ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 01/07/1997

אישור מימון ערוצים יעודיים באמצעות שידורי פירסומת לפי סעיף 6לד (א3) לחוק הבזק התשמ"ב-1982; הצעת חוק הבזק (תיקון מס' 18) (סמכות לקביעת תשלומים מרביים או תשלומים מזעריים), התשנ"ז-1997

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 123

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, כ"ו בסיוון התשנ"ז (1 ביולי 1997). שעה 11:00
נפחו
חברי הוועדה: אלי גולדשמידט - היו"ר

אברהם יחזקאל

אברהם פורז

שלום שמחון
מוזמנים
שרת התקשורת לימור לבנת

חה"כ אפי אושעיה

חה"כ רומן ברובפמן

עו"ד מנחם אוהלי - יועץ משפטי משרד התקשורת

עו"ד שריל קמפינסקי - לשכה משפטית, משת התקשורת

עו"ד כרמית כהן קראנה - לשכה משפטית, משת התקשורת

עו"ד צביקה האוזר - יועץ, משרד התקשורת

אבי גבאי - רכז תקשורת, אגף תקציבים, משת האוצר

עו"ד דוידה לחמן-מסר - משרד המשפטים

עו"ד הנה זיכל - משרד הפנים

יוסי שא-נס - מנכ"ל הרשות להגנת הצרכן

אריאלה רבדל - מנכ"ל המועצה לצרכנות

מיכל כהן - יועצת השדולה, המועצה לצרכנות

ד"ר דוד תדמור - הממונה על ההגבלים העסקיים, הרשות להגבלים עסקיים

גבי ברון - כלכלן, הרשות להגבלים עסקיים

גיא בן-ישי - כלכלן, הרשות להגבלים עסקיים

צבי לידר - דובר רשות השידור

עו"ד כרמית פנטון - יועצת משפטית, הרשות השניה לטלוויזיה ותיו

רון ורבר - יועץ תקשורת של זכייני ערוץ 2

נורית פייסקי - עתרת ליועץ תקשורת של זכייני ערוץ 2

מיכל רפאלי-כדורי - יו"ר המועצה לשידורי כבלים

גוסטבו טרייבר - מנכ"ל התאהדות חברות הטלוויזיה בכבלים

גדעון ויטל - התאחדות הברות הטלוויזיה בכבלים

ישראל עוז - רוכשי המכרזים

איציק קול - רוכשי המכרזים

עו"ד דב אברמוביץ - רוכשי המכרזים

סלים פתאל - רוכשי המכרזים

עו"ד רון גזית - רוכשי המכרזים

מיכה שגריר - רוכשי המכרזים

רון טירה - רוכשי המכרזים

עו"ד אבנר בן-זמרה - לשכת עורכי הדין

שמעון חצב - ארגון הגג של יוצאי איראן, מעוניין בערו ץ הפרסי

ששון סימנטוב - ארגון בית כורש, מעוניין בערוץ הפרסי

רחל זוליכה -ארגון בית בורש, מעוניינת בערוץ הפרסי

אברהם חכמי - מעוניין בערוץ הפרסי

אברהם גולן - עוזר לשר התיירות, מעוניין בערוץ הפרסי

מנשה אמיר - יוצא אירן, מעוניין בערוץ הפרסי

סאשה קליין -חבר ועדת פלד מטעם 'ישראל בעליה'

אדוארד בלאו - יועץ לוועדת הכלכלה
היועצת המשפטית
אתי בנדלר

רשמה: אירית שלהבת
סדר היום
1. אישור מימון ערוצים יעודיים באמצעות שידורי פירסומת לפי סעיף 6לד (א3) לחוק המק,

התשמ"ב-1982.

2. הצעת חוק הבזק (תיקון מסי 18) (סמבות לקביעת תשלומים מרביים או תשלומים מזעריים),

התשנ"ז-1997.



אישור מימון ערוצים יעודיים באמצעות שידורי פירסומת לפי סעיף 6לד (א3) לחוק הבזק התשמ"ב-1982
היו"ר אלי גולדשמידט
אנחנו פותחים את הדיון בנושא אישור מימון ערוצים יעודיים באמצעות שידורי פירסומת לפי סעיף 6לד(א3) לחוק

הבזק, התשמ"ב-1982. הובאה לבו פניה לאשר מימון באמצעות פירסומת של 5 ערוצים: ערוץ בשפה הערבית, עררן

מורשת ישראל, ערוץ בשפות הרוסית והאמהרית, ערוץ חדשות וערוץ מוסיקה ישראלית. יש לפניבם דברי הסבר. אני

אבקש מגברת רפאלי-בדורי להציג את הנושא.
מיכל רפאלי-כדורי
לאחר שהחוק עבר, ולאחר שמועצת הכבלים והממשלה אישרו את סימון יעוד הערוצים ואת מימונם מפירסומת,

מתבקשת הוועדה לאשר, לא את בחירת הערוצים אלא את בחירת דרכי המימון, היינו את אישור הפירסומת, כדי שנוכל

להוציא לדרך את הערוץ ואת המיכרז שכבר נמצא בסוף הצנרת, להתחיל לאפיין, לבדוק את ההיתכנות הכלכלית ולכתוב

את המיכרזים האחרים. מדובר על לוחות זמנים שייקחו, אני מניחה, בין מספר חודשים לבץ שנים.
אברהם פורז
האם בינתיים אין לכם שום דבר מוכן?
מיכל רפאלי-כדורי
יש לנו מיכ רז מוכן לערוץ הערבי. אנחנו לא מתכוונים להשקיע זמן ניהולי ומשאבים ממשלתיים בכתיבת מיכרזים

לערוצים שטרם קיבלו עליהם אישור. הבקשה היא שהוועדה תאשר לנו את המימון לערוצים האלה, כה שנוכל לעשות

את כל הפעולות הנדרשות כדי לאפיין אותם, לאפיין באופן מחודד יותר את הצרכים שלהם, לבדוק את ההיתכנויות

הכלכליות, ולהכין את המיכרזים.
היו"ר אלי גולדשמידט
אני מבקש להתנצל, בשעה 12 אנחנו נעשה הפסקה של ברבע שעה. יש באולם ההרצאות פתיחה של "שבוע הגאווה"

וחברי הכנסת רוצים להיות נוכחים שם.
שרת התקשורת לימור לבנת
קודם כל אני מתנצלת על האיחור.

אני מבינה שיושב-ראש המועצה לשידורי כבלים, גברת מיכל רפאלי-כדורי, הציגה את העניין. בוועדה הזאת כבר

ישבנו ודנו באותו עניין. למעשה הבקשה שלנו באה כרגע כדי שהוועדה תאשר ש-5 משדרי ערוצים יעודיים, שפירטנו

אותם בבקשה, יוכלו לממן את השידור שלהם מפירסומות, וכדי שאנחנו נוכל להתקדם בתהליך הזה.

מדובר ב-5 ערוצים, כאמור: ערוץ בשפה הערבית, ערוץ מורשת ישראל, ערוץ בשפה הרוסית, ערוץ מוסיקה

ישראלית וערוץ חדשות.

המועצה לשידורי כבלים אכן ממליצה להקים את 5 הערוצים הללו. יש בעניץ הזה גם החלטת ממשלה. אני ערה

לוויכוח, שתיכף בוודאי יפתח פה, באשר למימון השידורים הללו מפירסומות ועל מה זה יטל לעשות לשוק הפירסום.

בוודאי עוד נדון בסוגיה הזאת. אבל קודם אני רוצה להגיד מילה עקרונית על 5 הערוצים הללו.

היום הציבור מצפה לראות מגוון גדול יותר בשידורים. ציבורים שונים רוצים לבוא לידי ביטוי בדרכם הם בערוצי

שידור נוספים. משרד ראש הממשלה גם בדק מה חושב הציבור על כמה ערוצים יעודיים. קיבלנו נתונים מאוד מעניינים,

שעל פיהם כ 80%-מהציבור, רוב גדול ממנו, מעוניין בערוצים יעודיים. בסקר יש גם פילוח לפי ערוצים.
אברהם פורז
אם היו עושים סקר מי בעד ביטול מס הכנסה זה היה %100.
שרת התקשורת לימור לבנת
רק שמס הכנסה, בניגוד לערוצי שידור, לא בא לענות על הצרכים של הציבור. הוא בא לענות על צרכי התקציב של

המדינה. לעומת זה, כשאדם יושב בביתו הוא רוצה לפתוח את הטלוויזיה או את הרדיו, לראות ולשמוע שם את מה שקרוב

יותר לליבו, מה שמעניין אותו יותר. האחוזים האלה שנמצאו בסקר הם לא עדות לשום דבר מלבד לרצון, לביקוש שישנו,

לצורך שחלקים שונים של הציבור חשים בתחומים שונים, כל אחד בתחום שלו. מי שמעוניין לראות ערוץ בשפה הרוסית

יש להניח שלא מעניין אותו ערח בשפה הערבית, וגם להיפך. לכן אני פונה לוועדה בבקשה לאשר את מימון הערוצים

הייעודיים מפירסום.

אני רוצה להדגיש שכל התהליכים הללו, ועוד תהליכים שייעברו בדיקות של היתכנות כלכלית, ינוהלו על-ידי מועצת

הכבלים, שתנהל את הפרוייקט. התהליכים הללו יעברו הליכים רבים, מלל הליכים להוצאת מיכרזים וטלי. לא מדובר על

משהו שעכשיו מאשרים אותו והוא קורה כבר מחר בבוקר אלא בתהליך. מועצת הכבלים, שהיא מועצה ציבורית,

שמורכבת מאנשים שמייצגים את הציבור, תעסוק כמובן בכל הנושאים הללו, לגבי ההיבטים הכלכליים, האיפיונים וכולי.

כמובן שלא הגיוני ואי אפשר לצפות ממועצת הכבלים להתחיל להיכנס לתהליכים של בדיקות כלכליות ולתהליכים

שונים ומשונים ללא אישור ועדת הכלכלה ובלי שתהיה לה ההסכמה וההסמכה של ועדת הכלכלה להתחיל בכל התהליכים

הללו. לשם כך נדרשת, למעשה, הסכמת הוועדה עכשיו.
אברהם פורז
אדוני היושב-ראש, אני רוצה לטעון פה טענה שהיא משפטית בעיקרה. בסעיף בחוק המסמיך נאמר ש"השר רשאי

לאחר התייעצות במועצה ובאישור הממשלה והוועדה". הוועדה מופיעה בסוף, תה לא סתם שהיא מופיעה בסוף. היא

מופיעה בסוף משום שאנחנו צריכים לראות את המוצר המוגמר לפני שניתן את אישורנו. אנחנו לא יכולים לתת, עם כל

הכבוד לשרה ולרצון הטוב, שטרות בלנקו, שטרות שאחר-כך ימלאו בהם את התנאים. גם בוועדת הכספים, שאתה ואני

היינו חברים בה, הממשלה הגיעה לוועדה אחרי שהשקיעה המון כסף במיכרז ובהפרטה ועשתה המון פעולות על אף שיכול

להיות שבסוף הוועדה לא תאשר בכלל. אגב, לפעמים באים אחרי שכבר יש זוכה אפילו. במיקרים של הפרטות עד כה באו

כשכבר אפילו היתה תוכנית. ומה קורה אם הוועדה לא מאשרת? אז הכל יורד לטימיון, המיכרז והזוכה והכל.
מיכל רפאלי-כדורי
איפה כתוב בחוק שזה צריך לצאת במיכרז?
אברהם פורז
אני חושב שבאופן חוקי, וגם באופן מוסרי, הוועדה לא יטלה לתת שטרות - אפילו אם יש מה מבוז של כספי ציטר.

לדעתי המועצה לשידורי כבלים צריכה לטפל בזה אחד לאחר השני. אם אתם רוצים מיכרז בערבית, תעשו מיכרז

לערוץ ערבי. תכינו את המיכרז, תביאו את כל החומר - ואגב, לפני שהם זוכים, אני לא רוצה לדעת מי הזוכה. אני חושב

שאנחנו יכולים לתת אישור לא עקרוני, איזשהו אישור מעשי. אני אגיד לכם גם למה זה מעניץ אותי. אם זה אישור עקרוני

אז בשביל מה? האם מישהו מאיתנו יכול להיות נגד מוסיקה ישראלית? בשביל מה יש את ועדת הכלכלה? לדעתי אנחנו

צריכים להבטיח דבר אחד, שהערוצים האלה יהיו יעודיים ושהם לא יחרגו מהמנדט של יעודם, קרי לא ייהפט לערוצים

כלליים. בכדי לבדוק שהערוצים האלה ישארו ערוצים יעודיים ולא יחרגו מהמנדט אנחנו צריכים לראות את המיכרז,

לראות מה אתם תובעים מהזכיינים, מה אתם נותנים להם לבצע, מה אתם לא מתנים לבצע. לדעתי אנחנו נוכל לקבל

החלטה רק אחרי שנדע את כל הפרטים.

הייתי מציע למועצת הכבלים וגם לשרה לוותר על הגישה הגורפת, של 5 ערוצים בבת-אחת. אני תמה על הממשלה

שאישרה את זה ככה, את טלם בבת-אחת, ולא נכנסה לעומק. אולי יש אמון גדול בשרת התקשורת ואז כל מה שהיא



מביאה לממשלה עובר באופן אוטומטי. אבל אבחנו לא יכולים לעשות את זה. לכן אני מציע לך, אדוני היושב-ראש, לבדוק

את זה מבחינה משפטית. אנחנו חייבים לקבל תמונה ברורה על כל ערוץ וערוץ, מה היא החבילה, לפני שאנחנו מאשרים.
היו"ר אלי גולדשמידט
אני מציע למקד את הדיון בשאלה הזאת. אני גם דיברתי על זה עם השרה עוד קודם לדיון. המטרה של הדיון היום היא

לקבוע אם אנחנו הולכים בגישה של אישור כל חמשת הערוצים המוצעים או שהוועדה תבקש מהשרה להביא לנו לאישור

כל ערוץ וכל נושא בניפרד.
אפי אושעיה
אדוני היושב-ראש, בוודאי שאנחנו רוצים שיהיו ערוצים יעודיים. האם עכשיו השאלה היא הקצב?
היו"ר אלי גולדשמידט
לא, השאלה היא לא הקצב. תיראו, קודם כל, החוק קיים. החוק מאפשר הקמת ערוצים יעודיים שיימומנו מפירסומת.

עבדנו על החוק הזה הרבה זמן והוא עבר בכנסת. היו לנו פה הרבה ישיבות, וישיבות לא קלות. היום יש אישור לשרת

התקשורת, לממשלה, להקים ערוצים יעודיים עם מועצת הכבלים. עדיין נשארה - וזה דבר שעמדנו עליו במהלך הדיונים

בעת חקיקת החוק - הביקורת הפרלמנטרית באמצעות ועדת הכלכלה על השאלה של מימון מפירסומת או לא מימון

מפירסומת של הערוצים היעודיים. לשאלה הזאת יש פנים לכאן ולכאן. האם אנחנו מועדה מתבקשים לאשר אנבלוק

באופן גורף 5 ערוצים או שאנחנו חייבים לבדוק כל ערוץ וערוץ בהיבט של היתכנות כלכלית ובהיבטים אחרים. צריך

להצדיק מדוע המימון צריך להיות מפירסום. זה בעצם המנדט שניתן לנו כוועדה, לאשר או לא לאשר. האם אנחנו

מאשרים לממשלה ללכת על 5 ערוצים ומאשרים אנבלוק את מימון חמשת הערוצים על-ידי פירסומות? זאת השאלה. אני

מציע שכל הדוברים יתייחסו לשאלה הזו.
מיכל רפאלי-כדורי
אני רוצה להתייחס בעיקר לדברים שאמר חבר הכנסת פורז. אני פשוט מנסה לרענן את זכרונך. החשש שהערוצים

היעודיים הללו יהיו ערוצים כלליים היה עיקר הדיון כאן בוועדה. גם הממשלה וגם הכנסת קיבלו את החשש הזה והפנימו

אותו לתוך החוק. הוא קיים בחוק. הממשלה לא יכולה להתעלם מכך. אנחנו לא פועלים כגנבים בלילה.
היו"ר אלי גולדשמידט
למען הדיון, אני מאוד מבקש לאפשר לכל אחד להשלים את הדברים שלו בלי התפרצויות ובלי הפרעות, גם לא של

השרה ושל יושב-ראש הוועדה.
מיכל רפאלי-כדורי
חבר הכנסת פורז, החוק הפנים את כל החששות שאתה העלית, ולא בפעם הראשונה. החוק כולו בנוי כך שהערוצים

האלה אינם יכולים להיות ערוצים כלליים. הממשלה מוציאה מיכרז. גם המיכרז הזה הוא בגי"ץ ואפשר לטעון שהוא איננו

בהתאם לחוק. הטענות האלה יכולות להיטען בכל שלב של הוצאת המיכרז. אנחנו לא יטלים, וגם לא רוצים, להוציא

מיכרז שלא תואם את החוק.
אברהם פורז
את שולחת אותי לבג"ץ? אם אני חושב שהמיכרז הזה לא תואם את החוק את שולחת אותי לבג"ץ?
מיכל רפאלי-כדורי
אם המיכרז הזה יהפוך למיכרז כללי, אותם גורמים שחושבים שזה יפגע בהם יוכלו לנסות לתקוף אותו בבג"ץ.
אברהם פורז
אז מה אנחנו נעשה?
מיכל רפאלי-כדורי
אתה את שלך עשית בחקיקה. יצא תחת ידך חוק, עם הרבה השפעה שלך, כדי שלא יהיו ערוצים כלליים.
היו"ר אלי גולדשמידט
תנסי להסביר לבו בשביל מה צריך עכשיו את אישור הוועדה - אלא אם היא בבחיבת חותמת גומי - אם מביאים 5

ערוצים לאישור אבבלוק, מבלי שיש לנו איזשהוא צל של מושג איך הערוצים האלה יהיו?
מיכל רפאלי-כדורי
הערוצים האלה יהיו בבויים על-פי החוק כי הם לא יכולים להיות בבויים אחרת. אני, אגב, לא מכירה תקדים, תקנו

אותי אם אני טועה, שוועדת כבמת מחליפה ועדת מיכרזים ויושבת ובודקת חוקיות של מיכרז. אולי אני טועה.
אברהם פורז
את טועה. ועדת הכספים מאשרת כל מיכרז ממשלתי של הפרטה. אפילו אם יודעים כבר מי הזוכה.
היו"ר אלי גולדשמידט
מה שיקול הדעת שאנחנו צריכים להפעיל לגבי 5 הערוצים הללו, לדעתך?
מיכל רפאלי-כדורי
אני חושבת שאתם צריכים להיות מודעים לכך ש-5 הערוצים האלה, כולם ביחד וגם אחד אחרי השבי, אין להם אופן

מימון אחר. יתרה מזאת, גם אם הם יתעכבו ולא ייצאו, השמים בפתחים וייכבסו גורמים אחרים שייגיעו ממקום אחר. כעת

מגיעים ערוצים רוסיים חדשים, אולי טובים, שייתכן שבסיטואציה מסויימת גם אי אפשר למנוע בהם שילוב של פירסומות

ישראליות. אנחנו לא רוצים לעצור אותם אבל אנחנו רוצים לתת הזדמנות גם לערוצים יעודיים ישראליים, שמהותם

ישראלית והבעלים שלהם הם מכאן בעיקר, להקים ערוצים כאלה, למשל לאוכלוסיה הרוסית. בוצר פה איזשהו חלל והוא

מתמלא. אני לא חושבת שאנחנו צריכים לשבת ולתת לו להתמלא בייזמות, לא ישראלית בהכרח, שתמלא את השמים

באופן בלתי מוסדר ובלתי מבוקר.
היו"ר אלי גולדשמידט
על זה אף אחד לא מתווכח.
מיכל רפאלי-כדורי
לכן צריך לצאת עם זה לדרך. ברור לגמרי, וכל מי שמכיר את צורת העבודה של גופים ממשלתיים וגופים ציבוריים,

כמו המועצה לשידורי פנלים, יודע שאין לנו אפשרות להוציא מיכרזים באופן נינגיאי ומהיר, אבחט לא יודעים לעשות את

זה. יש לבו יועצים משפטיים. על המיכרז הזה אבחבו עובדים שבתיים. הוצאת מיכרז מחייבת הרבה מאוד עבודה, זה לא

לוקח יום ולא לוקח יומיים, זה לוקח הרבה מאוד זמן ביהולי, שלא מקדישים אותו אם אין בסופו דלת פתוחה.
שרת התקשורת לימור לבנת
אני רוצה להוסיף משפט לגבי הרציונל של כל העניין. אני מניחה שהוועדה לא רוצה שתהיה כאן כביסה בלתי בשלטת

בעצם. היום ציבור דוברי הרוסית בארץ רואה ערוצים שמשודרים מרוסיה לכאן; היום ציבור דוברי הערבית בארץ רואה

כל מיני ערוצים פיראטיים שמגיעים מכל מיבי מקומות; היום ציבור חובבי המוסיקה רואהMTV ואנחנו רוצים שהוא יראה



גם מוסיקה ישראלית, ויש מי שרוצה לראות את זה. ברור לי שהוועדה מבינה, כי אחרת לא הילנו יושבים ומדברים כאן,

מבינה שיש מציאות מסויימת, שכרגע לא חשוב אם היא יותר טובה או פחות טובה, אם היו רוצים להמציא אותה או שהיא

קיימת ממילא, אבל היא ישנה. בתוך המציאות הקיימת הזאת רצוי וראוי שאנחנו נידאג לכך שהעניץ יהיה מוסדר ושאכן

הציבור יוכל לקבל את מה שהוא רוצה. אחרת זה לא יהיה בשליטה בכלל. עדיף שזה יהיה בשליטתנו.

יש לי כאן את הסקר של מכון גאלופ. מתוך הציבור -83% תומכים בערוץ מוסיקה; 79% בערוץ חדשות; 69%

בערוץ לעולים ברוסית ואמהרית;64% בערוץ דת ומסורת; 94% בערוץ בשפה הערבית.

מקור המימון היחידי של הערוצים הללו - לא יכול להיות להם מקור מימון אחר - הוא מפירסומות. אנחנו לא רוצים,

וגם לא יכולים, להשית שוב את המימון של הערוצים הללו על הציבור. השתת המימון על ענף הפירסום או על השוק

המסחרי היא הדרך הנכונה. כמו אמרה גברת מיכאל רפאלי-כדורי קודם, בניגוד למה שיכול היה להשתמע מדבריו של

חבר הכנסת פורז קודם, אנחנו כבר בעת החקיקה, במהלך הדיונים הנוקבים, הארוכים והיסודיים ביותר שהיו פה בוועדה,

קבעם- את המגבלות, שזה לא יהיה סתם איזה ערוץ כללי שייתחרה בערוצים הכלליים אלא אכן הוא יהיה ערוץ יעודי

לאותם צרכים שעליהם אנחנו מדברים.
היו"ר אלי גולדשמידט
למה ערוץ חדשות למשל הוא ערוץ יעודי? הוא לא מיועד לפלח אוכלוסיה מסויים.
שרת התקשורת לימור לבנת
כי הוא מיועד רק לחדשות.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה עוד הערה אחרונה לשאלה שהצבת כאן על סדר היום. איך לדעתי, לתפיסתי, צריכה

ועדת הכלכלה לנהוג ומה היא צריכה לעשות. פה נשאלת השאלה האם ועדת הכלכלה באה לחליף את מועצת הכבלים?

האם ועדת הכלכלה באה לקבוע את תנאי המיכרזים או את ההיתכנות כלכלית? נעזוב כרגע את הניסוח בחוק, הוא פחות

חשוב לצורך העניין. אני מדברת על פי תפיסתי, ואני אומרת את זה כרגע לא דווקא כשרה בממשלה אלא גם כמי ששירתה

פה כחברת כנסת במשך 4 שנים ואני מנסה כל הזמן ללמוד. אני חושבת שהיושב-ראש הבץ גם את האינטרסים הציבוריים

של איך הפרלמנט צריך להיות. הכנסת צריכה להיות גוף מבקר, מאזן ובוחן את מעשה השלטון. ועדת הכלכלה לתפיסתי

לא יכולה לבוא במקום מועצת הכבלים. ועדת הכלכלה צריכה להגיד, אם היא חושבת שבטן להקים 5 ערוצים, ויש ביקוש,

שיש צורך ויש מקום להקים 5 ערוצים יעודיים כאלה, ושמקור המימון המרכזי שלהם יטל להיות מפירסום, ושעכשיו

מועצת הכבלים תעשה את העבודה.

יכול שבאמצע הדרך מועצת הכבלים תגיע למסקנה שאין בכלל היתכנות כלכלית לאחד הערוצים והיא לא תוציא

אותו. מועצת הכבלים הרי לא תירצה להוציא משהו שייכשל, מיכרז שאיש לא יגש אליו.
אברהם פורז
איך אנחנו ניראה אחרי שנתנו או.קיי? אנחנו ניראה טיפשים.
שרת התקשורת לימור לבנת
אבל אתם נותנים אישור עקרוני.
מיכל רפאלי-כדורי
ואם יוציאו מיכרז ואף אחד לא יקנה אותו כי יחשבו שאין לו זכות קיום?
שרת התקשורת לימור לבנת
ועדת הכלכלה צריכה לתת אור ירוק, שלהבנתה אין שום סיבה לא לאשר את בקשת הממשלה ואת בקשת מועצת

הכבלים, לאפשר 5 ערוצים יעודיים. יכול להיות שבאמצע הדרך, תוך כדי הבדיקות השונות שייעשו על-ידי מועצת



הכבלים, יוותרו על חלק, ידחו חלק, יעשו מיכרו אחד עכשיו ואחד בעוד שנתיים. אולי גם יימציאו משהו חדש וייחזרו עם

זה גם לוועדה.

לפי תפיסתי כל מה שוועדת הכלכלה צריכה כרגע לעשות זה לשקול האם יש בכלל מקום לערוצים כאלה.
היו"ר אלי גולדשמידט
זה לא שיקול הדעת שלט אם יש מקום לערוצים. להיפך, אני ממעיט בסמטת שלבו. אנחנו לא צריכים לבדוק אם יש

מקום לערוצים חדשים.
שרת התקשורת לימור לבנת
אתה צודק, אני מקבלת את זה. ועדת הכלכלה צריכה בעצם, ברגע שאנחנו באנו עם זה, ואם היא חושבת שיש היגיון

בהקמת ערוצים כאלה, אז ברור שצריך לממן אותם מפירסום כי אין דרך מימון אחרת.

ישראל עוז-.

אני רוצה לדבר בשם קבוצה שמתמודדת על הערוץ הערבי. נוצר פה איזה מצב אבסורדי, שמבחינתנו הופך להיות

בלתי נסבל. הערוץ הערבי הופך להיות בן ערובה של ערוצים אחרים. אני לא יודע אם מחר לא יקשרו אותו לתוכניות או

להתפתחויות אחרות ושינויים שהולכים להתרחש בשדה התקשורת. הערוץ הערבי יצא למיכרז, שהיו בו עימבים. אני

מתאר לעצמי שמהלך הקשירה של הערוץ הזה בערוצים האחרים יוביל לשרשרת ארוכה של עיטבים. אני מכיר את מה

שחבר הכנסת פורז אומר. בעצמי יצא לי להיות בוועדת הכספים עשרות פעמים בדיונים לגבי הפרטות. אני יודע איך

התנהלו שם הדיונים. אני חושב שמשרד התקשורת עושה שגיאה והוא מסבך אוו1נו כמתמודדים. הקבוצה שאני שייך אליה

גייסה משקיעים מחוץ לארץ, היא גייסה בנקי השקעות. אי אפשר למשוך תהליך כזה זמן רב. נגרם לנו מק אדיר. יש פה

השקעות שכל פעם נעשות מחדש כשנידמה שהערוץ מתעורר.
שרת התקשורת לימור לבנת
. זה לא שמישהו עשה לכם את זה, הרי היה בג"ץ והיו דברים נוספים.
ישראל עוז
אבל אז אפשר לבוא ולשאול באיזו מידה משרד התקשורת הוציא את המיכרז הזה לאחר שיקול ואכן נקט את כל

הצעדים שמתחייבים מאחריותו למיכרז. אני חושב שאנחנו עוד פעם יוצרים איזשהי בעיה, שקושרים את הערוץ הערבי.

הערוץ הערבי מוכן לצאת לדרך, יש עליו מיכרז. צריך להפריד אותו, להוציא את המיכת ולאפשר את קיומו.
רון גזית
הניסיון של משרד התקשורת לאשר את כלל הערוצים בחטיבה אחת, לדעתי יש איתו גם בעיה משפטית וגם בעיה

עניינית. אני חושב שמבחינה משפטית יש כאן למעשה ריקון סמטת הוועדה בפועל. משרד התקשורת התנגד בכלל שתהיה

סמכות לוועדה ולכן הלכנו לבג"ץ. כתוצאה מהבג"ץ חזרנו לכנסת והוחק חוק, שעשינו עליו דיונים ארוכים. עכשיו מנסים

לעניות דעתי לעקוף את סמכות הוועדה על-ידי כך שאומרים לה לאשר את הערוצים כחטיבה אחת בלי לקבוע את תוכנם.

אני אומר את זה במלוא הצניעות, וזו המילה המשפטית האחרונה שאני אומר כעורך-דין (זה לא המקום כי זה לא

בית-משפט, אבל אני חייב לומר את זה). לדעתי גם אם הוועדה תחליט לאשר את כלל הערוצים, כפי שהם מוצגים כיום,

הדבר יעשה בחריגה מסמכות.

אני עכשיו שם את זה בצד ומבקש לעבור ברשותכם לאספקט הענייני שעומד מאחורי דברי.

הוועדה קיבלה סמכות לאשר ערוצים הממומנים מפירסומת. זאת אומרת, השרה יכולה לאשר הפעלת ערוצים אחרים

מבלי לבוא לוועדה. הסמכות היחידה שניתנה פה לוועדת הכלכלה זה להגידמבחינה כלכלית האם יש לאשר ערוץ שממומן

מפירסומת, מלאה או חלקית.



אם צודקת השרה, שכבר היתה התייחסות לכל המגבלות בתוך החוק, כפי שהיא אמרה לפני רגע, אז לא צריך לאשר

יותר, הכל בחוק והוועדה הזאת מיותרת. אלא מה, קבעו עקרונות ונתבו סמכת לוועדה לבחון כיצד הרשות מתמונת למלא

אותם בתוכן.
שרת התקשורת לימור לבנת
לא נכון. הוועדה מוסמכת לקבוע רק איך מתכוונים לממן את הערוצים הללו.
רון גזית
איך אנחנו נבחן אם זה מימון ראוי או לא? השאלה היא לא פירסומת או לא פירסומת אלא מה עומד מאחורי זה.

תפקיד הוועדה הזאת לשמור על הערוץ השני. תפקיד הוועדה הזאת לבחון שהתנאים שייקבעו במיכרזים יהיו כאלה שלא

יביאו לנפילתו של הערוץ השני או להיחלשותו.
שרת התקשורת לימור לבנת
האם תפקיד הוועדה לייצג את הערוץ השני? תפקיד הוועדה לייצג את הציבור.
רון גזית
בוודאי שאת הציבור. אם רמת התוכניות בערוץ השני תרד או אם הערוץ השני יסגר, הציבור ינזק. כאשר כבוד

השרה ערכה סקר אני בטוח שהיא לא שאלה את אלה שהשיבו שהם רוצים ערוץ מה או אחר האם הם מוכנים שהערוץ

השני יסגר או שבערוץ השני תהיה רמת תוכניות נחותה הרבה יותר. השאלה הזאת לא נשאלה ואת זה הוועדה צריכה

לשאול את עצמה.
שרת התקשורת לימור לבנת
אתם חושבים שהכנסת עובדת אצלכם. אני מקווה שחברי הכנסת לא מוטעים להשוב שהם עובדים עבור ערוץ 2.
היו"ר אלי גולדשמידט
זאת דעתו והוא מביע אותה, גם אם היא לא מוצאת חן, אפילו בעיני. אני מבקש לא להתפרץ.
רון גזית
אני לא באתי לפה כדי להתווכח. אני מנסה להציג את טענתי, אני גם מבקש לא להוציא דברים מהקשרם. החזקת

הערוץ השני וטלוויזיה טובה זה אינטרס ציבורי. שמירה שהערוץ השני לא יגסר זה אינטרס ציבורי. הרצון שעיתונים לא

יסגרו זה אינטרס ציבורי. השאיפה שכאשר יהיו ערוצים יעודים, אהד ושניים, הם לא יפגעו אחד בשני, זה אינטרס

ציבורי. את האינטרס הציבורי הזה מתפקיד הוועדה לבחון. אני לא בא להתיימר לומר שבאתי לפה לייצג את הציבור אבל

אני חושב שזו הסיטואציה המשפטית הנכונה שבה נמצאת הוועדה.

כולנו יודעים ששיטת ה"טירינג" לא הונהגה עדיין. אגב, בדו"ח פלד, שאומץ על-ידי כבוד השרה, שיטת ה"טירינג"

מומלצת ביותר, והשרה אישרה את זה. יכול להיות שבעוד שנתיים או שלוש שנים, כאשר יגיע איזשהו ערח יעודי שכבוד

השרה רוצה לאשר היום, יכול להיות שהמצב יהיה מה שאפשר יהיה להנהיג אותו בשיטת ה"טירינג". טלנו זוכרים

שבדיון הקודם שהיה כאן כבוד השרה עצמה אמרה שהיא תומכת ב"טיריבג", שאז לא יהיה צורך בפירסומת משום

שהמימון יהיה על-ידי המשתמשים, אותם אלה שיירצו להתחבר, שזו השיטה הטיבעית. כיום יש לנו ערוצים בקנה מידה

ארצי, כאשר פריסת הכבלים היא ארצית, או כמעט ארצית. התוצאה היא שכל אחד מהערוצים היעודיים האלה למעשה

ישודר בכל הארץ. מתפקיד הוועדה לבחון את התנאים של האישור ולראות מה היקף השידור, מה רמת הטכנולוגיה, כמה

הם צריכים להשקיע, מה היקף ההפקות, גובה הערביות וגודל השוק שזה מיועד אליו, המיכסות, הזיאנרים, הזיכיון,

העמלה ודמי שימוש, בדיוק כמו שעושים עם ערוץ 2, להשוות את זה אחד עם השני במבחנים כלכליים, ולאחר מכן לראות

מה יהיה המחיר לחצי דקת פירסומת באותו ערוץ חדש מול חצי דקת פירסומת של הערוץ השני ולשים לב לעלויות של

הערוץ הזה מצד אחד ולהיקף השידור שלו מצד שני.



כאשר הוועדה תוכל להשוות את הדברים האלה אחד מול השבי היא תדע מה רמת הפגיעה במתחתם, הערת השבי

והעיתובים, ואחר-כך של הערוצים הייעודיים זה מול זה. כאשר היא תדע את זה היא תשתמש בתפקידה טועדת כלכלה

ותגיד האם היא מאשרת את זה, או שהיא מאשרת את זה בתבאים, או שהיא מבקשת לשנות דבר כזה או אחר. מאידך, אם

היא בדרשת לאשר את הערוץ, למעשה את שם הערוץ בלבד כי כרגע באתם רק עם טתרת, ערוץ פלובי וערוץ אלמובי,

אץ לה שום כלים להחליט בזה, אין לה שום כלי השוואה. לכן כל החלטה שתתקבל" כאן, לא על איזה מין ערוץ יהיה אלא

מה המשמעויות הכלכליות של הקמתו, היא למעשה עשיית פלסתר מסמכות הוועדה. אין לי ספק שהוועדה לא תלך בכיוון

הזה.
דוד תדמור
אין לי שום ספק שקמה זיקה ברורה בין מימון שידורים לקיום שידורים. אין שום ספק שפירסומת מסחרית היא תבאי

לקיום שידורים. לכן יש גם צורך בבקרה פרלמבטרית. אם תיפגע יטלת הפירסומת לממן שידורים יפגעו השידורים עצמם

וממילא גם האיבטרס הציבורי בקיום שידורים מגוובים לציבור. לכן נדמה לי שהשאלה היא האם יש בקרה מספקת.

ראה המחוקק לבכון להסמיך את הוועדה למה שהיא עושה כאן. בושא הדיון הוא אופי מימובם של השידורים.

אבי רוצה להביע את דעת מערך ההגבלים העסקיים בצורה החד-משמעית ביותר, שאת מעגל המפרסמים בטלוויזיה

צריך להרחיב. כך בכון מביבה שידורית, וכך טודאי בטן מבחיבה תחרותית. לדעתבו העובדה שערוץ 2 הוא במידה רבה

מובופול בתחום הפירסומת המסחרית פוגעת באופן משמעותי ומתמשך בחיים הכלכליים במדיבת ישראל, פוגעת

בהתפתחות עסקים, פוגעת ביכולת ליצור תחרות לאורך זמן, מגבילה את יכולתם של גופים לפרסם בטלוויזיה בבפח עסקים

ובהיקף פעילות. כל זה הופך את המוצר הזה, של פירסום בטלוויזיה, למוצר לחברות עשירות ומבוססות, מקשה על כביסת

מתחרים לשוק ומקשה על הבהגת תחרות בגופים שיש להם בתחי שוק מאוד גדולים.

אבחבו שומעים את זה בדיובים שלבו עם השוק הפרטי, כך מעלות הבדיקות הכלכליות שאנחנו עורכים, שהעובדה שיש

גוף אחד, זכייבי הערוץ השבי, שהוא אומבם גוף מפוצל, אבל מקום אחד שט יש פירסומת מסחרית בטלוויזיה, זה מקשה

מאוד על תפיסתם- לגבי התפתחות התחרות.

אבי חולק, לא כממובה על ההגבלים העסקיים אלא כמשפטן, על הטעבה שהועלתה פה, ואבי אומר את זה כמסתכל

מהצד. אבי חושב שהוועדה עושה כאן בדיוק מה שהיא אמורה לעשות, כלומר לדון בשאלה האם היא מתירה למשרד

התקשורת, למועצה לשידורי כבלים, לפרסם ערוצים יעודיים הממומביס מפירסומת, על רקע חשיבות הפירסומת לקיום

שידורים ועל רקע שיקולים בוספים. על השיקולים הבוספים האלה, אבי אומר, אבחבו ממליצים בחום לאשר את הרחבת

מעגל המפרסמים. זאת תרומה לכלכלה ולא פגיעה בכלכלה.
שלום שמחוו
אתה מדבר גם על יתר חברות הכבלים?
דוד תדמור
אבי מדבר על השידורים הייעודיים.
שלום שמחון
אתה מדבר על העביין העקרובי של הרחבה. אם אבי מבין בכון את מה שאתה אומר אז אתה לא מדבר רק על

השידורים היעודיים אלא אתה מדבר על בכלל, זו עמדה עקרובית.
דוד תדמור
בתפקידי זה איבבי ממובה על מדיביות שידורים. אבי לא מביע עמדה על מדיביות שידורים. אבי מביע עמדה על חשיטתה

הגדולה של הפירסומת להתפתחות חיים כלכליים. יש שורה ארוכה של מוצרים שאין אפשרות טכבית או כלכלית להחדיר,

ויש שורה של פעולות כלכליות שאין אפשרות לבצע בלא פירסומת בטלוויזיה. הפירסומת ברמת עלותה הבוכחית מהווה

מחסום לתחרות. השאלה שעומדת כאן על הפרק, כפי שאבי מבין אותה, היא מימון פירסומת בערוצים יעודיים. לשאלה

הזאת אבי מתייחס.
שלום שמחול
אתה הצגת פה עמדה עקרונית של איש מקצוע ואבי מכבד ומקבל אותה, היא גם הגיונית. אני שואל, האם לנוכח

העובדה שהיום יאשרו פה שידורי פירסומת בערוצים היעודיים, האם מבחינתך זה אומר שיש פגיעה בחברות כבלים

אחרות שלא משדרות פירסומות? אם מה שאתה אומר הוא נכון אז לכאורה בעצם אתה מביע פה עמדה שצריך להחיל את

הכלל הזה על כל מי שמשדר בטלוויזיה.
דוד תדמור
אני מצטמצם לשאלה האם פירסומת בערוצים יעודיים זה דבר טוב או לא. כאשר אנחנו שואלים - מבחינת עניין

התחרות ולא מבחינת מדיניות שידורים - מה משמעות הנהגת פירסומת בטלוויזיה בכבלים, לא של גופים יעודיים מהסוג

הזה אלא של זכייני הכבלים, מבחינת התחרות השאלה מקבלת מימד רחב יותר. אנחנו שואלים למשל מה משמעות

העובדה שגוף שנהנה מהכנסות ממקור הכנסה עצמאי, כגון דמי מנוי, גם מפרסם? מה משמעות העובדה שגוף שהוא

מונופול איזורי גם מפרסם? אלה שאלות רחבות יותר, והן רק חלק מהשאלות שצריכות להישאל בקונטקסט הרהב יותר

שאתה מעלה. אני הפעם לא שואל אותן ולא מתייחס אליהן.
היו"ר אלי גולדשמיט
אני מבקש מכל המשתתפים להצטמצם אך ורק לשאלה של דרך הטיפול של הוועדה, האם כל ערוץ יעודי בניפרד או

כל החמישה יחד, זאת השאלה שעומדת לנגד עינינו. אני חושב שאין ויכוח לגבי חשימת הפירסום.
אברהם יחזקאל
מר תדמור, הטענה שלך היא נכונה אבל היא היתה נכונה גם כשהתחיל כל הסיפור של הערוץ הקזני.
דוד תדמור
נדמה לי שמבחינה היסטורית המחוקק תבע להכניס בחוק הבזק סייג, שבא להקנות מקסימום חשיבה ושיקול דעת

לפני שמוכנסת פירסומת לערוצי שידור נוספים. הוא קבע בסעיף 6כד לחוק המק שהנהגת פירסומת לבעל זיכיון מחייבת

את ההתייעצות עם המועצה, את אישור הממשלה ואת אישור הוועדה. זה מין מנגנון תלת-שלבי כזה. המנגנון התלת-שלבי

הזה שבסעיף 6כד מיוחד לבעל זיכיון. המנגנון הזה הורחב גם לערוצים יעודיים בתיקון החקיקה האחרון ואני חושב שטוב

שהוא הורחב כי זו חשיבה נכונה ובקרה נכונה. אני מודה שאני לא רואה הבדל בין חשיבה על אחד לבין חשיבה על

חמישה.
אברהם פורז
אין בעיה. אפשר להביא פרטים מדוייקים על חמישה ערוצים ואז נוכל לאשר חמישה.
היו"ר אלי גולדשמידט
כשאלת אגב אני שואל, מה היה קורה, אפילו לשיטתכם, אם הייתם מביאים עכשיו את הערוץ בערבית, כי זה הערוץ

שעומד על הפרק והוא נסחב כל התקופה הזאת, ואחרי זה הייתם מביאים את 4 הערוצים האחרים? ההבדל בדיון לא היה

כל-כך גדול.
איציק קול
אני לא רוצה להיכנס לשיקול, למה הביאו את כל ה-5 ביחד. יש לי כמה הערות. אני אחד האנשים המתמודדים על

הערוץ הערבי. אני אעשה מאמץ למצוא אחה נימוקים שעוד לא עלו על השולחן הזה. קשה לי מאוד למצוא. כבר דנו,

דיברנו, את הנימוקים של מר רון גזית כבר שמענו. את ההפחדה, שערוץ 2 יסגר ושהעיתון יסגר, כבר שמענו.
היו"ר אלי גולדשמידט
לא זה הדיון עכשיו. אני יכול בקלות להפוך את הדיון הזה להעתק הדיון על החוק. אבי לא רוצה לעשות את זה. הדיון

עכשיו הוא לא הגנה על הערוץ השני, הוא לא הגנה על העיתונים. הדיון ההוא נגמר. עכשיו אנחנו צריכים לדון האם

לאשר אנבלוק חמישה ערוצים או ללכת אחד, אחד. זה מה שנשאר לשאול.
איציק קול
האם נושא הדיון לא היה על הנושא האם המימון יהיה על-ידי פירסומות?
אברהם יחזקאל
מימון פירסומי לאחד, אחד, או מימון פירסומי לכל החמישה אנבלוק.
אברהם פורז
צריך לקבל פרטים. למשל אני חושב שערוץ חדשות לא יכול להתקיים כלכלית, אץ לו שמץ של סיכוי. שייביאו לי

לפה לפחות חוות דעת סותרת, אולי אני לא מבין כלום.
איציק קול
צדקה שרת התקשורת, שהאוויר הולך ונסתם. אני מדבר על הערבית, עם המיכרז שחייבים לצאת איתו לדרך ומייד.

יש שידורים בערבית מערב הסעודית, מסוריה, מצרים, ירדן, דובאי, הרשות הפלשתינאית, לבנון - עם טהרות בעברית

ועם פירסומות. יושבים פה חברי ועדה ויכול להיות שיש להם זמן אבל רבותי, האוויר לא מחכה, הטכנולוגיה לא מחכה.

תדעו לכם, מבחינת הערוץ הערבי האוויר צפוף.
היו"ר אלי גולדשמידט
מבחינתי הייתי מוכן, אני אישית, לאשר היום את הערח הערבי.
שרת התקשורת לימור לבנת
אם הולכים על ערוץ אחד אז מי אמר שדווקא הערח הערבי? אולי טובת הציבור אומרת שיש מספיק ערוצים

שמשדרים בשפה הערבית ושיש פה מספיק ערוצים ברוסית ומבחינת הדחיפות בחח יותר דווקא ערח מסורתי?
היו"ר אלי גולדשמידט
אבל אתם יצאתם עם הערוץ הערבי ולא עם הערח חרוסי. אתם התחלתם את המהלך הזה.
שרת התקשורת לימור לבנת
נכון, אבל מאז שהתחילו עם הערוץ הערבי - וכל פעם מחדש אני משתעשעת לראות את זכייני ערח 2 שבאים לכאן,

הם התקיפו בבג"ץ ועכשיו הם באים להביא את הדברים מהצד השני - מאז עברה שנה. בשנה הזאת קרו דברים, העולם

לא נעצר. לכן כרגע, בנוסף למה שהיה לפני שנה, יש צורך לאשר יותר מאשר הערח הערבי.
ישראל עוז
האם אפשר להבין מדברי השרה שלא ייצא מיכרז לערח בערבית?
שרת התקשורת לימור לבנת
בשום פנים ואופן לא אמרתי דבר כזה. אני רוצה להוציא מיכרז על הערוץ הערבי,אנחנו רוצים לקבל אישור על 5

הערוצים. המיברז על הערוץ הערבי ייצא לפני כולם בגלל שהוא מוכן יותר.
כרמית פנטון
הרשות השניה לא מתנגדת בכלל לפירסומות בערוצים הייעודיים, ככל שבאמת הם ידבקו בטובת המחוקק ובלשון

החוק שמגבילים אותם לפירסומות יעודיות, לנושא של הדיבוב, לדברים שגם כתובים במכתב של שרת התקשורת.

כמו שחברי הוועדה יודעים, מטרת התיקון בסעיף 6לד בחוק המק היתה כדי לומר שאי אפשר להתעלם, כשמדברים

על אופן המימון, אם זה יהיה מפירסומות או שזה יהיה מדמי מנוי וכולי, מאופן הביצוע בפועל. אמרו כאן בטן שיש קצת

בעיה לאשר את אופן המימון כשאתה לא יודע באמת איך זה יבוצע בפועל, למשל כשעוד אין טיוטה מסוכמת של כללי

הפירסומות ואתה לא יודע אם זה יהיה בהתאם לטונה של הכנסת כשהיא חוקקה את אותו סעיף.

בדו"ח ועדת פלד, בסקירה המקיפה על מה שקורה בעולם, הראו שבסופו של דבר בעולם לא מקובל שערוצים

יעודיים ימומנו מפירסומות. אין שם פירסומות אלא זה הולך פר תשלום. צר יך לשקול למשל להגביל את זה ממן. אם

באמת הולכים לעשות פה את אותו שינוי ולהכניס "טירינג" בכבלים, אז לכאורה מתייתר הצורך בפירסומת בערוצים

הייעודיים. זה חלק מהשיקולים שצריך לפרוס כשבאים לבחון את הנושא של מימון על-ידי פירסומות.

אני לא יכולה גם להתעלם מהדברים שנאמרו פה לגבי עררן 2 והנושא של הפירסום. הממונה על ההגבלים העסקיים

דיבר על הנושא של מונופול. אי אפשר להתעלם גם מיצירת השוק, שנוצר בעצם דרך ערוץ 2,שייצר תעסוקה לאלפי

אנשים, לתעשיה, וכולי. הנושא של הפירסום והמונופול הוא באמת חורג מהמסגרת של הדיון הזה.

(הישיבה הופסקה בין 12:00 ל-12:30)
מנשה אמיר
רציתי להציע ולבקש תוספת קטנה להצעת החוק, בערוץ העולים, שבו ישדרו בשפות רוסית ואמהרית, להוסיף גם

את השפה הפרסית. יש כ-400,000 דוברי פרסית במדינת ישראל. יש עדיין כ-25,000 יהודים באירן (אומנם הנתון

הרישמי הוא 32,000 אבל אני חושב שהמספר הנכון הוא 25,000), שצריך ליצור להם משיכה לבוא לישראל כדי שאם

הם ירצו לצאת מאירן שהם יעדיפו לבוא לפה ולא ללוס אנגילס. בארצות-הברית חיי התרבות הפרסית מאוד פורחים. יש

שם 21 שידורי טלוויזיה בפרסית, יש 5-4 תחנות שידור בפרסית, ועיתונים. אנחנו במדינת ישראל עניים במידה רבה

בנושא הזה ואין לנו הרבה מה להציע.

מבחינת מימון השידורים, דומני שקהילת יוצאי אירן בישראל היא מספיק אמידה, מספיק בעלת יטלת כספית, כדי

לממן דרך הפירסום גם את השידורים האלה.

דרך אגב, שלושת הערוצים במדינת ישראל, ערוץ 1, ערוץ 2 וערוץ 3, נקלטים גם באירן ויש להם צופים. ברגע

שערוצים 1 ו-3 עברו ללוויין עמוס אז קיבלנו המון פניות טלפוניות ומכתבים מאירן ששאלו איפה הערוצים.
היו"ר אלי גולדשמידט
שרת התקשורת וגברת כדורי, יש כאן בקשה של התאחדות יוצאי אירן, שנומקה עכשיו על-ידי מר מנשה אמיר,

שבערוץ העולים תתווסף גם השפה הפרסית.
מנשה אמיר
יתרון נוסף אחרון, זה ישים קץ לתחנות פירטיות שמשדרות היום בפרסית. היום יש שתי תחנות רדיו פיראטיות

שמשדרות בפרסית. יש הרגשת קיפוח בקרב יוצאי אירן ובקרב דוברי פרסית בארץ, שבכל השפות האחרות, אם זה



טורקית או ערבית, יש הרבה ערוצי טלוויזיה ולדוברי פרסית אין ערוצים. לק לדעתי חשוב להוסיף את השפה הפרסית

כחלק מערוץ עולים.
ששוו סימנטוב
יהודי אירן, בגלל שרובם יודעים שפה אחת בלבד, יש קושי בקליטתם החברתית בארץ. ערוץ טלוויזיה יטל להוסיף

למורשת ולתרבות ולסייע בקליטתם.

מר אמיר נקט במספר של 400,000, אני מגיע ל-500,000. מדובר על דוברי פרסית, שהם יוצאי אירן, יוצאי

אפגניסטטן, יוצאי בוכרה, יוצאי אזרביגיאן, כל אלה דוברי פרסית. בשמשדרים בפרסית יוצאי כל אותן ארצות מבינים. חצי

מיליון זה בערך 100,000 בתי-אב. אגרת טלוויזיה היום היא קרוב ל-600 ש"ח, זה 60 מיליון ש"ח שהם מזרימים לקופת

האוצר. למה שהם לא ייהנו מהטלוויזיה?

אני מבקש, לא יכולה להיות איפה ואיפה בחברה הישראלית - אני אומר את זה בפני שרת התקשורת - בין דוברי

רוסית, בין דוברי אמהרית ובין דוברי הפרסית, שהם חצי מיליון איש.
היו"ר אלי גולדשמידט
הכדור הועבר למועצה לשידורי כבלים. אני סבור, גם מהדברים ששמעתי כאן אבל גם מדברים ששמענו מהשר קצב,

שפנה אלי באופן אישי בעניין הזה, הוצגה בעיה שהיא באמת יחודית ליוצאי אירן, יוצאי מכרה והאזורים הסמוכים, בין

היתר גם בגלל קשיים בלמידת השפה העברית. כיוון שעד היום לא פנתה אלינו אף תפוצה אחרת שטענה שהיא זקוקה

לעניין הזה אז אני מניח שבאמת הנושא הזה מאוד מאוד מכביד על יהודי אירן בארץ ואני מאוד מבקש שתשקלו את העניין

בחיוב, תיראו אם אתם יכולים לעזור. תודה רבה לכם.

אנחנו חוזרים למסלול הרגיל של הדיון. מי עוד רוצה להתבטא בנושא?
יוסי שא-נס
ככל שיש יותר ערוצים, יותר טוב לצרכנים. לכן עדיף לאשר את חמשת הערוצים עקרונית עכשיו ולחזור אחד אחד

לוועדה, בתנאי שזה לא יעכב. אם העניין הזה יעכב את הוצאת המיכרזים, אנחנו לא ניתן לזה יד. צריך לאשר עקרונית

ולתת למועצה לדון בפרטים.
היו"ר אלי גולדשמידט
אז אנחנו נותנים בעצם ברכה שאין לה משמעות משפטית.
רוו גזית
אין בחוק אישור עקרוני. אישור עקרוני זה לא נושא שמופיע בחוק.
מיכל רפאלי-כדורי
הדבר שמעניין את הוועדה מתוקף סמכותה - יכול להיות שמעניינים אותה עוד דברים - זה הנושא המימוני, קרי דקות

הפירסומת. יכול להיות שאפשר להחליט שעל השאלה הזאת בכל ערוץ אנחנו נמא וניידע את הוועדה.
היו"ר אלי גולדשמידט
ליידע זה דבר אחד ולאשר זה דבר אחר. אלה שני דברים שונים.
יוסי שא-נס
אגב, ההצעה היא שהאישור יהיה למימון פירסומי בלבד למי שיהיה מסוגל לשאת את זה.
מיכל רפאלי-כדורי
מועצת הערוץ השבי אישרה לאחרונה לזכייני הערוץ 12 דקות פירסומת בשעה, 9 דקות פירסומת + 3 דקות

קדימובים. אני לא זוכרת שזה בא לדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת.
אברהם כ-ורז
כי לא כתוב בחוק שזה צריך להגיע לוועדת הכלכלה.
מיכל רפאלי-כדורי
בחוק הרשות השניה נאמר שיהיו 6 דקות פירסומות וניתנה סמכות למועצה. כאן אפילו זה לא נאמר.
יוסי שא-נס
אני אנצל את הבמה, שנמצאת פה שרת התקשורת, ואזכיר 3 נושאים שעלו פה.

1) אני מבקש לזרז את ה"טירינג", שמנויי הכבלים יקבלו רק את מה שהם רוצים לצרוך.

2) עניין פריסת הכבלים בפריפריה תקוע לגמרי. השרה הבטיחה פה ואני יודע שזה בעבודה.

3) פריסת טלפונים ציבוריים בבתי-חולים, בבתי-מלון וכולי.
אריאלה רבדל
יש 3 צורות מימון בטלוויזיה: על-ידי דמי מנוי, על-ידי אגרה ועל-ידי פירסומת. המחוקק יצר מצב שיש עכשיו מונופול

בתקשורת הנובע מכך שכל שיטת תשלום היא מונופול. המקום שבו זה נהפך לדעתי לכמעט בלתי בסבל, משום שכל אחד

אחר נמצא באיזשהו פיקוח של מערכת ציבורית, זה העביין של הפירסומת. לערוץ 2 יש בלעדיות על הפירסומות והיא

הפכה בעצם את הפירסומת לדבר בלתי אפשרי לרוב הגורמים המפרסמים בציבור הישראלי, למעט אולי גורמים כלכליים

מאוד מאוד איתבים. ככה הרבה מאוד נושאים חשובים, שהיו יכולים להיות מקודמים באמצעות פירסומת, לא יטלים לבוא

לידי ביטוי בשיטה הזאת של פירסומת טלוויזיונית משום שלערוץ השבי יש מונופול.

אבי חושבת שנתבו לערוץ השבי מובופול מסויים, אבל לא כל-בך כולל, כדי להבטיח שהוא ייצא לדרך וייצליח,

וההצלחה שלו היא לא מבוטלת והיא ראויה לכל הוקרה וכטד. יחד עם זה, אבי חושבת שהנושא של ערוצים יעודיים,

במיוחד במשמעות של ערוצים יעודיים לאוכלוסיות שבאופן אחר קשה להן להשיג את המיצרך הטלוויזיוני
היו"ר אלי גולדשמידט
למעשה את מדברת רק על ערוץ העולים ועל הערוץ הערבי.
אריאלה רבדל
וגם הערוץ המסורתי, שזו גם קבוצה בבדלת מסויימת.
היו"ר אלי גולדשמידט
אבל לא כללה ערוץ חדשות או ערוץ מוסיקה ישראלית.
אריאלה רבדל
מוסיקה וחדשות זה סוג מסויים של תקשורת. צריך לחשוב על העביין הזה.



אני חושבת שבהחלט יש לקדם את הקמת הערוצים הללו, לזרז את זה ולא לעכב. בוועדה צריך לקבל את האישור

העקרוני, שהם יקבלו מימון באמצעות פירסום. יטלה הוועדה לדרוש משרת התקשורת וממועצת הכבלים שהם יבואו

להציג בפניה את עקרונות השידור של כל אחד מהערוצים האלה ומה יהיה הפיקוח הצימרי עליהם.
שרת התקשורת לימור לבנת
רק של המימון. זו הסמכות היחידה של הוועדה בעניין הזה.
אריאלה רבדל
לבוא ולהציג בפני הוועדה את העיקרון, כי אין לכם ועדת אחרת, אץ לכם שום דבר אחר. למשל אני לא יודעת מה

יהיה הגוף הציבורי שייפקח על כך. אני יודעת מהו הגוף הציבורי של הרשות השניה, אני יודעת מהו הגוף הציבורי של

מועצת הכבלים, אני יודעת מהו הגוף הציבורי של רשות השידור. כשאתם יוצרים ערוץ שידור ערבי, רוסי
מיכל רפאלי-כדורי
מועצת הכבלים מאשרת את זה, לא הכנסת.
אריאלה רבדל
מותר לי להציג משהו שאני חושבת שצריך להרחיב עליו את היריעה. הערוצים הייעודיים זה שונה מערוצי כבלים

רגילים. אם זה לא היה שונה מערוצי כבלים רגילים הייתם מפעילים את זה בשיטה הרגילה של הכבלים.

אני חושבת שאתם אכן צריכים לבוא ולהציג בפני הציבור, בפני הכנסת ובפני הממשלה, שיטה של פקוח ציבורי

ספציפי כי מדובר על ערוץ יעודי, שיש לו משמעויות והשלכות ציבריות, שצריכים לבוא ולבחון אותם במשהו שהוא

מעבר למועצת הכבלים הרגילה.
אברהם פורז
מייד אני אציע גם איזשהי הצעה פרקטית.

אני קודם כל רוצה לומר לנציגי ארגוני הצרכנים: זו אשליה לחשוב שפירסומת מסחרית לא עולה לאף אחד.הצרכן

משלם את זה במחיר המוצר. ככל שתהיה יותר פירסומת, המוצרים יתייקרו וככל שהאחוז מהתל"ג שמוקדש לפירסומת

יגדל, מישהו ישלם עבור השירות הזה, אץ ארוחות חינם.

אדוני היושב-ראש, לי אין התנגדות שהוועדה תאשר יותר מערוץ אחד. אני לא חושב שיש לנו עיקרון שאנחנו

צריכים לאשר אחד, אחד. השאלה היא מה מידת הפרטים שאנחנו מקבלים לגבי כל אישור. אני חושב שמידת הפרטים

שקיבלנו עד עכשיו איננה עונה לדרישות החוק ולתפקידינו כחברי כנסת.

מה בעצם אנחנו רוצים לדעת? אנחנו רוצים לדעת על ההיתכנות הכלכלית, לפחות משהו כללי.

דבר שני, אנחנו צריכים להיות בטוחים, וזה תפקידנו, שהערוץ הייעודי לא חורג מהמנדט שלו. איך אפשר לדעת את

זה? אני אומר את השקפתי. אני חושב שלמשל אם בא סרט אמריקאי שמתורגם רק לרוסית, אץ שום בעיה. אם בא סרט

אמריקאי ומתורגם לעברית בנוסף לרוסית, יש לי איתו בעיה. אני חושב שאם שרת התקשורת ומועצת הכבלים רוצים

לקדם נניח 3 ערוצים - למשל ערבית, רוסית ומסורת ישראל - שייביאו לנו עבודה קצת יותר נרחבת על הדבר הזה. תעשו

בחינה להיתכנות הכלכלית, תיתנו לנו את קווי המיתאר של המיכרז,איך זה יהיה בנוי, כמה דקות יהיה בכל דבר, איזה

מגבלות אתם מטילים כדי שזה לא יגלוש מעבר למנדט. אם העקרונות האלה יהיו מקובלים על הוועדה, אני אתמוך בזה.

כרגע מה שמבקשים מאיתנו זה לקנות חתולים בשק. אני מאוד תומך בחתולים אבל לא בשק.
ישראל עוז
חלק מהדברים שחבר הכנסת פורז אומר כתובים כבר בחוק. דנו בזה ואתה אמרת את טיעוניך.
אברהם פורז
לא הכל כתוב בחוק. מה מותר לתרגם לעברית ומה אסור לתרגם? זה לא כתוב. האם שאלת הבעלות הצולבת כתובה

בחוק?
שרת התקשורת לימור לבנת
אבחנו לא פותחים את החוק הזה מחדש. בדיון הזה כבר היינו, חבר הכנסת פות, נלחמת והפסדת ברוב העניינים.

הוועדה אישרה והמליאה אישרה. האם אתה רוצה לפתוח את הכל מהתחלה? אני פונה ליושב-ראש בבקשה שלא יאשר

את זה.
היו"ר אלי גולדשמידט
אני מציע, בואו ננסה לראות אם אפשר לגבש משהו שנוכל לחיות איתו כולנו יחד. אני חושב שצריכה להיות הבחנה

בין ערוץ החדשות וערוץ המוסיקה הישראלית לבץ שלושת הערוצים האחרים. שלושת הערוצים האחרים באים לספק

צרכים של ציבור יחודי, שזה חשוב ואנחנו מכירים בזה, ציבור שלפחות לגבי חלק ממנו נמנעת גם נגישות לשידורי

טלוויזיה. לעומת זה, גם ערוץ החדשות וגם ערוץ המוסיקה הישראלית הם נושאיים ולא מיועדים לציבור מסויים. לאנשים

יש צורך לשמוע מוסיקה אבל הערוץ לא מיועד לציבור מסויים כי כולם אוהבים את המוסיקה הזאת.

בעקבות הצעתו של חבר הכנסת אברהם פורז יש לי הצעה. אני יטל לעצור עכשיו את הישיבה ולעשות דבר מאוד

פורמלי. נאמר פה שאם נאשר את זה אנבלוק זה יהיה 'אולטרה וירס'. זאת אמירה משפטית שאני חייב להתייחס עליה

ולקחת אותה בחשבון. אני לא רוצה מחר ליפול בבג"ץ. אני כיושב-ראש ועדה בוודאי צריך לשמוע התייחסות של היועצת

המשפטית של הוועדה לטענה הזו. הטענה הזו נומקה. יכול להיות שהנימוק לא מספיק, לא רחב, אבל היא נומקה.

אני לא רוצה להיכנס בכלל אל תוך המסלולים האלה, זה יהיה ממי סתום. אני מציע שתשקלו בתוך זמן סביר, לדעתי

זה יכול להיות עוד לפני יציאת הכנסת לפגרה, ואפשר גם לעשות ישיבה ממן הפגרה לצורך אישור דבר מה, להביא לנו

איזשהו נייר רלוונטי, בעיקר בנושא ההיתכנות הכלכלית. חבר הכנסת פורז, אני מסכים שכל הדברים שאמרת לגבי דימב

ותירגום. זה מופיע כבר בחוק, אנחנו לא צריכים לבדוק את זה. זו בדיקה לגבי ההקפדה על הכללים שקבועים .כבר בחוק.

בחוק כתבנו את הנושא של "פריים טיים" ושל פירסומות ושל דקות לפירסומת ודיבוב.
אברהם פורז
יש עדיין פרטים שלא כתובים בחוק וכדאי שהם יוזכרו. תגידו לי מה אתם חושבים, מועצת הכבלים.
היו"ר אלי גולדשמידט
אני מציע לכם, בהסכמתכם, לדבר על שלושת הערוצים האלה. תשקלו בינתיים גם את הנושא של תוספת השפה

הפרסית ל"ערוץ העולים" (או "ערוץ הקליטה"). האם תוכלו להביא לוועדה סקר או בדיקה שלכם להיתכנות כלכלית

בקווים כלליים לבניית שלושת הערוצים האלה? לגבי הערוץ בערבית אין לכם שום בעיה, זה קיים כבר.
כרמית פנטון
וגם את כללי הפירסומות. כתבו שיש טיוטה מוסכמת אך היא עדיין לא פורסמה.
אברהם פורז
אני מציע למסור כמה שיותר פרטים. אם יש לכם קונספציה, תביאו אותה. מה הבעיה?
היו"ר אלי גולדשמידט
אני מציע שתימצא איזשהי נוסחת פשרה כדי לקדם את העניין ואז זה גם ייתר את הצורך שלי לבקש מהיועצת

המשפטית של הוועדה להכין חוות דעת לגבי השאלה האם יש לנו סמכות במצב הזה, כשאין בפנינו כלום חוץ מאשר שמות



של 5 ערוצים, לקבל החלטה אנבלוק. יכול להיות שזה יקדם את העניין. אם זה מקובל עליכם, יש לנו אפשרות לעשות

ישיבה עוד לפני הפגרה. אם אתם תכינו את הדברים האלה ותהיו מוכנים, נקיים את הישיבה לגבי שלושת הערוצים האלה.
שרת התקשורת לימור לבנת
לא הבנתי מה בדיוק אתה מבקש לקבל.
היו"ר אלי גולדשמידט
בעיקר את ההיתכנות הכלכלית של כל ערוץ וערוץ, או במילים אחרות, להסביר מדוע הערוץ הזה זקוק למימון

על-ידי פירסומות והוא לא יכול להיות ממומן בדרך אחרת.
הערה
מה האלטרנטיבה של הערוצים האלה? מה האלטרנטיבה למימון הערוצים האלה?
אברהם פורז
האלטרנטיבה היא שהם לא יהיו. מי שאין לו היתכנות כלכלית, לא נאשר אותו והמיכרז לא ייצא.
ישראל עוז
מה זה "אין היתכנות כלכלית"? רק השוק אומר אם יש היתכנות כלכלית או לא. ההיתכנות הכלכלית זו שאלתו של

הייזם, האם הוא מוכן בנתונים הקיימים ללכת לעיסקה הזאת, זאת השאלה.
היו"ר אלי גולדשמידט
חבר הכנסת אברהם פורז, תנסה לפרט עוד פעם איזה נתונים אתה היית מצפה לקבל לקראת הישיבה הבאה.
אברהם פורז
אדוני היושב-ראש, אני חושב שצריכה להיות סקירה כלכלית מאת שתאמר: הערוץ ישדר איקס שעות:; הוא ישדר כך

וכך חומר ישראלי וכך וכך חומר מיובא; הוא יתורגם ככה; ההכנסות הצפויות הן כאלה וכאלה; המחיר של תשדירי

הפירסומת יהיה pוכך. צריך לראות אם יש היתכנות כלכלית. אני אומר לכם, בלי להיות מומחה, שאף כלכלן רציני לא

יתן חוות דעת שלערוץ החדשות יש היתכנות כלכלית. אם החוק היה אומר שהמועצה לכבלים יכולה בלעדינו אז זה היה

בסדר, כי לא היתה לנו לנו אחריות. ברגע שאנחנו, ועדת הכלכלה, שותפים איתכם ואנחנו רוצים להיות רציניים, אנחנו גם

יכולים להגיד שלא השתכנענו, שאנחנו לא רוצים לאשר. אני בעד לאשר אבל אנחנו חייבים להיות משוכנעים שלפחות

לכאורה על פני הדברים יש לזה סיכוי. תביאו הערכה כלכלית. אם אין לזה סיטי אז בשביל מה לתת לזה יד? בכל זאת יש

לנו אחריות ציבורית יחד איתכם.
דוידה לחמו-מסר
יש לי שאלת הבהרה. הוועדה בדיונים הרבים שהיו לנו על החוק ביקשה את הסמכות לאשר את המסרים. מה היה

הרציונל לדרישה הזאת של הוועדה? שבאיזשהו מקום, מאחר והמימון הוא באמצעות פירסומת וישנם שחקנים רבים על

המיגרש שמעוניינים להשתמש בתחום הפירסומת, אנחנו רוצים לראות את האלוקציה של המשאב הזה, של דרך המימון

הזאת. אבל מה אתה בעצם בא ואומר כעת?
היו"ר אלי גולדשמידט
מה שאמרת עד עכשיו, הראציו של החוק, לא הוגש לוועדה עד לרגע זה. מה הוגש לנו? 5 שמות ובקשה לאשר.
דוידה לחמו-מסר
לכן אמרתי, דובר פה קודם על אישור עקרוני. אם ניתן היה לעשות אישור מותנה, בתנאים שבהם שיעור הפירסומת

לגבי כל ערוץ וערוץ עדיין יהיה מותנה בתנאים, בי זה לא הוגש, אבל אתם תאשרו באופן עקרוני שערוץ מסויים יהיה

ממומן מפירסומת. כל עוד אופן הפילוג של הפירסומת הזאת לגבי אותו ערוץ לא הוגש לפניכם, האישור לא תופס.
ישראל עוז
זה לא בסמכות הוועדה.
דוידה לחמו-מסר
הוועדה בכל הדיונים על החוק אמרה בפירוש שאין לה סמטת לעניין זה. דהיינו, הוועדה היא לא גוף שבודק את ההיתכנות

הכלכלית של הערוצים. אם ערוץ יפול, שייפול. תחרות כלכלית ותחרות חופשית גם בתחום התקשורת פירושה
אברהם פורז
אז מה צריכים להיות השיקולים שלי פה?
דוידה לחמן-מסר
השאלה היא האם יש הצדקה שערוץ רוסי ימומן מפירסומת ומה הם מקורות המימון האלטרנטיביים. זאת השאלה ולא

מעבר לה.
אברהם פורז
ומה התשובה? אם אני צריך להחליט אם יש הצדקה, איך אני אעשה את זה? תסבירי לי איך אני נותן תשובה.
דוידה לחמן-מסר
אם הוא יפול, הוא יפול. למה אתה צריך לדאוג לזה?
היו"ר אלי גולדשמידט
אז למה צריך את האישור שלנו?
דוידה לחמו-מסר
צריך את האישור שלכם כי באו זכייני ערוץ 2 ואמרו שעל השטח שנקרא פירסומת אי אפשר שיישבו אין סוף

שחקנים לכן החלוקה צריכה להיות רציונלית.
אברהם פורז
הגידי לי באיזה סיטואציה אני צריך להגיד "לא"?
דוידה לחמן-מסר
אני אתן לך דוגמא, אם היו מדברים למשל על עררן ילדים הממומן באמצעות פירסומות. אתה היית בודק את הנחיצות

של הערוץ, מצד אחד, ואת ההצדקה והלגיטימיות להיותו ממומן באמצעות פירסומות, מצד שני.
היו"ר אלי גולדשמידט
האם מותר לי לבדוק את הנחיצות של הערוץ? אני שואל אותך ברמה המשפטית.
דוידה לחמן-מסר
מותר לך לבדוק. אתה הרי מסכים שצריך ערוץ ילדים.
אברהם פורז
למה דווקא ערוץ ילדים? האם אסור לחשוף ילדים לפירסומות?
דוידה לחמז-מסר
לא, בוודאי שמותר. מדובר על נחיצות המימון של הערוץ בדרך כזו השחקנים על מיגרש הפירסומת רצו שלוועדה

תהיה יד על הבת, על אופן פתיחת המיגרש.
היו"ר אלי גולדשמידט
איזה שיקול דעת של מתן יד על הבה אני וחברי קיבלנו ממן שהבאתם את הבקשה? שום דבר. איזה שיקול דעת אני

מפעיל פה?
ישראל עוז
באופן מעשי, שום דבר. גברת לחמן-מסר מרחיבה את סמבות הוועדה בל הזמן.
היו"ר אלי גולדשמידט
היא לא מרחיבה. היא מנסה להסביר מהי סמכות הוועדה.
דוידה לחמן-מסר
הקשר צריך להיות בין עובדת היותו של הערוץ ממומן מפירסומת ושיעור דקות הפירסומת, זה הכל. אתה יטל לבוא

ולהגיד מסיבה כלשהי שערוץ ספורט צריך להיות ממומן מפירסומת.
אברהם פורז
ואיך אנחנו נחליט אם 5 דקות פירסומות בשעה זה טוב או רע?
שרת התקשורת לימור לבנת
איך מחליטים בערוץ 2 ש-6 דקות פירסומות בשעה זה טוב או רע? בלי ועדת הכלכלה ובלי אף אחד.
מיכה שגריר
כמי שהתפרנס על הערוץ השני ומקבל ממנו עבודה בהיקפים משמעותיים, רואה את הערח הראשון, ורוצה להשיג

זיכיון בערוץ הערבי בכבלים, אני חושב שאני יטל להיות אובייקטיבי בצורה סובייקטיבית ולהגיד לכם את הדברים

הבאים. אני לא רואה מה מטריד את מר פורז לגבי הערוץ באמהרית ורוסית, או הערוץ המסורתי, שלא הטריד אותו ולא

שמענו אותו בדיונים על הערוץ בערבית. מי שהסכים על מה שנתקבל סביב הערוץ בערבית, לפי דעתי, צריך להיות רגוע.

עברנו ודנו לגבי כל מה שהציבור יכול להרוויח או להפסיד. עניין ההיתכנות הכלכלית הוא לא בעייתו של מר פות, זו

הבעיה שלי האם אני מוכן להסתכן ולהשקיע בערוץ ברוסית. זאת לא בעיה של יד על ברז מה או של ברז אחר.



האמת היא שמר רון גזית הוא זה שצריך להיות כלב השמירה על מבת שבאמת לא יהיו 20 ערוצים יעודיים או

שהערוץ היעודי, כפי שאושר, לא יחרוג וייבגוס יותר מאשר בעוגה היהודית שניתנה לו.
מיכל רפאלי-כדורי
סליחה, למה דווקא הוא?
מיכה שגריר
אני מביא אותו בתור דוגמא.
רון גזית
זו דוגמא רעה. המחוקק רצה שוועדת הכלכלה תעשה את ההשוואה, תיראה את כלל הערוצים ותיראה את העיתונות,

תשווה אותם אחד לשני, תיראה תוכנית כלכלית ואז תחליט אם לאשר או לא.
שרת התקשורת לימור לבנת
ולאשר לערוץ השני לעבור מ-6 דקות פירסומות בשעה ל-9 דקות בשעה?
יוסי שא-נס
הם כבר מזמן ב-12 דקות פירסומות לשעה.
מיכה שגריר
על אף שכל הבדיקות לגבי היתכנות כלכלית לערוץ בערבית היו פסימיות, קנו למיטב הבנתי 12 חברות, או 10

חברות, את המיכרז. אני מציע, לא כמשפטן, בוודאי לא כחבר ועדת הכלכלה, לשקול לאשר את הוצאת המיכרזים ל-3

ערוצים יעודיים בשלב הראשון וקודם כל לראות את תגובת השוק. יכול להיות שאף אחד לא יגש בכלל למיכרז לערוץ

ברוסית.
שרת התקשורת לימור לבנת
אני רוצה להשיב לכמה הערות שנשמעו כאן, מאוד בקצרה.

אני רוצה להזכיר לכל היושבים בחדר, שרובם לדעתי מכירים את העובדות, שבשעתו כשיצאו המיכרזים לערוצי

הכבלים בהתחלה לא היתה אף הברה שרצתה לגשת למיכרז בירושלים. השם שבירושלים זה לא יהיה כלכלי. בסופו של

דבר אחת החברות כן ניגשה, זכתה והיום היא מפעילה את ערוצי הכבלים בירושלים בהצלחה. לעומת זה, באיזורים

אחרים היו כמה חברות שניגשו. זה השוק וכך קורה. אין שום אפשרות לדעת מה באמת יקרה, מה השוק יכתיב, מה יהיו

התנאים בשוק באותו רגע וכמה בעלי ענין יהיו.
שלום שמחון
יש אפשרות שהם יעשו רק את החלקים הכלכליים שמשתלמים להם, כמו מה שקרה למשל עם הכבלים בפריפריה.
שרת התקשורת לימור לבנת
זה לא רלוונטי כי כאן מדובר על ערוץ יעודי. בניגוד לעניין הפריפריה וזיכיונות הכבלים, כאן אין שאלה מהסוג הזה.
אברהם פורז
אבל הוא טוען שבפריפריה גם את הערוצים הייעודיים לא יקלטו.
שרת התקשורת לימור לבנת
זה נכון. אבל גם נבון שקין רצח את הבל.

אנחנו יבולים לקבוע היום, בצורה לא מדעית, מתוך מה שאמר מר מיבה שגריר קודם, מתוך מה שאמרו באן אנשים,

מתוך מה שאנחנו יודעים מהחיים, שיש התעניינות עצומה של קבוצות ושל גורמים בלכליים, גם בערוץ הערבי, גם בערוץ

המסורתי, גם בערח הרוסי, גם בערוץ המוסיקה וגם בעריץ החדשות.

מה שהוועדה אומרת באן, ובוודאי מה שאומר מר רון גזית, הם דברים בלתי סבירים בעליל. מר גרת בא בטענת

הקוזק הנגזל ורוצה שהוועדה פה תשב ותיבדוק את נתח השוק של הפירסום בעיתונים ואת נתח השוק של בל העולם.

הוועדה הזו והבנסת לא בודקות לגבי ערוץ 2 את העלאת מספר דקות הפירסום אלא מסתפקות באישור של מועצת הערוץ

השני. לעומת זה אתם רוצים להחיל בלל אחר ודין אחר על הערוצים הייעודיים בבבלים.
רוו גזית
בי זה החוק. החוק לא דיבר על אישור עקרוני.
שרת התקשורת לימור לבנת
לא זה החוק.

האם הוועדה הזאת היתה מעלה בדעתה להתייחס בך גם לעיתונות? לדוגמא, היה רוצה לצאת. עוד עיתון, האם הוועדה

היתה מתבנסת ואומרת שאי אפשר בי שוק הפירסום קטן מידי? דיברנו על זה בבר מיליון פעמים. זה הרי לא מתקבל על

הדעת. בשוק חופשי אי אפשר לקיים דברים מהסוג הזה.

יחד עם זה, לפי תפיסתי והבנתי, הוועדה, על פי סמבותה, צריבה לאשר רק את נושא המימון מפירסום ולא בל מיני

דברים נוספים של דיבוב ועניינים שבבר דנו בהם. דנו עליהם בוועדה במשך שעות ארומת וימים ארובים. מה שהעברנו,

העברנו. מה שהוחלט, הוחלט. מי שאולי רצה להרחיב את זה לדברים נוספים ולא הצליח צריך לבם- את מה שהוחלט ולא

לנסות לפתוח את זה עבשיו מהתחלה.

לדעתי הוועדה לא צריבה לבדוק את השוק אבל אם היא באמת רוצה לוודא את עניין דקות הפירסום אז אין שום בעיה

שהוועדה תאשר את הערוצים, בבפוף לבך שאנחנו נביא לוועדה, לגבי בל ערוץ בניפרד, את מספר הדקות של הפירסום,

דבר שייקבע אחרי שייעשו מבחנים בלבליים ואחרי בחינות ובדיקות. זה נראה לי מאוד סביר. אפשר גם לעשות סקרים,

לא של היתבנות בלבלית אלא סקרים עוד יותר יסודיים שייבדקו באמת לא יזה נתח מהציבור יש עניין בערוץ בזה, בערוץ

השני או בערוץ החמישי. אלה שתי הערותי העקרוניות.

אני לא מצליחה להבין בשום פנים ואופן למה 3 ערוצים - ערבי, עולים ומסורתי - זה בסדר, אבל ערוץ מוסיקה

ישראלית וערוץ חדשות הם דבר אחר.
היו"ר אלי גולדשמידט
זו היתה הערה במסגרת איזשהי הצעת פשרה. אני לא עושה פה שום הבחנות. עשיתי הבחנה בין ערוצים יעודיים

שמיועדים לציבור מסויים לבין ערוצים נושאיים. אני סבור שאין על זה ויכוח.
שרת התקשורת לימור לבנת
שתי האופציות מופיעות בחוק, גם הנושאית וגם הייעודית. אגב, על-פי סקר גאלופ, שהצגתי קודם, הדרישה הצימרית

היא יותר לערוץ חדשות וערוץ מוסיקה.
היו"ר אלי גולדשמידט
בוודאי, בי זה מופנה לבלל הציבור, זה בדיוק ההבדל. לעומת זה ערוץ רוסי מופנה רק לרוסים.
שרת התקשורת לימור לבנת
לכן אני לא מצליחה להבין מה העניין. בכלל, אם מדברים על כל מיני בדיקות הרי צריך לבצע את הבדיקות דווקא

בסביבה שתהיה. אם הסביבה שתהיה זה עוד ערוצים, צריך לראות מה זה אומר. מאוד יכול להיות שבאמת יתברר שלחלק

מהם אין היתכנות כלכלית, שאין מי שייגש אליהם, שאף קבוצה לא רוצה, אולי - נדמה לי שזה לא יקרה - אבל אם זה

יקרה אז אנחנו נעמוד בפני זה, אז לא יהיה מיכה. יכול להיות שייצא מיכרז ולא יהיה מי שייגש אליו, אז לא יגשו.
שלום שמחוך
אם אני מבין נכון, יש פה כרגע ויכוח על דרך העבודה של הממשלה מול הוועדה בעניין הזה. אם אכן הדבר הוא כזה,

ויש כבר ערוץ יעודי אחד שמוכן ליציאה לדרך, בואו ניראה איך הוא מתגלגל קדימה ולפי זה גם ניבחן את דרך העבודה

בינינו. ההערה שלי לא היתה תמימה לגמרי.
שרת התקשורת לימור לבנת
מכיוון שההערה שלך לא היתה תמימה לגמרי, גם אני לא תמימה, כמו שאתה ימל להניח. אף על פי כן, בתום לב

גמור אני אומרת לך, שאם אני צריכה לבחון את האינטרס הציבורי, לא בהכרח אינטרס הציבור הוא שהערוץ הערבי יהיה

ראשון, מפני שיש הרבה ערוצים בערבית. יכול להיות שאינטרס הצימר הוא דווקא שערוץ מורשת ישראל יהיה ראשון.

אני לא רוצה לעשות את ההבחנה. אני לא רוצה לעכב את הערוץ הערבי ואני רוצה שהוא יהיה הראשון שיוצא. אבל אני

לא רוצה להיות בת-ערובה בידי הוועדה בעניין הזה ובידי בעלי אינטרסים שיש להם אינטרס בערוץ הערבי ואין להם

אינטרס בערוצים האחרים, בעוד שאני מייצגת את האינטרס הציבורי בכללותו.
היו"ר אלי גולדשמידט
אני מבקש לסכם את הדיון כדלקמן.

אני מודה שאני עדיין לא הצלחתי לגבש לעצמי את השורה התחתונה לגבי גדר שיקול הדעת של הוועדה בבואה

לאשר את הנושא של הערוצים הייעודיים. על רקע הדברים שנשמעו פה והוצגו על-ידי משפטנים, מצד אחד מה שהציגה

עו"ד לחמן-מסר, מצד שני מה שהציג עו"ד רון גזית ואחרים. אני מבקש מהיועצת המשפטית של הוועדה לתת לבו חוות
דעת משפטית שמנחה אותנו
1) מה הגדר של פעולת הוועדה; 2) האם ראוי שנקיים דיון בניפרד על כל ערוץ; 3) האם

דיון על כל חמשת הערוצים בבת אחת עונה על דרישות החוק ועל רוח החוק?

אני מבקש שחוות הדעת תהיה רק בהיבט המשפטי, לא בהיבטים אחרים, לא בהיבטים ציבוריים. אני מניח שגם אם

יאושר כך או כך עדיין יהיה שיקול ציבורי ושיקול כללי לחברי הוועדה. אני מבקש שחוות הדעת הזאת תוגש לנו לישיבה

הבאה. אני מאוד מקווה שנוכל לקיים אותה בשבועיים הקרובים.
אתי בנדלר
אני רוצה לבקש ממר רון גזית, מגברת דוידה לחמן-מסר ומגברת מיכל רפאלי-כדורי להעביר לי תמצית של הנימוקים

שלהם.

(הישיבה הופסקה בין 13:15 ל-13:18)



הצעת חוק הבזק (תקון מס' 18) (סמכות לקביעת תשלומים מרביים או תש לומים מזעריים), התשנ"ז-1997
היו"ר אלי גולדשמידט
אנחנו עוברים כרגע להצעת חוק הבזק. בישיבה הקודמת אישרנו את כל החוק. נשאר רק הנושא של זטת

הערעור. בעניין זה יש ליועצים המשפטיים הצעה.
אתי בנדלר
לא מדובר כאן, כמובן, בניסוח סופי אלא בעקרונות.

סעיף 15(ג1)

(1) "השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי, מטעמים של קידום התחרות בתחום המק, להודיע כי לגבי שירותי בזק

שאינם מפורטים בתוספת הניתנים מאת בעל רשיון, ייקבעו תשלומים מרביים או תשלומים מזעריים, p7לקבוע את

התשלומים כאמור."

כלומר יש כאן שני רכיבים, גם קביעה עקרונית וגם גובה התשלומים עצמם.

(2) "בטרם יקבע השר תשלומים מרביים או תשלומים מזעריים כאמור בפיסקה (1), יתן לבעל הרשיון הנותן את

השירותים שלגביהם מבקש השר לקבוע תשלומים כאמור, הזדמנות להשמיע טענותיו."

דהיינו, אנחנו לא מדברים כאן על פרק זמן, שרק בתום אותו פרק זמן הקביעה הזאת תיכנס לתוקפה, אלא קובעים את

העיקרון של זכות השימוע. העיקרון הזה קבוע בשני סעיפים אחרים, לא פחות חשובים, בחוק המק. אחד מהם למשל זה

הקביעה ששירות מק מסויים הוא שירות חיוני.

(3) "הודעה כאמור בפיסקה (1) תהיה לתקופה שלא תעלה על שנה אחת;"

זאת אומרת, עצם הקביעה שמדובר בשירות שלגביו יקבעו מחירים מזעריים או מחירים מירביים.
היו"ר אלי גולדשמידט
גם את התשלומים.
אתי בנדלר
את התשלומים לא. ההודעה תהיה לתקופה שלא תעלה על שנה אחת.

"השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי להאריך את תוקף ההכרזה לתקופה נוספת

שלא תעלה על שנה אחת בכל פעם."
היו"ר אלי גולדשמידט
לא אמרנו "בכל פעם". אמרנו - "לשנה אחת", תהו. "בכל פעם" זה עניץ חדש. הכוונה של כל אלה שישמ באן שזה

יהיה שנתיים לכל היותר. אחרי זה, אם רוצים, שייביאו הצעת חוק חדשה.
אתי בנדלר
נכון, אני עדיין לא הספקתי להציג את השינוי בקטע הזה. אני רוצה להעלות טענה של משרד התקשורת ומשרד

המשפטים בנושא הזה לפני שהוועדה תחליט בעניין. מדוע הוספו המילים "בכל פעם"? משום שהוצע כאן שהמחירים



המזעריים לשירותי טלפון בינלאומיים יקבעו לתקופה של 5 שנים. הטובה היא שתהיה הורדה בל פעם בשיעור התשלומים

המזערי.
שלום שמחוו
? זו דרך להתחכם.
אתי בנדלר
אם אנחנו לא נכתוב "בכל פעם", לא תהיה סמכות, לא להם ולא לוועדה.
היו"ר אלי גולדשמידט
שייביאו הצעת חוק חדשה לתקן את הסעיף הזה, שתעבור את התהליכים הרגילים. אנחנו בעצם קבענו פה שנה,

ואופציה של שנה נוספת, שרק ועדת הכלכלה צריכה לאשר. אם רוצים להמשיך את זה הלאה, אנחנו מדברים על מישטר

של פקוח. אנחנו לא רוצים במישטר של פיקוח. אנחנו מאמינים שאחרי שנתיים השוק יתייצב. אם השוק מתייצב אחרי

שנתיים בשביל מה כל פעם להוסיף עוד שנה? זאת לא היתה כוונתנו. אני גם מוכרח להיות נאמן לדברים שנאמרו פה

בשעות הבוקר. זה שינוי מהותי, זה כבר לא שינוי סגנוני.לכן אני מתנגד להוספת המילים "בכל פעם".
אריאלה רבדל
לא הבנתי לגבי העניין של זכות השימוע. האם זכות השימוע מעכבת את ההודעה? הבוקר יושב-ראש הוועדה בעצמו

אמר שהוא לא יתן שיינסו פה עוד פעם באופן עקיף לגלגל את זה ולדחות את זה. לכן הוא מגביל את זה במפורש, עד

שבועיים לכל היותר.
היו"ר אלי גולדשמידט
אבל אי אפשר למנות שבועיים מרגע שעלה הירהור במוחה של השרה.
אריאלה רבדל
בדיוק על זה אני עמדתי ואמרתי שאתם יוצרים כאן פירצה לדחיות חוזרות ונשנות.
היו"ר אלי גולדשמידט
אני הבנתי מה שאמרת אבל אני רוצה לענות לך על זה. מה שכתוב כאן משרת בדיוק את מה שאת רוצה. אם את

רוצה שזה יהיה מוגבל בזמן המשמעות היא שיהיה צריך לחכות עכשיו שבועיים. לעומת זה, אם מקבלים את הניסוח הזה

יוכלו לפעול באופן מיידי. זה ההבדל.
אריאלה רבדל
זה נכון, זה בדיוק העניין. בנוסח הזה השר יכול להפעיל את זה מחר בבוקר אבל הוא יטל גם לפעול בעוד שנתיים,

אין שום הגבלה של זמן. זאת פירצה איומה.
היו"ר אלי גולדשמידט
אנחנו חיפשנו דרך. יש גם עניין של סבירות של זמנים. את פה נאבקת ואת תשיגי בדיוק את התוצאה ההפוכה מזו

שאת רוצה. את רצית שלא תהיה בכלל זכות שימוע. אנחנו אמרנו שאנחט מקפידים על זטת השימוע. זטת השימוע הזו,

אם אנחנו נגדיר אותה במסגרת של 14 ימים, או אפילו 7 ימים, פירושו של דבר שהשוק החופשי בתחום המק יידחה ב-7

ימים. לא את רוצה את זה ולא אנחנו רוצים את זה. הפיתרון שמוצע כאן, לפחות לשלב הזה, נותן לך את המידיות.



זה נטן שלשלב הבא, מרגע שהשרה תהרהר איזשהו יום במשרדה שהיא רוצה לשנות את הגבול התחתון, אז זה יקח

לה הרבה זמן כי היא תצטרך לשמוע את האנשים. אבל ממילא את לא יודעת מתי השרה מקבלת החלטה ומתי יבשלו

התנאים לקבלת החלטה. אני מניח שבסבירות של ומן היא תתחיל לשמוע תגובות מהשוק ואז היא תזמין גורמים. לא

מדובר פה בהרבה אנשים, מדובר ב-3-2 גורמים בלבד.
אריאלה רבדל
אני יודעת שדעתי לא מתקבלת אבל אני מבקשת שתירשם הערה בפרוטוקול מטעם המועצה לצרבנות. נטן שזה ידחה

ל-7 ימים. מביוון שחיינו בל-בך הרבה שנים בלי זה, 7 ימים זה לא קריטי. אבל לעומת זה מה שאתם יצרתם בניסוח

הנוכחי - ועברית אני דווקא מבינה - מה שאתם יצרתם זה אפשרות שזה יהיה מתר בבוקר אבל גם הצבתם את האפשרות

שהשרה תכריז את ההכרזה המחייבת הזו בעוד 10 שנים או בעוד שנתיים.
היו"ר אלי גולדשמידט
היא צריכה נניח בעוד חצי שנה לבוא ולקבוע שהריצפה צריבה לרדת ב-10 אגורות.
אריאלה רבדל
היא צריכה להכריז את ההכרזה הראשונה שלה באיזשהו שלב, למשל שהתעריף הוא שקל מינימום, 1.20 שקל

מקסימום. בנוסח הקודם אמרנו שעד 14 יום ניתן להגיש ערעור על תעריפי המעימום והמקסימום, השרה צריכה להפעיל

את שיקול דעתה ולהכריע. בתום 14 יום מה שלא יהיה, המנימום והמקסימום יוצאים לדרך.
מנחם אוהלי
תמיד נשאר שיקול דעת לשרה. גם בנוסח הקודם בשאר לה שיקול דעת.
אריאלה רבדל
לפי הנוסח שנקבע כאן, ונקרא על-ידי היועצת המשפטית, תבוא השרה ותכרת מחר בבוקר על תעריף של שקל

מינימום ו-1.20 שקל מקסימום,
היו"ר אלי גולדשמידט
היא לא תכריז. היא לא יכולה להכריז לפני שהיא שמעה את הגורמים.
יוסי שא-נס
ההכרזה הראשונית היא לפני שהיא שמעה גורמים.
אריאלה רבדל
על מה הערעור? הערעור הוא לא על עצם העיקרון של מינימום ומקסימום אלא על גובהם. לדוגמא יבוא השר רודיע

לזכיינים האפשריים - שכולנו יודעים מי הם, הם נמצאים בשטח, זה "בזק" ועוד שתי החברות - שהוא מתכוון לקבוע את

הבסיס לשקל ואת התיקרה ל-1.20 שקל. אז יבואו וייגידו לו שהם מתנגדים לטונתו בי לדעתם פהחות מ-5 שקלים ויותר

מ-20 שקלים אי אפשר לעשות, ואז יתחילו להתווכח על העניין. יתווכחו וייתווכחו וייתווכחו וייתווכחו.
היו"ר אלי גולדשמידט
מה מונע את הוויכוח גם היום? בואו ניראה את הדברים באופן פרקטי, מאי לא נינעל. הרי אנחנו מנסים להשיג את

אותו הדבר. מה יקרה בפועל, נניח בשיטה שהצענו בישיבה הקודמת, של ה-14 יום? הם ישמעו על הדיונים במשרד

התקשורת והם יתחילו להרק את ההסתייגויות שלהם ממילא בטרם היא תברח. מה עושה שר סביר? לוקח את שלושת
הגורמים ואומר להם
אני מתכוון להכריז. מה אתם אומרים על זה? או "תדעו לכם", או "תיתנו לי משהו בכתב", עוד לפני



שהוא מכריז. זאת אומרת, אותו גלגול של זמן ארוך ממילא יהיהיגם בשיטה של ה-14 יום. זה לא בא יש מאץ, זה לא כמו

פיחות מטבע, ששר האוצר או בגיד בנק ישראל "מודיעים". פה הייב להיות איזשהו הליך של בדיקה שהשר יעשה. האם

הליך הבדיקה הזה לא יודלף לאותם 3 משתמשים? אז מה לי 14 יום?
אריאלה רבדל
אני אומר לך מה ההבדל. אני אנסה להסביר את זה. אני כנראה לא מצליחה. ההבדל הוא בכך, אנחנו מדברים על

שלושה גורמים שיש להם אינטרסים כלכליים מובהקים וזו הסיבה שהם עוסקים במה שהם עוסקים. הם עוסקים מטעמים

כלכליים, ומדובר כאן בהרבה כסף שאנשים השקיעו ושהם רוצים להרוויח אותו. "מק" הרי עושה מאבק ממושך ואדיר

למנוע את התהליך הזה. אם תשאל את "בזק" היום בכנות ואם הוא יאמר לך את האמת לאמיתה הם ירצו לחזור למצב

הטוב והנעים, שהם יכלו לקבוע כל מחיר ואף אחד לא יכל לבדוק אותם. זה מה ש"בזק" רוצים.

אתם באתם ואמרתם שלדעתכם, כחברי ועדה, תהליך השימוע חייב להיות. אבל כדי שלא יעשה מישהו שימוש לרעה

בתהליך השימוע הזה אמרתם שתגבילו את זה ל-14 יום ובתום ה-14 יום הדבר הזה ירח. אם אתה לא מגביל את זה, מי

שיש לו אינטרס אמיתי למנוע את המונופול ישתמש בחוסר המגבלה הזאת כך לממשוך את הדיון הזה לנצח.
היו"ר אלי גולדשמידט
קודם כל, אני מניח ששרי התקשורת הם מספיק חזקים והחלטיים כדי לקבל החלטות בלי להיות עד כדי כך מושפעים.
אריאלה רבדל
אל תניח הנחה כזאת אף פעם.
היו"ר אלי גולדשמידט
אם יהיה שר תקשורת שלא יהיה לו הכוח לעמוד מולם אז מה שאת אומרת יקרה עוד לפני שהוא מכריז את ההכרזה.

הבלבול-מוח, שהם יישבו עליו ויימנעו ממנו מידע נכון, כי הוא כפוף ללחצים, בי הוא לא מסוגל לקבל החלטה, יהיה

ממילא. ה-14 יום לא מונעים את זה. הוא יישב ופשוט לא יגיע לשלב ההכרזה. זה בדיוק מה שיהיה.

לדעתי אני ירדתי לסוף דעתך אך יש לנו השקפות שונות. לא באשר למה שאנחנו רוצים, אנחנו רוצים בעצם את אותו

הדבר. במה שונה ההשקפה שלי מהשקפתך? לדעתי בקטע של הסחבת זה יהיה כך: אם השר הוא "לחיץ", ניתן ללחצים,

זה יקרה גם במצב הזה וגם במצב הזה. אם הוא לא "לחיץ", זה לא מעלה ולא מוריד. הייתרון בהצעה של היועצים

המשפטיים הוא שאנחנו לא דוחים את זה עכשיו ב-14 יום.
אריאלה רבדל
אני לא ממשיכה את הוויטח אבל אני חושבת שזו אשליה שלך משום שההצעה הזאת יוצרת סחבת מאוד ממושכת,

והלוואי ואתבדה.
מנחם אוהלי
אני לא מצליח לרדת לסוף דעתה של גברת אריאלה רבדל. זה פשוט לא מתקבל על הדעת ששר ברגע שהוא אומר

שהוא מבקש להודיע לו אם יש הסתייגויות, אם הוא מחליט לעשות את זה, הוא יעשה את זה תוך שעה או תוך יומיים או

תוך 14 יום. בנוסח הקודם, כשאמרנו 14 יום, לא השתמע שאחרי 14 יום הוא חייב לעשות את זה.
יוסי שא-נס
אז שיישתמע.
מנחם אוהלי
לא. איפה שיקול הדעת של השר?
אתי בנדלר
בהצעת החוק אין סעיף תחילה אבל אני מניחה שמשרד התקשורת מבקש שתחילתו של החוק תהיה "ביום קבלתו

בכנסת". אחרת זה יהיה רק ביום פירסומו ברשומות.
היו"ר אלי גולדשמידט
"תחילתו ביום קבלתו בכנסת". אנחנו אישרנו את כל הנוסחים האלה.
אדוארד בלאו
יש לי שאלת הבהרה. בנוסח הזה מדובר על סמטיות והתנגדות של השר להעלאות מחירים של "מק". האם ההבחנה

שעשתה שרת התקשורת הקודמת, גברת שולמית אלוני, שלקראת המיבתים דרשה להפריד בין "מק" לבין "בזק

בינלאומי" הפרדה מוחלטת, ממש "חומה סינית", האם היא לא חלה? אז ההגבלה במחיר היא על "מק". היא לא על "בזק

בינלאומי".
היו"ר אלי גולדשמידט
אנחנו אישרנו את הסעיף, לפי הנוסח שהוקרא על-ידי היועצת המשפטית.
מנחם אוהלי
תאפשרו לנו לעשות ליטושים בנוסח החוק.
היו"ר אלי גולדשמידט
בסדר, אבל רק ליטושים, לא דברים מהותיים. תחילת החוק תהיה ביום קבלתו בכנסת.

אני מאוד מודה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 13:35

קוד המקור של הנתונים