ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 24/06/1997

הצעת חוק שירותי הובלה התשנ"ז-1997; הצעת חוק שירותי הובלה, התשנ"ו-1996 - חה"כ פיני בדש

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 119

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, י"ט בסלון התשנ"ז (24 ביוני 1997). שעה 10:00

נכחו; חברי הוועדה; אלי גולדשמידט - היו"ר

נסים דהן

גדעון עזרא

שלום שמחון
מוזמנים
נחום לנגנטל - מנכ"ל משרד התחבורה

שלום בן משה - מנהל מינהל הבטיחות בדרכים, משרד התחבורה

עו"ד גבי נאור - יועץ משפטי, משרד התחבורה

אבישי מיכאלי - מ"מ מנהל אגף מטענים וחומרים מסוכנים, משרד התחבורה

אלדד מזרחי - עוזר מנכ"ל משרד התחבורה

גלוריה ויסמן - ראש תחום חקיקה פלילית, משרד המשפטים

אתי שוסטר - משרד המשפטים

יואל נווה - משרד האוצר

סנ"צ טילדה מיכאלי - ראש מדור החקירות במחלקת התנועה, משטרת ישראל

עו"ד תמי חריף - עוזרת ליועץ המשפטי, המשרד לביטחון פנים

דב קדם - משרד הביטחון

מנשה חדד - יו"ר מועצת המובילים

דוד כוכבא - מנכ"ל מועצת המובילים

שמואל זקס - מנכ"ל מפעלי תובלה ותחבורה

עו"ד אריה ני י גר - התאחדות התעשיינים

דניאל סינגרמן - התאחדות התעשיינים

לימור לסטיגזון - התאחדות התעשיינים

שמואל כהן - מזכיר אירגון נהגי המשאיות

אלי נקחה - יו"ר אירגון נהגי המשאיות

עו"ד גד נשיץ - איגוד חברות הביטוח

צבי אליאב - איגוד חברות הביטוח

גד ססובר - איגוד המשתמשיב בהובלה ימית

עו"ד צהלי דרור גבריאלי - עמותת "אדם טבע ודין"

דוד בוצ'צ'ו - יו"ר פורום ארצי של ענף ההובלה בהסתדרות

מיכל כהן - המועצה הישראלית לצרכנות

משה בקר - יועץ תחבורה

י ועצת משפטית; אתי בנדלר

מנהלת הוועדה; לאה ורון

קצרנית; ימימה פרלס
סדר-היום
1. הצעת חוק שירותי הובלה, התשנ"ו-1996 - חה"כ פיני בדש

2. הצעת חוק שירותי הובלה, התשנ"ז-1997



הצעת חוק שירותי הובלה התשנ"ז-1997

היו"ר אלי גולדשמידט;

אני פותרו את הישיבה.

השבוע לא קיימתי דיון בהוק המאבק הלאומי בתאונות דרכים על בסיס ההודעה

של משרד התחבורה בישיבה האחרונה על חוק המאבק הלאומי, שהשבוע העניין מגיע

לוועדת השרים. אני יוצא מנקודת הנחה שביום שני הבא יהיה נוסח של ועדת השרים.

אני לא מקבל יותר שום סחבת. החוק י גמר ויעבור לכנסת. אתם מוזמנים לבוא לכנסת

ולהביע את התנגדותכם.

אתי בנדלר;

הוועדה ההלימה על מיזוג שתי הצעות החוק של חוק שירותי הובלה.
היו"ר אלי גולדשמידט
אנחנו דנים במיזוג של שתי הצעות חוק שירותי הובלה התשנ"ז-1997, הפרטית

והממשלתית. אנחנו דנים בשתי הצעות עם אותו שם.

גבי נאור;

בדיון הקודם הועלתה הערה של נציג משרד האוצר, מר יואל נווה, לגבי אי החלת החוק

הזה בין מדינות. הוא צודק מאוד בטענתו, ואנחנו צריכים למצוא לכך הסדר בחוק.
גלוריה ויסמן
נתבקשתי לברר שתי נקודות. הנקודה הראשונה היתה לגבי סעיף 4: "לא יתן .אדם

שירות הובלה בעצמו או באמצעות אחר, אלא אם כן בידו רישיון מוביל, וכו'", האם
המילים
"באמצעות אחר" כוללות גם מתווך. בדקתי את זה במשרד המשפטים, וזה בהחלט

לא כולל מתווך, מכיוון ששירות הובלה מוגדר כשירות הובלת מטען ברכב מסחרי,

ואילו המתווך לא נותן שירות הובלה, אלא שירות תיווך. הנוסח כפי שהוצע הוא נוסח

ברור שלא כולל מתווך, ועל כן הם מציעים להשאיר אותו כפי שהוא.

הנקודה השנייה היא מה דין משאיות זרות של ממלכת ירדן, או של כל מדינה

אחרת. המשאיות עוברות כנראה דרך ישראל ולא נותנות שירותי הובלה לישראל, . אבל

חלקן של המשאיות הירדניות נותנות שירותי הובלה כשהן מביאות משא לישראל ולוקחות

משא מישראל. אנחנו צריכים לקיים דיון עם אנשים משרד החוץ ומשרד התחבורה, כדי

להסדיר את הנושא באופן כללי לגבי כל משאית ששייכת למדינה זרה ושנכנסת לישראל,

ובאופן מיוחד ופרטני לגבי משאיות של הרשות הפלשתינאית ושל ממלכת ירדן.
היו"ר אלי גולדשמידט
לפי הנושאים שהצגת, לא נראה לי שנסיים את החוק במהירות.
גלוריה ויסמן
אני חושבת שיהיה אפשר לסיים את זה, כי אלה אנשים שמכירים טוב מאוד את

הנושא של הובלה בינלאומית ושל ההסכמים עם הירדנים ועם הפלשתינאים, ולדעתי נוכל

להעביר את זה בתוך עשרה ימים.



היו"ר אלי גולדשמידט;

כוונתי להעביר את החוק הזה לפני תחילתיפגרת הכנסת, ואני מקווה שתסיימו את

זה עד הישיבה הבאה.

אתי בנדלר;

אתמול והיום התקבלו הערות של מספר גופים. ההערות הן של האגף לסחר חוץ של

התאחדות התעשיינים, של איגוד המשתמשים בהובלה ימית, ושל איגוד קציני בטיחות

מקצועיים בתעבורה. לא ירדתי עד הסוף לדעתם של איגוד קציני בטיחות בתעבורה. הם

כתבו שלא יוכלו להגיע לישיבה הזאת, אבל אני חוששת שמתוך הכתוב לא אוכל לייצג

אותם נאמנה בדיון. אני מניחה שחם יגיעו לישיבה הבאה. באשר להערות של איגוד

המשתמשים בהובלה ימית ושל האגף לסחר חוץ, חלק מן ההערות מתייחסות לסעיפים שכבר

עברנו עליהם, וחלק מן חחערות מתייחסות לסעיפים שטרם עברנו עליחם.
חיו"ר אלי גולדשמידט
אני מציע שלא נחזור לסעיפים שכבר עברנו עליהם. ההערות לגבי הסעיפים שכבר

עברנו עליהם, יושמעו, ונתייחס אליהן אחרי שנסיים את כל הדיון בחוק, ואם יהיה

צורך ונמצא לנכון לתקן, אנחנו נעשה זאת. נמשיך עם סעיף 10. מר נאור, בבקשה.

גבי נאור;
סעיף 10
"10. קיבל אדם רישיון לפי חוק זה במרמה, רשאי המפקח, לאחר שנתן לו

הזדמנות לטעון את טענותיו, לבטל את הרישיון".

היו"ר אלי גולדשמידט;

יש למישהו הערות?

אתי בנדלר;

לי אין הערות.
היו"ר אלי גולדשמידט
סעיף 10 אושר.

. גבי נאור;

סעיף 11;

"(א) הורשע מבקש רישיון מוביל בעבירה לפי חוק זה או באחת העבירות המנויות

בתוספת וטרם חלפו 3 שנים מיום ההרשעה, רשאי המפקח, לאחר שנתן למבקש הזדמנות

לטעון את טענותיו ובהתחשב באופי העבירה ובחומרתה, שלא לתת לו רישיון לפי חוק

זה.

(ב) קיבל אדם רישיון מוביל ולאחר מכן הורשע בעבירה כאמור בסעיף קטן (א),

רשאי המפקח, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו, לבטל את רישיון המוביל או

להתלותו לתקופה שלא תעלה על 180 ימים; לעניין זה, "ביטול רישיון מוביל" -

ביטול כל הרישיונות שבידי אותו אדם, או חלקם.



(ג) לא קיים אדם תנאי מתנאי הרישיון או גרם בהובלת המטען לנזק לציבור או

לסביבה, רשאי המפקח, לאהר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו, לבטל את הרישיון

או להתלותו לתקופה שלא תעלה על 180 ימים".
היו"ר אלי גולדשמידט
אם אנחנו נותנים פה סמכות שהיא מעין שיפוטית, האם יש אפשרות לערער על

החלטת המפקח?

אתי בנדלר;

כן, יש אפשרות לערר, ויש סמכות לבית משפט במקום אחר. אני חייבת להפנות את

תשומת הלב לכך שעל פני הדברים נותנים כאן סמכות מרחיקת לכת למפקח לפגוע בחופש

העיסוק, ואולי גם בקניינו של אדם. משום כך אני חושבת שהוועדה צריכה לבחון

בחינה מדוקדקת אם כל אחת מהנסיבות שבהן יכול המפקח להפעיל את סמכותו לפי הסעיף

המוצע, היא אכן מוצדקת ועומדת במבחני חוק יסוד.

בסעיף קטן (א) נאמר: "הורשע מבקש רישיון מוביל בעבירה לפי חוק זה או באחת

העבירות המנויות בתוספת וטרם חלפו 3 שנים מיום ההרשעה", וכאן מאפשרים לו

בנסיבות האלה, כמובן אחרי ניצול זכות השימוע, שלא לתת רישיון לפי חוק זה. זה

מחייב אותנו קודם כל בהשלמת התמונה, כדי שנבין בה מדובר.

עבירות לפי התוספת הרביעית לפקודה, הן עבירות שנחשבות לחמורות. אלה

עבירות שבהן לקצין משטרה יש סמכות לבצע פסילה מינהלית של רישיון נהיגה לתקופה

של 30 יום. אם הוועדה תחליט שזה מספיק חמור כדי לאפשר למפקח לא לתת רישיון

הובלה, זה בסדר, אבל יש לי בעיה עם פיסקה 2: "עבירה על הניית רכב מסחרי במקום

אסור". לא מדובר כאן אפילו על כך שצריכה להיות הצטברות של הרשעות של מבקש

רישיון ההובלה. לכאורה, המפקח יכול להפעיל את שיקול דעתו לפי סעיף 11(א)

ולהחליט שלא לתת רישיון למי שהחנה רכב במקום אסור. נכון ששיקול הדעת שלו צריך

לעמוד במבחנים של סבירות והפעלת שיקול דעת נאות לפי הפסיקה, ויש על זה זכות

ערר, אבל השאלה היא אם מלכתחילה יש מקום לתת למפקח סמכות כל כך מרחיקת לכת.

מדובר כאן על עבירות של מהירות מופרזת, ולא מתנים את זה אפילו בכך שזאת

לא תהיה עבירת קנס; עבירות לפי תקנה 85 שדנה בהובלת מטען; 168 זאת התקנה שדנה

בשעות נהיגה אסורות; 306 זאת התקנה שדנה בתקינות הרכב; 308 די זאת הודעה על אי

שימוש בהתאם לתקנות התעבורה; 364 די, זאת התקנה העוסקת בהתקנה טכוגרף. אלה

הסעיפים שמוצע לכלול אותם בתוספת, ושמי שהורשע באחת מהעבירות המנויות בתוספת

זו, במשך שלוש שנים המפקח יכול שלא לתת רישיון לפי חוק זה.

היו"ר אלי גולדשמידט;

המשמעות הפרקטית היא שיש פה שאלה של דחייה.
גלוריה ויסמן
אנחנו מדברים פה על רישיון לגבי משאית שהיא 10 טון ומעלה, כלומר, זה כלי

מאוד מסוכן. צריך לקחת בחשבון שמדובר בציבור של נהגים שהוא לא הכי רגוע בעולם.
אתי בנדלר
נדמה לי שהוועדה החליטה על 12 טון.
יואל נווה
לפי הבנתי, הרישיון למוביל לא ניתן רק לנהגים שנוהגים באותן משאיות, אלא

גם למנהלי משרדי ההובלה, או לכל מי שיש לו משרד הובלה, מי שיש לו משרד הובלה,

לפי ההוראה בסוף החוק, יכול להמשיך היום, ובלבד שימציא תוך 60 יום בקשה

לרישיון כזה. בעצם, כל האנשים שעוסקים היום בהובלה, יצטרכו לעבור את התהליך

הזה. גם אם מה שאמרתי לא נכון, אני שואל האם יכול להיווצר מצב, על פי הסעיף

הזה, שאפשר לשלול את רישיון המוביל מאדם שבבעלותו מספר משאיות, והוא נסע ברכבו

הפרטי ועבר עבירת מהירות? האם הוא יאבד את העסק שלו בגלל שנסע במהירות מופרזת

או בגלל שנסע ברכב מסחרי קטן אחר וחנה במקום שמפריע לתנועה?

דבר נוסף, אם אנחנו מתייחסים לסעיף האחרון של תהליך הרישוי, יכול להיות

שאפילו בחדר הזה ישנם אנשים שעוסקים בשירותי הובלה, שיש להם בעברם בשלוש השנים

האחרונות עבירת תנועה, וייתכן שמיד לאחר שהחוק הזה יעבור, גם הם יצטרכו לעבור

תקופת צינון מעיסוקם בשירותי הובלה. יכול להיות שאינני מבין נכון את ההתניות

שכתובות בחוק, ואני מעלה את הדברים כשאלה ולא כטענה.

היו"ר אלי גולדשמידט;

אני רוצה להחמיא לך על הדברים שהעלית. מר חדד, בבקשה.
מנשה חדד
אני מצטרף בהחלט לדברי מר נווה, אבל אני חושב שכל הנקודה הזאת של התוספת,

שמרחיבים אותה בהתחלה על מבקש הרישיון, היא הרחבה שאינה במקומה. בסך הכל מדובר

פה ברישיון מפעיל, ובאים להגביר כאן את הבטיחות בדרכים, ולכן אנחנו אומרים שיש

לסייג את זה לעומס יתר, לשעות נהיגה, לתחזוקת רכב לקויה ולחניה לאחר שעות

עבודה, ולא תוך כדי עבודה. ההרחבה יותר מדי גורפת, וצריך לסייג אותה רק לדברים

שיש להם השלכה ישירה על הבטיחות בדרכים.
היו"ר אלי גולדשמידט
עו"ד נשיץ, בבקשה.
גד נשיץ
יש לי שתי הערות, האחת לקולא, שאפשר לתת אפשרות של עיון מחדש אחרי שנה,

והשנייה לחומרא, שאפשר בקלות לעקוף את הסעיף הזה על ידי הקמת תאגיד משנה,

כלומר, צריכה להיות כאן התייחסות לשליטה של בעלי מניות, וכדי.
היו"ר אלי גולדשמידט
עו"ד גבריאלי, בבקשה.
צהלי דרור-גבריאלי
אנחנו חושבים ששני סעיפים חסרים בתוספת הזאת. הראשון מביניהם הוא תקנה 87

לתקנות התעבורה שדנה בהובלת חומר מסוכן, משום שנדונה פה הובלה של חומר לא

מסוכן. השני הוא סעיף קטן (ב) לתקנה 27 שמדברת על מצב כללי של הרכב. בתוספת

הרביעית כלול רק סעיף קטן (א) שאומר: "לא ינהג אדם רכב, כשהרכב נמצא במצב

העלול לסכן עוברי דרך", וסעיף קטן (ב) שאומר: "לא ינהג אדם רכב, אלא אם מבנהו,

ציודו, עזריו, סימונו ונשיאת מטענו הם בהתאם להוראות הפקודה, או תקנות אלה,

לרבות תנאים בהיתר וברישיון". אני חושבת שחשוב לכלול גם את הסעיף הזה.
היו"ר אלי גולדשמידט
אני מקבל את הדברים. אני בהחלט חושב שיש פה בעיה. הדוגמה שהציג עו"ד נווה

היא קלאסית. זה מוגזם להעמיד לרועץ במתן רישיון מוביל עבירות שבוצעו ברכב

פרטי. אני יכול לקבל את ההנחה שבתור בעל רישיון מוביל הוא ביצע עבירה ברכב

מהסוג שאנחנו מחילים עליו את נושא הרישוי.

גלוריה ו יסמן;

אתה חושב שלא צריך להתחשב באף אחת מהעבירות, כולל עבירות של מהירות?

היו"ר אלי גולדשמידט;

זה מחייב מחשבה. את מסכימה איתי שעבירת מהירות מופרזת ברמה של עבירת קנס,

לא צריכה להכלל כאן?

מר זקס, בבקשה.

שמואל זקס;

הייתי ממליץ לסייג את הגדרת העבירות לדברים הנובעים מעצם החוק והפעלתו,

ולא להתפשט לתחומים אחרים, כי אחרת אין לזה סוף, וזה יוצר מגבלה על היכולת

החופשית של כל אחד לפעול בתחום כענף כלכלי. הדברים המהותיים שנובעים מהחוק

הזח, שאותם אנחנו רוצים להסדיר, הם אותן חריגות שמסכנות את הציבור, שגורמות

להפרת כללי בטיחות, או הכללים הנובעים מהעניין הזה. נדמה לי שדיינו בהצעה

שהציע קודם מר חדד, שמסייגת את זה לשלושה-ארבעה סעיפים שנובעים מהחוק.

היו"ר אלי גולדשמידט;

אני מבין את דבריך, אבל אציג פה את העניין באופן אבסורדי. לשיטתך, יכול

להיות אדם שיש לו בגיליון ההרשעות שלו בשלוש השנים האחרונות 17 עבירות מהירות

מופרזת, וכולן ברכב הפרטי שלו, הוא ביצע תאונות דרכים, והוא פשוט נהג מסוכן.

מה יקרה במצב כזה?

שמואל זקס;

אבל מה עניין התנהגותו כנהג, לשירות ההובלה שהוא רוצה לתת?

הי ו"ר אלי גולדשמידט;

מה עניינו של מועמד ללשכת עורכי הדין, בזה שבעבר הוא עבר עבירה קלה

והורשע בה בבית משפט? יש בכל זאת קשר בין מקצוע עריכת הדין, לבין אמות מידה של

יושר, ויש קשר בין מקצוע ההובלה לבין ההתנהגות בכביש. קיבלתי אפריורית שצריך

לחיות פה שכל ישר, ובאמת אי אפשר לתפוס אדם שהוא נהג סביר, כמו כל אחד מאיתנו,

שקורה לו שהוא נתפס בעבירת מהירות, ולשלול לו על בסיס זה את הזכות שלו לעסוק

במקצוע. אנחנו מדברים במקצוע שקשור בפיקוח על נהיגה של אחרים, ואם זה נהג

מסוכן, אני חושב שיש קשר בין הדברים. אני מסכים שהקשר קצת מחמיר.

שמואל זקס;

אני רוצה להציג דוגמה שונה. אם אדם נתפס כגנב, שילם את עונשו לחברה,

ואפילו ישב בבית סוהר, ואחר כך הוא פותח חנות מכולת, לא יתנו לו רישיון?
ה י ו"ר אל י גולדשמ ידט
יתנו- לו, אבל הוא לא יוכל להבחר לכנסת, והוא לא יוכל לחיות עווך דין.
שמואל זקס
בכוונה נתתי דוגמה של חנות מכולת, כי שם חמרחב שלו לפעול שוב בגניבה, או

לרמות במשקל, קיים עוד פעם. אנחנו לא הולכים להחמיר עם הציבור בקישור של דברים

אל מעבר לסביר. אני ער לרגישות של עבירות התנועה, אבל יחד עם זה, לא הייתי

ממליץ שנגיע לקיצוניות. אם נהג הוא לא בסדר, צריך לשלול לו את רישיון הנהיגה.

דוד כוכבא;

זה לא סביר שהמדינה תאשר רישיון נהיגה לאדם מופרע על הכביש, ולא תאשר לו

להפעיל נהגים אחרים. זה אבסורד.
הי ו"ר אלי גולדשמידט
אם הוא ריצה את עונשו, והוא עדיין בתקופה של שלוש שנים מאז ההרשעה

האחרונה-
דוד כוכבא
אם אדם עבר עבירות חמורות והוא נפסל לנהיגה, יכול להיות שזאת רמה סבירה

כדי לטעון שהוא פסול להפעיל נהגים.

טילדה מיכאלי;

אם הוא נפסל לחודשיים, אז בחודשיים האלה נפסיק לו את הרישיון, ואחר כך

נחזיר לו אותו? זח לא הגיוני.
הי ו"ר אלי גולדשמידט
יש פה סוגייה לא פשוטה. המגמה שלי היא לצמצם את המתחם שמאפשר את שיקול

הדעת של המפקח שלא לתת את הרישיון, רק לגבי נהג שעבר עבירות חמורות ושיש לו

מצבור של עבירות בתקופח שקדמה לבקשה. צריך שתהיה תחושה שהמפקח לא יתן רישיון

לאדם שעל פניו הוא נהג מסוכן, ולא מדובר בנהג הסביר שמדי פעם נכשל.
אתי בנדלר
אני מבקשת להזכיר שהעליתי את ההערה של עו"ד נשיץ לגבי התאגידים, ונדמה לי

שאמרנו שנדון בה בהקשר של סעיף 6, המדבר על כך שרישיון מוביל אינו ניתן להעברה

לאדם אחר או לגבי רכב מסחרי אחר. בדיוק אותה שאלה עולה גם כאן, מה זאת העברה

לצורך העניין הזה, העברת מניות וכיו"ב. השאלה הזאת נשארה עדיין פתוחה.
היו"ר אלי גולדשמידט
מה שאומר מר נשיץ, אם הבנתי אותו נכון, הוא שאם הבקשה לרישיון מוביל

נדרשת על ידי תאגיד, אז ההתייחסות לעבריינות חתנועה צריכה להתייחס לבעל

השליטה.
אתי בנדלר
נכון.



היו"ר אלי גולדשמידט;

אני מציע לבדוק גם את זה באותו הקשר-. המדיניות של בא כח ועדת הכלכלה

הובהרה, ואנחנו רוצים למצוא את האיזון הנכון. לא הייתי אומר מיד שהלפו שלוש

שנים, אלא הייתי מצמצם את זה לשנתיים, כי שנתיים זה משך הזמן שמתייחסים אליו

בדרך כלל בפקודת התעבורה.

גבי נאור;

כשאנחנו מדברים על סבירות של חומרת עבירה, אנחנו לוקחים את העבירות

החמורות בפקודת התעבורה שבגינן שוללים רישיונות. חניה במקום אסור של משאית

גדולה, היא יותר חמורה לפי דעתי, מבחינת בטיחות בדרכים, מאשר נסיעה במהירות.
היו"ר אלי גולדשמידט
בוודאי אי אפשר לחשוד בי שאינני רוצה לקבל את העניין הזה, בגלל נושא

תאונות הדרכים, אבל אני חושב שלפעמים אנחנו בכל זאת מחטיאים את המטרה, כשאנחנו

הופכים להיות מחמירים בכל דבר. יש סבירות של מערכת חיים נורמלית. אולי אתם

יכולים למצוא קריטריון מיהו נהג מסוכן, כי נהג מסוכן לא צריך להיות בעל רישיון

מוביל, או לפחות צריכה לעבור תקופה שבה הוא יוכיח שהוא הפסיק להיות נהג מסוכן,

על מנת לקבל את הרישיון, כשם שלא יכול להיות שאדם שמועל בכספים יהיה עורך דין.

ישנם דברים מסויימים שאתה חייב לקשר ביניהם, למרות שהם לא בדיוק אותו דבר.
גבי נאור
אם הנהג מסוכן וזה אופיו, הוא מסוכן ברכב משא בדיוק כמו שהוא מסוכן

באו פנ ו ע.

היו"ר אלי גולדשמידט;

אם כן, מדוע אתה לא שולל לו את הרישיון לכל החיים? אל תעשה את הכל דרך

רישיון מוביל, אלא תשלול את הרישיון של נהג דרך פקודת התעבורה.

גבי נאור;

בתחילת דרכי בחוק הזה, בהצעתו של חבר הכנסת בדש, אמרתי שאפשר להשיג את כל

נושא הבטיחות בפקודת תעבורח, ולא צריך חוק, אבל הגיעו למסקנה שרוצים להשיג

בטיחות דווקא במישור הזה.

היו"ר אלי גולדשמידט;

אני לא רוצח לחדש את הוויכוח. תשקלו את הדברים ותנסו לצמצם אותם לרמה

שיהיה אפשר לחיות איתה, ונגיע לעמק השווה.

יואל נווה;

צריך לזכור שרישיון נהיגה הוא תנאי לקבל רישיון מוביל. אדם יכול לעסוק

במקצוע הזה אפילו כשהוא בעצמו איננו נהג. אנחנו לא מדברים רק על הנהגים, ואני

חושב שההבדל הזה בין הרישיונות, הוא קצת מבלבל. אדם שעבר עבירות מהירות ברכב

פרטי, בצורה זו או אחרת, כנראה שישלל ממנו רישיון הנהיגה שלו, וזה אומר שהוא

כנראה גם לא ינהג ברכב מסחרי מעל 10-15 טון, כפי שתקבע הוועדה בחוק, אבל

המיומנויות שלו בניהול משרד הובלה ובמתן שירותי הובלה, הן לא בהכרח מיומנויות

של נהג. החוק הזה לא מתנה שלמי שעוסק במתן שירותי הובלה יהיה רישיון נהיגה

תקף, כך שההגבלה הזאת היא קצת בעייתית גם במישור הזה.



היו"ר אלי גולדשמידט;

המבנה של הסעיף טוב, אבל אנחנו צריכים למצוא את הדרך כיצד הגדיר את

העבירות היותר מסוכנות.

אריה נייגר;

בסעיף 11(ג) ניתנת למפקח הסמכות לבטל ביטול מיידי של רישיון, אם נגרם נזק

מיידי לציבור או לסביבח. התנאי שבגללו ניתן לבטל את הרישיון, הוא קשר עובדתי

סיבתי, ולא קשר משפטי. יכול להיות שאדם לא אשם בנזק שנגרם לציבור או לסביבה,

וישלל ממנו הרישיון.

גלוריה ויסמן;

אם מישהו התנגש בו, אזהוא לא גרם את הנזק, ולא ישלל ממנו הרישיון.
היו"ר אלי גולדשמידט
אני מקבל שצריך להיות ברור שמדובר פה באחריות שלו לנזק, ושזה לא נגרם על

ידי גורם אחר שלא בשליטתו.

אנחנו משאירים את כל סעיף 11 פתוח, על בסיס ההנחיות שניתנו כאן, בתוספת

עניין הקשר הסיבתי לאחריותו של בעל הרישיון בגרימת הנזק.

גבי נאור;

סעיף 12;

"סירוב למתן שירות הובלה; לא יסרב בעל רישיון מוביל סירוב בלתי סביר לתת

שירות הובלה על פי הרישיון שבידו".

אתי בנדלר;

מדוע צריך את הסעיף הזה בהצעת החוק הזאת?

גבי נאור;

כדי להגן על הצרכן.

אתי בנדלר;

אני זוכרת את סעיף המטרות שבו נכנס עניין הצרכנים, ובוודאי השאלה הזאת

תתחדד מיד כשנגיע לפרק די מסעיף 14 יאילך, בכל הנושא של שטר המטען. בכל זאת

אני חושבת שמי שיעיין בשיקולים שהביאו לכך שהוועדה תאשר ותציע למליאה סעיף זה

או אחר, זכאי לדעת מה טעמו של כלילת סעיף מסויים בהצעת החוק. לא די בעצם

העובדה שהוצהר שרוצים להגן על צרכנים, כדי לקבל כמובן מאליו כל סעיף שנכלל

בהצעת החוק.

נחום לנגנטל;

אני חושב שהציבור מעוניין שתהיה תחרות חופשית, ושמוביל לא יוכל לסרב

להוביל מרחובות ועד ראשון כי זה לא משתלם לו. אנחנ.ו רוצים שאותם גורמים

שנמצאים בשוק, שלגביהם יכול להיות מצב שהם יופלו לרעה, כי הם החוליות היותר

חלשות, לא יופלו לרעה. כאן אנחנו יוצרים נורמה מסויימת בחקיקה, כי יכול להיות

מצב שאם תהיה אפליה, זה יהיה בלתי סביר.



היו"ר אלי גולדשמידט;

אני שואל באילו דברי חקיקה אחרים של מקצועות של השוק החופשי שמוסדרים

בפיקוח אבל לא בהקצבה, יש הכללה של נורמה כזאת.

מיכל בהן;

אינני יודעת באילו עוד מקרים ישנה נורמה כזאת, אבל אינני מבינה את השאלה.

אם המדינה לא נותנת הקצבה, זה אומר שהיא לא צריכה להגן על הצרכנים?

הי ו"ר אלי גולדשמידט;

אנחנו עוסקים בחקיקה, ואני לא רוצה להכניס לחוק דברים מיותרים או דברים

שהם לא קונסיסטנטי ים עם דברים אחרים. האם כתוב בפקודת הרופאים והפסיכולוגים

שצריך לתת שירות לכל אדם?

גלוריה ו יסמן;

אני לא חושבת שיש הערה כזאת, אבל אני מוכנה לבדוק.
נחום לנגנטל
אמנם אין כאן הקצבה, אבל יש כאן הסדרה.
היו"ר אלי גולדשמידט
מה עמדת המובילים?

מנשה חדד;

אין לנו בעיה עם הסעיף הזה.

הי ו"ר אלי גולדשמידט;

אם לאנשים שמייצגים את הציבור שצריך לתת את השירות הזה, אין בעיה עם

העובדה שמטילים עליהם את החובה לספק את השירות, מדוע אני צריך להתנגד לסעיף?

אריה נייגר;

כי יושב ראש הוועדה הבאה יאמר שזה צריך להיות קונסיסטנטי עם החקיקה

הקודמת.
גלוריה ויסמן
אם אין באף חוק דבר כזה, אפשר לאשר את הסעיף.
הי ו"ר אלי גולדשמידט
אם בישיבה הבאה תאמרו שאי אפשר לחיות עם הסעיף הזה, נשקול את הדברים פעם

נוספת.

גלוריה ויסמן;

בסדר.



הי ו"ר אלי גולדשמידט;

סעיף 12 אושר.
גבי נאור
סעיף 13: "מבקש רישיון שלא קיבל רישיון, מי שרישיונו בוטל או הותלה לפי

סעיפים 10 ו-11, וכן מי שהופסק שירותו לפי סעיף 20, רשאי לערור לבית משפט

השלום בתוך 45 ימים מהיום שהומצאה לו החלטת המפקה".
גד נשיץ
אין פה סמכות להתלות את ההשעיה עד לההלטה.
היו"ר אלי גולדשמידט
זאת לא סמכות שקיימת בדין ממילא?
גד נשיץ
לא, כי יגידו שזה סעיף קומפלוסיבי, ואם אין סמכות בית המשפט לא יכול

להתלות את ההשעיה.
הי ו"ר אלי גולדשמידט
צריך לאפשר לבית המשפט להתלות את ההשעיה בצו של שלילת רישיון. בית המשפט

לא יכול להורות על מתן רישיון למי שאין לו רישיון.
י ואל נווה
הרישיון אמור להתחדש כל שנה. האם ההתייחסות הזאת נכונה גם לחידוש רישיון?

מי שהיה בידיו רישיון, ובתהליך של חידוש רגיל המפקח סירב לאשר לו אותו, האם

במצב הזה כשהוא יערער לבית המשפט, בית המשפט רשאי לתת לו את הרישיון?
ה י ו "ר אלי גולדשמידט
רק לפי סעיף 11 המפקח יכול שלא לחדש לו את הרישיון.
י ואל נווה
גם אם הוא קיבל את החלטתו של המפקח לא לחדש לו רישיון במהלך הרגיל, כי

הוא עובר עבירות כאלה שפוסלות אותו מלהחזיק ברישיון, האם במצב הזה בית המשפט

לא יוכל להשאיר בידיו את הרישיון בגלל שהוא מתחדש אחת לשנה, ובעצם במצב הרגיל

האדם יאבד את רישי ונו עד לפסיקת בית המשפט?
היו"ר אלי גולדשמידט
אני חושב שהסעד הזמני צריך לחול גם במצב הזה. הסעד הזמני צריך שלא לחול

רק במצב שעדיין אין רישיון. אנחנו מבקשים שזה ייאמר.

סעיף 13 אושר, בכפוף לנושא הסעד הזמני.
משה בקר
אני מבקש להתייחס לכל הפרק, לפני שעוברים לפרק של שטר המטען. אני חושב

שבגלל האחריות הכבדה שישנה כאן לגבי מובילים במתן רישיון למוביל, קיום הבקרה

של המערכת באמצעות מבחן תקופתי אחת לחמש או עשר שנים, זאת הזדמנות לדרבן את מי

שמנהל צי כלי רכב להתעדכן בחוקים ולהכיר את השינויים שחלו במערכת. רצוי שאדם

כזה יידע שאחת לכמה זמן הוא עומד במבחן המערכת. חידוש הרישיון צריך לחייב מעבר

של מבחן שיוגדר על ידי המשרד.
היו"ר אלי גולדשמידט
יש לכם התנגדות לכך?

אתי בנדלר;

זה מופיע בסעיף 9 פיסקה (2) שמדברת על הדרכה תקופתית.

משה בקר;

הדרכה ובדיקה זה בסדר, אבל אני מדבר על כך שאחת לכמה זמן משרד התחבורה

צריך לבחון על השינויים שחלו במערכת.

היו"ר אלי גולדשמידט;

אבל יש גם סמכות לעשות את זה בתקנות.
משה בקר
אני מדבר על כך שזה יהיה מעוגן בחוק, כי אם אדם מקבל רישיון להפעלת צי של

רכב, האחריות היא כבדה.
הי ו"ר אלי גולדשמידט
אני מעדיף שזה יהיה במסגרת החקיקה שמאפשרת לשר התחבורה לעגן את זה

בתקנות, מהסיבה שבמסגרת חקיקה אינני יודע להחליט כל כמה שנים זה צריך להיות.

יכול להיות שיש נושאים שצריך לבחון אותם לעיתים יותר קרובות, למשל על חומרים

מסוכנים.
משה בקר
אפשר לקבוע שיהיה מבחן תקופתי שייקבע לפי שיקול הדעת של משרד התחבורה.

הי ו"ר אלי גולדשמידט;

מר בקר מבקש שלא רק שתהיה הדרכה, כפי שכתוב בסעיף 9(2), אלא שיהיה גם

מבחן תקופתי.
יואל נווה
אני מתנגד. אני חושב שזה לא כלול בהצעת החוק הממשלתית. בהקשר הזה אם נקבע

מבחן תקופתי, הרי צריך לחול מבחן גם בעת קבלת הרישיון הראשון, ולא רק מבחן

תקופתי, כל אותם אנשים שעוסקים בזה, יצטרכו גם הם לעבור אותו מבחן כתנאי לקבלת

הרישי ו ן.



היו"ר אלי גולדשמידט;

אפשר- לנסח זאת כמו שניסחנו בחוק חמתווכיס, שאלו שעוסקים במקצוע לא חייבים

במבחן.
י ואל נווה
אני חושב שיזה דבר שהוא לא סביר לחלוטין, ואני חושב שזה חסם נוסף לכניסה

לענף חזה. אני חושב שישנן תקנות שאנשים אמורים לעבוד לפיהן ושהם צריכים לציית

לחוק, ולכן אני לא בטוח שהמדינה צריכה לחייב כל אזרח בעיסוק כזה או אחר, להבחן

אחת לתקופה האם הוא מכיר את כל התקנות הקשורות למקצועו. גם רואה חשבון לא עובר

בחינות אחת לחמש שנים, והרי שם התקנות משתנות בקצב עצום, ועורך דין לא נדרש

לעבור בחינה נוספת אחת לתקופה, ולכן אני חושב שהמקצוע הזה לא שונה משאר

המקצועות במשק. בהליך הזה יש עלות לא מבוטלת, וכמובן שאת המימון של כל הדברים

האלה יצטרכו להטיל על האזרחים, והבדיקה של זה תוטל על תקציב המדינה. אני חושב

שאין סיבה לעשות הבחנה בין המקצוע הזה למקצועות אחרים.

היו"ר אלי גולדשמידט;

חבאתי לכנסת הצעת חוק השתלמות נהגים מקצועיים, ומשרד התחבורה והממשלה

התנגדו לכך והפילו את ההצעה שלי בקריאה הטרומית. אני בדעה שהנושא של השתלמות

נהגים צריך להידון בחוק שיסדיר את הנושא הזה בכל התחומים, ובמידה מסויימת

לרבות תחומי נהיגה של רכב פרטי. אני חושב שזה רלבנטי שגם נהג ותיק של רכב פרטי

יעבור' השתלמות חובה אחת ל-10-15 שנה. הרי אנחנו יודעים שכמעט אף אחד מאלה

שיושבים פה לא יעבור היום טסט. אנחנו נמצאים במצב שפרט לחברות ההובלה המסודרות

או הקואופרטיבים למיניהם, נהגי רכב כבד לא עוברים את ההשתלמויות המסודרות. אני

חושב שכל הנושא הזה צריך לעבור חקיקה או התייחסות מקיפה לרוחב העניין, ולא רק

לנושא שירותי הובלה.

יואל נווה;

אנחנו עוסקים פה גם באנשים שאינם נוהגים.

היו"ר אלי גולדשמידט;

אני מציע שנסתפק בהנחיה שישנה בסעיף 9(2) לנושא של הדרכה תקופתית ובדיקה

רפואית תקופתית, בהתאם לתקנות שממילא באות הנה לאישור.

אתי בנדלר;

התקנות היחידות לפי המוצע בחוק, הן תקנות שקובעות אגרות. כל יתר התקנות

טעונות אישור של ועדת הכלכלה.
הי ו"ר אלי גולדשמידט
אני חושב שכל התקנות מכח החוק צריכות לעבור אישור של ועדת הכלכלה.

משה בקר;

השאלה היא איך אנחנו מתייחסים להפעלת כל הפרק הזה כאשר לא מדובר במוביל

שמיוצג על ידי אדם ספציפי שאפשר לזמן אותו, אלא כאשר יש התקשרות של תאגיד

שרוצה לקבל את הרישיון.



היו"ר אלי גולדשמידט;

אנחנו מתייחסים לכך, וזה גם יתוקן באותם סעיפים לבעלי שליטה באותו תאגיד.

נרים את המסך ונבדוק מיהם בעלי השליטה, והם יצטרכו לעמוד בקריטריונים.
י ואל נווה
האם לפי הדברים הללו, משפחת אייזנברג תצטרך לקבל רישיון מוביל בשביל

מפעלי תובלה?

היו"ר אלי גולדשמידט;

כן.
י ואל נווה
יתכן שצריך להגדיר את זה לנושאי המשרה, ולא לבעלי המניות.
אתי בנדלר
יתכן שבאמת צריך להפעיל את זה רק לגבי נושאי המשרה באותו תאגיד.
גבי נאור
סעיף 14: "לא יוביל בעל רישיון מוביל מטען ברכב מסחרי, ולא ירשה לאחר להוביל מטען
ברכב מסחר י, אלא על פ י אחד מאלה
(1) שטר מטע ן.

(2) מסמך אחר, כפי שייקבע בתקנות, אם המטען המובל שייך למוביל.

(ב) שטר המטען ייערך כפי שייקבע בתקנות ויכלול את הפרטים שנקבעו בהן.

(ג) בשטר המטען ייקבע היקף אחריותו של המוביל למטען והיקף הביטוח מפני

נזקים או מפני אובדן המטען.

(ד) שטר המטען לא יכלול פטור כללי מאחריות לאובדן או לנזק למטען; השר

רשאי לקבוע את היקף האחריות.

(ה) שטר מטען או מסמך אחר לפי סעיף זה יהיה בכל עת ההובלה בידי נוהג הרכב

המסחרי.
גד נשיץ
יש לי כמה שאלות. קודם כל, אין כאן התייחסות לשאלתי אם שטר המטען הוא

סחיר או לא. שטר מטען ימי ואווירי הוא סחיר. ישנם שטרי מטען מסוג ווייביל שהם

בלתי סחירים. במידה ויוחלט שהם סחירים, ואני חושב שהכוונה היא שהם לא יהיו

סחירים, יצטרכו לקבוע שהסחירות מוגבלת למי שעומד בקריטריונים של החוק.
היו"ר אלי גולדשמידט
הכוונה בהוק היא שהם יהיו סהירים.



גבי נאור;

אני חישב שעד היום שטר מטען ביבשה לא היה סחיר.
היו"ר אלי גולדשמידט
זה לא יהיה סהיר.

גד נשיץ;

כל נושא שטר המטען צריך להיות מוסדר לא רק לגבי רכב מסהרי של 10-15 טון,

אלא זה צריך לחול לגבי כלל המובילים, וצריך להתייחס לזה, כי אחרת תיווצר אפליה

בלתי סבירה. זה לא נוגע לעניין בטיחות או שמירת איכות הסביבה, אלא זה עניין

משפטי. אין היגיון מספרי שתהיה הבחנה בין שטר מטען לגבי רכב של 9 טון, לבין

רכב של 11 טון.

אני חושב שהחוק הזה לא צריך להתייחס בכלל לעניין הגבלת האחריות. כל נושא

הגבלת האחריות הוא נושא מורכב. קיימות אמנות בינלאומיות, גם לגבי הובלה יבשתית

CMRוגם לגבי הובלה ימית, שמגובשים בארץ בפקודת הובלת טובין בים, וגם לגבי

הובלה אווירית לפי אמנת וורשה. הכללים מסובכים, מפני שקיימת הגבלת אחריות

מסויימת שקבועה בכל אמנה בצורה שונה, כאשר יש תנאי הצמדה מסוי ימים, וישנם

קריטריונים מתי הגבלת האחריות הזאת איננה חלה. אני חושב שהדברים האלה אינם

ראויים להכלל כאן. עד עכשיו חיינו במשטר של העדר הגבלת אחריות, ואין שום טעם

ציבורי לתת את הפריבילגיה של הגבלת האחריות. אם מטרת החוק היא באמת להגביר את

הבטיחות, הרי עצם ההרתעה של אי הגבלת האחריות, היא גורם שתומך במטרות החוק.
היו"ר אלי גולדשמידט
האם אני מבין נכון שאתה לא מציע שהשר יוכל להגביל את גובה האחריות, ואתה

מציע למחוק את הסיפא הזאת?

גד נשיץ;

נכון.

היו"ר אלי גולדשמידט;

האם אתה בעד סעיף ג' שאומר שבשטר המטען ייקבע היקף האחריות?

גד נשיץ;

לא,- כי אחרת אנחנו חוזרים למשטר שכל אחד קובע אחריות מינימאלית. לדעתי

האחריות צריכה להיות בלתי מוגבלת, כפי שהמצב הוא כיום, ואני לא חושב שנגרמה

מכך תקלה כלשהי לציבור. מבלי לפגוע במה שאמרתי, אם בכלל תהיה איזושהי אפשרות

להגביל את האחריות, זה צריך להיות לא בשיקול דעתו של השר, אלא של הוועדה הזאת.

היו"ר אלי גולדשמידט;

למה צריך להגביל את גובה האחריות?

גבי נאור;

לפי נוסח החוק אנחנו לא מגבילים.
הי ו"ר אלי גולדשמידט
אבל מדוע קיימת האפשרות להגביל את האחריות?
גבי נאור
אני לא רואה עד היום התערבות של משרד התחבורה או של שר התחבורה. זה דבר

נורא מסובך.

הי ו"ר אלי גולדשמידט;

אם אתם אומרים שהשוק חופשי, אז יש כאלה שיעשו ביטוח ויש כאלה שלא יעשו,

אבל אתם לא מסכימים לכך. מצד שני, אם אתם אומרים שצריך לקבוע את היקף האחריות,

אז צריך לקבוע היקף אחריות מינימאלית בשטר המטען.

גבי נאור;

בארצות אחרות בחוזה ההובלה, בשטר המטען צריכה להיות התייחסות לדבר. אנחנו

לא נכנסים בין הצדדים כדי לקבוע מה היקף האחריות, אבל התייחסות כבר תהיה.
הי ו"ר אלי גולדשמידט
איזו התייחסות? ההתייחסות תהיה בגובה האחריות.
י ואל נווה
זה עניין של הסכם בין הצדדים. הביטוח יכול להיות חלק מהסכם ההובלה.

היו"ר אלי גולדשמידט;

צריך לעשות אחד מן השניים. או שלא מתערבים בכלל, והכל ייעשה בהתאם לכללי

השוק החופשי, או שמתערבים, אבל אז צריך לומר שאין הגבלת אחריות.
מנשה חדד
אי אפשר להטיל על המוביל חוסר הגבלה באחריות, אבל יחד עם זה אי אפשר

להשאיר את המצב הקיים, שבו למעשה האחריות היא בלתי מוגבלת. אפשר ללכת פה

לחוקים הקיימים גם בנושא של הובלה אווירית, שם יש הגבלת אחריות, וכך גם בהובלה

ימית. בהובלה יבשתית יש גם חוזים אחידים שמגבילים את האחריות. קיים כבר עיקרון

ההצמדה ועיקרון התקדים, ואפשר לקחת כדוגמה את ההובלה הימית והאווירית ואת

החוזים האחידים. חייבים להגביל את האחריות. אם אני עובר בעיר עם משאית של

חומרים מסוכנים, וחס וחלילה קורה משהו, למה אהיה אחראי? למיליארדים שאין לי?

זה לא סביר ולא הגיוני. צריך שהמדינה תטיל הגבלה של סכום סביר שעליו מוטלת

אחריותי.

הי ו"ר אלי גולדשמידט;

אמנת וורשה מעוגנת בחקיקה?

גד נשיץ;

ההגבלה היא ל-17 יחידות של זכות משיכה מיוחדת מקרן המטבע הבינלאומית,

במיכפלה מסו י ימת של נפח ומשקל. ישנו סעיף מפורש בכל האמנות הבינלאומיות,



שבמקרה של רשלנות רבתי, המוביל איננו יכול להסתמך על ר!גבלת האחריות הזאת. אני

רוצה לומר משהו בהקשר הזה שלא נאמר כאן, למרות שאני הושב שההגבלה הזאת פסולה

לחלוטין. בפקודת מסילות הברזל המנדטוריות שעברה ניסוח מחדש אצלנו, קיימת הגבלת

אחריות אבסורדית לחלוטין של לירה אחת לטון.

מנשה חדד;

ההגבלה היא של חצי שקל לקילו.
גד נשיץ
בהזדמנות זו ראוי להתייחס לעניין הזה.
נחום לנגנטל
העמדה שלכם אומרת שאתם רוצים התערבות של משרד התחבורה בגבייה של זה?

גד נשיץ;

העמדה שלנו היא שצריך להאמר במפורש שהמוביל היבשתי איננו רשאי להגביל את

אחריותו. זאת העמדה הפרונטלית. במידה שהדעה הזאת לא תתקבל, ישנן כל מיני

אלטרנטיבות. אלטרנטיבה אחת היא שזה ייקבע בתקנות שתצטרכנה לעבור את אישור

הוועדה הזאת. אלטרנטיבה שנייה היא שזה לא יפחת מהנורמה המקובלת של אמנות

בינלאומיות.
צהלי דרור-גבריאלי
אני רוצה להוסיף הערה לגבי הגבלת אחריות בכל חקשור לנזקים מחומרים

מסוכנים. בכל מקרה, הגבלת האחריות היא בין הצדדים המתקשרים בשטר המטען. נזק

שייגרם כתוצאה מתאונת חומרים מסוכנים, אם יהיה רחב יותר, לא יוכל להגביל צדדים

שלא קשורים באותו שטר מטען, כולל המדינה שתוכל לתבוע את העסקה לפי חוקים

אחרים.
היו"ר אלי גולדשמידט
ברור. הכוונה היתה בין שני הצדדים.

אתי בנדלר;

אני רוצה להעלות שאלה מאוד בסיסית. אם אני רוצה להוביל תכולת דירה מביתי

לבית אחר, על פי הוראות החוק אי אפשר לבצע את זה ללא שטר מטען. שטר מטען בהתאם

להגדרה שבסעיף 1 זה הסכם בכתב בין הצדדים. אני מניחה ששטר המטען צריך גם להיות

חתום, למרות שהחתימה היא רק לצורך הערך הראייתי שבאמת נחתם הסכם כזה. אינני

יכולה לבצע את זה בטלפון, כי אני צריכה לגשת למשרדו של בעל הרישיון כדי לחתום

על השטר. צריך לחשוב אם יש מקום לדרוש שטר מטען בכל סוגי ההובלות.
היו"ר אלי גולדשמידט
נושא העברת תכולת דירה הוא בדרך כלל פחות מעשרה טון.

גדי ססובר;

מטרת החוק היא להגביר את הבטיחות בהפעלת רכב שמוביל מטען. אני חושב

שהמילה שטר מטען מכשילה אותנו, ברגע שנכנסים לשטרי מטען, נכנסים לאמנות



בינלאומיות שזה לא המקום לדון בהם. אינני יודע מדוע לא להמשיך עם המצב הקיים

של תעודות משלוח, שזאת מילה שמובנת לכל עם ישראל, ואז אנחנו יורדים אוטומאטית

מההקשרים לנושא בינלאומי. כשמדברים על חברות מאורגנות עם מפעלים מאורגנים, אין

שום בעיה, אבל כשמדברים על האדם הפשוט, מסבכים אותו בצורה בלתי רגילה, ונותנים

לו אפשרות ל"חגיגות" בלי גבול. לגבי העברות דירות, כיום יש דירות גדולות והחוק

הזה יחול על ההעברה שלהן. אני מציע להזהר במילה המכשילה שטר מטען.

דוד כוכבא;

על מנת להגן על הצרכן, צריך לקבוע שטר מטען אחיד. אם יהיה שטר מטען אחיד,

לא י ווצר מצב שכל חברה תדפיס בשטר המטען שלה סעיפים שעלולים להכשיל את הצרכן,

ואז גם אין כל כך משמעות לחתימה של הצרכן על שטר המטען, אלא ברור וידוע לכל

במה מדובר. יהיו גם אלמנטים נוספים בשטר המטען, שדרכם יהיה אפשר לבצע אכיפה

ולחלק את האחריות, כמו עומס יתר, סוגי מטען, וכו'.
יואל נווה
לי זה נשמע כמו סוג של הסדר כובל בענף, שיהיו בו כללים אחידים לגבי כל

המובילים. לדעתי, הצד השני של היקף האחריות והחלוקה של הסיכונים בקשר להובלה,

זה מחיר ההובלה. אם מישהו ידרוש מהמוביל לקחת עליו אחריות יותר גדולה, יכול

להיות שהוא יהיה מוכן לשלם בעבור העניין הזה במחיר ההובלה. קביעת שטרי מטען

אחידים וחלוקת סיכונים אחידה, זאת התערבות ברמת מחירי ההובלה, בשוק שאמור

להתנהל כשוק חופשי.
היו"ר אלי גולדשמידט
אתה בעד זה שלא יהיה שטר מטען?

י ואל נווה;

יש הצעת חוק ממשלתית שאני לא יכול להעיר עליה הערות. אני רק רוצה לומר

שבתזכיר הצעת החוק הממשלתית שאני מכיר, שלפי הבנתי נדונה בוועדת שרים לענייני

חקיקה, לא הופיע הקטע של היקף האחריות בסמכות שר התחבורה. לגבי הקטע הזה, אני

חושב שהוא לא נכון, ולא נכון לערב את שר התחבורה בקביעת ההסדרים בין מוביל

לבי ן בעל מטען.

נחום לנגנטל;

לגבי הסיפא של סעיף די, נראה לי שאנחנו יכולים לוותר על כך שהשר רשאי

לקבוע את היקף האחריות, ואני מניח שגם השר לא מעוניין בזה. לגבי סעיף גי ו-ד',

לפי דעתי אנחנו יכולים לרדת מהעניין. אני חושב ששטר המטען נחוץ, ומה שנקבע

בתקנות שהוא יהיה כלול בתוכן, נועד לצורך מצב שבו רוצים להסדיר דברים מסויימים

מאוד אלמנטריים, אבל אני לא רואה התערבות שלנו בקביעה של היקף האחריות

והביטוח.
גלוריה ו יסמן
הסעיף בוועדת השרים היה כפי שהוא מופיע בנייר הכחול. עמדת משרד המשפטים

היתה שאנחנו לא צריכים לקבוע אחריות מוחלטת או כל אחריות על המוביל, אבל צריך

לתת אחריות מינימאלית, כדי להגן על הצרכן במקרים מסויימים. מאחר שהחקיקה נעשתה

בצורה די מהירה, לא יכולנו לומר בדיוק מה תהיה האחריות המינימאלית. אינני

מבינה מדוע ישנה התנגדות לשטר המטען, הרי הדבר קיים בצו הובלה.

לגבי הסחירות או אי הסחירות של שטר המטען, קראנו לזה שטר מטען ויש לו



הגדרה של חוזה, וחוזה אפשר לעשות בכל מיני דרכים, אינני רוושבת שנערער על כך

שתקראו לשטר המטען תעודת משלוח, אבל חשוב מאוד שיהיה קיים הנייר הזה, כי הפן

הראשוני של החוק זה בטיחות בדרכים. בשיש במשאית משא ואין לך שטר מטען, אתה לא

יודע בדיוק מה שיש. אם יש שטר מטען וכתוב שם שיש חמישה טון משא שזה מותר, ואחר

כך אתה רואה שיש עשרה טון, מכיוון ששמו דברים אחרים, אז יש לך בו במקום את כל

הראיות שאתה צריך כדי להעמיד לדין, ועל כן הנייר דרוש.

היו"ר אלי גולדשמידט;

אני רוצה להציע שבסעיף 14 נשאיר את סעיף קטן (ב) כפי שהוא. אני מציע

שסעיף (ג) לא יכלל, כי ממילא אפשר לקבוע את זה בתקנות. אני חושב שבגלל הגנת

הצרכן שצריך שייאמר במפורש בסעיף (ד) שלא יהיה פטור כללי מאחריות לאובדן או

לנזק למטען, בלי הסיפא שהשר רשאי לקבוע את היקף האחריות. אני מציע להשאיר את

סעיף (ה) כפי שהוא.
צבי אליאב
אני מציע לאמץ את מה שקיים בכלי שיט קטנים בגבולות המדינה, לגבי בעל כלי

שיט במים הטריטוריאליים של מדינת ישראל. החוק של משרד התחבורה קובע אחריות

מינימאלית, ואומר שבעל כלי השיט אחראי לפחות על מאה אלף דולר.
משה בקר
אני חושב ששני האלמנטים הבסיסיים הס סוג המטען והמשקל. לפי דעתי, ההצעה

של מר כוכבא היא הגיונית, מפני שאם יקבעו שטר מטען במבנה קבוע שאפשר לייעד

אותו לפי סוג המטען, הביטוח, וכדי, זה פותר את כל הבעיה.
צהלי דרור-גבריאלי
במיוחד לאור מה שכתוב בסעיף 15, נדרש סעיף קטן שידבר על פרק זמן שבו

יישמרו שטרי המטען. כפי שעצם קיומם חשוב, כך חשוב לשמור עליהם לפרק זמן

מינימאלי אחרי ביצוע העבירה.
הי ו"ר אלי גולדשמידט
גם את זה אפשר לכתוב בתקנה. הסיכום הוא שסעיפים אי ו-ב' נשארים. סעיף ג'.

נמחק. בסעיף די רק הרישא נשארת, והסיפא לגבי זכות השר לקבוע את היקף האחריות

נמחקת. סעיף ה' נשאר.
גדי ססובר
האם התקנות האלה אכן יעמדו בחיים היומיומיים? אם אני מזמין אצל מר חדד

הובלה, והוא תופס נהג ממקום אחד ומקפיץ אותו לעבור למקום אחר, אף אחד לא יראה

את הנייר.
הי ו"ר אלי גולדשמידט
אל תשאל את השאלה המיותרת. אנחנו לא עוסקים בחאפרים.
מנשה חדד
אני מבקש לא למחוק את סעיף גי. אם זה יבוטל, מחזירים אותנו לחוק העותומני

של אחריות בלתי מוגבלת. בכל הגורמים שעוסקים בהובלה קיימת הגבלת אחריות, ולכן

אני מבקש לא למחוק את הסעיף.



היו"ר אלי גולדשמידט;

אינני בטוח שאתה צודק, כיוון שאין פה שום הנהיה שאומרת לך שהאהריות היא

בלתי מוגבלת. הדבר היהידי שזה אומר לך, הוא שאסור לך לקבוע פטור מוהלט

מאחריות, אבל אין התערבות בגובה האחריות. אתה יכול לקבוע איזה גובה אחריות

שאתה רוצה. לפי מה שאני מבין, על פי הניסוח שקיבלנו, זה נשאר פתוח, אלא אם כן

יחליטו משהו אחר בתקנות, ואינני מאמין שיחליטו משהו אחר.
גבי נאור
כל הכוונה בסעיף הזה, היא ליצור מסכת הסכמים ברורה וידועה בין מוביל

ללקוח שמבקש הובלה. בסעיף האהריות אני מסכים עם מר נווה שלהגבלת האהריות יש

השפעה מיידית, והיא פונקציה של ביטוח ושל מחיר הובלה. אני מבקש שבשטר המטען

תהיה התייחסות של הצדדים, מפני שלא כל הלקוחות מודעים למצב שקיים.

היו"ר אלי גולדשמידט;

אז תקבעו את זה בתקנות.
גבי נאור
לא, כי זה דבר מהותי שאני לא יכול להכניס בתקנות.
הי ו"ר אלי גולדשמידט
אחד הפרטים שייקבעו בתקנות יהיה היקף האחריות.
גבי נאור
אבל היקף האחריות זה דבר מאוד מהותי שהמחוקק צריך לתת עליו את דעתו.

בסעיף של שטר מטען אנחנו מבטאים את הפרק החמישי בחוק העותומני שמדבר על שטר

מטען ברור בפרטי פרטים, אלא שגם החוק העותמאני משאיר את היקף האהריות כדבר

דיספוזיטיבי להתנאה בין הצדדים. זה מה שעשינו גם בחוק הזה, אבל אני לא רוצה

ששטר המטען יגיד רק מה תהיה הסחורה ומה משקלה ומאיפה לאיפה מעבירים אותה.

ביטלנו את כל ההסדר בחוק העותומני, אבל אי אפשר להשאיר שטר מטען שכל המשמעויות

המשפטיות החוזיות נמחקות ממנו.
היו"ר אלי גולדשמידט
אבל כתוב ששטר המטען ייערך כפי שייקבע בתקנות, ויכלול את הפרטים שנקבעו

בהן.
גלוריה ו יסמן
יש פרטים שאם לא נותנים להם אחיזה בחוק הראשי, אינני יודעת אם בעידן של

חוקי יסוד יהיה אפשר להטיל אותם בקלות על המוביל, ובמקרה זה מדובר בהטלת

האחריות בתקנות.
הי ו"ר אלי גולדשמידט
מה שיהיה כתוב בתקנות אחרי שתשקלו אותן ואחרי שהן תבאנה לאישור ועדת

הכלכלה, הוא שבשטר המטען ייקבע היקף אחריותו של המוביל. מה הבעיה שזה יהיה

כתוב בתקנות?



גלוריה ו יסמן;

אמרנו שני דברים, כי אם זה רק היקף אחריותו, הוא יכול לכתוב אפס.
הי ו"ר אלי גולדשמידט
יש סעיף אחר בחוק המסמיך שאומר שהוא לא יכול לעשות פטור כללי. אתם רוצים

שבשטר המטען תהיה התייחסות לאחריות של המוביל. מצד שני אתם אומרים שלא תתערבו

בשאלה מה יהיה גובה האחריות.

גלוריה ו יסמן;

לא אמרתי זאת, אלא אמרתי שאנחנו עדיין לא יודעים בדיוק מה צריך להיות

גובה האחריות. אנחנו חייבים להגיש את הצעת החוק הזאת, ולכן נתנו את ההסמכה

הראשית בחוק, כדי שיהיה ברור שזה לא יכול להיות אפס.
היו"ר אלי גולדשמידט
אם נכתוב בסעיף (ב): "שטר המטען ייערך כפי שייקבע בתקנות ויכלול את

הפרטים שנקבעו בהן, לרבות חובת היקף האחריות של המוביל".

גלוריה ויסמן;

זה בסדר.
היו"ר אלי גולדשמידט
התקנות תקבענה את החובה שבשטר המטען תהיה התייחסות לנושא היקף האחריות.
גבי נאור
אני מסכים לעמדת מנכ"ל משרד התחבורה למחוק את הסיפא של סעיף (ד).
דני סינגרמן
שמעתי מאחד הזכיינים טענה שאם אנחנו נקבע בכל שטר מטען את היקף האחריות,

יצטרכו בכל פעם להזמין את סוכן הביטוח, כדי להוציא ביטוח על המטען.
היו"ר אלי גולדשמידט
האם להשאיר את סעיף (ג)?
גלוריה ויסמן
בוודאי .
הי ו"ר אלי גולדשמידט
סעיף (ג) נשאר. בסעיף 14 ביטלנו רק את הסיפא של סעיף קטן (ד).
גבי נאור
סעיף 15: "(א) השר רשאי למנות מקרב עובדי משרדו פקחים לעניין חוק זה; הודעה על

מינוי פקח תפורסם ברשומות.

(ב) פקח רשאי, בכל עת סבירה, להיכנס לכל מקום המיועד למתן שירות הובלה

ולחניית הרכב לשם פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה; כן רשאי הפקה לדרוש

מבעל רישיון לפי חוק זה שיציג בפניו את הרישיון וכל מסמך הקשור במתן

שירות ההובלה.

(ג) בעל רישיון לפי חוק זה יציג בפני הפקח ולפי דרישתו את הרישיון וכל

מסמך כאמור בסעיף קטן (ב).
ט י לדה מ י כאל י
אנחנו מבקשים שיהיה ברור שלשוטר תהיה בדיוק אותה סמכות כמו לפקח, כלומר,

שהוא יוכל לבקש שיציגו בפניו את הרישום, בגלל העובדה שאנחנו רוצים לאכוף

בעיקר את הנושא של עומס יתר. בסעיף 89 כתוב ששטר המטען יהווה ראיה קבילה, אבל

אין את החובה להחזיק. יכול להיות שתקנה 9 לתקנות התעבורה עונה לי על כך. אני

מבקשת לבדוק אם בתקנה 9 זה יהיה, ואם לא, אני מבקשת שזה יהיה בכל מקרה.
הי ו"ר אלי גולדשמידט
ההנחיה של הוועדה היא לאפשר גם לשוטר אותה סמכות שיש לפקח.
גלוריה ויסמן
כן, אם יש צורך בזה.
גבי נאור
סעיף 16: "המפקח רשאי להסמיך אחראי על הבטיחות או על הניהול המקצועי, כנדרש בסעיף

7(ב), אם התקיימו בו התנאים שנקבעו בתקנות, לעניין -

(1) רישיון נהיגה;

(2) ניסיון בתפקיד אירגוני בתחום הובלת מטען ברכב מסחרי;

(3) הכשרה מתאימה בטיפול ברכב מסחרי ובתחזוקתו, בכללי פריקה וטעינה

ובניהול מקצועי למתן שירותי הובלה.
צהלי דרור-גבריאלי
לגבי הובלת מטען בכלל והובלת מטען חומרים מסוכנים בפרט, חשוב מאוד לציין

שצריכה להיות מומחיות מקצועית בהעברת חומרים מסוכנים.
הי ו"ר אלי גולדשמידט
אני מציע שהדבר הזה ייעשה בתקנות משרד התחבורה. כל התקנות, על פי החוק

הזה, יבואו לאישור ועדת הכלכלה. לאלה שיחברו את התקנות, אני אומר שצריכה להיות

התייחסות גם להכשרה בתחום חומרים מסוכנים.
משה בקר
אני חושב שלגבי הסעיף הקודם, רצוי שיהיה רשום באופן מפורש משהו לגבי

סמכות הפקח לבדוק את סוג המטען ואת משקלו. אלה דברים מאוד ספציפיים, והם

קריטיים לגבי כל מה שאנחנו מדברים בנושא הבטיחות. לפי הסמכויות שישנן לפקחים,

הפקח רשאי להכנס למקום כדי לבדוק, אבל איפה ניתנה לו הסמכות לשקול את המטען

ולבדוק אותו? סעיף 15(ב) מדבר על כניסה למקום כדי לבצע את תפקידו, ובביצוע

תפקידו הוא רשאי לדרוש את הרישיונות והניירות, אבל לא ניתנה לו הסמכות לשקול.

גדי ססו בר;

הפיקוח הזה הוא לא בנסיעה, אלא הוא רק בעמידה, כלומר, במשרד עצמו.
משה בקר
הפרק נקרא: "פיקוח", ואתה אומר שיהיו לנו מפקחים למימוש החוק-
היו"ר אלי גולדשמידט
מר בקר, קיבלתי את דעתך. אני מבקש להכניס את הניסוח של שקילה. אני מציע

גם להרחיב את סעיף (ב) ולומר לא רק: "לכל מקום המיועד למתן שירות הובלה", אלא

גם: "לכל מקום שממנו או אליו מתבצע שירות ההובלה", ואז הפקח יכול לשקול במפעל

במארב פתע.
אתי בנדלר
צריך לכתוב: "במקום שבו ניתנים שירותי ההובלה בפועל".
היו"ר אלי גולדשמידט
נכון, ואז זה כולל כל מקום.
גלוריה ויסמן
במשרד עצמו יש בעיה מסויימת, כי יכול להיות שאין לו מקום לשים את המשא

והוא מעמיס הכל על משאי-ת אחת, לא כדי להוביל, אלא כמקום אחסנה, ואחר כך הוא

יוביל את המטען בשתי משאיות.
שלום בן משה
הגב' ויסמן, אתן לך דוגמה מהחיים בעניין זה. ישנן ניידות בטיחות של משרד

התחבורה, הניידות האלה עוצרות את המשאיות ובודקות אותן מכל הבחינות, כולל עומס

יתר. אני חושב שאם מחר אין שוטר אלא רק פקח ויש לו ניידת בטיחות, אני חושב שזה

טוב מאוד שתהיה לפקח סמכות לשקול את המטען, ולא רק לבדוק את הניירות שלו

במשרד. זה מרחיב את היכולת של משרד התחבורה לפקח על העניין.
היו"ר אלי גולדשמידט
הכוונה שלנו היא שמדובר בכל מקום שקשור להובלה, וזה יכול להיות במשרד

ההובלה, במקום החניה, במקום היציאה של המטען מהמפעל, במקום הפריקה, או בדרך.
גדי ססו בר
אם אנחנו רוצים שהחוק הזה יהיה אמיתי, כלומר, שיהיה אפשר לחיות איתו,

ואצל מר חדד יש משאית במגרש החניה שלו שעמוסה עם 100 טון במקום 10 טון -
היו"ר אלי גולדשמלדט
אז אין עבירה. הפקח לא יכול להאשים אותו בדבר שהוא לא בבחינת ביצוע

העבירה, אבל אם הפקח רואה שהמשאית זזה מהמקום ויש עליה 100 טון, אז זאת עבירה.

סעיף 16 אושר.

אתי בנדלר;

יש לי הערת התאמה לסעיף 16. יש כאן הפניה לסעיף 7(ב} שמדבר רק על מי

שנותן שירותי הובלה באמצעות שישה כלי רכב מסיורי ים. הוחלט לבדוק את האפשרות שגם

למי שנותן שירותי הובלה באמצעות פחות משישה כלי רכב, תהיה זיקה לקציני בטיחות,

ואם אכן הוחלט כך, צריך לבטל את ההפניה לסעיף 7(ב). אני מבקשת שיתקנו אותי אם

אני טועה.
גלוריה ויסמן
את לא טועה.

היו"ר אלי גולדשמידט;

אם כך, נמחק את המילים "כנדרש בסעיף 7(ב)".

אתי בנדלר;

הערה נוספת, היא שאני חושבת שהכוונה פה היא לפי העניין. בפיסקה (2) נאמר:

"ניסיון בתפקיד אירגוני בתחום הובלת מטען ברכב מסחרי". הדבר רלבנטי רק לגבי מי

שאחראי על הניהול המקצועי, ואם זאת הכוונה, הניסוח טעון תיקון.
גבי נאור
סעיף 17: "(א) העושה אחד מאלה, דינו - קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין,

התשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין) -
גלוריה ויסמן
הקנס הוא עד חמישים אלף שקל.
גבי נאור
(1) מעביר רישיון מוביל לאדם אחר או לרכב מסחרי אחר בניגוד לאמור בסעיף

4(א} או אינו מקיים תנאי שנקבע לקבלת רישיון מוביל כאמור בסעיף 7 או

אינו מקיים תנאי ברישיון מוביל כאמור בסעיף 9;

(2) מעביר רישיון מוביל לאדם אחר או לרכב מסחרי אחר בניגוד לאמור בסעיף

(3) מוביל מטען ללא שטר מטען או מסמך אחר בניגוד להוראות סעיף 14 ;

(4) מסרב סירוב בלתי סביר לתת שירות הובלה לזולת בניגוד לאמור בסעיף 12;

(5) אינו מציג רישיון או מסמך אחר לפקח לפי דרישות, בניגוד לאמור בסעיף

15;



(6) עובר על הוראה מהוראות התקנות, אלא אם כן נקבע עונש קל מזה בתקנות.

(ב) נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א1), ועושה העבירה המשיך בהפעלת רכב מסחרי

לאחר שקיבל התראה מאות המפקח לעניין ההפרה, דינו בנוסף לכל עונש אחר,

קנס נוסף, בשיעור האמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין, לכל יום שבו נמשכת

העבירה.

(ג) נעברה עבירה לפי סעיף זה בידי תאגיד, דינו - קנס פי ארבעה מהקנס

שנקבע לעבירה".

אתי בנדלר;

לכל יום מדובר בקנס של עד 970 שקל, לפי שיקול דעתו של בית המשפט.

גלוריה ויסמן;

בסעיף (1) צריך לכתוב: "ניגוד לאמור בסעיף4 "ולא: 4(א)", כי אין סעיף

(א).
הי ו"ר אלי גולדשמידט
סעיף (3) הוא חמור מדי, ואני חושב שצריכה להיות פה הבהרה שהכוונה היא

שאין שטר מטען מלכתחילה, ולא שבמקרה הוא שכח אותו במשרד.
גלוריה ויסמן
לא מובילים מטען בלי שטר מטען.
היו"ר אלי גולדשמידט
גם לא נוסעים ללא ביטוח. מי שנוסע ללא ביטוח זאת עבירה חמורה מאוד, אבל

הביטוח ישנו, והוא השאיר אותו בבית.
שלום שמחו ן
אתן דוגמה מהתחום החקלאי. אתה לא יכול לנסוע ללא תעודת משלוח. אם אתה

נתפס ללא תעודת משלוח, אתה לא יכול לומר שהשארת אותו בבית. אתה נותן פה פירצה

גדולה, ואתה לא יכול לאפשר לו את זה.
אתי בנדלר
לגבי סעיף (4), הוועדה החליטה היום שהנושא הזה ייבדק אם יש בו צורך, אבל

נניח שהסעיף הזה יישאר, האם הופכים את הסירוב לעבירה פלילית מכה החוק הזה, או

שזה יישאר עבירה אזרחית בלבד?
גדי ססובר
אני חושב שצריך להוציא את סעיף (4), כי זה מסוכן מדי.
היו"ר אלי גולדשמידט
אנחנו נדון על כך, ובהנחה שנחליט שהסעיף נשאר, זח צריך להיות במסגרת

העבירות.



ט י לדה מ י כאל י;

אני מבקשת להוסיף בסעיף (5) את מה שאמרתי קודס לגבי השוטר.
היו"ר אלי גולדשמידט
נכון, צריך לתקן זאת. בסעיף (5) מדובר במצב שלא רק שהוא: "אינו מציג

רישיון או מסמך אחר לפקח לפי דרישתו", אלא שהוא גם "אינו נענה לפעולות שמבקש

ממנו הפקח לפי סעיף 15(ב)". יש כל מיני פעולות, למשל שקילה. צריך להתאים את

הסעיף לפעולות שנובעות מסעיף 15(ב).

י ואל נווה;

ההערה שהערת קודם לגבי שטר המטען, נכונה לגבי הרשויות. כמו שאם היום אתה

לא נוסע עם רישיון הנהיגה, אתה צריך להציג אותו אחר כך במשטרה, כך אתה לא צריך

לשלם חמישים אלף שקל קנס אם שכחת במקרה את רישיון המוביל שלך במשרד. זה דבר

שניתן פעם בשנה, והוא דומה יותר לפקודת הפיקוח, כי הוא לא אד-הוק ואי אפשר

להמציא אותו. צריך לשקול זאת בהקשר הזה.
היו"ר אלי גולדשמידט
אולי אפשר להוסיף את המילים: "בתוך זמן סביר", כך שיהיה כתוב: "אינו מציג

רישיון או מסמך אחר לפקח בתוך זמן סביר לפי דרישתו".
טילדה מיכאלי
ישנה תקנה מיוחדת על אי נסיעה, אז אולי גם כאן ניתן להוסיף: "למעט אי

נסיעה", או להטיל קנס אחר לגבי אי נסיעה.
היו"ר אלי גולדשמידט
הנושא של רישיון מוביל אינו דומה לשטר מטען. מסמך של שטר מטען צריך להיות

צמוד למטען כל הזמן, ואילו לגבי הרישיון, יכול לקרות שישכחו אותו בבית. צריך

לעשות הבחנה בין שני הדברים.
גלוריה ויסמן
נכון.
שלום שמחו ן
למה בעצם צריך להציג לפקח רישיון?
צבי אליאב
מי שמוביל בפועל חומר מסוכן, חייב שיהיה לו רישיון להובלתו. אם הוא לא

מציג זאת לפקח בזמן ההובלה של החומר המסוכן, מה הוא יעשה? יציג אחר כך את

הר י ש י ו ן?
משה בקר
אני חושב שאת סעיף הזה צריך לכלול לתנאים מאוד מיוחדים בהם יש הצטברות של

עבירות. רוב הדברים עוסקים פה בעניין השימוש ברישיון, שלבד מהסנקציה שקשורה

לעניין של קנס, שבמקרה זה, הגג שלו הוא חמישים אלף שקל, צריך גם לקיים בתנאים

מיוחדים סנקציה של שלילת הרישיון.



היו"ר אלי גולדשמידט;

יש סעיף שמתייחס לכך שהמפקח רשאי לשלול לו את רישיון המוביל. זה סעיף

שעומד לעבור רביזיה, אבל בעיקרון הוא עוסק בכך.
משה בקר
אני מודע לסעיף 10 שאומר שאפשר לבטל את הרישיון. כשמדברים על סעיף מיוחד

שמדבר על העניין של עונשים, צריך להיות מול עיני המפעיל שהסנקציות יכולות

להתקיים בכל הסעיפים, אבל-

אתי בנדלר;

סעיף 20 מפרט זאת.

הי ו"ר אלי גולדשמידט;

לגבי פיסקה (5), אנחנו משאירים אותה כפי שהיא. אנחנו משאירים לבית המשפט

את שיקול הדעת בעניין.
י ואל נווה
זה לא אותו מנגנון כמו לגבי רישיון נהיגה?
הי ו"ר אלי גולדשמידט
לא, כי מדובר בחומרים מסוכנים, ולכן צריך כאן שיקול דעת של בית המשפט.

סעיף 17 אושר בכפוף לתיקון של פיסקה (4) ו-(5).
גבי נאור
סעיף 18: "נעברה עבירה לפי סעיף 17(א) בידי תאגיד, חזקה היא כי בעל תפקיד בתאגיד

או עובד בכיר האחראי לתחום שלגבי ו נעברה העבירה, עבר את העבירה, אלא אם כן

הוכיח כי נהג ללא מחשבה פלילית וללא רשלנות ועשה כל שביכולתו כדי למנוע את

העבירה; לעניין סעיף זה, "בעל תפקיד בתאגיד" - המנהל הכללי, מנהל העסקים

הראשי, המשנה למנהל הכללי, סגן המנהל הכללי וכל מי שאחראי בתאגיד על פעילותו

של התאגיד לעניין הובלת מטען".
אריה נייגר
יש סעיף של אחריות מנהל ותאגיד, ופה יש החמרה שלדעתי היא בלתי סבירה.
ההחמרה חיא בהוספת המילים
"ועשה כל שביכולתו".
הי ו"ר אלי גולדשמידט
גם אני שמתי לב לכך, ואני הושב שלא צריך להכניס את המילים האלה. מספיק

שהוא מראה שהוא לא נהג עם מחשבה פלילית, ואין פה רשלנות.
אריה נייגר
הרשלנות כשלעצמה דורשת סבירות. דבר נוסף, בתאגיד יכולים להיות המון

סגנים. ישנה שרשרת פיקוד בכל תאגיד ובכל מערכת. מי שצריך לשאת באהריות, הוא מי

שיש לו הסמכות. אין מקום להכניס סגנים ומשנים למנהל.

היו"ר אלי גולדשמידט;

אני מקבל גם את זה, כך שייכתב: "המנהל הכללי, וכל מי שאחראי בתאגיד על

פעילותו של התאגיד לעניין הובלת מטען".
אתי בנדלר
בעניין המילים "כל שביכולתו", דווקא לגבי אחריות מנהלים בעבירות פליליות,

זה נוסח מאוד מקובל. הכנסנו את זה עכשיו בהצעת החוק שמדברת על עומס יתר. זה

נוסח מאוד חשוב, משום שאם ייאמר אחרת, הרי שבאופן קבוע יטילו את האחריות רק על

הנהג שנשלח על ידי בעל המשרד, ובעל המשרד עצמו יצא נקי מהעניין.

אריה ני י גר;

חגבי ויסמן מסכימה איתי שיש כאן החמרה. צריך לראות את המילים: "ועשה כל

שביכולתו", ולתת להן פרשנות על רקע החקיקה שהיתה קיימת. עד עכשיו נאמר: "נקט

בכל האמצעים הסבירים".
אתי בנדלר
אקריא את הנוסח שהשתמשנו בו בהצעת החוק שעלתה עכשיו לקריאה שנייה

ושלישית, נוסח שקיים במספר מקומות בחקיקה: "בעל הרכב עשה כל שביכולתו כדי

למנוע נסיעה כאמור, או התנהגות כאמור, וכוי"
גדי ססובר
את מדברת על האדם עצמו, ואנחנו מדברים על האחריות של מנהל התאגיד.
אריה נייגר
צריך למצוא סיטואציה שבה נהג סירב להראות רישיון, ובעל הבית יחוב באחריות

ויחוב בפיטורין. עשה כל שביכולתו זאת אחריות קפידה. הנוסח שבחוק העונשין של

אחריות קפידה, הוא שאין מחשבה פלילית, ושהאדם הוכיח שעשה כל שביכולתו. אנחנו

מוציאים את דרישת הסבירות שהיתה קיימת עד היום בכל הסעיפים של אחריות מנחלים.

אנחנו יכולים לצפות מהמנהלים חאלה בסך הכל לנהוג כמנהלים סבירים, ולא מעבר

לזה. "כל שניתן" זה סטנדרט בלתי מוגבל לחלוטין.
היו"ר אלי גולדשמידט
אני מציע להוריד את המילים: "ללא רשלנות ועשה ככל שביכולתו", ולכתוב:

"נהג ללא מחשבה פלילית ונקט באמצעים הסבירים כדי למנוע את העבירה".
גבי נאור
סעיף 19: "נעברה ברכב מסחרי בעת מתן שירות ההובלה, עבירה מהמנויות בתוספת, ייאשם

בעבירה גם בעל רישיון מוביל, זולת אם הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושעשה

כל שביכולתו כדי למנוע את ביצוע העבירה".
מנשה חדד
אני מבקש לסייג את הנושא של "עבירה מהמנויות בתוספת", לדברים שיש לו

שליטה עליהם, כמו עומס יתר, שעות עבודה של נהג, ותחזוקת רכב. מעבר לזה אין לו

שום שליטה.

הי ו"ר אלי גולדשמידט;

אני בעד שיהיו אמצעים סבירים, אבל אסור לצמצם את העניין. הוא לא אחראי

בגינה של כל עבירה שמנויה בתוספת, אם הוא נקט באמצעים סבירים כדי למנוע אותה,

ואם הוא לא ידע עליה.

מנשה חדד;

אבל אז אתה מעמיד את המוביל או את בעל המשרד, במצב שהוא צריך בכל פעם

ללכת לבית המשפט כדי להצטדק, ואתה משתק את המשרד.
הי ו"ר אלי גולדשמידט
אתה לא משתק את המשרד, אלא אתה בוחר נהגים שיישמעו לך.
משה בקר
אני חושב שהפיתרון ההגיוני יהיה אם במקום המילים: "יואשם בעבירה גם בעל
רישיון", יהיה כתוב
"ניתן יהיה להאשים גם בעל רישיון". זה אומר שיהיה שיקול

דעת. יש פה חובה להאשים, ועל כל אשמה יפתרו את המוביל כאשר הוא יוכיח שעשה הכל

כדי למנוע את העבירה, ואין לו קשר לעבירה. אם ייכתב שניתן יהיה להאשים בעבירה,

הפקח יכול להגיש דו"ח נגד הנהג וגם נגד המוביל שחייב אותו, אבל זה לפי

הנסיבות, וזה ניתן מתוך שיקול דעת. אחרת, בכל עבירה שהיא, לפי הצעת החוק הזאת,

צריך להאשים את המוביל, ואז המוביל צריך להוכיח שהוא לא אשם.
אתי בנדלר
זאת לא הפרשנות הנכונה של מה שנאמר כאן.
צהלי דרור-גבריאלי
אין דבר כזה שיש חובה להגיש כתב אישום.
הי ו"ר אלי גולדשמידט
אם הוא יוכיח לפני המשטרה שהוא נקט באמצעים סבירים ושהוא לא ידע, הוא לא

יואשם. כל החוק הזה, כולל החוק של עומס יתר, בא כדי לגרום לבעלים להתנהג אחרת.

אף אחד לא עושה עוול לבעל רישיון המוביל. היתה פה דרישה שהוא יוכיח שעשה כל מה

שביכולתו כדי למנוע את העבירה, ואני ריככתי את זה בכך שמספיק עם יוכיח שנקט

באמצעים סבירים.
משה בקר
אני עקבי בעניין, כי המערכת נופלת במבחן המציאות. אנחנו נמצאים במצב שאם

אני בא להמליץ בפני המשטרה על הפעלת סנקציות, לא כל מגע בין שוטר לבין נהג

צריך להגמר בדו"ח, מפני שבין דו"ח לבין אזהרה יש אפשרויות שונות. כשאתה מחייב,

אתה מגיע לסתימת בתי המשפט. יווצר מצב שעל כל דו"ח שיינתן לנהג מקצועי, גם

המוביל שלו יצטרך להכנס לתמונה, ואז נוצר סירבול במערכת.
היו"ר אלי גולדשמידט
אני שואל את המשפטנים האם הסעיפים האלה אומרים שאם פקה או שוטו- רואה את

העניין הזה, שיקול הדעת שלו להמיר את הדו"ה באזהרה לא קיים?

משה בקר;

אני לא מדבר על החלק של הסנקציה, אלא על שיקול הדעת לגבי השאלה האם במקרה

הזה רושוב שהשוטר יממש את היכולת שלו להאשים בעבירה לא רק את הנהג, אלא גם את

המוביל.
הי ו"ר אלי גולדשמידט
הפרוצדורה היא שבעל הרישיון בא למשטרה ואומר שעשה כך וכך. אם הם השתכנעו,

לא יוגש נגדו כתב אישום, ואם לא השתכנעו, יוגש נגדו כתב אישום, ואת אותם דברים

הוא יוכל לומר בבית המשפט. אם השופט ישתכנע, הוא יורשע, ואם לא, לא יורשע,

וכוי.

משה בקר;

זאת פרנסה לעורכי דין...

גדי סס ו בר;

אני חושש מהסעיף הזה.

הי ו"ר אלי גולדשמידט;

מכל סעיף אתה חושש.

שלום בן משה;

אשרי אדם מפהד תמיד.
גבי נאור
סעיף 20;

"(א) הוגש כתב אישום לפי הוק זה נגד אדם שהוביל מטען או נתן שירות הובלה

ללא רישיון לפי החוק, רשאי המפקח להורות בכתב על הפסקה זמנית של מתן שירות

ההובלה, לרבות על סגירת מקום שבו ניתן השירות, ובלבד שמשך הפסקה כאמור לא יעלה

על ששים ימים מיום כניסתה לתוקף של ההוראה; הוראה כאמור תיכנס לתוקפה חמישה

ימים אחרי נתינתה, אלא אם כן נקבע בה מועד אחר, או אם היא בוטלה או שונתה על

ידי בית המשפט כאמור בסעיף קטן (ב).

(ב) בית משפט השלום רשאי, לבקשת הנפגע, לאשר את הוראת המפקח, לשנותה או

לבטלה.

(ג) הורשע בעל רישיון מוביל בשל עבירה לפי חוק זה, רשאי בית המשפט, בנוסף

לכל עונש, לצוות על ביטול הרישיון או על הפסקת מתן שירות ההובלה, לרבות על

סגירת מקום שבו נעשה השירות, או לצוות על כל דרך אחרת הנראית לו מתאימה להפסקת

מתן השירות, או לצוות עליו להימנע מכל פעולה כפי שיפרט בצו ולתקופה שיקבע".



אתי בנדלר;

בית המשפט שמדובר בו פה הוא בית משפט שלום. האם ייתכן שתהיה הרשעה בבית

משפט לתעבורה?

גבי נאור;

בית משפט שלום קיבל סמכויות.

אתי בנדלר;

ולבית משפט לתעבורה לא רוצים לתת סמכויות לפי הסעיף הזה?

היו"ר אלי גולדשמידט;

תבדקו את זה.

צהלי דרור-גבריאלי;

בתחילתו של סעיף 20(א) כתוב; "הוגש כתב אישום נגד אדם שהוביל מטען או נתן

שירות הובלה ללא רישיון לפי החוק", ואני חושבת שצריך להרחיב את זה קצת, ולכלול

גם; "או שנתן שירות הובלה, תוך שאינו מקיים תנאי שנקבע ברישיון המוביל שלו

כאמור בסעיף 7".

היו"ר אלי גולדשמידט;

את צודקת, צריך להוסיף את העניין הזה.

אתי בנדלר;

זה נורא מסובך, כיוון שהתנאים כוללים כל כך הרבה דברים, לרבות דברים

מי זערי ים.

צהלי דרור-גבריאלי;

החוק הזה מסדיר הובלה של חומרים מסוכנים, שכשמם כן הם.

היו"ר אלי גולדשמידט;

ניתן לבצע שירות הובלה ולסכן את הציבור, גם כאשר יש רישיון, על ידי הפרת

תנאי, הרבה יותר מאשר במצב שבו אין רישיון הובלה, אבל הכל נעשה לפי הכללים.

אני חושב שצריך לתת סמכות גם כאשר יש הפרת תנאי. אפשר לכתוב; " בניגוד לתנאי

מהותי מתנאי הרישיון".

שלום בן משה;

אם בית המשפט דן אותו על עבירה שעשה, והחליט לא לסגור את העסק שלו, האם

המפקח על התעבורה רשאי לשקול לסגור לו את העסק לפרק זמן כזה או אחר לאחר

שהורשע?

אתי בנדלר; י

לא, הוא אינו רשאי.



גבי נאור;
סעיף 21
"(א) השר רשאי, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע בתקנות אגרות בעד מתן

רישיון לפי חוק זה, חידושו או הוצאה של כל מסמך הניתן לפי חוק זה".
סעיף 22
"השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את

התוספת".
הי ו"ר אלי גולדשמידט
סעיפים 21 ו-22 אושרו.
גבי נאור
סעיף 23: "(א) השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי"
הי ו"ר אלי גולדשמידט
כאן תבוא תוספת: "באישור ועדת הכלכלה של הכנסת".
גבי נאור
אם כן: "השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי באישור ועדת הכלכלה של

הכנסת להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו".

"(ב) השר, בהסכמת השר לאיכות הסביבה"
אתי בנדלר
גם כאן תבוא התוספת: "ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת".
גבי נאור
אם כן: "השר, בהסכמת השר לאיכות הסביבה, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת,

יקבע בתקנות -

(1) את החומרים המסוכנים, לרבות כמותם וריכוזם;"
הי ו"ר אלי גולדשמידט
בפיסקה זו השר לא צריך את אישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
גבי נאור
(2) הוראות מיוחדות לעניין הובלת החומר המסוכן לסוגו, לרבות תנאים לקבלת

רישיון מוביל, ולרבות תנאים נוספים כדי להבטיח סדרי בטיחות תחבורתיים ומניעת

נזק סביבתי;



איילת רוזן;

ביקשנו את תיקון הסעיף, כי הדאגה שלנו היא שבסעיף (ב)(1) מדובר על חומרים

מסוכנים לרבות כמותם וריכוזם. הסמכות על סיווג חומרים מסוכנים, היא בעצם במשרד

לאיכות הסביבה, ולכן ביקשנו את תיקון הסעיף שישקף את זה. התיקון שביקשנו היה

לאחד את סעיפים (1) ו-(2), כך שיהיה כתוב: "הוראות מיוחדות לעניין הובלת

חומרים מסוכנים, לרבות סיווגם כמותם וריכוזם, תנאים לקבלת רישיון מוביל,

וכוי". הצורה בה הסעיפים מופרדים, נראית כאילו ששר התחבורה קובע בתקנות את

החומרים המסוכנים. התיקון מסב את ההוראות לעניין ההובלה, ולא לקביעת החומרים

המסוכנים.
היו"ר אלי גולדשמידט
הגב' רוזן, תגישי בבקשה מכתב למר נאור, ונדון בזה בישיבה הבאה.

"(ג) תקנות לעניין חוק זה יותקנו בתוך תשעה חודשים מיום פרסומו".

תשעה חודשים זה פרק זמן ארוך מדי, כי אי אפשר יהיה להחיל את החוק עד

שיהיו התקנות. אני מציע שזה יקוצר לששה חודשים, כך שייכתב: "תקנות לעניין חוק

זה יותקנו בתוך ששה חודשים מיום פרסומו".
גבי נאור
סעיף 24: "הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין".
היו"ר אלי גולדשמידט
סעיף 24 אושר.
צהלי דרור-גבריאלי
זה המקום להכניס סעיף של תחולה על המדינה. הוראות חוק זה צריכות לחול על

המדינה.
אתי בנדלר
אם לא נקבע אחרת בחוק, אז חוק לא חל על המדינה. הגב' דרור-גבריאלי מציעה

שהוראות חוק זה יחולו על המדינה. על פני הדברים זה נשמע נכון, אבל ההשלכות של

זה אינן ברורות לחלוטין כרגע.
צהלי דרור-גבריאלי
אפשר בהחלט לרשום סייג שהחוק לא יחול על פעילות צבאית של צה"ל או יחידות

צוות של משרד הביטחון.
אתי בנדלר
אינני יודעת.
היו"ר אלי גולדשמידט
הרעיון נכון, אנחנו נוסיף סעיף לגבי אחריות המדינה. בהחלט אקבל גישה

שאומרת שזה לא יחול על נושא של הובלה צבאית שעניינה מקצועי.
א י י לת רוזן
אני צריכה לבדוק את זה בחוק החמ"ס,
גבי נאור
סעיף 25: "אדם שנתן שירות הובלה ערב תחילתו של חוק זה, רשאי להמשיך ולתיתו עד

להחלטת המפקח בעניין רישיון מוביל, ובלבד שבקשה לרישיון מוביל תוגש למפקח בתוך

60 ימים מיום כניסתו לתוקף של חוק זה".
היו"ר אלי גולדשמידט
סעיף 25 אושר.

אני מציע שיהיה פרסום גם ברשומות וגם בארבעה עיתונים יומיים שאחד מהם

בשפה הערבית ואחד בשפה הרוסית. אני מציע שאם בתוך 60 יום אדם לא הגיש בקשה, או

שהוא איחר בהגשת הבקשה, צריך למצוא מנגנון שמאפשר מתן ארכה לעוד 60 יום.
אתי בנדלר
למפקח תהיה סמכות בנסיבות מיוחדות מטעמים שיירשמו.
גבי נאור
סעיף 26: "סעיפים 56 עד 69 לחוק המסחרי העותומני - בטלים".
סעיף 27
"תחילתו של חוק זה שנה מיום פרסומו"
היו"ר אלי גולדשמידט
סעיף 26 אושר. בסעיף 27 ייכתב: "תחילתו של חוק זה תשעה חודשים מיום

פרסומו".

השארנו את עניין התוספת פתוח.

אני מודה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:05

קוד המקור של הנתונים