ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 14/07/1997

הצעת חוק משק הדלק (קידום התחרות), התשנ"ד - 1994

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שני



נוסת לא מתוקן



פרוטקול מס' 131

מישיבת ועדת הכלכלה

יוס שני טי בתמח התשנ"ז (14.07.1997), שעה 10:00
נכחו
תברי הוועדה: אברהם פות - מ"מ היו"ר

צבי הנדל

גדעון עזרא
מחמנים
המשרד לתשתיות לאומיות:

יהושע שטרן - מנהל מינהל תכנון

עו"ד זאב אפיק - יועץ משפטי

יואב ערמוני - סגן מנהל מינהל הדלק

רונן חדש - רפרנט אגף התקציבים, משרד האוצר

אלי חוף - אגף השיקום, משרד הבטחון

רחל גרשוני - משרד המשפטים

נטלי אוסטרובסקי-מינהל התכנון, משרד הפנים

עו"ד שרית דנה- יועצת משפטית, משרד הפנים

עו"ד איילת בן עמי- משרד לאיכות הסביבה

יוסי ישראל - מינהל מקרקעי ישראל
חברות הדלק
עו"ד רם סואן - סונול

עו"ד אייל ויטנברג- גל

עמוס שניידר - סמנכ"ל גל

עו"ד יעקב פריד- דלק

דוד וייסמן - מנכ"ל אלון

שמואל אנצל - מנכ"ל טן

בני בן צור - מנהל תפעול טן

אורנה בינמוביץ- דור אנרגיה

עמיהוד בן פורת- דור אנרגיה

ורד שניאור - דור אנרגיה

צבי קסלר - פז

אורלי מירון - הרשות להגבלים עסקיים

דנה רוטמן - מתמחה, הרשות להגבלים עסקיים

יוסי כספי - ועד הפעולה לנכי צה"ל
ארגון סוכני ובעלי תחנות הדלק
יאיר רוזנקרץ - יו"ר

יום טוב תמיר - מנכ"ל

בוש- ארד - נכה צה"ל

עו"ד רבקה חזן



מיכל כהן - יועצת השדולה מועצה לצרכנות

יאקה הרצל - מהתיק תיק תתנות הדלק, ההסתדרות הכללית

יוסף לוטנברג - ארגון נכי צה"ל

ציפי רון
יועצת משפטית
אתי בנדלר

מנהלת הוועדה.- לאה ורון
קצרנית
חנה כהן
סדד היום
הצעת חוק משק הדלק (קדום התחרות), התשנ"ד - 1994



הצעת חוק משק הדלק (קידום התחרות), התשנ"ד - 1994
היו"ר אברהם פורז
בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבה הוועדה בהצעתו של חבר הכנסת דן תיבון

בדבר משק הדלק (קידום התחרות). בישיבה הקודמת בנושא הועלו מספר רעיונות ואנו

רוצים לקבל היום היזון חחר מגורמים בעלי עניין בדבר.

אנו עומדים בנראה לפצל את החוק פעם נוספת ולהביא רק קטע מסויים לקריאה שנייה

ושלישית. אנו לא נעביר בקריאה שנייה ושלישית את בל הנושא המסובך של העבר, עם

ההסכמים הכובלים, זאת משום שקיבלנו חוות דעת מפורטת ממשרד המשפטית, שהשורה

התחתונה בה היא שהנושא מסובך, ולגבי העבר עלינו למצוא את האיזונים המתאימים,

ואת מידת הפגיעה שיש על פי חוק יסוד. מאחר שלא כדאי שבגלל העבר נמשיך במצב

הנוכחי, ישנם מספר דברים קלים יחסית שאנו יכולים להתקדם בהם לעתיד ורק אחר כך

לחזור לעבר, שאני סבור שהוא אכן ראוי לטיפול.

לגבי העתיד אנו רוצים לעשות כמה פעולות לגבי הקמת תחנות תידלוק חדשות. הדברים

שאנו מתכוונים להם היום הם אלה: אנו רוצים לבטל את ההוראות שקיימות בחלק גדול

מההסכמים עם מינהל מקרקעי ישראל, שלפיהם, אם אדם מחזיק בקרקע למטרה כלשהי

ורוצה לשנות את היעוד לתחנת תידלוק, הקרקע תחזור למדינה. דבר נוסף, אנו רוצים

לאשר, בכפוף לתכנון, שאותם תחנות חצר או תחנות פנימיות, יקבלו אפשרות להתרחב

ולהיות תחנות לשירות כלל הציבור. וכן, אנו רוצים לקצר את הליכי התכנון, ובעקבות

תיקון 43 לחוק היתרי הבניה, שהעניק סמכויות מסויימות לגבי הכנת תוכניות בנין ערים

לפי פרק ג' לחוק התכנון הבניה, שתאפשר לוועדת מקומית לתכנון ובנייה להחליט על

הקמת תחנת דלק, זה יהיה כמובן בשני שלבים: תוכנית בניין ערים, הפקדה, התנגדויות

וכיו"ב, ואחר כך, שלב ההיתר. בכך אנו עוזבים את הוועדה המחוזית ועוברים לוועדה

מקומית, מול תוכנית מתאר ארצית לתחנות תידלוק.

דבר נוסף, כפי שהציע חבר הכנסת דן תיכון, אנו רוצים לקבוע שחוזה בלעדיות לתקופה

שעולה על 5 שנים יחשב כהסדר כובל, על מנת שהתחנות החדשות המוקמות לא יהיו

משועבדות לתקופות ארוכות כפי שהיה עד כה.
גדעון עזרא
בדבריך התייחסת למצב העתידי, אך אנו לא נוכל לפתור את הבעיה אם לא נדון קודם

כל לגבי העבר. אנו עושים בכך עוול לתושבי המדינה, שלא תהיה תחרות במשק הדלק.

אומנם ישנם תיקונים מסויימים שהתקבלו, אך הדברים לא מבוצעים.
היו"ר אברהם פוח
אני מציע לפצל את החוק, כי הסיפור של העבר ידרוש לפחות עוד שנת עבודה. אני

סבור שלא נוכל לפתור, אם אנו רוצים שזה יעמוד גם במבחן משפטי, את העבר, אלא

במחיר של שנת עבודה. לא שווה לעבב את הכל שנה נוספת, ולהערכתי תוך שנה מהיום

נפתור גם את בעיות העבר. לא כדאי לשעבד את העתיד לעבר, כי בינתיים מוקמות תחנות

חדשות במתכונת הישנה והלא טובה. לפיכך אני מציע לאשר חלק מהדברים ולחזור לזה.



בחוות הדעת המשפטית של משרד המשפטית באה לידי ביטוי מורכבות הנושא ועד כמה

סבוך הוא הטיפול בעבר מבחינת המחוקק. לכו אני מבקש לקבל היום תגובות לרעיונות
שהיעלתי לגבי הנושאים הבאים
ו. הקרקע לא תחזור למינהל מקרקעי ישראל במקרה של שינוי יעוד.

2. הרחבת תחנת החצר.

3. חתה בלעדיות רק ל- 5 שנים.

4. העברת סמכויות לוועדה המקומית.
רחל גרשוני
אני מבקשת לדון בעיקר על הסעיף הדן בחחה העתיד, קיצור תקופת הבלעדיות של

חוזה שנחתם לאחר תחילת תוקפו של החוק. זה נכון שהתערבות בחחה העתיד היא פחות

מסובכת מהתערבות בחחים קיימים, אך עדיין צריר להוכיח שאמצעי זה ישרת את המטרה

של התחרות. לצורך זה עדיין צריך מסד עובדתי, משום שיש טענה שאפילו נתערב בחוזה

העתיד זה לא יועיל שום דבר אם לא ננקוט גם באמצעים משולבים, כמו לדוגמא: אולי

צריך לשקול הוראה לגבי הגבלת זכות תחנות דלק להתקשר עם אותה חברה שהתקשרו

עמה בעבר.
היו"ר אברהם פוח
האם זה יעמוד במבחן ? האם מותר לכתוב שתחנה שמשתחררת לא תוכל להתקשר עם

אחת משלושת החברות הוותיקות ?
רחל גרשוני
בנוסח הזה כנראה שאי אפשר יהיה לעשות זאת. בדרך של הסתירה הזו אני אני רוצה

להבהיר שאפילו אם רוצים להתערב בחוזה העתיד צריך מסד עובדתי, או חוות דעת

כלכלית וניתוח מסויים.
היו"ר אברהם פוח
אנו שומעים הרבה זמן עד כמה לא טוב שהתחנות לא משועבדות.
רחל גרשוני
אחד התנאים של פיסקת ההגבלה הוא שהאמצעים מתאימים למטרה. יש הטוענים

שאמצעי זה לא יכול למנוע מפני העברת רכוש מיד אחת ליד שניה.
היו"ר אברהם פורז
האם ועדה של הכנסת לאחר שקיימה אין ספור ישיכות במשר 6 שנים, אינה יכולה לומר

שהשתכנענו שהשיעבוד לא טוב. אנו לא אוסרים באופן קטגורי להתקשר, אלא אומרים

שלכאורה זה הסדר כובל, שעדיין אפשר להוכיח שה"לכאורה" הוא לא לכאורה.
רתל גרשוני
איני בטוחה שניסוח זה נכון, כי אפשר לפרש את הניסוח הזה בשני אופניס: או שחלות

זה הסדר כובל ולא פונים לבית דין או לשום ערכאה, או כפי שהזכרת אתה.
היו"ר אברהם פות
האם את מציעה להכניס את המילה "לכאורה" ?
רחל גרשוני
אני סבורה שכן.
היו"ר אברהם פוח
האם כל הסדר כובל הוא לא לכאורה ? מה ההבדל אם נכתוב שאסור לעשות חחה

לתקופה שעולה על 5 שנים, לבין הנוסח המופיע בהצעת החוק, שזה יראה כהסדר כובל ?
רחל גרשוני
זה משתמע לשני פנים. כמו במקרה של טלוויזיה בכבלים, גם שם קבע החוק שהסדר

מסויים עם בעלי תחנות הטלוויזיה בכבלים ייחשב להסדר כובל. התעוררה מחלוקת

משפטית בשאלה האם בנסיבות האלה פונים לבית הדין להגבלים עסקיים.
היו"ר אברהם פוח
מה הבדל בין נוסח כפי שהוא מופיע בהצעת החוק לבין אם היה נכתב שאין להתקשר

בהסכם לתקופה העולה על 5 שנים.
רחל גרשוני
יכול להיות שיש הבדל, כי זה דו משמעי, תלוי מה רוצים.
צבי הנדל
חוזה מקנה לאדם בלעדיות למכירת דלק בתחנה ?
היו"ר אברהם פוח
"אדם" הכוונה לחברה.
רם סואן
אני רוצה להתייחס לסעיף שגב' רחל גרשוני העלתה. מבחינתנו איו בעיה עם סעיף זה,

אר הוא אומר במפורש, ואין כאן עניין שלכאורה, שהסכם שנעשה לתקופה מעל 5 שנים

הוא הסדר כובל ולא לכאורה. ההכחה על הסדר כובל היא בכך שקביעה של הממונה על

ההגבלים, היא קביעה שזה הסדר לכאורה ואפשר ללכת לבית הדין. במקרה זה אין מה

ללכת לבית הדין כי זה הסדר כובל בגלל שהוא עולה על 5 שנים.
היו"ר אברהם פוח
האם כל הסדר כובל הוא הסדר void ?
רם סואו
לא, התקופה מעבר ל- 5 שנים היא void.

היו"ר אברהם פורז

האם הסכם שהוא ל- 6 שנים יהיה הסדר ? voidאו ש- voidהוא רק לחלק שעולה על 5

שנים?
רם סואן
לדעתי זה כל הסדר מעל 5 שנים, התקופה מננבר ל- 5 שנים תהיה בטלה.
יעקב פריד
לפי חוק החתים נקבע במפורש שחתה שחלקו חוקי וחלקו לא חוקי, אפשר לבטל רק את

החלק הלא חוקי.

היו"ר אברהם פורז.

אם אנו קובעים ארנ ההוראה הזו, משמע שהסדר בזה הוא בובל ובטל החל מהשנה

השישית?
יעקב פריד
לדעתי כן, משום שבתי המשפט יפרשו זאת כר, משום שהנטיה היא לקיים חחים כל זמן

שניתן לקיים אותם והם לא נוגדים את החוק.
רם סואן
בסעיף 1ב לעניין הסבת תחנות תדלוק, היינו תחנות חצר או פרטיות. בעקרון אין לנו

התנגדות לכר, אבל אנו חושבים שצריר לעשות פה הסתייגות מסויימת.
יאיר רוזנקרנץ
רובן תחנות פירטיות, האם לכך אתה מסכים ?
רם סואן
התחנות הללו הן אכן תחנות פירטיות, ולכן צריר לקבוע שכל אותן תחנות יוכלו למכור

לציבור בתנאי שגם יקיימו את הדרישות של תחנה ציבורית. אסור לאפשר להם להתעלם

מחוקי איכות הסביבה, כיבוי אש וכד'.
היו"ר אברהם פוח
זה נאמר בהצעת החוק, שזה לא פותר אותם מהוראות כל דין.
רם סואן
זה צריך להיות ברור שאסור להן לפעול לפני שהן עונות לכל הדרישות.

אנו נזברכים על סעיף 1ד שמשמעותו העברת הסמכות לאשר תחנה מוועדה מחוזית

לוועדה מקומית, אך יש לזכור שככל שיש יותר ועדות מקומיות לא יהיו קריטריונימ

אחידים לכולם.
היו"ר אברהם פורז
במקרה זה תוכנית מיתאר ארצית חלה על כולם.
רם סואן
תוכנית מיתאר ארצית לא חלה בתוך תחומי הערים, והקריטריונים לאישור תחנת תדלוק

צריכים להיות בכל הארץ ולא שבבל ועדה יהיה שיקול דעת עצמאי, שלדעתנו יפתח פתח

למעשה שחיתות. מעבר לכך שנציגים של ועדה מקומית הם בדרך כלל אנשים פוליטיים ויש

להם לפעמים עניינים פוליטיים להסדיר בינם לבין עצמם, דהיינו, יהיה מי שיאשר מיקווה

לדוגמא, תמורת אישור השני לתחנת תידלוק. לא תמיד השיקולים הם לגופו של עניין ולכן

יש צורך בקריטריונים חד ארציים קבועים וברורים, כי השיקול המקצועי בוועדה המחוזית

הוא יותר מהשיקול בוועדה המקומית.
יאיר רוזנקרנץ
אני חייב להעיר את תשורות לב הנוכחים לכמה דברים שקרו רק לפני 10 שנים. לפני 10

שנים התחילה הרפורמה וב- 1989 חבר הכנסת דן תיכון הציע את הצעת החוק שלו, אך אנו

לקראת סיום שנת 1997 ועדיין לא קורה שום דבר, כי לא נוגעים כמחלה האמיתית של

הרפורמה. משום מה מסתובבים כל העת מסביב לבעיה העיקרית, אך לא נוגעים בה.

יש כ- 700 תחנות פירטיות שהן עברייניות על פי משרד הפנים, האם עתה אתם מבקשים

להכשיר את השרץ ?! זה במו שיאמרו שכל מוכרי הסמים הם בתי מרקחת.

אני מתקומם על בך שהממונה אמך ב- 27 במאי שבעוד שבועיים יתן תשובה לגבי עניין

הדלק, אך מאז עבר הרבה זמן, ואיני מבין מדוע אנו צריכים לסבול מההשהיה הזו וצריכים

לחכות כל הזמן בסבלנות, למרות שבית המשפט קבע 60 יום. נראה לי שיש נסיון בוטה כבר

תקופה ארוכה לא לגעת בעניין האמיתית. איני יודע מה גורם לכך אך אני מבקש מכולם

לגעת במחלה הרעה שהיא החוזים. אני סבור שצריך להיות אמיצים ולפתוך פעם אחת את

הבעיה. האם רוצים להתחיל לדון בכך בעוד שנה כדי שזה יקח עוד שנה.

אני מתקומם שהצעת הנוסח לדיון הגיעה רק אתמול ולא היה מספיק זמן לעיין בזה

בצורה מסודרת עם היועצים המשפטיים והכלכליים שלנו. בגלל שזה הגיע אתמול

בצהריים אסור לדון בזה, מפני שהאנשים לא התכוננו לו.
היו"ר אברהם פורז
אנו לא נקבל שום החלטה היום וכל מי שמרגיש שהוא לא השלים את טיעונו

ושהשדברים באו לו בהפתעה, יוכל להעביר את תגובתו בכתב תוך שבוע מהיום.
יאיר רוזנקרנץ
לגבי הסעיף הראשון, אני מבקש להדגיש שיש כאן פגיעה בנכי צה"ל. נאמר לא פעם

שתחנות באדמות מדינה יהיו לנכי צה"ל, מדוע עתה לפגוע בזה ? לאורך כל הדרר מנסים

לפגוע בבעלי התחנות שמשאירים אותם כבולים ומנסים להכשיר שרץ, היינו, את התחנות

הפירטיות. אני מבקש להראות לוועדה תמונות של אותן תחנות ולשאול איו רוצים שיראו

תחנות הדלק במדינת ישראל, אם כמו בכל העולם או בצורה כפי שהן בתחנות הפירטיות.

כל העולם מתנהג לפי שנות ה- 2000 ואילו אנו הולכים אחורה.

בישיבה הקודמת ביקשתי לדון בחוזים שהם הבעיה האמיתית. זה קשה, ואמרו זאת גם

הרבה משפטנים, אך מבקרת המדינה בדו''ח לשנת 1994 אמרה באופן חד משמעי שצריך

לגעת בנושא החחים, אך לא נוגעים בו, אלא בעניין העתידי. כמובן שלחברות הדלק לא

איכפת שיהיו עסקים עתידיים או שיהיו תחנות פירטיות, שהן למעשה אחראיות להן כל

השנים, ועתה יכשירו אותן, למרות שהן לא עומדות בתקני בטיחות, איכות הסביבה

ובשירות הולם לצרכן. האם מבקשים שכל אחד יוכל להקים באסטה לדלק בכל אמצע

רחוב?!

אני מבקש להדגיש שסעיף 1 נוגע במיוחד לנכי צה"ל ולשיקומם. מקומם אותי מאוד

שיש תחנות שנמצאות הרבה שנים, שעלה להם מיליוני דולרים לבנות אותם, אך קם אחד

שעם סכום של 10 אלפים שקלים שם משאבה ישנה ולזה הוא קורא תחנת דלק.

אני מבקש חשובה מנציגת הממונה מה קורה בעניין הדלק.
אייל ויטנברג
באופן עקרוני הבעיה האמיתית היא במחי הבלעדיות הקיימים. אין מחלוקת בין

הנוגעים בדבר שחוזי הבלעדיות הקיימים הם הגורם הבלעדי היחיד לכך שאין תחרות.

הצעת חוק זו אינה מקדמת לדעתנו דבר, משום שאנו סבורים שבאופן עקרוני לא צריך

תחנות חדשות. הקמת תחנות חדשות תסגור חלק מהתחנות הקיימות, משוס שתחנה שאינה

מוכרת הרבה וצריכה גם להתחרות, לא תוכל להתקיים.
היו"ר אברהם פוח
זאת לא הבעיה שלנו. אנו לא נכפה להקים תחנות, אלא הן יוקמו רק על ידי מי שירצה.
אייל ויטנברג
הסדר כובל הוא מהיום הראשון, כלומר, כשהגיע לבית הלורדים פסק דין אסו, חתה

בלעדיות ל- 21 שנה, בית הלורדים קבע, שהם אינם מוכנים בנדדינה מתוקנת לאכוף הסכם

כזה. הסדר כובל הוא הסדר כובל כבר מהיום הראשון, ומי שרוצה להכשיר הסדר כובל

הולך לבית הדין להגבלים עסקיים ומקבל אישור להסדר כובל לכן הסדר כובל הוא מהיום

הראשון ולא יאכף.

הסדר ל- 5 שנים בלבד אומר שבעצם החשש הוא שחברות הנפט הוותיקות לא יתקשרו

עם מפעילים עצמאיים כדי לבנות להם תחנות ולהשקיע, אלא ינסו להשתלט על התחנות

באמצעות אנשי קש, יבנו אותן בעצמם, ולא רק שהן יהיו כבולות הן יהיו בבעלותן. בתחנות

אלה לא תהיה תחרות והן לא הוכתו על ידי הממונה על ההגבלים העסקיים.

1



יש 650 תחנות, רובן ככולן סגורות בהסכמים של שנות דור ויותר, ואצל נכה צה"ל

ההסכם הוא ל- 49 שנים ועוד 49 שנים. לתחנות אלה אין אפשרות להתחרות. המחסור הוא

לא בתחנות דלק, ובעצם העובדה שהנושא עולה לדיון אני רואה הישג גדול של חברות

הנפט הוותיקות, שהצליחו להסיט את הדיון לעניין שהוא טפל בעיני כולם. יש בירושלים

למעלה מ- 30 תחנות שנמצאות במקומות הנכונים, ובגוש דן התחנות בצורה מרושתת, ואם

יקימו תחנות נוספות בנגב או במקומות ריקים זה לא יביא לרפורמה. בצומת הערבה ישנה

תחנה של נכה צה"ל, שנאלץ לוותר על הפעלתה, כי הפסיד כסף. ההוצאות הן קבועות,

כלומר בעלי התחנות אינם יכולים להתחרות כאשר הרנטה כולה אצל חברות הנפט

הוותיקות, יש לכר הוכחות אמפיריות מדעיות כמעט, משום שכאשד חחה בלעדיות סוף-סוף

מגיע לקיצו וחברות הדלק השונות עדיין רוצות לשמור על האספקה לאותו בעל תחנה היא

מכפילה את העמלה שלו. במקום לתת 18 א"ג לליטר היא נותנת לו 36 א"ג והן לא

מפסידות כסף. כלומר יש היום 18 א"ג פנויות שאפשר לתת אותן לציבור בהגרלות

במבצעים ובמתנות. דברים אלה יכולים לקרות, אך במקום זאת אנו דנים בהקמת תחנות

חדשות.

אל לנו להיבהל מכר שהדיונים בהסכמי העבר יארכו שנה, כי במשר שנה אפשר היה

להגיע להסדר לפני שבית משפט העליון היה נדרש להגיד את דברו, משום שבית המשפט

מאוד רצה שהמחוקק יעשה את העבודה. השופטת סירוטה אמרה שהיא נאלצה בלב כבד

לתת צו מניעה ולנהל תיקים, שהיא סבורה שהמחוקק היה צריר להתערב בהם. כל

השופטים בדעה שיש בעיה גדולה מאוד עם הסדרי הבל13דיות.

ראיתי את חוות הדעת של משרד המשפטיס ואני מאוד מעריר את גב' גרשוני, אך הדבר

הזה בסר הכל לא מאוד מסובה משום שהיא פותחת ואומרת שהסדרי הבילעדיות הקיימים

הם הבעיה, ולא אלה של התחנות שתיפתחנה בעתיד. אם אכן הם הבעיה, איתם צריר

להתמודד. יש עניין של זכויות קניין שהם למעשה בטוחה לחברות הנפט הוותיקות, כדי

שימשיכו לקנות מהן דלקים. 49 שנים זה פשוט משכון, וחוק המשכון הוא חוק סוציאלי וחל

בין אם אנו רוצים ובין אם לא על סיטואציות של משכון. משעבדים את התחנה כדי

שיובטח לקנות דלקים במשך 49 שנים.

בדיון זה מתמודדים למעשה עם הקמת תחנות חדשות, שזה במחילה אפילו לא לחפש את

הגרוש באור, משום שאנו לא חלוקים בדעה שאין, זו לא הבעיה, יש 650 תחנות שעם חחה

הבלעדיות שלהן צריר להתמודד, כשכל הרנטה היא אצל חברות הנפט הוותיקות.

אנו חוששים בצורת זו שגם תחנות חדשות, אם אסור להן להתקשר מעל 5 שנים, למעשה

תוקמנה בידי חברות הנפט עצמן. חשוב לנו מאוד שאם הצעת חוק זו תעבור, שאכן יטפלו

תור שנה בבעיית ההסדרים הקיימים, ושהמחוקק יביע את דעתו באופן מפורש, לא שדעתו

נוחה מההסכמים הקיימים, אלא בגלל טעמים שונים לא הצליח ב- 8 השנים האחרונות

לתקוף את הבעיה.
היו"ר אברהם פוח
המחוקק יוכל בדברי ההסבר, כשיובא הנושא למליאה, לומר שהוא פיצל את החוק ויש

לו כוונה לטפל בחלק השני. בחוק עצמו אנו לא עושים כמובן דקלרציות.
יעקב פריד
אני מבקש להעיר הערות משפטיות לגבי נוסח ההצעה: בסעיף 1א נאמר : "...יהא אותו

אדם רשאי על אף האמור בהסכם...", כיוון שחלק מהמגבלות שמונות היום למי יש זכות

לגבי קרקע של המינהל הן לאו דווקא בהסכם. לכן הייתי מוסיף בהנחיות המינהל
ובהחלטותיו
אל אף האמור בהסכם ועל אך האמור בהחלטות המינהל.



כמו כן, בהמשך אותו סעיף נאמר: "כדי לאפשר הקמת תחת תדלוק" יש להוסיף את
המילה
"והפעלתה", כי יתכן שבעתיד המינהל יאפשר לו להקים, אך יוכל לומר שאת

ההפעלה ימסור למישהו אחר.

אני סבור שסעיף 1ב אינו נכון ומיותר ואני מצטרף בנושא זה לדבריו של יו"ר הארגון מר

רוזנקתץ, משום שבכך פותחים פתח ונותנים בעצם פרס לנ1בריין. בסעיף זה למעשה נותנים

הכשר למי שפתח תחנה פירטית.
היו"ר אברהם פוח
ואם תוכנס המילה "כדין" זה יפתור את הבעיה ?
יעקב פריד
אני סבור שהכל מיותר ואין בו צורך, כי גם סעיף זה מדבר על תחנות פנימיות שמוקמות

על אדמות מינהל, ולצורך זה מספיק סעיף 1א ואין לתת שום יתרון למי שבצורה כלשהי

יצר עובדות בשטח והקים תחנה פנימית.

הסעיף הזה מיותר כולו משום שלפי הניסוח הזה אפשר לחשוב שיש פריבילגיה או יתרון

כלשהו למי שבפועל יש לו היום תחנה פנימית, ואז הוא כאילו משוחרר מא קולוגיה,

בטיחות וכד'.
היו"ר אברהם פורז
בסוף הסעיף נאמר: מקיום הוראת כל דין", וא קולוגיה לפי הבנתי היא דין.
יעקב פריד
זה אינו נכון משום שאין בהוראה זו לפטור אותו מתשלום כלשהו שעליו לשלם למינהל

או מקיום הוראות כל דין. יש לכתוב זאת בצורה ברורה, אך בכל זאת זה מיותך לדעתי,

משום שסעיף וא נותן את התשובה ואין לתת שום יתרון על פני אחרים.
היו"ר אברהם פוח
חשבנו על מודל של אדם שיש לו תחנת תדלוק בדין לצרכים פנימיים, תחנת חצר

שהוקמה כחוק ורוצים לאפשר לו להרחיב אותה.
יעקב פריד
זאת טעות משום שצריך שמצבו יהיה במו וא. הוא יצטרך לעבור את כל הקריטריונים

שעובר מי שרוצה להקים תחנה ציבורית לפי וא ואין לתת לו שום יתרון, משום שהיום

הקריטריונים לתחנה פנימית שונים, בצדק, מקריטריונים לתחנה ציבורית. בתחנה פנימית

לא בודקים את נושא האקולוגיה, מי תהום וכדי.
היו"ר אברהם פוח
אם אנו נכתוב שזה יהיה בכפוף לכל דין ?
יעקב פריד
אין צורך בזה, אם זה בפוף לכל דין יש כבר את סעיף וא. אם ממילא הוא יצטרך לעבור

את כל מערכת ההיתרים של תחנה ציבורית סעיף 1א עונה על כה
היו"ר אברהם פרח
כשדובר על שינוי יעוד, החנתה היתה שכיש לו תחנת תדלוק הוא לא משנה יעוד. אם

יש קרקע לתעשיה ורוצים להפוך אותה לתחנת דלק יש בכך שינוי יעוד, לעומת זאת תחנת

תדלוק שמעלים אותה בדרגה, זה עדיין אותו יעוד.
יעקב פריד
זו בדיוק הסיבה מדוע סעיף זה לא נכון. אם זו המחשבה זה יותר גרוע, כי כשאישרו

לאדם תחנה פנימית, שהיא מחסן לשימוש עצמי, לא לוקחים שיקולים של טובת הציבור, כי

הציבור לא מתדלק שם.
היו"ר אברהם פות
אני מבקש שתעביר לוועדה את הנוסח של הסעיף בו יהיה ברור שכוונתנו היא שהאיש

יהיה כפוף לכל הדינים וכללים המחייבים תחנה רגילה.
יעקב פריד
אני אעביר זאת לוועדה, אך אני מדגיש שוב שאם זה כפוך לתנאים של תחנה ציבורית

רגילה לא צריך את הסעיף, משום שהכל קיים בסעיף 1א ואין להפלות בין האנשים.
היו"ר אברהם פוח
מי שיש לו קרקע פרטית פונה לוועדה המקומית ומבקש שינוי יעוד. אני סברתי, כמי

שכבר ראה כמה תכניות בניין ערים, שכשיש לקרקע יעודים שונים: מגורים, תעשיה,

חקלאות ותחנת דלק, לפעמים יש יעוד של תחנת דלק פנימית, ואז העברתה מתחנת דלק

פנימית לציבורית היא לא בדיוק שינוי יעוד במובן חוק התכנון. לפיכך כתבנו סעיף זה

בנפרד. יתכן שאפשר להשיג את אותה מטרה אם תעביר אלינו נוסח שונה שאתה סבור

שהוא יענה לכך.

אישית אני לא סבור שמי שיש לו תחנת תדלוק פנימית ורוצה להפוך אותה לתחנה

רגילה, ועומד בכל התנאים, מצבו צריך להיות יותר גרוע מאחד שיש לו קרקע לתעשיה

וכדי.
יעקב פריד
מצבו לא צריך להיות יותך גרוע, אך גם לא יותר טוב. היה מקרה באזור בו אדם קיבל

להקים תחנה פנימית בחצר ביתו, ולפי סעיף זה הוא יוכל לקבל אישור להקים תחנה

רגילה.
היו"ר אברהם פוח
הוא לא יוכל לקבל זאת כי זה כפוף לכל חוקי התכנון.
יעקב פריד
את סעיף 1ג צריך לסייג, כמו שגם חוק ההגבלים מסייג, וכמו שגם הממונה על

ההגבלים בעצמו סייג את החלטתו, צמצם ולא החיל אותה מלכתחילה על תחנות

שבבעלות, בחכירה או בדיירות מוגנת של חברת הדלק. כי לפי נוסח זה אם אני

בעלים של התחנה ומוסרים את ההפעלה למישהו אחר, ניתן להגביל אותי גם ל- 5 שנים,

ולא זאת הכוונה. לכן צריך לכתוב בסעיך 1ג, אחרי המילים: "במכירת דלק לתחנת תדלוק",

שאינה בבעלות או בחכירה או בדיירות מוגנת של אותו אדם. כי יש זכות לעשות בנכס

הפרטי מה שרוצים.

אני סבור שאם המחוקק חושב לנכון להגביל חוזים עתידיים לתקופה של 5 שנים או

אחרת, ולקבוע שהם הסדרים כובלים, נראה לי שהדרך הנכונה מבחינה משפטית היא

לעשות זאת על ידי תיקון של חוק ההגבלים העיסקיים. בחוק זה יש יוצאים מן הכלל, וכן

הוראות מיוחדות שקובעות הסדרים מסויימים בהסדרים כובלים. זו הדרך הנכונה, מהטעם

הפשוט, שגס כשההסדר הוא הסדר כובל חוק ההגבלים קובע, שהסדר כובל הוא לא

בהכרח אסור. הסדר כובל אם יש טעם מוצדק לאשר אותו מאשרים אותו, לדוגמא, בית

הדין להגבלים עסקיים יבול לחשוב שבמקרה זה מוצדק 7 שנים, במיוחד ששני הצדדים

מסכימים. אני לא חושב שצריך לפגוע בחופש החחים כאשר שני הצדדים באים מרצון

ומסכימים לתקופה מסויימת, משום שחברת הדלק הסכימה ברב טובה להשקיע בהקמה.
היו"ר אברהם פורז
לפי דבריך, אם זה ינוסח כמו שזה מנוסח עתה, עדיין אפשר לעשות הסכם ל- 7 שנים,

ולומר שלמרות שזה לכאורה כובל מבקשים לאשר את ההסכס.
יעקב פריד
לשם זה צריך פרשנות אם אפשר או אי אפשר. כלומר, אם נלך בדרך של תיקון חוק

ההגבלים העיסקיים לא צריך שום פרשנות.
היו"ר אברהם פוח
אם לא מתקנים את חוק ההגבלים, האם המשמעות היא שזה אוטומטית בטל, או ניתן

לביטול, או השנים שמעל ה- 5 שנים בטלות, או שעדיין אפשר לפנות לבית הדין ?
זאב אפיק
ניתן לפנות לבית הדין ולבקש אישור מעבר ל- 5 שנים, כי אולי זה הסכם מצויין למרות

שהוא כובל.
היו"ר אברהם פוח
נשאלת שאלה אם יש הבדל בנוסח שאומר שלא יכרת הסכם לתקופה העולה על 5 שנים,

שאז לדעתי הסכם שיכרת אפילו ל- 5 שנים ויום יהיה בטל, לעומת נוסח זה שאומר לכאורה

עד 5 שנים, אך יש סיבה טובה ללכת לבית הדין ולהוכיח מדוע זה נעשה ליותר מ- 5 שנים.
יעקב פריד
אני סבור שיש לעשות הבחנה, כמו שעשה הממונה עצמו בהסדר שהגיע עם "פז"

ו"סונול''. יש לעשות הבחנה בין תתנה שחברת הדלק השקיעה בה או בנתה אותה לבין

תחנה אחרת. אם רוצים שעדיין יוקמו תחנות ברמה טובה ולא כמו התחנות הפירטיות,

העובדות מוכיחות, שלמרות שמבחינה חוקית אין מניעה על אף אדמ בעל קרקע פרטית

להקים בעצמו את התחנה על חשבונו, והוא לא צריך להתקשר אפילו לא לשנה עם חברה

מסויימת. בפועל אנו רואים שאותם בעלי קרקע מעדיפים שהחברה תשקיע, משום שמדובר

בהשקעות מאוד גדולות.

באותם מקרים ששני הצדדים באים מרצון, ואף אחד לא יכול לטעון היום שיש כפיה ואין

מספיק חברות, אני לא חשוב שצריך להגביל את חופש החתים בצורה נוקשה ולמנוע משני

צדדים להתקשר לתקופה ארובה יותר, כאשר זה מוצדק. אם הממונה על ההגבלים מצא

לנכון להגביל ל- 14 שנה, שגם היא תקופה קצרה לדעתי, בתחנות שבהן החברה השקיעה,

אני לא חושב שהמחוקק צריך לנהוג אחרת.
דוד וייסמו
אני מבקש להעיר הערה טכנית לסעיף 1א. גם היום כל מי שמחזיק וחוכר קרקע יכול

לשנות את יעודה, גם אם זו אדמת מינהל. הבעיה היא לאחר שינוי היעוד, אם המינהל

יקצה לו את הקרקע מחדש ביעוד התדש או לא, לכן מה שכתוב פה לא עונה על הבעיה. גם
התוספת
"והפעלתה" לא פותר את הבעיה, אלא צריך לכתוב בצורה ברורה: ולהחכיר את

המקרקעין בייעודו החדש כתחנת תדלוק להקמה והפעלה, כי שינוי יעוד ניתן להיעשות על

ידי כל אחד, אם יש לו זכויות בקרקע של המינהל. לפיכך אני מציע להוסיף בסעיף 1א
אחרי המילים
"כדי לאפשר הקמת תחנת תדלוק" את המילים: ולהחכיר את המקרקעין

ביעודו החדש כתחנת תדלוק להקמה ולהפעלה. הבעיה היא בהחכרה החדשה של

המקרקעין.

לגבי המגבלה של ה- 5 שנים: אנו נמצאים היום בשוק פתוח שבו כל בעל קרקע מנהל

קניות ומו"מ עם כולם, בניגוד לעבר שהציבו לו חוזה ואמרו: תחתום, אלה התנאים. ברגע

שמגבילים לגבי העתיד את תקופות ההתקשרות, למעשה מעלים את סף הכלכליות מבחינת

החברות החדשות, להקמת תחנות תדלוק. אני מניח ש"פז", "סונול" ו"דלק" מאוד שמחות

ולבטח יתמכו בסעיף זה של ה- 5 שנים בי זה למעשה מנציח את השליטה שלהם בשוק

הדלק. בשוק בו כל אחד יכול לקבל הצעות מכל אחד ומנהל משאים ומתנים אין מקום

להתערב בנושא הזה. התערבות רק תעלה את סף הכדאיות הכלכלית של חברות הדלק

להקמת תחנות תדלוק.

אני מציע שאת ההסדר עם "סונול" ו"פז" יכניסו להצעת החוק וכך יחילו את זה גם על

כולם.
עמיהוד בו פורת
אני יוצא מתוך הההנחה שכוונת המחוקק כפי שהועלתה בהצעת החוק היא שלגבי

קרקעות מינהל, שהיעוד שלהן הוא חקלאות או אחר, המחזיק בקרקע יוכל להופכה לתחנת

דלק ולמכור בה דלק לציבור. זה פן אחד של ניתוח מצב השוק בארץ, בזה שהוא מאפשר

הקמת תחנות נוספות ומוריד הפקדות נוספות שמגולמות כאן.

יש לי הערות לניסוח ואני אעביר נוסח מוצע לוועדה. יש הערה ניסוחית אחת שצורמת

את עיני בסעיף 1ג: הבעיה עם החוזה היא לא שהוא מקנה לה גם בלעדיות במכירה, אלא

בעצם מחייבת את האדם באופן בלעדי לרבישה.



לא יכולים לצפות שיתחרה אפקטיבית אם נוכחותו בשוק לתקופת זמן יותר גדולה משל

האחרים תובטח, משום שדווקא ההתקשרות הבלעדית של החברות החדשות שומרת על

נוכחותם בשוק ומונעת מחברות אחרות באותן תחנות שהן הצליחו להתקשר איתן, לעבור

לחברות הגדולות בתקופות זמן יותר קצרות.
היו"ר אברהם פורז
האם אתה מציע לנו להאריך את התקופה, או האם יש אפשרות חוקית שיהיה גורם

שיוכל לומר לחברות הוותיקות שהן לא יכולות להתקשר יותר ?
עמיהוד בו פורת
ישנה אפשרות חוקית. מנופפים כאן בחוקי יסוד כדי להגן על מצב שהוא בעצם בלתי

חוקי מלכתחילה והחוק הזה לא מדבר עליו, ובעוונותינו הרבים בתי המשפט טוחנים לאט,

אך אין ספק שכאשר יאמרו שגורם חדש, או גורם שמחזיק נתח שמקרב אותו למונופול

בשוק, לא יוכל להמשיך ולהחזיק בו.
היו"ר אברהם פות
איך אתה מציע לעשות זאת, האם אתה מציע שיהיה פקיד שאליו יצטרכו להפנות

בקשה להקמת תחנת דלק, ושיאשר עם איזו חברת דלק התחנה תפעל ?
עמיהוד בו פורת
אני נגד זה, משום שהמחוקק הקים את בית הדין להגבלים עסקיים שיעשה מיני חישובים

ושיקולים מעין אלה כשהוא מאשר הסכמים. אני מציע שהמחוקק יאמר שכל זמן שחברת

דלק לא הגיעה למספר תחנות מסויים, מותר לה להתקשר לתקופת זמן שלא תפחת מתקופת

זמן מסויימת. אז בשוק יהיה יותר מגורם אחד, ליותר זמן, זה יעמוד בכל מבחן, משום שזהו

המבחן המקובל במערב.
היו"ר אברהם פות
אם נקבל את ההצעה של ה- 5 שנים, לפי דברי מר בן פורת, שחברת דלק שאין לה מספר

תחנות מסויים תוכל להמשיך להתקשר עם עוד תחנות נבר שתגיע למספר שנקבע. אני מבקש

מגב' גרשוני שתכין לנו חוות דעת אם הפליה כזו תהיה לגיטימית או פסולה.
עמיהוד בו פורת
אני רוצה להפנות את תשומת לב יושב ראש הוועדה לשוק שמדובר בו. בשוק זה חלק

גדול מהתחנות בכלל שייך לחברות הדלק ולגבי החתים הקיימים 95% מהשוק נשלט על ידי

התקשרויות בלעדיות שלא מטופלות כאן בוועדה. לכן אני סבור שהחוק צריך לומר

במפורש, שאין בו שום קביעת עמדה או הנחיה לגבי בחינת חוקיותם של ההתקשרויות

הישנות. זה צריך להיאמר במפורש כדי ששופטים לא ילמדו מן החוק הקיים איך הם צריכים

לנהוג לגבי ההסכמים האלה.
היו"ר אברהם פוח
איך אתה היית מבצע דבר כזה באופן משפטי ?
עמיהוד בו פורת
אני סבור שיש להוסיף : אין בהוראות חוק זה כדי לשנות ממצבן המשפטי של

התקשרויות שנעשו לפני תחילת תוקפו של החוק בפי שהיו באותה עת.
היו"ר אברהם פורז
אתה סבור שאם לא נבתוב זאת, מישהו יחשוב שעשינו משהו ?
עמיהוד בו פורת
בוודאי, ואני יבול להביא לבר הרבה תקדימים.
היו"ר אברהם פוח
אני מבקש מגב' גרשוני לבדוק גם טענה זו.
אתי בנדלר
אם היתה הצעת תוק שמסיימת את בל ההליר של חוק משק הדלק, היתה לטענה זו

מקום, ואולי היה מקום להוסיף הוראה בנוסח בלשהו ברוח הדברים שנאמרו עתה. אך אם

באמת הוועדה הולבת על הליר של פיצול חוק ותקבל את אישור המליאה, משמעותו

שאותו סעיף שמדבר על תוקף חחי בלעדיות שנחתמו בעבר, לפני קבלת חוק זה, יעבור שוב

קריאה ראשונה בי זו המשמעות של פיצול שמאושר על ידי הבנסת. נדמה לי שבל הצהרה

נוספת מיותרת.
עמיהוד בו פורת
סוג האמירה זה בימינו יבול שיהיה גם בדברי ההסבר.
אתי בנדלר
בשלב שבו אנו נמצאים אין דברי הסבר.
שרית דנה
בעניין חוק תבנון ובניה אני מבינה שאין בוונה לפי סעיפים 1א ו- 1ב להתערב בחוק

תבנון הבניה ולשנות את הוראותיו. בפי שזה מנוסח, לא בר הם פני הדברים, משום שבתוב

שהמחזיק רשאי לשנות יעוד, ובידוע הגורם היחיד שמוסמר לשנות יעוד הוא משרד תבנון.

לבן אני מציעה לנסח את הסעיף בפי 61א: שאדם רשאי להגיש תובנית.

בסעיף 1ב קיימת אותה בעיה, ולבן יש לשנות גם במקרה זה. אני מובנה לנסח זאת יחד

עם היועצת המשפטית של הווננדה גב' אתי בנדלר.
היו"ר אברהם פוח
זה מקובל עלי, אבן לבר היתה הבוונה.

1
שרית דנה
לגבי סעיף 1ד: יש את סעיף 62 א שהוא מאוד מפודט ומסובך ויש בו איזונים מסויימימ.

נדמה לי שזה מפר את האיזון באופן מוחלט. זו פעם ראשונה שאנו נותנים לוועדה מקומית

להבניס יעוד וזדש, ואם מותר לוועדה מקומית לשנות בל יעוד לצרבי תחנת תדלוק, מדוע

שזה לא יהיה גם למגורים או לתעשיה או אחר. אין שום היגיון משפטי להבחין ולבן אני

מציעה הצעת פשרה.- לפי תמ"א 18 באזורי תעשיה ניתן לעשות זאת בהיתר, ולפיכך אני

מציעה שיאמר שהקמת תחנות תדלוק באזורי תעשיה ואפילו באזורי מסחר, או להותיר את

אזורי המגורים בחוץ, שם הרגישויות גדולות.
היו"ר אברהם פורז
באזורי מגורים תמ"א 18 קובעת הוראות באזורי מגורים, אם בך מה מפריע שוועדה

מקומית בבפוף לתמ"א 18 תהיה גם באזורי מגורים.
שרית דנה
בתמ"א יש הוראות לבל מיני דברים, אם רוצים אחרת יש לשנות את תפיסת העולם

ולומר שבל התוכניות תהיינה בפופות לשלטון המקומי.
היו"ר אברהם פורז
הוועדה המחחית עמוסה מאוד, והשאלה אם הקמת תחנת תדלוק הוא פרוייקט בזה שלא

ניתן לאשרו בוועדה המקומית. יש דרבים לעקוב אחר הוו13דה המקומית.
שרית דנה
יש קושי רב לעקוב בגלל המספר הרב של התובניות. אני מציעה לשקול להותיר את

האישור להקמת תחנות באזורי תעשיה או באזורי מסחר.
רון גזית
נדמה לי שסעיף 1ב הוא סעיף חסר תקדים במדינת ישראל. לא זבורים לי מקרים שבחם

המחוקק הבשיר מעשה בלתי חוקי בחקיקה. הוספת המילה "בדין" לא תעזור באן, והדבר

דומה למצב של תחנות טלוויזיה ורדיו, שהמחוקק היה קובע שמעתה ואילך טלוויזיה

פירטית היא חוקית, אך לא בך עשו, למרות שהיו תחנות רדיו שענח-ו בבל הסטנדרטים.

המילה "בדין" לא תשבלל את הבעיה. תחנות אלה הוקמו שלא בדין, יסודם שלא בדין והן

פועלות בניגוד לתמ"א 18, בניגוד לבללים והן מסבנות את הסביבה. רב תחנות החצר

הוקמו שלא בדין ומסבנות את בללי הבטיחות. בתוצאה מבך אני סבוך שלהבשיך אותן

עתה, ולומך שגם יקיימו את החוק, בל המבין ובל הקורא יראה זאת באילו התחנה היא

ציבורית וצריך להסדיר דברים טבניים. סעיף זה מסובן ואם פלוני ירצה לפעול בדין הדרך

סלולה לפניו.

קראתי את חוות הדעת של גב' גרשוני, זו חוות דעת טובה, ונדמה לי שהיא נותנת לנו

פתרון לבך שאפשר להסדיר גם את הנושא הרטרואקטיבי. ההגבלה היא הגבלה סבירה

שאפשר לתת לה ביטוי בלפי חברות הדלק בדרך של פיצוי, ולטעמו של הארגון הפיצוי לא

צריך להיות פיצוי בספי, אלא שבבל מקום בו חברת דלק תוביח שהשקיעה בספים ואין לה

רווח סביר והחזר השקעה, חיא תובל לקבל את הפיצוי.



אני מנסה לשכנע לא לפצל את החוק הזה. אני חושב שהפיצול הזה יהיה לא טוב ולא

נוכל להשיג מצב של לאחר מכן לתקן. אני חושב שצריך כן לנצל חוות דעת זו ולמצוא

פתרון במסגרתו כולם ייצאו נשכרים, ולא יהיה מצב שבו הפיצול הזה יהיה לעולמי עד.
שוקי שטח
עמדת המשרד לתשתיות לאומיות בקשר לפיצול ולהצעה המונחת לפנינו היא לקבל את

העקרונות שהוועדה מציעה. כפי שאנו מבינים אותה, יש הורדת חסמים מוסדיים מהקמה

של תחנות דלק חדשות ונדמה לי שלמירב האנשים האובייקטיביים בנושא זה ברור וידוע

שהמגבלה העיקרית לקיומה של תחרות בענף תנות דלק, הוא מחסומי הכניסה לענף, אם

יוסרו, לפחות חלקית, חלק ממחסומי הכניסה האלה, אנו מקווים שתתפתח תחרות, תלוי מה

המספר והמיקום של תחנות דלק חדשות שיכנסו במידה ויוקלו ההקלות הללו.

לסעיף 1א יש דמיון להמלצות ועדת רונן שמקילה עם חוכרי מקרקעין ורוצה להגדיל את

זכויותיהם עד לזכויות בעלות במקרקעין. הצעה זו אומרת שהחוכר לא יצטרך לחזור

למינהל מקרקעי ישראל על מנת לקבל שינוי יעוד. אני מקווה שסעיף זה יגדיל את סל

המקרקעין הרלוונטי להקמת תחנות דלק.

סעיף 1ב, לעניות דעתי, אם אין בכוונתו לפטור את הבעלים של תחנה כזו מהצורך

בשינוי יעוד, נדמה לי שהוא אינו נותן דבר ואולי כדאי לשקול את הפטור מהצורך לשינוי

יעוד ולהתנות מכירה לציבור בקיום כל דין.
היו"ר אברהם פוח
במצב כזה אני רומס את התכנון. ניתן לעשות קיצור דרך ולהעביר לוועדה מקומית, אך

הצעתך היא לקפוץ ישר לשלב ההיתר הלא חוקי.
שוקי שטרן
איננו תומכים במתן היתרים לא חוקיים ואם לא זו הכוונה אז כנראה ההקלה שמחכרת

ב- 1א נכנסת גם ל- 1ב.

נדמה לי שסעיף 1ג מתייחס רק למכירת הדלק ולא הסכם של הקמת התחנה.
היו"ר אברהם פוח
אם יש לך נוסח אלטרנטיבי, אני מבקש להעבירו ליוצעת המשפטית של הוועדה.
יוסי כספי
לשמחתי מי שמייצג היום את חברות הדלק לא היה באותן חברות דלק מלפני 30 שנים,

עליהן אני מדבר. אין ספק שחברות דלק גנבו את זכויות נכי צה"ל, אנו מתרוצצים שנים

בכנסת ובכל מוסדות השלטון ולאיש לא איכפת. זכויות הנכים שקיבלנו ממדינת ישראל

מסיבה כלשהי נלקחו מאיתנו במירמה. לא יכול להיות שהכנסת לא תשים לכך לב ולא תתן

לזה ביטוי.

אני סבור שנסיון העבר צריך לקבל ביטוי לקראת העתיד. לא יכול להיות שכל זכויות

נכי צה"ל יהיו נתונים לשיקול דעתו של פקיד בחברה מסויימת, שיגיד שהן שלו. לא יכול

להיות שבמסגרת אילוץ של חחים שהחתימו אותנו חברות הדלק יקבלו את הזכויות שלנו

ל-100 שנים. אני מבקש שכנסת ישראל תיתן הגנה מסויימת לנכי צה"ל.
היו"ר אברהם פורז
עתה אנו לא דנים בהסכנזי העבר, אנו נדון בכך בקפידה בהמשך.
יוסף לוטנברג
מאתר שעברתי בבר את ועדת זמיר ווועדת רוזן, אני מבקש לדבר על העתיד. סעיף 1א

מחסל לתלוטין את הזבות שנתנה מדינת ישראל לשיקומם של נכי צה"ל, שיקום באמצעות

תחנות דלק. אני מכיר כ- 10 תחנות בשנה האחרונה, שהיו בידי משפחות שרצו לשנות יעוד

והחוק הגן עליהן והן נפתחו בשילוב עם נכי צה"ל בלי בעיה ובהשתתפות חברות הדלק

השונות.

הצעת חוק זו מחסלת את השיקום הזה. הנסיון לכך נמשך כבר הרבה שנים ועתה כאילו

מצאו את הגורם שמונע את הרפורמה במשק הדלק. הקורבן הוא נכי צה"ל, אך אין לכך

שחר, כי נכי צה"ל לא היוו אף פעם גורם בולם ומפריע. הלוואי שהיו פותחים תחנות

נוספות, בי יש כמאה נכים ברשימת ההמתנה שממתינים לשיקום בתחנות דלק.

לצערי יש כל יום נכי צה"ל חדשים. חובת המדינה וחובת הכנסת לזכור את הדבר הזה

ולשמור על הזכות שמדינת ישראל קבעה לשיקומם של נכי צה"ל.

עמדנו לחתום עם הקיבוצים על הסדר לפתיחת עשרות תחנות דלק. אך אז נאמר שיש

את ועדת רונן ווועדת ויתקון, ועצרו את התהליך הזה בשם הרפורמה במשק הדלק.

פעם אמרה לי גולדה מאיר ז"ל שלנכי צה"ל יש את הכח הכי חזק במדינת ישראל.

הגדולה של ארגון נכי צה"ל, כארגון יציג, שהוא לא משתמש בכח הזה וידע להשתמש בו

בצורה נבונה ונכונה. אני מבקש שלא ידחקו אותנו אל הקיר מפני שאנו לא נשלים עם

חיסול השיקום לנכי צה"ל הקשים ביותר. הוועדה צריכת לחשוב על דרך בלשהי כדי

לשמור על הנכס שניתן לנכי צה"ל בעבר. נעשה בל שביבולתנו ובכוחנו, באופן ציבורי

במובן, בדי הזכות הזו תישמר.

ישבתי בוועדת ויתקון ושמעתי כל מיני נימות, כך גם בוועדת זמיר. לא יתכן שעל בסיס

של דבר כלשהו שאיני יודע מה הוא טומן בחובו לגבי העתיד יחסלו את העניין הזה. עוד

לא תמו מלחמות במדינת ישראל ועוד לא תמו הנבים, שלקשים ביותר זו דרך השיקום

הטובה ביותר.
ציפי רוו
אני מבקשת להסב את תשומת הלב לנושא הסביבתי. בסעיף 1א אני מציעה שיהיה

כתוב: למעט באותם מקומות שמוגדרים כשטחים חקלאיים ושטחים פתוחים לסוגיהם. אני

מכירה לפחות שתי תחנות תדלוק פרטיות שיושבות על שטח שמוגדר כשמורת טבע ומשמש

בשטח ציבורי פתוח. לא שונה שם היעוד, אך מצד שני הרשות המקומית אינה מפנה אותם.

בסעיף 1ב אני מבקשת להוסיף: למעט שימושים מסחריים נילווים. אין זה סוד שבכל

תחנת תדלוק גם אם היא פירטית, במשך הזמן מעבר למכירת הדלק נוספים עוד שימושים.
היו"ר אברהם פוח
למה את מתבוונת במילה "למעט", האם את מתכוונת לאפשר להם שימושים נלווים,

מדוע את סבורה שלתחנת דלק יש שימושים נלווים?
שרית דנה
בתמ"א 18 מוגדר כמה שטחי מסתר מותר שיהיו בכל תתנת תדלוק, עד 120 מטר.
ציפי רוו
סעיף 1כ מאפשר פגיעה בשטחים פתותים והכשרת תתנות תדלוק שונות באזורים שהם

בלתי אפשריים, בכך מגבירים את המוטיבציה לעשות פעילות של מסתר.
היו"ר אברהם פורז
לפי סעיף 100 לתוק התכנון יש לכם אפשרות להתנגד.
ציפי רוו
מאוד קשה להתנגד לכל תתנה כזו, בייתוד שתתנות כאלה נוצרות כעובדה בשטת

והרשות המקומית מתעלמת מהם ולא מצליתה לאכוף זאת. לא נכון לגלגל את האתריות

לטיפול במפגע זה על הציבור, ביתוד על ציבור שומרי הטבע ואיכות הסביבה. לכן בשלב

התקיקה צריך לתת את הדעת, כדי לצמצם מראש את הפגיעה ולא לצפות שאזרתים

שאיכפת להם יעשו זאת. התוק כפי שהוא מנוסת כאן, בעצם מגלגל את האתריות אליהם.

סעיף 1ד מדבר על הקמת תתנת תדלוק באתריות של רשות מקומית. אני תושבת שזה

משמיט את העניין של הראיה הכוללת. אנו נמצא תתנות תדלוק בגבול של רשויות

מקומיות, זו ליד זו, וניצור בעצם מוטיבציה לאשר תתנות כאלה. כדאי לא לאשר סעיף זה

ולהשאיר את האישור ברמה של ועדה מתחית או ברמה של תמ"א 18 של ראיה כוללת. כי

כאן בעצם יפתת הפתח ותהיה מוטיבציה והקלה בהקמה של תתנות תדלוק בכל מקום,

ביתוד אם יש אפשרות ללוות זאת בשימושים מסתריים. הנפגעים העיקריים לכך יהיו

איכות הסביבה והשטתים הפתותים.
מיכל כהו
אני מקווה, שכאשר המתוקק ילך לרפורמה יראה לנגד עיניו את טובת הצרכן, ומעבר

לכל הוויכותים שיש בין עורכי הדין ומייצגי התמנות ותברות הדלק צריך לראות את

הצרכן. מבתינתינו כמה שתהיינה יותר תתנות דלק וכמה שתהיה תתרות יותר גדולה זה

יהיה לטובת הצרכן. בקשתי היא שכשתתקבל ההתלטה המתוקק יראה לנגד עיניו את טובת

הצרכן שיקבל את השירות הטוב ביותר, עם מספר תתנות דלק הגדול ביותר.
אורלי מירוו
תוק ההגבלים העיסקיים קובע שהסדר כובל תייב לענות לאתת משלוש הקטגוריות: או

שיפנה לבית הדין להגבלים עסקיים ויזכה באישור בית הדין,
היו"ר אברהם פורז
במילים אתרות ניתן לעשות הסכם ל- 7 שנים ולפנות לבית הדין ולקבל אישור.
אורלי מירוו
במקרה זה יקתו בתשבון את השיקולים הפרטניים של כל מקרה.
היו"ר אברהם פוח
לפיכך אפשר להגיע לתוצאה זו גם עם חברה חדשה ובלי לתת לה הוראת דין מיוחדת,

אלא, שבמסגרת השיקול, אם תהיה חברה חדשה שתחתום על הסדר ל- 10 שנים בית הדין

יוכל לומר שהוא מתיר לאותה חברה כי הם חדשים, ולא היה מתיר לאחרים.
אורלי מירון
אני מבקשת להתייחס לקריאתו הנרגשת של מר רחנקרנץ, אומנם הממונה העריך

שמדובר בשבועיים, אך אנו שוקדים על תיקי חברת דלק ומעריכים שהטיפול יסתיים

בהקדם.
איילת בן עמי
אני מבקשת להעיר לגבי התיקון לחוק התיכנון והבניה ולהצטרף להערתה של עו"ד

שרית דנה ממשרד הפנים. גם לטעמנו המקום המתאים ביותר לדון בתכנון ובהקמת תחנת

דלק הוא בתעדה המחחית ששוקלת שיקולים יותר רחבים מהשיקולים המקומיים,

והשיקולים הסביבתיים ביניהם. אפשר לנסות לפתות את הפקק הת כנוני לגבי תחנות דלק

בלי לעשות שינוי קונספציה כה רדיקלי, אלא לנסות למצוא כלים תכנוניים אחרים שכן

מתאימים לקונספציה של החוק, ואולי יכולים גם לפתוח את הפקק, לאו דווקא על ידי

התיקון המוצע בחוק.

יש ועדה בינמשרדית שאנו לא חברים בה, שמטרתה לקדם את נושא פתיחת הפקק ויש

הצעה לשינוי תמ"א 18 באופן שניתן יהיה להקים תחנות דלק במקומות ששימושי הקרקע

שלהם הם לתעשיה, למלאכה וכדי.
אורנה בינמוביץ
אני מבקשת להציע שאם הולכים בכיוון של פיצול החוק, יש לפצל ולעסוק בנושאים

שהם מאותו סוג. כלומר סעיף 1 א,ב, ו-ד הם חוק תכנון ובניה וסעיף 1ג הוא נושא לגמרי

אחר, שקשור לחוזי העבר שהוועדה מבקשת לא להיכנס לתוכנם כרגע. אני רוצה לציין

שסעיף 1ב יאפשר היום 200 תחנות ציבוריות לחברות הוותיקות ןאם יתקבל סעיף ג'

שמקפח את החברות החדשות בגלל המגבלה של ה- 5 שנים, בשילוב של שני דברים אלה

אנו לא נראה רפורמה בעוד הרבה שנים.

כששוק נפתח לתחרות אין ברירה, ובאמת בהתחלה או לאורך חזמן יש כל מיני תקנות

ורגולציות כדי להבטיח את התחרות, אין בכך כל פסול.
יוסי ישראל
הכיוון של פתיחת השוק לתחרות מקובל עלינו ועל דעתנו. אנו גם נציגים בוועדת

ויתקון ותומכים בפתיחת השוק לתחרות. מה שמפריע לנו בהצעת חוק זו שיש לה נימה של

חוק עוקף מינהל מקרקעי ישראל, תאת בניגוד לחוק יסוד מקרקעי ישראל שמסמיך את

מועצת מקרקעי ישראל כגוף היחיד שמוסמך לקבוע את מדיניות מקרקעי ישראל.
כשאומרים
על אף האמור בהסכם לשנות את יעוד המקרקעין, יש פה משהו שאני מציע

שיועצת המשפטית של משרד המשפטים תביע בו את דעתה.
היו"ר אברהם פוח
אם מועצת המינהל תחליט עד לקבלת החוק שבל מי שיש לו קרקע של המינהל לא צריך

להחזיר אותה ליעודה, ויבול להקים תחנת תידלוק בבפוף לתשלום כל מה שמגיע למינהל,

אני אשמח מאוד, והסעיפים הללו יפלו. אך יש לי הרגשה שהסיפור עם המינהל ועם מועצת

המינהל יבול להימשך יותר מדי זמן.
יוסי ישראל
אם מבחינה חוקית אפשר להוביל חוק שהוא סותר או בניגוד את חוק מקרקעי ישראל,

אזי אין בעיה. הבוונה שלנו לסייס את העבודה בוועדת ויתקון ולהביא את כל מה שבתך

בשינוי המדיניות למועצת המינהל.
אלי חוף
אני מצטרף לדברי מר לוטנברג. לא נראה לי שנבי צה"ל גורמים לחסמים את קידוד

תחנות דלק. אנימבקש לשמור על המצב הקיים, אפשר בהחלט להקים תחנת דלק על אדמות

שכבר מורכבות לאנשימ, ואדמוח של קיבוצים ומושבים, אחרי ששוקמו נכי צה"ל עם אותם

קיבוצים.
היו"ר אברהם פוח
יש לבם דבר ספציפי בו אתם רואים פתרון לעניין ? אנו מעוניינים להגדיל את מספר

התחנות, אם יש לבם פתרון שגם יהיה מהיר וגם לא יפגע, אני מבקש שתעבירו אותו

לוועדה.

אני מודה לבל המשתתפים. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה ב-11:30

קוד המקור של הנתונים