ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 08/07/1997

הצעת חוק שירותי הובלה, התשנ"ו-1996, של חה"כ פיני בדש; הצעת חוק שירותי הובלה. התשנ"ז-1997

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 128

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי. גי בתמוז התשנ"ז (8 ביולי 1997). שעה 11:00

נכחו; חברי הוועדה; אלי גולדשמידט - היו"ר

עבד אלמאלכ דהאמשה

אבי יחזקאל

מוזמנים;

יאיר פלח - סמנכ"ל תכנון וכלכלה, משרד התחבורה

אלכס לנגר - המפקח על התעבורה, משרד התחבורה

אבי ירושלמי - מנהל אגף כלכלה ותכנון, משרד התחבורה

אבישי מיכאלי - מ"מ מנהל גף מטענים ושינוע חמ"ס, משרד התחבורה

חזי יהלומי - מנהל מחלקת קציני בטיחות, משרד התחבורה

עו"ד אלי אביר - לשכה משפטית, משרד התחבורה

עו"ד גבי נאור - יועץ משפטי, משרד התחבורה

שלמה אלישר - סגן מנהל אגף תכנון והנדסה, משרד התחבורה

יעקב לוי - משרד התחבורה

רוני לוינגר - לשכה משפטית, משרד התחבורה

עופר לינצ'בסקי - רפרנט אגף תקציבים, משרד האוצר

יואל נוה - אגף תקציבים, משרד האוצר

גלוריה ויסמן - ראש תחום חקיקה פלילית, משרד המשפטים

סנ"צ טילדה מיכאלי - ראש מדור חקירות במחלקת תנועה, המשרד לביטחון פנים

עו"ד עודד ברוק - המשרד לביטחון פנים

עו"ד תמי חריף - עוזרת ליועץ המשפטי, המשרד לביטחון פנים

עו"ד אייל רק - לשכה משפטית, משרד החוץ

עו"ד רות רוטנברג - המשרד לאיכות הסביבה

אל"מ נתי אפרתי - ראש מחלקת תחזוקה, מטכ"ל אגף טכנולוגיה, צה"ל

סא"ל משה מלח - ראש ענף רכב, משרד הביטחון

רס"ן רונן עצמון - יועץ משפטי של אגף טכנולוגיה ולוגיסטיקה, משרד הביטחון

סרן תומר גוטהלץ - פרקליטות צבאית, משרד הביטחון

דב קדם - ראש חטיבת תובלה ותחבורה, משרד הביטחון

ישי יודקביץ' - משרד הביטחון

עו"ד הדס פרבר - לשכה משפטית, משרד המסחר והתעשייה

עו"ד נתן סמוך - משרד הבריאות

מנשה חדד - יו"ר מועצת המובילים

דוד כוכבא - מנכ"ל התאחדות ארגוני התחבורה

שאול שילה - מועצת המובילים

שמואל זקש - מנכ"ל מפעלי תובלה ותחבורה

עו"ד רבקה בן יששכר - לשכת עורכי הדין

עו"ד שמחה ניר - לשכת עורכי הדין

דניאל סינגרמן - כלכלן אגף סחר חוץ וקשרים בינלאומיים, התאחדות התעשיינים

שמואל כהן - מזכיר ארגון נהגי המשאיות

יגאל לשם - ארגון נהגי המשאיות

ראובן יום טוב - סמנכ"ל אחזקה, מ.ע.צ

עו"ד שרה גרינברג - יועצת משפטית, מ.ע.צ

יגאל אגם - מ.ע.צ

גיקי מליק - סגן מנהל אחזקה, מ.ע.צ



הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



מיכל כהן - יועצת השדולה, המועצה הישראלית לצרכנות

גדי ססובר - מנכ"ל אגוד המשתמשים בהובלה ימית

אורי גרשוב - יו"ר אגוד קציני הבטיהות והתעבורה

יוסי ריבלין - דובר אגוד קציני הבטיחות והתעבורה

משה כבירי - הבר הנהלת אגוד קציני הבטיחות והתעבורה

צבי אליאב - אגוד הברות הביטוח

ישראל ברק

עו"ד גד נשיץ - אגוד חברות הביטוח

דייר משה בקר - יועץ בענייני תחבורה לוועדת הכלכלה

ראובן מרדכי

י ועצת משפטית; אתי בנדלר

מנהלת הוועדה; לאה ורון

קצרנית; ימימה פרלס

סדר-היום; א. הצעת חוק שירותי הובלה, התשנ"ו-1996, של חה"כ פיני בדש.

ב. הצעת חוק שירותי הובלה, התשנ"ז-1997.



א. הצעת חוק שירותי הובלה, התשנ"ו-1996, של חה"כ פיני בדש.

ב. הצעת חוק שירותי הובלה. התשנ"ז-1997.
היו"ר אלי גולדשמידט
אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה.

הדיון הוא בהצעת חוק שירותי הובלה התשנ"ז-1997, להכנה לקריאה שנייה

ושלישית. זו הצעת החוק שבמקורה היא של חה"כ פיני בדש ושל הממשלה. הכוונה שלי

לסיים את החוק היום. לא נחזור לסעיפים שכבר אישרנו אותם, ונטפל רק בסעיפים

שבהם נותרו בעיות. אני מבקש שנעבור על הסעיפים.

אתי בנדלר;

הסעיף הראשון שהתעוררה בעיה בקשר אליו, והגברת ויסמן נתבקשה לתת לכך

פיתרון, זה נושא התנועה של משאיות זרות בארץ. מדובר על סעיפים 4 ו-5.

גלוריה ויסמן;

כבר נאמר שאנחנו לא יכולים לקרוא לזה שירות הובלה בינלאומי, ואינני יודעת

מדוע. יכול להיות שזה נכון, ויכול להיות שלא. ישנה תנועה של משאיות שבאות

לישראל ממדינות רבות, חלקן מכל העולם, וחלקן מן האזור הסמוך לנו, כלומר,

מהרשות הפלשתינית, ירדן, מצרים, וכדי. שירות הובלה בינלאומי, הוא שירות שניתן

על ידי רכב שאיננו רשום בישראל. כל המטרה של השירות הזה היא להביא לישראל משא

ולהוציא ממנה משא, כלומר, לא לתת שירות בתוך ישראל, לא לעשות הובלות מירושלים

לחיפה, אלא להביא חומר מצרפת למשל, לישראל, ולהוציא את המשאית עם משא לחוץ

לארץ. חוץ לארץ זה יכול להיות הרשות הפלשתינית, זה יכול להיות ירדן או מצרים,

וזה יכול להיות צרפת. במקרים האלה, בגדול, החוק לא יחול, כלומר, לא יהיה צורך

לתת רישיון, והדבר נעשה בדרך כלל בהתאם להסכמים בינלאומיים בנושא הזה, חלקם

הסכמי מכס, וחלקם הם הסכמים לגבי הובלת משא מחוץ לארץ.

אנחנו חושבים שצריך להטיל על אותן משאיות את הדברים שקשורים לסעיף הראשון

של החוק, שמגדיר את מטרת החוק. החוק אומר שהוא: "בא להגביר את הבטיחות בהפעלת

רכב מסחרי ובמתן שירות הובלה, ולהגן על איכות הסביבה והצרכן". אנחנו חושבים

שחייבים לקבוע הוראות מסויימות לעניין הובלת משא של חומרים, ובוודאי חומרים

מסוכנים, חייבים לתת הוראות מיוחדות לעניין שטר מטען. על פי האמנה זה צריך

להיות כך, זאת אומרת, אנחנו לא באים להטיל כאן מעמסה על המובילים הבינלאומיים.

כמו כן, צריך לאפשר פיקוח לגבי אותן משאיות בנושאים שנקבעו, אלא אם כן הוועדה

חושבת שצריך להטיל גם דברים בנושאים נוספים.

בהצעה שהכנתי הוספתי הגדרה בסעיף ההגדרות. יש פרק מיוחד על תהולת החוק,

ובעצם, בגדול אין תחולה אם השירות הוא רק מחוץ לארץ למדינת ישראל וממנה החוצה.

לגבי הטלת החובות, גם אנשי משרד התחבורה וגם המשטרה חושבים שחייבים למנוע את

הדברים האלה. לעניין העונשין, לא צריך סעיף עונשין.

תיקנתי גם את הסעיף של התקנות בקשר לתקנות של השר בהסכמת השר לאיכות

הסביבה, לגבי ההוראות בעניין החומרים המסוכנים.
היו"ר אלי גולדשמידט
מר רק, בבקשה.
אייל רק
אני מייצג גם את תחום הפעולות בשטחים שביקשו להעביר גם את הערותיהם, אבל

הם לא הספיקו לעבור על הצעת התיקון הזאת. לגבי ההגדרה עצמה של שירות הובלה

בינלאומי, אנחנו מעדיפים שהיא תקרא שירות הובלה מחוץ למדינת ישראל ואליה.
גלוריה ויסמן
נמצא לכך מינוח מתאים.
רות רוטנברג
יש מינוח באמנות בינלאומיות של המושג "בין-גבולי".
אי יל רק
רצינו לכלול בהגדרה אהת גם את ההובלות שנעשות מהרשות הפלשתינית לתוך

ישראל.
היו"ר אלי גולדשמידט
לדעתי לא צריכה להיות לכם שום בעיה, כי בעצם החוק לא חל על הרשות

הפלשתינית. אנחנו אומרים שבמקרה של הובלת חומרים מסוכנים, השר יקבע הוראות,

שהן בסופו של דבר גם באישור ועדת הכלכלה.
אייל רק
למעט חומרים מסוכנים, שזה כבר מעוגן בהסכם התחבורה עם ירדן, הסכם התחבורה

מוריד מהם את הדרישות הרגילות של החוק הישראלי. שר התחבורה יקבע אחר כך בהתאם

להסכם, מהן הוראות הפיקוח שיחולו עליהם.
דניאל סינגרמן
אני חושב שאם משרד התחבורה קובע את התקנות, הוא צריך לעשות זאת בהתאם

להסכמים הבינלאומיים. הוא לא יכול לקבוע דבר שלא סוכם בהסכמים הבינלאומיים.
היו"ר אלי גולדשמידט
למה לנו להקדים את המאוחר? כל ההסדרים בנושא ההובלה לא סגורים. יכול

להיות שהשר יפעיל תקנה מיוהדת לנושא של קשר עם ירדן, שנובע מהסכם עם ירדן, ולא

שונה מהסדר עם הפלשתינים. אני מציע לקבל את הנוסה כפי שהגב' ויסמן הציעה

בפנינו.
שאול שילה
בעניין בדיקת בטיהות הרכב, זה נכנס לנושא של ביטוח.
היו"ר אלי גולדשמידט
בכל הדברים האלה אנחנו לא מחילים את החוק, בגלל בעיות של הסכמים

בינלאומיים, והדברים ייעשו בתקנות מעת לעת, בהתאם להתפתחויות של ההסכמים

הבינלאומיים שייחתמו.
שאול שילה
בהצעה מדובר רק על חומרים מסוכנים.

גלוריה ויסמן;

שטר מטען זה לגבי כל אחד, ולא רק לגבי חומרים מסוכנים.
היו"ר אלי גולדשמידט
מר רק, אני מבקש שתשלח לגב' ויסמן ולגב' בנדלר את הנוסח שלכם להגבלה.

בכפוף לכך, אני מציע לאשר את הסעיף הזה, ואם תמצאו בעיות ניסוח כאלה או אחרות,

אנחנו משאירים את זה לכם.

גלוריה ויסמן;

או אם כשנשב עם הגב' בנדלר נחשוב שיש עוד נושא שצריך לאפשר לשר להסדיר

בתקנות, נוכל להוסיף אותו אחר כך. כתבתי כאן רק שלושה דברים, וייתכן שיש עוד

דברים.
היו"ר אלי גולדשמידט
אפשר להוסיף.

אתי בנדלר;

מתייחסים כאן גם לשטר המטען, שזה אחד הנושאים שבקשר אליהם יוכל השר לקבוע

הוראות מיוחדות. אני מציעה שנתייחס לנושא הזה, כשנתייחס בהמשך לנושא של שטר

מטען.

היו"ר אלי גולדשמידט;

בכפוף לכל האמירות שלנו, מי בעד הסעיף?

סעיף 5 אושר.

אתי בנדלר;

הנושא הבא הוא סעיף 6 להצעת החוק.

אלי אביר;

לפני שעוברים הלאה, אני רוצה להעיר לגבי סעיף 1 בעניין המשקל.

גלוריה ויסמן;

לפי הרישומים שלי, היתה החלטה של הוועדה ב-7 במאי, שבמקום 15 טון, זה

יהיה 10 טון.

אתי בנדלר;

רשום לי שמשרד התחבורה יודיע לי את דעתו בעניין. אם יש הסתייגות, נא

להגיש אותה חתומה על ידי שר התחבורה.



סעיף 6: "רישיון מוביל אינו ניתן להעברה לאדם אחר או לגבי רכב מסיורי

אחר".

הסעיף אושר, אבל הועלתה בעיה שאחרי שנגיע לסעיף אחר, אנחנו נחזור לסעיף

הזה כדי להתייחס לשאלה מהי העברה כשהרישיון ניתן לתאגיד. לנושא הזה עדיין לא

התייחסנו. השאלה הזאת מתייחסת בהמשך לסעיף 11, בשאלה מה קורה כשמבקש הרישיון

הוא בעל הרישיון, מה קורה כשאנחנו מדברים על תאגיד, ואם ההרשעה היא של מנהל

בתאגיד או של נהג בתאגיד. כל הנושא של תאגיד ושל העברת מניות בתאגיד נשאר

פתוח.

היו"ר אלי גולדשמידט;

מה הצעתך?
אתי בנדלר
עדיין לא הספקתי לגבש הצעות בעניין.

גלוריה ויסמן;

אני לא יודעת למה אנחנו צריכים לקבוע דין אחר לגבי תאגיד. תאגיד הוא

תאגיד.
היו"ר אלי גולדשמידט
אם יש בדין הכללי אחריות פלילית או אחריות כזו או אחרת למנהל, זח יחול גם

פה.
גלוריה ויסמן
בהחלט. התאגיד מחוייב על ידי הפעולות של האורגניות שלו.
אתי בנדלר
אני מוכנה להשאיר זאת כך, אבל אני רוצה להפנות את תשומת הלב לסעיף 6. אם

אנחנו אומרים שרישיון מוביל אלנו ניתן להעברה לאדם אחר או לגבי רכב מסחרי אחר,

אפשר לעקוף את ההוראה הזאת בקלות, על ידי החלפת כל בעלי המניות. אם בעל

הרישיון הוא תאגיד, למעשה מחליפים את כל בעלי המניות, ומשאירים את שם התאגיד

על כנו, וזאת דרך לעקוף את ההוראה חזאת. אין לי בעיה אם מודעים לכך, ומחליטים

להשאיר את זה באופן מודע.
גלוריה ויסמן
אני לא רואה שהתאגיד יהפוך עצמו למשהו אחר בשל החוק הזה. אם הדבר ייעשה,

אז לדעתי יש כאן אולי מירמה.
יואל נוה
נניח שאם תאגיד ירצה למכור משאית מעל 10 טון למישהו אחר, הוא יוכל אמנם

למכור אותה ולהעביר את הבעלות בהליך הרגיל של משרד הרישוי. יחד עם זה, מי שקנה

את המשאית הזאת לא יוכל לעשות בה שום שימוש, והוא יצטרך לקבל רישיון חדש לאותה

משאית.



אתי בנדלר;

זה ברור.

היו"ר אלי גולדשמידט;

אני מציע שלא ניצור הוראה מיוחדת לגבי תאגידים, הוראה שהיא שונה מאשר

במקומות אחרים. חה"כ דהאמשה, זה מקובל עליך?
עבד אלמאלכ דהאמשה
כן.

היו"ר אלי גולדשמידט;

הוחלט לאשר את סעיף 6.

יואל נוה;

אני חושב שלפחות בהעברת בעלות בין שני אנשים שיש להם רישיון מוביל, צריך

להיות הסדר שאומר שיש רישיון למקבל הבעלות על המשאית, אלא אם כן המפקח החליט

אחרת, ולא, יווצר מצב שפל העברה של רכב תצטרך אישור. צריך ליצור הסדר שלילי

ולא הסדר חיובי.

היו"ר אלי גולדשמידט;

הנקודה ברורה, ההערה במקום.

גלוריה ויסמן;

אני חושבת שצריך לעשות את המעשה הזה באופן חיובי. אם אנחנו אומרים

שהרישיון הוא למשאית שקשורה עם אדם מסויים-

יואל נוה;

זה פעם מול משאית, ופעם מול בעל המשאית.

גלוריה ויסמן;

אחד זה לרישוי המשאית, והשני לרישיון מוביל.

יואל נוה;

בכל שינוי, אם בעל המשאית שיש לו רישיון הובלה העביר את המשאית, למשאית

הזאת כבר אין רישיון הובלה.

גלוריה ויסמן;

זאת לא קפריזה, וזאת לא ביורוקרטיה מיותרת במקרה הזח, מכיוון שמי שיש לו

רישיון, צריך לעמוד בכל הקריטריונים של הדרכות, ביטוח על המכונית, בטיחות,

וכו'. אנחנו לא יכולים לעשות את זה במנותק. אנחנו אומרים שאם יהיו לו למעלה

ממספר מסויים של משאיות, אז יש לו עוד חובות. כשמעבירים בעלות על המשאית, מי

שמקבל את הבעלות ורוצה להפעיל אותה, צריך גם שיהיה לו רישיון.



גדי ססובר;

מאחר שאנחנו לא רוצים להוסיף סתם ביורוקרטירז-
היו"ר אלי גולדשמידט
כל החוק וזזה הוא חוק ביורוקרטי, כדי להקטין את תאונות הדרכים.

גדי ססובר;

אם אנחנו לוקחים בחשבון שרוצים לשמור על נושא הבטיחות בדרכים, ואני לוקח

את זה בחשבון, האם צריך להטיל ביורוקרטיה סתם? אם תאגיד מעביר לתאגיד אחר

משאית, מדוע הוא צריך לעבור את כל הויה דולורוזה הזאת? אנחנו מדברים על אלפי

העברות בשנה. קיבלתי' מספר שלפחות שלושת אלפים משאיות חדשות נכנסות לישראל,

ומעבר לזה נעשות אלפי העברות. האם המערכת מעוניינת שתהיה עוד ביורוקרטיה על

העברות?
אלי אביר
אחרת אנחנו מפספסים את כל העניין של רישיון המפעיל.
יואל נוח
תאגיד שיש לו רישיון מפעיל ויש לו מספר מסויים של משאיות, כבר עבר את

תהליך ההרשאה הראשונית בכדי לקבל רישיון מפעיל. אם כעת רכש משאית נוספת, הוא

צריך לעשות רישיון לאותה משאית, לרישוי הרכב וכו', אבל אם המשאית עברה, צריך

ליצור הסדר שיש לו רישיון עליה באופן אוטומטי, אלא אם כן פעל המשרד כדי למנוע

את זה ממנו. אם זה לא יהיה כך, התאגיד יצטרך בכל פעם לעבור את הליך הרישוי.

היו"ר אלי גולדשמידט;

אם אנחנו מדברים על תאגיד שכבר יש לו רישיון מפעיל, למה הוא צריך לעבור

את התהליך לגבי כל משאית?

אלי אביר;

מר מיכאלי אמר שלתאגיד זה יילך יותר מהר ויותר בקלות, כי מכירים אותו

כבר.

היו"ר אלי גולדשמידט;

בנושא הזה אנחנו אולי פועלים קצת לחומרה, אבל אינני רוצה שתהיינה פרצות

שדרכן נפספס את מטרת החוק. החוק ייבדק לאורך שנה-שנה וחצי, ואם תהיינה בעיות

שלגביהן יהיה אפשר לפשט הליכים, אני חושב שצריך לעשות את זה במסגרת תקנות של

שר התחבורה, או אפילו במסגרת של תיקון סעיף מהסוג הזה. אני מציע לא לשנות את

המצב כפי שהוא עכשיו. חה"כ דהאמשה, זה מקובל עליך?

עבד אלמאלכ דהאמשה;

מקובל.

אתי בנדלר;

הסעיף הבא הוא סעיף 11. הסעיף טרם אושר, ואני מבינה שהמשרדים התבקשו

להביא הצעה חליפית, כי החוק מחמיר.



גלוריה ויסמן;

מדובר בעבירות מאוד חמורות.
היו"ר אלי גולדשמידט
נקרא שוב את העבירות בתוספת, כי נאמר בסעיף 11(א): "הורשע מבקש רישיון

מוביל בעבירה לפי חוק זה או באחת העבירות המנויות בתוספת".
אתי בנדלר
נקרא שוב את סעיף 11(א): "הורשע מבקש רישיון מוביל בעבירה לפי חוק זה או

באחת העבירות המנויות בתוספת וטרם חלפו 3 שנים מיום ההרשעה" - בישיבה הקודמת

הצעת שזה יהיה שנתיים במקום שלוש שנים, ולא היתה על כך הצבעה; "רשאי המפקח,

לאחר שנתן למבקש הזדמנות לטעון את טענותיו ובהתחשב באופי העבירה ובחומרתה, שלא

לתת לו רישיון לפי חוק זה".

בסעיף 1 לתוספת, התוספת הרביעית היא אי ציות לתמרורי עצור או אי מתן זכות

קדימה בצומת.
היו"ר אלי גולדשמידט
מדובר בעבירות חמורות.

יואל נוה;

יש כאן שאלה האם אדם שעשה עבירה במכוניתו הפרטית-
היו"ר אלי גולדשמידט
לא נעשה הבחנה בעניין הזה. אני מציע להוריד את סעיף 2 לתוספת, כי מדוע לא

לתת רישיון מוביל על עבירה על חניית רכב מסחרי במקום אסור?
טילדה מיכאלי
במשטרה לא שמים את הדגש על עבירות חניה, כי העברנו את הנושא לרשויות

המקומיות, אבל פה זה מוגבל לחניית רכב מסחרי.
היו"ר אלי גולדשמידט
אני מקבל את דבריך, אבל מדובר פה בשלילת חופש העיסוק. בואו נעשה הבחנה

בין אי עצירה בתמרור עצור ועקיפה מסוכנת, לבין עבירת חניה.
טילדה מיכאלי
אפשר להגביל זאת לעבירת חניה שגורמת להפרעה, כי אז אפילו לנכים אנחנו לא

מרשים לעמוד במקום כזה.
היו"ר אלי גולדשמידט
אנחנו לא עוסקים עכשיו בעבירות, כי על העבירה יש ענישה, ואולי צריך

להחמיר בענישה. המבחן הוא של בטיחות. אני לא רואה את הקורלציה בין חניה במקום

אסור, לבין פגיעה. בבטיחות וגרימת תאונה. זה יותר רחוק.



טילדה מיכאלי;

דווקא חניות של רכב מסחרי גרמו להמון תאונות. ואפילו לתאונות קטלניות.

היתה לא מזמן תאונה באילת, שנגרמה על ידי רכב שעמד במקום אסור והרג אנשים

כתוצאה מעבירת חניה.

משה בקר;

אפשר לשלב את העניין של חניה שיש עימה סיכון בטיחותי.
היו"ר אלי גולדשמידט
אבל אין הגדרה של עבירה כזו.

משה בקר;

למשל, השארת רכב בנתיב נסיעה.

אלי אביר;

אפשר לומר שהרכב מפריע לתנועה ומסכן אותה.
היו"ר אלי גולדשמידט
אם כך, אולי נשנה זאת.

אתי בנדלר;
נכתוב
"עבירת חניית רכב מסחרי שכתוצאה ממנה נגרמה תאונה", כך שנדרש קשר

סיבתי.

גדי ססובר;

רישיון מוביל זה לא רק לנהג, אלא זה גם לבעל התאגיד, לבעל החברה. אם לבעל

החברה אין בכלל רישיון על משאית, מה לצורך החוק, אם אני רוצה להקים חברת

הובלה- -

היו"ר אלי גולדשמידט;

אמרנו שמי שעוסק בנושאים האלה צריך להיות נהג זהיר, כי אז יש יותר סבירות

שהוא יפקח על העובדים שלו ועל הנהגים שלו שיעמדו בדרישות. אנחנו יוצרים מעין

מסגרת של אחריות. אם אתה בעלים של חברת הובלת, תהיה דוגמה לעצמך ולעובדים שלך

בנושא של התנהגות בכביש.
טילדה מיכאלי
אפשר אולי להוסיף: "וחניה לפי תקנה 71.1", שזאת חניה שגורמת להפרעה.
משה בקר
יש בעיה של הגבלת הזמן לגבי התייחסות לרקורד שהיה לאדם. אם לפני עשר שנים

אדם היה מעורב--



היו"ר אלי גולדשמידט;

כתוב שמדובר בשלוש השנים האחרונות, ואני אציע לצמצם זאת לשנתיים.
רות רוטנברג
אני מבקשת להוסיף בנוסף לתאונה גם אירוע חומרים מסוכנים, אם החניה במקום

המסויים שהוא אסור בגלל שהוא קרוב לפליטת גזים וכד', גרמה לאירוע חומרים

מסוכנים, זה צריך להכלל כאן.

היו"ר אלי גולדשמידט;

השאלה היא אם יש הגדרה משפטית לאירוע חומרים מסוכנים.

רות רוטנברג;

יש לנו הגדרה בהחלטת ממשלה.

היו"ר אלי גולדשמידט;

אני קורא את סעיף 3 לתוספת: "עבירת נסיעה במהירות מעל המותר לפי תקנה 5k

לתקנות התעבורה;"

אתי בנדלר;

לשם מה צריך לכתוב את זה בסעיף 3, אם זה מופיע בתוספת הרביעית, ולהיפך,

שם זה מוגבל רק לעבירה שאיננה עבירת קנס?
היו"ר אלי גולדשמידט
אז אנחנו מוחקים את זה.

סעיף 4 לתוספת מדבר על עבירות לפי תקנות שונות מתקנות התעבורה.
אתי בנדלר
תקנה 85 מתייחסת להובלת מטען, תקנה 168 מתייחסת לשעות נהיגה, תקנה 306

מתייחסת לתקינות הרכב, תקנה 308ד מתייחסת לנהיגה בזמן שיש איסור שימוש, ותקנה

364ד מתייחסת לנושא של התקנת הטכוגרף.
היו"ר אלי גולדשמידט
אני רוצה שנזכור דבר אחד, שאין פה אי מתן רישיון מוביל באופן אוטומטי. גם

כאשר המבקש ביצע את העבירות שמנויות בתוספת, עדיין נותר למפקח שיקול דעת

בהתחשב באופי העבירה ובחומרתה. שיקול דעת צריך להיות סביר, ולכן אני חושב

שהחששות לא צריכים להיות כל כך מוגזמים בעניין הזה. אני מציע לאשר בתוספת את

סעיפים 1 ו-4, ולגבי סעיף 2 לומר: "עבירה על חניית רכב מסחרי במקום אסור,

שגרמה לתאונת דרכים", וכך אני מאזן בין האינטרסים השונים.

אני מציע גם קצת הקלה תוך לקיחה בחשבון שמדובר בחופש עיסוק וכדי, שהבדיקה

תהיה שנתיים מיום ביצוע העבירה, ולא שלוש שנים.
טילדה מיכאלי
אם זה נכתב כך, לאף אחד לא תהיה אפשרות לעקוב אחרי זיז, כיוון שבהרשעות של

אדם שמעורב בתאונת דרכים, לא כתוב מה הסיבה לתאונה. כשיתברר שאדם היה מעורב

בתאונה, לא יוכלו לפתוח את תיק החקירה כדי לראות מה היתה הסיבה שגרמה לתאונה,

כך שאלן לזה למעשה שום משמעות.

היו"ר אלי גולדשמידט;

למה כן יכולה להיות משמעות? אנחנו לא רוצים שיהיה מדובר בהפרעה, כי זה קל

מדי.

טילדה מיכאלי;

א' ציות לתמרור זה דבר מאוד חמור.
היו"ר אלי גולדשמידט
אנחנו מענישים את העבריין בבית משפט לתעבורה, ולו יש את שיקול הדעת. אי

אפשר להשוות עבירה מהסוג הזה לעקיפה מסוכנת, שהיא הרבה יותר חמורה. אנחנו

חייבים ליצור איזון, ואם אתם לא יכולים לעמוד בזה, הייתי מציע להוריד את הסעיף

בעניין החניה. אנחנו מאשרים מהתוספת את סעיפים 1 -4, ומוחקים את סעיפים 2 ו-

3.

אתי בנדלר;

מר נוה העלה שתי סוגיות שלא נתנו עליהן את הדעת בישיבה הקודמת. סוגייה

אחת היא שזה חל גם לגבי מי שביצע את העבירות ברכבו הפרטי.

היו"ר אלי גולדשמידט;

התייחסנו לכך עכשיו, ואנחנו לא עושים את ההבחנה.

אתי בנדלר;

הסוגייה השנייה היתה לגבי הוראות מעבר, משום שאם החוק הזה ייכנס לתוקפ

מיד, אז לפי סעיף 11(א), אנשים שלא היו מודעים לכאורה לאפשרות שהם לא יוכלו

לקבל רישיון מוביל-

היו"ר אלי גולדשמידט;

אני מציע שזה יהיה בתנאי שהעבירה נעברה לאהר תחולת החוק.

אתי בנדלר;

אנשים שעוסקים היום בהובלה, יצטרכו להגיש בקשה לרישיון מוביל ממועד כניסת

החוק לתוקפו, או ממועד אחר של תשעה חודשים, כפי שנקבע בסעיף התחילה. לפי הסעיף

הזה, אם במשך השנתיים שקדמו לבקשה יש להם הרשעה, עלול להיות שתוכלי למנוע מהם

את רישיון המוביל, וזאת סנקציה שהם לא הי ו מודעים לה.

היו"ר אלי גולדשמידט;

הדברים ברורים. אני חושב שיש פה רטרואקטיביות בחקיקה, אם נשאיר זאת כפי

שזה כתוב. אני רוצה להציע שתנסחו סעיף מעבר שאומר שרק בחלוף שנתיים מיום כניסת

החוק לתוקפו יתחילו להמנות השנתיים של ההרשעות הקודמות.
אתי בנדלר
באופן כללי, או לגבי "מי שעסק בהובלה ערב כניסתו של חוק זה לתוקפו?

היו"ר אלי גולדשמידט;

באופן כללי.

גלוריה ויסמן;

אני יכולה להבין שאנחנו קובעים את הדבר הזה לגבי מי שעוסק היום בהובלה,

אבל מי שלא עסק בהובלה והוא מבקש רישיון, למה שהוראות החוק הזה לא יחולו עליו?

אני רוצה שאם מישהו מבקש בפעם הראשונה רישיון, לאחר שהחוק קיים, אם הוא עבר

עבירה בשנתיים-

גדי ססובר;

יש לי תשובה פשוטה. יש הרבה שעוסקים בתהום כיום, ולא יודעים בכלל שצריך

את זה, למשל, אם את באה למפעלים קיימים, ופתאום החוק חל עליהם.
גלוריה ויסמן
לגבי אלה שעוסקים בכך היום, אני מסכימה, כי זה העיסוק שלהם.

היו"ר אלי גולדשמידט;

איך נגן עליהם? הכל זה עניין של בטיחות. איך את עושה הפרדה? מצד אחד תתני

למי שיש לו כבר משרד הובלה, למרות שהוא עבר לפני שנה עבירה חמורה, ומצד שני,

לאחד שלא בשוק, לא תתני, והוא יצטרך לחכות שנתיים?

גלוריה ויסמן;

לא. מי שבשוק יוכל לקבל רישיון, על אף שהוא עבר עבירות חמורות, אבל מי

שאיננו בשוק, לא נגן עליו. נגן על מי שבשוק, כיוון שכבר יש להם עיסוק חיים

והשקעה במשאית. אם מישהו עובר את כל העבירות האלה, שלא יקנה משאית. שיעסוק

בדבר אחר, ואם אלה עבירות מאוד קלות, עדיין יש למפקח שיקול דעת, והוא רשאי לתת

לו רישיון. אם נאמר שרק אחרי שנתיים יתחילו להמנות השנתיים של ההרשעות, זה

כאילו להגיד שהחוק ייכנס לתוקף רק בעוד שנתיים.

אתי בנדלר;

אני חושבת שיש ממש בדבריה של הגב' ויסמן, בעיקר בהתחשב בהוראות סעיף קטן

(ב), המאפשר למפקח להתלות או לבטל רישיון של מי שהורשע באותה עבירה שמנויה

בסעיף קטן (א), לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו. מדובר כאן על ביטול

ההשעיה לתקופה שלא תעלה על 180 ימים, דהיינו, מי שהוא חדש, שלא היה בגווארדיח

של המובילים ערב כניסת החוק לתוקפו, יחולו עליו כל הוראות החוק, כי אחרת

משמעות העניין היא דחייה של שנתיים בנושא הזה. לגבי אלה שכבר עסקו בהובלה,

נותנים להם הנחה מסויימת, מאחר שהם לא ידעו. למעשה, העובדה שהם היו צריכים

לקבל רישיון, דינה כדין חידוש רישיון, שאז המבחנים הרבה יותר קפדניים. אם לא

יתנו להם רישיון, שוללים מהם בעצם את הזכות הקיימת למשהו שכבר עסקו בו.



יואל נוח;

אני חושב שאם זאת חברה רשומה, למשל, משרד הובלה שיש לו 8 משאיות, אז אולי

יש רישום לגבי האנשים שם, אבל לגבי אנשים אחרים שעוסקים בזה, אם יש להם משאית

אהת או שתיים, היכולת לבדוק אם הם עסקו בתחום או לא עסקו, היא מאוד בעייתית.
היו"ר אלי גולדשמידט
אתה מציע שזה יחול על כולם?
יואל נוה
אני חושב שצריך לדחות את העניין הזה לגבי כולם.

היו"ר אלי גולדשמידט;

הדילמה היא אם לעשות הבחנה בין חדשים וכאלה שלא ברור אם הם חדשים או לא,

לבין כאלח שחם כבר בעלי רישיון. אנחנו מסכימים שלגבי אלה שהם בשוק, צריכה

להיות דחייה של שנתיים, אחרת יש פה רטרואקטיביות. ההצעה של משרד המשפטים, של

חגבי ויסמן, היא שעשתה את ההבחנה בין חדשים לוותיקים. חגבי ויסמן מציעה שלגבי

בחור צעיר שמשתחרר מהצבא ורוצה רישיון, אם הוא עבר עבירה בשנתיים האחרונות,

הוא יחכח עד תום חשנתיים.

אבי יחזקאל;

זח יצריך חרבה הליכים ביורוקרטיים.

היו"ר אלי גולדשמידט;

בוודאי, צריך לבדוק.

אתי בנדלר;

זה גם נעשה קודם במתן שירותי הובלה.

יואל נוה;

מדובר לא רק באדם שהשתחרר מהצבא, אלא גם בתאגיד שרוצה להכנס לתחום

ההובלה.

היו"ר אלי גולדשמידט;

כל העניין היה פרוץ עד עכשיו, וכעת אנחנו מסדירים אותו. בואו נעשה

אחידות. החוק נכנס לתוקפו רק בעוד תשעה חודשים, ואחר כך ניתן את פרק הזמן

למעבר שבו הכללים יהיו אחידים לגבי כולם, נפחית מהביורוקרטיה, והסיפור של

מניית השנתיים יתחיל רק בתום שנתיים. השאלה היא אם ניתן לעשות את זה בתום

שנתיים מיום פרסומו של החוק.

אתי בנדלר;

אל תכתוב שנתיים מיום פרסומו, אלא כמה שנותר מיום כניסת החוק לתוקפו,

כלומר, שנח ושלושה חודשים.



היו"ר אלי גולדשמידט;

זאת פשרה, ואתם תנסחו זאת אחר כך. אנחנו מחילים את החוק שנתיים מיום

פרסום החוק בפועל, ואז אנחנו גם שומרים על העיקרון שאנשים יכולים לדעת על

העניין שנתיים קדימה, כי החוק מתפרסם.

אתי בנדלר;

הסעיף הבא הוא 11(ג). רשמתי לעצמי שנדרשת התייחסות לשאלה האם יש מקום
להוסיף את המילים
"שהיה בהם כדי להפר את שלום הציבור או ביטחונו או בטיחותו".

אני קוראת את תחילת הסעיף: "לא קיים אדם תנאי מתנאי הרישיון או גרם בהובלת

המטען לנזק לציבור או לסביבה" - כאן עלתה השאלה, האם מספיק שאדם גרם נזק

לציבור או לסביבה, כדי לבטל רישיון, והשאלה נשארה פתוחה. הוצע להוסיף את
המילה
"מהותי": "לא קיים אדם תנאי מהותי מתנאי הרישיון". היתה שאלה אם אפשר
להשתמש בביטוי
"מהותי" בחקיקה, האם זה מספיק מוגדר. גיליתי שהדבר מקובל
בחקיקה, למשל בחוק הבזק נאמר
" (1) השר רשאי בכל עת לבטל רישיון להגבילו או

להתלותו לפי העניין בכל אחד מן המקרים הבאים, ובלבד שניתנה לבעל הרישיון

הזדמנות סבירה להשמיע את טענותיו; (2) בעל הרישיון הפר תנאי מהותי מתנאי

הרישיון", ויש דוגמאות נוספות.
היו"ר אלי גולדשמידט
אנחנו מסכימים לניסוח: "לא קיים אדם תנאי מהותי".
אתי בנדלר
השאלה היא האם להסתפק בהמשך הסעיף באמירה של גרימת נזק לציבור או לסביבה,

או להחמיר את זה קצת, ולכתוב: "ושיש בהם כדי לסכן את שלום הציבור או את

ביטחונו או בטיחותו"
היו"ר אלי גולדשמידט
אני מציע להחמיר. אנחנו לא רוצים לפגוע ברישיונם של אנשים בגלל שעשו
עבירה קלה. אני מציע לכתוב
"גרם נזק שהיה בו כדי לפגוע בשלום הציבור או

בבטיחותו". מקובל עליך?
עבד אלמאלכ דהאמשה
כן.
גדי ססובר
אם אני בעל חברה של 50 משאיות, ונהג אחד גרם נזק וצריך לשלול את רישיונו,

האם אפשר לשלול את רישיון התאגיד?
היו"ר אלי גולדשמידט
אם הנהג הזה גרם לתאונת דרכים שנהרגו בה 18 איש, אפשר לשלול את רישיון

התאגיד. אני רוצה להזכיר לך שבכל מקום המפקח מפעיל את שיקול הדעת שלו. לא די

בביצוע העבירות לשם שלילת הרישיון, אלא יש גם את שיקול הדעת של המפקח.



אתי בנדלר;

סעיף 12: "לא יסרב בעל רישיון מוביל סירוב בלתי סביר לתת שירות הובלה על

פי הרישיון שבידו". נשאלה השאלה למה צריך את זה בכלל, וביקשת ממשרד המשפטים

לבדוק האם יש הוראה מקבילה בחוק אחר שבו המדינה אינה מקצה להם רישיונות.

אלי אביר;

בחוק הפיקוח יש סעיף שמתייחס לסירוב.

היו"ר אלי גולדשמידט;

נשאיר את הסעיף כפי שהוא, אלא אם כן תגיעו למסקנה שזה מופיע במקום אחר.

אתי בנדלר;

לשם מה צריך את הסעיף?

היו"ר אלי גולדשמידט;

צריך אותו, כי אמנם אין כאן הגבלה על כמות, אבל בכל זאת המדינה נותנת

מעין זכות ציבורית לאדם לעסוק בהובלה. אני חושב שמול זה צריכה להיות הדדיות של

המוביל. המוביל צריך לתת את השירות. אם הסירוב שלו עומד בקנה מידה סביר, זה

בסדר, אבל אם לא מתחשק לו לתת את השירות בגלל צבע עורו של חמבקש, אני חושב

שאנחנו צריכים כאן את הסעיף הזה.

משה בקר;

הבעייתיות שבגללה כדאי שיהיה סעיף כזה, קשורח בכך שמוביל לא יוכל לתת דין

לעצמו ולומר על סוג מסויים של הובלות, בגלל המיקום והאופי המיוחד שלהן, שהוא

לא רוצה לקחת אותן על עצמו. יכול להיווצר מצב שבו אדם זקוק לבצע פעולת הובלה,

אבל בגלל שהוא גר רחוק או במקום לא נוח, הוא יהיה תקוע.

מנשה חדד;

אין פה שום בעיה, משום שמשרד שלא ירצה להוביל מכל מיני סיבות, יקבע מחיר

גבוה ולא יוביל. הנקודה היא שאנחנו אומרים שהוא חייב לתת שירות, אלא אם כן יש

סיבה סבירה מדוע לא לתת שירות, למשל אם הצד השני לא משלם, וכו'. בכל אופן, קל

לעקוף את הסעיף הזה על ידי הכפלת מחיר ההובלה.

היו"ר אלי גולדשמידט;

אני מציע להשאיר את הסעיף הזה.

אתי בנדלר;

סעיף 14 דן בנושא שטר המטען, וזה קשור גם לסעיף 17(א)(3), וגם לסעיף 23,

לביטול סעיפים 56-69 לחוק המסחר העותומני. יש הרבח מאוד הערות של כל מיני

גופים לנושא הזה של שטרי המטען. אגוד המשתמשים בהובלה ימית שלח את הערותיו,

עו"ד נשיץ חזר ושלח שוב הערות.

היו"ר אלי גולדשמידט;

עו"ד נשיץ הציע לנו באופן עקרוני שתהיה אחריות בלתי מוגבלת. הבעיה היתה

בסעיף 14(ג). מה אמרנו לגבי הסעיף הזה?



אתי בנדלר;

בשלב ראשון הוחלט לבטל את סעיף 14(ג), ואחר כך הוחלט להשאירו.
היו"ר אלי גולדשמידט
הסעיף כולו אושר בישיבה הקודמת..
אתי בנדלר
יש כאן שאלה מאוד פשוטה, שבגלל הסעיף הזה מציעים לבטל סעיפים מסויימים

בחוק המסחר העותומני. עו"ד נשיץ כותב: "אני לא בטוח שנתתם את דעתכם עד הסוף

למשמעות של העניין, משום שהסעיפים האלה בחוק המסחר העותומני דנים בכל סוגי

ההובלה היבשתית, ובסוגי הובלה ימית. סוגי הובלה ימית אתם מבטלים שם, אבל למעשה

אתם לא מסדירים את הנושא הזה בחוק חזה. אותו דבר לגבי הובלה יבשתית ברכב מסחרי

שמשקלו"-
היו"ר אלי גולדשמידט
אפשר לנסח זאת באופן כזה שככל שמדובר בשטר מטען לרכבים שעל פי חוק זה לא

יחול-
גלוריה ויסמן
נושא ביטול החוק העותומני נדון במשך שנים ארוכות במשרד המשפטים, ויש

תחליפים לסעיפים של החוק העותומני בדין של מדינת ישראל. אנחנו לא צריכים אותם

לא בשביל ההובלה היבשתית ולא בשביל ההובלה הימית. זה רק קוריוז. את ההוראות

כאן חטפנו כדי להבין דברים מסויימים שנמצאים היום בתוך הצו, כמו למשל את היקף

האחריות והיקף הביטוח, שלגביהם אנחנו חושבים שבהחלט אין מקום לפתוח כליל או

לקבוע אחריות מוחלטת של המוביל לכל דבר, אלא להגיע להסדרים. בשלב הזה אנחנו לא

יכולים לומר בדיוק מה יהיו ההסדרים. לגבי ביטוח, נשאיר את זה לתקנות.
היו"ר אלי גולדשמידט
עניין הביטוח אושר.
משה בקר
בפעם הקודמת עלתה נקודה חשובה שקשורה בעניין שטר מטען, לגבי הצד הבטיחותי

בשני נושאים - סוג המטען והמשקל. בעיית המשקל קיימת לאורך כל הדרך. בהצעה
שראיתי כתוב
"כמות או משקל", וצריך לכתוב: "כמות ומשקל".
היו"ר אלי גולדשמידט
אני מציע שתתחשבו בהערה הזאת. ממילא זה יבוא לאישור ועדת הכלכלה.
יואל נוה
לגבי המשאיות של עשרה טון ומעלה, אני מעריך שיש כל מיני סוגי מטען שלא

שוקלים הרבה- -



היו"ר אלי גולדשמידט;

השר ידון בשאלה של מה אתה מוביל, למשל קלקרים או נוצות.

סעיף 14 אושר.

שאול שילה;

אם שטר מטען צריך לתת תוקף לכל מיני דברים, ההגדרה של שטר מטען לא

מספיקה. ההגדרה צריכה להיות שיש שטר מטען אחיד שיונפק על ידי גוף שיוסמך לכך

על ידי משרד התחבורה, אחרת המצב היום הוא שאת שטר המטען מנפיק כל מוביל לפי

ראות עיניו. אם אין שטר מטען אחיד, כל מה שאתם רוצים להכניס לחוק בתקנות, לא

יכול להתקי ים.

היו"ר אלי גולדשמידט;

שר התחבורה יקבע מה צריך להיות בשטר המטען. אתה רוצה שיהיה לכך טופס

סטנדרטי של משרד התחבורה?
שאול שילה
בוודאי, ועל ידי כך תהיה לו שליטה על כל מה שהוא מבקש.

היו"ר אלי גולדשמידט;

אנחנו מאשרים את עניין ביטול החוק העותומני.

אתי בנדלר;

הגב' מיכאלי היתה אמורה להתייחס לשאלה האם סעיף 15(ג) חל גם על שוטר.
טילדה מיכאלי
אנחנו מבקשים להכניס גם סמכות של שוטר, מלבד סמכות הפקח.

היו"ר אלי גולדשמידט;

אושר, ויוכנס גם לסעיף 17.

אתי בנדלר;

בסעיף 20(א) צריך לכתוב: "הוגש כתב אישום לפי חוק זה נגד אדם שהוביל מטען

או נתן שירות הובלה בניגוד לתנאי מהותי מתנאי הרישיון".

סעיף 23 עוסק בחומרים מסוכנים.
רות רוטנברג
רצינו לשנות את נוסח הסעיף, ודיברתי עם הגב' ויסמן ועם מר אביר, ואינני

חושבת שצריכה להיות בעיה. פנינו בחודש מאי למשרד התחבורה בעניין שינוי הנוסח,

ולדאבוני טרם קיבלנו תגובה. בסעיף 23(ב) יש שתי פיסקאות: "השר בהסכמת השר

לאיכות הסביבה יקבע בתקנות - (1) את החומרים המסוכנים, לרבות כמותם וריכוזם;".

זה נושא שאינו עומד בפני עצמו, כי קביעת הכמויות והריכוזים נעשית לצורך התנאים

לקבלת הרישיון, ולכן ביקשתי לאחד את פיסקאות (1) ו-(2). את קביעת הכמויות

והריכוזים אנחנו עושים בחוק החומרים המסוכנים.



היו"ר אלי גולדשמידט;

איזה ניסוח את מציעה?

רות רוטנברג;

אני מציעה את כל מה שכתוב היום, אבל בניסוח של פיסקה אחת מאוחדת של סעיף

קטן (ב), במקום שיהיה כתוב בנפרד על חומרים מסוכנים, כי השר קובע את הכמות

והסיווג של החומרים המסוכנים לצורך ההובלה, ולא כקביעה בפני עצמה. זה עניין של

שינוי הדגש. אני מבקשת להעיר שבעקבות התוספת של הגב' ויסמן, נצטרך לשלב גם את

מה שהיא הציעה לגבי ההובלה הבינלאומית.

היו"ר אלי גולדשמידט;

אני לא רואה בכך בעיה, אם הגב' ויסמן מסכימה לכך.

רות רוטנברג;

מה שהגב' ויסמן, הגב' בנדלר, ומר אביר יסכימו עליו יחד איתנו, אני מניחה

שיהיה מקובל על הוועדה, מבלי לשנות תכנים כמובן.

אתי בנדלר;

הבעיה היחידה היא שאני רואה שלגבי פיסקה (2) בנוסח הקיים, יו"ר הוועדה

ביקש שהתקנה תבוא לאישור ועדת הכלכלה, מה שלא כן לגבי פיסקה (1).

רות רוטנברג;

אבל עכשיו סעיף (1) כבר לא עומד בפני עצמו, ולכן זה גם כן יבוא לאישור

ועדת הכלכלה.

היו"ר אלי גולדשמידט;

אני חושב שלא צריך את אישור ועדת הכלכלה לעניין הזה, כי זה באמת אלמנט

מקצועי לגמרי.

אתי בנדלר;

יש כאן תנאים נוספים להבטיח סדרי בטיחות תחבורתיים, ואמרת זאת כיוון שאתה

רוצה שכל התקנות תהיינה באישור ועדת הכלכלה.

היו"ר אלי גולדשמידט;

בסדר, הכל יאושר על ידי ועדת הכלכלה.

אתי בנדלר;

נעבור לנושא של אחריות המדינה. נתבקשנו להוסיף סעיף שהוראות חוק זה יחולו

גם על המדינה, ואז הועלתה השאלה האם כוחות הביטחון, כלומר, צח"ל, יוכלו לעמוד

בכך.
ישי יודקביץ'
ההסתייגות שלנו היא שאנחנו מבקשים שלא לההיל את סעיף תחולת החוק על

המדינה, בכל מה שקשור להובלות מסווגות. מדובר בגופים כמו צה"ל והחברות

הממשלתיות שבאחריות שר הביטחון. בעיקר בעניין ההובלות המסווגות, קיימות הובלות

מאוד מסווגות שהתעשיות מבצעות איתן יצוא וייבוא.

היו"ר אלי גולדשמידט;

האם אפשר לעשות משהו לצורך ההובלה, כך שהאחריות תחול בחתימתו של שר

הביטחון, מבחינת אישור ההובלה?

עו"ד יודקביץ', יש לך הצעה כתובה שאני יכול להתייחס אליה? איך אני מגדיר

הובלה מסווגת?

ישי יודקביץ';

אני רוצה פטור לגופים.
תומר גוטהלץ
כשאומרים שהחוק לא יחול על המדינה, צריך לראות מה יש בחוק. בחוק יש חובת רישוי

ויש את נושא שטר המטען ומסמך אחר. לצבא יש הוראות, וגם היום כל משאית צבאית

נוסעת עם תעודות, מה שאולי לא קיים בשוק האזרחי. כיוון שאנחנו מובילים רק

לעצמנו, יש לנו מסמך אחר, ועניין הביטוח גם הוא לא רלבנטי למשרד הביטחון, לכן

בעניין הזה אני חושב שאנחנו מקיימים ממילא את הוראת החוק. השאלה היא אם משאיות

צבאיות שמובילות מטען תצטרכנה רישיון מוביל. לנו יש מערכת רישוי צה"לית נפרדת,

וזה גם על פי פקודת התעבורה.

גלוריה ויסמן;

בהמשך לדברים של מר גוטהלץ, בתחילת הישיבה אמרנו שלגבי שירות הובלה

בינלאומי, הדברים שבחוק לעניין רישוי לא יחולו, אבל לנושאים מסויימים כן יחולו

דברים מסויימים, וזה ייקבע בתקנות. השאלה היא אם אנחנו יכולים לקבוע לגבי

הובלות של המדינה, כלומר, הובלות של צה"ל, שלא יהיה צורך ברישוי, ושהוראות

החוק לא חלות עליהן, -פרט-לנושאים מסויימים כמו חומרים מסוכנ ים.

תומר גוטהלץ;

זה נוגד את פקודות הצבא, כי גם אם תהיינה תקנות, צה"ל, כגוף, לא עומד

לדין, אלא אנחנו רוצים אחריות פיקודית.

היו"ר אלי גולדשמידט;

אני רוצה לאפשר את האופצייה להתקנת תקנות.

אתי בנדלר;

אפשר לומר שהתקנות האלה תהיינה בהתייעצות עם שר הביטחון.

רות רוטנברג;

יש נוסח שחוקק לאחרונה בתיקון לחוק החומרים המסוכנים, שאומר שגם באותם

מקרים שהחוק לא חל על הצבא, הצבא ינהג ככל האפשר לפי עקרונות החוק.



ישי יודקביץ';

המשפט שהגב' רוטנברג מתייחסת אליו בחוק, אומר: "ואולם פעילות תבוצע ככל

האפשר בהתאם להוראות חוק זה".
היו"ר אלי גולדשמידט
זה מתאים לחוק אחר. מה אתה מציע לכתוב בחוק זה?

ישי יודקביץ';

אני מציע לכתוב: "חוק זה יחול על המדינה, ואולם הוא לא יחול על הוועדה

לאנרגיה אטומית, על יחידות ויחידות צוות של משרד הביטחון ומשרד ראש הממשלה-
היו"ר אלי גולדשמידט
אני מציע שהחוק לא יחול על הובלות של משרד הביטחון, של משטרת ישראל ושל

שירות בתי הסוהר.
אתי בנדלר
למה כשמשטרת ישראל מפנה אשפה זה לא יחול עליה? אנחנו מדברים על ההוראות

המהותיות שייקבעו מכח החוק על צורת הובלת מטען, שזה הדבר העיקרי.
טילדה מיכאלי
אני חושבת שהחוק הזה נועד לעניין מסחרי, כדי להסדיר את חעניין במטרה לתת

שירות.
היו"ר אלי גולדשמידט
אני מציע שחוק זה יחול על המדינה באופן כללי.
אתי בנדלר
נכתוב שהחוק יחול על המדינה, למעט על גופים או על סוגי הובלות שהשר יקבע

בתקנות באישור ועדת הכלכלה.
היו"ר אלי גולדשמידט
אנחנו קובעים שהחוק חל על המדינה, למעט גופים או סוגי הובלות שהשר יפטור

אותם מתחולת החוק, בהתייעצות עם השר הנוגע לעניין.
משה מלח
אנחנו חושבים שצה"ל לא צריך את זה.
היו"ר אלי גולדשמידט
אם כן, שר התחבורה יוציא תקנות שזה לא חל על צה"ל, ואני אפילו לא מבקש

שזה יהיה באישור ועדת הכלכלה. מותר לכם להגיש הסתייגות.



אתי בנדלר;

חברת הכנסת תמר גוז'נסקי הציעה שתי הסתייגויות. הראשונה היא לגבי שם
החוק. היא מציעה שהחוק ייקרא
"שירותי הובלה לשיפור הבטיחות". זה אמנם לא כל

כך מסתדר עם מטרות החוק, אבל-

היו"ר אלי גולדשמידט;

אנחנו לא נאשר את זה, אבל נאשר לה הגשת הסתייגות. החוק עוסק גם בהיבטים

צרכניים, ולא רק בהיבטים בלתי חוקיים. אני מבקש להגיש את ההסתייגויות לגבי

בנדלר תוך 24 שעות.
אתי בנדלר
ההסתייגות השנייה של חברת הכנסת גוז'נסקי, היא שאחרי סעיף 9 יתווסף הסעיף

הבא: "מוביל שהורה לנהג המועסק על ידו לעבוד תוך הפרת החוקים והתקנות לגבי

שעות העבודה והמנוחה בנהיגת משאית, ייתלה רישיונו לתקופה שלא תעלה על 180 יום,

ובמקרה של עבירות חוזרות יבוטל רישיון המוביל שבידו". כאן היא מחייבת התליה או

ביטול הרישיון, ואילו הצעת החוק רק מאפשרת זאת.
היו"ר אלי גולדשמידט
אנחנו לא מכניסים את הסעיף הזה לחוק, אבל אנחנו מאשרים לחברת הכנסת

גוזינסקי להגיש זאת כהסתייגות.
מנשה חדד
ישנה נקודה אחת שמשום מה לא עלתה בדיון, וזה נושא השוגר. הגדרת השוגר

קיימת בחוק הטיסה, בחוק חומרים מסוכנים, ובחוק הימי. נוצר מצב כזה שמי שמוביל

את המטען, מקבל שטר מטען. ייתכן מצב שבו כתוב על שטר המטען 17 טון, ובפועל זה

37 טון. אנחנו רוצים שתהיה אחריות על השוגר, כלומר, על זה שחותם על שטר המטען.
גלוריה ויסמן
אנחנו לא צריכים לפטור את המוביל.
מנשה חדד
אני לא מתכוון לפטור את המוביל, אלא להוסיף אחריות על השוגר.
דוד כוכבא
אדוני היו"ר, אתה הבחנת בין שני סוגי מזמינים: המזמין האקראי, ומזמין

שהוא משרד שעוסק בהובלה, והוא מזמין קבוע של הובלה. נדמה לי שיש לזה אפילו

סימוכין בחוק אחר. אתה העלית את הנקודה הזאת לשביעות רצוננו, ומשום מה זה לא

חזר על עצמו.
גלוריה ו יסמן
אם יש שוגר של משאית שמותר להוביל בה רק 10 טון, והוא מבקש שיובילו בה 20

טון, אז המוביל לא צריך להסכים.



גדי ססובר;

מר כוכבא מתכוון למשהו אחר. הוא מתכוון לכך שאם היצואן או בעל המטען

מצהיר שהוא מוסר למוביל מטען של 17 טון, ואחר כך השקילה מראה שזה 25 טון --
גלוריה ויסמן
אז הוא שותף לעבירה.

גדי ססובר;

זה מה שאנחנו רוצים.

דוד כוכבא;

לדעתי אפשר להכניס את זה בסעיף 19 אהרי המילים; "ייאשם בעבירה גם בעל

רישיון מוביל", כך שייכתב; "ייאשם בעבירה גם בעל רישיון מוביל, וגם שוגר".

גלוריה ו יסמן;

אם השוגר רימה את המוביל, הוא זה שעבר את העבירה, ואם המוביל עשה כל

שביכולתו כדי למנוע את העבירה, אז הוא לא עבר על שום דבר.

היו"ר אלי גולדשמידט;

יש כאן רצון להוסיף אחריות על השוגר, כדי שגם השוגר ייזהר.
גלוריה ויסמן
השוגר הוא מחוץ לתחום.

רות רוטנברג;

קודם כל צריך לזכור שסעיף 19 מתייחס לעבירות המנויות בתוספת. רוב העבירות

שמנויות בתוספת הן עבירות נהיגה, שאי אפשר לייחס אותן בכלל לשוגר. אני מציעה

שייכתב פה שמדובר רק לגבי אותן עבירות שקשורות לשוגר, כי אחרת יהיה מצב של

פיזור אחריות, ויתחילו להתווכח מי אחראי.

יואל נוה;

מדובר כאן לגבי עבירות של עומס יתר, והפיתרון להן לא צריך לבוא במסגרת

החוק הזה. אם צריך לבוא לכך פיתרון, זה צריך להיעשות בתיקון לפקודת התעבורה

שעוסקת בזה.

משה בקר;

לדעתי הנקודה הזאת היא קריטית ומהותית ברמה הפרקטית. כל הדברים האחרים,

מבחינת אחריות המובילים וכדי, יהיו תמיד בדיעבד, ואילו במקרה הזה מדובר בעבירה

לכתחילה של השוגר בשעת שקילת המשאית.

גדי ססובר;

זאת אחריות הנהג.



היו"ר אלי גולדשמידט;

עולה כאן נקודה שיכולים להיות מספר שוגרים, כי המשאית יכולה להתמלא בכל

מקום. אני תושב שהחוק הזה מסדיר את נושא ההובלה. אם יש מקום לקבוע סעיף עונשין

בפקודת התעבורה שמתייחס לשוגר בהקשר להובלת מטען, אנחנו יכולים לעשות זאת.

המהות של החוק הזה אינה ענישה, אלא עצם מתן הרישיון וקבלתו. שוגר לא מקבל

רישיון הובלה, ואי אפשר להפעיל נגדו סנקציות שלא לתת לו רישיון הובלה, כי הוא

לא עוסק בהובלה.

מנשה חדד;

בצד פיקוח מצרכים ושירותים, כתוב מיהו מזמין ההובלה. האחריות חלה על

מזמין ההובלה.

היו"ר אלי גולדשמידט;

אבל החוק הזה אומר שמי שלא בסדר לא יקבל רישיון, או שהרישיון יילקח ממנו.

מה תעשה עם שוגר? אתה רוצה לקבוע פה עבירה פלילית לשוגר, שיקבל קנס על זה

ששיגר שלא כהלכה? זה לא המקום לעשות זאת.

דוד כוכבא;

סעיף 19 לא מדבר על הענישה מבחינת אי מתן רישיון מפעיל, אלא הוא מדבר על

אשמה בעבירה, אחריות על עבירה לפי חוקי התעבורה, ולכן אני יכול להאשים בעבירות

כאלה גם גופים שאין להם רישיון מוביל. אנחנו בעצם לוקחים על עצמנו את האחריות

כבעלי חברות על עבירות עומס יתר של נהגים שביצעו אותן שלא בידיעתנו, ולא

בהנחייתנו. אנחנו לוקחים על עצמנו את האהריות הזאת, כי אנחנו רואים עצמנו

שותפים למאבק בתאונות הדרכים. יכול להיות מצב אבסורדי שאף אחד לא יודע שמדובר

בעומס יתר, ואני, כבעל החברה לוקח על עצמי אחריות אוטומטית על העניין.

היו"ר אלי גולדשמידט;

בחוק שהעברנו בכנסת לגבי השבתת רכב לא הכנסנו את עניין השוגר.

דוד כוכבא;

לא הכנסנו זאת, כי יצאנו מתוך תנחה שזרז יופיע כאן, והסתמכנו על דברים

מפורשים שלך שאתה מבחין בין שוגר קבוע לבין שוגר מזדמן. אנחנו מקבלים את

ההבחנה הזאת. אם זה לא יופיע כאן, זה לא יופיע בשום מקום.

אלי אביר;

איך נגדיר שוגר קבוע ושוגר מזדמן? איך אפשר בכלל להגדיר שוגר?

דוד כוכבא;

יש הגדרה של שוגר בחוק הטיסה.
אבישי מיכאלי
במקרה של חומרים מסוכנים, כשנחתם שטר המטען, מצויין בו שם החומר המסוכן

המובל ברכב. נניח שמשיקולים כאלה או אחרים בעל המטען יצהיר שלא מדובר בחומר

מסוכן, והרכב הזה ייצא לכביש. מי ייתן את הדין על כך? הנהג?
דוד כוכבא
היה לנו מקרה כזה כשנהג הוביל 500 טון חומו- מסוכן.
גלוריה ויסמן
ברגע שתוסיף את השוגר, למוביל לא תהיה כל כך הרבה אוחריות.

היו"ר אלי גולדשמידט;

לא נוסיף את השוגר.

גלוריה ויסמן;

מכיוון שכולנו מסכימים שלגבי צה"ל, המשטרה ושירות בתי הסוהר יש מקום לא

להחיל את החוק, וזה נראה לנו דבר לא כל כך תקין לחכות לתקנות, הייתי מציעה

שתהיה תוספת לגבי אותם גופים. אני מציעה שנקבע שהחוק הזה חל על המדינה, למעט

הגופים הקבועים בתוספת, ושרשאי השר בהתייעצות עם הגופים הנוגעים בדבר לקבוע

הוראות מסויימות לגבי אותם גופים.
היו"ר אלי גולדשמידט
אם כן, אני צריך עכשיו לכתוב תוספת.

אני מודה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:40

קוד המקור של הנתונים