שיש כאן בעיה. היה איזה

נסיון להגדיר איזה שהיא הגדרת ביניים עד שתוגדר ההגדרה הסופית. האם בכלל כדאי

להגדיר? אולי כדאי להשאיר את זה בלי הגדרה, כמו שרציתם בהתחלה, ולחכות שתהיה

הגדרה. יש כאן התלבטות לא קלה.

ימימה מזוז;

בלי ההוראה הזאת, המשקם יהיה מוסמך להחליט האם הנכס שמבקשים ממנו לממש

הוא נכס חקלאי או לא נכס חקלאי. סביר להניח שבמקרים הכלולים בהגדרה הזאת יהיו



משקמים שיחשבו שהם נכסים לא חקלאיים.

יואל צימרמן;

או שלא מגדירים בכלל, או שמגדירים וצריכה להיות הסכמה על ההגדרה הכוללת

ועל מה שכתוב. ברור שמה שלא יהיה מוגדר ימומש. אתם מדברים על ההוק במסגרת

תיכנון ובנייה. כל אותן קרקעות חקלאיות, שאינן בתחום המתאר, אינן מאושרות

בתחום בנייה. יש בעיה של נכסים חקלאיים שעומדים על קרקע ציבורית.
היו"ר אלי גולדשמידט
מדוע יש מכון תערובת שעובד על קרקע ציבורית?

ימימה מזוז;

מקרקעין שאושר על פי תוכנית, יעודו חקלאי. חלק גדול מהמקרקעין החקלאי

בארץ אושר בברירת מחדל. לכן לא צריך לכתוב על פי תוכנית שאושרה, אלא יש לכתוב

לפי הוראות חוק התיכנון והבנייה יעודה חקלאי.
היו"ר אלי גולדשמידט
אם יהיה כתוב שעל פי חוק התיכנון והבנייה יעודם אושר זה מספק אתכם?

יוסי שי;

רוב הקרקעות ההקלאיות הן אינן מאושרות בתחום המתאר כי הן מחוץ לתחום

המתאר. לרמת הגולן לדוגמה, אין תוכנית מתאר ולא תחום הכרעה.

שלום שמחון;

"לא יחולו תקנות אלה א. זכויות או רשיון במקרקעין על פי תוכנית שאושרה על

פי הוראות חוק התיכנון והבנייה תשנ"ה - 1995 יעודם חקלאי, או שהם מוחזקים

בבעלות או בחכירה או ברשיון על ידי גורם חקלאי לשימוש חקלאי, לרבות משבצת

לגורם חקלאי."

היו"ר אלי גולדשמידט;

יש דבר אחד שמוסכם על כולנו והוא, שאנחנו לא רוצים שבגלל פורמליסטיקה של

הגדרה חוקית, נכס שהוא במובהק חקלאי יכנס לתחום המימוש.

ימימה מזוז;

אתה רוצה להכניס להגדרה הזו של מקרקעין חקלאי את כל המקרקעין שהם בתחום

המושב או החקלאי הפרטי.

חני אבירם;

אם יש מקרקעין שכבר 10 שנים לא משמש לשום שימוש חקלאי אז הוא פשוט נטוש.

אתי בנדלר;

אתה מציע שתי אלטרנטיבות, או שהייעוד שלהם חקלאי על פי חוק התיכנון

והבנייה, או אין להם יעוד חקלאי אבל בפועל הם משמשים כיעוד חקלאי.
היו"ר אלי גולדשמידט
על יעוד חקלאי הוזכר כבר בבקשה שהוגשה.

חני אבירם;

למה לא להכניס את אותה מגבלה שהכנסת לגבי המטלטלין שנלקחו בחשבון לצורך

כושר ההחזר. הגיוני וסביר היה שזה יכנס לגבי מקרקעין ואז לא נוצר מצב

שמקרקעין שננטשו עומדים כפי שהם ולא עושים בהם שום שימוש.

היו"ר אלי גולדשמידט;

איך תגדירי נטישה אם שנתיים הם לא מעובדים?

חני אבירם;

אפשר להגיע לאיזה שהיא הגדרה של זמן.

שמואל לויט;

הדקויות של הניסוח הן חשובות מאוד. המגמה היתה שכל הקרקע החקלאית בשימוש

החקלאיים צריכה להיות בגדר הנכסים שלא ימומשו בשלב הזה, ואם חם ימומשו אז זה

יהיה בשלב הבא על פי הכללים. לכן צריכים וחייבים לעשות מספר שינויים בדקויות

של הניסוח, כי הניסוח כפי שהוצע פה לא כולל את כל הקרקעות חאלה. לכן חייבים

לעשות את השינוי של הניסוח. זאת בעיה מספר אחת. זוג שחי מקיצבת פנסיח והמשק

שלו באותן שנים לא מעובד צריכה להיות לו הזכות לממש את הנחלה שלו. זה לא בא

בחשבון. אני לא חושב שדעת הוועדה היא בכיוון הזה.

חני אבירם;

יש גם זוג שהוא לא חי מקיצבת פנסיה ושיש לו עסק פרטי.

שמואל לויט;

עם המטלטלין יש בעיה בניסוה. בניסוח כפי שהוסכם לא יצטרכו להיות שני

תנאים מצטברים, גם המטלטלין וגם בני פחת. לכן ההצעה שלנו היא המטלטלין או

נכסלם בני פחת.

היו"ר אלי גולדשמידט;

תן דוגמה לנכס בן פחת שהוא לא מטלטל.

שמואל לויט;

טרקטור או טנדר של חקלאי שמשתמש בטנדר להוביל את הפועלים ולהביא את

הירקות לשוק. יש משקמים שהפרשנות שלהם אומרת, שהטרקטור אין לו רובריקה וכושר

החזר ולכן הוא לא מטלטל.
ימימה מזוז
האם אתה רוצה גם מטלטלין וגם נכסים בני פחת, או שאתה רוצה שתרד הדרישה

לשימושים חקלאיים?
שמואל לויט
אני רוצה שזה יהיה נכסים בני פחת שמופיעים ברשימת הפחת. לא אכפת לי שזה

יהיה מוגדר פה כמטלטלי ן או נכסים בני פחת, כי כתוב המשמשים בהפקת הכנסה

מחקלאות. צריך להיות או ולא ו.
היו"ר אלי גולדשמידט
זה פתיר.
ימימה מזוז
בני פחת זה עדין לא ברור.
הי ו"ר אלי גולדשמידט
הפירוש של בני פחת הוא שמס הכנסה מכיר בהם לפחת לצורך הכנסה.
ציפי פורן
המטרה שלנו היא להגדיר מקרקעין במדויק. במציאות לא בהכרח יש קורולציה בין

הייעוד המקורי שלהם, לבין מה שעושים בהם, כלומר השימוש הממשי. צריכים להיות

שני תנאים מצטברים. מהצד האחד זה הייעוד המוצהר שלהם, ומהצד השני זה השימוש

המעשי בהם. רק השילוב בין השניים נותן לך במפורש קרקע שהיא חקלאית לכל הדיעות.

אחרת יש ויכוחים. אם היעוד שלה הוא לא חקלאי והשימוש הוא כן, זה יוצר ויכוח,

ואם השימוש הוא לא חקלאי אבל הייעוד כן אז שוב יש ויכוח.
היו"ר אלי גולדשמידט
אם השימוש הוא חקלאי אז לא משנה מה הייעוד, ואין בעיה עם זה.
ציפי פורן
הבעיה יותר נפוצה כאשר הייעוד הוא חקלאי והשימוש הוא לא חקלאי.
שמואל לויט
אנשים צריכים להתעזר קצת בסבלנות, וזאת מכיוון שלא אומרים שזה לא ימומש

לעולם, אלא אומרים לחכות בסבלנות עד שיהיו כללים למימוש נכסים חקלאיים. ההגדרה

פה צריכה להיות רחבה, והיא צריכה לכלול גם את הקרקעות שיש עליהן תוכנית טאבה

מאושרת,
היו"ר אלי גולדשמידט
מה קורה לגבי קרקע שהייעוד שלה הוא חקלאי אבל נעשה בה שימוש לא חקלאי?
שמואל לויט
כולם יודעים שמתנהל דיון, בעקבות המלצות ועדת קריצימן, לגבי מימוש נחלות.

אם אנחנו קובעים שהן מתממשות בשלב הזה, אנחנו בעצם ייתרנו את עבודת הוועדה.
היו"ר אלי גולדשמידט
מבחינת היושר האנטלקטואלי אם אנחנו מגדירים אז אנחנו מגדירים, ואם אנחנו



לא מגדירים אז אנחנו לא מגדירים. אי אפשר לבוא ולהגיד תגדיר הגדרה לא נכונה רק

בגלל שבעוד חצי שנה יקרה כך וכך.
שמואל לויט
מבחינת היושר האנטלקטואלי היה צריך להביא את שתי התקנות ביחד.
שלום שמחון
איך תגרום לכך שהתקנות שאתה מגדיר היום לא יתממשו כנכס חקלאי אחרי 24

שעות?

היו"ר אלי גולדשמידט;

אני רוצה למצוא טכניקה שלא יממשו נכסים חקלאים לגבי פרק הזמן חזה.

שלום שמחון;

מה ששמואל אומר זה צודק. הוא מנסה להביא חישובים כאלה, שהנישה שאתה דיברת

עליה תתפוס עד לשלב שבו יתוקנו הכללים.
יואל צימרמן
אם ההגדרה של היום תהיה רחבה היא תתן את התיקון. אם נצמצם אותה ו יממשו,

זה לא ניתן לתיקון.

נח לו י;

הברירה היא למעשה בין לא להגדיר בכלל לבין ההגדרה. ההגדרה תהיה כמו שאתה

אמרת, כי למעשה זאת הגדרה שכל הצדדים יכולים להסכים לה. היושר האנטלקטואלי

אומר שצריך להגדיר את השימוש ואת הייעוד. למעשה בתקנת משנה בי לא מוזכר נושא

הייעוד אלא מוזכר נושא של שימוש. יש מקרים שבהם חקלאים נוסעים עם וולבו 850

טורבו, טוענים שהם מובילים ירקות, ולכן אין להם צורך לממש את זה.

לגבי סעיף קטן א' יש מקרים שהחקלאים למעשה לא משתמשים. ישנם הרבה מקרקעין

שהרוב למעשה הוא בעיבוד חקלאי, אבל ישנם הרבה מקרקעין, או שאנשים לא משתמשים

בהם מסיבה זו או אחרת, או שמשתמשים בהם לצרכים מסחריים כגון מחסנים.

היו"ר אלי גולדשמידט;

יש הבדל בין לא משתמשים לבין משתמשים לצרכים.
נח לוי
סעיף 13 אי מדבר על עיקול זמני. אסור לעקל נכס שמשמש בהגדרה שלו לפעילות

השוטפת. חוק גל נתן למעשה איזה שהוא משקל לנושא של הפעילות בפועל ולא רק למה

שבעצם יכול להיות. הקונספציה אומרת אל תפריע לו בפעילות השוטפת ואל תממש לו

נכסים שמשמשים אותו לחקלאות. אם כך החוק רצה, אז שהיעוד של הקרקע הזאת יהיה

יעוד חקלאי.

יש להגדיר את זה כשימוש פלוס ייעוד. אם רוצים להגדיר את הנושא של שימוש

אפשר להגדיר את זה בזמן. אפשר להגיד שאם שנה או שנתיים הוא לא יממש, אז הוא

יוכל לממש את זה.



חני אבירם;

אנחנו נמצאים כ-5 שנים לאחר חקיקת חחוק. אין דבר שמתייחס לחוק הזה בנושא

התקנת התקנות. צריכה להקבע איזה שהיא תקנה -זמנית שיכולה לשבת הרבה זמן. אל

תשכחו שיש הבדל, מבחינת הנושים, לגבי מימוש נכסים חקלאיים ומימוש נכסים לא

חקלאיים ושיעור המחיקה הנוסף שהחייבים יהיו זכאים לו. אם ישנם נכסים שהם אכן

לא משמשים לשימוש חקלאי או לא נעשה בהם כל שימוש, יכול אותו חייב לזכות בהפחתה

נוספת ללא כל הצדקה.

יוסי ישי;

הבעיה היא לא ניסוח. צריך להקטין ולא לכלול כרגע את התקנות האלה על קרקע

שמשמשת לחקלאות גם אם יעודה לא חקלאי כרגע.

היו"ר אלי גולדשמידט;

אף אחד לא העלה את העניין של קרקע. גם אם יעודה לא חקלאי היא נמצאת במצב

כזה או אחר. מבחן השימוש בפועל הוא מבחן שמקובל על כולם. אם זה משמש לחקלאות

אז זה משמש לחקלאות. השאלה היותר פרובלמטית היא מה קורה לגבי קרקע שיעודה

חקלאי ושהיא ממילא משמשת לחקלאות לשני מצבים עקרי ים. יש מצב שהיא נטושה ולא

עושים בה כלום, ויש מצב שמוקמת עליה סככה לקוסמטיקה.

השאלה היא מה אתה עושה עם מושבניק שהוא גם חקלאי, שמקים מוסך על קרקע

שיעודה חקלאי והוא מתפרנס מהמוסך ורוצים לממש לו את הנכס. האם אתה מגדיר אותו

כחקלאי וכתוצאה מזה אתה לא מממש אותו, או שאתה לא מגדיר אותו כחקלאי? הנושא של

קרקע נטושה הוא פחות פרובלמטי לדעתי. הבעיה היא כאשר משתמשים באופן מובנה

בקרקע החקלאית לצורך אחר לחלוטין. קרקע נטושה שיעודה חקלאי ושלא עושים בה

שימוש אחר, צריכה להכנס להגדרה של נכס חקלאי.

יש את הנושא של הקרקע הנטושה שיעודה חקלאי ולא עושים בה שימוש אחר, ויש

קרקע שיעודה חקלאי ועושים בה שימוש בלתי חוקי, למשל מקימים עליה מחסן. אני

חושב שלצורך הדיון נטושה צריכה להכנס למסגרת העניין של החקלאי, כי יש לה

פוטנציאל של שימוש חקלאי ולא עושים בה שימוש לצרכים אחרים. אם עושים בח שימוש

לצרכים אחרים אני חושב שזה לא יכול להכנס למסגרת מימוש נכסים.

שמואל לויט;

אנחנו מדברים על הצימר או המחסן הקטן שנמצא בחצר ושמשמש לנגריה ולעוד

משהו. אני לא רואה דרך שהתקנות האלה ימממשו את הצימר. ממילא הצימר משמש בכושר

ההחזר או מממש את המחסן הקטן הזה. זה דבר שהוא בלתי ישים לכל הדיעות. זה חלק

מנחלה וזה לא ניתן למימוש. לכן אני חושב שאין ברירה ויש לחכות עד הכללים.

ימימה מזוז;

לכן לא איכפת לך לא לשים פה הגדרה בכלל, כי ממילא התקנות האלה לא יעזרו

למימוש הנכסים האלה.

שמואל לויט;

ההגיון שלנו אמר שצריך להביא את שני סוגי התקנות ביחד כדי שהוועדה תראה

את כל המכלול. בשביל שאנחנו לא נראה ככאלה שמעכבים משהו, אנחנו מוכנים לא

לחכות למימוש נכסים חקלאיים, ובלבד שיגדירו מה לא מממשים היום. עשינו את

המקסימום בשביל לא לעכב מימוש נכסים לא חקלאיים.



היו"ר אלי גולדשמידט;

יש בעיה לא פשוטה לכתוב בתקנות דבר שהמשמעות שלו הוא נכס. גם על הדוגמה

של הצימר הם יענו לך באותה מטבע. בצימר לא יגעו מכיוון שימצאו ההזר ח7ב. הם

יגידו לך אותו דבר בשיקול הדעת שלהם. אתה מביא שתי דוגמאות קיצוניות, ששתיהן

לא רלוונטיות לפרקטיקה. יכול להיות מצב שקרקע שהייעוד שלה הוא חקלאי ועושים בה

שימוש אהר לחלוטין, אנחנו נכתוב בתקנות שזה שימוש חקלאי. לדעתי זה מזמין

פסילה. אני חושב שזאת תהיה שגיאה ואני לא חושב שזה צודק.

שמואל לויט;

מכוח הפרקטיקה זה חייב לחכות לכללים למימוש נכסים חקלאיים כי זה חלק

מהבעיה.
היו"ר אלי גולדשמידט
אם מגדירים אז מגדירים, אם לא מגדירים אז משאירים את זה למשקם, ותשכנע את

המשקם שאי אפשר לממש נגריה. הלכנו בקו מסויים וחשבנו שצריך להגדיר. זה היה הקו

של הוועדה. אני לא יכול להיות שבוי בקונספציה שאני לא יכול אחר כך לממש אותה.

או שלא נגדיר או שנגדיר נכון, אבל אי אפשר להגדיר לא נכון.

שמואל לויט;

אמרנו שאנחנו מחפשים הגדרה בגלל שיש עיכוב בכללים למימוש נכסים חקלאיים.

חשבנו שמן הראוי שכל הכללים למימוש נכסים יובאו ביחד. לא רצינו להראות

כמעכבים, ולכן אמרנו בואו נגדיר.
ימימה מזוז
אם זה לא נכס חקלאי אז מקומו הוא לא לפי סעיף 23.

היו"ר אלי גולדשמידט;

המחובר הוא גם חלק מהקרקע. אם נבנה על קזינו על שטח חקלאי, האם אתה רוצה

שנגיד שזה נכס חקלאי שצריך להגן עליו?

שמואל לויט;

לצורך העניין אני לא מגן על הקזינו אני מגן על הקרקע.

היו"ר אלי גולדשמידט;

איך אני בחוק יכול להבחין בין קזינו לבין מה שהוא אחר?

ימימה מזוז;

איך תטפל בכללים שעניינם מימוש נכסים חקלאיים כמו קזינו, הרי אתה אומר

מראש שהוא לא נכס חקלאי?

היו"ר אלי גולדשמידט;

בכל הנושא של ההגדרה של מה זה נכס חקלאי אנחנו נמתין לתקנות בדבר סעיף

23. אנחנו באים ואומרים שעד לקבלת התקנות מכוח סעיף 23 לא י נתן פסק משקם אלא

בהסכמה, ואז אנחנו יודעים שאי אפשר לממש כי לא ניתן עדיין פסק.
דידי לחמן מסר
"כל עוד לא הותקנו כללים למלמוש נכסים חקלאיים לא יחולו וזוראות תקנות אלה
לעניין מימוש הנכסים הבאים
א. מקרקעין שעל פי תוכנית שאושרה אומר שיעודם

חקלאי ותם מוחזקים בבעלות או בחכירה או ברשיון על ידי גורם חקלאי לשימוש חקלאי

כל עוד לא שונה אותו יעוד על פי דין, וכן מקרקעין המשמשים להפקת הכנסה מחקלאות

גם אם יעודם הוא לא לחקלאות שנלקחה בחשבון כושר ההחזר של הגורם החקלאי כל עוד

הם משמשים להפקת הכנסה כאמור."
י וסי ישי
קרקע שיעודה לא חקלאי והיא משמשת להפקה, כל עוד היא משמשת להפקה היא לא

ניתנת לשימוש, ברגע שהיא תחדל לשמש כהפקה היא תמומש כנכס לא חקלאי.
דידי לחמן מסר
מטלטלין בני פחת המצויים בבעלות של גורם חקלאי או משמשים אותו בהפקת

הכנסה לחקלאות.
אתי בנדלר
או מטלטלי ן המשמשים אותו.
דידי לחמן מסר
או מטלטלין שמשמשים אותו בהפקת הכנסה לחקלאות ושנלקהה בחשבון חישוב כושר

ההחזר שנלקחו בהתאם לקבוע בתקנות ההסדרים. כל עוד לא נקבעו הוראות לפי סעיף

23, לא יתן המשקם פסק דין סופי לעניין חייב שנכסי המקרקעין שלו נופלים לגדר

אחד מאלה.
היו"ר אלי גולדשמידט
בגלל שההגדרה רחבה, אנחנו באים ואומרים מימוש של מה שלא נכלל.
דידי לחמן מסר
אם הייתם מסכימים לכללים למימוש נכסים חקלאיים, אז היינו יודעים איפה

אנחנו עומדים לעניין קביעת החוק. פה יווצר מצב שהמשקם ילך ויקבע את החוב הסופי

להסדר של אותו גורם חקלאי על יסוד הנכסים האלה שאינם ניתנים למימוש, ואז

מתבצעת המחיקה של ה40% למרות שלגבי חלק מאותם נכסים אילו היו כללים הם כן היו

משמשים.

אנחנו מציעים שלא י נתן פסק משקם לגבי חייב אשר אחד מהנכסים שלו נמנים בין

הנכסים שאחד מנכסי המקרקעין הם אחד מאלה אלא בהסכמה. אז אותו אדם יצטרך להחליט

מה הוא רוצה. אני מרגישה לא הוגן כלפי אנשים בסיטואציה הבאה, שהחייב בה ואומר

שהכל זה קרקע חקלאית ויום לאחר מכן הוא רוצה את היזם שלו בעיר על-מנת לשנות את

הי יעוד.
היו"ר אלי גולדשמידט
אם זה ככה אז ההגדרה צריכה להיות רחבה ככל האפשר ושתכלול גם את הנטישה.

אנחנו נקבל את ההגדרה כפי שהיא ואתם תעיינו בה. אם יש לכם בעיה איתה אז תגישו

מחר רוויזיה על-מנת שלא נרגיש שאנחנו לא בדקנו את זה עד הסוף. הרעיון הכללי



הוא לעשות הגדרה; רחבה ככל האפשר. במקרים של פסק המשקם, הנכסים נכנסים בהגדרה

הזו ואין הסכמה של הנושים לעניין, אז פסק המשקם ידחה או לא ינתן לפני שיקבעו

כללים לפי סעיף 23. תעיינו בחומר ומחר נקיים על זה הצבעה.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה ב10;13

קוד המקור של הנתונים