ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 25/03/1997

הצעת חוק הבזק (תיקון - הנחת רשת כבלים בבית משותף), התשנ"ז-1996 - ח"כ אברהם פורד

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 89

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי. ט"ז באדר ב' התשנ"ז (25 במרץ 1997), שעה 10:00
נכחו
חברי הוועדה: שלום שמחון - היו"ר

אברהם פורז

כסיס דהן
מוזמנים
אבי אלקלעי - מנהל אגף הכבלים, משרד

התקשורת

שריל קמפינסקי - עו"ד, לשכה משפטית, משרד

התקשורת

עדנה הראל - עו"ד, משרד המשפטים

מיכל כהן - ארגוני הצרכנים

יוסי שא נס - מנכ"ל הרשות להגנת הצרכן

אלון שמעון - מנכ"ל האגודה לתרבות הדייר

איחר מלמד - עו"ד, מחלקה משפטית, מינהל

מקרקעי ישראל

מנחם איתי - עו"ד, התאהדרת הכבלים

ענת פז - עוזרת מנכ"ל התאחדרת הכבלים

אסתר סבר גלר - עו"ד, לשכת עורכי הדין
היועץ המשפטי
אתי בנדלר
מנהלת הוועדה
לאה ו רון ;
קצרנית
רויטל יפרח
סדר-היום
הצעת חוק הבזק (תיקון - הנחת רשת כבלים בבית

משותף), התשנ"ז-1996 - ח"כ אברהם פורז



הצעת חוק הבזק (תיקון - הנחת רשת כבלים בבית משותף).

התשנ"ז-1996 - ח"כ אברהם פורד
היו"ר שלום שמחון
אני פותה את הישיבה. אנו עוסקים בהצעת חוק הבזק, תיקון להנחת

כבלים בבית משותף, התשנ"ז 1996 הצעת חוק של חבר הכנסת לאברהם פורז.
אברהם פורז
אני בשעתו הייתי ראש קנדידט ההקמה של פרוייקט הטלוויזיה בכבלים

וכן יושב ראש המועצה של הטלוויזיה בכבלים. הסיבה שבשעתו נכנס הסעיף

שמחייב הסכמת רוב בעלי הדירות בבית משותף היתה, שבאותם ימים שרות

הטלוויזיה בכבליפ היה דומה לגוף פרטי ולא לשרות כמו מיפ והשמל, אם

ברצונך להתהבר לטלפון מים או גז, איש לא יתייב הסכמה של כל בעלי

הדירות. טלוויזיה בכבלים נראתה כמותרות. ואז, הסעיף נכנס כפי שהוא

נכנס ומאז השתנו כמה דברים.

הטלוויזיה בכבלים היום, היא בעצם הכלי היוזיד לקליטת תשדירים

ציבוריים מסויימים. זאת אומרת, מי שרוצה לקלוט את הטלוויזיה החינוכית

בערוץ 23 או את הערוץ השני של רשות השידוד שהוא ערוץ 3 המכונה ערוץ 33

כולל שידורי הכנסת, שהוא ערוץ ציבורי מובהק יכול לקלוט אותו אך ורק

דרד הטלוויזיה בכבלים. אלא אם כן יש לו אנטנת "צלהת" הקולטת מלווינים.

אבל אם השכנים לא מסכימים שיועבר הוט בעובי מינימאלי איד יסכימו

שתעמוד אנטנת צלהת שהיא הרבה יותר גדולה ומכוערת?

לכן הגיע תזמן שנוריד את הסעיף רזה. לדעתי כל אדם שגר בבית משותף

זכאי להתהבר לשרות של טלוויזיה בכבלים ואין הוא צריך להיזקק לטובות של

איש. לא של ועד הבית ולא הסכמת רוב בעלי הדירות. זה צריך להיות בדיוק

כמו לגבי תשתיות אהרות כמו טלפון השמל מים גז וכוי'.
היו"ר שלום שמחון
אם ועד הבית מתנגד אי אפשר להתקין כבלים?
אברהם פורז
אי אפשר. תאר לד שיש מקרים בהם בבית משותף יש סיכסוד בין הדיירים

ותלקם לא רוצים לתת לאתרים להתקין כבלים. אין בזה הגיון. זה כמו שתאמר

שהיבור בהשמל טעון בהסכמת ועד הבית. זה שרות ציבורי שלכל אהד מותר

לקבל. רוב הברות הכבלים מתקינות את הכבלים בצורה שאינה פוגעת באף אהד.

זה לא הודר או פוגע בפרטיות של הדיירים האחרים. הממשלה תומכת בהצעת

ההוק, ולכן אני מבקש מהוועדה הנכבדה לאשר אותו ולהביא אותו לקריאה

ראשונה.
אתי בנדלר
בשינויי נוסח קלים.
היו"ר שלום שמחון
האס מישהו מהיושבים כאן מתנגד להצעת החרק?
שמעון אלון
ראשית, על. מנת להתקין כבלים בבית משרתף נדרש רוב של דיירי הבניין

ולא הסכמת ועד הבית. בסעיף 58 לחוק באסיפה הכללית לא נדרש מה שנדרש

בכל פעולה אהרת ברכוש המשותף. חוק הבזק במידה מררבה הוא פרוץ. לא

אהת, אנו נתקלים באי סדר בכבלים של בזק שלא ניתן כמעט לתקן אותר. אי

הסדר הזה הולד ומתגבר כתוצאה מריבוי הכבלים ואיו מי שיסדיר זאת אלא

אותו ועד בית שדואג לאסטטיקה של בניין המגורים שלו. להוציא את ועד

הבית משותפות בענייו זה אומר פגיעה ברכוש משותף של הדירים. התקנת

הכבלים היא פגיעה ברכוש המשותף. איו מי שידאג למערך הכולל מלבד ועד

הבית. הוא דואג לאיכות חיים אבל קייס גם האספקט של ערד הנכס. לכה

להוציא את ועד הבית מהטיפול בדרד הנהת הכבלים יהיה לא נכון. אני מביר

את הצעת ההוק של הבר הכנסת פורז והייתי מוסיף לה סייגים בנושא של דרד

הנהת הכבלים ושיתוף ועד הבית.

אני מציע שוועד הבית יהיה ושתף מבלי שיביע התנגדות. צריד למצוא

פיתרון דרד ההקיקה. התנגדות ועד הבית לא תוכל להוות התנגדות ממשית אלא

בענייו האסטטי בלבד.
היו"ר שלום שמחון
לצורך הדוגמא, מקובל שאנטנה צריכה להיות מסוג מסויים. ועד הביר

המסויים ההליט לטרפד זאת בגלל העלות היקרה של האנטנה וטוען שעל הדייר

להתקין את האנטנה במקום מסוכן יותר.
שמעון אלון
פעם היו אנטנות מרכזיות. נתקלתי במקרה של אשה שנותרה יהידה בבניין

המשתמשת באנטנה המרכזית. לפי ההוק, כל הדיירים חייבים להשתתף באחזקת

האנטנה. היה וכלל הדיירים התנתקו ודייר אחד רוצה להתקין מתקן כל שהוא

הוא חייב את הסכמת הדיירים. אם הוא רוצה להתקין אנטנת "צלחת" הוא לא

יכול להתקין באופו שרירותי. הוא צריך לקבל את הסכמת אסיפת הדיירים.

לכן, אם הוא צריך לקבל את הסכמת אסיפת הדיירים בהתקנת אנטנת "צלחת",

אדרבא ראדרבא כשמדרבר בהתקנת כבלים. אני מקבל את ררה הדברים אך לא

יכיל להיות מקרה שכל דייר יתחבר לכבלים או לאנטנח כל שהיא כרצונו

ולוועד הבית לא תהיה כל שליטה על כך. שימו לב למה שקורה עם כילי

"בזק". לפעמים אתה נכנס לבניין עטוף ב"מסך " של כבלים ואין שליטה על

כך. ודאי וודאי כאשר מדובר ברכוש המשותף.

מכיוון שקראתי את הצעת ההוק לראשונה, אני מציע שעל בסיס העקרונות

האלה יעובד משהו משותף מבלי לפגוע בהצעת החוק הבסיסית. אני מקבל את

עקרון החוק שהוא ברור. נמנע אי סדר בבית המשותף רק על ידי שיתוף ועד

הבית בדרך הנחת הכבלים.
אתי בנדלר
נדמה לי שהצעת החוק של חבר הכנסת פורז מנסה להתמודד עם הדברים

במסגדת תיקון של סעיף 6ל' לחוק העיקרי, סעיף 2 להצעת החוק,

סעיף 6ל' לחוק הבזק, כותרת השוליים שלו היא:"מורשה של בעלי
הדירות" וקובע לאמור
"נציגות הבית המשותף תשמש מורשה של כל בעלי

הדירות בכל עניין הנוו/3[ להנחת רשת הכבלים ברכוש המשותף שבבית

ולאחזקתה, ולשם כך זכאית היא בשם כל בעלי הדירות להיות צד בכל משא

ומתן, הליך משפטי או הסכם מבעד* זיכיון. באין נציגות הבית המשותף יהיה

המורשה כאמור מי שרוב בעלי הדירות מינו לכך- ואז בא התיקון לסעיף הזה

על ידי הוספת סעיף קטן בי. הוא אינו פוגע בזכותה של נציגות הבית

המשותף לומר את דבריה בקשר לצורת הנחת הכבלים. יתכן שיש מקום לשפר

ולשפץ את הדברים אך נדמה לי שעקרון הדברים האמורים בחוק נשמר.
שמעון אלון
נדמה לי שהעניין של נציגות הבית לא ברור דיו. רובינו גרים בבתים

משותפים, אנו יודעים מה פירוש ההתמודדות עם דיירים שמסדבים להתקין

כבלים. אין ספק שהתקנת כבלים הוא מעין שרות כמו התקנת טלפון. דרך

הכבלים ניתן לקבל שרותים. מצד שני לא הייתי מוציא את ועד הבית מהעניין

כי יגרם נזק בטווה הרתוק.

כשאנחנו משקמים בית אנו נמצאים במלחמה קשה ביותר עם "בזק" לשנות

את כל התשתיות שנעשו לפני כן באופן אקראי לחלוטין. אם נוסיף עוד נדבד

נוסף, מבלי שוועד הבית יהיה שותף באופן בריר.
נסים דהן
אנו מתנגדים לחוק הזה. ואני מדבר בשם עצמי ובשם הסיעה כולה. החוק

מיותר מן הסיבה הפשוטה שאין דומים הכבלים ל"בזק". בטלפון וחשמל יש

הסכמה שזה שרות חיוני ונחוץ ואיש אינו מתווכח על נחיצותם של טלפון

וחשמל. לכן אפילו אם דייר אחד מבקש להתחבר לטלפון יש לתת לו להתחבר.

שידורי טלוויזיה בכבלים במיוחד במתקרנת הקיימת היום הכוללת 42 ערוצים

שמתוכם חלק ניכר לא ראויים שישודרו בכלל. לכן, אנחנו לא יכולים לחייב

את כל הבניין להתחבר לכבלים במקרה שרק דייר אחד מעוניין.
אברהם פררז
זה לא מחייב להתחבר. זה מחייב להעביר כבלים ברכוש המשותף.
נסים דהו
לא יתכן שדייר אחד יקבע שיעברו כבלים בחדר המדרגות מתחת למעלית

כפי שעושות חברות חכבלים. דעת המיעוט כופה על הרוב. זה מה שהחוק הזה

רוצה לעשות.
היו"ר שלום שמחון
שר התקשורת מתכנן- להקים ערוץ לענייני יהדות ומסורת. אפ יהיה דייר

דתי שירצה להתחבר לכבלים אך רוב דיירי הבית יתנגדו. גם אז תשובתך תהיה

כזו?
נסים דהו
כן. אנו נתנגד שמיעוט יכפה את דעתי על הרוב. בוודאי לא בזכות

הקניין של אדם. כאן מדברים על זכות הקניין של אדם. דייר אחד מתוך הרבה

דיירים יחליט שיעברו בכל הבניין כבלים. לגבי השאלה של האדם הדתי זו

שאלה היפוטטית. אי אפשר להתהבר לערוץ אחד בלבד. כשירצה הדייר הדתי

להתחבר לערוץ המסורתי הוא יהיה חייב להתחבר לכל שאר הערוצים. זאת

אומרת ששאר השכנים יקבלו את כל הערוצים והוא יהנה רק מערוץ אהד.
יוסי שא נס
אנו בעד הצעת החוק והיא מחוייבת המציאות עם כמה סייגים. שרת

התקשורת הבטיחה לוועדה ולי שאזורי הפריפריה שאינם יכולים להתהבר היום

לכבלים יחוברו בהקדם. מר אבי אלקלעי יוכל לעדכן אותנו יותר בנושא.

בעיירות הפיתוח והפריפריות ובדרום הארץ במייחד, אין אפשרות להתחבר לכבלים

נתקבלו לא מעט תלונות על כד שקבלנים מותחים כבלים ולא מחזירים את

המצב לקדמותו. בחוק מופיע סעיף העוסק בכך- אני חושב שיש לשפר אותו

לאור התלונות חרבות שמתקבלות על כך שפותחים את הקרקע ומשאירים סימנים

רבים ופוגעים באסתטיקה. אני מקבל את חערת האגודה לתרבות הדיור, שצריך

לעשות את הדברים בתיאום ושיתוף' ועד הבית.

אני אישית נפגעתי מכך ששכני התחבר לכבלים. לי בבית אין כבלים.

לאחר שהתחבר השכן נוצרו הפרעות אצלי במקלט. יש בעיות של השראה, אני

אישית הפסקתי לראות טוב את ערוץ 1 ואת ערוץ 2 באמצעות אנטנת "צלחת",

כי לקופסא שלי התחברו כבלים. הדבר יוצר לי בעיות קשות מאוד שכרוכות

בתשלום לטכנאי שיפתור אותן. השידורים שלי שובשו מאז ששותפיי לקופסא

התחברו לכבלים.
מיכל כהן
אני מצטרפת לדעתו של מר יוסי שא נס. אין לנו כל בעיה, כפוף

למיגבלות שיהיה מקסימום שיתוף של הדיירים לגבי התחום האסטטי.
עדנה הראל
משרד המפשים תומך בהצעת החוק, אך יש לנו מספר שאלות טכניות שההצעה

לא עונה עליהן. הן נוגעות לייהס בין הפרט המבקש להתהבר, לבין כלל בעלי

הדירות לרכוש המשותף. צריד לקחת בחשבון שני מצבים אפשריים. מצב אחד

של מתחברים בודדים שמתחייבים לעבודות ברכוש המשותף. מצב המצריך תיאום

עם ועד הבית או מהוייבות שלהם עבור הנזקים. כמו כן, התחשבות בעובדה



שהם לוקחים על עצמם על פעולות ברכוש המשותף.

בעיה שנייה שעלולה להתעורר היא במצב שבו יש מתחבר ראשון ואחריו

מתחברים אחרים. עלול להיות מצב של ניצול של המתחבר הראשון או מעין

נפילה בין הכיסאות של האחריות לעבודות, מכיוון שהעבורות נעשו בשני

שלבים.

בנוסח הקיים הנציגות המורשית היא נציגות הבית המשותף. ואם אין,

רוב בעלי הדירות בוחרים מורשה. לא נקבע מי המורשה להיכנס למשא ומתן עם

בעל הזיכיון. כאשר יש מורשה האם הוא ממשיך להיות מורשה גם לגבי שני

דיירים נוספים שמתחברים לכבלים או שהם מתוכם בוחרים מורשה? האם שני

המורשים של אותו בית משותף מבקשים דברים שונים מבעל הזיכיון? יש בעיות

של אחזקה. אם עושים עבודות גינה למשל, וכתוצאה מכך צריך להזיז את

הרשת. מי הוא המורשה לעניין?
היו"ר שלום שמחון
אם יש הוצאה הקשורה לתשתית והיא לא קשורה לחברת הכבלים. אחד

הדיירים משקיע ועושה את הדברים בתיאום. מאוחר יותר, יתר הדיירים

מתחברים גם הם לכבלים,
עדנה הראל
אני מבינה שעשויות להתעורר שאלות לגבי האחזקה. מאוחר יותר כאשר

נעשים שינויים בבית המשותף או שינויים בגינה בבית המשותף שכתוצאה מכך

מתחייב טיפול כל שחוא ברשת הכבלים.
אברהם פורז
נניח שמרחיבים את הבית ויש להזיז את התשתית של הכבלים. אני פונה

לחברות הכבלים ושואל כיצד פותרים את הבעיה?
אבי אלקלעי
כל המבקש להעתיק תשתית ההוצאה חלה עליו ולא על בעל הזיכיון.
מנחם איתו
הכלל שהוא שהעלות היא על מבקש ההזזה, אבל בית המשפט יכול לחלק זאת

בצורה אחרת. להבדיל ממקרקעין ציבוריים שאז עלות חלה על מי שמבצע את

העבודה.
עדנה הראל
פה אנו מדברים על רכוש משותף בבית משותף שהיה מורשה ראשון שהתחבר.
אברהם פורז
ברור לגמרי שאי אפשר יהיה להטיל תשלומים על מי שלא ביקש להתחבר

לכבלים. גם אם מזיזים תשתיות, מדובר להטיל את התשלומים רק על מי

שמחוברים לכבלים. הדבר היחיד שיש למנוע הוא, שמי שלא מחובר לכבלים לא

ימנע התחברות של הדיירים הרוצים להתחבר לכבלים.
עדנה הראל
יותר מזה. צריך להבטיח שלא יהיה מצב שהמתחברים השניים ינצלו את

המתהבר הראשון כדי להשית עליו את העלויות, ומצד שני שיהיה ברור מי-הוא

האדם מבין כל המתחברים בבית המשותף שהתחברו בשלבים שהוא המורשה

שמשותף.
מנחם איתר
רציתי להתייחס להערות לגבי מנגנון ושיתוף פעולה. סעיף 6לי כפי

שנראה היום יהפוך לסעיף 6ל' (א) הקובע מנגנון של פיקוה. כל עבודה

תיעשה בתיאום עם ועד הבית. אני חושב שאין דבר הזק מזה כדי להכריח את

חברות הכבלים לעבוד בשיתוף פעולה צמוד עם ועד הבית. הדבר נעשה כיום

ויש אנשים שתפקידם הוא בניהול המשא ומתו ובתיאום באיזה מקום בדיוק

יעברו הכבלים. התיאום לא נעשה עם הדייר הספציפי שמתקינים לו כבלים.

הנחת הרשת מהרחוב אל הבית ובין הקומות נעשית בתיאום ובהסכמת ועד הבית.

לחברות יש גישה מאוד שיווקית והן לא עושות דברים בכוח.
עדנה הראל
גם אם הוועד מתנגד?
מנחם איתן
היום כמובן מדובר על רוב של בעלי הדירות ואז הוועד מסכים ואין

בעייה. במצב הנוכחי, הוועד יצטרך על אפו ועל חמתו לעזור לדייר הבודד

מכיוון שזה שרות הוא נותן לדייר הבודד. אם הוא יתנגד הוא יוכל לדאוג

לדברים שמטרידים אותו ואז לא תהיה בעייה של תלונות בעתיד.

חברות הכבלים מקפידות מאוד בנושא האסטטיקה. חברות הכבלים עובדות

עם חומרים וצבעים המתאימים לקירות הבניין. בין אם מדובר בקופסאות

החיבורים ואם בחוטים עצמם. רשת הכבלים היא מערכת אלקטרונית שחייבת

להיות מסודרת, אחרת הדייר לא מקבל את השרות הנאות.
אברהם פורז
רשת הכבלים צריכה להיות מורשית על ידי הוועדה המקומית.
מנחם איתן
המערכת הזו עוברת את אישור הווערה המקומית ועם קבלת הזיכיון היא

צריכה לקבל את אישורו של משרד התקשורת בעניין המיפרט הטכני וצורת הנחת

הכבלים בבניין, הכל נעשה בבקרת המדינה. כמו כן קיימת ביקורת לגבי

המהירים של התקנת הכבלים. מהיר היבור של מבקש בודד בבית, נמצא בפיקוח

על פי כללי הזיכיון. ואין חשש שיהיו עבירות חריגות שיוטלו על דייר

בודד בגלל שהוא המבקש היחיד בבניין. אין תעריף מיוהד במקרה כזה וזה לא

נתון לשיקול דעתו של בעל הזיכיון. הברות הכבלים פועלות לפי התעריף

למרות שלפעמים הרווח שלהן קטן ואולי אף גורם להפסד כאשר מדובר במבקש

בודד, אד זו בהחלט סיטואציה אפשרית. כיוון שאנו מבינים את רוח הזמן

והמצב בשטח אנו בהחלט תומכים בחוק.

כמו כן יש לזכור שכל התשתית שתונה בבתים משותפים תהיה בשטהים

משותפים ולא תהיה כל הדירה לדירות של דיירים שאינם מחוברים. הכל מבוצע

בהדרי מדרגות ובפירים קיימים. אין חשש של פגיעה בזכויות של בעל ביר:

אלא רק בשטחים המשותפים על פי חלוקה מסויימת של בעלות.

בעניין בעיות ההשראה שהועלו כאן. אני לא רוצה להטיל את האשמה על

מי שהתקין את האנטנה לקליטה לווינית, אבל המערכות בנייות מהמרים שלא

גורמים השראה לאנטנות מרכזיות.

יוסי שא נס;

מי שהתקין לפני הכבלים לא צריך לסבול. יש אנשים שהתקינו "צלחות"

מדוע הם צריכים להיפגע.
מנתם איתן
למיטב ידיעתי, אנטנה מרכזית מפוקחת על פי התקן של חומרים מפוקחים

על פי חוק. הברות הכבלים פועלות על פי מפרט שאושר על ידי משרד

התקשורת. יכול להיות שיש בעיה של תקן עם "צלחות" לווין. לא בגלל זה

צריך לעצור את הקידמה.
נסים דהו
האם אפשר להעביר לדייר בודד את אותו שרות אך לא בכבלים. לתת לו

זאת על ידי אמצעי טכני אהר?
מנחם איתן
איני רוצה לדרוד לאיש על "יבלות", אבל להברות הכבלים היו הצעות

שבאיזורים קשים לגישה למשל בפריפריה, להעביר את השידורים דרך לווין.
אברהם פורז
אז, על כל הגגות או המרפסות יונחו "צלחות". זה יהיה מיפגע אסטטי,
מנחם איתן
בחוץ לארץ אפשר לראות זאת בברור. יש "צלחות" בקוטר של 50-45

סנטימטר ותו מונחות על המרפסות.
אבי אלקלעי
משרר התקשורת תומך בהצעת החוק משלושה טעמים: לא יהיה ניצול לרעה

של דיירים שרוצים למנוע מדיירים אהרים להתחבר לכבלים. בהרצליה נתקלנו

במקרה בו חלק מהדיירים בבניין סרבו לאשר לחלק אחר של הריירים הרחבת

הדירות, ולכו החלק האתר סרב לאשר להם התחברות לכבלים. יש דוגמאות של

סיכסוכים כאלה ואחרים שמשליכים בסופו של דבר על עניין ההתחברות

לכבלים. טעם שני הוא, שלא יהיה ניצול לרעה של חברות הכבלים שישתמשו

בוועד הבית לא לחבר מנויים אלה או אחרים. הטעם שלישי הוא, כיום יש 1.6

מיליון בתי אב במדינה. 1.4 מחוברים לרשת חכבלים. כ- 968,000 מנויים.

חנתונים נכונים לחודש דצמבר 1996. זה אומר שהמוצר הפד להיות ממוצר

אקסלוסיבי למוצר בסיסי. אין סיבה לא לחבר את כל הייתר. רשת הכבלים תתן

בעתיד שרותים נוספים.

משנת 1994 אנל נמצאים במפרט הטכני של משרד השיכון והיום בונים

תשתית נפרדת לטלוויזיה בכבלים בבניינים חדשים. כך שבעיית האסטטיקה

תיפתר לגבי בניינים הרשים.
שמעון אלון
אני שמה לשמוע על הנתונים לגבי העבודה המסודרת של הברות הכבלים.

אני רוצה לסבר את האוזן איך נעשית פריצת חברות הכבלים לתוך הבתים.

וזאת על סמך פניות ותלונות שנתקבלו אצלינו. על אף כל החוקים בחלק

מהתשתיות שהוקמו ברכוש המשותף אין חיפוי וזאת על מנת לחסוך בכסף. שמו

כבלים בלי לחפות בפי.וי.סי שיישפר במקצת את המראה האסטטי. נאמר

לדיירים שאס אכן הם רוצים שהכבלים יחופו בפי. וי. סי יש צורך באישור

מיוחד או בתוספת כסף.

מכיוון שהכינו את התשתיות מבעוד מועד במקומות מסויימים ולחברות

הכבלים לא השתלם להתעסק בעניין החוקי, חיפשו את אותו דייר שהתחבר

לכבלים ולאחר מכן יתחלקו כולם. אני מבין את הצד הכלכלי ואני מקבל את

הצעת החוק של חבר הכנסת פורז, אך האמת צריכה להאמר. פעמים רבות בעת

הנחת הכבלים, חברות הכבלים עשו זאת באופן מאוד אגרסיבי.
היו"ר שלום שמחון
האם נוכל להצביע היום?

נסים דהן

אני מבקש התייעצות סיעתית.
אתי- בגדלר
שם הצעת חוק הבזק (תיקון - הנחת רשת כבלים בבית משותף),

התשנ"ז-1996, ישונה ל-1997. תיקון סעיף 6כ"ט ממוקם בסימן חי לחוק הבדק

(שעניינו הנחת כבלים ופעולות אחרות במקרקעין. סעיף 6כ"ו דן בהגדרות.

סעיף 6כ"ז מדבר על כניסה לקרקע ציבורית ופעולות בה. סעיף 6כ"ח מדבר על

אישור להנחת כבלים. זה הסעיף שאומר שהתכנית של בעל הזיכיון להנחת רשת

כבלים טעונה אישור הוועדה המקומית לתכניך ובנייה, מוצע תיקון סעיף

6כ"ט.

סעיף 6כ"ט(א) לחוק הבזק, התשמ"ב"1982, להלן החוק העיקרי, קובע:

"הנחת רשת כבלים במקרקעין פרטיים טעונה הסכמת בעל המקרקעין, אם המחזיק

במקרקעין הפרטיים הוא חוכר לדורות כמשמעותו בחוק המקרקעין (להלן בסעיף

זה - חוכר) אל דייר מוגן כמשמעותו בחוק הגנת הדייר [נוסח משולב]-

התשל"ב-1972 (להלן בסעיף זה - דייר), יראו הסכמתו של החוכר או הדייר

בהסכמתו של בעל המקרקעין."

הנוסח הנוכחי של סעיף 6כ"ט(ב), שאותו מוצע להחליף, קובע: "היו

המקרקעין הפרטיים בית משותף, טעונה הנחת רשת הכבלים ברכוש המשותף

הסכמה של רוב בעלי הדירות בבית וזאת על אף האמור בתקנון שעל פיו מתנהל

חבית המשותף".

חבר הכנסת אברהם פורז מציע שבמקום סעיף 6כ"ט(ב) הקיים, יבוא.- "היו

המקרקעין הפרטיים בית משותף הנחת רשת הכבלים אינה טעונה הסכמת רוב

בעלי הדירות וזאת על אף האמור בתקנון על פיו מתנהל הבית המשותף ובלבד

שבעל דירה אחד לפחות ביקש זאת בכתב מבעל הזיכיון".
שמעון אלון
פה מדובר על תקנון באופן כללי אך יש להבחין בין תקנון מוסכם

לתקנון מצוי, מכיוון שמדובר פה באופן כללי בתקנון מוסכם הוא תקנון

כובל.
אברהם פורז
החוק גובר על הכל.
שמעון אלול
תקנון מוסכם הוא על כלל הדיירים, זה תקנון שאומר שכל הדיירים ללא

יוצא מן הכלל מסכימים לתקנון.
אברהם פורז
תקנון מוסכם הוא תקנון שנרשם בעת רישום הבית המשותף.
שמעון אלון
לא רק. אתה יכול לעשרת גם מאוחר יותר תקנון מוסכם, תקנון מצוי

ניתן לשנות.
גסים דהו
אפ הקבלן שבנה את הדירות החתים את הרוכשים שלא יהיו כבליפ בבניין

האס החוק יכול לבטל זאת, למרות שהדירות נקנו ביודעין ובא דייר אהד

ואומר שלפי הצעת ההוק של חבר הכנסת 3ורז הוא יכול להתקין כבלים?
עדנה הראל
האם הקבלי יכול לקבוע בחוזה אחיד שאדם הרוצה לקנות דירה לא יקבל

עיתון פלוני ולא יתחבר לטלפון?
נסים דהו
מל שרוצה לגור בתנאים אלה האם תאמרי להם לא? אם כולם קנו במשותף

מקבילו והחליטו שהם לא מתקינים כבלים?
אברהם פורז
כמעט כל תקנון הוא מוסכם ולא מצוי. ברגע שיש הצמדה אחת הוא אינו

מוסכם,
אתי בנדילר
אני מבקשת להפנות את תשומת הלב לסעיף אחר בחוק המקרקעין שתוקן

בשנת התשנ"ו. חוק המקרקעין קובע הוראות בנושא של התקנת מעליות בבית

משותף. בסעיף הזה יש התייחסות לתקנון המוסכם, סעיף 59 וי (1;) קובע:

"(1) בעלי הדירות רשאים לקבוע בתקנון מוסכם כי הוראות סעיף זה לא

יחולו עליהם; (2) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראה מיוחדת הקיימת

בתקנון מוסכם בדבר התקנת מעלית".

זאת אומרת שבנושא אחר של שינוי מהצורך בפרוצדורה הרגילה של הסכמת

כל בעלי הדיהות או רוב בעלי הדירות כאשר המחוקק נתן דעתו לנושא וקבע

שיש הוראות מיוחדות ספציפיות לנושא הזה. לחלופין חם רשאים מעתה ואילך

לתקן את התקנון המוסכם בנושא הזה. אם הרעיון הזה נראה לכם, אפשר

להשאיל אותו לגבי הנושא שלנו.
אברהם פורז
כן.
אתי בנדלר
אס כך אני רושמת לעצמי להעתיק אה ההוראות המקבילות. אני מדברת על

סעיף 59 ו' (ג) (1) ו-(2), ואנו נאמר "בדבר התקנת תשתית לכבלים".
אברהם פורז
זאת אומרת שאם יש הוראה מפורשת בתקנון מוסכס בנושא כבלים היא

תגבר. אך בעצם לא עטינו כלום בכך, כי הרוב הרוב יכול לכפ.-ת על המיעוט.

אם יש רוב אין בעייה, השאלה מה קורה כאשר אין רוב. זה לא המקרה. מעלי:-

זו בעייה הרבה יותר מסובכת.

בחיבור הבית למערכת הכבלים, התקנון יחייב. נקנה בית חדש ונאמר

מפורשות שהאנשים לא רוצים כבלים בבניין שלהם. בכל המקרים שאין איסור

גם הפרט יכול להתחבר.
אתי בנדלר
מבחינה משפטית האם יש הבדל אם הדברים נקבעו מלכתחילה בתקנון מוסכם

או שעכשיו רוצים לתקן את התקנון?
אברהם פורז
מלכתחילה האדם ידע בדיוק מה הוא קרנה. נניח באנשים לא רוצים

להתחבר לכבלים כי זר פריצות. הכניסי את הדברים בתקנון., אני חושב שאדם

שבא לגור במקום כזה ויודע שאין כבלים צריד לקיים זאת. בכל המקרים

שאנשים לא חשבו מראש על הדברים והיום חלק רוצים וחלק לא, צריך לתת

למיעוט אפשרות להעביר את הכבלים. יש הבדל בין דבר שהזהירו אותך לו/ביו

מראש, לבין מקרה של בתים שנבנו לפני שנים רבות ואיש לא ידע מה הם

כבלים והיום רוצה להתחבר אליהם.
נסים דתו
זה נותן אפשרות עריצות למיעוט.
אברהם פורז
מדוע מפריע לך שעוברים כבלים בצורה מסודרת?
שמעון אלון
אני מתקומם קצת נגד העניין הזה. אנו מדברים על שני תיקונים. תיקון

13 ותיקון 19 לחוק המקרקעין. בתיקון 18 לחוק המקרקעין הקפדנו מאוד על

נושא הסוכה כחלק מעניין הרכוש המשותף.
אתי בנדלר
על מנת שכולם ידעו במה מדובר, תיקון 18 מדבר על שינויים ברכוש

המשותף ובזכויות הבנייה.
שמעון אלון
טיפלנו בנושא הסוכה כדי שלא יפגע אותו דייר בודד שמא לא יהיה לו

מקום לסוכה. יכול להיות שיש דייר אחד בודד בכל הבניין המעוניין לבנות

סוכה והיקפדנו שלא יפגע. אנו מדברים על שרות רעל האגודה לתרבות הדיור

שנושא הרכוש המשותף מאוד חשוב לה. זה חלק מהפרנסה שלנו. יחד עם זאת,

אנו ערים לעובדה שהקניין הפרטי של האדם ורצונו לסדר את ביתו באופן

סביר, חשוב שיעשה מבלי לפגוע בצורה קיצונית בשאר הדיירים. לכן ועד

הבית צריך להיות שותף בהסכם.
אתי בנדלר
אני רוצה להפנות את תשומת הלב לסעיף 6כ"ט(ו/) לא הוצע לגעת בו אך

נדמה לי שיש בו רלבנטיות לנושא שלנו.

הסכמה כאמור בסעיפים קטנים (א) שהם מקרקעין פרטיים או (ב) שהוא

בית משותף מהווה הרשאה לבעלי זיכיון או לאדם שהורשה לכך להיכנס

למקרקעין לשם התקנה ובניה של רשת הכבלים. בדיקתה אתזקתה תיקונה שינויה

ואכיפתה ולעשיית כל פעולה נילווית הדרושה לשם כך. בסעיף קטן (ב) ראינו

שלא צריכה להיות הסכמה לפי מה שמנוסח ילכו זה מחיייב שינוי בניסוח. יעל

הזיכיון יתאם את מועד כניסתו למקרקעין פרטיים עם בעל המקרקעין המחזיק

בהם ולעניין רכוש משותף עם המורשה של בעל הדירות כאמור בסעיף 6לי. זאת

אומרת שההמשך חשוב ואני מפנה את תשומת הלב שאצטרד לתקן את סעיף קטן

(ג) ואין לי כאן הסכמה.

אני עוברת לפיסקה שנייה בסעלף 1 להצעת החוק סעיף קטן (ד): " הסכמת

בעלי הדירות כאמור בסעיף קטן (ב) תחייב כל בעל דירה בין שהיה בעל דירה

בשעת מתן ההסכמה ובין שהיה לבעל דירה מאוחר יותר. בהתאם להצעה בסעיף

(ד) במקום המילים "בהסכמת בעלי הדירות" תבוא המילה "בהסכמה". זאת
אומרת שבהתאם לניסוח יהיה
"הסכמה כאמור בסעיף קטן (ב) תחייב כל בעל

דירה בין שהיה בעל דירה בשעת מתן ההסכמה ובין שהיה לבעל דירה מאותר

יותר". אם תתקבל ההצעה יעשו שינויי נוסח קלים שצריכים להעשות.

סעיף 2 להצעת החוק, סעיף 6ל' שכותרתו-- "מורשה של בעלי הדירות"
קובעי
"נציגות הבית המשותף תשמש מורשה של כל בעלי הדירות בכל עניין

הנוגע להנחת רשת הכבלים ברכוש המשותף של הבית ולאחזקתה, ולשם כד זכאית

היא בשם כל בעלי הדירות להיות צד בכל משא ומתן, הליך משפטי או הסכם עם

בעל זיכיון. באין נציגות לבית יהיה המורשה כאמור מי שרוב בעלי הדירות

מינו לכך".

סעיף זה יסומן (א) ואחריו יבוא סעיף קטן (ב): "אין המורשה לפי

סעיף קטן (א) רשאי להתנגד או לסייג את פעילותו של בעל הזיכיון רק משום

שפעילותו של בעל הזיכיון במקרקעין הותרה כאמור בסעיף 6כ"ט (ב) כאשר לא



היתה הסכמה של רוב בעלי הדירות להנחת רשת כבלים". כפי שהוצע כאן על

ידי המנהל הכללי של האגודה לתרבות הדיור יש מעמד מאוד משמעותי לנציגות

הבית המשותף או כפי שהיא נקראת כאן "המורשה" שאס יש נציגות היא המורשה

ואם אין אז הרוב ימנו מורשה לצורך העניין, איתו יצטרכו לתאם את ביצוע

העבודות והכניסה למקרקעין וכיוצא בזה. התוספת, בהתאם לסעיף 2 להצעה.

אומרת שהמורשה לא יוכל לסכל את כניסתו של בעל הזיכיון רק משום כד שבעל

המקרקעין התנגד לעצם הכניסה למקרקעין.
עדנה הראל
אני אבקש אחרי הקריאה הראשונה לחשוב שוב על הדברים,
מנחם איתו
אני רוצה לחזור על דברים שאמרתי קודם. כל התרחיש של כניסה לבית

משותף בשביל מבקש אחד היא בסך הכל מעמסה מאוד כבדה מבחינה כלכלית על

חברות הכבלים. חברות הכבלים עושות זאת מאחר והן מבינות את חשיבות

השרות הזה ומוכנות לעשות אותר כדי ליצור פוטנציאל של מבקשים נוספים

בעתיד.
נסים דהן
בשביל דייר אחד חיברו בניין שלם.
אברהם פורז
מה רע בזה?
נסים דהן
אל תיגע בזכות הקניין של הרוב.
היו"ר שלום שמחון
אני מציע שהיועצת המשפטית תערוד את הדברים לקראת הישיבה הבאה

ונקיים הצבעה. אני נועל את הישיבה.

(הישיבה ננעלה בשעה 11:25)

קוד המקור של הנתונים