פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 88

מישיבת ועדת הכלכלה

יום רביעי. י' באדר בי התשנ"ז (19.03.97). שעה 09:00
נכחו; חברי הוועדה
אלי גולדשמידט - היו"ר

שלום שמחון

גדעון עזרא

אברהם פורז

נסים דהן

מיכאל איתן

איתן כבל

עבד-אלמאלכ דהאמשה

צבי הנדל
מוזמנים
אדי סגמן - איגוד שמאי הביטוח

אמנון יצחקניא - איגוד שמאי הביטוח

דוד כצנלסון - איגוד שמאי הביטוח

אבי בן שמואל - איגוד שמאי הביטוח

יצחק צרפתי - איגוד שמאי הביטוח

יוסף ליבאי - איגוד שמאי הביטוח

מנשה משולם - אחראי של"ח - במשרד החקלאות

עודד גינזבורג - הקרן לנזקי טבע - במשרד החקלאות

שלום בליאר - מנכ"ל מועצת הפירות

חיים טל - הקרן לניזקי טבע

אמיר ברקן - אוצר

אהרון ברוכין - לשכת עורכי הדין
מנהלת הוועדה
לאה ורון
קצרנית
יפעת שפרכר
סדר-היום
שמאות נזקי טבע



שמאות נזקי טבע
היו"ר אלי גולדשמידט
אני מתכבד לפתיח את ישיבת ועדת הכלכלי; בנושא השמאות, בכל הקשור להערכת

שמאות של נזקי טבע וחקלאות.

יזמנו את הישיבה הזאת מתוך תחושה, שישנם פגמים מתמשכים בנוהל העבודה של

הקרן לנזקי טבע בחקלאות, ובכל הקשור למינוי השמאים שיבצעו את עבודת הערכת

השמאות. הנושא הזה עלה בכל מיני מקומות, גם בדו"ח מבקרת המדינה בזמנו וגם

במספר פסקי דין של בתי משפט. אני בהיותי יושב ראש ועדת המשנה לחקלאות בכנסת

הקודמת עסקתי פעם בנושא.

אדי סגמן;

לאמיתו של דבר הפנייה שלנו היא בעצם פנייה שנועדה להתריע ולבקש דיון

בוועדת כלכלה, על הצורה שבה משרד החקלאות ומשרד האוצר מתייחסים לכל הנושא של

השומה החקלאית. הקרן לנזקי טבע בחקלאות, לצורך העניין, נוגעת לנושא שלנו, אבל

לא בצד שלשמו אנחנו כרגע ביקשנו את הדיון, אלא בצד אחר, שקשור להתנהגות של

מבטחים אחרים בעשיית שומה.

הנושא היום זו ההתייחסות של משרדי הממשלה, בתור שכאלה, לכל הנושא של

עשיית שומה הקלאית, הן בפאן של הפעלת חוק, והן בפאן של הקצאת כספים כשלא מופעל

החוק.

זאת לא בושה שהעבודה של השמאים היא עשיית שומה. נסינו בשנתיים האחרונות

ליצור אווירה בונה עם משרדי הממשלה, כאשר הצענו שמראש יוקם מערך שמאות שיהיה

מקובל על משרדי הממשלה, והוא יפעל בעת הצורך. ברוח הדברים שהצענו תוקן החוק

לפיצוי אסון טבע 1989. היועץ המשפטי לממשלה הביע את דעתו הפסקנית, שלא יעלה על

הדעת שהקרן בתור מבטח תפעל במקום שצריך לשלם כספי מדינה, כאשר היא תצטרך

להחליט מתי היא כמאבטח תשלם ומתי המדינה. כל זה גרם לכך ששונה החוק.

הקרן מאז לא עושה את מה שהיא עשתה בעבר, אבל היא "נאנסת" הדשות לבקרים על

ידי הארגונים החקלאיים לצאת לשטח לעשות את העבודה. הם מקבלים הוראות ממנכ"ל

משרד החקלאות, או שמנכ"ל מועצת הפירות פונה אליהם ומבקש את זה. אנחנו מבקשים

לדבר ישר, ולהראות את הדברים כהוויתם. משרדי הממשלה, שהיו אמורים להתערב במצב

הזה, לא מתערבים אלא נהפוך הוא. נוצר מצב, שאנחנו מוצאים את עצמינו מתריעים

וקוראים למערכת השילטונית לתקן את העניין. עד עכשיו נענינו בתשובות מתחמקות,

כמו התשובה שקיבלנו מהיועצת המשפטית של משרד האוצר. משפט המפתח הוא, שאנחנו

ממשלה ואנחנו יכולים להקצות כספים גם כשזה לא לפי החוק, ואתם אל תטיפו לנו איך

לחלק את הכספים. אתם השמאים לא שומרי הקופה. זה בערך משפט המפתה מהתשובה של

היועצת המשפטית של משרד האוצר. איך עושים את זה, ובאיזה כלים?
שלום שמחון
מה בעצם אתה טוען?

אדי סגמן;

אני טוען שצריך לעשות את העבודה בצורה מקצועית על ידי שמאים, שכל עיסוקם



הוא עשיית שומה. אנחנו מבקשים מאז ומתמיד שהנושא של עשיית שומה חקלאית לצוהך

העניין, כמו נושאים אחרים של שומה, יעשה על ידי מי שכשיר- לעשות זאת. במקרה

הנוכחי, לנו השמאים העצמאיים יש איגוד, תקנות, מוסדות, הכשרה, כלים, כישורים,

ותמיד אפשר לבדוק אותנו ולפקח עלינו. אנו נעשה את עבודתינו המקצועית והיא תוגש

למשרדי הממשלה. זאת הבקשה שלנו.

היו"ר אלי גולדשמידט;

אני מבקש שתתאר בפועל מה קורה היום

אדי סגמן;

לפני כהודש ימים, בתחילת פברואר, היו אירועי קרה במדינת ישראל. היועץ

המשפטי למשרד החקלאות נתן חוות דעת למנכ"ל המשרד, שעל פי החוק המתוקן צריך

להפעיל את עובדי משרד החקלאות, קרי מהלך של"ח, שהם שמאים לשעת חירום, מה שנקרא

מדריכים ליום יום שעוסקים בהדרכה ולצורך העניין יהפכו להיות שמאים. עם החוות

דעת הזאת הלך מנכ"ל משרד החקלאות והוציא לשטח את מדריכי משרד החקלאות לעשות

שמאות או תיעוד. איתם מסתובבים שמאי הקרן בתור מי שבודקים את הנזקים המבוטהים

לאותם נזקים, כלומר לאותם עצים.

היו"ר אלי גולדשמידט;

של"ח עושים את הבדיקה של העצים עצמם?

אדי סגמן;

לצורך העניין הם רואים את אותו נכס ואת החלק שלא מבוטח בקרן, ועליו הם

אמורים לעשות שומה.

היו"ר אלי גולדשמידט;

שמאי הקרן נועדו לפירות עצמם.

אדי סגמן;

זה קורה עכשיו, וזה בעקבות מקרה קודם שהיה מספר חודשים לפני כן, שלא נהגו

בדרך הזאת שלכאורה היא חוקית. מקרה קודם שקרה חודשיים או שלושה חודשיים לפני

כן היה אירוע אקלימי אחר, שפגע במגדלי התפוחים בעיקר בצפון הארץ. במקרה הקודם,

מספר חודשים לפני כן, לא עשו אפילו את זה. פנה מנכ"ל מועצת חפירות למגדלי

הפירות במכתב והודיע להם, שמכיוון שיש אירוע אקלימי כזה, שעשה נזקים, וכדי

שאפשר יהיה לבוא בדרישה למדינה לשלם פיצויים, שהרי הנזק שאירע הוא לא מבוטח,

הוא מציע לחקלאים לתעד את נזקיהם עם עובדי קרן נזקי טבע תמורת תשלום.

היו"ר אלי גולדשמידט;

שם מדובר רק ביבולים?

אדי סגמן;

שם מדובר רק ביבולים.

היו"ר אלי גולדשמידט;

מה שונה המקרה ההוא מהמקרה האחרון?
אדי סגמן
במקרה ההוא הם נחסמו, כי הם הבינו שהם עברו על החוק.
היו"ר אלי גולדשמידט
מה פסול במה שנעשה באקט האחרון?

שלום שמחון;

חוץ מאיגוד השמאים יש איזה עוד גוף שמתעסק עם שמאים?
אדי סגמן
יש שמאים שלא שייכים לאיגוד, והם מוכרים את השירותים שלהם.
היו"ר אלי גולדשמידט
מרבית השמאים הם חברים באיגוד?

אדי סגמן;

רוב השמאים במדינת ישראל שמתעסקים בשומה, לא שעושים את זה בחלטורה, אלא

עיסוקם ופרנסתם והווייתם זה שמאות, והם מאוגדים באיגוד השמאים.

תוקן חוק לפיצוי נפגעי אסון טבע לאחר דיון נוקב בוועדה לביקורת המדינה
בקדנציה הקודמת. בתיקון נאמר
שמאות תיקון תשנ"ו - לא ישולמו פיצויים אלא אם

כן הנזק הוערך בידי עובדי משרד החקלאות שהוכשרו לכך, או בידי שמאים שהשרים

מינו לעניין זה.
היו"ר אלי גולדשמידט
מותר לשר החקלאות ושר האוצר למנות שמאים שהוכשרו לכך, שהם עובדי משרד

החקלאות או שמאים אחרים.
אדי סגמן
המילה שהוכשרו לכך היא מאוד חשובה, כי אחרת כל עובד משרד החקלאות יהפוך

להיות שמאי. בבית משפט מחוזי, אצל השופט גרין, נמצא בשלב סיכומים דיון בעתירה

של איגוד השמאים כלפי משרד החקלאות, שמבקש מהם להפעיל מערך שמאות על פי מכרז

כדת וכדין, ושהמערך הזה יוקם לפני האירוע.
היו"ר אלי גולדשמידט
מוז פסול בכך ששר החקלאות מינה את של"ח ואת שמאי הקרן לנזקי טבע לעסוק

בקרה האחרונה?
אדי סגמן
שמאי הקרן לנזקי טבע לא מונו על ידי שר החקלאות באירוע האחרון. מכיוון

שמלכתחילה היה ברור שחלק מהנזקים איננו מבוטח בקרן והיה צריך לתעד את הנזקים,

אז מנכ"ל המשרד מינה את של"ח.



של"ח לא קיבלו את ההכשרה לבצע שמאות. של"ח הם מדריכים חקלאיים. הנושא של

עשיית שומה איננו עיסוק כלאחר יד בעבודה צדדית. זאת עבודה שצריכה להעשות בידי

מי שעיסוקו הוא בשמאות. על כך אמר בית המשפט את דעתו.
נסים דהן
שמאי יכול לעבוד בלי מדריך חקלאי?

אדי סגמן;

רצוי שבנושא חקלאי הוא ישמע את דעתו של המדריך, אבל את החשבון הסופי עושה

השמאי.
נסים דהן
האם אתם מתנגדים לכך שהמדריך חקלאי יהיה בתמונה?
אדי סגמן
אנחנו מדברים על עשיית שומה. אנחנו לא מדברים על חוות דעת מקצועית לגבי

אופי הפגיעה בעץ, לגבי הנושא של סיבת הפגיעה בעץ, או לגבי הליך השיקום של העץ.

בזה אנחנו נעזרים במדריך החקלאי.

היו"ר אלי גולדשמידט;

מה הפגם בהכשרה?

אדי סגמן;

יש מסלול הכשרה של שמאים במכללה לביטוח. זהו מסלול של שנתיים.
היו"ר אלי גולדשמידט
זה שמאות לחקלאות?
אדי סגמן
שנתיים לומדים שומה חקלאית.
היו"ר אלי גולדשמידט
האם כתוב בתעודה שמאי ביטוח לעניין חקלאות, האם יש דבר כזה?
אדי סגמן
ודאי.
היו"ר אלי גולדשמידט
לפני שהאדם לומד שנתיים במכללה לביטוח בנושא חקלאות, האם הוא עובר הכשרה

מוקדמת של שמאות כללית?



אדי סגמן;

במסגרת ההכשרה הוא לומד את כל הנושא של הכללים הבסיסים, של ביטוח, ראיית

השומה וכללים שקשורים בעשיית השומה. במשך השנתיים האלה הוא תלמיד, והוא מקבל

בסופם של הלימודים תעודה. הוא עדיין לא שמאי, הוא צריך לעבור יד של מאמן, כמו

עורכי הדין במשרד שכשיר לאמן.

נסים דהן;

האם יש דרישה לכמות מסויימת של שנות לימוד כדי להתקבל ללימודים?

אדי סגמן;

תנאי הקבלה ללימודים זה מינימום בגרות. במסלול של השומה החקלאית אנחנו

אפילו נותנים יתרון לכאלה שהם אקדמאים.

היו"ר אלי גולדשמידט;

אין חוק שמסדיר את נושא השמאות, אבל יש חוק אסונות טבע, שאומר שמי שמוסמך

לעשות שומה זה או עובדי משרד החקלאות שהוכשרו לכך במינוי של השר, או שמאים

אחרים. כרגע אדי סגמן נמצא באמצע הטיעון, שאותם עובדי של"ח של משרד החקלאות לא

עונים על הקריטריון של המילים שהוכשרו לכך, שמופיעים באותו חוק.

אדי סגמן;

כאשר התיקון הזה בוצע, הוא בוצע בעקבות דברים נוקבים.

איתן כבל;

האנטרס שלך הוא שיבקשו מהאנשים שלך להיות אלה שיעשו את השומה?

אדי סגמן;

בוודאי. בשביל זה יש לנו משרדים ויש לנו מקצוע שאנחנו מתפרנסים ממנו.

איתן כבל;

מי שנפגע בסופו של דבר זה החקלאי אי המדינה. בנושא של שימת מקרקעין יש

מצב שהוא בעיתי. יש שמאי ממשלתי שמגיש את השומה, והאזרח נמצא בבעיה, מכיוון

שהמדינה לא תמיד הולכת לקראתו. השמאי הממשלתי פיגר בפאזה אחת לפחות, או למעלה

או למטה, מול השוק בכל הארץ. התנהלו הרבה שיחות עם השמאי הממשלתי כדי להסביר

לו שהוא מפגר מול השטח, או למעלה או למטה. ברוב המקרים מי שמצא את עצמו נפגע

זה לא הקבלן אלא זה האזרח הפשוט.

אם זה רק עניין, שאתה רוצה לבוא ולהגיד שאתה רוצה לחזק את הגילדה שלך, אז

התפקיד שלכם הוא לפנות לחברי הכנסת ליצור לובי, ושאנחנו נכריז על המקצוע הזח

כמקצוע לכל דבר. מי נפגע פה? הנפגעים הגדולים הם החקלאים.

מיכאל איתן;

אתה לא חושב שזה אבסורד, שגוף שהכרעת השמאי קובעת לגבי האנטרס הכספי

האישי שלו, הוא יהיה זה שיקבע את השמאות?



היו"ר אלי גולדשמידט;

יש שני מסלולים. ישנו מסלול של שמאות מכוח הביטוח. הנושא שאנחנו עוסקים

בו הוא מה קורה כאשר עתידה להיות הכרזה על אסון טבע? אז יש אפשרות חוקית לשר

לבחור בשתי אופציות, או לשלוח את אנשי של"ח, שהוכשרו לשמאות, או לשלוח שמאים

אחרים. אנחנו מתמקדים בשאלה, האם שליחתם של אנשי של"ח לשטח היא בסדר מבחינת

החוק. יש שאלה אם קיים ניגוד אנטרסים או לא. החוק פסק במקרה הזה, ששאלת ניגוד

אנטרסים לא עולה. החוק מקנה לשר החקלאות לשלוח את אנשי של"ח. התנאי הוא רק

ההכשרה, האם הם הוכשרו?

נסים דהן;

מי שצריך לתת את התשובה זה היועץ המשפטי לממשלה ולא אנחנו.
היו"ר אלי גולדשמידט
מה ההכשרה לשמאי מטעם של"ח?

אדי סגמן;

כבר בקדנציה הקודמת פנה המנכ"ל הקודם למכללה לביטוח וביקש להכשיר את

המדריכים כדי שיהיו שמאים, ענו לו מהמכללה שהמכללה פתוחה לפניהם. עליהם לעבור

הכשרה מתאימה, שבסופה יקבלו תעודה, ולאחר מכן יעשו שומה ליד שמאים שעיסוקם בכך

ויצאו לדרך. ממשרד החקלאות הודיעו לנו שאין אפשרות לעשות את כל ההכשרה בת

השנתיים. המכללה הודיעה שהיא תוכל לרכז את אותן שנתיים לתקופה יותר קצרה, אבל

את מכסת אותם 800 או 900 שעות לימוד חייבים לעבור. מ900 800 שעות התפשרו על

190 שעות, לא ללימודי תעודה אלא רק ללימודים שיתנו איזה שהיא הכרה בסיסית

בנושא שמאות הביטוח. מ 190 שעות ירדו ל90 שעות, ומ90 שעות ירדו ל30 שעות.

בסופו של התהליך המכללה לא ניהלה רישום נוכחות, וכיום היא לא יכולה להגיד

מי עבר את ההכשרה, אם לקרוא לזה בכלל הכשרה. המדריכים לא יצאו עם שום נייר

המעיד שהם סיימו את הלימודים. בשום מקום לא רשום מה הם למדו, ואף אחד לא שאל

מי הם המדריכים האלה. היום כאשר שומעים ששל"ח עושים עבודת שמאות על בסיס

ההכשרה, אתה תמה איזו הכשרה?

היו"ר אלי גולדשמידט;

האם זה נכון שההכשרה היא בת 30 שעות בלבד?

מנשה משולם;

תיעוד הנזקים כרגע נעשה על ידי משרד החקלאות באופן עצמאי, בלא קשר לקרן

נזקי טבע. בחוק מוגדרים שני סוגי נכסים. נכס מסוג אחד שהוא מתייחס בעיקר

ליבולים, והנכס השני שמתייחס בעיקר לעצים. כרגע אנחנו עושים תיעוד לנזק השני

וגם לנזקים שהקרן לא מבטחת ולא טיפלה בהם.

נסים דהן;

האם אתם מעריכים את הנזקים כאשר אתם עושים תיעוד נזקים או שאתם מצלמים

תמונת מצב?

מנשה משולם;

בסוג של הטרופיים הגדרנו חמישה סוגי נזקים. המדריך בא לשטח מסתכל על העץ



וקובע באיזה דרגה העץ הזה נופל.

נסים דהן;

מה גובה הנזק?
מנשה משולם
ברגע שאני מגדיר את הנזק, הפעולה השנייה היא אריטמטית גרידא. יש לי תחשיב

ובהתאם לתחשיב אני קובע מהי דרגת הנזק. השלב הכי חשוב בכל העסק הזה הוא צילום

המצב ותיעוד הנזקים על פי דרגות.

כל העניין להקים מערך של"ח התעורר בזמנו אצל היועץ המשפטי מיכאל בן יאיר.

הדיון אז התייחס לטענה שיש חשש לניגוד אנטרסים בקרן לנזקי טבע.

מיכאל איתן;

הוא כתב שיש.

מנשה משולם;

אני לא יודע. באותו דיון היועץ המשפטי לממשלה המליץ למשרד החקלאות להקים

מערך שמאים עצמאי. זאת היתה המלצה שלו. בהתאם להמלצה הזאת מנכ"ל משרד החקלאות

מינה ועדה במשרד החקלאות, שבין ההמלצות שלה היה להקים מערך, להכשיר אותו

ולהפעיל אותו.

אחרי שגמרנו להקים את המערך, מנכ"ל משרד החקלאות כתב ליועץ המשפטי כך:

בסיכום הדיון נאמר "שראוי שהמדינה תקבע לעצמה מערך שומה עצמאי, שיופעל מיד

לאחר האירוע, לשם איסוף נתונים ועריכת תיעוד לקביעת השומות המחייבות".
אדי סגמן
כתוב פה שהקמת המערך תחייב תקופת הכשרה של שישה חודשים, אז מה אתה מציג

פה?
מנשה משולם
בהמשך הוא כותב
"והוחלט בהתאם להמלצתך להקים מערך שמאי עצמאי במשרד

החקלאות, לצורך תיעוד הנזקים, במקרה של אסונות טבע. זה היה המכתב שהמנכ"ל כתב

ליועץ המשפטי. היועץ המשפטי החזיר מכתב תשובה שבו נאמר: "שמחתי לגלות כי סיכום

הדיון שנערך בלשכתי ביום 15.11.94 , אכן אומץ והושם הלכה למעשה, היינו, הוחלט

להקים מערך שמאות עצמאי לשעת הרום במשרד החקלאות".
מיכאל איתן
הציטוט של המכתב לצערי הרב איננו ציטוט מדויק. הוא כותב כך: "ראוי

שהמדינה תקבע לעצמה מערך שומה עצמאי, שיופעל אד-הוק, בין לשם איסוף נתונים

ועריכת תיעוד, ובין לשם קביעת השומות המחייבות. אשר לאיסוף הנתונים ועריכת

התיעוד בסמוך לאחר האירועים, הם אינם מהווים בסיס להתחייבות כלשהי מטעם

הממשלה. לא התחייבות משפטית ואף לא התחייבות מסוג אחר, שכן הם יהיו רק אחד

הגורמים שיובאו בחשבון על ידי הממשלה, אם תעלה השאלה של הכרזה על אסון טבע".
הסעיף הבא מראה את הצד השני של המטבע. וכך הוא כותב
"למען הסר ספק, כל

חקלאי יהיה רשאי להזמין שמאות משל עצמו, ולצורך כך אף להזמין איסוף נתונים



ותיעוד בסמוך לאחר האירוע, וזאת לצורך ביסוס תביעתו. יש לראות בכך שמאות

פרטית, והחקלאי יהיה רשאי להתבסס על שומה זאת בהגשת תביעות, לשומה פרטית זו,

יהיה מעמד שווה מבחינתה של המדינה למעמדה של השומה שנערכה על ידי הקרן, כאמור

לעיל".

נסים דהן;

זאת אומרת, שהבסיס של שומה עצמאית זה לא שומה מחייבת, זאת שומה להמלצה

לממשלה בלבד.

מיכאל איתן;

החקלאי רוצה לתבוע, זכותו לתבוע. כל זה לא קשור לקרן.
היו"ר אלי גולדשמידט
יש תיקון לחוק. במקרה של אירוע כזה, הממשלה מממנת שמאים עובדי משרד

החקלאות שהוכשרו לכך, או שמאים חיצוניים. היתה קביעה מחייבת של היועץ המשפטי

לממשלה, ומשרד החקלאות פעל על פי חוות דעת המחייבת הזאת, והוא הקים אירגון

שנקרא שמאים לשעת חירום. מה שהיום מחייב זה מה שקבוע בחוק.

אדי סגמן;

אם הנזק הוערך בידי עובדי משרד החקלאות שהוכשרו לכך.

מיכאל איתן;

אבל הם לא שמאים.
אדי סגמן
הם לא צריכים להיות שמאים.

היו"ר אלי גולדשמידט;

השאלה היא, האם השמאים האלה הוכשרו?

מיכאל איתן;

הם לא צריכים להיות שמאים. בואו נוריד את המילה שמאים.
נסים דהן
הם צריכים להיות צלמים טובים.

שלום שמחון;

אני כחקלאי מצפה שהעבודה תעשה על ידי המדינה, ואני כחקלאי רוצה להאמין

שהממשלה עושה את עבודתה נאמנה. אני לא שוכר שמאי והולך לשלם לו, זה מה שהולך

לקרות בפועל. חלק התארגנו וירצו להוציא שמאים באופן פרטי שיעריכו את אופן

הנזק, ולהתעמת עם הערכה של הממשלה.



נסים דהן;

אני מציע לך, בתור חקלאי, אף פעם לא לסמוך על הממשלה כי יש לה אנטרס לשלם

כמה שפחות.

מנשה משולם;

השאלה היא מה המעמד המשפטי של השמאים. יש בשוק כמה סוגי שמאים. יש שמאי

מקרקעין, שמאי חקלאות, שמאים של חברות שונות, השאלה היא המעמד המשפטי שלהם.

אני טוען שבכל המכלול הזה החוק מכיר רק בשני סוגים של שמאים, שיכולים לעשות

שומה. א. שמאי מקרקעין שקיבלו תעודה והסמכה ממשרד המשפטים

ב. כל אותם עובדי ציבור שהוכשרו לכך, בקטגוריה הזאת נמצאים מעריכי מס

רכוש ומס שבח המעריכים של הקרן ועובדי משרד החקלאות.

אם מדברים על תיעוד נזקים, אני חושב שבעלי המקצוע היחיד במדינה, הם אותם

מדריכים שעוסקים בנושא יום יום. המדריך שעוסק בגידול אבוקדו, עוסק בזה 24

שעות. אם קורה נזק לאותו עץ הוא מומחה מספר אחד להעריך את הנזק. אם כל הכבוד

שאני רוכש לשמאים החקלאים, שהם מומחים לכל, אני לא חושב שהם מומחים לנושא הזה.

נסים דהן;

השאלה היא האם הוא אוביקטיבי?

מנשה משולם;

כל עובד ציבור הוא אוביקטיבי. הוא משרת את המטרה.

מיכאל איתן;

הוא לא צריך להיות אוביקטיבי. הוא אוסף את הנתונים מטעם משרד החקלאות.

הקרן יכולה לחלוק על דעתו או להסכים לדעתו. בכל המערכת יש שלושה גורמים והם;

החקלאי הפרטי, שהוא הניזוק, ישנה הקרן, שהיא תצטרך לשלם חלק מהכספים מכספה ויש

לה גם אנטרס בעניין, ויש את משרד החקלאות שהוא גם ישלם חלק אחר מהכספים.

אנחנו מדברים על המערך של משרד החקלאות, שאומר היועץ המשפטי ובצדק, שמאחר

ומשרד החקלאות הוא צד לעניין, הוא לא יכול להסתמך לא על החקלאי ולא על הקרן.

הוא רוצה לדעת מה קורה שם על בסיס נתונים שלו.

גדעון עזרא;

למה בצדק?

מיכאל איתן;

משרד החקלאות יצטרך לשלם בסופו של דבר.

גדעון עזרא;

יש נזק ברכב של חברת הפניקס וצריך להעריך את הנזק. חברת הפניקס שולחת

במקרח הזה את השמאי שלה ולא שמאי כללי.

מיכאל איתן;

המצב הוא, שמשרד החקלאות יש לו קבוצה של אנשים שהוא מכשיר אותם לצורך



הקביעה הזאת. מדריכי ההקלאות הם בעלי מקצוע מספר אהד כדי לתעד את מצב העץ

והיבול וכדי לכתוב את הדו"ח. בעלי האנטרסים הם שלושה גורמים. מאחר ומשרד

ההקלאות יקבע כמה צריך לשלם, הוא ינסה לצמצם את מעורבות המדינה עד כמה שאפשר,

ההקלאי במצב הזה יטען שיש לו אנטרס משל עצמו ולכן הוא לוקח שמאי והשמאי הזה

שווה במעמדו כמו לשמאי של משרד ההקלאות.

אדי סגמן;

אין מי שישגיח על מה שהם עושים.
מנשה משולם
במקרה הספציפי הזה, ההכשרה היא חיונית אבל לא קריטית מפני שאותם אנשי

מקצוע זה לחם יומם.
היו"ר אלי גולדשמידט
האם הם בכל זאת ממליצים על גובה התשלום.

מנשה משולם;

הם עוסקים בתיעוד הפיזי בלבד.

היו"ר אלי גולדשמידט;

מי מטעם משרד החקלאות מעריך את הנזק?

מנשה משולם;

יש כלכלנים וועדת זכאות.

היו"ר אלי גולדשמידט;

שמאי ממזג בהכשרה שלו את היכולת לתעד נזק ואת היכולת לתרגם את תיעוד הנזק

הזה למחיר. אתה לקחת את מקצוע השמאי ופיצלת אותו לשניים. המדריך החקלאי שיודע

לתעד כי הוא איש המקצוע, ואת התירגום הכספי יעשה הכלכלן שהוא איננו שמאי.

ביצעת פעולת שמאות על ידי שני אנשים, שכל אחד מהם לא עונה על ההגדרה של שמאי.

מנשה משולם;

כאשר הוצאנו את האנשים שלנו לשטח קבענו להם דרגות נזקים. במערך שאנחנו

הפעלנו, מבחינת המדינה ומבחינת החקלאים זו העלות ההפעלה המינימאלית.

שלום בליאר;

אנחנו כמועצה, תפקידינו הוא לדאוג לכך שהפיצוי בגין הנזקים ישולם במהירות

האפשרית ובכיסוי המירבי לאותם החקלאים שנפגעו מאסון טבע. תפקידם של שמאים

חקלאים הוא תפקיד חשוב וחקלאים נעזרים בהם. יש בהם צורך. כאשר שמאים ניגשים

לאסון טבע, יש כאלו שנעזרים במנגנונים הממלכתיים, ויש כאלה שבאים עם שמאות

פרטית ומתייחסים כפי שמתייחסים.

בעקבות אסונות טבע קמה ועדת זכאות, אני מדבר על השלבים שלאחר התיעוד.

התיעוד זה שלב מקדים. בכל אסון טבע ההשיבות היא לזמן. היה לא מזמן אירוע קרה,

היה צריך לתעד מהר מה קרה. המדינה קבעה שהדבר יעשה מהר כדי שהמדינה - משרד



החקלאות ומשרד האוצר ידעו מה היקף הנזק שאותו צריך לשלם ועל מרו מדברים. תוך

חודש חודשיים אם העסק לא מתועד אז לא יודעים מה קורה אחר כך, כי העץ ממשיך

לחיות את חיו ולא רואים עליו את הנזק. לאחר שקרה הנזק יש את השלב של תיעוד

ולאחר מכן- את השלב של הכרזת אסון טבע. זה מוכרז בממשלה - במליאתה. זה לא שר

החקלאות, אלא זה שר החקלאות ביחד עם שר התחבורה שמביאים למליאת הממשלה. במידה

ומוכרז אסון טבע מקימים ועדת זכאות שמשותפת למשרדים חקלאות אוצר ומשפטים, שהיא

קובעת את הפיצוי. בקטעים האלה לשמאים אין מה לעשות.

באסון טבע 9kמה שקרה הוא, שהיה תיעוד ואחר כך היתה ועדת זכאות שאמרה,

בסדר הלכו המדריכים והשמאים, ואמרו שבמטע בננות של 30% Xהנזק בדרגה אחת %20

דרגה שתיים ו%50 לא ניזוק. לאחר מכן ועדת זכאות על פי תחשיבים של כלכלנים אמרה

שנזק מספר שלוש הוא אלף שקל ונזק מספר שתיים הוא 500 שקל. ועדת זכאות על סמך

כלכלנים משלמת את הפיצויים. בשלב הזה לשמאים אין תפקיד. חקלאי יכול להגיד שלפי

ועדת זכאות מגיע לו 22 אלף שקל בגין הנזק במטע התפוח, אבל יש לו דו"ח משמאי

שמגיע לו 27 אלף. זה נעשה. צריך לקחת את עניין של תיעוד הנזק כקטע קטן בכל

התהליך.
היו"ר אלי גולדשמידט
מה הם העקרונות של תירגום הנזק לסכום המשולם? למעשה אתה אימר שלא נעשית

פעולת שמאות.
מיכאל איתן
זאת פעולת השמאות האמיתית.
שלום בליאר
שלב ראשון זה התיעוד. משרד החקלאות מתיעץ עם אנשי מועצת חפירות לפי

הצורך, ואומר אבוקדו נזק דרגה אחת, ודרגה אחת לצורך העניין זה %50 מהנזק לשנה

הקרובה שזה שווה 1200 שקל. נזק מספר שלוש הוא נזק לעץ וחוסר יבול וחוא שווה

4000 שקל. יושבים כלכלני משרד חחקלאות ומכינים את הטבלאות האלה. בזה הם לא

סיימו את העסק. הם מביאים את הטבלאות האלה לעיונה של ועדת זכאות, שיושבים בה

נציגים מהמשרדים השונים, והם מאשרים את הטבלאות. אחרי זה אין עבודה.

היו"ר אלי גולדשמידט;

במועד הקרה כאשר שלחו את אותם אנשי של"ח לבדוק את עצי האבוקדו, שלחו גם

שמאי וגם חוא עשה תיעוד. בוועדת הזכאות פוסקים לאותו חקלאי את 23 אלף שקל.

השמאי מטעם אותו חקלאי יכול להגיד שהנזקים הם יותר גדולים, לא שמגיע בשביל

אותם נזקים יותר כסף. השלב הראשוני הוא איתור הנזק ותיעודו בלבד. במקרה הזה

הפער בין השמאי הפרטי לבין זה של משרד החקלאות הוא רק בהערכה של גודל הנזק.

אחד אומר שהעץ נשרף לגמרי ואחד אומר שלא צריך לנטוע מחדש. אין ויכוח על השאלה

של הערך הכספי. נניח שמוסכם בין שמאי לבין חעובד של של"ח שחעץ נשרף, מרגע זה

לא יכולים להיות חילוקי דיעות גם לגבי הנזק הכספי.
עודד גינזבורג
נזקי טבע שקורים, קורים בהיקפים מאוד גדולים. יש חשיבות מאוד גדולה לתעד

את הנזק בזמן. אנחנו מפעילים מערך שמאות פנימי של חקרן. התפקיד של השמאים הוא

באמת להביא את הדברים הפיזיים מהשטח, וכל השאר מתורגם אחרי זה לכספים שמגיעים

לחקלאים. המקצועיות של השמאות בקרן, שאין אותה בשוק הפרטי, שאנשים עובדים רק

בנזקי טבע ויודעים לזהות את נזקי הטבע, יודעים להעריך דרגה אחת שתיים ושלוש אם

צריך וזאת המומחיות שלחם, מעבר לזח הם לא צריכים. בשוק הפרטי זה לא קיים.



הקרן לנזקי טבע מתעסקת בשמאות שקשורה אליה בלבד, היא לא מתעסקת בנושא של

חוק אסונות טבע.
נסים דהן
אם אותו חקלאי יביא חוות דעת פרטית, מה יהיה המעמד שלה?

שלום בליאר;

ישנה ועדת זכאות שדנה בזה. בועדת הזכאות יושב נציג מטעם משרד החקלאות,

משרד האוצר ומשרד המשפטים.
אדי סגמן
יזרקו את השמאות לפח כמו שעשו עם השמאויות שלי בוועדת הזכאות.
היו"ר אלי גולדשמידט
יש ועדת זכאות ואפשר לערער עליה לועדת ערר, ועל ועדת ערר אפשר ללכת לבית

משפט מחוזי.
אהרון ברוכין
יש פגיעה בשמאים הפרטיים.

מיכאל איתן;

איפה אתה רואה את הפגיעה?
אהרון ברוכין
הפגיעה היא בכך שלא מקבלים את השמאות הפרטית שלהם. השמאים הפרטיים מקבלים

את שכר הטירחה שלהם ביחס לנזק. ככל שהשומה שלו גבוהה יותר כך שכר הטירחה גבוה

יותר, לכן יש בעיה עם ניגוד אנטרסים מצד השמאים. המדינה באה להגן על עצמה.

מיכאל איתן;

גם לעורכי דין יש ניגוד אנטרסים.

אהרון ברוכין;

יש הבדל. למשל בתאונות דרכים, ככל שעורך הדין מגיע לתוצאה טובה יותר, כך

שכר הטירחה שלו יותר גבוה, אבל הוא צריך להתאמץ יותר וצריך להוכיח את הנזק

בבית המשפט. העורך הדין לא קובע את סכום הפיצוי בסופו של דבר, אלא קובע זאת

בית המשפט.

מיכאל איתן;

הוא יכול להגיע לפשרות כאלה ואחרות.

אהרון ברוכין;

הממשלה גם צריכה להגן על עצמה, ולכן היא הכשירה קבוצה של חברים של של"ח,



שאני לא יודע מהי בדיוק ההכשרה שלהם. אולי צריך להגדיל את ההכשרה שלהם. האנשים

האלה נמצאים כל הזמן בשטח והם הראשונים שהולכים לבדוק את העניין הזה. בסך הכל

הם מתעדים. הם לא קובעים את קביעת הנזק הסופית, בכל מקום יכול להגיע העניין

לבית המשפט, ובית המשפט הוא זה שיבדוק את השמאים מצד אחד ומצד שני. בסופו של

דבר תמיד יגמר העניין בבית משפט.

צבי הנדל;

יש רמה מקצועית שונה. עם כל הכבוד למדריך החקלאי, הוא אולי יודע איזה דשן

צריך לתת כדי שהפרי יהיה יותר טעים. הוא לא מבין שום דבר מה המשמעות של ימי

עבודה בשלבים שונים. אני מכיר מדריכים חקלאיים, וגם בקרב מי שמתמחה בלהגיד לי

מה לרסס על מנת שימותו החרקים האלה, הוא לא המדריך החקלאי שמסוגל להגיד לי

איזה דשן לתת. יש מורכבות מסויימת.

האדם שיודע להבין את המכלול, מהרגע שהפרי נמצא במצב שהוא נמצא, דרך כל

החישובים הכספיים על מנת להגיע עוד פעם למה שהפרי היה יום לפני הנזק, הוא רק

אדם שהוכשר לכך. אני אומר לכם מנסיון שהפערים הם לא תמיד בכסף אלא במקצועיות

של הדו"ח. היו אסונות בגוש קטיף וקיבלתי את הפירוטים האלה. אי אפשר להשוות בין

השניים. יש דברים שלא משחקים איתם. בחקלאות אין איפסון, דפיקה ביום מסויים

דופק שנה לבן אדם, אם לא לפעמים יותר מזה. הטיפול צריך להיות הכי מקצועי שאפשר

ולא לחסוך בעניין הזה. שמאות צריכה להעשות על ידי בעל מקצוע, תמיד שזה נעשה על

ידי שמאי היו פחות מריבות. כאשר זה לא נעשה על ידי שמאי, בגלל אנטרסים, תמיד

היו בעיות. אם סמכותה של הוועדה לקבוע שנזקים כאלה צריכים להיות מתועדים

ומחושבים ומומלצים על ידי משרד שמאים חקלאיים, שיקבעו מי הם המשרדים שמומחים

לעניין. זה צריך להעשות על ידי משרד ולא על ידי הממשלה.

שלום שמחון;

יש איזה שהיא בעיה כאשר באים להעריך את הנזק ולתת פיצוי. כל הנזקים של 91

ו94 הגיעו לבית משפט. דווקא בחלק של הערכת הנזק יש בעיה. שום חקלאי שיודע

שהממשלה נותנת שירות לא ילך להוציא כסף מכיסו כדי להזמין שמאי להעריך את הנזק,

ואחר כך להתעמת איתו. המערך במשרד החקלאות, כפי שהוא הוקם, הוא בסדר גמור.

צבי הנדל;

ברגע שהוא מבין שהוא בבעיה, השמאי לא יעזור לו.

שלום שמחון;

השאלה היא איך עושים את החיבור כדי להתעלם מנקודת הממשלה. אם ניקוז לדוגמה

את הנזק האחרון, אנחנו רואים שראש המועצה האיזורית מטה אשר שכר משרד פרטי

להעריך את הנזק. הוא עשה את זה פרטי כי זה איכפת לו. יש כאלה שלא איכפת להם אז

הם לא עושים את זה. לעיתים גם המשאבים שעומדים לרשותם הם אפסיים. לפי דעתי חסר

איזה שהוא חיבור שמאפשר אחר כך טירדה יותר קטנה לחקלאים שמנסים להתמודד על מה

שמגיע להם, לבין העמדה הממשלתית שבאופן טבעי תרצה להנמיך כמה שיותר את סך כל

הכסף שהיא נותנת.

מיכאל איתן;

אומר חבר הכנסת צבי הנדל, שהמדריך החקלאי הוא זה שיודע על הדברה ולא יודע

להגיד על דישון, לעומת זאת השמאי יודע הכל. זה לא הגיוני.



אדי סגמן;

הוא נעזר במדריך.

מיכאל איתן;

בטוח שיהיו מקרים שתהיה אי הסכמה בין שני הצדדים, אבל אתם הולכים לפגוע

באהד הצדדים. אתם ההברה המבטהת שצריכה לקבוע בהתאם לפוליסה כמה היא צריכה

לשלם. הקונפליקט תמיד יהיה. הברת ביטוה ששמה מדינת ישראל תבוא, אבל לא תינתן

לה האפשרות לקבוע, אלא יקבע את זה גורם חיצוני. שכאן נרמז שיש לו אנטרס

שהפיצוי יהיה גבוה. זה לא יעבוד טוב. אם צריך למצוא פרוצדורה שהחקלאי לא ימות

עד שצדקו יצא לאור, אז אני איתכם. ההתמודדות הזאת חייבת להיות, כדי שתהיה

יעילה, מהירה והוגנת.

איתן כבל;

הדרך היחידה להתמודד עם הבעיה, זה על ידי הקמת מנגנון של אחרי, שהחקלאי

יקבל את הערכת הנזק בו במקום. הערכה שלי היא שצריך לדלג על השלב של הוועדה של

משרד האוצר, משרד החקלאות ומשרד המשפטים, שאמורה לקבוע סכום כזה או אחר. ברגע

שיש לו את זה צריכה להיות ועדה בלתי תלויה. אתה יכול לקבל שומה כמעט בכל תחום.

כל העניין הוא שרמת החיכוך בין הרגע שאיש של"ח מגיע, לבין זה שהחקלאי יוכל

לפנות לאחד השמאים שנמצאים בשוק הפרטי, הוא בכך שהוא עובר אותה ועדה שהיא בלתי

תלויה. לכל אהד יש שתי אופציות להגיש עירעור. הוא פעם ראשונה מביא את השומה

הראשונה למינהל מקרקעי ישראל. מותר לו להגיש עירעור נוסף בפני השמאי. דרגת

הנזק היא, שבסופו של עניין היא קובעת מה תהיה התוצאה הסופית של התמכור.

שלום שמחון;

נניח ועכשיו יש אסון טבע, בא משרד החקלאות וקובע שיש לתת 20 מיליון שקל

בלי להכריז אסון טבע. האוצר אומר שאולי כדאי לתת רק 10 מיליון שקל, נראה לך

שמישהו מעריך משהו? כל אחד עושה את השיקול שלו.
היו"ר אלי גולדשמידט
לפי החוק הוא יכול להגיד, שאם יש לו מגבלה של תקציב זה לא משנה.
איתן כבל
צריך לאפשר לאותו מנגנון לפעול, כדי שיאפשר לאותם חקלאים להביע את

הדברים.
אמנון יצחקניא
השופט גורן אמר
"לכאורה הדרישה להקים צוות עובדים במקום שמאים מוסמכים

נראית תמוהה על פניה". עבודת השמאי יכולה להחליף עבודת שמאי אחרת. החוק תוקן.

לו עמדת משרד החקלאות היתה בתום לב, שהוא מבקש להקים צוות עובדים מקצועי, אז

שיפגעו השמאים ככל שיפגעו אין להגן עליהם בעניין הזה. המדינה משלמת מכספה

לציבור החקלאים וחובה עליה לוודא שהיא משלמת לא יותר ממה שצריך ולא פחות ממה

שצריך. במשך שבע שנים מאז חוקק החוק, מעולם לא הלכה המדינה בדרך המלך. בכל פעם

זה הגיע לבית משפט, והשופטת פלפל פסקה על המדינה 10000 שקל הוצאות באחד

המקרים. היא קבעה שדרך המדינה איננה בתום לב וטענותיה מוזרות. זאת איננה אמת.

אני כתבתי למנכ"ל משרד החקלאות עשרות פעמים לפני אסונות טבע, אמרתי קרה אסון

טבע תחליטו אתם.



אהרון ברוכין;

בפברואר 96 השתנה ההוק. כרגע אנחנו נמצאים במצב שהרווק הזה קיים. הרווק

מתכוון לעובדי משרד החקלאות שהוכשרו. אני חושב שהוועדה הזאת יכולה לעמוד על כך

שההכשרה תהיה רצינית, מאסיבית ושיהיו עד כמה שיותר אוביקטיבים.

אמיר ברקן;

הרעיון להקים ועדה בלתי תלויה שתחליף את ועדת הזכאות לא מקובל עלינו.

לחברת הביטוח יש את הזכות להתגונן על השומה שהיא מקבלת, ואילו החקלאי אם הוא

לא מקבל את הערכת הנזק, פתוחה לו הדרך לערער בפני ועדת ערר ואחר כך לבית משפט.

צבי הנדל;

מה שאנחנו רוצים הוא, שתיקחו בן אדם שהוא בעל מקצוע על מנת להעריך את

הנזק.

נסים דהן;

כשנפלו קטיושות בגליל והיה נזק ברכוש, המדינה שלחה שמאים והם קבעו את

גובה הנזק.

צבי הנדל;

המדריכים הם נהדרים. מאז שהשמאים לא בודקים תמיד יש צרות.

היו"ר אלי גולדשמידט;

אני מציע לא לעסוק בהסטוריה כי היא פרובלמטית והיא מוצתה בתיקון ההוק.

הויכוח היה בעבר, בסוגייה שמבקרת המדינה עלתה עליה ואחר כך היועץ המשפטי

לממשלה. הויכוח הזה הוא ברור. בעקבות הדברים האלה תוקן החוק בשלהי הכנסת

הקודמת. מה שאומר החוק הוא; שלא ישולמו פיצויים אלא אם כן הנזק הוערך על ידי

עובדי משרד החקלאות שהוכשרו לכך או בידי שמאים שהשרים מינו לעניין זה. אי אפשר

לבוא ולהגיד שאני אמנה לנושא מסויים או עובד משרד התהבורח שהוכשר לכך או

משפטן.

מצד אחד אני יכול לבחור אדם לצורך העבודה שלמד חמש שנים עם סטאז', ומצד

שני אני יכול לבחור אדם שעבר הכשרה של 30 שעות במבוא בתורת המשפט באוניברסיטה.

אני כרשות צריך לבחור בין שני הדברים האלה. הפער הוא יותר מדי גדול. מדינה

צריכה לפעול בסבירות גם כאשר היא מפרשת חוק. אם המחוקק היה חושב שהמדריכים

יכולים לעשות את העבודה הזאת, אז הוא היה כותב בחוק מדריכים חקלאים, ברגע שכתב

את המילים שהוכשרו לכך, צריכה להיות איזה שהיא זיקה. ידע חקלאי הוא לא ידע

שמאי, עובדה היא שיש מקצוע שמאות. שלושים שעות זה לא סביר. כאשר יש בעיה במטע

בגולן או בעמק הירדן, המדינה צריכה לשלוח אנשים שהם מוכשרים לכך. המהוקק מאפשר

לה את שתי האופציות. אני ממליץ שכל זמן שאין הכשרה סבירה של אותם עובדי משרד

החקלאות כפי שכתוב בחוק, שלא ישתמשו בסעיף הזה בדרך שבה משתמשים בה היום. אני

חושב שזאת פרשנות לא נכונה של הסעיף. רמת ההכשרה צריכה להיות גבוהה יותר. יכול

להיות שזה לא צריך להיות הכשרה של שנתיים, אבל הפער הוא פער יותר מדי גדול.

מיכאל איתן;

השאלה צריכה להיות באיזה רמה האדם מגיע להכשרה?



היו"ר אלי גולדשמידט;

מן הדין הוא שמשרד ההקלאות ישב ויכתוב תנאי כשירות או תקנות. אם החוק

אומר, תשלח או את אלה או את אלה, זה לא יתכן שהמדינה תשלה רק צד אהד.

מיכאל איתן;

רק אם אין לו כאלה הוא שולה כאלה.
שלום שמחון
לא יתכן שבוועדת הזכאות לא ישב שמאי.
היו"ר אלי גולדשמידט
אני מציע שתהיה רמה נורמטיבית של קביעת הכשירויות של אותם עובדים. זה

נראה לי שזה נעשה בצורה לא מסודרת.
מיכאל איתן
אתה פוגע אולי באנשים שיש להם כן הכשרה, ואתה עושה להם עוול. תקיים דיון

נוסף בנוגע להכשרה.
היו"ר אלי גולדשמידט
אני לא פוגע כהוא זה במקצועיות החקלאית של המדריכים החקלאיים כמתמחים

בתחומים בענף שבו הם עוסקים. יש שאלה שנקראת שמאות. מי שמשרד החקלאות צריך

לשלוח. אלו אנשים שיש להם ידע אמיתי בשמאות. אומר לנו מנשה שהמדריך יש לו

הכשרה של 120 שעות. אם אתם מבקשים, אז יקויים עוד דיון.

איתן כבל;

השמאי נעזר בגורמים לעניין. הטענה היא שצריך להגדיר. אם הוא מומחה

לתולעים הוא צריך להביא מישהו אחר כדי לראות את הדברים. אף אחד לא קבע שהשמאי

הוא זה שהוא מומחה לכל. הוא לא יכול. אם הוא מגיע לשטח הוא הוא צריך להביא

מומחה. הבקשה היא שתגדיר.
איתן מיכאל
אני מסכים. היושב חבר הכנסת אלי גולדשמידט אמר, שאלה צריכים להיות

מדריכים- שהוכשרו לכך. למילה הוכשרו צריך לתת תוכן. הוא יצא מנקודת הנהה שלא

היתה שום פעולת הכשרה.
היו"ר אלי גולדשמידט
הפער בין פעולת ההכשרה שמנשה משולם מודה בה ללימודי השמאות הוא יותר מדי

גדול. כאשר הסעיף מציע שתי חלופות או שמאים או עובדים שהוכשרו לכך, אז צריכה

להיות קורולציה. מה פירוש עובדים שהוכשרו לכך? אלה עובדים שיש להם איזה שהוא

ידע בשמאות. יש לתבוע ממשרד החקלאות להגיש לנו בהקדם את התיחסותו לשאלת

הכשירות של אותם עובדים. אנחנו מבקשים להמליץ שיקבעו כללים ויותקנו תקנות,

שיהיה ברור מי הוא עובד שהוכשר לכך על פי הסעיף הזה.



שלום שמחון;

אני מציע שהוועדה תמליץ, שבוועדת הזכאות ישב נציג של איגוד השמאים.

איתן כבל;

לפי דעתי זה צריך להיות דבר הגיוני מאוד,

מיכאל איתן;

החקלאי מופיע שם כמערער, אז הנציג שלו ישב שם?
היו"ר אלי גולדשמידט
יש ועדת ערר בית דין לעבודה, שבה יש נציג מעבידים ויש נציג עובדים. אני

מציע שבאותה ועדת זכאות, בנוסף לנציג האוצר משפטים וחקלאות ישב נציג איגוד

השמאים.
מיכאל איתן
נציג החקלאים, מה פתאום נציג השמאים?
היו"ר אלי גולדשמידט
אני מציע ששר החקלאות יבדוק פעם נוספת את הרכב אותה ועדת זכאות, מתוך

מגמה לתת בהרכב הוועדה ביטוי לנציגי החקלאים ולמומחים בתוך השמאות.

תודה רבה הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:05

קוד המקור של הנתונים