ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 09/06/1997

הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס', ) (איסור נהיגה ברכב מסחרי עם עומס יתר), התשנ"ז-1997 - חבר הכנסת אלי גולדשמידט

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 113

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני, די בסיון תשנ"ז. 9.6.97. שעה 13:00
נכחו
חברי הוועדה: אלי גולדשמידט - היו"ר
מוזמנים
חזי יהלומי - מנהל מחלקת קציני בטיחות,

מטרד התחבורה

אבישי מיכאלי - מ"מ מנהל גף מטענים ושינוע חמ"ס,

משרד התחבורה

אלי אביר - יועץ משפטי, משרד התחבורה

יפעת רווה - משרד המשפטים

הילה אייל -רפרנטית אגף התקציבים, משרד האוצר

סנ"צ טילדה מיכאלי - משרד לבטחון פנים

רפ"ק אירית מור - משרד לבטחון פנים

נציימ רחל גוטליב - משרד לבטחון פנים

מנשה חדד - יו"ר מועצת המובילים

דוד כוכבא - מנכ"ל מועצת המובילים

משה כבירי - איגוד קציני הבטיחות והתעבורה

שמעון ראובן - איגוד קציני הבטיחות והתעבורה

מיכה גולד - איגוד קציני הבטיחות והתעבורה

רפי אברג'ל - איגוד קציני הבטיחות והתעבורה

רבקה בן-יששכר- לשכת עורכי הדין
היועצת המשפטית
אתי בנדלר

מנהלת הוועדה; לאה ורון
קצרנית
טלי רם
סדר היום
הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' ...) (איסור נהיגה ברכב

מסחרי עם עומס יתר), התשנ"ז-1997 - חבר הכנסת אלי גולדשמידט.



הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס'...) (איסור נהיגה ברכב

מסחרי עם עומס יתר). התשנ"ז-1997 - חבר הכנסת אלי גולדשמידט
היו"ר אלי גולדשמידט
הנושא הוא הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מספר...),

התשנ"ז-1997. זו רביזיה של הממשלה?
אתי בנדלר
רביזיה לפי בקשת נציגי הממשלה.
היו"ר אלי גולדשמידט
רביזיה לפי בקשת נציגי הממשלה. מי בעד לקיים את הרביזיה?

הצבעה

בעד קיום הרביזיה - 1

הבקשה לקיום רביזיה נתקבלה.
היו"ר אלי גולדשמידט
עבשיו צריך להצביע עוד פעם?
אתי בנדלר
עכשיו מתחילים את הדיון. בקשת הרביזיה התקבלה.
היו"ר אלי גולדשמידט
רק בשביל הפרוטוקול, כי כולנו כבר יודעים במה מדובר.

אנחנו למעשה סיימנו את הדיונים בנושא של הצעת החוק הפרטית

שהגשתי. לאחר מכן היתה הסתייגות של חלק מהגורמים שהיו כאן, יש

לנו כאן נציגות נכבדה שלהם, שהתקבלה על דעתי. זאת אומרת אנחנו

בעצם הלכנו כאן למסלול בעייתי אם היינו נשארים במסגרת הקודמת-

עבירה שמהותה הלא עבירת קנס, שמייצרת סנקציה מאד מאד חריפה,

שהיא השבתה של רכב.

יש כאן שאלה של קונסטיטוציוניותו של החוק הזח על רקע

הענין הזה.

שנית, קיבלתי בהחלט את העמדה גם של משרד המשטרה, גם של

משרד המשפטים, שההליך הזה חייב להיות הליך מינהלי, אבל שיש לו

קצה של בית-משפט. לא יכול להיות שהוא יעמוד מה שנקרא בפני עצמו.

מה שאנחנו בעצם אמרנו, שזח צריך להיות דומה לתהליך של שלילת

רשיון נהיגה. גם תהליך של שלילה מינהלית בסוף מגיע לבית-המשפט.

על רקע זה גובשה הצעת חוק, גובש ניסוח חדש להצעת החוק. יש

לנו שלושת רבעי שעה, ואני מאד הייתי רוצה לסיים. העקרונות די

ברורים, הם די מקובלים, עליי לפחות, ואני לא רואה כאן, אלא אם

אני אתנגד לעצמי, שהדברים יתקעו, כך שאני מציע לקיים דיון מזורז

ויעיל, ואני מבקש מאתי בנדלר לפתוח.
אתי בנדלר
דבר ראשון, אני אולי אצביע על ההבדלים העיקריים בין הנוסח

הקודם שגובש לבין הצעת הנוסח שמונחת עכשיו לדיון, אבל בפתח

הדברים אני חייבת לומר שבגלל לחץ זמן באמת רציני ביותר, אני

ישבתי על הנוסח הזה, או על מרבית סעיפיו, כי לא הספקנו לגמור

אפילו את הכל, אך ורק עם נציגי משרד המשפטים. לא היה סיפק בידי

לשבת עם נציגי משרד המשטרה והמטה הארצי של המשטרה, וכך לא עם

משרד התחבורה, ומאד יתכן שיש להם הערות שהן הערות מאד

רלוונטיות, שלא הספקנו לעבד את הצעת החוק בהתאם לאותן הערות.

הערה שניה, שהיושב-ראש יצטרך לתת לי הנחיות לאחר מכן מה

עושים עם ההסתייגויות שנרשמו, שברובן אינן רלוונטיות.

היו"ר אלי גולדשמידט;

אני כבר אומר - אני מציע לוועדה שעם גמר החקיקה, תציגי את

הדברים האלה לפני המסתייגים ותאמרי שבעצם ההסתייגויות שלהם

באותם מקרים רלוונטיים שהן לא רלוונטיות יותר, שיירדו ונאפשר

להם להגיש הסתייגויות אחרות אם הם ירצו.

אתי בנדלר;

בגלל הזמן הקצר שעומד עכשיו לרשות הוועדה בישיבה הנוכחית,

אני לא אחזור וארחיב אולי דבר שהיה מתחייב לגבי המניעים לשינוי

נוסח הצעת החוק. על כל פנים, אני רוצה לומר בשורה תחתונה

שלדעתי, כיועצת משפטית של הוועדה, הנוסח הזה בהחלט עומד בהוראות
חוק יסוד
כבוד חאדם וחירותו באשר לשאלה של פגיעה בקניינו של

אדם. אני לא בטוחה אם משרד המשפטים שלם עם זה עד הסוף, אבל נראה

לי שכפי שיושב-ראש הוועדה הציג בשיחות, זה אולי לא נאמר

לפרוטוקול, יש כאן גם את התכלית הראויה. המטרה היא מטרה חשובה,

עומד בערכים וגם נושא המידתיות נבחן לענין הזה על-ידי היושב-ראש

בשיחות שלו עם יהושע שופמן, וכך הלאה. אני סבורה שלפחות בנושא

הזה אנחנו יכולים להרגיש שאנחנו על קרקע בטוחה.

אשר לנוסח הצעת החוק, אני אומר בקצרה, עדיין מבלי לקרוא

את הצעת החוק, מהם ההבדלים בינה לבין הצעת החוק הקודמת. קודם כל

השבתת רכב מינהלית לפי הנוסח החדש המוצע עכשיו - "הודעת איסור

שימוש ברכב תינתן על-ידי שוטר ולא על-ידי קצין משטרה; התקופה

ששוטר יוכל לתת או יתן את הודעת איסור השימוש תהיה 30 ימים בכל

מקרה, וזאת רק אם מדובר בעבירה שאינה עבירת קנס." זה לשאלתך

לגבי הדיפרנציאציה.
היו"ר אלי גולדשמידט
עכשיו הבנתי. עבירת קנס זה רק מאיזה כמות ומעלה?
אתי בנדלר
25% או יותר.

היו"ר אלי גולדשמידט;

אנחנו די הקלנו בזה.
אתי בנדלר
בפירוש יש כאן הקלה.
היו"ר אלי גולדשמידט
אם זה לא אפקטיבי, אני מבקש לחזור לתיקון.
אתי בנדלר
דהיינו ?

היו"ר אלי גולדשמידט;

אם יסתבר שה-30 יום זה מעט מדי זמן ושיש הרבה חריגות שהן

פחות מ- 25%, נצטרך לקיים עוד דיון.
אתי בנדלר
אני מוכרחה להזכיר שבישיבות קודמות שהוועדה דנה בנושא

הזה, נשמעו השגות אפילו לגבי ה- 15%, משום שהיו שטענו שברגע

שהחוק נוקב בחריגה או בעומס יתר של 15% לפחות יש בזה כעין היתר

לנשיאת מטען חורג בשיעורים נמוכים יותר, וכאן אנחנו מדברים

בפירוש על עומס יתר בשיעור של 25% משקל כולל למעשה לעומת המשקל

הכולל המותר כפי שמצוייר ברשיון הרכב, אבל זו היתה הדרך היחידה

להתגבר על הענין שלא יתכן להפעיל את הסנקציה הזאת אם מדובר

בעבירת קנס. זה שינוי ראשון.

השינוי השני הוא שבמקרה של גניבת הרכב, אם הבעלים של הרכב

מוכיח שהרכב נגנב ממנו או בלשון החוק מדובר על כך ש"הרכב נלקח

ממנו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו", בנוסח הזה אנחנו מחייבים קצין

משטרה לבטל את הודעת איסור השימוש, אבל נכנס כאן אלמנט נוסף -

"קצין משטרה יהיה חייב לבטל את הודעת איסור השימוש גם אם הוא

השתכנע שלא יוגש כתב אישום בכלל בגין המעשה שבגינו ניתנה

ההודעה."

התוספת לדעתי החשובה ביותר בהצעת החוק הזו זה באמת לגבי

איסור שיפוטי על שימוש ברכב. מדובר כאן ממש בסנקציה שבית-המשפט

יהיה מוסמך להטיל על מי שהורשע בעבירה של נסיעה תוך נשיאת מטען

חורג, שוב בשיעור של 25% או יותר, כי גם כאן מדובר רק במקרה שלא

מדובר בעבירת קנס. אם זו עבירת קנס, הרי זה בדרך כלל לא מגיע גם

לבית-משפט, אלא אם כן הוא ביקש להישפט. בית-המשפט אבל יהיה

מוסמך להטיל את איסור השימוש הזה לתקופה של עד 60 ימים, לעומת

השוטר שמדובר בתקופה נתונה של 30 ימים - בלי שיקול דעת, לא פחות

ולא יותר. בית-המשפט כמובן ישקול את כל הנסיבות, כולל כל נסיבה

שהיא רלוונטית לדעתו, ויוכל לקבוע סנקציה עד 30 ימים.

תוספות נוספות - ניתן לערער על החלטת בית-משפט בכל הנושא

של איסור השימוש לבית-המשפט המחוזי שידון בדן יחיד. סעיף נוסף

שהוסף להצעת החוק הזאת, לנוסח שמוצע עכשיו, הוא סעיף המקנה

לשוטר סמכות כניסה למקום שבו אמור להימצא רכב בתקופת איסור

שימוש.

היו"ר אלי גולדשמידט;

כדי לבדוק אם אכן זה מתבצע.
אתי בנדלר
כן. אני כבר אומר מראש לפני שאנחנו נתחלל לקרוא במהירות

ככל שיתאפשר את הנוסח הנוכחי, שאין לי צל של ספק שזה יבוא לידי

ביטוי שנשארה מחלוקת עם המשטרה בנושא של מקום העמדת הרכב בתקופת

איסור השימוש. אנחנו נקרא זאת ואז נראה.
סנ"צ טילדה מיכאלי
חשבתי שאין מחלוקת, שזה ברור.
היו"ר אלי גולדשמידט
מה שכתוב בחוק, מקובל עלייך?
סנ"צ טילדה מיכאלי
כן.
חזי יהלומי
אותי מטריד הנושא של ה- 15%.
היו"ר אלי גולדשמידט
סליחה, אני לא רוצה לפתוח את הדיון הזה. אני גם לא בעד ה-

15%, אבל יש לנו כאן בעיה שאמרתי קודם - קונסטיטוציונית. אנחנו

לא יכולים להטיל סנקציה בגין עבירה שבמקום אחר נחשבת כעבירת

קנס. הדרך הנכונה, והיא לא פוגעת בהצעת החוק הזו, היא שמשרד

המשפטים, משרד התחבורה, יביא תיקון לצו עבירות קנס ויהפוך את

נושא עבירת הקנס לעבירה של עד 15% .

ברגע שהוא יעשה את זה, אוטומטית זה יחול, כי אנחנו מדברים

כאן על כל דבר שחוא איננו עבירת קנס. אני לא יכול...., אני אמנם

יכול בתיקון עקיף, אבל זה נראה לי לא אסתטי ולא נכון, כי זאת

לפחות עד לרגע זה סמכותה של ועדת החוקה, חוק ומשפט וזה צריך

לבוא מיוזמת הממשלה, אז ממשלת ישראל, משרד התחבורה ייכבד וישקול

את הדברים, ואם הוא יחליט שצריך לשנות את מבנה עבירת הקנס ולומר

שמי שנושא מטען בחריגה של מ- 15% ומעלה, זו לא תהיה עבירת קנס,

פתרת את הבעיה. אין לך בעיה עם החוק הזה, יש לך בעיה עם צו

עבירות קנס.

אלי אביר;

מה קורה לגבי מקרה שבו ניזוק הרכב או שנגרם לו נזק?
חזי יהלומי
בזמן שהוא חונה?
אלי אבירי
או בזמן שהוא הונח או שבכלל עצרו אותו לשווא - מעצר שווא.
אתי בנדלר
מה קורה כשהיום המשטרה גוררת רכב והוא ניזוק?
נצ"מ רחל גוטליב
גוררת רכב זה משהו אחר, כל אנהנו גוררים לחצרים שלנו על-

פי מכרזים ויש שיפוי.
לאה ורון
מה קורה כשעוצרים מישהו?
היו"ר אלי גולדשמידט
מי משיב לו את הנזק?
נצ"מ רחל גוטליב
התפיסה שלנו כאן שההוראה בדבר חניה תהיה למקום שיהיה על

דעתו של בעל הרכב, בדרך כלל בהצרים שלו ליד ביתו. לא נראה שעולה

כאן שאלה של אחריות המשטרה.
לאה ורון
הוא לא מדבר רק על הנזק הזה. הוא מדבר גם מי נושא

באחריות.

היו"ר אלי גולדשמידט;

קצין המשטרה מנע את השימוש ברכב במשך 30 יום, ואהרי כן

בית-המשפט השתכנע בניגוד לשוטר, שזה לא היה מוצדק. מי ישפה? מי

משפה מי שיושב במעצר?
נצ"מ רהל גוטליב
תעלה השאלה אם היתה התרשלות מצידו של השוטר - כן או לא.

היתה התרשלות - אז אנהנו מהוייבים בנזיקין. לא היתה התרשלות, זה

נעשה בתום לב - אז לא תהיה אהריות.
יפעת רווה
יש הערה קצרה של משרד המשפטים. ראינו איזושהי בעיה בענין

הזה שהמשטרה מטילה עונש. עד היום יש ספקות גם בנוסה המשולב בקשר

לחלק שהמשטרה באמת מטילה עונש. בעצם יוצא שאפשר לראות את זה לא

רק כפן מינהלי, אלא גם כפן עונשי. היו ספקות.



היו"ר אלי גולדשמידט;

אני מכיר את הספקות, הם הובהרו לי על-ידי מר שופמן. אני

ראיתי את מכתבה של הגב' קארפ. היא פשוט לא היתה ודיברתי עם מר

שופמן, ואני חושב שהגענו להבנה שאין הבדל גדול בין זה לבין

שלילת רשיון, זאת אומרת במהות זה אותו הדבר. נכון שכאן מדובר

שמענישים את הרכב ושם מענישים את העבריין, אבל אני הושב שבמהות

ובמטרה זה אותו דבר.

אנחנו נקרא, ואני מאד מבקש - אם אין דברים באמת מהותיים,

נלך עם זה קדימה.
אתי בנדלר
"1. החלפת כותרת הפרק הששי. הפרק הששי כותרתו - פסילה לרשיון.

אנחנו כבר משנים את הנוסח. זה לא פסילה לרשיון, אלא "פסילת

רשיון ואיסור שימוש ברכב".

"2. הוספת סעיפים 57א עד 57ד

אחרי סעיף 57 לפקודה יבוא: "איסור מינהלי על שימוש ברכב"

57א.(א)(ו) מצא שוטר, לאהר שקילתו של רכב מסחרי...",

כאן נכנס שוב אלמנט שלא היה קודם - איך מצא שוטר, אז

מסבירים שזה לא ענין של תביעת עין, לא של ניחוש או שום דרך

אחרת, אלא רק לאחר שקילה.

"... כי הוביל אדם מטען ברכב כאשר משקלו הכולל

של הרכב עולה על המשקל הכולל המותר לפי רשיון

הרכב, רשאי הוא למסור לנהג הודעה האוסרת שימוש

ברכב (להלן - הודעת איסור שימוש) לתקופה של 30

ימלם וליטול את רשיון הרכב.

(2) לא ימסור שוטר הודעת איסור שימוש אלא אם כן

הובלת המטען בנסיבות האמורות בפסקה (1) אינה

מהווה עבירת קנס."

זה אותו אלמנט שדיברתי עליו קודם, שזה לא יחול בעצם, אלא

על נשיאת מטען כשהמשקל הכולל של הרכב עולה לפחות בשיעור של 25%

על המשקל הכולל המותר.

"(ב) בהודעת איסור שימוש יציין השוטר את אלה:

(1) מקום פריקת המטען, שהובל ברכב;

(2) מקום העמדת הרכב במהלך תקופת איסור השימוש,

שייקבע בהתהשב בהצעתו של הנהג, ובלבד שאין

בהעמדת הרכב במקום המוצע כדי להפריע לתנועה או
לשלום הציבור
(3) המועד האחרון לביצוע הפעולות האמורות בפסקאות

(1) ו-(2)."

בעצם, שיפצנו ושיפרנו הייתי אומרת את הנושא הזה כפי שבא

לידי ביטוי בנוסח הקודם.
חזי יהלומי
הוא לכול לאפשר לרכב לנסוע?
אתי בנדלר
הוא לכול בהחלט לאשר לד לפרוק את הרכב לאן שהוא היה

מיועד. היתה לנו דוגמא של גלוריה וייסמן שישבה איתנו - רכב

ממטולה נוסע עם הלב או עם תרנגולות לאילת, ותופסים אותו בדיוק

בסדום, אז בנסיבות האלה ודאי שיאפשרו לו להגיע ליעד שלו, בהתחשב

במרחק ובהתחשב בסבירות של הדברים - וגם יודיע לו היכן הוא יחנה

את הרכב.

אני רוצה להדגיש כאן לענין הנושא של מקום העמדת הרכב.

הרכב לא יועמד במקום שהציע הנהג, אלא במקום שיקבע שוטר בהתחשב

בהצעתו של הנהג, וכאן בהחלט לש הגבלות. אם הנהג מציע שהרכב

יעמוד ברחוב הרצל 68 אמרנו, שזה בהחלט יכול להוות מטרד, השוטר

יקבע מקום אחר, וזה יכול להיות במגרש פרטי, זה יכול להיות

בחצריה של המשטרה, ולא ניתן להתחמק מהנקודה הזו.
נצ"מ רחל גוטליב
הערה לסעיף קטן (ב) - לגבי מקום פריקת המטען ומקום העמדת

הרכב. הרי השוטר לא אומר לו - תפרוק את זה במחסני אסם. הוא בא

ומציע לפרוק את זה במחסני אסם. ההוראה הזו של השוטר נראית לי...

הוא מציין את המקום שבו הודיע הנהג שיפרוק את הרכב.
אתי בנדלר
לא, בשום פנים ואופן שלא, משום שאם הוא תפס אותו בתחילת

דרכו ממטולה לאילת, אז הוא לא יתן לו להגיע עד אילת עם המטען

הזה.
נצ"מ רחל גוטליב
הכוונה ברורה, אבל אנחנו כאן מטילים על השוטר להודיע על

מקום פריקת המטען. דובר כאן קודם על אחריות בנזיקין. אחריות של

השוטר לברר איפה הוא עומד או המקום הקרוב ביותר שבו הוא יפרוק

את הרכב ולתת לו פרק זמן לבצע את זה. זה מה שהוא מורה לו. זה לא

עולה מהנוסח, לדעתי. בהודעת איסור השימוש הוא מצלין את מקום

פריקת המטען ואת המקום שבו...

היו"ר אלי גולדשמידט;

למה לא נוסיף במקום - פריקת המטען... יתכן שיש כאן איזשהו

מקום בכל זאת את "שייקבע בהתחשב בהצעתו" להחיל על שני הדברים.
מנשה חדד
ב- (ג) יש את התשובה.
היו"ר אלי גולדשמידט
לא. אני ירדתי לסוף דעתך, רחל גוטליב. אני חושב שכן יש

מקום את ה"להתחשב" להחיל גם על (1). זה לא אומר - אם הוא יצא

ממטולה בדוגמא שנתת, אז השוטר לא יתחשב יגיד לו - תחזור למטולה,

ואם יש באמת איזושהי בעיה שצריך לתאם, אז אני חושב שכן יש מקום

להתחשב במוביל המטען. זה לא נראה לך?
אתי בנדלר
לגבי מקום הפריקה אני הרבה יותר מסוייגת, כי לגבי מקום

העמדת הרכב, הטעמים - דובר עליהם בישיבות הקודמות, ולכן אני לא

ארחיב.

אני רוצה להזכיר כאן ליושב-ראש הוועדה את הדברים שדובר

עליהם. נוסע מישהו עם מטען יתר בשיעור מסוים. איך אפשר בהקיקה

לתת לגיטימציה בעצם לזה שהוא ימשיך, שהוא יציע לו כמה ולאן הוא

ימשיך לנסוע עם המטען?
יפעת רווה
זה מופיע בתקנה 89.
סנ"צ טילדה מיכאלי
אני רוצה להעיר שהענין הזה כבר מוסדר בתקנה 89 שקיימת

היום, ולכן גם לגבי סמכויות השוטרים, יש כותרת של סמכויות

שוטרים, וכתוב -

"מצא שוטר רכב מוביל מטען שלא בהתאם, רשאי הוא להורות להפסיק את

הנסיעה עד שיפורק אותו הלק מהמטען המובל שלא בהתאם להוראות

האמורות..." כלומר גם היום יש לנו, אז אני לא צריכה בדיוק

להגיד- הוא יגיד לי ואני אגיד לו. זו תקנה שכבר קיימת.

נצ"מ רחל גוטליב;

לא, זה לא חלק מהודעת איסור השימוש. הנושא הזה של פריקה

מוסדר במקום אהר. למה להסדיר את זה עוד פעם ובצורה לא מספיק

ברורה? הודעת איסור השימוש צריך לציין את המקום שבו הוא יעמיד.

התוספת הזאת "שייקבע בהתחשב..." זה בסדר גמור. זה לא הופיע

אצלנו נדמה לי, אבל...
היו"ר אלי גולדשמידט
את אומרת ש-(1) - מקום פריקת המטען מיותר?
נצ"מ רחל גוטליב
נכון, זה לא הלק מהודעת איסור השימוש.
היו"ר אלי גולדשמידט
אני רוצה להבין - השוטר יפעל על-פי התקנות. הוא יצטרך על-

פי התקנות להודיע לו איפה לפרוק בכל מקרה, נכון?
נצ"מ רחל גוטליב
כן.
אתי בנדלר
אני קוראת שוב את תקנה 89 -

"מצא שוטר רכב. מוביל מטען שלא בהתאם להוראות סימן זה, רשאי הוא

להורות את הנוהג בו להפסיק את הנסיעה עד שיפורק אותו הלק מהמטען

המובל שלא בהתאם להוראות האמורות, או עד שהמטען יסודר...",

דהיינו מה שאומרת התקנה הזו, שהשוטר אומר - תעמוד בצד, תזעיק

מישהו שיבוא להוריד את המטען העודף ממך, ואסור לו להמשיך מטר

אהד בנסיעה עם המטען.

אמרו לי משרד המשפטים, ויושב-ראש הוועדה יכריע במחלוקת

הזאת, שלא בכל הנסיבות הדבר הוא אפשרי, מה גם שכאן הסמכות

הניתנת לשוטר היא סמכות של שיקול דעת בעצם. הוא לא חייב להורות

לו לדאוג מיד להסיר את המטען ההורג.

היו"ר אלי גולדשמידט;

רהל, מה מפריע לך שזה יהיה כתוב?
נצ"מ רחל גוטליב
אנחנו מסדירים כאן נושא של איסור שימוש. הכניסו לתוך זה

את הנושא של הפריקה. אומרת טילדה שנגיד אם זה 25% זה עומס יתר

רציני ביותר, אז כרגיל - כן, הוא אומר לו - תחכה בצד, תביא

משאית.
היו"ר אלי גולדשמידט
זה יוצר איזו כפילות? מה הבעיה?
נצ"מ רחל גוטליב
לא. ראשית, זה מלמד שהוא אומר לו - אדוני, תיסע לשם,

תפרוק שם, לעומת המצב שיש בתקנות שהוא יכול לומר לו - אדוני,

תפסיק את הנסיעה.
היו"ר אלי גולדשמידט
הוא יכדל גם כאן להגיד שמקום פריקת המטען.... זה לא מונע

ממנו.
נצ"מ רהל גוטליב
כתוב כאן ב-(3) - מועד אחרון לביצוע, זאת אומרת כאילו

משתמע מכאן שהוא נותן לו פרק זמן לצורך זה. זה לא בהכרה המצב.
אתי בנדלר
בהצעת החוק מדובר כאן על מקום פריקת המטען כולו. תזכרי מה

שקורה - יש לנו מטען עודף. יכול השוטר לומר לו - את המטען העודף

אתה תעמיד בצד, תדאג שמישהו יבוא להוריד כדי שאתה לא תמשיך

בנסיעה תוך ביצוע עבירה. עכשיו נשאר עוד מטען מותר שאותו צריך

להוריד באיזשהו מקום לפני שמשביתים את הרכב לחלוטין, אז הוא

נותן לו אפשרות לנסוע עם המטען.
נצ"מ רחל גוטליב
אם זו הכוונה, לדעתי זה בכלל מיותר.
אתי בנדלר
זה מכסה את כל האפשרויות.

היו"ר אלי גולדשמידט;

לא. אני לא חושב שהמטרה הלא להנחות אותו. מצידי, שיחנה את

האוטו עם המטען המותר, שיהיה עליו מטען - מה אכפת לי. אני מתערב

בשאלה אם הוא מחזיק מטען שהוא מטען מותר בזמן החניה.
אתי בנדלר
לא, אתה צריך לאפשר לו להוריד את המטען, כי ברגע שאתה

נותן לו צו איסור שימוש, הוא לא יכול לזוז יותר.
היו"ר אלי גולדשמלדט
רחל גוטליב ואתי בנדלר - אתן תשבו, תפתרו את הבעיה הזו

ותנסחו אותה כמו שצריך. אנחנו ממשיכים. אנחנו מבינים מה צריך,

יש כאן איזשהו הוסר חפיפה בין התקנות לבין זה. תפתרו את הבעיה

ברמה של ניסוח.

דובר;

גם בלקיחת רשיון נהיגה, נותנים לו משהו זמני.

היו"ר אלי גולדשמידט;

לקחת רשיון נהיגה זה יותר פשוט מאשר להתעסק עם רכב עם

מטען.

אנחנו מאשרים את סעיפים (א) ו-(ב), ואתן תתקנו את זה. רק

אם לא תצליחו להגיע לעמק השווה, נחזור שוב לוועדה.
אתי בנדלר
"(ג) לא ישתמש אדם ברכב שלגביו ניתנה הודעת איסור השימוש אלא

לצורך נסיעה לשם פריקת המטען ולשם העמדתו של הרכב, במקומות

ובמועד שצויינו בהודעה, ולא יעבירו ממקום זה אלא לאחר קבלת

אישור בכתב מקצין משטרה.

(ד) רשיון הרכב והעתק מהודעת איסור השימוש יועברו לרשות

הרישוי; העתק מהודעת איסור השימוש יישלח גם לבעל הרכב."

זה דבר חדש. אנהנו מטילים כאן איזשהו נטל על המשטרה, שלא

היה מעוגן בנוסח הקודם.
היו"ר אלי גולדשמידט
בסדר.
נצ"מ רחל גוטליב
אנחנו מבקשים בסעיף קטן (ג) - יש לנו בעצם את אותו דבר...
היו"ר אלי גולדשמידט
אני יודע. מה שאמרתי קודם, חל גם על (ג).
נצ"מ רחל גוטליב
לא. לדעתי סעיף קטן (ג.) הופך את זה למיותר, אבל בסדר. לא

זו ההערה שלנו. ההערה שלנו לגבי הנושא של פרק הזמן - חישוב

המנין של התקופה.

אנחנו מציעים לקבוע את סעיף קטן (ג) בדומה למה שקבענו

בסעיף 47, שתיקנו אותו לא מזמן.

רבקה בו יששכר;

תיקון מס' 41.
נצ"מ רחל גוטליב
בקשר לפסילת רשיון נהיגה. שם כתבנו כך -

"פסילה שהטיל קצין משטרה על הנהג תחל ממתן ההחלטה; בחישוב תקופת

הפסילה לא תבוא במנין התקופה שחלפה עד מסירת הרשיון...", זאת

אומרת אנחנו מטילים חובה..., בסדר?

היו"ר אלי גולדשמידט;

אושר.

לגבי (ד) אני מבין שהמשטרה לא מתנגדת לעול שהוטל עליה.
נצ"מ רחל גוטליב
אנחנו נשלח הודעה.
אלי אביר
אחר כך, בסעיף 57ג.(ד) - "לרשות הנקובה". זה אותו דבר.

היו"ר אלי גולדשמידט;

כשנגיע לזה, תעיר את ההערה.

אלי אביר;

או שמחליטים "לרשות הנקובה", או שמחליטים "לרשות הרישוי".

צריך להחליט - זה או זה.
נצ"מ רחל גוטליב
תעשה את זה בשני המקומות אותו הדבר.
אתי בנדלר
"(ה) קצין משטרה יבטל את הודעת איסור השימוש ויודיע על כך מיד
לרשות הרישוי, בכל אחד מאלה
(1) בעל הרכב הוכיח כי הרכב נלקח ממנו בלי ידיעתו ובלי

הסכמתו;" - זה המקרה של הגניבה.

"(2) הוא שוכנע כי לא יוגש כתב אישום בשל הובלת המטען

בנסיבות האמורות בסעיף קטן (א)(1)." -

בנסיבות שבהן נתפס נהג נוהג עם עומס יתר, למשל מסתבר

שהמאזניים שבהם שקלו את המטען העודף היו מקולקלות.
חזי יהלומי
הודעת איסור השימוש היא של משרד התחבורה.
היו"ר אלי גולדשמידט
קצין המשטרה הוא זה שצריך להעביר. מה זה משרד התחבורה?
דובר
זה רשות הרישוי.
היו"ר אלי גולדשמידט
רבותיי, אנחנו מאשרים את כל האמור...
סנ"צ טילדה מיכאלי
רק לגבל הענין של "יוגש" - כלומר הענין של הזמנים כאן לא

נראה לי, כי אנחנו מגישים את הדו"ח באותו מועד. זה לא שאחד כך

הולכים לפרקללטות ומכינים כתב אישום, אז יכול להיות שיש מקום

כמו ב-47, שאם הוא משתכנע שיבוטל, או משהו כזה. ה"יוגש" כאן

מטעה, כל אנחנו באמת מגישים את זה מיידית.
יפעת רווה
ב-47(יא) כתוב - "אם שוכנע כי לא יוגש כתב אישום..."
היו"ר אלי גולדשמידט
הוא יבטל את הודעת איסור השימוש ומיד יודיע, ברגע שהוא

שוכנע שכך וכך קרה. מה הבעיה?
סנ"צ טילדה מיכאלי
אני אומרת שזה קצת מטעה שנאמר - "אם הוא יחליט שלא יוגש

כתב אישום", כי אנחנו מגישים מיידית את כתב האישום. כבר הוגש.
היו"ר אלי גולדשמידט
הוא פנה, הוא הסביר, הוא אמר, והחלטתם לבטל את הגשת כתב

האישום.
סנ"צ טילדה מיכאלי
יבוטל אולי. אולי תמצאו ניסוח אחר.
רבקה בן יששכר
תערה קטנה - בסעיף 57א.(א), בסוף זו לא עבירת קנס, אלא

עבירה מסוג ברלרת קנס.
נצ"מ רחל גוטליב
7rלא ברירת קנס. זו עבירת קנס, כך זה מוגדר.
אתי בנדלר
עבירת קנס מוגדרת בסעיף 1 לפקודת התעבורה- בך שאין עם זה

בעיות.

ההערה של טילדה קצת מטרידה אותי, ואני כבר מבקשת את אישור

הוועדה לעשות תיקון עקיף בתיקון מס' 41, שעבר לא מזמן בקריאה

שניה ושלישית - בסעיף 47 בנוסחו החדש, בסעיף קטן (יא) כתוב -

"קצין משטרה כאמור יחזיר רשיון נהיגה למי שנפסל מהחזיק בו לפי

סעיף זה, אם שוכנע כי לא יוגש אישום נגד בעל הרשיון", והכוונה

כמובן היא ל"כתב אישום". קרתה לי טעות בהגהה, כך שאני כבר מבקשת

את אישור הוועדה להכניס תיקון עקיף שם ל"כתב אישום".
היו"ר אלי גולדשמידט
קיבלת.
אתי בנדלר
בהזדמנות זו נדון כבר בהערתה של טילדה, אם באמת צריכים

לשנות בשני המקומות שזה לא הענין של הגשת כתב אישום, אלא ....

הנוסח המתאים.

היו"ר אלי גולדשמידט;

בכפוף להערה הזו ובכפוף למה שאמרנו קודם לגבי הנושא של

ההנחייה איפה לפרוק את המטען, שגם על זה אתן תסגרו ביניכן - רחל

ואתי, אנחנו אישרנו עד 57ב רבא, ולא עד בכלל.
רפ י אברג'ל
לגבי נושא פריקת המטען, מתוך היכרות - יש מטענים שלא ניתן

להוריד מהם חלק, וחלק מהמטענים - גם אם כן ניתן להוריד מהם חלק,

לא ניתן יהיה לעשות את זה ברשות הרבים, כגון חומרים מסוכנים.

היו"ר אלי גולדשמידט;

זה שיקול הדעת של השוטר. על זה הם ידונו - איך להפעיל את

שיקול הדעת באופן שיקה בחשבון את השיקול הזה ואת השיקול של

הפרדה ואת השיקול של רשות הרבים - כל זה השוטר.



רפי אברג'ל;

הערה נוספת - בעצם לא ראיתי כאן איפה האחריות של המשלח.

היו"ר אלי גולדשמידט;

משביתים לו רכב. מי זה המשלח?
רפי אברג'ל
המשלח זה בעל המפעל ששולח את המטען.
היו"ר אלי גולדשמידט
אנהנו לא נכנסים לענין הזה. כבר דנו בזה הרבה מאד בזמן

הדיונים הראשוניים. מי שאחראי זה בעל הרכב. שבעל הרכב יוודא

שהמשלח לא יטעין מעבר למותר.
אתי בנדלר
"57ב.(א) פניה לבית המשפט

(א) בעל הרכב שלגביו ניתנה הודעת איסור שימוש לפי סעיף 57א וכן

הנהג שקיבל את ההודעה, רשאים לבקש מבית המשפט, המוסמך לדון

בעבירות תעבורה, לבטל את הודעת איסור השימוש; בית המשפט

יחליט בבקשה לאחר ששמע את היועץ המשפט לממשלה או את בא

כוהו או שוטר."

כאן החלטנו לא לפרט את הנסיבות שמהוות עילה לדיון בפני

בית-המשפט. אנהנו בנוסה הקודם, אם אינני טועה, הכנסנו את המקרה

שבו הבעלים של הרכב טוען שהנהג פעל בניגוד להוראותיו וכי הוא

עשה כל אשר היה ביכולתו כדי למנוע את ביצוע העבירה. הגענו

למסקנה שאין טעם לפרט את זה כאן, משום שזו נסיבה מאד השובה

שבגיבה יוכל הבעלים של הרכב לבקש את ביטול הודעת איסור השימוש,

אבל יכולות להיות עילות שונות או נסיבות שונות, ואין טעם למנות

את זה כאן.

"(ב) בית המשפט לבטל את הודעת איסור השימוש אם נוכח כי נתקיים
אהד מאלה
"

אני כבר רוצה לקרוא רק את הרישה של סעיף קטן (ג) כדי

לעמוד על ההבדל - "בית המשפט רשאי לבטל את הודעת איסור

השימוש...", דהיינו בנסיבות שאני מיד אקרא בפסקאות (1) ו-(2) של

סעיף קטן (ב) חלה חובה על בית המשפט לבטל את הודעת איסור

השימוש, אם הוא השתכנע שהן מתקיימות. בנסיבות האחרות יש לו

שיקול דעת.

מהן הנסיבות שבהן יבטל בית המשפט את הודעת איסור השימוש?

"(1) הרכב נלקח מבעליו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו;" - זאת אומרת אם

בית חמשפט השתכנע שהרכב נגנב, אז ברור שיש מקום לבטל את

איסור השימוש.

"(2) מי שנהג ברכב פעל בניגוד להוראותיו של בעל הרכב, ובעל הרכב

עשה כל שבלכולתו כדי למנוע נסיעה בנסיבות האמורות בסעיף

קטן (א)(1)."



דהיינו, בעוד שלא מנינו את הנסיבה הזאת כעילה לפניה לבית

המשפט, הרי שאם העילה הזו התקיימה ובית המשפט השתכנע בקיומה,

הוא חייב לבטל את הודעת איסור השימוש. בעוד שכאן זה מנדטורי,

בסעיף קטן (ב) זה שיקול דעת -

"בית המשפט רשאי לבטל את הודעת איסור השימוש או לקבוע תקופה

קצרה יותר לאיסור השימוש עם או ללא תנאי, אם נתקיימו נסיבות

אחרות מאלה האמורות בסעיף קטן (ב) המצדיקות זאת."
היו"ר אלי גולדשמידט
יש הערות?

אני מסיים בזה את הישיבה מטעמים של לוה זמנים. אני מאד

מבקש שלישיבה הבאה בשבוע הבא המשטרה תשב יחד עם היועצת המשפטית

של הוועדה, ושהנוסה שיגיע בשבוע הבא יהיה נוסה מוסכם גם על

המשטרה. צריך גם ליידע את משרד המשפטים, שהוא לא יגלה משהו.

תשבו יחד. אם אתן יכולות לשבת עכשיו ולגמור את זה - מה טוב.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:40.

קוד המקור של הנתונים