ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 07/07/1997

הצעת חוק המאבק הלאומי בתאונות הדרכים. התשנ"ז-1997

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 126

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני, בי בתמוז התשנ"ז (07.07.97), שעה 00;09

נכהו: הברי הוועדה; אלי גולדשמידט - היו"ר

רחבעם זאבי

גדעון עזרא

אבי יחזקאל

צבי הנדל

עבד אלמלכ דהאמשה

אברהם פורז
מוזמנים
יצהק לוי - שר התהבורה

שמואל הרשקוביץ - אגף הבטיחות במשרד התהבורה

עו"ד גבי נאור - סגן היועץ המשפטי במשרד התהבורה

אלכס לנגר - המפקה על התעבורה במשרד התהבורה

שלום בן משה - מנהל מינהל הבטיחות בדרכים

סנ"צ טידי מיכאלי - ראש מדור ההקירות במחלקת תנועה

טנה שפניץ - משרד המשפטים

תנ"צ הנה קלר - יועמ"ש במשרד לביטחון פנים

משה בקר

חיים עלם - סמנכ"ל תכנון וכלכלה במע"צ

יוסי שא נס - מנכ"ל הרשות להגנת הצרכן

מיכל כהן - יועצת השדולה מועצה לצרכנות

יואל נווה - משרד האוצר
יועצת משפטית
אתי בנדלר
מנהלת הוועדה
לאה ורון
קצרנית
יפעת שפרכר
סדר-היום
הצעת חוק המאבק הלאומי בתאונות הדרכים, התשנ"ו - 1996



הצעת חוק המאבק הלאומי בתאונות הדרכים. התשנ"ז-1997

היו"ר אלי גולדשמידט;

אנחנו מעלים את הצעת חוק המאבק הלאומי בתאונות דרכים התשנ"ג-1997 לקריאה

שנייה ושלישית. הצעת חוק המאבק הלאומי בתהילת דרכה, כפי שהונחה בכנסת הקודמת,

כללה בעצם שני חלקים מרכזים, האחד עסק בהקמת הרשות, והחלק השני עסק בהוראות

מהותיות כמו הנושא של תכנית לימודים בנושא תאונות דרכים, שיטת לימוד הנהיגה,

נושא של תשתית, נושא של אביזרי בטיחות, נושא של משטרת התנועה, הגדלת מספר

השוטרים, וכן הוראות מהותיות לעניין המלהמה בתאונות הדרכים.

הצלחנו להגיע לאיזה שהיא הבנה עם הממשלה בנוגע להקמתה של הרשות. בישיבה

האחרונה גיבשנו מהותית את כל הסעיפים שקשורים בהקמת הרשות הלאומית ובמלחמה

בתאונות הדרכים. בהצעת החוק, שעומדת לפנינו, נותרו 5,6,7 סעיפים שעוסקים

בעניינים המהותיים. עמדו בפנינו שתי ברירות, האחת לדון בסעיפים האלה, כאשר

הממשלה הודיעה שהיא מתנגדת נחרצות לסעיפים האלה בין היתר בגלל הפאן התקציבי,

והשנייה למחוק את אותם סעיפים.

אני חושב שכדאי שנדון בסעיפים האלה מכיוון שזה יאפשר לנו להתקדם עקב בצד

אגודל בקידום האנטרס המשותף לכולנו, שהוא צימצום נגע תאונות הדרכים. לדעתי אין

למחוק את הסעיפים האלה, למרות שהממשלה מתנגדת להם, אלא לפצל את החוק ולבקש

ממליאת הכנסת את אישורה לפיצול החוק. נעביר בקריאה שנייה ושלישית את אותו חלק

בחוק שעוסק בנושא הרשות, ונותיר את החלק השני, שעוסק בהוראות המהותיות שעדיין

תלויות ועומדות בוועדת הכלכלה.

אנחנו רואים בחלק השני של הצעת החוק, אם אכן החוק יפוצל ומליאת הכנסת

תאשר אותו, נייר לקמוס, עד שהרשות אכן תפעל בצורה משביעת רצון והממשלה תתיחס

אל הרשות באופן שמבטא את המגמה של החוק הזה ותתן את העדיפויות הנדרשות בהתאם

לאילוצי התקציב. אנחנו מקווים שהממשלה תאפשר באילוצי התקציב לקדם את הנושא של

המלחמה בתאונות דרכים בצורה דרמטית ולא בצורה שגרתית כמו שהיה מאז ועד היום.

אני רוצה לברך על מה ששמעתי אתמול, שבעקבות מבצע 700 יש ירידה של

בתאונות הדרכים, ובאחוז קטן יותר במספר ההרוגים. גם המבצע הזה מראה, שאם יש

הערכות מיוחדת היא יכולה פעם להצליח יותר ופעם להצליח פחות. עצם העובדה

שהמערכת לוקחת על עצמה את העניין ברצינות יכולות להיות תוצאות. אם המבנה של

הרשות יוכיח את עצמו יתכן ולא יהיה צורך להעלות את אותם סעיפים פעם נוספת, אבל

אם יסתבר שעולם כמנהגו נוהג גם בכביש וגם בהתייחסות לעניין, ואין שינוי, אז

כמובן שהאופציה להעלות את הסעיפים האלה תעמוד בכל עת, וכמובן שבכל עת תעמוד

האופציה לממשלה להתנגד לסעיפים הללו. כתוצאה מזה כללי המשחק לא משתנים.

אני מציע לעשות את הפיצול הזה. אתמול דיברתי עם שר התחבורה ועם מנכ"ל

משרדו. הבוקר הבנתי שהיה דין ודברים בין שר התחבורה לשר המשפטים. שר התחבורה

יציג את הסיכום שביניהם. אני חושב שזאת הדרך הנכונה לקדם את העניין בנסיבות

הקיימות. אם הוועדה לא תסכים לפיצול, או אם הממשלה לא תסכים לפיצול אז לא יהיה

מנוס בפני אלא להעלות את הסעיפים האלה לדיון בוועדה ולהצביע עליהם. בהתאם

לתוצאות ההצבעה הדבר יעלה לכנסת לקריאה שנייה ושלישית. אני מציע לכולם להתייצב

מאחורי ההצעה שהצעתי ולקבל אותה.
י צחק לוי
הממשלה מתנגדת לאותם סעיפים התנגדות נחרצת. ההתנגדות היא בעיקר מכיוון

שהסעיפים האלה סותרים את מהות החוק, ומכיוון שהם סותרים את חוק התקציב.
היו"ר אלי גולדשמידט
אנחנו מדברים על סעיפים 6,7,8,9,10,11 להצעת החוק.
יצחק לוי
אי אפשר לומר שהרשות תקבע סדר עדיפויות תקציביות מצד אחד, ושתחוקק חוק

להקצבת מספר מסויים של שוטרים או אנשי חינוך מצד שני. יש סתירה פנימית בתוך

הצעת החוק, ועל כן הממשלה בוודאי מתנגדת לסעיפים האלה. אני מאוד מקווה

שהמאמצים שהממשלה עושה בנושא האכיפה ישאו פרי, ובסוף השנה אני אוכל לבשר על

ירידה בתאונות הדרכים.

בפרויקט 700 הגענו לתוצאות טובות. השבוע הגיע אלי סיכום בנושא תאונות

הדרכים, ואפשר להגיד שיש ירידה בתאונות, בנפגעים ובהרוגים בשלושת החודשים, גם

בכבישים של הפרויקט וגם בכבישים בכל רחבי הארץ. אנחנו מקווים שהמגמה הזאת

תמשך, אף על פי שאף פעם אי אפשר לדעת. מה-1 באוגוסט אנחנו פותחים בפרויקט

אכיפה שני בכבישים העירוניים. אני אדאג להציג את הנושא בהרחבה בוועדת הכלכלה.

הממשלה לוקחת את הנושא של המאבק בתאונות דרכים מאוד ברצינות, כך שאני לא

חושב שהממשלה לא צריכה נייר לקמוס. אני אומר את זה בהסכמת שר המשפטים. אנחנו

רוצים שהחוק הזה יוצג כקונסנזוז, ושהוא יעבור באווירה של קונסזוז על מנת

שהכנסת תתאחד בנושא המלחמה בתאונות הדרכים.

אנחנו לא נבקש להצביע נגד הפרדת הסעיפים, אבל אנחנו מתנגדים להם. כאשר חם

יעלו אז אנחנו נתנגד. אנחנו רק רושמים לפנינו את הודעת יו"ר הוועדה, שאין

בכוונת הוועדה להעלות אותם אלא לאחר שהרשות תגיש תכנית ותתחיל לפעול, כדי שלא

יהיה איזה שהוא רצון להעלות את הדברים לפני כן. החלטת הממשלה היא, שגם כאשר

הסעיפים יעלו אנחנו נתנגד. כדי להביא את החוק להסכמה, וכדי למנוע דיון ארוך

בוועדה וגיוסים וכדומה, וכדי לאהד את כל הכנסת ואת כל הציבור סביב הנושא של

תאונות הדרכים אנחנו לא נתנגד להפרדה.
אבי יחזקאל
יש אפשרות להריץ את העניין ולסיים אותו. צריך שהשוט התקציבי והאופרטיבי

יעמוד לנגד עיננו ולנגד עיני הוועדה. זה באמת לזכותו של השר שהוא מריץ את

העניין ומביא את העניין בפנינו. אני מקווה שתוך מספר שבועות או חודשים לא

נווכח לדעת שהרשות הוקמה אבל ניטלה ממנה הנשמה התקציבית והאופרטיבית.

יצחק לוי;

החוק קובע שיש שנה לרשות להגיש את המסקנות. מדוע אתה אומר כמה חודשים?
אבי יחזקאל
בסופו של דבר אנחנו יודעים במה דברים אמורים. אנחנו נלווה את הקמת הרשות.
יצחק לוי
החוק אומר, ששנה מיום הקמת הרשות ומינוי נציגי הרשות צריכה הרשות להגיש

תכנית. אם אתה אומר שהכוונה היא להפעיל שוט עוד לפני התקופה הזאת, אז אני מבקש

אישית להתנגד. אני הבנתי שמדובר בהסכמה, ושהרשות תוכל לעבוד לפחות שנה אחת בלי

שוט ובלי תקציב כזה או אחר, והיא תוכל לקבוע את סדר העדיפויות. אחר כך שהעניין

יבחן.



אבי יחזקאל;

מבחינה משפטית מה נקבע?

אתי בנדלר;

הסעיף שמזכיר את השנה שבה מונו נציגי הרשות, מתייחס לתכנית התיקון בלבד

ולא לתכנית השנתית.
יצחק לוי
אי אפשר לראות שהרשות לא פועלת אלא לאחר שנה.
אבי יחזקאל
בשנה אפשר לעשות הרבה דברים. למעשה מה שאתה אומר הוא שבשנה הבאה אנחנו

נשב ונמתין להקמתה של הרשות. גם מבחינה ציבורית הפתרון הוא שיודיעו שמקימים

רשות. זה קצת בעיתי גם מבחינה ציבורית והתנהגותית. אני לא נגד, אבל מה שאני

חושב הוא, שצריך להחליט על פרק זמן מסויים וסביר.
יצחק לוי
החוק קבע.
אבי יחזקאל
הוא לא קבע בעניין הזה. הוא קבע שתכנית החירום תוגש תוך שנה.
יצחק לוי
תכנית החירום היא התכנית הרב שנתית. פה אמרו שצריך לקרוא לה תכנית חירום

על מנת ליצור אווירה. מה זו תכנית חירום? תכנית חירום היא התכנית הרב שנתית

שממנה נגזרת התכנית השנתית. ברגע שמוקמת הרשות היא מחוייבת להגיש מיד את

התכנית השנתית. אם הכוונה היא לשלוף תוך חודש את הסעיפים אז אני מציע שנעשה

הצבעה.
אבי יחזקאל
אני לא מתכוון שזה יהיה תוך חודש.
יצחק לוי
אני מדבר על הסיכום שהיה, ואני חושב שצריך לכבד אותו. הסיכום היה, שהרשות

תתחיל לפעול ושתהיה תכנית שנתית של הרשות.
היו"ר אלי גולדשמידט
אנחנו לא דיברנו על שנה ולא דיברנו על שבועיים. יש פה איזה שהוא מכניזם

שהעסק יתחיל לעבוד בתוך שנה. אני חושב שיו"ר הוועדה הנכנס יוכל במהלך השנה

להזמין את הרשות, את נציגי הממשלה ואת יו"ר הרשות. לזה לא מחכים שנה.



יצחק לוי;

בכל עת הוא יוכל.

היו"ר אלי גולדשמידט;

הוא יוכל להזמין אותם. יהיה מעקב של הוועדה כיצד הממשלה נערכת לטפל

בעניין הזה. אם המעקב הזה יראה שהדבר לא נעשה בקצב הרצוי וברצינות הראויה,

תמיד יש את האפשרות ליו"ר הוועדה לדון בכל דבר כולל בסעיפי החוק.
יצחק לוי
הרי ברור שעובדים תוך שיתוף פעולה, אז אתה בא ואומר שאתה תבוא בתוך

חודשים ותעלה את הסעיפים האלה?

אבי יחזקאל;

אנחנו ניתן זמן להקמת הרשות, ותוך מספר חודשים נדון בסוגיות הקשורות

בסעיפים האחרים שקשורים בחוק. הכוונה כרגע היא, שהחוק הזה יקרום עור וגידים

לפחות בחלק הזה של הקמת הרשות. במהלך החודשים הבאים אנחנו נראה את ההיבטים

הנוספים שקשורים בהמשך החוק, תוך תיאום עם משרד התחבורה ומשרד המשפטים.
יצחק לוי
אין לי מה להוסיף.

היו"ר אלי גולדשמידט;

אנחנו מבקשים לפצל את החוק באופן שסעיפים 6,7,8,9,10,11 לא יכללו.

אתי בנדלר;

לחלק את החוק באופן שיובאו לקריאה שנייה ושלישית כל סעיפי החוק למעט

הסעיפים 6,7,8,9,10,11.

היו"ר אלי גולדשמידט;

הצבעה

(על הפיצול)

בעד - 3

נגד - 0

אושר

אנחנו נעלה את זה למליאת הכנסת. אם מליאת הכנסת לא תאשר את הפיצול אנחנו

נמשיך לדון בסעיפים האלה בהמשך.

למעשה דנו בישיבה הקודמת בכל הסעיפים. היועצת המשפטית אתי בנדלר יחד עם

נציגי המשרדים הרלוונטים עשו את פעולת החבירה של כל הדברים, כפי שהם באו לידי

ביטוי. החוק נדון כבר ואנחנו סיימנו את הדיון.



אתי בנדלר;

מטרת החוק סעיף 1 "מטרת החוק היא להביא לתיאום בין כל משרדי הממשלה

וגופים אחרים העוסקים במאבק בתאונות הדרכים, כדי להגביר את הבטיהות בדרכים,

לצמצם את התאונות בדרכים ולהפחית את חומרתן, ולהעמיד לשם כך לרשות הממשלה את

הכלים והאמצעים הנדרשים להשגת מטרות אלה".
אלי גולדשמידט
אני לא חושב שיש בעיה עם הסעיף הזה, אני רק חושב שלהתחיל בתיאום ולגמור

בהפחתת התאונות זה לא אסתטי. לכן אני מציע להגביר את הבטיחות ואת צמצום

התאונות ואחר כך להביא לתיאום.
גדעון עזרא
כלים לתיאום קיימים. אני מכיר את הסיפור של התיאום, זה לא מצליח.
יצחק לוי
מי אמר שהוא לא הצליח לתאם.
גדעון עזרא
לפי דעתי יש להסביר מה המשמעות של התיאום הזה.
משה בקר
הדגשת ההגברה והוספת עניין התיאום הוא יותר נכון, כי אחת הבעיות בהסברה

ובצמצום תאונות דרכים היא בעית התיאום.
גדעון עזרא
מתוך עבודתי במשרדי הממשלה, אני אומר לך שהסיפור הזה בשם תיאום הוא הבעיה

בדו"ח מבקרת המדינה כל שנה. זה בעיה בין שתי רשויות כל הזמן. דברים נופלים בין

הכסאות ובסופו של דבר הרשות הזאת לא יכולה לתפקד. מה קורה כאשר יש חילוקי

דיעות?
יצחק לוי
יש הצבעה של הנהלת הרשות. אם לא אז יש ממשלה שמחליטה.
אתי בנדלר
הנושא של התיאום יכלל במסגרת סעיף 1, אבל צריך לשנות את סדר הדברים.
היו"ר אלי גולדשמידט
סעיף 1 אושר.
גדעון עזרא
הרשות תחטיא את תפקידה עם הקמתה, מאחר ומדובר על הגדרה לא ברורה של

התפקיד שלה. המילה תיאום איננה הבעיה של מדינת ישראל, הבעיה היא יותר תכליתית.



היו"ר אלי גולדשמידט;

סעיף 2(א) "ראש הממשלה ידווח לכנסת , שלוש פעמים בשנה לפחות, על ההתקדמות

בהשגת מטרות החוק".

2(ב) שר התחבורה יניח, מידי שנה, על שולחן הכנסת, במועד שבו מניחה

הממשלה על שולחן הכנסת את הצעת חוק התקציב. דין וחשבון שנתי בדבר ההתקדמות

בביצוע מטרות החוק בשנה החולפת ובדבר תכניות הממשלה לשנה הקרובה".

סעיף 2 על שני סעיפיו הקטנים אושר.

סעיף הגדרות 3 בחוק זה "המנהל" - מנהל הרשות שמונה לפי סעיף 7.

"הרשות" - הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים שהוקמה

לפי סעיף 4.

"עבירת תעבורה" - כהגדרתה בפקודת התעבורה.

"תקציב רגיל" - התקציב הרגיל. המיועד לממן את

הפעילות השוטפת של הרשות.

"תקציב לפעולות הרשות" - התקציב המיועד לממן את

פעולות הרשות. במסגרת התכניות לפי חוק זח.

"השר" - שר התחבורה.

סעיף 3 ההגדרות אושר. סעיף 4 "מוקמת בזה במשרד התחבורה הרשות הלאומית

לבטיחות בדרכים". סעיף 4 אושר.

סעיף 5(א) 1. "הרשות תגבש תכנית שנתית ותכנית רב שנתית , הנדרשות להשגת

מטרות החוק, ובכלל זה -

(א) להגברת הבטיחות בדרכים

(ב) לצמצום תאונות הדרכים והפחתת הומרתן

(ג) למניעה, לאכיפת החוק ולענישה בתחום עבירות התעבורה. והכל תוך תיאום בין

משרדי המשלה, הרשויות המקומיות ומוסדות וארגונים אחרים העוסקים במאבק בתאונות

הדרכים.

רחבעם זאבי;

אני מציע לכתוב שהרשות תגבש תכנית רב שנתית ושנתית, מכיוון ששנתית נגזרת

מהרב שנתית.

היו"ר אלי גולדשמידט;

הצעתו של חבר הכנסת רחבעם זאבי התקבלה. סעיף א(1) על סעיפיו הקטנים אושר.

(2) "התכנית הרב שנתית והתכנית השנתית יוגשו לאישור השר והוא יגישן

לאישור הממשלה". סעיף קטן 2 אושר.

רחבעם זאבי;

אולי אחרי שכתוב יוגשו לאישור השר יכתב והוא יביאן לאישור הממשלה.
היו"ר אלי גולדשמידט
במקום הוא יגישן לאישור הממשלה הוא יביאן לאישור הממשלה.

סעיף (3) "הממשלה תדון בתכנית השנתית ובתקציבה, לגבי כל שנת תקציב, לפני

שהיא דנה בתקציב המדינה לאותה שנה". אני חושב שזה אהד הסעיפים החשובים ביותר

שישנם בחוק. "הממשלה תאשר את התכנית ואת תקציב התכנית אשר אושרה על ידה,



במסגרת אישור תקציב המדינה בממשלה, כאחד הסעיפים הראשונים לאישור".
אתי בנדלר
הוועדה דנה בסעיף הקטן הזה בישיבה הקודמת. התהליך אושר, וניסינו לתת

ביטוי לתהליך הזה, אבל כאשר ישבתי עם נציגי משרדי הממשלה הסתבר שלא הצלחנו

לשחזר לעצמינו עד הסוף מה סוכם בישיבה, דהיינו מהו התהליך עצמו.

ללא ספק מדובר פה בתהליך דו שלבי, דהיינו לאחר שהרשות מגבשת את התכנית

ומגישה את זה לאישור השר, השר מביא את זה לאישור הממשלה. הממשלה דנה בתכנית

בשלב ראשון, וכאן נשאלת השאלה מה היא מאשרת. האם היא מאשרת את התכנית או מאשרת

גם את התקציב הנדרש לביצוע התכנית.

בשלב השני מגיעים לדיוני התקציב. כאן אומרים שאחד הסעיפים הראשונים

בדיוני התקציב בממשלה יהיה שוב אישור התקציב הנדרש לתכנית, כמשמעותו בהצעת

החוק הזאת. כאן היא יכולה, למרות שהיא אישרה את התכנית בשלב הראשון, לומר

שבגלל סדרי עדיפויות שלה בדיוני התקציב היא רוצה לשנות את התקציב. דבר זה

משליך על התכנית עצמה. האם בתכנית הדו שלבית ובאישורים הדו שלביים האלה הממשלה

רק מאשרת את התכנית, ובמסגרת דיוני התקציב היא מאשרת שוב את התכנית ואת התקציב

הנדרש לה, או האם היא מאשרת גם את התקציב בשלב הראשון, שבו היא יכולה לשנות את

זה במסגרת דיוני התקציב?

יואל נווה;

אנחנו דנו בזה בממשלה, ולפי דעתי נפלה פה טעות סופר. אני רוצה לקרוא את

הסעיף כפי שאנחנו מבינים אותו, וכפי ששר התחבורה מבין אותו. " הממשלה תדון

בתכנית השנתית ובתקציבה, לגבי כל שנת תקציב, לפני שהיא דנה בתקציב המדינה

לאותה שנה. הממשלה תאשר את התכנית ואת תקציב התכנית" פה אני מוהק את המילים

"אשר אושרה על ידה" ואני אומר "הממשלה תאשר את התכנית ואת תקציב התכנית במסגרת

אישור תקציב המדינה בממשלה, כאחד הסעיפים הראשונים לאישור".

הכוונה היתה שייוחד דיון נפרד בממשלה לנושא התכנית, ובה תוצג התכנית

והתקציב הנגזר ממנה בממשלה. כל זה יהיה לפני אישורי התקציב. יחד עם זאת כאשר

מחליטים על הקצאה תקציבית מסויימת, קשה להתנתק מסדר העדיפויות הכולל, ולכן אין

משמעות לאישור איזה שהיא תכנית כאשר היא לא במסגרת סדרי עדיפויות. תבוא התכנית

עם התקציב שלה לאישור במסגרת דיוני התקציב לאחר שכבר נעשה דיון נפרד ומקדים

בממשלה, והשרים התייחסו.
היו"ר אלי גולדשמידט
אתה אומר שהאישור התקציבי לא יהיה לפני הדיון?
יואל נווה
אני אומר שגם אישור התקציב וגם אישור התכנית. התקציב והתכנית הם היינו

הך.
רחבעם זאבי
אתם שכתבתם את זה קבעתם שאי אפשר לדון רק בתכנית אלא בתכנית ובתקציב

כמקשה אחת, אחרת אין משמעות לתכנית. אנחנו ערים לכך, שכאשר רואים את המכלול

כולו אז בוודאי יש לחצים מסוג כזה או אחר. צריך להביא את זה לאישור שני, כלומר

שהאישור הכולל של התקציב יתחשב באישור הראשון, והוא יהיה רשאי לסטות ממנו מפני

שיש ראייה כוללת.
יצחק לוי
אין צורך בשני אישורים. הכוונה היא להבליט את התכנית הזאת במסגרת הצגת

תקציב המדינה. בדרך כלל בתקציב המדינה יש את נושאי המקרו, כלומר נושאים

גדולים, ואין התייחסות לסעיפי תקציב. אנהנו רוצים שתהיה התייחסות מיוחדת של

הממשלה ובדיון מיוחד, לתכנית הזאת. האישור התקציבי של התכנית והתקציב זה היינו

הך, וזה יעשה במסגרת אישורי התקציבים, כאשר החוק מורה לממשלה או לראש הממשלה

להביא את זה כאחד הסעיפים הראשונים.

אברהם פורז;

לדעתי אם רוצים לתת לזה משמעות כלשהי, הממשלה צריכה לדון בתקציב

ולאשר אותם. לאחר מכן זה כמו החזר חובות. אי אפשר להחליט שהשנה לא מחזירים

חובות או מחזירים רק חלק מהחוב, משום שזה אילוץ. אם רוצים לתת לזה איזה שהיא

משמעות זאת המשמעות היחידה. אם אפשר לעשות רויזיה בשלב השני, חבל על הסעיף

וחבל על הזמן.
יצחק לוי
אין שלב שני יש רק שלב אחד.

אברהם פורז;

לכאורה יש פה שני שלבים. לדעתי הממשלה צריכה לדון בעניין כולל בתקציב,

וזה צריך להיות סוף פסוק. אחר כך מתייחסים לזה כמו החזר חובות, ושזו גזרה

משמיים ואין מה לעשות.

היו"ר אלי גולדשמידט;

הגישה שלך היא גישה שונה. אתה מציע הצעה מהותית אחרת. אתה אומר שהאישור

צריך להיות לפני שבכלל נכנסים לבדיקת סדרי העדיפויות של הממשלה. בעיני זה מאוד

מפתה להתייצב סביב ההצעה שלך, אבל אם חס ושלום באותה שנה יש מלחמה, או באותה

שנה אנחנו מתברכים בחצי מיליון עולים חדשים, תהיה מגבלה מסויימת.

חוק יכול לחייב שיקול דעת של ממשלה, ובוודאי כאשר מדברים על תקציב. אני

מציע לקבל את ההצעה של יואל נווה ולהוריד את שלוש המילים "אשר אושרה על ידה",

ואז ברור שמתקיים דיון תהילתי. הדיון הזה כולל בתוכו את מה שחבר הכנסת רחבעם

זאבי מציע. הוא נותן טיוטת אישור או הצהרת כוונות, שזאת המסגרת התקציבית

הנדרשת. הוא יבוא לממשלה והממשלה תכריע, כי הרי זה אחד הסעיפים הראשונים

לדיון. יש שתי קומות לבניין הזה.

אברהם פורז;

מה שחשוב הוא גובה הסכום ולא מתי דנים בו.

גדעון עזרא;

יש נושא שמחייב תאריכים. באיזה תאריך מגישה הרשות את מסקנותיה?

יצחק לוי;

בשנת תקציב.



גדעון עזרא;

אם אתה רוצה שזה יהיה אחד הסעיפים הראשונים, אז יורשות צריכה להגיש את זה

לשר עד תאריך מסויים.

היו"ר אלי גולדשמידט;

זאת המשמעות. הם צריכים להכין את התכנית שלהם טרם התחלת הדיונים בתקציב

המדינה. אין דרך אחרת, כי אחרת אי אפשר לעבוד על הסעיפים.

גדעון עזרא;

אז למה אי אפשר לכתוב תאריכים?

היו"ר אלי גולדשמידט;

אני אכתוב עד 1 בי ולי?

גדעון עזרא;

למה לא?
יצחק לוי
תאר לעצמך שיש שנה ש1 ביולי נופל כאשר אין שר אוצר ועוד לא קבעו תאריכים.

היו"ר אלי גולדשמידט;

אני מציע לקבל את הסעיף על פי הנוסח שהקריא אותו יואל נווה, כך שנמחוק את

המילים אשר אושרה על ידה.

הצבעה

בעד - 4

נגד - 1

אושר על פי הנוסח שהקריא פה יואל נווה.

אברהם פורז;

אני מבקש לרשום את הנוסח שלי כהסתייגות.

היו"ר אלי גולדשמידט;

(ב) "הרשות תכין תוך שנה ממועד מינוי הנציגים לצוות ההיגוי בהתאם להוראות

סעיף 9, תכנית חירום למאבק בתאונות הדרכים ותגישה לאישור הממשלה. התכנית שתוכן

תתייחס לתקופה של שלוש השנים הראשונות לפחות, ממועד אישורה על ידי הממשלה".

רחבעם זאבי;

במילה הגוי יש להוסיף י' לאחר הה'.
אברהם פורז
אני מבקש להוריד את המילה חירום,זה מצחיק שכל שנה זה חירום. חירום זה רק

פעם אחת.
טנה שפניץ
2 ו3 בסעיף ב' זה לא בדיוק תפקידי הרשות. הממשלה תדון והיא תציע את זה

בסעיפים אחרים.
היו"ר אלי גולדשמידט
אז תוכלו לעשות את זה בעריכה.
משה בקר
תכנית ההירום דיברה על סגירת פערים, ולצורך זה גם ניסחו את כל הדברים

האחרים שעכשיו הם נשארים בחלק המפוצל. המילה חירום היא בסדר, אבל היא חייבת

להיות מלווה בהבנה שמדובר פה בסגירת פערים, אחרת לא מבינים מה פתאום חירום.
אתי בנדלר
האם תכנית ההירום היא תכנית חד פעמית?
אברהם פורז
למה שלא תקראו לזה תכנית מקיפה במקום תכנית חירום?
אתי בנדלר
האם התכנית באה במקום התכנית הרב שנתית שעל הרשות להכין? האם מדובר על

תכנית נוספת?
היו"ר אלי גולדשמידט
אנחנו דיברנו על התכנית הראשונה. התכנית הראשונה לשלוש השנים הראשונות

היא תכנית חירום. אחרי זה נכנסים למהלך קבוע של תכנית רב שנתית.
אתי בנדלר
מדובר על כך שבהתחלה הרשות לא מכינה תכנית רב שנתית אלא תכנית חירום

לשלוש שנים ותכנית שנתית.
היו"ר אלי גולדשמידט
על הנושא של חירום דנו בישיבה הקודמת, ואנחנו חשבנו שמן הראוי כן להחיל

את המילה חירום כי יש גם משמעות למוסיקה של החוק ולא רק למילים המשפטיות

היבשות שלו. אם חבר הכנסת אברהם פורז מציע את האופציה השנייה אז נצביע עליה.

הצבעה

(תוך שימוש במילה חירום)

בעד - 1

נגד - 2



אושרה המילה מקיפה וכוללת, ואני מבקש לרשום את המילה חירום כהסתייגות

שלי.

אתי בנדלר;

לתכנית הרב שנתית הראשונה הציעו לקרוא תכנית חירום כדי להדגיש את החירום

שבעניין. אם המילה חירום איננה נראית, אז אולי כל הייהוד של התכנית הזאת בשם

מיוחד מיותרת, וצריך לומר שהתכנית הרב שנתית הראשונה תוגש לממשלה תוך שנה. זאת

המשמעות של העניין.
אבי יחזקאל
אני מבקש רויזיה. אפילו שזה עניין סמנטי, עדיין המילה חירום היא קריטית

מבחינת רוח החוק. אפשר להפשיט את כל החוק הזה ולהגיד שהוא סמנטי, אבל הוא לא

סמנטי. אני מציע ללכת על המילה חירום כי זאת חתכנית הראשונה שתוגש באקט של

חירום.

היו"ר אלי גולדשמידט;

חבר הכנסת אבי יחזקאל מבקש רויזיה.

הצבעה

(על הרויזיה)

בעד - 3

נגד - 0

הצעתו של חבר הכנסת אבי יחזקאל, במסגרת הרויזיה, תשאר בנוסח הקיים.

הצבעה

(על הנוסח של חבר הכנסת אבי יחזקאל)

בעד - 3

נגד - 2

אושר להשאיר את הנוסח הקיים.
אברהם פורז
אני בעד האלטרנטיבה השנייה, שהיא מקיפה וכוללת.
אתי בנדלר
חבר הכנסת אברהם פורז, האם אתה רוצה מקיפה וכוללת או שאתה רוצה תכנית רב

שנתית ראשונה?
אברהם פורז
שכולן יהיו מקיפות וכוללות.
אתי בנדלר
לא נקבעה בהצעת החוק שום הוראה תוך כמה זמן ימונו נציגי הרשות וצוות



ההיגוי, דהיינו כתוב שיש להגיש תוך שנה מיום מינוי ההבהים.

אבי יחזקאל;

נדמה לי שבישיבה הקודמת דובר על כך ששר התחבורה, בחלק מאותם דברים, יאמר

את דבריו ויפעל את פעולותיו בשם ראש הממשלה.
אתי בנדלר
דילגנו בטעות על הסעיף שאושר. הסעיף אומר ששר התחבורה יפעל בשם ראש

הממשלה וירכז מטעמו את מכלול הפעולות באגף לתאונות דרכים. זה סעיף שאושר והוא

יכלל.
אבי יחזקאל
האם צריך להערכתך ולהערכת השר להגן פונקציות שקשורות באותה רשות במסגרת

החוק?
היו"ר אלי גולדשמידט
אנחנו נגיע לזה. סעיף (ג) "בכפוף להוראות סעיף קטן (א), יכללו תפקידי

הרשות גם את אלה. (1) לפעול לקידום יישומן של התכנית הרב שנתית והתכנית

השנתית, כפי שאושרו בידי הממשלה (להלן - התכניות), ולשם כך להפעיל מערך בקרה

ומעקב במשרדי הממשלה, בגופים ובמוסדות הקשורים ליישום התכניות". (2) "לגבש

מדיניות לשיתוף פעולה בין משרדי הממשלה, רשויות מקומיות, מוסדות וארגונים

אחרים העוסקים בבטיחות בדרכים ולקדמו". (3) לגבש את סדרי העדיפויות, הקדימויות

וההיקפים בכל הנוגע להקצאת התקציבים להשגת מטרות חוק זה".
רחבעם זאבי
סעיף משנה 2 לגבש מדיניות. המדיניות היא השורש של כל הנושא. לפי דעתי יש

להורות על שיתוף פעולה.

היו"ר אלי גולדשמידט;

אנחנו דנו בזה.
רחבעם זאבי
אם לא להורות אז לגבש דרכים לשיתוף פעולה.
היו"ר אלי גולדשמידט
בסדר.
גדעון עזרא
כאשר מדברים על גוף מתאם יש להמלט ממילים שיכניסו תוכן לעבודת הרשות. לפי

דעתי הדרך הזאת, שבה הדברים כתובים ומעורפלים, לא תתן בידי הרשות את הדרך

לגבש. אני מציע להיות הרבה יותר החלטי. המשמעות של המילה רשות היא לא גיבוש

ולא תיאום. המשמעות של המילה רשות היא להיות הרבה יותר מעשי בדברים האלה.
אבי יחזקאל
אתה רוצה להגיד שזאת רשות נטולת רשות?

רחבעם זאבי;

אני מציע לכתוב "לעבד דרכים לשיתוף פעולה".

גדעון עזרא;

המהלה מתחילה במילה תיאום ולכן צריך להשתמש במילה חזקה יותר כמו רשות

מנחה, אחרת חבל על הזמן. חבל על כל הוועדות חאלה, על הזמן ועל הכסף, כי זה

פשוט לא יעבוד.

יצחק לוי;

חבר הכנסת גדעון עזרא לא היה בדיון הראשוני לגבי החוק הזה, ולכן הוא גם

לא עודכן בהחלטת הממשלה. עמדת הממשלה היא, שאין לגרוע מסמכות אף אחד מהמשרדים.

זאת עמדת הפתיחה של הממשלה בעניין הזה, ולכן הגוף הזה שנקרא רשות הוא חלק

ממשרד התחבורה, והוא בהחלט גוף מתאם. הוא לא בא לפעול במקום מע"צ, לא בא לפעול

במקום המשטרה, לא בא לפעול במקום משרד הפנים ולא במקום אף אחד. עניינו חוא

לבוא ולגבש תכנית אחת, שהממשלה תבוא ותכפה אותה על המשרדים.

אברהם פורז;

אז זה לא שונה מהמינהל לבטיחות בדרכים.

יצחק לוי;

הוא שונה מהמינהל לבטיחות בדרכים, מכיוון שהגוף המנהל שלו הוא גוף משותף

לכל המשרדים. הוא גם מקבל החלטות שמובאות לממשלה, והממשלה היא זו שקובעת לגבי

כל המשרדים.

גדעון עזרא;

אז התקציב יהיה תקציב מנופח.

היו"ר אלי גולדשמידט;

הרשות היא שלד והתקציבים הם במשרדים.
יצחק לוי
התקציב של הרשות היה קטן מאוד. התקציב הוא במשרדים. אם הרשות תחליט שצריך

לשים דגש על אכיפה היא תביא הצעה לממשלה להביא עוד 500 שוטרים. אם הרשות תחליט

שצריך להשקיע בתשתיות זה יהיה במשרד התשתיות. לרשות אין תקציב עצמאי משלה, יש

לה רק תקציב פעולות שנקרא תקציב של גוף מתכנן ולא גוף מבצע. הרשות איננה גוף

מבצע. המבצעים הם משרדי הממשלה.

רחבעם זאבי;

הרשות היא לא גוף מעל משרדי הממשלה אלא גוף בין משרדי. כך בדיוק צריך

להבין את זה, ולכן יש לה תפקיד מתאם שמשתתפים בו הגופים המתואמים כולם. לכן

אני הייתי מנסח בסעיף קטן (2) "לעבד תכניות לשיתוף פעולה".



היו"ר אלי גולדשמידט;

זה לעבד נהלים. את סעיף 1 ו2 אנחנו מאשרים, כאשר במקום המילים לגבש

מדיניות אנחנו מכניסים את המילים לעבד נהלים.

משה בקר;

בסעיף 1 היות ונקבע שתהיה תכנית הירום, צריך לכתוב לפעול לקידום יישומן

של התכנית השנתית והרב שנתית לרבות תכנית החירום. זאת מכיוון שתכנית החירום

בכלל לא נכללת ויש לה תוקף יחודי.
היו"ר אלי גולדשמידט
אנו נוסיף את זה.
משה בקר
לגבי סעיף 2 אנשי המשטרה שאלו האם בקביעת מדיניות אפשר להכתיב להם איפה

הם יציבו את הניידות שלהם. לבסוף נקבע שאת הניידות אתה זה שתקבע, אבל מבחינת

מדיניות ודגשים לאיזה נושאים כדאי לעשות אכיפה זאת תהיה תפקידה של הרשות. לכן

החליפו את המילה לקבוע במילה גיבוש.

פה שופכים את המים עם הילד, מפני שהדבר היחיד שנאמר הוא לשיתוף פעולה

כאשר רוח החוק אומרת שהרשות תקבע מדיניות כוללת. נחליף את המילה תקבע בלגבש,

אבל צריכה להשאר המדיניות הכוללת לבטיחות בדרכים. פה הדבר היחיד שנשאר זה

שיתוף הפעולה והתיאום, כאשר כל אחד ימשוך את החבל לצד שלו ואנחנו נצא נפסדים.
אבי יחזקאל
אני מעוניין להשאיר את המילה לגבש. במידה וזה לא יעבור אני רוצה לרשום את

זה כהסתייגות. המילה גיבוש היא פשרה בין ההצעה שמציע חבר הכנסת רחבעם זאבי

ובין ההצעות הקודמות. המילה גיבוש מדיניות היא נכונה.
משה בקר
לגבש מדיניות לפעולה של משרדי הממשלה, לא מדיניות לשיתוף פעולה בין משרדי

הממשלה. זאת מדיניות לפעולה של משרדי הממשלה.
היו"ר אלי גולדשמידט
בסעיף 1 אנחנו נוסיף את המילים לרבות תכנית החירום.

הצבעה

(על סעיף 1)

בעד - 3

נגד - 0

נמנע - 1

אושר

על סעיף 2 אנחנו מצביעים על הנוסח כפי שקיים כאן והוא לגבש מדיניות

לשיתוף פעולה במשרדי הממשלה.



הצבעה

בעד - 4

נגד - 2

יש שתי הצעות. הצעה אחת היא לגבש מדיניות לפעולת משרדי הממשלה, וההצעה

השנייה היא לגבש מדיניות בין משרדי הממשלה.
יצחק לוי
לגבש מדיניות לפעולה זאת התכנית השנתית. אנחנו פה מחסירים מילים. לפי

דעתי אפשר היה לקצר את כל הסעיפים האלה. התכנית השנתית והתכנית הרב שנתית הן

תכניות לפעולה. הסעיף הזה בא לארגן שיתוף פעולה לא רק בין משרדי הממשלה אלא

בין אירגונים וולונטריים. זו לא פעולה אלא זה שיתוף פעולה.

היו"ר אלי גולדשמידט;

הצעה אחת היא לגבש מדיניות לפעולה של משרדי הממשלה, והצעה שנייה היא לגבש

כפי שהיא כתובה.

הצבעה

(על הנוסח כפי שקיים}

בעד- 3

נגד - 1

ההצעה שהתקבלה היא לגבש מדיניות לפעולת משרדי הממשלה.
טנה שפניץ
שר המשפטים יגיש הסתייגות.

היו"ר אלי גולדשמידט;

ההסתייגות של שר המשפטים ושר התחבורה צריכה להיות בנוסה המקורי. סעיף (3)

"לגבש את סדרי עדיפויות, הקדימויות וההיקפים בכל הנוגע להקצאת התקציבים להשגת

מטרות חוק זה".

יואל נווה;

לפי דעתי צריך לכתוב שהקצאת התקציבים היא מתוך תקציבי התכניות, אחרת הדבר

הוא לא ברור.

היו"ר אלי גולדשמידט;

אני מציע שתיסוג מההצעה שלך.

יואל נווה;

אני לא אסוג מההצעה שלי כי בסעיפים הבאים כתוב בפירוש מתוך תקציב התכניות

ליישום התכניות, והמשמעות של העניין הזה היא שהרשות מחלקת או קובעת תכניות.
טנה שפניץ
זה דבר מהותי, כי הרי היה מוסכם שהכל יהיה בכפוף לתכנית.

יואל נווה;

במסגרת התכנית.

היו"ר אלי גולדשמידט;

ההתחלה היתה רשות סטטוטורית. אנחנו באנו בשיתוף פעולה ועשינו משהו אחר,

שהוא פחות חזק מאשר רשות. אני מבקש מכם, שלא בכל סעיף תגרדו בכוח של הרשות.

קיבלתם את הנייר הזה, זה הנייר שמוגש פה, ואני בדיעה שלא צריך לקבל את ההצעה

שלך.

רחבעם זאבי;

מה ההבדל בין סדרי עדיפויות לבין קדימויות והיקפים? לפי דעתי אחד משניהם

צריך להוריד.
היו"ר אלי גולדשמידט
הצבעה

(על סעיף 3 בנוסחו הקיים)

בעד - 5

נגד - 0

אושר

יואל נווה;

כאשר יקראו את הסעיפים האלה אז יראו שזה בכפוף לסעיף קטן (א). בסעיפים

4,5 כתוב בפירוש לגבש כללים להקצאת תקציבים מתוך תקציב התכניות. ברגע שאתה

מייתר את המילים הללו בתקציב הזה, אז אפשר לפרש את החוק כאילו התקציבים לא

נכללים בתקציב הרשות אלא קשורים בצורה מאוד כוללת להשגת מטרות החוק. גם לגביהם

תקבע את ההיקפים שלהם ואת הדרך להקצאתם ברשות. מי שיקרא את החוק ואחר כך ירצה

לפרש אותו, יגיד שההשמטה של הנושא של תקציבי התכניות היא השמטה מכוונת.
היו"ר אלי גולדשמידט
אז תהיו ערניים כאשר אתם מכינים ביחד את החוק.
יואל נווה
אני רוצה לרשום הסתייגות שר האוצר.
היו"ר אלי גולדשמידט
סעיף (4) "לגבש כללים להקצאת תקציבים לגופים השונים הפועלים להגברת

הבטיחות בדרכים, מתוך תקציב התכניות". הסעיף אושר. סעיף (5) "לגבש הנחיות

מקצועיות וכן הצעות לתקינה ליישום התכניות, באמצעות ועדות מקצועיות בין-

משרדיות שימנה השר. הסעיף אושר. סעיף (6) "ליזום, לגבש ולתאם מדיניות לעידוד

פעילותם של גופים ויחידים בתחום המאבק בתאונות הדרכים". הסעיף אושר. (7)



"לתכנן ולקדם תכניות הסברה בכלי התקשורת לשם הגברת הבטיחות בדרכים". הסעיף

אושר. סעיף (ד) "הרשות תתכנן ותגבש דרכים להפעלת מערך ארצי רב תחומי ומשולב

לפינוי נפגעים בתאונות דרכים ותפקח על פעילותו".
אברהם פורז
אולי הוא לא יקום בכלל. היא מגבשת את התכנית והיא מפקחת. לפי הנוסח זה

דבר שעוד לא קם.
יצחק לוי
יש היום עבודה של שלושת הגופים המרכזיים בנושא המלחמה בתאונות דרכים שהם:

המשטרה, מע"צ ומשרד התחבורה. אלה יגבשו מערכים ארציים, כלומר מערך ארצי לשליטה

בכבישים, מערך ארצי להכוונת תנועה ומערך ארצי לפינוי נפגעים. יש התחלה של

תכנון משותף של שלושת המשרדים במערכים האלה, וזה חלק מהעניין. אנחנו רוצים

שהרשות תהיה שותפה לגיבוש המערכים הארציים האלה.
גדעון עזרא
אתה דיברת על שלושת המשרדים שיושבים כרגע. איך מתקבלת שם החלטה בהסכמה על

שלושת הגופים? מה שקורה היום הוא, שבגלל חוסר הסכמה בין הגופים לא מתקבלת שום

החלטה.
יצחק לוי
אנחנו מדברים על סעיף 9 (ד). ההחלטות יתקבלו ברוב קולות וכל אחד יכול

להביע בפני הממשלה הסתייגות. כרגע אנחנו בהסכמה, אתה רואה שפרויקט 700 יצא

לדרך בהסכמה, אתה רואה שפרויקט האכיפה העירוני יצא לדרך בהסכמה, אז בנושא אחד

יש הסכמה בממשלה ויש נושאים שלא.
היו"ר אלי גולדשמידט
הצבעה

(על סעיף ד')

בעד - 2

נגד - 0

אושר

סעיף (ה) "הרשות תתכנן ותתאם הכשרה לתפקיד קצין בטיחות בתעבורה, רכז מטה

בטיחות ברשות מקומית ולתפקידים דומים אחרים בתחום הבטיחות בדרכים". הסעיף

אושר.
גדעון עזרא
מה זאת רשות מקומית?
היו"ר אלי גולדשמידט
אם יוחלט על ידי הרשות שצריך להמליץ ולקבוע תקן לקצין בטיחות ברשות

מקומית, היא גם תקבע כיצד יכשירו אותו.



גדעון עזרא;

השאלה היא אם זאת הצעת פשרה של 300 קווים נוספים.
יצחק לוי
לא. יש הרי תקנות שיש היום קציני בטיחות, והתקנות מחייבות כל רשות

מקומית, שברשותה מספר מסויים של רכבים, להחזיק קצין בטיחות. הדבר הזה לא מופעל

כראוי, ולכן אנחנו רוצים שהרשות תדגיש את העניין הזה. מדובר על הסעת ילדים,

הסעת קשישים לשווקים וכל מיני דברים אחרים. יש הרבה מאוד הסעות שלדעתינו אינן

מפוקחות, אבל התקנים קיימים כבר.
רחבעם זאבי
התפקיד צריך להיות ברבים. זה צריך להיות או לתפקידים של, או לתפקידי.

המילה תפקיד כוללת גם את קצין הבטיהות, גם את רכז מטה הבטיחות וגם תפקידים

דומים.
היו"ר אלי גולדשמידט
בכפוף להצעתו של חבר הכנסת רחבעם זאבי, במקום תפקיד יהיה כתוב תפקידי.

סעיף ה' אושר. סעיף (ו) "הרשות תיזום פעולות של מחקר ופיתוח בתחום הבטיחות

בדרכים וכן תרכז מידע בתחום זה". הסעיף אושר. סעיף (ז) "הרשות תייעץ, באמצעות

שר התהבורה, לממשלה ולשרים בעניינים הנוגעים למטרות חוק זה". הסעיף אושר. סעיף

6(א) "הרשות תגיש לממשלה באמצעות השר, אחת לשנה לפחות, דין וחשבון כולל על

ביצוע התכנית השנתית. כל שר רשאי להגיש לממשלה, במועד הגשת הדין וחשבון הכולל,

דין והושבון על פעילות משרדו".

רחבעם זאבי;

למה להכניס את המילים אחת לשנה לפחות? אני מציע שזה יהיה אחת לשנה.

יצחק לוי;

אנחנו רוצים לסמן כיוון על מנת שהממשלה תהיה פעילה ומדווחת.
רחבעם זאבי
הלוואי וזה יחיה אחת לשנה.

היו"ר אלי גולדשמידט;

הוספתי את המילה "לפחות" בישיבה הקודמת.

צבי הנדל;

למה כתוב שכל שר רשאי להגיש לממשלה דו"ח?

יצחק לוי;

הוא לא חייב. אם יש עניין שנוגע למשרדו של אחד השרים והוא ירצה להוסיף

דו"ח אז הוא יוסיף.
רחבעם זאבי
לא צריך להיות שר אלא כל שר הנוגע לעניין. האם יש הגדרה מפורטת לשר?

היו"ר אלי גולדשמידט;

לפי הצעתו של הבר הכנסת רחבעם זאבי, בכל מקום בסעיף ההגדרות שכתוב שר אז

הכוונה היא ליצחק לוי, ואילו כאן זה צריך להיות כל שר אחר. סעיף 6(ב} "השר

ידווח לממשלה, אחת לשלושה חודשים לפחות, על התקדמות בביצוע התכניות". הסעיף

אושר.

גדעון עזרא;

לדעתי הממשלה לא תעמוד בזה. זה דבר בלתי אפשרי.

היו"ר אלי גולדשמידט;

אם הממשלה לא תעמוד בזה, אז ועדת הכלכלה תקרא אותה לסדר.
יצחק לוי
סעיף אי מדבר על הגשת דו"ח כתוב, כלומר הממשלה לא חייבת לדון, הממשלה דנה

פעם אחת בשנה בתכנית לפני התקציב. שר התחבורה יגיש דו"ח כתוב לשרי הממשלה.

הדו"ח הזה יכול להיות שיהיה בו דיון ויכול להיות שלא יהיה בו דיון. זה לא חייב

להיות. סעיף בי מדבר על דיווח. זח דבר מקובל בממשלה, שיש דיווחים תקופתיים בכל

מיני נושאים. חשוב שהדיונים האלה לא יכללו רק את המצב בלבנון, אלא שאחת לשלושה

חודשים גם ידווחו על המצב בכבישים.

היו"ר אלי גולדשמידט;

סעיף בי אושר. סעיף (ג) "מנהל הרשות יגיש אחת לשישה חודשים, לשרים

שנציגיהם חברים בצוות ההיגוי, דין וחשבון המתייחס להפעלת מערך הבקרה והמעקב".

הסעיף אושר.

אברהם פורז;

הקונספציה פה היא בעצם גוף מתאם בין משרדי הממשלה, שאין לו שום יישות

משלו. אני מציע להקים מועצת מנהלים.

היו"ר אלי גולדשמידט;

עוד לא הגענו לזה.
אברהם פורז
לפי דעתי זה משולב, כי מועצת המנהלים הזאת צריכה למנות את המנהל.

חנה קלר;

התקופה של הדיווח היא פעם בשלושה חודשים. על התקדמות בביצוע תכניות,

צריכה להיות איזה שהיא קורולוציה מיום הכנת התכניות.
היו"ר אלי גולדשמידט
אי אפשר לפני זה. אני מציע להשאיר את זה ככה.
אברהם פורז
גם המנהל צריך להתמנות על ידי השר או הממשלה.

יצחק לוי;

כל שאר הנציגים מתמנים על ידי כל אחד מהשרים. הנציג שיש לשר התרובורה בגוף

הזה הוא מנהל הרשות. מנהל הרשות מקבל את משכורתו ממשרד התחבורה. היחידה כפופה

לשר התחבורה. ההבדל היחיד הוא, ששר התחבורה הוא היחיד שמביא את הנציג שלו

לאישור הממשלה והאחרים לא. הנציגים האחרים לא חייבים אישור ממשלה, אבל בגלל

שמדובר פה על מנהל, שר התחבורה לא יכול למנות את המנהל בלי שהוא הביא את זה

לאישור הממשלה.
אברהם פורז
לפי הקונספציה שלי מקימים מועצת רשות שמורכבת מנציגים של משרדי הממשלה

השונים. הם יכולים להיות נציגים מהמגזר הפרטי או כל מיני מומחים. הגוף הזה

צריך למנות את המנהל, בין אם אתה רוצה שזה יעשה באישור הממשלה אז שזה יהיה

באישור הממשלה.

יצחק לוי;

מדובר פה ברשות מתאמת בין המשרדים.
היו"ר אלי גולדשמידט
סעיף 7(א) "הממשלה, לפי הצעת השר, תמנה מנהל לרשות, שיהיה ממונה על ביצוע

תפקידי הרשות".
אברהם פורז
אני נגד זה. אני בעד הגשת הקונספציה האלטרנטיבית.
היו"ר אלי גולדשמידט
הצבעה

בעד - 3

נגד - 0

אושר
אברהם פורז
אני אגיש הסתייגות.
יצחק לוי
השר לביטחון פנים לא הגיש הסתייגות.
חנה קלר
הוא הגיש. זה לא הועלה, אבל אנחנו הגשנו הסתייגות עם העתק למשרדך על מנת

שזה יהיה בהסכמה.
אלי גולדשמידט
אם זה יוסכם על ידכם אז זה בסדר, אם לא הסכמתם אז זה נשאר ככה.

יצחק לוי;

ביום המישי, כאשר התקשרתי לשר המשפטים כיו"ר ועדת שרים לחקיקה, ושאלתי

אותו אם הוגשה הסתייגות, אז הוא אמר לי שלא הוגשה הסתייגות.
חנה קלר
בהחלטת הממשלה לא כתבו על דרך הסתייגות, אלא כתבו שהשרים צריכים להגיע

לידי הסכמה, והיה אם הם לא יגיעו לידי הסכמה אז הנושא יועלה מחדש על שולחן

הממשלה.

יצחק לוי;

אם הנושא יעלה על שולחן הממשלה, מה שתחליט הממשלה מקובל גם עלי.

היו"ר אלי גולדשמידט;

אם בטרם הדפסת החוק תהיה הסכמה, אז זה מקובל עלי. דברים כאלה צריכים

לגמור בממשלה ולא בכנסת.

סעיף (ב) "חובת המכרז לפי סעיף 19 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט -

1959, לא תחול על מינויו של המנהל. הודעה על המינוי תפורסם ברשומות".

אברהם פורז;

למה?

יצחק לוי;

כי זה כמו מנכ"ל.
היו"ר אלי גולדשמידט
הצבעה

(על סעיף קטן ב)

בעד - 3

נגד - 0

אושר

סעיף 8 "כשיר לנהל כמנהל אזרח ישראלי ותושב ישראל, בעל תואר אקדמי ורקע

מקצועי מתאים ובעל נסיון של 5 שנים לפחות בניהול".



גדעון עזרא;

מאחר ועבודת הצוות הזה היא לא ניהול אלא גיבוש ותיאום, הסיפור של הניהול

הוא בכלל לא רלוונטי.
יצחק לוי
הצוות צריך להגיש תכנית רב שנתית. אנחנו רוצים למצוא את האדם הכי מתאים

לעניין.

גדעון עזרא;

זה לא ניהול. האדם הזה צריך שיהיה לו רקע בנושא. אני מדבר על נסיון בנושא

של תאונות הדרכים.

היו"ר אלי גולדשמידט;

יש לנו הצעה של חבר הכנסת גדעון עזרא, שבמקום המילים "בעל נסיון של 5

שנים לפחות בניהול", יהיה "בעל נסיון בתהום המלחמה בתאונות הדרכים".
אברהם פורז
אני מציע למחוק את הסעיף.

היו"ר אלי גולדשמידט;

יש לנו את ההצעה, של חבר הכנסת אברהם פורז, שאומרת למחוק את הסעיף. הצעתו

של חבר הכנסת פורז אומרת, שלא יהיה סעיף שיגדיר כשירויות, ובעצם ישאירו לשר

התחבורה למנות את מי שהוא רוצה למנות.

אברהם פורז;

אני מעוניין שזה יהיה באישור ועדת בן-דרור.

טנה שפניץ;

זאת תהיה ועדת בן-דרור רק אם נכתוב את זה במפורש.

אתי בנדלר;

ההצעה של חבר הכנסת אברהם פורז היא לא למחוק את הסעיף אלא לומר שאישורו

של מנהל הרשות כפוף לאישור ועדת בן-דרור.

אברהם פורז;

כאשר כותבים את הסעיף בצורה הזאת אז מפספסים משהו, מכיוון שיכול להיות

מישהו שיש לו נסיון של 4 שנים והוא מצויין. לכן אני מציע שוועדת בן-דרור תקבע

כמו מינויים אחרים בשירות המדינה.

טנה שפניץ;

ועדת בן-דרור היא לא זאת שקובעת את הכישורים.
אברהם יחזקאל
בסך הכל מדובר על כך שיתנו חופש פעולה לשר למנות אדם, כאשר קנה המידה

שבודק את התהליך הוא ועדת בן-דרור. יש כאן קומבינציה של שני הדברים גם יחד,

לכן אי אפשר לדחוק את העניין של 5 שנים של ניהול. יש להשאיר את הכישורים

המקצועיים המתאימים באישור ועדת בן-דרור.

גדעון עזרא;

מה שאנחנו רואים הוא, שנושא תאונות דרכים הוא נושא חירום. אתה יכול לשים

שם בן אדם שיעבור את מבחני הקבלה של ועדת בן-דרור, אבל שהוא לא יבין שום דבר

בנושא. צריך להתמודד עם המשטרה. לא יכול להיות מצב, שאדם יזכה לשיתוף פעולה

ושתהיה לו כריזמה לעסוק בזה אם הוא לא בא מהשטח הזה.

רחבעם זאבי;

אני סבור שחייבת להיות הגדרה של האפיון הנדרש מן המנהל. חשוב שזה יהיה

אזרח ישראלי ותושב ישראל.

צבי הנדל;

מה ההבדל בין מנהל ככל שהוא הולך ומתפתח, לבין מדען ככל שהוא הולך

ומתפתח. מדען שהוא מתפתח הוא מתמצא בהרבה פחות נושאים יותר לעומק, ואילו מנהל

שהולך ומתפתח מתמצא בפחות עומק אבל בהרבה יותר נושאים. לכן אני לא רוצה מומחה

בשפיץ של הגלגל של התאונה, כי אין מומחים לתאונות כאלה. אני רוצה מנהל רציני

שיש לו ראייה רחבה, ושהוא מסוגל גם לשבת עם שר המשטרה. אני חושב שלא צריך

להבהל מההגדרה שדורשת לפחות 5 שנות נסיון בניהול. אני בעד הסעיף הזה כמו שהוא.
יצחק לוי
לבוא ולכתוב נסיון בנושא תאונות דרכים זו הגדרה שיכולה להראות מאוד

מימית. מה זה נסיון בתאונות דרכים, האם הוא היה 5 שנים פעיל במלחמה בתאונות

דרכים, האם הוא היה בצומת והרים שלט 5 שנים. אנחנו רוצים רקע מקצועי. התקשינו

להגדיר מהו רקע מקצועי מתאים, האם הוא בתחום האכיפה, בתהום התשתיות, בתחום

החינוך, בתחום הקרימינולוגיה וכוי. אנחנו עובדים בנושא הזה.

אנחנו רואים הרבה מאוד אנשים שהם בעלי רקע מקצועי. המלחמה בתאונות דרכים

יש לה הרבה פנים, אין לה פאן אחד. כולם מסתכלים רק על המשטרה, שעושה עבודה

יוצאת מן הכלל. יכול להיות שהדגש צריך להיות בחינוך ובכלל לא במשטרה. לכן

כתבנו בעל רקע מקצועי מתאים, כדי שמשרד התחבורה יצטרך להתחשב ברקע המקצועי ואז

להביא הצעה לממשלה.

בנוגע לנושא של ועדת בן- דרור, לעניות דעתי המינוי הזה עובר ועדת הולנדר

ולא ועדת בן-דרור. גם מנכ"ל משרד עובר ועדת הולנדר ולא עובר כישורים

וכשירויות.
היו"ר אלי גולדשמידט
אנחנו מצביעים בין שתי אפשרויות, אפשרות אחת שאנחנו נקבע את הכישורים

בגוף הצעת החוק, בין על פי הצעתו של חבר הכנסת גדעון עזרא או על פי הצעת החוק

כפי שמופיעה לפנינו, לבין הצעתו של חבר הכנסת אברהם פורז.
אברהם פורז
אני רוצה לשפר את הצעתי. אני מעוניין שלאדם יחיה רקע מקצועי מתאים. אני

לא מעוניין שיהיה הניסוח של 5 שנים בניהול.

היו"ר אלי גולדשמידט;

אז ירדת מההצעה שלך. נשארו לנו שתי הצעות, הצעת הבר הכנסת אברהם פורז

שאומרת "כשיר לכהן כמנהל אזרה ישראלי ותושב ישראל, בעל תואר אקדמי ורקע מקצועי

מתאים". ישנה ההצעה של חבר הכנסת גדעון עזרא שאומרת "כשיר לכהן כמנהל אזרח

ישראלי ותושב ישראל, ובעל נסיון בתחום המלחמה בתאונות דרכים".

הצבעה

(על הצעתו של חבר הכנסת גדעון עזרא)

בעד - 1

נגד - 0

(על הצעתו של הבר הכנסת אברהם פורז)

בעד - 4

נגד - 0

ההצעה של הבר הכנסת אברהם פורז אושרה.

סעיף 9(א} "לרשות יהיה צוות היגוי שאלה חבריו. 1. המנהל, שיהיה יושב ראש

הצוות. 2. נציג משרד האוצר 3. נציג המשרד לביטחון הפנים 4. נציג משרד החינוך

התרבות והספורט 5. נציג משרד המשפטים 6. נציג משרד הפנים 7. נציג המשרד

לתשתיות לאומיות".
אברהם פורז
אני מציע שזאת תהיה מועצה.
היו"ר אלי גולדשמידט
יש ועדה מייעצת.

אברהם פורז;

בנוסף אני מבקש שיהיו נציגי ציבור ולא מנכ"לי משרדי ממשלה.

יצחק לוי;

זה צוות מתאם בין משרדי הממשלה.

היו"ר אלי גולדשמידט;

תנסה הסתייגות.

הצבעה

בעד -4

נגד - 1



אושר

סעיף (ב) "נציג כל משרד ימונה על ידי השר הממונה על אותו משרד, מקרב

עובדי המדינה במשרדו. לענין זה, "עובד המדינה" - לרבות שוטר".

אבי יחזקאל;

אני מבקש לקבוע טיימינג למינוי.

היו"ר אלי גולדשמידט;

צמד המילים "לא יאוחר" יופיע לקראת הסוף.

טנה שפניץ;

אני ממליצה לא לנהל את העבודה הפנים ממשלתית דרך האנשים.

אתי בנדלר;

כיוון שהרבה פעמים קרה שהכנסת הוקקה חוקים שלצורך ביצועם היה צריך להתקין

תקנות, הממשלה או השר הממונה לא ביצעו את החוק משום שלא הגישו תקנות לאישור

הוועדות. אז התפתח נוהל שאולי הוא לא נכון מבחינת מדיניות שלטונית, אבל הוא
קיים. בחוקים לא פעם כותבים
"תקנות ראשונות לעניין זה יובאו לאישור הוועדה

הרלוונטית תוך Xימים מיום תחילת החוק".
יצחק לוי
אני מציע להסתפק בהודעת השר.
גדעון עזרא
אני מבקש לדעת מה מעמדו של כל נציג מהמשרד הממשלתי הרלוונטי. האחד יכול

לשלוח לשם ראש אגף, והשני יכול לשלוח לשם מישהו אחר.
היו"ר אלי גולדשמידט
אני בכל זאת מציע שיאמר בחוק אם לא 45 יום, אז שמינוי הנציגים יהיה בתוך

60 יום מיום תחולת החוק, על מנת שנדע שהחוק קבע שהעסק מתחיל לרוץ במועד, ושזה

יחייב את כל השרים לקבוע את הנציגים שלהם.
יצחק לוי
אני מתכונן לעשות פעולה יותר מהירה מ60 יום. אני לא חושב שהדבר הזה צריך

להיות בחוק.
רחבעם זאבי
יכול להיות מצב, שחלק מהנציגים לא מאויישים או יצאו לחופש. צריך להיות פה

איזה שהוא ביטוי לממלא מקום. המשרד חייב לשלוח נציג.
יצחק לוי
זה מסוכן מאוד. אנחנו רוצים שיהיו אנשים קבועים, אנשים שמומחים בעניין.



אם אחד לא יהיה אז הדיון יתנהל בלעדיו.

רחבעם זאבי;

יכול לא להיות אהד או שניים ממשרדים מאוד דומיננטים.
היו"ר אלי גולדשמידט
גם בנושא הוק יסוד הממשלה הנושא של האצלת סמכות מופיע בלי להאמר.
רחבעם זאבי
צריך לתת ביטוי לכך, שאם הנציג עצמו לא יכול לבוא יכול לבוא מטעמו של

המשרד איש אחר שהמנכ"ל או מישהו אחר מינה אותו.

יצחק לוי;

כאן לא צריך את זה כי לפי נוסח החוק השר יכול לשנות את נציגו כל יום.

אבי יחזקאל;

פה צריך להעמיד ולתת תוחלת גם פרסונלית להרכב הרשות.

היו"ר אלי גולדשמידט;

אתה מציע את התוספת של חשב ויועץ משפטי?

אבי יחזקאל;

קודם כל אני מציע אנשים קבועים ולא ממלאי מקום, כי זה לא מקום לדינמיקה

קבוצתית. בנוסף אני מציע את הפונקציה של יעוץ משפטי לרשות.
יצחק לוי
אני מבקש להתנגד לזה.

היו"ר אלי גולדשמידט;

את סעיף ב' אנחנו אישרנו. סעיף קטן (ג) "בצוות ההיגוי יינתן ביטוי הולם

לייצוגם של בני שני המינים, ככל שניתן בנסיבות העניין".
רחבעם זאבי
אני מצביע נגד סעיף גי, כי אני בדיעה שאם מכניסים את זה פה אז צריך

להכניס את זה לכל חוקי המדינה.
צבי הנדל
גם אני מצביע נגד הסעיף הזה

היו"ר אלי גולדשמידט;

הצבעה

(על סעיף (ג))



בעד - 1

נגד - 3

סעיף גי בטל. חבר הכנסת אבי יחזקאל ואני מגישים הסתייגות בנוסח המקורי.

סעיף ד' "החלטות צוות ההיגוי יתקבלו ברוב קולות נציגי הצוות הנוכחים

בדיון". סעיף די אושר.
גדעון עזרא
למה לראש הרשות אין סמכות?
יצחק לוי
הוא חלק מצוות.
היו"ר אלי גולדשמידט
אתה רוצה לתת לו קול עודף?
גדעון עזרא
אתם עושים שיתוף פעולה בצורה בלתי רגילה. זהו גוף לא רציני, וחבל על הזמן

ועל הכסף שמשקיעים.
היו"ר אלי גולדשמידט
יש הצעה של חבר הכנסת גדעון עזרא להוסיף לסעיף די "שבמקרה של שיוויון

בהצבעה תהיה דעתו של היו"ר מכריעה".
יצחק לוי
הממשלה לא מקבלת את זה.
גדעון עזרא
אני מוותר על ההצעה.
היו"ר אלי גולדשמידט
הנציגים בצוות ההיגוי ימונו תוך 60 יום מיום תחילת החוק. ההצעה של שר

התחבורה יצחק לוי היא, שהוא יודיע לוועדה בתוך 45 יום על מינוי הנציגים. זה לא

במסגרת החוק. ההצעה שאני העליתי, שכן תאמר בחוק, היא שבתום 60 יום ימונו

הנציגים בצוות ההיגוי.

הצבעה

(על תוספת של 60 יום מתחילת החוק)

בעד - 2

נגד - 1

סעיף אושר
אבי יחזקאל
אני מציע שלפחות תפקיד אחד יוגדר בחוק כחשבות או יעוץ המשפטי. אני מציע

שלרשות יחיח יועץ משפטי שיהיה ממונה על כל העניין של החקיקה.
יצחק לוי
יש 16 יועצים משפטיים במשרד התחבורה, והם יתנו שירות לרשות. חבל על משרה

נוספת ועל הכסף.

אתי בנדלר;

מכיוון שכתוב בסעיף אחר שהרשות פועלת במסגרת משרד התחבורה, אז ברור שכל

השירותים ינתנו על ידי משרד התחבורה.
היו"ר אלי גולדשמידט
סעיף 10 "תפקידי צוות ההיגוי הם: 1. לפעול למימוש מטרות החוק ותפקידי

הרשות". סעיף 10( 1) אושר. סעיף 2. "לגבש את התכנית הרב שנתית והתכנית השנתית

ולהציע הקצאת תקציב למימונן, לשם הגשתן לאישור השר". סעיף 2 אושר. סעיף 3

"לאשר את התקציב הרגיל ואת התקציב לפעולות הרשות, לשם הגשתם לשר". בסעיף

ההגדרות יש שני סוגי תקציב. סעיף 3 אושר. סעיף 4 "לעקוב אחר ביצוע התכניות

שאושרו". סעיף 4 אושר. סעיף 5 "כל תפקיד אחר שיטיל עליו השר". סעיף 5 אושר.
רחבעם זאבי
בצוות ההיגוי חסרה לי המילה לייזום.
היו"ר אלי גולדשמידט
זה במסגרת תפקידי הרשות.
יצחק לוי
זה מופיע בסעיף 1. סעיף 1 מדבר על גיבוש מטרות החוק.
היו"ר אלי גולדשמידט
במטרות החוק יש גיבוש, ייזום ותפקידי הרשות.
רחבעם זאבי
האם בתפקידי הרשות כתוב מה קורה בעולם הנאור בתחום הזה? זה הרי לא כתוב.

זה התפקיד של צוות ההיגוי.
יצחק לוי
כתוב מחקר.
היו"ר אלי גולדשמידט
כתוב מחקר ופיתוח בתחום הבטיחות בדרכים.
רחבעם זאבי
מחקר ופיתוח זח עדיין לא ללמוד מה קורח בנושאים חאלה.
היו"ר אלי גולדשמידט
הבעיה הזאת הועלתה, ונדמה לי שהעלו את הבעיות של התקינה ושל הנסיעות

לחו"ל.
אתי בנדלר
זה נדון וזה נדחה בגלל הנושא של מי נוסע לחו"ל.

היו"ר אל י גולדשמידט;

סעיף 11 (א) "לרשות תהיה ועדה מייעצת בת 21 חברים והם: 1. שבעה נציגים

שהם: (א) נציג משרד ראש הממשלה, שימנה ראש הממשלה. (ב) נצי של צבא הגנה

לישראל, שימנה שר הבטחון. (ג) נציג בכיר של משטרת ישראל, שימנה השר לבטחון

פנים".
רחבעם זאבי
למה בצה"ל לא מופיע בכיר ובמשטרה כן?
אתי בנדלר
יש סימן שאלה בנוסח שמונח לפניכם, האם להוסיף את המילה בכיר בצה"ל או

להוריד את המילה בכיר במשטרה.
היו"ר אלי גולדשמידט
אי אפשר לעשות הפרדה בין משטרה לצה"ל. או שבשניהם יהיה בכיר או שבשניהם

לא יהיה בכיר.
רחבעם זאבי
למה אין בכיר בכל התחומים? אני מציע להוריד את המילה בכיר.
היו"ר אלי גולדשמידט
אנחנו מורידים את המילה בכיר.

(ב) "נציג של צה"ל, שימנה שר הבטחון. (ג) נציג של משטרת ישראל, שימנה השר

לבטחון הפנים. (ד) נציג משרד הבריאות, שימנה שר הבריאות. (ה) נציג משרד

התחבורה, שימנה השר. (ו) נציג הנהלת בתי המשפט, שימנה מנהל בתי המשפט. (ז)

נציג השילטון המקומי, שימנה יושב ראש מרכז השלטון המקומי". סעיף (11 )1 אושר.

סעיף 2 "שבעה נציגים שימנה השר מקרב העובדים האקדמיים הבכירים של מוסדות

מוכרים להשכלה גבוהה". הסעיף אושר. סעיף 3 "שבעה נציגים מקרב הציבור שימנה

השר, שתחום עיסוקם קשור למטרות חוק זה".
רחבעם זאבי
אשר תחום עיסוקם.
היו"ר אלי גולדשמידט
סעיף 3 אושר. סעיף (ב) "שנים עשר חברים לפחות מכלל חברי חוועדת המייעצת

תהיינה נשים".

אתי בנדלר;

במשרד המשפטים הם לא מסכימים.

צבי הנדל;

לא איכפת לי שיהיו 40 נשים, אבל למה צריך להכניס את זה לחוק?

היו"ר אלי גולדשמידט;

ה צ ב ע ה

(על סעיף קטן (ב)}

בעד - 1

נגד - 2

סעיף קטן ב' תוסר ואני מגיש הסתייגות בנוסח הסעיף.

(ג) "הוועדה המייעצת תייעץ לרשות בעניין התכנית הרב שנתית והתכנית השנתית

לפני הגשתן לאישור הממשלה".

יצחק לוי;

אמרנו להלן התכניות. מדוע כל פעם צריך לחזור?

היו"ר אלי גולדשמידט;

בכל מקום שהיה כתוב שנתית או רב שנתית אנחנו מתייחסים להלן התכניות שבאו

אחרי שנתית ורב שנתית או חירום.

טנה שפניץ;

צריך להיות כתוב שהרשות תתייעץ עם הוועדה ולא רק שהוועדה תתייעץ עם

הרשות.

היו"ר אלי גולדשמידט;

הרשות תתייעץ עם הוועדה לפני הגשת התכניות לאישור הממשלה.

רחבעם זאבי;

ועדה מייעצת עם שני י ודים.

היו"ר אלי גולדשמידט;

(ד) "מנהל הרשות יכנס את הוועדה המייעצת לפחות ארבע פעמים בשנה". סעיף ד'

אושר. (ה) "השר רשאי להטיל על הוועדה המייעצת תפקידים נוספים". סעיף הי אושר.

סעיף 12 "הוועדות המקצועיות האמורות בסעיף 5(ג)5 , צוות ההיגוי האמור בסעיף 9

והמנהל לעניין הוועדה המייעצת האמורה בסעיף 11, יקבעו לעצמם את סדרי דיוניהם



ועבודתם, ככל שלא נקבוע בתקנות".
טנה שפניץ
לא צריך את המנהל.

היו"ר אלי גולדשמידט;

המנהל מיותר, סעיף ה' אושר.

אתי בנדלר;

לא נקבע מנהל או יו"ר לוועדה המייעצת. תפקידו של המנהל הוא רק לכנס את

הוועדה. לא נקבעה הוראה ואנחנו החלטנו להתעלם מכך שלוועדה המייעצת לא נקבע

יו"ר, אלא רק תפקיד שהמנהל מכנס אותה. צריכים לקבוע לה סדרי עבודה ודיון.

השאלה היא מי יקבע לה את זה. מאחר שלא נקבע מי עומד בעצם בראש הוועדה המייעצת,

אז הכנסנו את זה שהמנהל הוא זה שיקבע לה את סדרי העבודה ואת הדיונים, אלא אם

כן הם נקבעו בתקנות.

משה בקר;

חשוב מאוד שבמערכת כזאת יהיה תהליך של ויכוח והפרי יה הדדית.

היו"ר אלי גולדשמידט;

אולי נכתוב שהוועדה המייעצת תבחר יו"ר מתוך חבריה.
טנה שפניץ
אני לא יודעת אם זה מקובל על השר. כתוב היה קודם שהשר ימונה מקרב נציגי

הציבור.
יצחק לוי
המחשבה לא היתה לקבוע שהמנהל הוא היו"ר.

היו"ר אלי גולדשמידט;

האם אתה מוכן שתהיה לך הסמכות מתוך נציגי הציבור?

אתי בנדלר;

במקום סעיף קטן ד' יהיה כתוב שראש הרשות יכנס את הוועדה, ונוסיף סעיף

לפיו השר ימנה את יו"ר הוועדה המייעצת.
היו"ר אלי גולדשמידט
מבין שבעת נציגי הציבור. נציגי הציבור זה רק שבעת הנציגים מקרב הציבור.
יצחק לוי
יכול להיות נציג המוניות, ויכול להיות פרופסור בטכניון.



טנה שפניץ;

שלא מבין עובדי המדינה.

היו"ר אלי גולדשמידט;

אני מציע שאתם תנסחו את זה. הם ייבחרו מתוך ה-14 ולא מתוך שבעת נציגי

המשרדים.

אתי בנדלר;

בסעיף 12 יהיה כתוב במקום "מנהל הוועדה המייעצת" "יו"ר הוועדה המייעצת".

היו"ר אלי גולדשמידט;

סעיף 12 אושר. אישרנו גם את התיקון לגבי בחירת יו"ר הוועדה המייעצת. סעיף

13 (א) "תקציבי הרשות השנתיים יכללו: 1. תקציב רגיל. 2. תקציב לפעולות יורשות".

סעיף 13 (א) אושר. סעיף (ב) "התקציב הרגיל והתקציב לפעולות הרשות יקבעו בחוק

התקציב השנתי של המדינה, בתחום פעולה נפרד בתוך תקציב משרד התחבורה".
רחבעם זאבי
אני מציע את המילה מסגרת במקום בתוך.
היו"ר אלי גולדשמידט
סעיף קטן (א) ו(ב) אושרו. סעיף 14 (א) "חוק תקציב המדינה יכלול ויסמן את

התקציבים של משרדי הממשלה המיועדים לביצוע התכניות".
רחבעם זאבי
מה פירוש המילה יסמן?
היו"ר אלי גולדשמידט
זה אומר תקציבים יעודיים.
יצחק לוי
זה אומר שבתקציב מע"צ יסומן כמה כסף מתוכו הולך למטרות בטיחות, בתקציב

המשטרה כנ"ל ובחינוך כנ"ל.
היו"ר אלי גולדשמידט
גברת שפניץ, אני מציע שאתם תמצאו מינוח שתואם את העניין הזה. הכוונה היא

לסימון.

(ב) "משרד ממשלתי יגיש לרשות, אחת לחצי שנה, דין וחשבון בדבר מימוש

התקציבים, כאמור בסעיף קטן (א), שיועדו לביצוע הפעולות שהוטלו עליו בתכניות.

מנהל הרשות יקבע את הנהלים להגשת הדוחו"ת". שני הסעיפים הקטנים של 14 אושרו.
משה בקר
יש לי הרגשה שהנושא הזה נמצא מתחת לשטיח. צריך לקרוא ב"רחל בתך הקטנה" מה



המעמד של תקציבי קרן הבטיחות. אלה לא תקציבי ממשלה.
יצחק לוי
דיברנו על כך שאנחנו לא עוסקים בזה.

משה בקר;

איך זה מקבל ביטוי בהצעת החוק?

יצחק לוי;

זה לא מקבל ביטוי. הקרן נשארת קרן.

משה בקר;

צריך שיהיה חוק מיוחד לקרן הזאת.
יצחק לוי
אתה רוצה לבטל את הקרן?

משה בקר;

לא. מה שיקרה הוא שהקרן תהיה התקציב.
יצחק לוי
אם היינו כותבים את הקרן זה מה שהיה קורה.

היו"ר אלי גולדשמידט;

סעיף 15(א) "האחריות לביצוע התכנית השנתית המאושרת תהיה בידי כל משרד

ממשלתי או בידי הגוף שנקבע בתכנית". (ב) "לצורך ביצוע תפקידי הרשות על פי חוק

זה, שאינם בתחום התפקידים שבאחריות המשרדים והגופים כאמור בסעיף קטן (א),

מורשה מנהל הרשות, ביחד עם חשב משרד התחבורה, לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור

בסעיפים 4 ו-5 לחוק נכסי המדינה התשי"א- 1951 למעט עסקאות במקרקעין, ולחתום

בשם המדינה על מסמכים הנוגעים לעיסקאות כאמור". סעיף 15 אושר.

טנה שפניץ;

יש להפריד בין שני הסעיפים כי (א) לא שייך לסעיף (ב).

רחבעם זאבי;

ההערה שכתובה בצד תשתנה לפי העניין.

היו"ר אלי גולדשמידט;

סעיף 16 "בפקודת התעבורה 1. סעיף 78 - בטל". מהו סעיף 78 שבטל?
יצחק לוי
מינהל הבטיחות.



היו"ר אלי גולדשמידט;

2. "בסעיף 83, בכל מקים, במקום "מנהל הבטיחות בדרכים" יבוא "המנהל,

כהגדרתו בהוק המאבק הלאומי בתאונות דרכים, חתשנ"ז - 1997". 3 "בתוספת
החמישית, בסופה, יבוא
6. המנהל כהגדרתו בחוק המאבק הלאומי בתאונות דרכים,

התשנ"ז - 1997".

אתי בנדלר;

התוספת החמישית דנה בשאלה מי רשאי לקבל פרטים ממשרד הרישוי ומהם הפרטים

שהוא רשאי לבקש. זה נדרש, כי אחרת אי אפשר לפי חוק הגנת הפרטיות לבקש ולקבל

פרטים במשרד הרישוי, כי אלה פרטים שהחוק חל עליהם, לכו מוסיפים לתוספת הזאת את

המנהל, שהוא כהגדרתו בחוק המאבק הלאומי, יהיה מי שרשאי לקבל את רשות הרישוי

לבקש פרטים שיופיעו בטבלה.
היו"ר אלי גולדשמידט
תתקני את זה בהתאם. סעיף 3 אושר בכפוף לתיקון שתבצע היועצת המשפטית.

סעיף 17 (א) "השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת הכלכלה

של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו, ובין היתר בענינים הבאים: 1. הרכבן, תחומי

פעולתן ודרכי עבודתן של הוועדות המקצועיות, כאמור בסעיף 5(ג) 5. 2. סדרי

דיוניו ועבודתו של צוות ההיגוי האמור בסעיף 9. 3. הגדרת התפקידים האמורים

בסעיף 5(ה). סעיף 17(א) אושר. סעיף (ב) "תקנות בעניינים האמורים בפסקאות (1)

ו-(2) שבסעיף קטן (א) אינן טעונות אישור ועדת הכלכלה של הכנסת".
רחבעם זאבי
אם השנה לא ינצלו את כל התקציב אז שהתקציב ישאר ברשות הרשות.
יואל נווה
יש כללים שעוסקים בטיפול בעודפים ואין כוונה לשנות מן הכללים האלה בהקשר

הזה. עודפים שהם מחוייבים על פי החלטת ממשלה אפשר להעביר אותם משנה לשנה

באישורה של ועדת הכספים של הכנסת. אין כוונה ליצור כאן כללים אחרים, כי הכללים

הקיימים הם הכללים המקובלים.
יצחק לוי
אין הבדל בין 1,2,3. בסעיף 17 סעיף 2 לא צריך את אישור הוועדה וגם סעיף 3

לא צריך את אישור הוועדה. לפי דעתי אפשר לכתוב שהשר הממונה על ביצוע חוק זה

רשאי להתקין בנושא זה.
היו"ר אלי גולדשמידט
בסעיפים 1,2,3 אני לא חושב שצריך את אישור ועדת הכלכלה. בשאר הדברים כן

צריך את אישור ועדת הכלכלה. כל עניין מכוח החוק שיותקן, למעט מה שכתוב בסעיף

1,2,3, ידרוש את אישור ועדת הכלכלה. סעיף תחולה של החוק איננו?
אתי בנדלר
זה מופיע עם פירסומו.



היו"ר אלי גולדשמידט;

על סמך המחלוקת שקיימת בין המשרד לביטחון פנים למשרד התחבורה, אני מציע

שאנחנו נגיש את החוק כמו שהוא, אם תגישו הסתייגות בעניין הזה, אני כיו"ר

הוועדה אקרא לכנסת לתמוך בהסתייגות הזאת.
אתי בנדלר
אני לא אוכל להגיש הסתייגות אלא אם כן אחרי שהנחתי את החוק. לאחר שאני

מניחה את החוק לא ניתן להוסיף הסתייגויות.

היו"ר אלי גולדשמידט;

אנחנו מסכימים שתוסף הסתייגות, ושהיא הסתייגות בהסכמת השר לביטחון פנים.

אם לא תסכימו לזה אז אני אעשה מה שהממשלה תבקש לעשות.

אתי בנדלר;

מרגע שאני מניחה את החוק אני לא יכולה להוסיף הסתייגויות.
יצחק לוי
אז אנחנו נודיע שאנחנו מסירים הסתייגות.

אתי בנדלר;

ההסתייגות תהיה כלולה בגליון, והממשלה תודיע אם היא משאירה את ההסתייגות

או היא מסירה אותה. הנוסח של הממשלה שאני מגישה יהיה לפי הצעת השר ובהסכמת השר

לביטחון פנים. האם החלטת הממשלה כפופה להסכמת השר לביטחון פנים או הצעת השר?

יצחק לוי;

הסכמת הממשלה.

היו"ר אלי גולדשמידט;

אני מבקש להודות לשר התחבורה על שיתוף הפעולה ולהודות לכל נציגי הממשלה.

יצחק לוי;

אני רוצה להודות לחברי משרד התחבורה שעברו הרבה מאוד דיונים בחוק הזה.

אני רוצה להודות למשרדי הממשלה השונים. אנחנו נעשה הכל על מנת להפעיל מיד את

החוק. רוח החוק מופעלת היום כבר במשרד התחבורה. בשנה שעברה התחלנו בתיאום

בוועדת המנכ"לים, ואני חושב שזה נותן פירות ותוצאות, ואחר כך זה רק יגביר את

התיאום. אני מקווה שבעקבות זה יהיו תוצאות יותר טובות. אני רוצה להודות ליו"ר

הוועדה על שיתוף הפעולה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 35;11

קוד המקור של הנתונים