ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 25/06/1997

הטלפונים הסלולריים - הבטים צרכניים וסכנת תקרינה

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 119

מישיבת ועדת תכלכלה

יום ויביעי. כי בסיוון תשנ"ז. 25.06.97. שעה 09:00

נכחו;

חברי הוועדה; אלי גולדשמידט - היו"ר

נסים דהן

איתן כבל

אברהם פורז

שלום שמחון
מוזמנים
דני רוזן - מנכ"ל משרד התקשורת

חיים הביב - מנהל אגף פיקוח בזק תקשורת

אריק רשף - הלשכה המשפטית, משרד התקשורת

עוייד מירון הכהן - יועץ משפטי, משרד המסחר והתעשיה

עובדיה שרגאי - סחר פנים, משרד המסחר והתעשיה

ברוך דגון - מנהל הפרסום, בזק

בני איינהורן - סמנכ"ל שיווק ומכירות, פלאפון

גיל בול - מנהל אגף תקשורת שיווקית, פלאפון

איילת גרדמן - דוברת פלאפון

עו"ד יעקב דבי - יועץ משפטי, פלאפון

יעקב פרי - מנכ"ל סלקום

אילן בכר - דובר סלקום

אורן מוסט - סמנכ"ל שיווק, סלקום

שלום מנובה - משנה למנכ"ל סלקום

מיכל כהן - יועצת השדולה מועצת לצרכנות

חני מונין - הרשות להגנת הצרכן

אראלה רבדל - מנכ"ל המועצה לצרכנות

יוסי שא נס - מנכ"ל הרשות להגנת הצרכן

עוייד לורי לוין זולברג - לשכת עורכי הדין

עו"ד דוד פולק - לשכת עורכי הדין

נסים סיני - (שלח מכתב)

טל גוברין - מתמחה של ועדת הכלכלה
מנהלת הוועדה
לאה ורון
קצרנ ית
הילה לוי
סדר-היום
הטלפונים הסלולרים - הבטים צרכניים וסכנת הקרינה.



הטלפונים הסלולרים - הבטים צרכניים וסכנת תקרינה.

היו"ר אלי גולדשמידט;

בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלוז. מטרת הישיבה היא

לעסוק בסוגיות הנוגעות בעיקר לצרכני שירותי הטלפון הסלולרי. נושא זה הופך

להיות יותר ויותר אקוטי ובעייתי בחודשים האחרונים. מצד אחד, השימוש בטלפון

הסלולרי הפך להיות שירות שקיים אצל חלק גדול מאזרחי מדינת ישראל ומצד שני ישנה

תחושה, והייתי רוצה שנלמד אותה היום, שרמת השירות הניתנת על ידי חברות הטלפון
הסלולרי, היא בעייתית במספר תחומים
רמת השירות במובן של יכולת הקליטה והשלמת

השיחות, הקשר בין העובדה ששיחות ניתקות חדשות לבקרים לבין החיוב בתשלום,

ושאלות הנוגעות לאמת או אי אמת בפרסום לגבי מחיר הפלאפון. כמעט כל מוצר

אלקטרוני שנמכר, ניתנת לגביו שנת אחריות וכאן זה לא בדיוק מתקיים, ועוד כהנה

וכהנה נושאים.

מכיוון שהנושא צרכני במובהק, אני מבקש לתת לארגוני הצרכנים את רשות

הדיבור. אראלה רבדל ויוסי שא נס, אני מבקש מכם להציג בקצרה ובתמצית את הבעיות

המרכזיות.

אראלה רבדל;

בסוף שנת 96' התמקדו התלונות נגד החברות הסלולריות בטיפול, בשירות, במתן

מענה ובבעיות של שירות - תיקונים, החלפות מוצרים, שירותי מעבדה וכוי. עיקר

התלונות היו נגד חברת סלקום, והרבה פחות נגד חברת פלאפון. שנת 97' מתאפיינת

בתלונות על הטעיה בפרסום, הבטחות שניתנו לצרכנים לעומת מה שהתממש בפועל וקביעת

גובה המחירים לגבי שירותים שהצרכנים אמורים לשלם כגון: זמן המתנה, זמן אוויר

ועוד. בשתי החברות, ההיענות שלהן לא טובה לצרכנים, ומספר התלונות כלפי סלקום

גבוה יותר. בשליש הראשון של שנה זאת, עלה אחוז התלונות לעומת שנה שעברה והגיע

לכ-% 3.75 מסך כל התלונות המתקבלות אצלנו.
היו"ר אלי גולדשמידט
במקביל עלה גם מספרם של בעלי הטלפונים.
אראלה רבדל
נכון, אבל הגידול הוא יחסי. החוזה שסלקום מקיימת מול ציבור הלקוחות שלה

היה בדיון של בית הדין לחוזים אחידים. חלק מהחוזה עדיין בדיון, חלק ממנו החברה

משכה וצריך ליזום דיון מחדש. מכיוון שהנושא נדון בוועדה, החלטנו להקפיא את

הטיפול בתקווה שהבעיות תיפתרנה דרך הוועדה ונהיה מסופקים.
יוסי שא נס
יש לנו הרבה מאד תלונות על שתי החברות, אבל חשוב לציין שכניסת סלקום לשוק

גרמה לתחרות טובה מאד בשוק. הכנסת מפעיל שלישי תשחרר את השוק עוד יותר מכיוון

שהיום יש דואופול. אני מבין שבחודש הקרוב יוצא המכרז למפעיל שלישי, אבל לצערי

תעבור שנה נוספת עד שמפעיל שלישי יוכל להיכנס בפועל לשוק.
אברהם פורז
איך אנחנו עומדים בתעריפים מול תעריפים מקבילים בחו"ל?



יוסי שא נס;

בסך הכל אנחנו לא זולים מכיוון שבארצות הברית, לדוגמה, יש לא מעט חברות

המספקות את המכשיר בחינם.
יעקב פרי
בדקת את זה, מר שא נס?

יוסי שא נס;

זה בדוק לחלוטין.

אברהם פורז;

אבל יכול להיות שתעריפי השימוש יקרים.

יוסי שא נס;

כשסלקום נכנסה לשוק, המחירים שלה היו נמוכים מאד והפער בין שתי החברות

היה אדיר. לצערי, משרד התקשורת נתן לסלקום אפשרות להכפלת תעריף כל שנה.

אברהם פורז;

משרד התקשורת לא רצה שהחברה תפסיד.

יוסי שא נס;

היום שתי החברות מרוויחות ובגדול, ואין לי בעיה עם זה, אבל הבעיות הן

רבות; טיב ואיכות השירות, ניתוקים, השגת קו וכו'. בעיה נוספת היא שמשרד

התקשורת לא מסוגל לבדוק את החברות. מדוע סלקום מפרסמת סקר של חברה אמריקנית?

משום שמשרד התקשורת, שכל תפקידו הוא לבדוק את החברות האלה, יש לו תוצאות בדיקה

שהוא לא פרסם, למיטב ידיעתי, ותוצאות הבדיקה מסתמכות על נתוני החברות עצמן.

אברהם פורז;

אם חברה אחת היא מושלמת ובחברה השניה יש הרבה בעיות, יש סכנה שאנשים

יעברו מחברה לחברה.

יוסי שא נס;

אין סכנה כזאת כי קשה מאד לעבור. הטכנולוגיות שונות ואותו אדם שרוצה

לעבור צריך לקנות מכשיר חדש.

אברהם פורז;

אבל כל הסיפור הוא 300 ש"ח.

יוסי שא נס;

זאת גם פיקציה כי זאת הטעיה לכאורה, לפחות. הם מפרסמים שהמכשיר עולה 300

ש"ח ובפועל אתה משלם 800 ש"ח בתשלומים. הבעיה העיקרית היא הפיקוח של משרד

התקשורת. זהו משרד קטן מאד שלא יכול לפקח בעצמו, הוא צריך לשכור שירותי פיקוח

ואסור לו להתבסס על נתוני החברות כי הן מאד אינטרסנטיות.



יש לנו תלונות רבות מסוגים שונים, לדוגמה, נושא האחריות. כל מכשיר ומוצר

שאדם קונה, הוא מקבל בגינו תעודת אחריות לשנה לפחות. כאן הם מוכרים את

האחריות.

אברהם פורז;

מה זאת אומרת "הם מוכרים את האחריות"?
יוסי שא נס
אתה צריך לקנות את האחריות. אתה צריך לשלם עבורה. יתרה מכך, כשאתה קונה

את האחריות, מתברר לך שלא קנית כלום כי האחריות מאד חלקית.
היו"ר אלי גולדשמידט
עו"ד מירון, ידוע לך על חקיקה או תקנה המחייבות לתת אחריות של שנה על

מוצרים בכלל?

עו"ד מירון הכהן;

יש חקיקה לגבי מוצרי חשמל, כאשר החקיקה הזאת איננה מחייבת לתת אחריות. יש

הגבלות על יבוא מוצרים מסוימים, אלא אם כן היבואן מראה שיש לו קשר עם הספק

שיכול לספק חלקי חילוף.

היו"ר אלי גולדשמידט;

העובדה שחברות הטלפון הסלולרי לא מספקות אחריות - -
בני איינהורן
זאת לא עובדה. חברות הטלפון הסלולרי, ובכללן גם סלקום, מספקות אחריות

יצרן למכשירים למשך שנה ללא תמורה. אנחנו מאפשרים לציבור להוסיף הרחבת ביטוח
הכוללת אלמנטים נוספים כגון
אובדן או נזק לא צפוי בשימוש, לדוגמה, אם המכשיר

נכנס לים, ואז אחריות היצרן לא מכסה. זאת זכותו של הצרכן לבחור או לא לבחור

בזה. אנחנו נותנים אחריות לתיקונים למשך שנה ללא תמורה.
היו"ר אלי גולדשמידט
יש לי כאן דף חשבון של סלקום עם פירוט, ומדובר על טלפון חדש. יש סעיף

שנקרא "אחריות ותחזוקה", ובנוסף לכך יש סעיף שנקרא "ביטוח מפני אובדן, גניבה

ונזק". יש כאן חיוב כספי מעבר לאחריות היצרן.
יוסי שא נס
אבל גם האחריות הזאת לא מכסה הכל.
היו"ר אלי גולדשמידט
אני מבקש לשאול את חברת פלאפון, האם אתם מחייבים בנפרד עבור אחריות

ותחזוקה ועבור ביטוח בפני אובדן, או שאתם מחייבים בשנה הראשונה רק על ביטוח

מפני אובדן למי שמבקש?



בני איינהורן;

האחריות היצרן לשנה הראשונה היא ללא תמורה והרחבת הביטוח היא לפי בקשת

המבקש.
היו"ר אלי גולדשמידט
כלומר, בחשבון שלכם בשנה הראשונה, הסעיף שמופיע אצל סלקום - אחריות

ותחזוקה, לא מופיע.

בני איינהורן;

אני לא יודע מה קורה בסלקום. אצלנו האחריות היא בחינם בשנה הראשונה.

הי ו"ר אלי גולדשמידט;

עכשיו אני שואל את סלקום.

אורן מוסט;

כל מכשיר שנמכר בסלקום, נמכר יחד עם אחריות יצרן, שמוגדר ומפורט מה כלול

בה, כמו כל מכשיר אחר, אבל היא מוגבלת למה שהיצרן החליט לכסות. אלה סטנדרטים

בינלאומיים שלסלקום אין כל השפעה עליהם. בנוסף לכך, מכיוון שמדובר במכשיר נייד

שמשתמשים בו הרבה, מעת לעת אדם יכול להפיל אותו או להרטיב אותו.

היו"ר אלי גולדשמידט;

בחשבון שאתם מגישים ללקוח יש שני סעיפים. אם אתה טוען שאתה נותן אחריות

יצרן לשנה, מדוע אתה מחייב 9 ש"ח לחודש על אחריות ותחזוקה, חוץ מביטוח מפני

אבדן, גניבה ונזק, שעליו אתה מחייב 16 ש"ח.

אורן מוסט;

לכל לקוח יש אופציה לבחור האם לבטח את עצמו מפני גניבה, אובדן ונזק.

היו"ר אלי גולדשמידט;

מה זה נזק?

אורן מוסט;

נזק שהיצרן לא נותן עליו אחריות.

היו"ר אלי גולדשמידט;

מה זה אחריות?

אורן מוסט;

זה הנזק.



היו"ר אלי גולדשמידט;

אני לא מבין. אתה אומר שאתה נותן אחריות יצרן לשנוז בחינם. אתה אומר שאתה

נותן הרחבת ביטוח על אובדן, גניבה ונזק. אני מבין שמדובר בנזק שלא מכוסה על

ידי אחריות היצרן ועליו משלמים 16 ש"ח. אני מבקש שתסביר לי על מה משלמים 9 ש"ח

על אחריות ותחזוקה, כאשר אתה אומר שזה בחינם.

אורן מוסט;

ראשית, אני מבקש להבהיר שעל אחריות היצרן סלקום לא מחייבת ולו אגורה אחת.

בסעיף אחריות ותחזוקה מדובר על כל התקלות שעלולות להתרחש, ושאינן מכוסות על

ידי היצרן.

היו"ר אלי גולדשמידט;

מה ההבדל בין זה לבין הסעיף השני.

אורן מוסט;

בנוסף לכך יש ביטוח מפני אובדן, גניבח ונזק. אם הטלפון נהרס לחלוטין,

טוטאל לוס, זהו נזק.

היו"ר אלי גולדשמידט;

אני מבקש שתסביר לי מה זה נקרא אחריות שאיננה מכוסה על ידי היצרן, והיא

לא בגדר נזק.

אורן מוסט;

אם נשפכו מים על הטלפון.

היו"ר אלי גולדשמידט;

למה זה לא נזק?

אורן מוסט;

אפשר לתקן את זה.

שלום שמחון;

אם ירד גשם והמכשיר נרטב.

אורן מוסט;

אפשר לתקן את זה.

היו"ר אלי גולדשמידט;

אדם סביר מבין שאחריות היא כאשר יש תקלה במכשיר. מביאים את המכשיר

למעבדה, יש חלק שחסר, חלק שהתקלקל וכו'. יש נזק חיצוני - אם נשפכו מים, אם

המכשיר נשבר, אם דרסתי אותו, אם הוא נשבר וכוי. אני מבין שזה לא מכוסה על ידי

היצרן והלקוח משלם על זה 16 ש"ח. שוב אני שואל; מדוע משלמים 9 ש"ח? מה זה

מכסה, אם אתה אומר שאחריות היצרן היא בחינם.
אורן מוסט
יש אבחנה בין תקלות שניתן לתקן אותן לבין טלפון שהוא במצב של טוטאל לוס.
היו"ר אלי גולדשמידט
הביטוח הוא בשביל טוטאל לוס, אחריות היצרן היא בשביל דברים שניתן לתקן

אותם, ובשביל מה האחריות בחינם, בשביל דברים שלא ניתן לתקן אותם?
אורן מוסט
לא. אחריות היצרן היא בשביל מה שהוא הגדיר שהוא מכסה.
היו"ר אלי גולדשמידט
תן לי שתי דוגמאות.
אורן מוסט
אם נשברה אנטנה.
היו"ר אלי גולדשמידט
זהו נזק.
אורן מוסט
לא, זה יכול להיות בלאי טבעי של המכשיר. אתה מוציא ומכניס את האנטנה

פעמים רבות ביום, ולאורך זמן האנטנה מתבלה.
היו"ר אלי גולדשמידט
זהו נזק.
אורן מוסט
אני מציע שלא ניכנס לוויכוח של טרמינולוגיה ויכוחית. הנושא הזה נבדק על

ידי משפטנים ויועצי ביטוח, והוא סטנדרטי אצל כל מי שמוכר במדינת ישראל שירותי

אחזקה וביטוח, לא רק אצל סלקום.
היו"ר אלי גולדשמידט
אם יש לי מכשיר וידאו, ולמערכת בפנים יש בלאי טבעי במשך השנה הראשונה,

יחליפו לי אותה?
אורן מוסט
במשך השנה הראשונה כן, אם היצרן הגדיר שאותה תקלה מכוסה על ידו. בלאי

טבעי לא מכוסה על ידי היצרן.
היו"ר אלי גולדשמידט
אני לא מבין מה זה בלאי טבעי.



אברהם פורז;

אם אדם פתח וסגר את הוידאו בשנה הראשונה חמישים אלף פעם, והמנגנון

התקלקל, צריך לתקן אותו.
אורן מוסט
אני לא מומחה לו וידאו. אם נשבר הצג, נשבר הפליפ של הטלפון, את הדברים

האלה היצרן לא מכסה. זה יכול לקרות גם משימוש סביר, גם אם זה לא נגרם במזיד.
היו"ר אלי גולדשמידט
אני מוכרח לומר שהצגת הדברים הזאת ממש לא נראית לי. יש שני רבדים במערכת

ביטוחית - רובד אחד הוא כאשר מכשיר מתקלקל: בגלל בלאי, בגלל שהוא הותקן בצורה

לא נכונה וכו', ואלה דברים שמטבע הדברים שייכים לתחום אחריות. אם אדם קנה רכב

חדש ובשנה הראשונה מתקלקל לו הפקונג ראש, אף אחד לא שואל אותו אם זה בגלל בלאי

טבעי, ומחליפים לו.
אברהם פורז
אם הוא נסע בלי שמן או מים, לא יחליפו לו.
היו"ר אלי גולדשמידט
יכול להיות סעיף בפוליסה שאומר שהדבר נעשה ברשלנות. אני מבין שבאחריות

מקצועית אתה לא יכול לכסות נזק חיצוני, ולשם כך צריך לעשות ביטוח נוסף. אני לא

מבין איך אתה יוצר את הרובד השלישי, הנוסף, כך שבנוסף לאחריות שצריכה להינתן

במשך שנה, אתה גובה 9 ש"ח בכל חודש.
אורן מוסט
זה נתון לרצונו החופשי של כל לקוח, והוא יכול להפסיק את זה בכל עת.
היו"ר אלי גולדשמידט
אני רוצה לברר אצל פלאפון - אתם בוודאות לא מחייבים עבור אחריות ותחזוקה?
בני איינהורן
המבחן אצלנו נוגע לשימוש סביר. במסגרת השימוש הסביר, האחריות ניתנת לשנה.
היו"ר אלי גולדשמידט
יש אצלכם סעיף של אחריות ותהזוקה בנפרד מסעיף אובדן, גניבה ונזק?
בני איינהורן
יש לנו.
היו"ר אלי גולדשמידט
אם כך, אתם כמו סלקום.
יעקב פרי
לטעמי, שתי החברות נוהגות בדרך הגונה. יכול להיות שלטעם חלק מהחברים

הנוכחים כאן, בוודאי לאלה מהמועצה לצרכנות, זה לא צריך להיראות כך. יכולנו

לכתוב "הרחבת ביטוח" או "ביטוח מקיף", לאחד את שני הסעיפים לסעיף אחד שהיה

עולה לצרכן 26 ש"ח. שתי החברות מבדילות בין מה שהוא טוטאל לוס, ולא כדאי לחזור

על זה, לבין מה שלא עומד באחריות היצרן. יצרני הטלפונים הסלולרים בעולם,

שולחים את הטלפונים עם אחריות מינימלית.

שלום שמחוון;

הם מוכרים את זה במחירים אחרים. טלפון סטארטק של פלאפון נמכר בוושינגטון

במאתיים דולר.

יעקב פרי;

למיטב ידיעתי, מופע הלקוחות במרכזי השירות של פלאפון וסלקום, הוא

מהגבוהים בארץ. הצרכן הישראלי משתמש בטלפון הסלולרי בצורה מאד מאד אינטנסיבית,

וכמות הפלסטיק שצריך להחליף היא ללא שיעור. אנחנו מחזיקים מעבדות עם עשרות

אנשים בכל מרכז שירות. אין יכולת פיננסית להחזיק את מעמס התיקונים האלה על גב

החברות ולכן אמרנו בהגינות שזה אופציונלי. הצרכן מבין שכאשר הטלפון נגנב, נדרס

או נפל לים, הוא מממש את סעיף הביטוח ומקבל מכשיר חדש תמורתו. אפשר לפתור את

הבעיה הזאת על ידי מחיקת סעיף האחריות ולכתוב "ביטוח מקיף" ואז תופיע שורה אחת

עם סכום קצת יותר גבוה.

שלום שמחון;

המכשיר שאני מחזיק בידי עלה 7,500 ש"ח והוא נמכר עם נישא. הנישא לא אמור

להיות בכיס אלא להיתפס על החגורה. אני גר בגליל ושם יורד יותר גשם מאשר

בירושלים. אחרי חצי שנה הלכתי למעבדת השירות ואמרו לי שקורוזיה לא מבוטחת.

המכשיר לא נפל למים אלא, כנראה, נרטב מהגשם. אמרו לי שאין ברירה ואני צריך

לקנות מכשיר הדש.
היו"ר אלי גולדשמידט
היית מבוטח בטוטאל לוס?

שלום שמחון;

אני לא סוכן ביטוח. הגעתי עד מנכ"ל החברה ודבר לא הועיל. שלחתי את המכשיר

לחו"ל, שם ניקו אותו כפי שיכלו לעשות בארץ, וחזרתי חזרח לחברה.

בני איינהורן;

לא היתה לך הרחבת ביטוח אלא רק את האחריות הבסיסית. ברגע שנכנסה קורוזיה

לתוך המכשיר, מדובר בשימוש לא סביר בעיני היצרן, כפי שכתוב באחריות.

היו"ר אלי גולדשמידט;

כנראה שהיצרן גר בסהרה.

אברהם פורז;

קורוזיה לא נכנסת אלא מתפתחת כתוצאה מחדירת מים.
היו"ר אלי גולדשמידט
נדמה לי שתיכן- שמייצרים מכשירי אריקסון, יורד קצת גשם.

נסים דהן;

המכשיר הוא רק לקיץ?

אברהם פורז;

במישור החוף יש 80% לחות בקיץ.

אראלה רבדל;

אני מבקשת להתייחס לנושא הבטריה. אם תשימו לב, התופס של הבטריה למכשיר

עשוי מפלסטיק, ואפילו אני יכולה לשבור אותו בקלות רבה. אם לאותו אדם נשבר אותו

חלק פלסטיק, גם אם -זה היה יומיים אחרי שהוא רכש אותו, הוא מקבל מהחברה עצה:

כרוך גומיה מסביב, ותשתמש.
היו"ר אלי גולדשמידט
גם אם הם מבוטחים הם לא מקבלים את השירות?
אראלה רבדל
אני מדברת על האחריות הבסיסית. מה זאת אומרת מבוטחים?
אברהם פורז
החברות הישראליות לא מיצרות את המכשירים האלה, כך זה בכל העולם. אפשר

ליצר מכשיר בעלות יותר גבוהה, אבל הוא יעלה כפול ממחירו היום.
נסים דהן
ישבו מהנדסים ואמרו בבירור שבכל חברה שמיצרת מכשירים, יש מהנדסים מיוחדים

שצריכים לבנות את המכשיר כך שיש חלק מסוים ששם נמצא עקב אכילס. אותו חלק יישבר

הכי מהר ובגללו יחליפו את כל המכשיר.
אברהם פורז
אפשר לייצר את המכשיר כך שהוא לעולם לא יישבר, אלא שהעלות והכובד שלו

יהיו אחרים.
אראלה רבדל
לשתי החברות, כפי ששמענו, יש אותו סוג של אחריות וביטוח. כאשר צרכנים פנו

לחברת פלאפון עם הבעיה הזאת, נלקחה מהם הבטריה, הושלכה לסל גדול והם קיבלו

בטריה חדשה. לעומת זאת, כשהם פנו לחברת סלקום, הם קיבלו עצה טובה וחכמה - לשים

גומיה מסביב לטלפון.
יעקב פרי
יכול להיות שהיה מקרה אחד כזה.



אראלה רבדל;

לא מקרה אחד, מר פרי.

יעקב פרי;

מהנתונים שמסרת כאן, אני לא מתרשם מעומק ומגודל התלונות. אם את מקבלת

מאתיים תלונות לשנה, כאשר 2% מתוכם הם של סלקום, מדובר על כשישה מכתבי תלונה

להודש, כאשר יש כמליון וחצי לקוחות. צריך לדבר בפרופורציות.

אראלה רבדל;

מדברים אפשר להבין שאם בסך הכל התלוננו 850 איש במהלך ארבעה חודשים, זה

אומר שהציבור הישראלי מרוצה מהמציאות שבתוכה הוא חי.
יוסי שא נס
ומה עם התלונות שלנו?

יעקב פרי;

מאד מצער אותי לשמוע אם לקוח אכן קיבל תשובה ממרכז השירות שלנו, לעטוף את

מכשיר הטלפון בגומיה. זה לא הנוהל, זה לא מקובל עלי ואם היו מקרים כאלה, אני

מצטער עליהם.

אנחנו נתכבד לארח אותך בסלקום ולהראות לך את הדברים מראיה ראשונה. את

מוזמנת להכנס למחסן שלנו ולראות את עשרות אלפי או מאות אלפי הבטריות שמונחות

ללא שימוש במחסנים שלנו במיכלים גדולים, כי אנחנו מחליפים בטריות. יש בעיה של

כמה פרמטרים בתוך המכשירים שבעייתיים מבחינת הפלסטיקים שלהם. כל מיני תפסים

שכמות השבירה שלהם היא באמת לא רציונלית לפעמים. בכל מקרה שבו יש ביטוח מורחב,

החברה מכסה ונותנת תחליפים. אם היו מקרים שבהם לא ניתן שירות נאות, זה פשוט לא

בסדר. אנחנו טיפלנו בהם ונמשיך לטפל גם בעתיד.

יוסי שא נס;

דיברתי על שני נושאים בעייתיים אבל יש יותר. 1. הפיקוח של משרד התקשורת.

2. אי אפשרות למעבר בין חברות, ואגב, רוצים להכניס מפעיל שלישי והבעיה רק תגדל

מכיוון שאדם שירכוש מכשיר טלפון סלולרי, לעולם לא יוכל לעבור לחברה אחרת. 3.

הטעיה לכאורה בפרסום מצד שתי החברות. שתיהן מוכרות לנו "לוקשים". באותיות

גדולות נכתב 300 ש"ח ובאותיות הקטנות מסתבר שהן גובות בפועל 800 ש"ח. במבצע

שנערך למורים היו אין ספור תלונות. ביצענו סקר שביעות רצון באמצעות חברת

גאוקרטוגרפיה והתוצאות היו פחות טובות לחברת סלקום. מיד אחרי פרסום הסקר,

הזדרזה סלקום לפרסם סקר אחר. לציבור אין הכוח והכסף שיש לשתי החברות, והוא

ניזוק מזה כי הוא ניזון מפרסום מטעה, לכאורה. 4. טיב השירות ואיכות השירות.

מכיוון שיש דואופול, אנשים שילמו הון לפני שנתיים-שלוש ברכישת מכשיר, היום הוא

שווה הרבה פחות והם ניזוקים מכיוונים שונים. 5. איכות השמיעה, תדירות הניתוקים

וכו'.

היו"ר אלי גולדשמידט;

אני מבקש לאפשר לאזרח שאני לא מכיר, מר נסים סיני, לומר את דבריו. הוא

כתב מכתב לוועדה ובהמלצת מנהלת הוועדה, הגב' ורון, הזמנתי אותו.
נסים סיני
אני טוען שאין כאן בעיה פרטנית של לקוח שנתקל בבעיה מסוימת, אלא מדובר

בשיטה. השיטה בבסיסה גובלת בהונאה ושערורייתית במיוחד. יש כאן קהל צרכנים לא

מאוגד, מפוזר, עייף מאד, לא אחת גם מתוסכל, והחברות הגדולות מבינות את הנקודה

הזאת ומנצלות אותה. החברות לא אומרות לאזרח את האמת והדבר מתורגם לרווח כלכלי.
היו"ר אלי גולדשמידט
אני מבקש שתתייחס לארועים הפרטיים שלך, ומה המסקנות שלך מהם.

נסים סיני;

בחודש האחרון עשיתי בדיקה של למעלה מ-140 אנשים המנויים על סלקום

ופלאפון. כאשר ביררתי איתם כל מיני סעיפים, לכולם היו בעיות ותלונות. המסקנה

שלהם היתה שאין להם מה לעשות ואין להם למי לפנות.

יש לי טלפון חדש שרכשתי מחברת סלקום. היו לי מספר בעיות: בעיות קליטה,

זמינות, בעיות טכניות וכו'. בכל פעם הגעתי לחברה ותיקנו לי את התקלות. בשלב

מסוים בשנה הראשונה הגעתי לחברה, הפקדתי את הטלפון יחד עם הבטריה בידי נציגת

השירות, ונאמר לי שצריך להחליף אותו. במקום הטלפון שלי קיבלתי טלפון אחר,

בלוי, דוחה מאד, שרוט לכל אורכו, עם חריצים וכו'.
מיכל כהן
במקרה גם לי יש אותה הבעיה.
נסים סיני
בנוסף לכך שנתנו לי טלפון משומש, לא החזירו לי את הבטריה שהפקדתי והתכחשו

לכך שהפקדתי אצלהם את הבטריה.

מחירי השיחות עלו בשנתיים וחצי האחרונות, מאז נכנסה סלקום לשוק, ב-500.

זאת עליית מחירים לא מוצדקת ולא הגיונית, ואסור לשכוח שסכום זה לא כולל את

התשלום לבזק עבור השיחות. כך יוצא שדקת שיחה עולה 75 א"ג. דבר נוסף, אם השיחה

מתנתקת, אני לא מקבל זיכוי מסלקום, אבל מה קורה עם בזק? אם שיחה מתנתקת באמצע,

בזק, דרך סלקום, גובה ממני מחיר מלא.

מחירי הטלפון גבוהים מעל לכל פרופורציה. כשרכשתי את הטלפון הראשון שלי,

שילמתי 2153 ש"ח. לאחר שהטלפון הראשון שלי לא היה בסדר, נאמר לי שעלי להחליף

את הטלפון שלי ולהוסיף אלף ש"ח כדי לקנות טלפון משופר יותר, כביכול. קניתי

טלפון מסוג נוקיה, וכך יוצא ששילמתי למעלה מ-3400 ש"ח. הבנתי שאין לי ברירה

אלא לשלם כי אני נמצא במצב שבו או שיש לי טלפון או שאין לי טלפון.

חיכיתי שחברת סלקום תיכנס לשוק כי חברת פלאפון התחברה לאליטה, ואני

והחברים שלי לא מתחברים לאליטה. אם היו חמש חברות בשוק, הדיון הזה לא היה צריך

בכלל להתקי ים.
סלקום הבטיחה לנו ארבעה יתרונות
יתרון המחיר, יתרון האיכות, יתרון

הזמינות ויתרון פרטיות השיחה. כמעט באף יתרון החברה לא עומדת. המחיר ההתחלתי

של שיחה היה 8.5 א"ג והיום הוא עומד על 42 א"ג. לגבי יתרון האיכות כתבתם:

"השיטה הדיגיטלית מבטיחה לכם קו צלול, קשר רציף ושיחות ללא הפרעות". מישהו

יכול להתחייב על כך גם היום? לגבי יתרון פרטיות השיחה, לפעמים אני שומע קול

נוסף ברקע, ובכך בוודאי שאין פרטיות.



הבאתי לוועדה הקלטה של שיחה טלפונית שהתקיימה ביני ובין נציגת שירית של

סלקום, שבדקה את הנושא עד הדרגים הגבוהים ביותר, והיא אומרת דברים שהוכחשו

בישיבה זאת.

היו"ר אלי גולדשמידט;

זאת שיהה שאתה היית שותף לה?

נסים סיני;

כן. אני וגורם מצד סלקום.
(הקלטה)
נציגת שירות סלקום: "אנחנו שולחים את המכשיר אליהם למעבדה לתיקון, זהו תהליך מאד ארוך שלוקח

זמן רב. המעבדה לא נמצאת בארץ אלא בחו"ל. זהו לא תהליך קל ופשוט".
נסים סיני
"את טוענת שמגיע לי אחריות יצרן לשנה מיום רכישת המכשיר. כלומר, אם ישנה

תקלה במכשיר שמכוסה על ידי היצרן, אתם אמורים לשלוח את המכשיר לחו"ל".
נציגת שירות סלקום
"נכון מאד. המכשיר צריך להגיע לחו"ל כדי לקבל את הטיפול, כי זאת אחריות

היצרן והיצרן בחו"ל".
נסים סיני
"אתם מיידעים את הלקוח על כך שאתם שולחים את המכשיר לחו"ל?"
נציגת שירות סלקום
אין לנו מה ליידע. האחריות של היצרן היא ליידע אותך".
נסים סיני
"אבל אני קונה את המכשיר מכם".
נציגת שירות סלקום
"נכון, אבל היצרן הוא זה שאמור ליידע אותך או לשלוח לנו טופס מיוחד".
נסים סיני
"היצרן לא שלח לכם אחריות יצרן?"
נציגת שירות סלקום
"כנראה שלא".
נסים סיני
"כלומר, עד היום מכרתם שבע מאות אלף מכשירים, והיצרן לא שלח לכם תעודת

אחריות".
נציגת שירות סלקום
"אני לא יודעת. אם אתה רוצה שאני אברר את זה בפרטים הכי מדויקים, אני

אעביר את זה לבדיקה יותר מדויקת ויותר מדוקדקת. שוב אני אומרת, אם אתה יודע

שמגיע לך אחריות יצרן, אתה צריך לבוא ולברר את זה לפני שאתה חותם על כך שאתה

מעוניין באחריות שלנו, ואז לקבל את האחריות שמגיעה לך".
נסים סיני
"אבל את המכשיר קניתי מכם".

נציגת שירות סלקום;

"זה לא משנה. אנחנו מייבאים את המכשיר. אני אשאל אותך אחרת - אם אתה קונה

מכשיר באופן אישי בחו"ל, אחרי שלושה חודשי שימוש אתה רוצה לקבל את האחריות

המגיעה לך, למי תפנה את המכשיר?"

נסים סיני;

"אבל לא קניתי את המכשיר בחו"ל".

נציגת שירות סלקום;

"הבנתי שלא קנית את המכשיר בחו"ל. אנחנו מייבאים לצורך זה שתתחבר אלינו

לרשת. כל יבואן אחר שמייבא מכשירים מחו"ל, מקבל אוטומטית את האחריות".

(סוף הקלטה).

נסים סיני;

רבותי, יש עוד הרבה דברים שלדעתי גובלים בהונאה.

נסים דהן;

אבל אי אפשר להתנפל על פקידה שלא בדקה את העניין והיא איננה הבעלים של

החברה.

נסים סיני;

היא בדקה.

נסים דהן;

אני מבקש לא להזכיר את השם שלה. היא פקידה שעושה את עבודתה נאמנה, היא

מגנה על הבעלים שלה ולא צריך להתנפל עליה.
נסים סיני
השיחה נקטעה והיא מבררת את הנושא אצל הנציגים הבכירים. אתם קוטעים את

השירוה בדיוק באמצע.
היו"ר אלי גולדשמידט
אנחנו מאמינים לך אבל אנחנו לא בית משפט ולא מדובר על קבילות ראיות.

נסים דהן;

קלטנו את הרעיון. לא צריך להתנפל על הפקידה ושלא תיווצר כאן אווירה כאילו

רוצים להתנפל עליה.

הי ו"ר אלי גולדשמידט;

מה שעולה מהתמליל הוא שהפקידה שענתה לך בסלקום, והדבר קיבל גיבוי

מהבכירים בהברה, שמושג אחריות היצרן נתפס אצלה כך שאם לא שילמת את אותם 9 ש"ח,

המשמעות היא שאתה צריך לנסוע לאריקסון לשבדיה.

אורן מוסט;

היא לא אמרה את זה. היא אמרה שצריך לשלוח את המכשיר.
יעקב פרי
אני מבקש להסביר בשני משפטים. יש כאן מצב שבו בא לקוח, לקוח שאני מקבל את

עדותו שהוא סובל, שדיבר עם נציגת שירות לקוחות. שאומר לך שאני נהנה מהשיחה

הזאת? זאת תהיה הגזמה.

יש סוג מסוים של תיקונים, במסגרת אחריות היצרן, שאין לנו בארץ הסמכה על

ידי נוקיה ואריקסון, לתקן. בשנה האחרונה הלכנו דרך ארוכה מאד, היום קיבלנו כבר

את ההסמכה הגבוהה ביותר של אריקסון ואנחנו מנסים לקבל גם את ההסמכה של נוקיה.

היו"ר אלי גולדשמידט;

היום אתם מתקנים את המכשירים של אריקסון בארץ?

יעקב פרי;

כן.

נסים דהן;

למה זה צריך לעניין את הלקוח? תן ללקוח מכשיר חדש וזאת תהיה בעיה שלך,

כמוכר.

יעקב פרי;

אני אתייחס לזה. ברגע שאותה פקידת שירות לקוחות אמרה שצריך לשלוח את

המכשיר לחו"ל, אכן אנחנו שולחים חלק מהמכשירים. הכמות הולכת ומצטמצמת ואני

מקווה שהיא תעלם לחלוטין וכל התיקונים ייעשו בארץ.



היו"ר אלי גולדשמידט;

מה קורה בתקופת הביניים, כאשר המכשיר נשלח לתיקון?

יעקב פרי;

אני מודה ומתוודה שבמשך תקופה ארוכה במהלך שנת 96', בגלל הסר במכשירים

ובחלפים, ניפקנו מכשירים משומשים לחלק מלקוחותינו. המצב באמת לא היה טוב אבל

הוא השתפר. היו לקוחות שההזיקו את המכשיר במשך חודש והיו כאלה שזה ארך ארבעה

חודשים. בתחילת שנת 97' הנוהג הזה בוטל על ידינו. היום, כאשר ישנה בעייה, מי

שבא עם תביעת ביטוח, התיקון מתבצע תוך 14 עד 30 יום, הוא מקבל בהתחלה מכשיר

חלופי חדש ואחר כך מכשיר חדש או את מכשירו שתוקן.

היו"ר אלי גולדשמידט;

לא סיכמנו את הנקודה הזאת אבל מיצינו אותה, ולכן אני רוצה לעבור לנושא

שמטריד אותי יותר. ראשית, אני מבקש להודות לטל גוברין ולאפריים שהכינו לנו

מקבץ נתונים.

ב-9 בדצמבר 1996 קיימנו דיון בוועדת הכלכלה, שחלקו עסק בנושא ניתוקי

השיחות. נושא זה הוא מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה. אני מנוי של פלאפון

ושלשום, כאשר חייגתי מספר טלפון מסוים, השיחה התנתקה במשך שש או שבע פעמים תוך

שלושים שניות. אני מבקש לקרוא מהפרוטוקול של אותו דיון, את דבריה של הגב'

גרדמן.

אני אומר: חמש דקות שיחה הן זמן סביר שבו מועברים איזשהם מסרים, אבל אתה

אומר לי שאם השיחה מתנתקת אחרי 11 שניות, אני לא מחויב, אם היא מתנתקת אחרי 13

שניות, אני מחויב, למעט במקרים שבהם יש כשל במערכת. אחרי שלושים שניות אני

מחויב בכל מקרה. אתם לא מגדירים כשל במערכת כבעיה של אזור קליטה. אם אני מגיע

לבקעת הירדן, התחלתי לדבר בכביש עוקף יריחו, ותוך 15 שניות לא הספקתי להגיד

שלום השיחה התנתקה, אני מחויב על השיחה. למה אני, כצרכן, צריך להיות מחויב על

השיחה הזאת?
אומרת גבי גרדמן
כי ביצעת את השיחה הזאת. הלקוחות של הברת פלאפון רשאים

לקבל תדפיס על חשבון החברה, של כל השיחות שהם ערכו, לסמן שיחות שהתנתקו להם

ולקבל זיכוי מהחברה עד הדקה האחרונה של השיחה. אתה יכול לחייג למוקד שירות

ללקוח על חשבוננו.

אני שואל: מי במדינת ישראל יודע את האינפורמציה הזאת? למה זה לא מופיע

בחוברת שנמצאת לידי? קראנו לעוזרת הפרלמנטרית שלי, אילאיל, שלא שמעה את הדיון,

שתגיד מי בכלל שמע על הזכות הזאת.
גבי גרדמן עונה
יש לנו עוד אמצעי מידע שעוברים ללקוחות שלא דרך החוברת.

אני אומר: אני מנוי של פלאפון כבר חמש שנים, וכעת לראשונה אני שומע על

זה. פתרת לי את הבעיה, אבל מה עם כל שאר לקוחות פלאפון? למה אתם לא מפרסמים את

זה?
גבי גרדמן עונה
זהו מידע פתוח ללקוחות. אתה יכול ברגע זה לנסות להתקשר

למוקד המידע שלנו, על חשבוננו, ולקבל החזר.



אני אומר: נצא עכשיו למסדרון, נתפוס עשרה חברי כנסת שמדברים בפלאפון-

ונשאל אותם האם ידוע להם שהם יכולים להתקשר ולבקש, בעקבות פירוט השיחות,

שיבטלו את השיחות שהתנתקו? מה יקרה אם עשרה אנשים יגידו שהם לא יודעים על

הסידור הזה?
גבי גרדמן
נחשוב על דרך איך שהם כן יידעו.
איילת גרדמן
הכל היפוטתי, אדוני היושב ראש. אמרת "ומה אם" ועניתי. לא הוכחנו אף פעם

שעשרה אנשים לא יודעים על זה.

היו"ר אלי גולדשמידט;

את רוצה להסתכן ולבדוק?

המסקנה הברורה מהישיבה היתה שבעקבותיה יהיה שינוי. אני לא זוכר אם גם

סלקום התחייבו לזה באותה שיחה, אבל הדבר לא נעשה. אני שואל פעם נוספת: מדוע

אני, כלקוח, אם מתנתקת לי השיחה בדרך לירושלים שש או שבע פעמים, צריך לשלם על

כל שיחה כל כך הרבה כסף?
יוסי שא נס
אתה משלם כפול כי אתה משלם גם לבזק.
היו"ר אלי גולדשמידט
נכון. אני רוצה תשובה גם ממנכ"ל בזק. אני חושב שבכל הסיפור הזה, זה העול

הכספי העיקרי. יש לי תחושת בטן שבין שליש לחצי מחיוב הטלפון שאנחנו מקבלים

לחודש, הוא לא מוצדק. לא עשיתי סטטיסטיקה אבל יש לי הרגשה שאנחנו משלמים על

שירות שאנחנו לא מקבלים.
נסים דהן
נושא הניתוקים הוא בעייתי, ואני מדבר מתוך נסיון אישי. הבוקר, בדרך

לכנסת, הייתי בכביש גבעת זאב, ומנוי מסוים שחיפש אותי צילצל אליי שלוש או ארבע

פעמים כדי לומר לי משפט קצר. בכל פעם אני מתקשר לחברה ומודיע לה על מקומות

שבהם אין קליטה או שיש קולות משונים. אישית, יש לי בעיה עם פלאפון כי בכל פעם

שאני יוזם שיחה או מקבל שיחה, אני יודע שהיא תתנתק באמצע.

לדעתי הבעיה היא עם משרד התקשורת. אני לא מאשים את חברת הטלפונים על כך

שהיא רוצה להרוויח כסף, לשם כך היא קמה. משרד התקשורת היה צריך לעקוב ולראות

שאם, לדוגמה, הוא אישר מאתיים מנויים, שלא יכניסו אלפיים מנויים. אני זוכר

שבתקופה מסוימת, אחרי שכל העולם עמד על הרגליים, חברת פלאפון לא מכרה יותר

קווים, והם הודיעו ללקוחות שאין יותר מכירת קווים כי המערכת מתפוצצת.

אני פונה בבקשה למשרד התקשורת להיות עם האצבע על הדופק. נושא הניתוקים

הולך ומחמיר, ואתם חייבים לוודא שהאזרח הקטן יקבל את השירות שמגיע לו.
איתן כבל
לדעתי, הבעיה הגדולה שלנו היא נושא הניתוקים. אין לנו יכולת למדוד את

הבעיה ולפעמים, כאשר אני מזיז את הטלפון מצד לצד, אפילו לא בנסיעה, הוא מתנתק.

יש אזורים מסוימים שמראש אני יודע לגביהם, שיש שם ניתוקים - בגבעתיים, ברח'

ההשמונאים בתל אביב, ברה' אבא הלל ועוד.

אין לנו כוחות להתעסק עם המערכות האלה, ואני לא רוצה לומר שיש קונספירציה

של ההברות, אבל הטלפון הסלולרי הוא כלי שרת בידי האזרח וכמות הניתוקים היא

בלתי אפשרית. עוד לא הצלחתי לנחל שיחה אהת ללא ניתוקים. הניתוקים הם מקור כל

הרע, ואם תיערך בדיקה בנושא, אני בטוה שההפסדים הכספיים הגדולים הם סביב הנושא

הזה.
שלום שמחון
למרות שיש לי ביקורת גדולה, והזכרתי את הדברים בהתחלה, צריך לאזן את

התמונה. בשנים האחרונות נעשתה עבודה גדולה בנושא הטלפונים הסלולרים, ועובדה

שיש אוכלוסיה מאד גדולה שצורכת את השירות הזה מעידה על מד הלחץ של החברה

הישראלית אבל גם על כך שיש כאן פריצה גדולה קדימה.

אני צרכן גדול של טלפונים סלולרים ואני מחזיק שלושה טלפונים, אהד של

סלקום ושניים של פלאפון. מדובר על הוצאה של כ-1500 ש"ח לחודש ובחישוב שנתי,

מדובר על סכומים גבוהים מאד. אני חושב שאני זכאי לקבל שירות הוגן ונאות, וכחבר

כנסת הגעתי עד מנכ"ל החברה. אני יכול להבין לגמרי את התסכול של האזרה הקטן,

כשהוא בא לקבל שירות.

גם בעיית המחירים מטרידה אותי, מכיוון שיש כל כך הרבה אנשים שמשתמשים

בטלפונים סלולרים, היתה צריכה להיות ירידה יותר משמעותית במחירים, והמחירים לא

ירדו ביחס לכמות המשתמשים.
אראלה רבדל
המחירים לא ירדו, הם עולים.
עו"ד דוד פולק
אנחנו אומרים הרבה דברים נגד הברות הטלפונים הסלולרים, ואני, כמנוי של

סלקום, חייב לציין שהכניסה של סלקום, ככלות הכל ועל אף כל הדברים שנאמרו,

הביאה לעליה מאד משמעותית של האזרה הישראלי בכלל ושלי בפרט. השירות שהחברה

נתנה בתחילת הדרך וגם השירות הניתן היום, בהתייחס לתעריפים הגבוהים שהיא גובה,

מציב אותנו מול העובדה שרמת החיים מאד גבוהה, יחסית למה שהיה קודם.

בנושא הניתוקים, הוצע לנו לרשום את השיחות המתנתקות ולקבל על כך זיכוי,

אבל בכל הכבוד, אני חושב שזה אבסורד לחשוב שאדם צריך לערוך רשימה של שיחות

הטלפון שהוא ערך באותו יום, שעות השיהות, זמני הניתוקים וכוי. זה מגוחך לחשוב

שאנשים נורמלים יעשו רשימות כאלה או יחשבו על הפתרון הזה בכלל. תמוה בעיני

מדוע אין לחברות הסלולריות, שממוחשבות בצורה כל כך גבוהה, היכולת המחשבית לבצע

את זה ללא רישומים של הלקוחות.
היו"ר אלי גולדשמידט
האם המחשב יכול לדעת מתי שיחה התנתקה ומתי היא הסתיימה מעצמה?
יוסי שא נס
הוא יודע.
יעקב פרי
למין אתה אומר דברים לא בדוקים?

יוסי שא נס;

המחשב לא יודע את משך השיחה?
יעקב פרי
המחשב לא יודע אם השיחה הסתיימה באופן וולנטרי או לא.
עו"ד דוד פולק
צריך להגדיר פרמטר בתוך המכשיר הספציפי, שיידע לזהות מתי שיחה מופסקת

בגלל לחיצה על כפתור ENDאו בגלל הוצאת הבטריה, לבין כל סיבה אחרת.
היו"ר אלי גולדשמידט
כאשר שיחה מתנתקת, אני לוחץ על כפתור ,ENDוזה תמיד ייקלט כ.KND-
יוסי שא נס
אתה לא חייב.
עו"ד דוד פולק
צריך להגדיר פונקציה בתוך המכשיר הספציפי ולא במערכות החברה.
עו"ד לורי לוין זולברג
צריך לקבוע שאם השיחה מתנתקת תוך עשר שניות, ולאחר מכן אתה מתקשר שוב

לאותו מספר טלפון, זה אומר שהשיחה התנתקה מעצמה.
היו"ר אלי גולדשמידט
אני מבקש מאנשי חברות הטלפון, ובמיוחד מפלאפון, לספר לוועדה מה נעשה לגבי

החזרת תשלום ללקוחות שהצהירו על ניתוקי שיחות, מה נעשה בשתי החברות, מבחינה

טכנולוגית, על מנת לזהות שיחות שהתנתקו, ימה עושה המערכת של משרד התקשורת,

שצריכה להגן על הצרכנים, בעניין זה.
בני איינהורן
חברת פלאפון, ואני מניח שגם חברת סלקום, השקיעו בתשתית עד היום כ-700

מליון דולר, כאשר המיגבלה שלנו בהמשך השקעת תשתית איננה מיגבלה כלכלית אלא

בעיות אחרות שנגרמות מכוחות, שאנחנו לפעמים לא יכולים להם. לדוגמה, חבר הכנסת

איתן כבל דיבר על בעיית הניתוקים בגבעתיים, אבל אנחנו לא יכולים להיכנס

לגבעתי ים בגלל החלטת ראש העיר, וכל לקוחות גבעתיים שנכנסים עם פלאפון,

מתנתקים.



היו"ר אלי גולדשמידט;

לבקעת הירדן מרשים לכם להיכנס?
בני איינהורן
אני מיד אתייחס גם לזה. יש ערים רבות שאליהן אנחנו לא יכולים להיכנס, ואם

הייתי רוצה שיהיה אפקט לדיון המתקיים כאן היום, מאחר וכולנו מכירים בכך שזהו

כלי לשירות הציבור, אני מבקש שתינתן לנו היכולת לפרוס תשתית בכל מדינת ישראל

כדי לגרום לכך שלא תהיה בעיה של ניתוקים.
היו"ר אלי גולדשמידט
את זה העלתם גם בפעם הקודמת, אבל כל זמן שלא פתרו לכם את הבעיה הזאת, למה

אותי, כצרכן, צריך לעניין שאין לכם תשתית. מדוע אני צריך לשלם על מוצר שלא

קיבלתי? שיחה שמתנתקת היא מוצר שלא קיבלתי.

נסים דהן;

לפחות תודיעו ללקוחות שלכם שבגבעתיים ובמקומות אחרים אין קליטה, למרות

שבכל המודעות שלכם כתוב שהכיסוי הוא כלל ארצי.

בני איינהורן;

השירות שאנחנו מספקים הוא תקשורת אלחוטית. אנחנו לא מסוגלים לתת שירות

כמו המערכת הקווית, חברת בזק. הלקוחות שלנו חייבים להבין את זה ואנחנו מסבירים

את זה.

היו"ר אלי גולדשמידט;

למה הם צריכים לשלם על זה?

בני איינהורן;

ניתוקים הם חלק בלתי נפרד מתקשורת אלחוטית. אין אפשרות, גם בשעה שתיים

לפנות בוקר, כאשר אין עומס על המערכת, להימנע מניתוקים בשיחה. יש סיבות שונות

לכך ומספר גורמים שאינם בשליטת הטכנולוגיה הסלולרית. בעולם נקבעו סטנדרטים,

וחברות הסלולר עומדות בסטנדרטים עולמיים. רמת השירות הניתנת היום בישראל לעומת

אירופה וארצות הברית, היא בסטנדרט הגבוה ביותר בהשוואה למערכות סלולר בעולם.

כפי שאמרתי, אנחנו מנסים לפתור את הבעיות בצורת השקעות מסיביות ובלתי

פוסקות.

היו"ר אלי גולדשמידט;

מובן לי שיש בעיות טכנולוגיות ואחרות אבל אני שוב שואל - למה הצרכן

הישראלי צריך לשלם עבור שירות שהוא לא מקבל. מבחינתי, תעשה מה שאתה רוצה כדי

שאני אוכל לקבל מוצר.

בני איינהורן;

אתה משלם רק על הקטע שצרכת את מה שנותנת המערכת. בשום מקרה אתה לא משלם

על אלמנט שלא צרכת. גם אם דיברת מספר שניות, אתה משלם על האלמנט אותו צרכת.



היו"ר אלי גולדשמידט;

אני מבקש להשוות בין שני מצבים - אם דיברתי במשך שלוש דקות עם מספר טלפון

מסוים ברציפות, חוייבתי על שיחה בת שלוש דקות. אם דיברתי שלוש דקות והשיחה

התנתקה מספר פעמים, אני משלם אותו הדבר?

בני איינהורן;

שיטת החיוב של חברות התקשורת בעולם, בלי יוצא מן הכלל, גם אם אלה מערכות

קוויות או מערכות סלולריות, עובדות על יחידות מניה. יחידות מניה נמדדות בזמן,

שיכול לנוע בין שניה אחת לבין דקה או אפילו יותר. בארצות הברית, לדוגמה, אם

אתה מדבר במשך ארבעים שניות, אתה מחויב על דקת שיחה.

בישראל המחוקק החליט שכל הגופים מחייבים ביחידות מניה של 12 שניה. אם אתה

מדבר עשר שניות, אתה מחויב לפי 12 שניות. אם תדבר שיחה אחת של עשרים שניות או

שתי שיחות של עשר שניות, יכול להיות שתחוייב יותר, כי אנחנו תמיד מעגלים ל-12

השניות הקרובות.
היו"ר אלי גולדשמידט
מה אני משלם, כתוצאה מהניתוקים, לבזק?

יוסי שא נס;

אתה משלם על כל שיחה מחדש.

היו"ר אלי גולדשמידט;

למה אתם מעגלים ל-12 שניות ולא לארבע שניות, לדוגמה?

בני איינהורן;

זה חלק ממה שקבעה המדינה.

היו"ר אלי גולדשמידט;

אם תופעת הניתוקים לא היתה קיימת בהמוניה, אולי זה היה בסדר, אבל מכיוון

שהניתוקים הם תופעה מאד נפוצח, למה בזק לא נוהגת כמו פלאפון ומחייבת אותי בכל

פעם על שיחה?

חי ים חביב;

בזק נתנה שירות בין המנוי לבין מפעיל הרט"ן ועל כך היא גובה דמי שירות.

היו"ר אלי גולדשמידט;

אם אני מדבר מטלפון בחדר שלי, אני משלם עבור השיחה לבזק, אבל אם אני

מקיים את אותה השיחה שבע פעמים בגלל שהקו מתנתק, אני משלם כפול שבע. למה אתם

גובים את זה? באיזו זכות אתם עושים את זה?
דני רוזן
בזק גובה לפי תעריפים, שנקבעו בוועדת הכספים, לפי פעימות מוגרו. יש

פרוייקט בבזק, שנמצא בתהליך של פיתוח, למעבר לפי חיוב זמן והדבר יהיה רק בשנה

הבאה, ככל הנראה.
הי ו"ר אלי גולדשמידט
איך לבזק אין הטכנולוגיה שיש להברות הטלפון הסלולרי.

דני רוזן;

ראשית, עובדה שאין.

היו"ר אלי גולדשמידט;

אולי בגלל שאפשר לגבות יותר כסף מהצרכנים ולהציג יותר רווחים בסוף השנה.

אם להם יש הטכנולוגיה הזאת, למה לכם אין אותה?

דני רוזן;

אני מרשה לעצמי לומר שלמרות הטענות הקשות, ההברות הסלולריות היו די

חדשניות בהרבה מאד דברים צרכניים בישראל, ואהד הדברים שבהם הן היו חלוצות הוא

ההיוב לפי זמן, שלא היה קיים לפני שהחברות הסלולריות התהילו לתת אותו.

היו"ר אלי גולדשמידט;

צריך לברר אתן על זה.

דני רוזן;

בעקבות הצעד החיובי הזה, הם גררו גם את בזק למהלך הזה.

היו"ר אלי גולדשמידט;

כמה זמן יש חברות טלפון סלולרי? שנתיים והצי? הפיתוח הטכנולוגי קיים.

דני רוזן;

שנתיים בשביל פיתוה טכנולוגי זה אפס.

היו"ר אלי גולדשמידט;

אני מבקש לדעת ממתי הברות הטלפון הסלולרי פועלות בארץ?

איילת גרדמן;

משנת 86'.

היו"ר אלי גולדשמידט;

משנה זו אתם מהייבים לפי זמן?



בני איינהורן;

לא, לפני כשנה התחלנו לחייב לפי זמן.
היו"ר אלי גולדשמידט
מה היה לפני זה?

בני איינהורן;

הייבנו לפי שלושים שניות.

היו"ר אלי גולדשמידט;

אבל ידעתם לחייב לפי זמן ולא לפי פעימות מונה.

בני איינהורן;

הטכנולוגיה בחברות הסלולר יותר מתקדמת.

היו"ר אלי גולדשמידט;

אני שוב חוזר על השאלה - כמה שנים קיימת וידועה הטכנולוגיה של חיוב לפי

זמן?
בני איינהורן
אני מניח שזה מהיווסדה של הטכנולוגיה. תמיד.
היו"ר אלי גולדשמידט
מכל הסיפורים שעד עכשיו נדונו כאן, זאת ה-שערוריה. באיזו זכות, כאשר

חברות הטלפון הסלולרי עובדות לפי יחידות מניה של זמן, וכאשר אנחנו יודעים שיש

תקלות אינסופיות ואתם מודעים לנושא הניתוקים, שמגיע ל-40%, 50% מהשיחות, באיזו

זכות בזק ממשיכה לגבות לפי יחידות מניה ולא לפי זמן, כאשר הטכנולוגיה קיימת?

לי יש רק תשובה אחת והיא שאתם רוצים לעשות כסף על חשבון הציבור. זה הכל ואין

שום הצדקה לדבר אחר. את הדבר הזה אני אומר כשתבואו אלי עם תקנות בשבוע הבא.

דני רוזן;

מערכת הבזק בארץ התחילה עם מרכזות אלקטרו-מכניות. המערכות האלה לא היו

מסוגלות לחייב לפי יחידות זמן. חברת בזה התחילה לעשות הסבה למרכזיה ספרתית,

וכל עוד הטכנולוגיה היתה מעורבת ספרתי-אנלוגי, לא ניתן היה לחייב את כולם לפי

יחידות זמן והכנסת החליטה כמה פעמים לא לעשות אפליה בין מנויים. היו מספר

דיונים בנושא ואני השתתפתי בהם בעשר השנים האהרונות.

מערכת המרכזות של בזק, בסוף השנה שעברה הסתיימה הסבתן למערכת ספרתית.

החיוג בבזק נעשה במערכות מיחשוב מאד כבדות ובזק מבצעת פיתוח במערכות המיחשוב

האלה. בגלל ההאצה של המרכזות הדיגיטליות, בזק לא היתה מסוגלת להאיץ את הסבת

המיחשוב לחיוב לפי זמן, ויש הפרש של שנה בין שני הדברים האלה.
היו"ר אלי גולדשמידט
נניח שאתם מאד רוצים את טובת האזרח ולש לכם בעיה טכנולוגית, אם אתם רואים

לאורך שורה שלמה אותו החיוג של מספר טלפון בחשבון הממוחשב, הייתם עושים בדיקה

כלשהי ומזכים את האזרח על אותן שיחות מתנתקות.

בזק התחייבה על לוה זמנים למעבר לחיוב לפי זמן, ולהערכתי היא תעמוד בלוח

הזמנים הזה. זה יהיה, כנראה, בשנה הבאה.

לשאלתך, בזק נותנת את השירות לחברות הסלולר, כפי שהיא התחייבה, ואם חברות

הסלולר גרמו לניתוקים, אין שום סיבה בעולם שבזק תינזק מכך.
יוסי שא נס
היא לא צריכה להרוויח פי עשר.

דני רוזן;

בזק נותנת שירות שעולה לה כסף. בזק לא גורמת לניתוק השיחה אלא ההסברים

המלומדים שקיבלנו מפי נציגי החברות. בזק לא צריכה לשאת בהפסד ואז כל עם ישראל

צריך לשלם על שיחת טלפון רגילה יותר כסף.

אם הכנסת רוצה לבצע חקיקה מיוחדת על זיכוי מינויים בטלפון סלולרי, זה דבר

נפרד, אבל אני חושב שבזק לא צריכה לשאת בנזק.

יעקב פרי;

אני מברך את ועדת הכלכלה על כך שהיא יוזמת דיונים על חברות הטלפון

הסלולריות, אבל אם נותנים לזה גוון של ענקים מול האזרח המסכן, זה אובדן של

פרופורציה.

אין תקדים בעולם לצמיחה של צרכנים סלולרים כמו במדינת ישראל, ויותר מזח,

אין תקדים בעולם לכמות השימוש של הצרכן הישראלי.

נסים דהן;

מעבר לקיבולת של המערכת.

יעקב פרי;

לא, ואני מבקש לומר את דבריי בהגינות ובכנות. יש משמעות לכמות צרכנים ויש

משמעות לכמות דיבור בזמן אוויר, אבל, לדעתי, הזמן שניתן לשתי החברות, על מנת

להתארגן לקליטה ולתת את רמת השירות הנאותה והצמיחה המהירה, היו קצרים, לוחצים

וכמעט בלתי אפשריים. למרות התחרות בין שתי החברות, הדברים נעשים בצורה שמעוררת

כבוד, ועובדה היא שיש כמליון וחצי לקוחות במדינת ישראל, כאשר כ-95% מהם

מקיימים קשר סלולרי. צריך לזכור שמדובר במוצר שהפך להיות קומודטי, ואני גאה

בזה שהוא הפך למוצר שכל אחד יכול להשתמש בו, אבל צריך להבין שגם אנחנו וגם

סלקום קונים את הציוד בחו"ל. אין לנו מפעלים שמייצרים את החלפים ואת המכשירים

בארץ ואנחנו מסתמכים על יבוא מחו"ל. בשנה האחרונה אנהנו מסבסדים את הטלפונים.

שלום שמחון;

מדוע פערי המחירים בינינו לבין ארצות אחרות כל כך גבוהים?
יעקב פרי
מכיוון שאנחנו משלמים מכסים. כאשר אני קונה מכשיר אריקסון ומביא אותו

לארץ, אני מוכר אותו לצרכן במאות שקלים פחות ממה שהוא עלה לי.

בני איינהורן;

בארצות הברית יש סבסוד צולב.

יעקב פרי;

אשר למחירים, נדמה לי שגם המחירים של זמן אוויר של סלקום, הם מהנמוכים

ביותר בעולם. כל מה שסלקום עשתה, נעשה על פי רשיון שהיא קיבלה ממשרד התקשורת.

כל ההעלאות הן העלאות המאושרות על פי הרשיון ואנחנו לכודים עד שנת אלפיים

מבחינה זו.

לדעתי צריכה לצאת קריאה מהוועדה הזאת לכל המועצות המקומיות והרשויות

לאפשר לנו להקים אנטנות. יש כאן פרדוקס והוא שהמדינה נותנת רשיון והרשויות

המקומיות לא מכבדות אותו. אם לא נוכל להקים אנטנות בגבעתיים, לא יהיה כיסוי

בגבעתיים ויהיו שם ניתוקים. במדינת ישראל יש יותר מדי מקומות כאלה במדינת

ישראל, ומלבד העובדה שזהו תפקידו של משרד התקשורת, ואני יודע שהוא משתדל

בעניין הזה, גם ועדה פרלמנטרית צריכה להגיד את דבריה.
נסים דהן
שים בכניסה לגבעתי ים שלט שאומר: מרגע זה לא תקלוט את השיחה, נא לפנות

לראש העיר.
י עקב פרי
הבעיה היא שהוא לא יתן לי אישור להתקין שלט בכניסה לעיר.

כמי שמשתמש בטלפון סלולרי בכל רחבי העולם, אני לא אומר שאנחנו נמצאים

בתחתית הרשימה, אבל אנחנו בוודאי במקום טוב באמצע. צריך להבין שקשר סלולרי הוא

קשר מוגבל ומי שרוצה להשתמש בו, צריך להבין שתמיד יהיו ניתוקים.

דני רוזן;

אם באמת מחפשים מי אשם, יש פה שוק שלא היה לפני שנתיים וחצי של מליון

וחצי לקוחות, הרבה מאד תרומה לאזרח גם בצמיחה וגם בתעסוקה, ומשרד התקשורת מודה

באשמה.

נסים דהן;

יש לכם מערכת פיקוח?

דני רוזן;

לא, כי אנחנו מאמינים שהתחרות היא הפיקוח הנכון ולא פיקוח של הממשלה. לכן

אנחנו נכניס מפעיל סלולרי שלישי, ואני מקווה שהמכרז יפורסם בשבועות הקרובים.

שלום שמחון;

לא התייחסת לבעיית המעבר בין חברה לחברה.



דני רוזן;

לחברות יש טכנולוגיות שונות, התחרות גרמה לכך שמחיר המעבר יורד, ואני

משוכנע שתחרות נוספת תקטין עוד יותר את מחיר המעבר מחברה לחברה.

הדיון הזה היין חשוב מאד, נשמעו הרבה הערות צרכניות קשות ולא פשוטות,

ולדעתי הדיון לא מוצה. בהחלט יש מקום לשיפור השירות ובמפעיל השלישי ניישם כמה

לקחים שלמדנו מהנסיון שהצטבר עד עתה. לדוגמה: יהיה לו נציב תלונות הציבור,

עצמאי ובלתי תלוי ואולי כדאי לאמץ את זה בחברות הקיימות.

אני חושב שהתחרות תגרום לשיפור הביצועים הטכניים של המערכת, למרות שאני

מסכים עם הדברים שנאמרו כאן, שהביצועים, יחסית למקובל בעולם המערבי, הם בהחלט

במקום טוב באמצע.

להערכתי חברות הסלולר יכולות לעשות יותר מבחינה צרכנית, ואולי נשמע מהן

מה הן עושות בנושא.

נסים דהן;

הרעיון שלא צריך פיקוח וכוחות השוק יעשו את שלהם, הוא נכון. כלל יסודי

בכלכלת שוק חופשית היא שהחזק שורד, אבל עד שהחזק שורד, יש הרבה אזרחים חלשים

באמצע שלא צריכים לשלם את המחיר. אם משרד התקשורת לא ייכנס לתמונה, חברי הכנסת

יכנסו לתמונה ו יחוקקו חוקים בנושא. לא ייתכן שכל שיחה תתנתק שלוש פעמים ואני

אומר - זה יהיה בסדר.
יוסי שא נס
יש לנו מספר המלצות עיקריות: 1. לזרז כניסת מפעיל שלישי. 2. לשכור או

להפעיל פיקוח שוטף כדי לדעת אם הס עומדים בזכיון או לא. המדינה נתנה להם רשיון

והיא לא מפקחת עליהם.
דני רוזן
הם עומדים בתנאי הרשיון.
יוסי שא נס
אני אומר לך באחריות שהם לא עומדים בתנאים.
דני רוזן
לו היה זמן ונציג אגף הפיקוח היה מתבטא, היית רואה שהם עומדים בתנאי

הזכיון.
יוסי שא נס
קיימתי כמה וכמה דיונים עם המנכ"ל הקודם והוא אמר לי במפורש שהוא לא

יודע, הוא לא בדק והוא לא מסוגל לבדוק. הרי אין לכם מכשירים וניידות, אין לכם

נתונים ואתם מסתמכים על הנתונים שלהם.



3. יצירת אפשרות של מעבר בין החברות עם המכשיר, ואני יודע שזאת בעיה

טכנולוגית. 4.פרסום שירותים ומחירים נאות ומדויק, שאינו לוקה בהעדר גילוי

נאות. נתקלנו בכמה מקרים כאלה ולא דיברנו על זה מספיק. 6. זיכוי אוטומטי של

החשבונות. בשעתו התווכחתי בנושא זה עם יעקב פרי ונאמר לי שגם בשבע שניות אפשר

להשאיר הודעה במענה קולי. האם כל מדינת ישראל תנצל את החברה ותשאיר הודעה

במענה קולי?

כאשר החברה רואה שאני מחייג לאותו מספר במשך עשר פעמים, הם יודעים שהשיחה

התנתקה. אם דיברתי במשך שלוש שניות, מה כבר יכולתי לומר?

אראלה רבדל;

לדעתי מסקנות הוועדה צריכות להתחלק לשני מישורים - המישור של המדינה

והמישור של החברות. המדינה לא מקיימת את האחריות שלה כלפי ציבור הצרכנים.

בשעתו פנינו לשרה בבקשה לא להתיר את העלאת המחירים משום שבהיתר של החברה היה

כתוב שאחרי שנתיים ניתן להתיר לה, במידה והחוזה האחיד שלה אושר בבית הדין

לחוזים אחידים. החוזה לא אושר והתירו להם להעלות את המחיר כאשר כל התנאים

המקפחים של השירות נשארו.

היו"ר אלי גולדשמידט;

אני מוכרח לציין שאראלה התריעה על זה לפני כן.
אראלה רבדל
המשרד לא מילא את חובתו כלפי הצרכן כשהוא התיר להן להעלות את המחירים.

נושא נוסף שלא ניתן לו מענה מספק הוא האחריות והביטוח, וכולו בתחום החברות ולא

בתחום המדינה. כל התרגיל של הביטוח החלקי והביטוה המורחב לא מקובל, לא נראה

ולא נכון. בשירות כזה, שהוא צרכני במהותו, כשציבור המשתמשים בו הוא כה גדול,

החברות צריכות לקחת על עצמן אחריות הרבה יותר גדולה בשנה הראשונה, ולתת ביטוח

הרבה יותר מקיף ונכון, כבסיס לשירות מינימלי, על רווח כל כך גדול שהן מרוויחות

מהצרכנים.

אני פונה לוועדה לבקש מהחברות לשנות את התנהגותן בנושא זה.
היו"ר אלי גולדשמידט
אני מצטרף לדברים שנאמרו כאן לגבי הכניסה של הטלפון הסלולרי לשוק, וסלקום

בפרט שיצרה מערכת תחרותית. לצערי, הכנסת היא לא במה למחמאות אלא על מנת לשפר

מצב. הכי קל והכי פופוליסטי יהיה שחבר הכנסת דהן ואנוכי נכתוב הצעת חוק

שתתייחס לנושא ביטולים, אחריות, ניתוקי שיחות וכו'. יש לי תחושה שהצעת החוק

הזאת תעבור במהירות במליאה, ואפילו הממשלה לא תתנגד.

אנחנו נמצאים היום בעידן שבו סיטואציה של מונופול או של דואופול היא לא

מה שהיתה פעם. המערכת הציבורית הרבה יותר ביקורתית ממה שהיא היתה בעבר, ואני

ממליץ לכם לחשוב בחודשים הקרובים, איך לא לגרום לחברי הכנסת לבצע חקיקה בעניין

הזה ולהתערב התערבות בוטה בכל המהלך.

היו כמה דברים שציפיתי שתעשו בחצי השנה האחרונה, ואני פונה גם אל משרד

התקשורת ולא רק אל חברות הטלפון הסלולרי, ולא עשיתם. אמרתם שאם הצרכן שולח

פירוט של שיחות שהתנתקו לו, אתם תזכו אותו על השיחות האלה. מדוע אתם לא

מפרסמים את זה? אולי פעם אחת יהיה ברור לצרכן מה מגיע לו ולא רק מה הוא צריך

לשלם. אני מניח שרוב הצרכנים לא ינהלו פנקסנות כזאת כי זה דבר מטריד, אבל

שהאפשרות הזאת תהיה קיימת באופן ריאלי ולא רק ברמת הצהרה בוועדת הכלכלה.



בנושא ניתוקי השיחות, אם יש טכנולוגיה שמאפשרת לגבות על פחות מ-12 שניות,

אני מצפה שתעשו את זה. אני מבין שיש בעיות מסוגים שונים, וכיוון שכתוצאה מהמצב

הזה הצרכן "נדפק" מאד, תורידו את יחידות הזמן כך שיחידת הזמן לא תעמוד על 12

שניות אלא על שש שניות.

יוסי שא נס;

אם השיחה נמשכה פחות משבע שניות, שיזכו אותי אוטומטית.
היו"ר אלי גולדשמידט
אני מצפה מחברות הטלפון הסלולרי לזכות את מי שלא מגיע ליחידת הזמן

המינימלית.

נסים דהן;

אם אותו מספר טלפון חוזר על עצמו הרבה פעמים ברציפות, ברור שיש בעיה של

ניתוקים.

היו"ר אלי גולדשמידט;

אם אדם חייג במשך שמונה פעמים רצופות, זמן האוויר שהוא מחויב עליו הוא

זמן אוויר מצטבר, ולכן צריך להוריד את יחידת הזמן מ-12 שניות לשש שניות.

יוסי שא נס;

מה עם בזק?

היו"ר אלי גולדשמידט;

השערוריה של בזק היא שערוריה יותר גדולה. בזק, כחברה מונופוליסטית, חייבת

לעשות פעולה מיידית. אם פירוט השיחות מראה שיש רצף של חיוגים חוזרים ונשנים

לאותו מספר, אין סיבה שלא תחייבו לפי יחידת המניה המינימלית שיש לכם. הייתי

מטיל על כלכלן לעשות חשבון כמה בזק הרוויחה מהעניין הזה, ואם אתה אומר שכתוצאה

מזה התעריפים בטלפון הרגיל יעלו, אז הם יעלו. אתה פשוט מעניש את כל לקוחות

הטלפון הסלולרי.

דני רוזן;

צריך להטיל את חברות הטלפון הסלולרי לשלם על הנזק, אבל אי אפשר להטיל את

זה על בזק. בזק נתנה את השירות, יש ניתוק בטלפון הסלולרי ומדוע בזק אשמה?

יוסי שא נס;

היא גם לא צריכה להרוויח מזה שוב ושוב.

נסים דהן;

יכול להיות שבגלל העדר פיקוח של בזק, זה השירות שניתן לצרכן ובזק חייב

להיות שותף לכשלונות האלה ולשאת בתוצאות.

דני רוזן;

בזק מוכר שירות לחברת הסלולר.



נסים דהן;

בזק, כחברה שהתחייבה לציבור, צריכה למכור לחברות הסלולריות שירות שהציבור

יהנה ממנו, וזה לא כך.

היו"ר אלי גולדשמידט;

מונח לפני פירוט שיחות של חשבון טלפון וכפי שאתה רואה, יש כאן 2kפעימות

מונה שאדם צריך לשלם על כך שהוא דיבר במשך דקה או שתיים. לא ייתכן שאתם תשלימו

עם המצב הזה ותגידו - אנחנו נותנים שירות לרט"ן. אתם קבעתם את המכרזים ואתם

אחראים על השירות ללקוחות.

דני רוזן;

בזק לא שותפה ברווחים של סלקום וגם לא להפסדים של סלקום.

היו"ר אלי גולדשמידט;

בזק שותפה בנזקים של האזרחים.

דני רוזן;

בזק מחויבת לתת לסלקום שירות, אם האזרח לא נהנה מהשירות של סלקום, סלקום

צריכה לשאת בזה.

נסים דהן;

בזק לא צריכה להמשיך ולתת לו שירות כי תנאי הרשיון של סלקום חיו שהאזרח

יהנה.

היו"ר אלי גולדשמידט;

אתה אחראי ואתה לא יכול לברוח מאחריות. בשורה התחתונה האזרח משלם עשרות

פעימות מונה עבור שיחה של שתי דקות, ולא ייתכן שהמצב יימשך כך. אתם משרד

ממשלתי, יש לכם הטכנולוגיה ואנשי המקצוע, ואתם לא יכולים לחייב אזרח במדינת

ישראל, שדיבר במשך שתי דקות, בשלושים פעימות מונח. לא יכול להיות דבר כזה.

הסיטואציה הזאת יכולה להזמין אינטרסים שלא בהכרח לטובת האזרח בכל מיני

שיקולים במהלך הדרך. בסופו של דבר יווצר מצב שבו ככל שחברות הטלפון הסלולרי

תהיינה פחות טובות לאזרח, בזק תרוויח מזה יותר כסף. זה המצב היום וזה מחדל

שלכם, כמשרד, שאתם לא מטפלים בזה.

דני רוזן;

אני לא אומר שהמצב טוב אבל בזק לא אשמה בכך שבסלקום או בפלאפון יש

ניתוקים.

נסים דהן;

היא לא אשמה בניתוק אלא בחוסר פיקוח.
היו"ר אלי גולדשמידט
אני לא מטיח אשמה בבזק או בחברות הטלפונים אלא במשרד התקשורת, שמודע

לעובדה שאזרחים המשתמשים בשירותי טלפון סלולרי, משלמים עבור דקה או שתי דקות

שיחה, עוד שלושים פעימות מונה. את התופעה הזאת אתם חייבים להפסיק. איך? אני לא

נותן פתרונות טכנולוגיים אבל אתם חייבים לפתור את זה. אם הבעיה לא תיפתר, תהיה

חקיקה ויהיו דברים נוספים. אי אפשר לבוא אלינו בכל מיני בקשות בנושאים של בזק,

כאשר אנחנו מגלים את הדברים האלה תוך כדי דיון.

לנושא הביטוח, אני מציע לרשויות הצרכנים לבדוק את מערכת הביטוחים הזאת

באמצעות עורך דין, ולהסיק מסקנות.
אראלה רבדל
זה בבדיקה.

נסים סיני;

צריך לתבוע תביעה יצוגית על כל השנים שבהן גבו מאיתנו כספים.
היו"ר אלי גולדשמידט
אני מאד מודה לכולם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:15.

קוד המקור של הנתונים