ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 18/03/1997

הצעת חוק הבזק (תיקון מס' 16) (רישיון לשידורים ולשירותים אחרים) התשנ"ז-1996; מינוי חברים לוועדת המשנה לנושא השיכון במגזר הערבי

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 87

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי. ט' באדר ב' התשנ"ז (18 במרץ 1997). שעה 00;10

נכחו: חברי הוועדה; אלי גולדשמידט - היו"ר

נסים דהן

צבי הנדל

יצחק וקנין

אברהם פורז

מ"מ; תמר גוז'נסקי - מ"מ של עזמי בשארה

דוד טל - מ"מ של נסים דהן

יצחק כהן - מ"מ (בהתאם לנוכחותם בדיון) של נסים דהן ויצחק וקנין

רענן כהן - מ"מ של אבי יחזקאל

ראובן ריבלין - מ"מ של אברהם הירשזון
מוזמנים
חבר הכנסת יורי שטרן

לימור לבנת - שרת התקשורת

אבי גבאי - רכז תקשורת - אגף תקציבים, משרד האוצר

משה חזן - רפרנט תקשורת - אגף תקציבים, משרד האוצר

עו"ד עדנה הראל - מדור יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עו"ד כרמית כהן-קראנה - הלשכה המשפטית, משרד התקשורת

צבי האוזר - יועץ שרת התקשורת

עו"ד כרמית פנטון - יועצת משפטית, הרשות השנייה

מיכל רפאלי-כדורי - יו"ר המועצה לשידורי כבלים

י ועצת משפטית; אתי בנדלר

מנהלת הוועדה; לאה ורון

קצרנית; ימימה פרלס

סדר-היום; א. מינוי חברים לוועדת המשנה לנושא השיכון במגזר הערבי.

ב. הצעת חוק הבזק (תיקון מסי 16) (רשיון לשידורים ולשירותים אחרים),

התשנ"ז-1996.



א. מינוי חברים לוועדת המשנה לנושא השיכון במגזר הערבי

היו"ר אלי גולדשמידט;

אני פותח את הישיבה,

הסעיף הראשון בסדר היום דן באישור ועדת המשנה לשיכון במגזר הערבי. ההצעה

שמובאת לוועדה היא שתוקם ועדת משנה שעניינה טיפול בשיכון במגזר הערבי, ועדת

משנה של ועדת הכלכלה. יושב ראש הוועדה הוא הה"כ עבד-אלמאלכ דהאמשה. הברי

הוועדה הם חה"כ עזמי בשארה, חה"כ יצחק וקנין, הה"כ גדעון עזרא, הה"כ שלום

שמחון (וחה"כ אבי יהזקאל.

הסעיף הראשון לסדר היום אושר.



ב. הצעת חוק הבזק (תיקון מס' 16) (רשיון לשידורים ולשירותים אחרים)

התשנ"ז-1996
היו"ר אלי גולדשמידט
קיימנו ישיבת ועדה שבה אושרו בשינויים קטנים שני הסעיפים הראשונים. האם

סעיף 1 נשאר כמות שהוא?

עדנה הראל;

ירדו שתי מילים.
אתי בנדלר
בהגדרת "ערוץ יעודי" המילה "בעיקרו" נמחקה פעמיים.

היו"ר אלי גולדשמידט;

בסעיף 2 הוספנו בסעיף (2), שאחרי סעיף קטן (א) יבוא: "(א1) השר רשאי

להתיר שימוש כאמור בסעיף קטן (א) בידי משדר ערוץ או נותן שירותים אחרים באפיק,

בהתאם לסדרי עדיפויות שיחליט עליהם לאחר שהתייעץ במועצה, ובלבד שמתן ההיתר

לשימוש בידי משדר ערוץ יהיה על דעת המועצה",

אתי בנדלר;

נעשתה כאן הבחנה בין מה שעל דעת המועצה, לבין מה שבהתייעצות במועצה.

היו"ר אלי גולדשמידט;

בסעיף (3) ניתנה אפשרות העירעור ובסופו יבוא; "על החלטת השר ניוזן לערער

בפני בית משפט מוסמך", שבכל מקרה זה בית המשפט המחוזי. הוועדה אישרה

הסתייגויות שלא אחזור עליהן, כי הכל רשום אצל עו"ד אתי בנדלר ואצל מנהלת

הוועדה הגב' לאה ורון. יש הסתייגויות של חה"כ רענן כהן, של חה"כ צבי הנדל ושל

חה"כ שלום שמחון.

אנחנו עוברים לסעיף 3. אחרי סעיף 6לד לחוק העיקרי יבוא: "רשיון לשידורים

ולשירותים אחרים 6לד1. (א) השר רשאי להעניק רשיון שידור למשדר ערוץ למי שבחרה

המועצה במכרז שפירסמה". אני מבין שבסעיף קטן (א) אין לנו הערות.
אתי בנדלר
בשלב הזה עוד לא.

היו"ר אלי גולדשמידט;

"השר רשאי להעניק"-

אברהם פורז;

זה רשאי או חייב?
אתי בנדלר
זה תמיד רשאי. תמיד משאירים לו את שיקול הדעת.



לימור לבנת;

הוא לא חייב.

היו"ר אלי גולדשמידט;

זאת סוגייה משפטית שאף פעם לא ירדתי לסוף דעתה, האם רשאי זה במובן חייב.
אברהם פורז
אם מישהו זכה במכרז, השר יגיד שהוא לא נראה לו?

אתי בנדלר;

לא, זה ודאי שיקול שאיננו לגיטימי, אבל נניח שמדיניות הממשלה השתנתה-
אברהם פורז
אז אפשר לומר "זולת אם מצא השר טעם מיוחד למי לא להעניק".
אתי בנדלר
אבל זאת המשמעות של "רשאי" לפי פסיקת בתי המשפט.
לימור לבנת
הפרשנות שמישהו רשאי, היא לא שהוא יכול סתם בשרירות לב לא לתת.
היו"ר אלי גולדשמידט
נכון, זה גם ניתן לתקיפה בבג"ץ אם היתה שרירות לב. אני רוצה לברך את חה"כ

ריבלין על הופעתו הראשונה בוועדה.
ראובן ריבלין
אני מופיע כממלא מקום של הה"כ הירשזון, וכבר הופעתי בעניין המוניות.
עדנה הראל
אני רק רוצה להגיד שסעיף 4 לחוק הבזק קובע שהשר רשאי להעניק אישור- לביצוע

פעולות בזק"-
אברהם פורז
אני חושב שמאחר שיש מכרז, אני חושב שלשר יש שיקול דעת לפי המכרז, ולדעתי
צריך להיות
"השר יעניק רשיון וכוי, זולת אם מצא טעם מיוחד מדוע לא להעניקו".
היו"ר אלי גולדשמידט
יפה. חה"כ ריבלין, אתה בעד הנוסח הקיים?
ראובן ריבלין
בוודאי.



אברהם פורז;

תרשמו את זה כהסתייגות,

היו"ר אלי גולדשמידט;

ראשית, אולי אני איתך, ושנית, יש לך הזדמנות אחרת. מי להצעתו של חה"כ

פורז? מי לנוסח הסעיף? הרוב בעד נוסח הסעיף, ולכן אנחנו מאשרים לחה"כ פורז

להגיש הסתייגות על סעיף 3(א).

אתי בנדלר;

מה בדיוק נוסח ההסתייגות?

אברהם פורז;

להוסיף לסעיף את המילים; "השר יענין רשיון שידור למשדר וכו', זולת אם מצא

השר טעם מיוחד מדוע לא להעניק".
אתי בנדלר
בחוק הרשות השנייה שהיית מעורב בו, כתוב; "רשאי".

מיכל רפאל כדורי;

הוא עושה פה חקיקה פרטית.
ראובן ריבלין
נדמה לי שחה"כ פורז רוצה לעקור הרים, זאת אומרת, לקבוע הלכה חדשה. כל

החקיקה הישראלית, גם זו היוצאת מה-COMMON LAW קבעה ש- "MAY WILL BE פירושו

,"SHALL"כדי לא להטעות את האזרח.
אברהם פורז
אני לא צריך את ה ,COMMON LAW-אני צריך את ה.COMMON SENSE -

ראובן ריבלין;

הCOMMON SENSE- אומר שזה רשאי, ורשאי זה חייב, אלא אם כן הוא יכול להשתמש

בשיקול דעת פרטי.

אתי בנדלר;

חה"כ פורז, אתה עומד על הסתייגותך?

אברהם פורז;

כן.

היו"ר אלי גולדשמידט;

אני ממשיך בסעיף 3. "(ב) מתוך מגמה להביא לריבוי הגורמים המעורבים בשידור

מישדרים לציבור תקבע המועצה...". זה נשמע לי לא אסתטי לומר בחקיקה: "מתוך

מגמה".



מיכל רפאלי-כדורי;

כי זה סעיף שבא לתת לגורמים אחרים לפעול.

היו"ר אלי גולדשמידט;

"...תקבע המועצה במכרז לפי סעיף קטן (א) תנאים והגבלות בדבר החזקה, העברה

או רכישה של זכויות במשדר הערוץ, לרבות בידי מי שמשדר שידורים לציבור לפי כל

דין או מפיק ערוץ, או בעל עניין בעל אחד מהם, והכל במישרין או בעקיפין". אין

לנו שום הסתייגות על כך.

אברהם פורז;

אדוני היו"ר, הנושא הזה של בעלות צולבת הוסדר בחוק הרשות השנייה גם לגבי

טלוויזיה וגם לגבי רדיו בחקיקה ראשית. אמנם עכשיו זה נראה כדבר זניח, אבל זה

דבר חשוב מאוד. אני מציע לקבוע את זה בחקיקה הראשית, דהיינו שזה יהיה ברור מי

לא רשאי לקבל, אחרת יהיו בג"צים בלי סוף. לדוגמה, מי שיש לו בעיית זכיון בערוץ

השני, יכול לקבל או לא יכול?

מיכל רפאלי-כדורי;

על פי המכרז הוא לא יכול.
אברהם פורז
אומר לכם מדוע, כי אם תפרסמו מכרז ולא יהיה לכם עיגון בחקיקה ראשית, אז יהיו

לכם בעיות עם בית המשפט. השרה זוכרת היטב שכשהיא היתה חברה בוועדה, טיפלנו

ברדיו האזורי וקבענו קריטריונים ברורים. כדי שלא יהיה ריבוי התדיינויות, צריך

לדון מי פסול לקבל, ומי יכול להיות רק שותף, למשל, אם לזכיין יש %100, אז הוא

יכול לקבל רק %20. כדי לא להסתבך, לדעתי צריך לקבוע את זח בחקיקה ראשית.

מיכל רפאלי-כדורי;
כתבנו כאן
"לרבות בידי מי שמשדר שידורים לציבור לפי כל דין או מפיק

ערוץ, או בעל עניין בכל אחד מהם, והכל במישרין או בעקיפין". אתה רוצה להכניס

את האחוזים?

היו"ר אלי גולדשמידט;

הערוץ השני כבר לא יכול לקבל.

אברהם פורז;

מאיפה אתה יודע ?
מיכל רפאלי-כדורי
כי הוא משדר על פי כל דין.

אברהם פורז;

אבל את לא פוסלת אותו טוטאלית. אם לא תקבעו באופן מדוייק בחקיקה ראשית מי

פסול, יהיו לכם התדיינויות משפטיות.
היו"ר אלי גולדשמידט
השאלה אם אפשר לקבוע את זה.

עדנה הראל;

אבל יש להם הסמכה, אתה יכול להגיד שיהיו לחצים לא לקבוע במכרז, אבל יש

הסמכה לקבוע במכרז מי פסול.
אברהם פורז
בתור כנסת מותר לנו להביע את דעתנו.
היו"ר אלי גולדשמידט
אבל התקנות צריכות להיות מאושרות לפני שמוציאים מכרז, אחרת הכל יתעכב

בעוד חצי שנה.

לימור לבנת;

אני רוצה להעיר כאן משהו. השאלה של הבעלות הצולבת היא שאלה מאוד מאוד

רצינית, ואנחנו גם מתייחסים אליה מאוד ברצינות, לרבות זה שאנחנו מביאים עכשיו

לדיונים ביחד עם משרד המשפטים את כל הסוגיות של הבעלות הצולבת בכלל. לא רק

ברשות השידור, אלא גם בכל שוק התקשורת, יש המון שאלות מאוד רציניות, ואנחנו

כותי יחסים אליהן מאוד ברצינות. למשל, מי שהוא בעל עניין במפעיל לשיחות

בינלאומיות, יכול שיהיה גם בעל עניין במכרז למפעיל הסלולארי השלישי, או לא?

אני לכשעצמי, מאוד לא אוהבת את הבעלות הצולבת, ודנו בזה גם כשדנו בנושא הרדיו

האזורי. יחד עם זה, יש המון בעיות גם עם הגבלות מהסוג הזה, בגלל חוקי יסוד

ובגלל כל מיני חקיקות אחרות שיכולות להיות מאוד בעייתיות. הסוגייה הזאת היא כל

כך רצינית, שכפי שאמרתי, כבר התחלנו בדיונים ביחד עם משרד המשפטים כדי לבחון

את הסוגייה כולה, באשר לשידורים וגם באשר לתקשורת בכלל. יש מקום לדעתי למצוא

פתרון בחקיקה ראשית ככלל, ואני מאוד תומכת במה שחה"כ פורז אמר, אבל אני חושבת

שאין שום הגיון כרגע, כל עוד הדיונים האלה נמשכים, וכל עוד אנחנו לא מביאים

מסקנות והכנסת עוד לא דנה בזה, וכנראה שזה יקח הרבה מאוד זמן, כמו שלא מנענו

בעבר פרסום מכרזים ופתיחת השוק לתחרות, הן בתקשורת והן בשידור, בגין העובדה

שאין חקיקה ראשית, אז אני לא מציעה עכשיו לעכב את זה בגין אותו עניין ממש. מה

שכתוב כאן בסעיף הזה, נותן בעצם את הסמכות לקבוע הגבלות, תנאים וכוי וכוי,

והוא קובע שייקבעו הגבלות ותנאים כאלה. זה מה שצריך לעשות, ולא עיכבנו שום דבר

אחר אף פעם.
אברהם פורז
גבירתי השרה, ברגע שאתם תפרסמו את המכרז הראשון, אם תנסו ליישם את מה

שכתוב פה, תצטרכו כבר עכשיו לקבוע הגבלות. אם אצה לכם הדרך לעשות את זה,

תצטרכו לעשות את זה מאוד בקרוב. אני לא מציע לכם להסתבך עם הדבר הזה. זח גם די

פשוט, כי אפשר כרגע לקבוע את ההוראה הכי מחמירה. מחר יחליטו פה שמי שיש לו

אחוז מסויים, אפילו 10% בערוץ השני פסול, או שמישהו יחשוב שמישהו אחר צריך

להיות פסול, ואתה לא תפסול אותו. זה פתח להתדיינויות.
ראובן ריבלין
בהתחלה חשבתי שהמילים; "מתוך מגמה" הן ניסוח קלוקל שבא לדבר על הצהרה,

אבל אני חושב שהניסוח הוא במחשבה תחילה.



היו"ר אלי גולדשמידט;

זה לא אלגנטי, אבל זה חיוני.

ראובן ריבלין;

חיוני לחלוטין. עם כל הכבוד לדברים שחה"כ פורז אומר, הוא מתייחס לקטע

מסויים מאוד. יתכן שבאותו קטע מסויים, המחוקק הראשי צריך להביע את דעתו, כפי

שהשרה אמרה, אבל מה אומר הסעיף הזה? הסעיף הזה אומר שיש מגמה, כלומר, זאת

הדקלרציה, שבפני כל אחד פתוחה האפשרות לקבל את הזכויות, לקטן ולגדול. יחד עם

זה צריכים לקבוע בכל מכרז ומכרז, לגופו של עניין, את התנאים המגבילים שהמכרז

קובע אותם ושצריך אותם לאותו עניין נקודתי. הדברים האלה עומדים בפני בג"ץ,

כאשר מתוך מגמה להביא לריבוי הגורמים, בג"ץ אומר שהוא יחליט. יכול להיות

שהמחוקק הראשי לא יוכל לחשוב על כל הבעיות והשאלות.

אברהם פורז;

חשבנו.

לימור לבנת;

לא חוקקתם את זה בחקיקה הראשית.

אברהם פורז;

בוודאי שחוקקנו, לגבי ערוץ 2.

עדנה הראל;

ערוץ 2 זה משהו מאוד ספציפי.

לימור לבנת;

אבל לא לגבי שוק התקשורת בכלל.

אברהם פורז;

אבל אמרנו שבערוץ 2 זה פסול וזה פסול, ואותו דבר לגבי הרדיו. אם ההחלטה

היא שלנו, היא לא ניתנת לביקורת שיפוטית.

ראובן ריבלין;

יכול להיות שבאזור תל-חי אתה לא רוצה את ההגבלות הגדולות, למה לך? אתה

קובע את כל הכללים, את הכלל הראשי, במילים שאומרות: "מתוך מגמה".

היו"ר אלי גולדשמידט;

אני מציע, חה"כ פורז, שתכין הצעה, ושאנחנו נאשר את הסעיף כפי שהיא.

אנחנו יכולים לאשר עכשיו על תנאי שנבדוק אחר כך את הצעתך. אני רוצה להתקדם ככל

האפשר עם החוק.



אברהם פורז;

אני מציע להפעיל אותם קריטריונים שנקובים בהוק הרשות השנייה לטלוויזיה

ורדיו.
אתי בנדלר
אם הוועדה לא מאשרת את הצעתך והיא הופכת להסתייגות, אני מבקשת שנשב על זה

ביחד, כי הסעיף של העלויות הצולבות בהוק הרשות השנייה זה סעיף ארוך.
אברהם פורז
ניהלנו על הסעיף הזה עשרות ישיבות בוועדת ה-

מיכל רפאלי-כדורי;

אז מה? ועל הכבלים לא עשיתם דיון?

אברהם פורז;

גבירתי שרת התקשורת, אני אומר לך שאם זה יהיה ערוץ שלא מעניין אף אחד, אז

זה יהיה מה שאתם מציעים. אם זה יתהיל להיות מעניין, לא תצאו מהמשפטים.
היו"ר אלי גולדשמידט
הדברים הובנו. יש בידינו הצעה לנוסח קיים. למרות ההערה שלי בהתחלה לגבי

הרישא של הסעיף, שנראית לי באמת לא אלגנטית מבחינת ניסוח החקיקה, אני מציע

להשאיר אותה. למעשה עומדת בפנינו הצעתו של אברהם פורז שבין אם תתקבל ובין אם

תהפוך להסתייגות, היא עדיין טעונה ניסוח.
עדנה הראל
אני רוצה להעיר משהו. זה לא רק עניין של ניסוח, אלא זה גם לקהת בחשבון

ולבדוק האם המבנה הספציפי של הרשות השנייה מתאים לעניין של כבלים.
ראובן ריבלין
אני מכבד את הצעת היושב ראש, אבל יש לי הצעה אחרת. אני מציע שמי שיש לו

זכיון לשידורים בטלוויזיה במקום אהר, בין בכבלים ובין בערוץ השני, לא יוכל

לקבל זכיון נוסף.

לימור לבנת;

זאת הצעה שצריך לבחון אותה, אבל מה שאני חושבת זה שאי אפשר לבחון אותה

עכשיו.

צבי הנדל;

חה"כ פורז, אני ממש מעריץ אותך.

אברהם פורז;

למה?



צבי הנדל;

לא יודע...

ראובן ריבלין;

אני לא חושד בחה"כ פורז שהוא מנצל פרז את כישוריו המיוחדים כדי להשיג דבר

שהוא לא נראה לעין על ידי אחרים. עד אשר יתברר דבר אחר, ובאין עניין אחר שעומד

לפנינו, אלא רק הירהורים, אני מציע לאשר את הסעיף כמות שהוא.
היו"ר אלי גולדשמידט
אנחנו מצביעים על הצעתו של חה"כ פורז. מי להצעתו? מי לנוסח הקיים? סעיף

3(ב) אושר בנוסח הקיים.

אתי בנדלר;

אני חוזרת ומבקשת מחה"כ פורז להעביר אליי את ההצעה, כי למשל אמרת שמי

שהוא כבר בעל זכיון לא יוכל להיות בעל רשיון לשדר ערוץ.

אברהם פורז;

אני כמעט בטוח שהמועצה לכבלים תיקבע שזה בגיץ.

מיכל רפאלי-כדורי;

היא כבר קבעה שזה בגיץ. ערוץ הקניות כבר משדר.
אברהם פורז
בערוצים שהם חסרי חשיבות מסחרית, זה לא משנה. בקטע הראשון עבדנו לגבי

זכייני ערוץ 2. בקטע השני, נניח שעשרים גורמים ישתתפו במכרז, ואת חלקם את

תפסלי, ואז הם ישאלו אותך מה פתאום פסלת אותם, הרי זה חופש העיסוק, ולא תצאו

מזה.

היו"ר אלי גולדשמידט;

חה"כ פורז, אני מציע שתעביר את הנוסח שלך למשרד התקשורת, ואתה יכול גם

לקיים איתם דיונים, ואם תשכנע אותם, אז הם יצביעו בעד ההסתייגות שלך, או

שיכניסו הסתייגות משלהם.

סעיף (ג); "המועצה רשאית לקבוע בתנאי המכרז, הוראות, תנאים והגבלות בדבר

מימון שידוריו של משדר ערוץ בדרכים שאינן שידורי פרסומת ובכלל זה כי השידורים

בחלקם יהיו מהפקה מקומית; היה משדר הערוץ משדר ערוץ יעודי הרשאי לממן את

שידוריו באמצעות שידורי פרסומת, יובאו דרכי המימון הנוספות גם הן לאישור

הממשלה והוועדה כאמור בסעיף 6לד(א1), בשינויים המחוייבים".

עדנה הראל;

אני רוצה להעיר במחשבה חוזרת, הצעה לתיקון הנוסח. קודם כל, אני מציעה

להוריד את המילים; "ובכלל זה כי השידורים בחלקם יהיו מהפקה מקומית" מהסעיף

הזה, ולהעביר את זה לסעיף שנדון בו בהמשך, סעיף וי, מכיוון שכאן בעצם זה חריג

לנושא של הסעיף, שהוא המימון ולא ההפקה המקומית.



היו"ר אלי גולדשמידט;

את רוצה להוריד את זה ונדון בזה כשנגיע לסעיף וי?

עדנה הראל;

כן, וגם להוסיף כמה מילים, כדי להבהיר את החלק השני.

היו"ר אלי גולדשמידט;

קראי את הסעיף אחרי השינויים.
עדנה הראל
"המועצה רשאית לקבוע בתנאי המכרז, הוראות, תנאים והגבלות בדבר מימון

שידוריו של משדר ערוץ בדרכים שאינן שידורי פרסומת. היה משדר הערוץ משדר ערוץ

יעודי הרשאי לממן את שידוריו באמצעות שידורי פרסומת ובאמצעות דרכי מימון

אהרות, יובאו דרכי המימון הנוספות גם הן לאישור כממשלה והוועדה כאמור בסעיף

6לד(א1), בשינויים המהייבים".
היו"ר אלי גולדשמידט
אני רוצה להבין, הנושא של ההעברה לאישור הממשלה והוועדה, הוא רק לדרכי

מימון נוספות, חוץ מאשר שידורי פרסומת?
עדנה הראל
שידורי הפרסומת כבר אושרו בעבר. בעצם הסעיף הזה במקורו נועד לדרכי מימון

שונות משידורי פרסומת, והרי אנחנו כבר אמרנו ששידורי פרסומת יובאו לאישור

הממשלה והוועדה.
היו"ר אלי גולדשמידט
למה שלא תכתבו את זה כבר שם?
אתי בנדלר
זח כתוב. אני מפנה אתכם לסעיף 2 בדף הקודם, בסעיף 6לד לחוק העיקרי, אני

מפנה אתכם לפיסקה (2) בסעיף קטן (א2) שאושר על ידי הוועדה: "השר רשאי, לאחר

התייעצות במועצה ובאישור הממשלה והוועדה, לקבוע כי משדר ערוץ יעודי יהיה רשאי

לממן את שידוריו באמצעות שידורי פרסומת בהתאם לאמור בסעיף 6לד1;" זה אושר כבר

והעיקרון הזה נקבע. על גבי העיקרון הזה באים ואומרים שאפילו אם רק חלק מהמימון

יהיה מפרסומת, זה יבוא לוועדה.
עדנה הראל
אני אסביר מה כתוב פה. אם בא ערוץ יעודי אחר שלא ממומן משידורי פרסומת,

ולגביו יש דרכים שאינן שידורי פרסומת, המועצה מאשרת אותו. זה סוכם, והממשלה או

הוועדה לא צריכות לדון בדרכים שהינן דרכי מימון אחרות. עו"ד בנדלר שאלה אותנו

בזמן הדיונים בפרטים מה קורה במצב שבו לערוץ שממומן משידורי פרסומת רוצים

להוסיף גם דרכי מימון נוספות. לגבי ערוץ מהסוג הזה, מכיוון שיש איזושהי זיקה

בין דרכי המימון, הוועדה יכולה לבוא ולהגיד מה עשינו לה אם גם ביקשנו ממנה

אישור על פרסומת וגם מצאנו לו דרכי מימון אחרות.
היו"ר אלי גולדשמידט
יש למישהו הסתייגויות על סעיף (ג) בעניין הפקה מקומית?
אתי בנדלר
היו לי הערות לסעיף (ג), אבל אביא את ההעו-ות בהמשך כשנדון בנושא של ההפקה

המקומית.

היו"ר אלי גולדשמידט;

אני מבקש להתייחס לנוסח של סעיף (ג), ללא השאלה של ההפקה המקומית, כי זה

יורד לסעיף יותר תחתון, כרגע זה רק האישור של הממשלה או הוועדה או המועצה,

לגבי דרכי מימון נוספות על שידורי הפרסומת. לי לא נראה שיש בעיה עם זה.
אברהם פורז
אני רוצה להבין למה אומרים ש"היה משדר הערוץ משדר ערוץ יעודי הרשאי לממן

את שידוריו באמצעות שידורי פרסומת"? הרי כל הערוצים פה הם יעודיים.
היו"ר אלי גולדשמידט
הדגש הוא על העובדה שהוא כבר משדר שידורי פרסומת.
אברהם פורז
אז תוריד את המילים "ערוץ יעודי".
היו"ר אלי גולדשמידט
עו"ד עדנה הראל, אני מבקש שתקראי עכשיו את הסעיף עם התיקון, ונאשר אותו.
עדנה הראל
"המועצה רשאית לקבוע בתנאי המכרז הוראות, תנאים והגבלות בדבר מימון

שידוריו של משדר ערוץ בדרכים שאינן שידורי פרסומת. היה משדר הערוץ רשאי לממן

את שידוריו באמצעות שידורי פרסומת ובאמצעות דרכי מימון אחרות, יובאו דרכי

המימון הנוספות גם הן לאישור הממשלה והוועדה כאמור בסעיף 6לד(א1}, בשינויים

המחוייבים.
היו"ר אלי גולדשמידט
סעיף 3(ג) אושר פה אחד. אנחנו עוברים לסעיף קטן (ד): "בערוץ יעודי המומן

באמצעות שידורי פרסומת, תקבע המועצה במכרז ובכללים, תנאים והגבלות בדבר שידורי

הערוץ לפי סעיף זה, שיבטיחו כי בשידורי הערוץ ינתן מענה הולם ליעוד המיוחד

שנקבע או ינתן למאפיינים המיוחדים לערוץ זה ובכלל זח כי השידורים בחלקם יהיו

מהפקה מקומית". עו"ד הראל, נושא ההפקה המקומית הוא במקום?
עדנה הראל
בסעיף הזה הוא במקום.
היו"ר אלי גולדשמידט
יש הערות על הסעיף הזה?
אתי בנדלר
כיוון שיש כאן התייחסות להפקה המקומית, אני רוצה להביא לתשומת הלב שבכנסת

שעברה תוקן חוק בזק והוכנסה להוק הגדרה של הפקה מקומית כדי שידעו על מה מדובר,

בסעיף 6א לחוק העיקרי. ההפקה המקומית מוגדרת כ"תוכנית טלוויזיה שהופקה לצורך

שידורי! בישראל, ושרוב אנשי הצוות שנטלו חלק בהפקתה ובביצועה הם תושבי ישראל

המתגוררים בה דרך קבע, למעט חדשות, תוכניות בענייני היום, אירועי ספורט

ושידורי רצף". זאת הגדרה של הפקה מקומית שעליה מדובר,
היו"ר אלי גולדשמידט
זה מתייחס גם לערוץ 2?

אתי בנדלר;

לא. ההגדרות אינן זהות, יש הגדרה אחת בחוק רשות השידור, יש הגדרה אחרת

בחוק הרשות השנייה, והגדרה שונה בחוק הזה.
ראובן ריבלין
אני רוצה להפנות את תשומת לב השרה שבהגדרה הזאת, אם הוצע סרט של הפקה

מקומית שלוקחת את כל המרכיבים ועוברת ליוגוסלביה, זה עונה על הגדרה של הפקה

מקומית? זה דבר שצריך לתת עליו את הדעת.
אתי בנדלר
חח"כ ריבלין, הפקה כזאת, למשל ההפקה של התוכנית על הכוזרים, עונה להגדרת

הפקה מקומית. כתוב שהיא צריכה להיות מופקת לצורך שידורה בישראל, ולאו דווקא

מופקת בישראל.
ראובן ריבלין
תוכנית "זהו זה" היא הפקה ישראלית לכל דבר? אם כן, יכולים היום על פי

ההגדרה הזאת, להפיק אותה באולפן טלוויזיה ביוגוסלביה. כל דבר, למשל, סרט

ישראלי מקורי או פרסומות, אפשר לעשות לפי ההגדרה הזאת. הדברים האלה גרמו לכך

שייסגרו אולפנים בישראל, כמו האולפן בהרצליה. צריך לתת על כך את הדעת.
היו"ר אלי גולדשמידט
אני מציע, ואני חושב שגם השרה תומכת בזה לאור ההערות של חה"כ ריבלין,

לראות אם יש מקום לתיקון עקיף בהגדרת ההפקה המקומית.
צבי האוזר
צריך לעשות אחידות כללית בחוק. אחד העיוותים הגדולים שהשחקנים אומרים

שלערוץ השני יש תנאים כאלה וכאלה, ולך יש כללים אחרים.
לימור לבנת
חה"כ ריבלין, אני מסכימה לדברים. מר צבי האוזר אמר שאנחנו צריכים לעשות

האחדה של הכללים. אם כרגע נחליט שדווקא בערוץ כזה או בערוץ אחר חייבים לבצע את

כל ההפקה בארץ, אבל בערוץ אחר לא חייבים, אז לא נתקן את החקיקה באופן שמאחד את

כל הדרישות מכולם, ואני בעד לקבוע זאת בכללים, וגם לאחד. צריך לבחון את זה.
היו"ר אלי גולדשמידט
יש הסתייגות לגבי סעיף (ד)?

אתי בנדלר;

היתה הערה של עמותת הזמר הישראלי הים תיכוני שכוונה כלפי נוסח קודם ששונה

בינתיים, ולכן לדעתי ההערה איננה רלבנטית.
רענן כהן
יש לי שתי הערות, הערה אהת לגופו של עניין לגבי הסעיף הזה, והערה שנייה

היא שאני מתנצל שביקשתי מהבר הכנסת פורז לייצג אותי בהסתייגויות לגבי יתר

הסעיפים, משום שאני צריך להיות בדיון אחר בנושא מילואים עם ראש אכ"א. בסיפא של

סעיף (ד) נאמר: "ובכלל זה כי השידורים בחלקם היו מהפקה מקומית". הייתי מציע
לכתוב
"כי השידורים ברובם יהיו בהפקה מקומית", ונדמה לי שזה יפתור גם הלק

מהדברים שהשרה לימור לבנת היתה רוצה לפתור.
אתי בנדלר
הה"כ רענן כהן, אני רוצה להסביר את משמעות ההצעה שלך מבחינה משפטית.

העלות של הפקה מקומית היא כמובן יקרה בהרבה מאשר קניית תוכניות. היכולת להטיל

על בעל זכיון או על משדר את החובה שחלק מהשידורים שלו יהיו בהפקה מקומית, היא

פונקציה של ההכנסות שיש לו. ככל שיש לו הכנסות יותר גבוהות, אתה יכול להטיל

עליו בחקיקה להפיק יותר הפקות מקומיות. אם אתה קובע כאן שלא "בחלקן", אלא

"ברובן", דהיינו שלפחות 51% מהשידורים יהיו מהפקות מקומיות, אתה צריך לוודא

לפני כן שההכנסות שלהם יהיו מספיק גבוהות כדי לאפשר הפקות מקומיות בסדר גודל

כל כך גבוה שאין לו תקדים, אגב, בחקיקה הישראלית, אפילו לא לגבי רשות השידור

שהיא רשות שידור ממלכתית.
רענן כהן
לפני מספר שנים הכנתי חוברת לגבי כל תוכניות רשות השידור, ואז חשבנו איך

ליצור מצב שחלק גדול מההפקות יהיו הפקות מקומיות, כי יש לנו אינטרס שיהיו כמה

שיותר תוכניות מקומיות בהפקה מקומית, ואני חושב שאנחנו יכולים כבר לחשוב

בכיוון הזה.
אתי בנדלר
העניין הוא שאתה צריך להבטיח מימון לצורך העניין הזה. אנחנו מדברים על

ערוצים שימומנו מפרסומות. כדי שההכנסות שלהם מפרסומות יהיו מספיק גבוהות כדי

לאפשר הפקות מקומיות בשיעור כל כך גבוה, אתה תצטרך להתיר להם לשדר פרסומות ב-

50% מהזמן לפחות.
רענן כהן
השאלה היא אם הערוצים לא ינצלו את זה, כי "בחלקם" זה יכול להיות אחוז.
אתי בנדלר
זאת נקודה שרציתי להעלות, עניין הקווטה - המיכסה המינימאלית.



היו"ר אלי גולדשמידט;

מה הקווטה לגבי הערוץ השני?

אתי בנדלר;

שליש.

היו"ר אלי גולדשמידט;

חה"כ רענן כהן, לפני שדנים לגופו של עניין, האם היה מספק אותך שלא יפחת

משליש?
רענן כהן
בוודאי.

היו"ר אלי גולדשמידט;

הגב' רפאלי-כדורי, למה זה לא טוב שזה יהיה לפחות שליש?

מיכל רפאלי-כדורי;

לפני שנה הכנסת הקודמת והוועדה הזאת תיקנו את חוק הבזק לגבי חברות הכבלים

בעניין חוק ההפקה המקורית, וגם חה"כ פורז היה מעורב בזה. החילו את החוק על

חברות הכבלים, שהם "חיה" הרבה יותר גדולה מה"חיה" הזאת, עם הכנסה מובטחת של

130 שקל בחודש, והטילו עליהם %10 מיזערי, כלומר, לא פחות מ-%10 בשנה. למה

להטיל שליש על הערוץ הזה, שהכנסתו הרבה יותר קטנה ולא בטוחה? קחו את ה-%10 גם

לגביו.

ראובן ריבלין;

אי אפשר להטיל בחקיקה ראשית דבר שהוא לא יוכל לעמוד בו. הערוץ השני צריך

לעמוד ב , 33%-והוא הולך ב"דרכי בורמה" ועושה "כאילו" 33%.

אברהם פורז;

הם עושים את זה מטעמים מסחריים. דן שילון זאת הפקה מקומית.

ראובן ריבלין;

זאת שאלה אם דן שילון הוא הפקה מקומית או לא, והאם אישרו להם את זה כהפקה

מקומית או לא, אבל אני לא נכנס עכשיו לעניין זה. המחוקק קבע 10% בנושא הכבלים,

כי הם לא יכולים לייצר יותר, כי אחרת הערוץ לא יוכל לפעול. פה מדובר בערוצים

מאוד קטנים שהאפשרות שלהם לפעול נובעת מהיכולת שלהם להתפתח ולאחר מכן לתת את

אותה יצירה מקומית שלשמה אותו ערוץ נוצר. אני מציע שנקבע: "בחלקם", והשיעור של

"בחלקם" יכול לבוא בתקנות מפעם לפעם שייתקנו על ידי השר או השרה ובאישור ועדת

הכלכלה של הכנסת.
היו"ר אלי גולדשמידט
אני הייתי מוכן, אבל השאלה אם זה לא יעכב להם שוב את המכרז. חה"כ ריבלין,

הייתי רוצה שנתקדם עם החוק.
צבי האוזר
עלותה של דקת הפקת מקורית בערוץ 2 היא פהות או יותר זהה לעלותה של דקת

הפקה מקורית בערוץ יעודי בשפה הערבית, לדוגמה. ההבדל בין שני הערוצים הוא

שהערוץ בשפה הערבית אמור להיות ערוץ ,"NARROW CAST"כלומר, ערוץ יעודי, עם קהל

צרכני מוגבל ועקב כך גם עם הכנסות מוגבלות, בעוד ערוץ 2 הוא ערוץ BROAD"

,"CASTכלומר, ערוץ כללי. לא בכדי גם הטלנו הגבלות על הערוצים היעודיים על פי

החלטה, והבחנו שלא יכולים להיות ערוצים כלליים בערוץ היעודי, הרי הבחנו בהתחלה

בכוונה בין ערוצים יעודיים לערוצים כלליים. אי אפשר להפלות את הערוץ היעודי

בזכויות שניתנות לערוצים כלליים ולומר לו שהוא לא יכול לשדר שידור כללי לכלל

האזרחים ולכן ההכנסות שלו יצטמצמו מלכתחילה, ויחד עם זה להטיל עליו אותן חובות

כמו על ערוץ כללי. אחת החובות שמוטלות על מועצת הכבלים היא לעודד את ההפקה

המקורית, וזאת אולי אחת המטרות המרכזיות של מועצת הכבלים. לפני כל הפעלה של

ערוץ יעודי, נערך מחקר כלכלי לגבי הכדאיות הכלכלית שלו, וגם על פי אותו מחקר

יקבעו האחוזים של ההפקה המקורית.

היו"ר אלי גולדשמידט;

אני רוצה לשאול שאלה טכנית, איך אתם תקבעו במכרז את ההלק של ההפקה

המקורית?

צבי האוזר;

לפי היתכנות כלכלית של הערוץ. יש לנו אומדן. בעצם יש סימן שאלה גדול אם

הערוצים האלה כלכליים, ולכן לפני כל הוצאת ערוץ יש עבודת הכנה כלכלית.

היו"ר אלי גולדשמידט;

בנושא הכבלים כשקבעתם בזמנו את המגבלות, זה היה בבחינת נעלם, לא ידענו מה

יהיה, ובעקבות זה כנראה שהכבלים די הצליחו והם מרוויחים די הרבה כסף. אותו דבר

קרה גם לגבי הערוץ השני. יכול מאוד להיות שאתה צודק וערוץ יעודי ערבי או

לדוברי רוסית זה ערוץ שלא ירוויח כסף והוא יעמוד כל הזמן על הסף, אבל יכול

להיות שהוא ירוויח הרבה כסף. אותו סימן שאלה קיים גם על זה. השאלה אם לא צריך

ליצור מנגנון שבעקבות שנה תהיה בדיקה מחדש, או משהו מהסוג זה, כי הרי כולנו

עובדים לפי היפוטזות. יכול להיות שזה יהיה בוננזה, ואישרת להם במכרז 5% הפקה

מקורית, בגלל שההיתכנות הכלכלית היתה כך וכך.

לימור לבנת;

מה שמר האוזר אמר הוא נכון. צריך לקהת בחשבון שאחרי שמתבצעת הבדיקה

הכלכלית לקראת פרסום המכרזים על כל ערוץ יעודי, לצורך העניין הזת על ערוץ בשפה

הערבית, אפשר לקבוע כללים במכרז, וזה נוגע למה שאמרנו קודם לגבי הבעלויות

הצולבות. מועצת הכבלים יכולה, כשהיא מפרסמת את המכרז הזה, לקבוע שההפקה

המקורית לא תפחת בערוץ מסויים מ-%10 ובערוץ אחר מ-15% ובערוץ שלישי 30%, בהתאם

להיתכנות הכלכלית של אותו ערוץ ספציפי. לפי דעתי, מפני בשלב הזה באמת לא

יודעים, כי הכל מבוסס על הערכות, ראוי והגיוני להשאיר את זה כך.

רענן כהן;

צריך לקבוע את המינימום שבמינימום.

לימור לבנת;

ברגע שחלק מהשידורים יהיו מהפקה מקומית, יש כאן מינימום שהוא לא קבוע. זה



לא סופי, כי זה צריך לעבור מבחן של סבירות, אבל חזקה על מועצת הכבלים - שהיא

הגוף הציבורי שקיומו נקבע על ידי הכנסת הזאת, וחלק חשוב מאוד ממטרותיו זה

עידוד ההפקה המקומית - שהיא תקבע זאת במכרזים. אי אפשר בכל דבר ללכת לחקיקה.
צבי האוזר
אפשר ללכת לחוק שהמועצה תקבע זאת כל שלוש שנים, בלי קשר למכרז.
כרמית פנטון
כל שלוש שנים זה הרבה.

מיכל רפאלי-כדורי;

יש סעיף שיש עליו ארבעים נקודות, והוא קובע את מספר השעות ביום של הפקה

מקומית.
אברהם פורז
אין ספק שקביעת מינימום פוגעת באופן מסחרי, כי ההפקה המקומית יקרה, מצד

שני, אנחנו מדברים על ערוץ יעודי. אם הוא לא נותן מינימום מקורי ביעוד שלו, אז

מה עשי נ ו?
לימור לבנת
אז מה אם ערוץ ערבי רוצה לקנות סרטים מירדן?
תמר גוז'נסקי
או סרטים מצריים.
אברהם פורז
אני חושב שעם כל הבעייתיות, אפשר לקבוע רף נמוך, ולא פחות מ-25%.
מיכל רפאלי-כדורי
זאת עוד דרך לטרפד אותו.
אברהם פורז
הפקה מקורית זה גם "טוק-שואו".
אתי בנדלר
חה"כ פורז, זה כמעט רק "טוק-שואו", ולכן הקראתי לכם את הגדרת החוק

המקורית.
אברהם פורז
כולל "טוק-שואו".
כרמית פנטון
אני חושבת שבדומה למנגנון שקיים לפחות ברשות השניה, שכדאי שיהיה ברור

שצריך סף של הפקה מקורית גם לגבי פרסומות, ולא רק לגבי שידורים. זה מתאים

מבחינה גיאו גראפית או בסעיף הזה או בסעיף הבא.
היו"ר אלי גולדשמידט
הורדנו למטה את נושא ההפקה המקורית של פרסומות, כשדנו בסעיף הקודם. נכון?

עדנה הראל;

לא, מה שהורדנו למטה זה את נושא ההפקה המקומית בערוצים שלא ממומנים

באמצעות פרסומת.

כרמית פנטון;

אני חושבת שצריך להבהיר ש"שידורים" זה לרבות שידורי פרסומת.
היו"ר אלי גולדשמידט
יש פה שתיים או שלוש אפשרויות. ראשית, להשאיר את הסעיף כפי שהוא, שנית,

לקבל את ההצעה שאני מבין שהיא מתגבשת, שזה לא יפחת מ-%25, ושלישית, שהיא

פרובלמאטית מבחינתי רק בגלל לוח הזמנים של המכרז, ששיעור ההפקה המקומית יהיה

באישור ועדת הכלכלה. אני אתייעץ עם חבריי בוועדה לגבי שלוש האפשרויות האלה.
אברהם פורז
זה חייב להיות לפני המכרז?
היו"ר אלי גולדשמידט
ודאי שזה חייב להיות לפני המכרז.
אברהם פורז
אתה לא יכול לשנות להם אחרי שזכו? כי הם עושים תחזית-
היו"ר אלי גולדשמידט
אז יש אפשרות להחיל ביקורת ציבורית במסגרת ועדת הכלכלה.
אברהם פורז
אני לא מניח שזח ידחה לשלב שלפני המכרז. קביעת המועצה לגבי המינימום

טעונה אישור של ועדת הכלכלה. נניח שהמועצה תחליט על מינימום של%23, זה יבוא

לפה ואנחנו נאשר את זה, או שלא נאשר.
רענן כהן
אני מוכן ללכת למינימום של %20 ופחות. אני מוכן ללכת לפשרה. חייבים לגמור

את זה ואסור להשאיר את זה פתוח.
מיכל רפאלי-כדורי
למה לא הולכים לפי הכללים של %10?
תמר גוז'נסקי
לדעתי צריך לקבוע %10 כמו בכבלים.

היו"ר אלי גולדשמידט;

יש פה שתי אפשרויות, ראשית %10 כמו הכבלים -זיז ממילא קיים ואין על זר;

ויכוח.
אתי בנדלר
זה לא קי ים.

היו"ר אלי גולדשמידט;

אם היינו אומרים 10% הייתם מקבלים את זה. אני מתקן את האלטרנטיבה לא

כהצעת החוק אלא כהצעת החוק שאומרת שזה יהיה מינימום %10. זה מה שעומד בפנינו

בהצעה המקורית, כי זה מוסכם על הממשלה. ההצעה השנייה היא של 20% של חה"כ רענן

כהן. ההצעה השלישית שקיימת זה אישור ועדת הכלכלה, וזו הצעתו של הה"כ פורז.
אבי גבאי
הצעה נוספת אומרת שנעשה מינימום של %10, ונתחיל בחוק או בתקנות שחלק

מהפרמטרים במכרז לכל ערוץ יהיה היקף ההפקה המקורית.

היו"ר אלי גולדשמידט;

שמעתי שזה שווה ארבעים נקודות, אז לא עשית בזה כלום.
כרמית פנטון
זה חלק מהתחרות וצריך לחייב.

היו"ר אלי גולדשמידט;

לא.

ראובן ריבלין;

אני מוכרח להצטרף להצעתה של חה"כ גוז'נסקי, משום שאני מאמין שאם נקבע

פרמטר אחר, אנחנו לא נאפשר-

עדנה הראל;

אני רוצה להעיר על עניין אישור ועדת הכלכלה. הרעיון כאן הוא שכל אחד

מהערוצים הוא עולם נפרד, בהתאם לאוכלוסיה שאליה הוא מיועד וכו'.

היו"ר אלי גולדשמידט;

מדובר פה לגבי מכרז של כל ערוץ וערוץ להבאתו לוועדת הכלכלה?



עדנה הראל;

בעצם מה אתה רוצה לעשות כשאתה מציע להביא לאישור ועדת הכלכלה? שוועדת

הכלכלה תכנס בשלב של אחרי סקר ההיתכנות, תבדוק בסקר ההיתכנות את הפרמטרים

המובילים-
תמר גוז'נסקי
אי אפשר ליציר מצב שבו כל המסגרת הזו לא תוכל לתפקד.

ראובן ריבלין;

לפני שאדוני היו"ר מצביע, אני רוצה לשאול שאלה, כתוב כרגע בנוסח הצעת

החוק: "בחלקם". למה התכוונתם בכך?
עדנה הראל
שמועצת הכבלים תקבע את האחוזים לפי סקר ההיתכנות.
מיכל רפאלי-כדורי
שמועצת הכבלים תקבע את זה בתנאי המכרז.
צבי האוזר
זה יקבע לפי הפוטנציאל של הערוץ. אם יש ערוץ שיש לו פוטנציאל יותר גדול

מערוץ אחר, אז תהיה שם הפקר; מקורית יותר גדולה. גם בתוך הערוצים היעודיים יש

כל מיני מדרגות.
היו"ר אלי גולדשמידט
למה שלא תהיה לנו ביקורת שלנו? אני רוצה להגדיר מה ההצעה. אני מציע

שבעקבות סקר ההיתכנות, תגובש ההצעה שלכם, אם למשל הגעתם למסקנה שבערוץ הערבי

יהיו %15 הפקה מקורית, ובערוץ של דוברי הרוסית יהיו 20% של הפקה מקורית, כך

שבכל פעם שאתם מגיעים להצעה, תעבירו את זה לוועדת הכלכלה, אתם תנמקו, ועדת

הכלכלה תשמע ותאשר. זאת ההצעה. מול זה היתה אפשרות שלא קיבלתם אותה, לקבוע רף

מינימום יותר גבוה, מבלי להעסיק את ועדת הכלכלה. ישנה ההצעה המקורית.
עדנה הראל
ההצעה המקורית קובעת במפורש 10%.
לימור לבנת
יש לי הערה לגבי הצעתך שזה יובא לאישור ועדת הכלכלה. אני רוצה להזהיר את

חברי הכנסת, ועכשיו אני מדברת כחברת כנסת ולא כשרה, מפני זה שוועדת הכלכלה של

הכנסת רוצה להפוך את עצמה להיות במקום מועצת הכבלים ולאחר סקר ההיתכנות להחליט

מה יהיו התנאים במכרז. זה דבר שלא עולה על הדעת, זה דבר לא נכון שלדעתי הוא גם

חסר תקדים, ואני מאוד רוצה להעביר את החוק הזה, כי הוא נראה לי חשוב ונכון,

אבל אני אומרת את זה כעת כחברת כנסת. זה לא נכון שוועדת הכלכלה של הכנסת תתפקד

באופן חלופי לוועדת מכרזים או למועצה ציבורית שהוקמה על פי חוק.

אתם זוכרים מה היה פה בישיבות? הרי כאשר יתבצע פה סקר היתכנות כלכלית,

ויביאו את זה לוועדת הכלכלה של הכנסת, יבואו כל האינטרסנטים ויורידו את הרף של



ההפקה המקומית, כי הם יהיו מעוניינים בפחות, ואז יתחילו שוב ישיבות על גבי

ישיבות, ושום דבר לא ייצא מזה. אני לא חושדת באף אחד שהוא רוצה לשתק משהו, אני

רק מזהירה שזה עלול בדיוק לעשות את זה.

היו"ר אלי גולדשמידט;

יש לי עוד הצעה אפשרית, אם היא תהיה מקובלת עליכם. ההצעה היא שלא יפחת מ-

%20, ובמקרה שעל פי דעת המועצה צריך פחות מ-%20, אז זה יעבור אישור של ועדת

הכלכלה.

צבי האוזר;

אני רוצה להציע עוד הצעה. יש חובה על מועצת הכבלים לדאוג להפקה מקורית.

אני מציע שכל שנה או שנתיים-

היו"ר אלי גולדשמידט;

ההצעה שלי מקובלת עליכם? שמענו את הדברים, כולל הדברים של השרה שהם בהחלט

דברים רציניים. אני מציע קודם כל את ההצעה הראשונה. מי להצעתי שזה יהיה רף

מינימום של 20%, ואם זה יופחת מ-20% על פי דעת המועצה לכבלים, זה יבוא לאישור

ועדת הכלכלה? מי להצעה המקורית, המתוקנת שרף המינימום יהיה 10%? התקבלה ההצעה

המקורית המתוקנת לסעיף 3(ד) שרף המינימום יהיה 10% נא לרשום את רענן כהן, את

אברהם פורז ואותי להסתייגות.

אברהם פורז;

לפני שממשיכים לסעיף הבא, רציתי לשאול משהו. למה צריכה להופיע בסעיף (ד)

המילה "יעודי" בתחילת הסעיף?

עדנה הראל;

כי רק ערוץ יעודי יכול להיות ממומן באמצעות שידורי פרסומת. יש לנו הגדרה

של ערוץ יעודי בחוק. ההגדרה של ערוץ יעודי היא ערוץ בעל מאפיינים יחודיים,

וכו' וכו', ורק לגביו אפשר שיהיה ממומן מפרסומת.
כרמית פנטון
יש לי הערה, שצריך שיובהר בסעיף (ד) או בסעיף (ה) שגם שידורי פרסומת

צריכים להיות בהפקה מקומית.

אתי בנדלר;

זה נושא שמחייב דיון.

אברהם פורז;

אני רוצה לשאול על הפרשנות לגבי סעיף (ד). כשכתוב; "בערוץ יעודי הממומן"

הכוונה לכולו או לחלקו?

אתי בנדלר;

הוא לא חייב שכולו יהיה ממומן באמצעות שידורי פרסומת, אלא יכול להיות שרק

חלקו.



עדנה הראל;

אני מקריאה את סעיף 3(ה): "בערוץ יעודי הממומן באמצעות שידורי פרסומת

שקהל היעד שלו נבדל בשפתו, תקבע המועצה במכרז תנאים" - פה אנחנו מציעים
להוסיף
"לרבות זמני שידור ומועדי שידור"; "שיבטיחו כי בהצעת הזוכה שייבחר

יהיו כל השידורים, לרבות שידורי הפרסומת, בשפת הערוץ, בדיבור, בדיבוב או

בכתוביות, ומתוכם לפחות מחצית מן השידורים, למעט שידורי הפרסומת, תהיה בשפת

הערוץ, בדיבור או בדיבוב".

לימור לבנת;

כל השידורים, או רק מחצית?

עדנה הראל;

בהמשך לדיונים שהיו כאן לגבי שידורי הפרסומת והחובה של הערוץ היעידי

להתאים לקהל שלו באותה סביבה, נקבע שהשידורים, כולל שידורי הפרסומת, יהיו כולם

בשפת הערוץ, כאשר "שפת הערוץ" משמעו "בדיבור, בדיבוב או בכתוביות", זאת אומרת

שאפשר לקנות שידור פרסומת, ולא צריך להפיק אותו בערבית בשביל הערוץ, אלא אפשר

שיהיה תרגום בכתוביות. מתוך הסך הכל הזה, לפחות מחצית יהיה בדיבור או בדיבוב,

ולא בכתוביות, זאת אומרת שלפחות מחצית יהיה ממש עבור הקהל באותה שפה שהוא שומע

אותה.

אברהם פורז;

זה בפרסומת או בכל?

עדנה הראל;

זה בכל.

אברהם פורז;

במילים אחרות, אם נניח יש ערוץ לדוברי רוסית, מחצית מהזמן שמשודר חייב

להיות או מדבר ברוסית, או בדיבוב רוסי, ולא בכתוביות.

עדנה הראל;

כן. בהמשך להערות שהיו כאן שישימו את כל הדברים עם כתוביות בשעות הפריים-

טיים, לכן הצענו להוסיף ש"תקבע המועצה במכרז תנאים, לרבות זמני שידור ומועדי

שידור אשר יבטיחו כי בהצעת הזוכה שייבחר יהיו כל השידורים" וכוי.
אברהם פורז
כוונת המועצה לקבוע שבכל שעתיים נתונות של היממה, שעה אחת תישמע בשפת

הערוץ, בין אם זאת הפקה מקורית בשפת הערוץ, ובין אם זה דיבוב.

עדנה הראל;

כן.



נסים דהן;

יש לי הערה שכיוון שהסעיף הזה מתייחס רק לשפה, הייתי מציע ומבקש להוסיף,

שהאופי של הפרסומת גם יתאים לאופי שלשמו הערוץ נועד. אם זה ערוץ בערבית, שלא

יפרסמו שם משקאות חריפים, או אם זה ערוץ דתי, שלא יפרסמו שם בגד ים.

אתי בנדלר;

זה בשלב מאוחר יותר.

מיכל רפאלי-כדורי;

יש שורה של הוראות ואיסורים בתחום הפרסומת, כולל משקאות חריפים, כולל

לגבי שעות של צפיית ילדים, שמופיעות במכרז. הרי ברור לגמרי שמי שעושה מכרז,

למשל לערוץ דתי, לא יעשה את הכלכלה שלו שתלך נגדו. הרי ערוץ שמיועד למיגזר דתי

או חרדי שיציג בחורות בבגדי ים, יהרוס לעצמו את הכלכלה שלו.
נסים דהן
גבירתי, על מי את סומכת?

מיכל רפאלי-כדורי;

על איש העסקים שירצה לעסוק בכך.
נסים דהן
אני לא סומך על אף אחד. אני רוצה שזה יהיה כתוב בחוק.
צבי האוזר
יש התייחסות לכך בפיסקאות (6) ו-(7) לסעיף קטן (ו) בסעיף 3.
עדנה הראל
כל הפיסקאות לסעיף קטן (ו) שנדון בו אחרי שנדון בסעיף (ה), דנים

באיסורים, הגבלות ובחינה של שידורי הפרסומת, כלומר, הפיקוח של המועצה. לדעתי

יש בפיסקאות תשובות לבעיה שהצבעת עליה כאן, חה"כ דהן, וגם לשאלות נוספות של

הגנה על ילדים וכו', שקיימות לגבי כל הערוצים, ולא רק לגבי אוכלוסיה ספציפית.

כשנעבור על סעיף (ו) נדמה לי שתקבל תשובה, ואם לא, אז נוכל להוסיף את זה שם.
אברהם פורז
אני רוצה לשאול אתכם, נציגי המועצה לכבלים, אם הכוונה שלכם שבאמת לא יהיה

תרגיל שכל הדברים הטפלים ישודרו בשעות שאינן פריים-טיים, ואז ישמעו רוסית

מהבוקר עד הלילה, ובשעות השיא מתעלמים מזה. איך מתמודדים עם הבעיה הזאת?
מיכל רפאלי-כדורי
כל המכרז בנוי על זה שהערוץ הזה מיועד לאוכלוסיה דוברת הערבית במדינת

ישראל, בכל יעודו, איפיונו והיתרונות שניתנים במכרז הזה. הרי אם יבוא מישהו

ויציג ערוץ יהודי ישראלי על גבם של ערביי ישראל, הוא לא יזכה.



אברהם פורז;

אומר לך מה מטריד אותי. תהת המילים "ערוץ ערבי" אפשר לעשות ערוץ לכל עם

ישראל, על ידי כך שמשדרים ערבית בשעות שהן לא פריים-טיים, ובשעות צפיית השיא

משדרים סרט שהוא הכי פופולארי. איך אנחנו דואגים שזה לא יקרה? איך דואגים

שלאורך כל היממה וגם בשעות צפיית השיא, תושג המטרה היעודית של הערוץ?
מיכל רפאלי-כדורי
מדוע שלא יהיו זכאים לראות סרט שהוא להיט?
אברהם פורז
אבל שהסרט יהיר, בדיבוב לערבית. באיטליה ובצרפת גם מרלון ברנדו מדבר

צרפתית או איטלקית.
כרמית פנטון
שיהיה כתוב: "בשעות צפיית שיא".

עדנה הראל;

בגלל ההשש שהעלית, הצענו להוסיף את המילים: "לרבות זמני שידור ומועדי

שידור". לעומת זאת, אנחנו לא חושבים שראוי לקבל את ההצעה שבזמנו העלו נציגי

חלק מהזכיינים, שנקבע שעות ספציפיות בחקיקה, לגבי מה שיהיה מותר בכל שעה

ספציפית. אין לזה תקדים בחוקים מקבילים אחרים. זאת התערבות שהיא למעלה מן

הנדרש. זאת התערבות שגם לא מעמידה בשום מקום של כבוד את שיקול הדעת של המועצה

לגבי העניין. אם אתה אומר שכל המסגרת של החקיקה נועדה לשרת את האוכלוסיה,

והסברו; את זה בכמה מקומות, אז כאן אתה מוסיף: "לרבות זמני שידור ומועדי

שידור".
אברהם פורז
אני מקווה שאין לכם כוונה כזאת. אני מניח שגם השרה עומדת מאחורי ההצהרה

הזאת שאתם תודיעו לוועדת הכלכלה. אנחנו מקבלים את הצהרות השרה וראש המועצה

לכבלים שכשאתם תקבעו את התנאים הספציפיים במכרז, אתם תיתנו את הדעת לכך שלא

יעקפו את הדבר הזה של הערוץ היעודי, דהיינו שלא יקחו את הדברים היעודיים

ו ישדרו אותם באאוט-פריים-טיים, ובפריים-טיים יעשו תרגיל שכל מטרתו להתעלם

מהיעודיות של הערוץ. אתם צריכים לכבד את ההצהרה הזאת.
מיכל רפאלי-כדורי
זה נכון גם לתוכניות הנוער.
אברהם פורז
אני מסכים שאין דרך לנסח את זה.
צבי האוזר
יש מועצה ציבורית שהפעולה שלה עומדת למבחן.
מיכל רפאלי-כדורי
חה"כ פורז, היית יושב ראש המועצה.

ראובן ריבלין;

הדבר שחה"כ פורז מדבר עליו, גבירתי השרה, הוא דבר שבשיגרה בארצות הברית.

יש קבוצה שמקבלת ערוץ יעודי בזכות היכולת שלה להשפיע על מערכת הרישוי, ולאחר

מכן היא מוכרת אותן שעות שבהן אפשר לקבל את הרווח הכי גדול מפרסום, אם זה ביום

ראשון בין 14:00 ל-16:00, או בזמן אחר, והדברים האלה ידועים וברורים. בארצות

הברית יש סעיף כללי שקובע דבר שנקרא שימוש לרעה ברשיון. אני חושב שייתכן מאוד

שצריך להכניס פה סעיף גורף שמדבר על היכולת של הרשות לקבוע מתי היא רואה שימוש

לרעה, משום שאין אפשרות בתתי סעיפים לומר את מה שחה"כ פורז אמר, אבל צריכים

לראות איך אפשר להכניס סעיף שהמועצה תהיה רשאית לשלול את רשיונו של אדם, אם

ראתה בשימושו או במימושו שימוש לרעה.

מיכל רפאלי-כדורי;

מה שאתה אומר הוא נורא שרירותי.
אברהם פורז
האם הייתם מוכנים להכניס באיזשהו מקום את המילים: "לרבות בשעות צפיית

השיא"?

מיכל רפאלי-כדורי;

לא, אנחנו רוצים להכניס את המילים: "לרבות זמני שידור ומועדי שידור".
אברהם פורז
אני חושב שחברי הכנסת חושבים שערוץ יעודי צריך להיות ערוץ יעודי, ולא

צריך להיות "טריק" כדי לברוח מהיעודיות שלו. איך מונעים את זה? השאלה אם אפשר
להכניס באיזשהו מקום את המילים
"לרבות בשעות צפיית השיא", ואז גם בין השעות

18:00 עד 21:00 ישמרו על המינון הזה.
עדנה הראל
אני רוצה להעיר הערה בקשר לזה, שאולי תמחיש עד כמה זה בעייתי. צפיית שיא

שאנחנו מכירים בהגדרה הכוללת שלה, מתייחסת לכלל האוכלוסיה. אנחנו יודעים היטב

שיש צפייה מוגברת של אנשים מבוגרים בערב חדש. זאת שעת צפיית שיא לקהל היעודי.
אברהם פורז
אבל אנחנו אומרים: "לרבות בשעות צפיית שיא", כלומר, בכל פרק זמן נתון של

צפיית שיא.
עדנה הראל
מה שאני מנסה לומר זה שאנחנו לא יודעים בדיוק מה היא צפיית שיא.



היו"ר אלי גולדשמידט;

אני אתרגם את דבריו של חה"כ פורז: "לרבות בשעות שבין 20:00 ל-23:00

בלילה.

עדנה הראל;

אבל אמרנו שזה פירוט שלא נמצא בחקיקה ראשית אחרת, הוא לא ראוי, והוא לא

לוקח בחשבון את הנסיבות המשתנות. אני רוצה להגיד דבר נוסף על צפיית שיא, יש

ערוץ של שידור ציבורי בארצות הברית-
צבי האוזר
ההגדרה של זמני שידור כוללת גם "לרבות צפיית שיא". בכל זאת יש מועצה

ציבורית שהוקמה על פי חוק. יכול להיות שצריך לבטל אותה, אבל ברגע שיש מועצה,

אי אפשר לומר שלא סומכים עליה.
היו"ר אלי גולדשמידט
אנחנו סומכים על המועצה הציבורית, אבל בסופו של דבר אנחנו מאשרים את הצעת

החוק הזאת על ידי הכנסת.
כרמית פנטון
אני רוצה גם להעיר שצריך לזכור למשל, שאת שידורי הפרסומת הוציאו מהכלל,

זאת אומרת שהיום, לפי הסעיף הזה, שידורי פרסומת יכולים להיות כולם בעברית.
כתוב פה
"למעט שידורי הפרסומת", זאת אומרת שההגבלה של מחצית מן השידורים

שתהיה בשפת הערוץ בדיבור או בדיבוב, לא חלה על פרסומות. כל הפרסומות יכולות

להיות בעברית או באנגלית, ולא חלה עליהם ההגבלה שחלה על השידורים. לדעתי לא

תהיה פגיעה בערוץ השני למשל, ברגע שהערוץ היעודי ימלא את תפקידו היעודי בשעות

הרלבנטיות לגבי שעות השיא, למשל של פרסומות, שזה הפריים-טיים, לי לא איכפת אם

בערוץ הערבי מ-20:00 עד-23:00 יש סרט ערבי או תוכניות מקוריות בערבית, ואז

הפרסומות הן פרסומות רגילות, כמו שיש בערוץ 2, כי ההנחה היא שהציבור שצופה

בערוץ 2 הוא לא הציבור שיסתכל על הערוץ בערבית.
היו"ר אלי גולדשמידט
אם בפריים-טיים התוכנית עצמה, חלקה לפחות, הוא בשפת המקור, אז אין לך

בעיה עם זה שהפרסומת תהיה בעברית או באנגלית, ולאו דווקא בערבית.
כרמית פנטון
בדיוק.
מיכל רפאלי-כדורי
כבלים זה חמקצוע שלנו. מועצת הכבלים התמחתה בערוצים יעודיים. עשינו מכרז

לערוץ ערבי, משום שלמדנו את הנושא. אף אחד לא חושב שערוצים יעודיים, אם זה

ערוץ ערבי, או ערוץ דתי-חרדי, או ערוץ רוסי, יהיו ערוצים שהאוכלוסיה שהם

מיועדים לה תפסיק לראות כל דבר אחר, וכל היום תצפה בערוץ שלה. זאת לא מטרתם של

ערוצים יעודיים. ערוצים יעודיים באים לתת הרחבה, ערך מוסף, למי שזאת השפה שלו.

זה לא אומר שהאנשים האלה בפריים-טיים לא יהיו בערוץ 2. חלקם של ערביי ישראל

צופים בערוץ 2, ויחסית ברייטינג גבוה, וכך גם לגבי העולים החדשים. מה שאתם

הולכים לעשות פה, זח לקחת את הסמכות המקצועית של הגוף הציבורי, ולנווט את



העניין הזה, על פי צרכים שמתהווים, ולבוא עם כל דבר לכנסת, לגוף, שעם כל הכבוד

לו, הוא לא הגוף המקצועי, ולקבע את זה.

היו"ר אלי גולדשמידט;

אני לא מקבע את זה, הרי אתם מבקשים את זה מאיתנו במסגרת הסעיף. אתם

מבקשים מאיתנו בסעיף קטן (ה) שנתייחס לנושא של מחצית שפת מקור וכו', אז אם

אנחנו מתייחסים לזה, אנחנו מתייחסים כבר לכל העניין. זה לא שאנחנו מבקשים מכם

שתבואו אלינו בכל פעם כדי לאשר את זה. יש את זה בפנינו, ואנחנו מתמודדים עם

זה.

מיכל רפאלי-כדורי;

זה כן עניין מקצועי, כי למשל אצל האוכלוסיה דתית, הפריים-טיים שלה הוא

יום שישי אחר הצהריים.
כרמית פנטון
לאף דתי אין זמן לראות טלוויזיה ביום שישי אחר הצהריים.

מיכל רפאלי-כדורי;

אז אני יודעת שדתיים חושבים אחרת.
היו"ר אלי גולדשמידט
פרט לדתיים שלא רואים טלוויזיה בשישי-שבת, בכל העולם זה מן המפורסמות

שהפריים-טיים הוא בין 20:00 בערב ל-23:00 בלילה, אחרי שאנשים חוזרים מהעבודה.
מיכל רפאלי-כדורי
זה לאו דווקא כך, משום שבכבלים יש ערוצים יעודיים, ולמשל בערוץ הסרטים,

ערוץ הספורט וערוץ הילדים, הפריים-טיים שונה.
היו"ר אלי גולדשמידט
אם הפריים-טיים שלהם הוא לא בין 20:00 ל-23:00, כאשר את מביאה את "תיקים

באפילה" שלא בדיבוב, בהכרח את הופכת את זה לפריים-טיים, כי אז זה בדיוק אותו

הדבר כמו שיש בערוץ הראשון והשני.
ראובן ריבלין
עם כל הכבוד, מה שאת אומרת ומה שהיושב ראש אומר, זה אותו הדבר. פריים-

טיים הוא דבר אובייקטיבי. יש ערוצים יעודיים שבהם הפריים-טיים הוא אחר, אבל

הפריים-טיים לגבי הצופה הממוצע הוא בין 20:00 ל-23:00. היושב ראש אומר שאם

בערוץ היעודי השעות המקובלות לכך הן לא הפריים-טיים שלו, קל וחומר שהם יכולים

להפוך את זה לפריים-טיים. למשל, אם הם יודעים שבאותה עת הם לא צריכים לשדר

ברוסית, הם יתנו שם את "גילדה" עם ריטה הייוורת', כדי שאחרים לא ילכו לראות את

דן שילון.
היו"ר אלי גולדשמידט
רק אתה ועוד שלושה אנשים תצפו ב"גילדה"...



אברהם פורז;
לדעתי צריך להוסיף את המילים
"לרבות בשעות צפיית השיא", ולא יקרה שום

דבר.

היו"ר אלי גולדשמידט;

יש לי בעיה עם "לרבות". אני תומך בדעתך אם כולנו מסכימים מהן שעות צפיית

השיא, אבל אין הגדרה בחוק מהן שעות צפיית השיא.

אברהם פורז;

אפשר לכתוב; "לרבות בין 00;19 ל-00;23.
היו"ר אלי גולדשמידט
אני חושב שמספיק לכתוב; "בין 00;20 ל-00;23", כי 00;19 זאת לא שעת שיא.

אני חושב שזה הוגן, כי אחרת אתם הופכים את הערוץ הזה לערוץ BROAD CASTING

בשעות האלה, ולא .NARROW CASTING

אתי בנדלר;

אני רוצה להציע לנציגי הממשלה שיפור קל בהצעתם, ואני מבקשת שתשקלו את זה,

שבמקום שהמילים; "לרבות זמני שידור ומועדי שידור" יהיו אחרי המילה: "תנאים"

בחלק הראשון של סעיף קטן (ה), שהתוספת הזאת תהיה בסיפא שמתייחסת לאותה מחצית

מן השידורים שחייבת להיות בשפת הערוץ, דהיינו שלגבי ה-%50 האלה תוכלו לקבוע את

זמני השידור ומועדי השידור. לפי ההצעה שלי יכתב כך: "לפחות מחצית מן השידורים,

למעט שידורי הפרסומת, תהיה בזמני שידור ובמועדי שידור שתקבע, בשפת הערוץ,

וכו'".

עדנה הראל;

אני מקבלת את זה.

היו"ר אלי גולדשמידט;

אני מאוד שואף שתהיה פה הסכמה עם הממשלה. אני מוכן ללכת להצעתו של פורז

של שעות צפיית שיא, בלי ההגבלה של 20:00-23:00.

מיכל רפאלי-כדורי;

לא. אני חושבת שצריך לתת את הסמכות המקצועית, ואני מקבלת את ההצעה של

עו"ד הראל ועו"ד בנדלר; "לרבות זמני שידור ומועדי שידור".

היו"ר אלי גולדשמידט;

אבל דווקא בדוגמאות שהבאת כאן, הוכחת לנו מה יכול להתרחש. הדוגמאות שלך

שירתו בדיוק את הכיוון ההפוך. אם את אומרת שלגבי האוכלוסיה הרוסית, הפריים-

טיים שלה הוא לא בהכרח בין 20:00 ל-23:00, וזה יכול להיות 17:00-19:00 בערב,

אז לאותה אוכלוסיה תשימי את תיקים באפילה בשעות הערב, ואז זה הופך להיות

פריים-טיים ב.BROAD CASTING-



ראובן ריבלין;

דרך אגב, דווקא בגלל מה שאמרת לגבי ערוץ הכבלים והערוץ המסחרי, את צריכה

להגביל את השעות.

היו"ר אלי גולדשמידט;

אני בא לקראתך, הגברת רפאלי-כדורי, ואומר שנשאיר את השאלה מהן שעות צפיית

שיא לשיקול דעתכם. אני מוכן לקבל את ההצעה, אבל בתנאי שזה יהיה בהסכמה. אם זה

לא בהסכמה, אז נצביע על זה.

ראובן ריבלין;

נשכנע את השרה.
היו"ר אלי גולדשמידט
בבקשה.
ראובן ריבלין
גבירתי השרה, יש לנו פה ויכוה לגבי מהו פריים-טיים. אני אומר שפריים-טיים

הוא אחד, על פי כלל הבריות, והוא שעות צפיית השיא, זאת אומרת בין השעות 19:00-

23:00 או בין השעות 20:00-23:00. הערוצים היעודייס יכולים להיות בפריים-טיים

אחר לחלוטין. למשל מומחי הכבלים אמרו לנו שאצל החרדים הפריים-טיים הוא ביום

שישי אחר הצהריים, ואני לא נכנס כרגע לשאלה אם זה נכון או לא. אנחנו רוצים

להגן על הפריים-טיים המקובל, זאת אומרת הפריים-טיים של הציבור כולו ככלל, בכך

שלא יעשו שימוש בערוצים יעודיים כדי לגנוב פריים-טיים מערוצים אחרים. למשל,

כדי שכלל הציבור לא יראה סרט בערוץ יעודי בשעות צפיית השיא, שלא נועד כלל

לאותם דברים שלשמם נועד הערוץ היעודי. הגברת רפאלי-כדורי אומרת שהם רוצים לתת

את כל שיקול הדעת למועצה. אנחנו אומרים שמכיוון שאנחנו מחוקקים חוק, אנחנו

רוצים להגביל את המועצה, כי לשם כך החוק קיים, כדי שאם וכאשר הם יתנו רשיון

לערוץ יעודי, הם יתהשבו בפריים-טיים שהוא בדעת עם הבריות, ואותן הגבלות שיש

יחולו גם על הפריים-טיים במידה שווה לאותן הגבלות שאנחנו מטילים לגבי שאר

הדברים. אני חושב שדבר זה ראוי, ושהצעתו של היושב ראש ושל חה"כ פורז היא

נכונה, ונדמה לי שגם חבריי האחרים חושבים כך, ואנחנו רוצים לעשות את זה בהסכמה

איתך.
היו"ר אלי גולדשמידט
אני הצעתי בהתחלה להגביל את השעות בין 20:00 ל-23:00. חה"כ פורז אמר שהוא
מציע לומר
"שעות צפיית שיא", ולהשאיר לשיקול דעת המועצה מהן שעות צפיית השיא,

כלומר, לרכך את העניין. כדי להגיע להסכמה משותפת, אני מוכן לא לעמוד על הצעתי,

אבל לכתוב לפי הגדרתו של חה"כ פורז: "לרבות שעות צפיית שיא", אבל אני רוצה שזה

יהיה בהסכמה עם הממשלה.
עדנה הראל
אני רוצה להסב את תשומת לב השרה, שתיקנו את הצעת הממשלה בהצעתה של עו"ד

בנדלר להוסיף לנוסח הקיים של סעיף קטן (ה): "ומתוכם לפחות מחצית מן השידורים,

למעט שידורי הפרסומת, תהיה בזמני שידור ובמועדי שידור שתקבע המועצה, בשפת

הערוץ, בדיבור או בדיבוב".



היו"ר אלי גולדשמידט;

זאת לא התייחסות לצפיית שיא.
עדנה הראל
זאת התייחסות לשיקול הדעת של המועצה.
לימור לבנת
אם נמתח את החבל לקצוות, במקום לומר בין 20:00 ל-23:00, אפשר לקבוע שזה

לא יחיה בשעות שבהן משודרת תוכניתו של דן שילון, למשל. אני רוצה להעיר לגבי

הדברים של חה"כ ריבלין שאמר שאנחנו צריכים להגן על הפריים-טיים. אני לא חושבת

שאנחנו צריכים להגן על אף אחד, ואני רואה את חובתי לעודד תחרות. אינני חושבת

שתפקידי, או תפקידה של ועדת הכלכלה של הכנסת, או תפקידה של מועצת הכבלים, להגן

על זכייני ערוץ 2, או על שעות השיא שלהם בין אם יש להם שם דן שילון או רפי

רשף.
נסים דהן
הויכוח הוא לא על זה, גבירתי השרה, אלא הויכוח הוא אם הסרט ידבר באנגלית

או בערבית. אם הוא משדר אותו בשעה בשעה של דן שילון, זה בסדר, אבל שישדר אותו

בערבית.
מיכל רפאלי-כדורי
הויכוח הוא על זה שידבר ערבית, או בדיבור או בדיבוב.
ראובן ריבלין
זאת שאלה גדולה אם זה יהיה כך.

תמר גוז'נסקי;

מישהו יודע כמה עולה דיבוב?
מיכל רפאלי-כדורי
בדיוק, זה הון עתק.
תמר גוז'נסקי
אף אחד לא יעשה דיבוב עבור אוכלוסיה כל כך מצומצמת.
נסים דהן
זה בדיוק החשש.
אתי בנדלר
העיקרון ש-50% מהשידורים צריך להיות בדיבור או בדיבוב כבר נקבע בחוק.



היו"ר אלי גולדשמידט;

אין פה שום שאלה של עלות הדיבוב, כיוון שממילא נקבע שמחצית צריכה להיות

בדיבוב או בשפת מקור או בכתוביות, זאת אומרת ששאלת העלות לא רלבנטית. השאלה

היחידה שנשאלת, היא האס הערוץ הערבי שמשדר עבור האוכלוסיה הערבית ישים את כל

השידורים שלו בדיבוב או בשפת המקור עד השעה 19:00 בערב, ואחרי כן יתחיל לשדר

סרטים קנויים מארצות הברית עם כתוביות, ואז הלקוחות של הערוץ הערבי יהיו גם

אלה שאינם דוברי השפה הערבית בפריים-טיים.

ראובן ריבלין;

יש לי עוד הערה לדברי השרה. יש פה הבדל אחד גדול לעומת התחרות הרגילה. זה

ערוץ שממומן על ידי הממשלה בחלקו.

נסים דהן;

לא, הוא ממומן על ידי פרסומת.
ראובן ריבלין
גם על ידי פרסומת, אבל לא רק על ידי פרסומת.

מיכל רפאלי-כדורי;

הלקוח משלם. זאת לא הממשלה, זה וולונטארי ב.PAY-
ראובן ריבלין
ברגע שהוא קיבל את הזכיון, באותה עת הוא יכול להרוויח גם בדרך אחרת, למשל

ב.PAY TELEVISION-זה דבר פנטסטי, כי ברגע שאין הגבלה, את הופכת ערוץ שנועד

לקהל יעודי לערוץ לקהל כללי.
לימור לבנת
ההערה שלי מקודם היתה כללית, ואני רוצה להתייחס לעניין של הערוצים

היעודיים. כשאנחנו עוסקים בעניין של השפה, אנחנו צריכים לזכור שחוץ מהערוץ

בשפה הערבית, וחוץ מהערוץ בשפה הרוסית, שאולי בוא יבוא, יהיה גם ערוץ יהודי-

מסורתי, ושם מדברים עברית. מחר יגידו לנו שאי אפשר להוציא ערוץ מסורתי, כי הוא

דובר רק עברית, ואין לנו שום הגבלה עליו. אנחנו לא יכולים להגביל בתוך החקיקה

איזה סוג של תוכניות נרשה להם, ואם אלה תוכניות עם צפי לרייטינג גבוה, ועדת

הכלכלה לא תגיד שיהיה כתוב בחקיקה שאסור לשדר אותן בשעות הפריים-טיים, למשל

שהרב כדורי לא יוכל להופיע, כי לא נוכל להתחרות איתו.
היו"ר אלי גולדשמידט
אני לא מסכים, כי הרב כדורי יכול לעשות את הרייטינג הכי גדול, כל עוד הוא

רלבנטי לקהל היעד. כשכל אוכלוסיית היעד, שהם שומרי המסורת, יסתכלו על הרב

כדורי, לא תהיה עם זה שום בעיה, אבל ברגע שבמקום הרב כדורי יבואו שוורצנגר או

פמלה אנדרסון, תהיה עם זה בעיה.
לימור לבנת
נדמה לי שיש כאן בעיה מאוד מהותית בכוונה של הוועדה לקבוע את הפרמטרים

שנועדים לשעות, בין אם מדובר בשעות מוגדרות, ובין אם מדובר בשעות שיא, בחקיקה.

אנחנו אכן חושבים שהאינטרס של הציבור אומר שלא ניתן לזכייני הערוצים היעודיים

באשר יהיו לעשות צחוק מהחוק או להפוך אותם לערוץ כללי לציבור כולו, כי המטרה



היא בפירוש שיהיה כאן ערוץ יעודי. זאת כוונת המחוקק, זאת כוונת השרה, וזאת

כוונת מועצת הכבלים, ולכן אנחנו בהחלט חושבים שנחוץ שהמועצה תקבע את הכללים.

אני חוזרת שוב לאותו עניין שדיברתי עליו קודם. אפשר לבוא לוועדת הכלכלה עם כל

פסיק, עם כל סעיף במכרז, ועם כל הנחיה של המועצה, אבל אז אפשר לפזר את מועצת

הכבלים, ולהפוך את ועדת הכלכלה של הכנסת למועצת הכבלים.
ראובן ריבלין
כתוב שלפני עיוור לא תשים מכשול, והשאלה היא אם בחקיקה הראשית אנחנו לא

מגבילים את מועצת הכבלים מראש. אפשר לעשות שימוש בטלוויזיה יעודית שמשדרת

שמונה או עטר שעות ביום לכך שכל יום בין השעות 20:00 ל-23:00 היא תופיע בלוח

המשדרים. כל יום יהיה סרט שנחשב ללהיט עם כתוביות ביידיש, רוסית או ערבית לקהל

יעודי. ובאותה עת הם כובשים את היכולת שלהם מבחינת הפרסום, להתחרות בכל שאר

הערוצים בצורה רצינית. אני יודע שזאת לא הכוונה, ושאף אחד לא חושב על כך, אבל

תאמינו לי שאני מכיר את כל ההתחכמויות הלגיטימיות - כאשר החוק מאפשר אותן - של

האנשים שמבקשים את הזכיונות.
לימור לבנת
אנחנו רוצים שהמועצה תקבע את הכללים.
ראובן ריבלין
כללי המועצה מגבילים אותם בצורה האומרת שלפחות מחצית מהשידורים יהיו בשפה

היעודית. יכול להיווצר מצב שמתוך שמונה שעות שידור ביום, הארבע הראשונות יהיו

ברוסית בין השעות 16:00-20:00 בערב, והארבע שאחריהן יהיו באיזו שפה שהמפעיל

רוצה עם כתוביות. זה דבר שאנחנו חייבים לתת עליו את הדעת, אחרת היינו נותנים

את כל הסמכויות למועצה.
נסים דהן
אם אתה רוצה להציל את המצב, תאמר שאין יותר כתוביות.
היו"ר אלי גולדשמידט
על דעת הממשלה אנחנו מקבלים את הניסוח של הה"כ פורז: "לרבות בשעות צפיית

שיא", שהוא פחות מחמיר מהניסוח שאני נתתי. אנחנו נאשר את זה, ואת מלאכת הניסוח

הסופית תעשה עו"ד בנדלר יחד עם עו"ד הראל. מי לסעיף קטן (ה)? מי נגד? סעיף קטן

(ה) אושר פה אחד. אנחנו נאשר לחה"כ רענן כהן, אם הוא ירצה, להעביר את

הסתייגותו במליאה, מכיוון שהוא לא נוכח כעת.
אתי בנדלר
בעצם מה שאומרת ההסתייגות של חה"כ רענן כהן, שבמקום 50% יהיו 75% בשפת

הערוץ. מדובר כאן על בין השעות 19:00 ל-23:00.
היו"ר אלי גולדשמידט
אם חה"כ רענן כהן ירצה את זה, הוא יקבל את זה בצורת הסתייגות. חה"כ

ריבלין, אתה רוצה להצטרף להסתייגות הזאת?
עדנה הראל
אבל חה"כ ריבלין, ההסתייגות מנוגדת לדעה שלך?!
לימור לבנת
אני מתנגדת באופן עקרוני שחבר כנסת יגיש הסתייגות ואחר כך יצביע נגדה

במליאה, ואני מעולם לא עשיתי זאת.

היו"ר אלי גולדשמידט;

חה"כ ריבלין רוצה להוסיף להסתייגות אחרי המילה "ממומן" את המילה "כספית",
כלומר
"הממומן כספית". אנחנו עוברים לסעיף קטן (ו): "המועצה רשאית להחיל על

משדר ערוץ כללים שקבעה לגבי בעל זכיון, כולם או מקצתם, ורשאית היא לקבוע כללים

מיוחדים לעניין שידוריו של משדר ערוץ דרך כלל או למשדר ערוץ מסויים ובכלל זה

רשאית היא לקבוע כללים לגבי משדר ערוץ יעודי הממומן באמצעות שידורי פרסומת,
לרבות בעניינים אלה
"

יש פה הצעה של חה"כ רענן כהן לרישא של סעיף קטן (ו) שאומרת שאחרי "המועצה

רשאית" בשורה הראשונה, ואחרי "ורשאית היא" בשורה השלישית, ואחרי "לקבוע כללים"
בשורה השישית יבוא
"באישור הוועדה". הוא רוצה שכל הכללים שמפורטים פה יהיו

בכפיפות לאישור ועדת הכלכלה.
עדנה הראל
אנחנו תיקנו קצת את הצעת הממשלה: "המועצה רשאית להחיל על משדר ערוץ כללים

שקבעה לגבי בעל זכיון, כולם או מקצתם, ורשאית היא לקבוע קריטריונים מיוחדים

בעניין שידוריו של משדר ערוץ דרך כלל או למשדר ערוץ מסויים ובכלל זה כי

השידורים יהיו בחלקם הפקח מקומית, וכן רשאית היא לקבוע כללים לגבי משדר ערוץ

יעודי הממומן באמצעות שידורי פרסומת, לרבות בעניינים אלה:"
היו"ר אלי גולדשמידט
מה זה משדר ערוץ שלא יהיה ממומן משידורי פרסומת?
מיכל רפאל -כדורי
ערוץ סרטים ב.PAY-
עדנה הראל
על זה אנחנו חושבים שעניין ההפקה המקורית הוא שונה בהגדרה.
היו"ר אלי גולדשמידט
פיסקה (1): "חובת משדר ערוץ לקבוע לוח מחירים לשידורי פרסומת, פרטים

שיכלול הלוח ואופן הבאתו לידיעת הציבור;"

פיסקה (2): "הפרדת שידורי פרסומת ממישדר שאינו פרסומת, ומיקומם של שידורי

פרסומת במסגרת מישדר שאינו פרסומת;"

פיסקה (3): "איסור העדפת מפרסם ששידור הפרסומת שלו הופק בידי משדר ערוץ;"
צבי האוזר
זה בעיקרון כמו ערוץ 2.



היו"ר אלי גולדשמידט;

לגבי פיסקאות 1,2,3 אנחנו מאשרים אותן. אנחנו גם מאשרים את סעיף קטן (ו)

רישא בתוספת עניין ההפקה המקורית, כשאני משאיר את השאלה בעניין הכפיפות לאישור

הוועדה, עד שייכנסו חברים נוספים.

פיסקה (5): "הגבלה של מכירת זמן שידור פרסומת לאדם אחד;" פיסקה (5)

מאושרת.

פיסקה (6): "שידורי פרסומת אסורים וכן נושאים האסורים לשידור כשידורי

פרסומת, דרך כלל, בנסיבות מסויימות או בשל היותם פוגעים בטעם הטוב או ברגשות

הציבור;" פיסקה (6) מאושרת.

פיסקה (7): "מתכונת של שידורי פרסומת ודרך הצגתם;"

צבי האוזר;

לשאלתו הקודמת של חה"כ דהן, יכול להיות שצריך להבהיר פה שיהיה אפשרי

למועצה לגבות ערוץ יעודי, למשל ערוץ מסורתי במקרה שלו, אם הוא ירצה להמנע מלתת

פרסומת מסויימת, למשל לקליניקה און. אנחנו רואים היום מצב דומה בקול ישראל-
היו"ר אלי גולדשמידט
מה אתה רוצה להוסיף בניסוח של פיסקה (6)?
עדנה הראל
אולי אפשר להוסיף: "לרבות ציבור היעד".
צבי האוזר
כן, "בטעם הטוב או ברגשות הציבור בכללו, לרבות בציבור היעד".
היו"ר אלי גולדשמידט
פיסקה (7) אושרה.

פיסקה (8): "עיתויים של שידורי הפרסומת במסגרת המישדרים, משך הזמן המירבי

לכל שידור כאמור, ומרווח הזמן בין שידורי פרסומת שונים, תוך מגמה לשדר את

שידורי הפרסומת במרוכז;" פיסקה (8) אושרה.

הכל כמו בערוץ השני, נכון?
מיכל רפאלי-כדורי
כן.

כרמית פנטון;

לא בדיוק, אבל נניח שכך.
היו"ר אלי גולדשמידט
פיסקה (9): "סוגי המישדרים שניתן להפסיק את מהלך שידורם לצורך שידורי

פרסומת;" פיסקה (9) אושרה.



כרמית פנטון;

אין סעיף כזה ברשות השנייה, אבל זה לא רלבנטי.
אבי גבאי
יש לי הסתייגות לגבי פיסקה (1) בסעיף קטן (ו). אני חושב שהפיסקה יוצרת

קשיחות בלוח המחירים שאנחנו לא רוצים שתהיה, כך שבכל פעם שיצטרכו לקבוע לוח

מחירים או לעשות משא ומתן עם לקוח חדש, יצטרכו לקבוע מחדש את לוח המחירים. זרז

לא מוצר מדף בסופרמרקט שאתה רוצה שיהיו לו סימון מחירים. אלה דברים שנתונים

למשא ומתן.
היו"ר אלי גולדשמידט
אנחנו אומרים ש"המועצה רשאית".

אברהם פורז;

אבל זה נשמע כאילו היא חייבת, אפשר להוריד את זה.

היו"ר אלי גולדשמידט;

אני מציע רביזיה על פיסקה (1). מי לביטול סעיף קטן (1)? מי נגד? סעיף קטן

(1) בוטל.
אתי בנדלר
אם אינני טועה, יש דבר כזה גם לגבי חוק הערוץ השני, בנוגע ללוח המחירים,

ואני צריכה לבדוק את זה.

כרמית פנטון;

זה לא צריך להיות אותו דבר בכלל.
אברהם פורז
אבל זכותה של עו"ד בנדלר לומר לנו את זה,
אתי בנדלר
אני חושבת שמח שרצו להבטיח על ידי ההוראה הזאת, זה שלא תהיה אפליה בקביעת

המחירים בין המפרסמים השונים.

היו"ר אלי גולדשמידט;

פיסקה (10): "סייגים בדבר שידור פרסומת אגב, פרסומת סמויה או בלתי

מודעת;"
אברהם פורז
מפיסקה (3) יוצא שלמשדר מותר להפיק שידורי פרסומת, אני לא יודע עם מותר

לו.



מיכל רפאלי-כדורי;

למה לא?
אברהם פורז
אם הוא מפיק תוכניות, שיפיק גם פרסומת.

אתי בנדלר;

הפיסקה הזאת בסך הכל אומרת שלא תיתן העדפה לפרסומות של משדר ערוץ על פני

פרסומות של מפרסם אחר. שהתחרות תהיה הוגנת.

כרמית פנטון;

יש משהו דומה ברשות השידור.

אברהם פורז;

אני יודע. אני כתבתי פעם את הסעיף הזה בגירסה הראשונה שלו, כי חשבנו

שמישהו עלול "לדפוק" את אלה שמפיקים פרסומות. אני רוצה להבין בפיסקה (3)

מהמילים "הופק בידי משדר ערוץ", בידי מי הופק?

עדנה הראל;

בידי משדר ערוץ כלשהו בהגדרתו כאן, לרבות הוא עצמו, כי אני לא מכירה

איסור שקבענו על משדר ערוץ הוא עצמו להפיק שידורי פרסומת, מדובר בכל משדר ערוץ

יעודי אחר או משדר ערוץ שאינו יעודי, שאם הוא מפיק, אסור להעדיף אותו מבחינת

המחירים או זמני השידור וכו'.

כרמית פנטון;

זה למעט בעל זכיון במסגרת ערוץ.

אתי בנדלר;

אני חושבת שלא נתנו את דעתנו עד הסוף לעניין הזה, וכעת אקרא את הסעיף

המקביל ששימש השראה לחוק הערוץ השני, ויש שם ניואנס שעושה את ההבדל. סעיף 84

לחוק הרשות השנייה אומר; "בקבלת תשדירי פרסומת לשידור, לא ייתן בעל זכיון

עדיפות לתשדיר הפרסומת רק בשל כך שאותו תשדיר הופק בידי בעל הזכיון או מי

מטעמו". דהיינו לא מדובר כאן על משדר ערוץ.

אבי גבאי;

מה ההבדל בין שתי ההוראות האלה?

אתי בנדלר;

קודם כל, כאן אתה מדבר על משדר ערוץ כלשהו. כאן מדברים על כך שלא ייתן

עדיפות לעצמו.

מיכל רפאלי-כדורי;

את תמצאי סיבה אחרת, ותגידי שאת מעדיפה אותו כי זה תשדיר הרבה יותר טוב,

ובמקרה אתה גם עשית אותו.



אברהם פורז;

תעשו משהו כמו בערוץ השני ותנסחו את הסעיף מחדש, כך שאם הוא הפיק את

התשדיר, אסור לו לתת העדפה.

עדנה הראל;

לבן אני אומרת; "איסור העדפת מפרסם ששידור הפרסומת שלו הופק בידי משדר

ערוץ או מי מטעמו".

אברהם פורז;

בסדר.

היו"ר אלי גולדשמידט;

מי לרביזיה של חה"כ פורז? מי בעד הניסוח שהציע חה"כ פורז? מי נגד הניסוח

הזה? הניסוח לפיסקה (3) של חה"כ פורז אושר.

אתי בנדלר;

פיסקה (3); "איסור העדפת מפרסם רק בשל בך ששידור הפרסומת שלו הופק בידי

משדר הערוץ או מי מטעמו;"

היו"ר אלי גולדשמידט;

יש הערות לפיסקה (5)?
אברהם פורז
לא.

היו"ר אלי גולדשמידט;

יש הערות לפיסקה (6) אחרי ההוספה לסיפא; "לרבות בציבור היעד"?
אברהם פורז
לא.

היו"ר אלי גולדשמידט;

יש הערות לפיסקה (7)?

אברהם פורז;

לא.

היו"ר אלי גולדשמידט;

יש הערות לפיסקה (8)?



אברהם פורז;

כן. השאלה פשוטה, אדוני היו"ר, בחוק הרשות השנייה, הזמן המירבי לפרסום

נקבע בחקיקה ראשית, וניתנה להם אפשרות לשהק עם הדבר הזה. אני חושב-
אתי בנדלר
פיסקה (4) דנה בזמן שידור מירבי.

היו"ר אלי גולדשמידט;
לא מדובר בכלל השידורים, אלא
"משך הזמן המירבי לכל שידור". הם יכולים

להגיד שיהיו רק שלוש דקות לפרסומות. פיסקה (4) מתייחסת לזמן המצטבר.
אברהם פורז
מסכים.
היו"ר אלי גולדשמידט
אם כן, בפיסקה (8) אין בעיה, וכך גם עם פיסקה (9). מי לפיסקה (10)? מי

נגד? פיסקה (10) אושרה.

פיסקה (11): "סייגים שיחולו על בעלי משרות במשדר ערוץ או בבעל רשיון בדבר

הששתתפותם בשידורי פרסומת;"
ראובן ריבלין
יש הגדרה לפרסומת סמויה?
מיכל רפאלי-כדורי
יש הגדרה בכללי המועצה.
היו"ר אלי גולדשמידט
מי לפיסקה (11)? מי נגד? פיסקה (11) אושרה.
עדנה הראל
בהמשך לשאלה של חה"כ פורז מקודם בעניין "הערוץ", אולי- גם כאן צריך לכתוב:

"סייגים שיחולו על בעלי משרות במשדר הערוץ או בבעל הרשיון..."



היו"ר אלי גולדשמידט;

פיסקה (12): "סייגים בדבר פרסום מוצרים ושירותים, בין לפי נושאים ובין

דרך כלל, מחיריהם ואופן ההשוואה ביניהם, תוך מגמה להבטיח שידור, מידע מהימן

ותחרות הוגנת;" מי בעד פיסקה (12)? פיסקה (12) אושרה.

פיסקה (13): "סייגים בדבר פרסומת המכוונת לילדים, לרבות דרך הצגתה ושעות

שידורה;" מי בעד פיסקה (13)? פיסקה (13) אושרה.

פיסקה (41): "סייגים בדבר השתתפות ילדים בשידור פרסומת;" מי בעד פיסקה

(14)? פיסקה (14) אושרה.

פיסקה (15): "סייגים בדבר שידור פרסומת שלא מהפקה מקומית כמשמעותה בסעיף

6א בשינויים המחוייבים;"
עדנה הראל
פיסקה (15) מועתקת מחוק הערוץ השני, וכוונתה לקבוע כללים של מינימום של

פרסומת מהפקה מקומית.
אתי בנדלר
עו"ד אברמוביץ' שמייצג את אחד המשתתפים במכרז מתנגד לפיסקה. לדבריו,

"הרעיון שיש לעשות השוואת תנאים לזכייני הערוץ השני מופרך מיסודו, ועוד יותר

מכך אף זכייני הערוץ השני מחוייבים בשיעור נמוך יותר של פרסומות מהפקות

מקומיות".
אברהם פורז
הנקודה היתה כזאת, אתה לא רוצה "לדפוק" את טמפו מול קוקה-קולה. טמפו הוא

יצרן ישראלי. אם תאפשר לכל ההברות הגדולות להביא תשדירים מהוץ לארץ, אז זאת

תחרות לא הוגנת, כי הם מפיקים את זה הרבה יותר בזול.
ראובן ריבלין
מצד אחד יש לך פה את המפרסמים שאומרים שהם רוצים לפרסם אצלך. לגבי הרשת

השנייה שמקבלת מספיק כסף ורוצה לעודד את ההפקה הישראלית אמרו 75%, על מנת

שהתפתחות תעשיית הקולנוע בארץ תהיה גם בהפקת סרטי פרסום. משדר ערוץ יעוד'

יאמר שלא צריכים להשוות אותם לסעיף 6 לגבי ערוץ השני.
צבי האוזר
אז המועצה תקבע כללים.
ראובן ריבלין
נכון.
כרמית פנטון
אל תשכחו שגם על ה-%75 שלנו, יש טענות של המפיקים המקומיים.



היו"ר אלי גולדשמידט;

מי לפיסקה (15}? פיסקה (15) אושרה.

פיסקה (16): "סייגים בדבר שימוש לרעה בגוף האדם;"

ראובן ריבלין;

כבוד האדם כולל את גופו.
מיכל רפאלי-כדורי
שימוש לרעה בגופו פוגע בכבודו.

אברהם פורז;

לדעתי המילה היא "כבוד האדם".
היו"ר אלי גולדשמידט
הסעיף הזה מופיע גם לגבי הערוץ השני?

כרמית פנטון;

אני לא זוכרת אם זה מופיע בכללים עצמם.

היו"ר אלי גולדשמידט;

לדעתי זה לא המקום לפרט באילו פגיעות מדובר, למשל בילדים וכו'. אבל אם

נוציא את זה יאמרו שאם ועדת הכלכלה הוציאו את זה, אז אפשר להשתמש לרעה בגוף

האדם.

צבי האוזר;

זה סעיף שמיועד לפרסומת של בנטון.

היו"ר אלי גולדשמידט;

לדעתי ההצעה של עו"ד בנדלר מצויינת וכולם יקבלו אותה. ההצעה היא; "סייגים

בדבר שימוש לרעה בגוף האדם באופן הפוגע בכבודו;"

צבי טל;

ואם זה לא פוגע בכבודו, אבל פוגע בגופו, זה לא משנה?

אתי בנדלר;

לדעתי זה פשוט נוסח הרבה יותר רחב.

היו"ר אלי גולדשמידט;

מי לפיסקה (16) לפי הנוסח המתוקן? פיסקה (16) אושרה.

פיסקה (17): "אישור מוקדם של העתקי תמלילים וסרטים של שידורי פרסומת



והתניית השידורים או התניית אישור ש,ידורם בהתאם לתנאים שתקבע;" מי לפיסקה

(17)? פיסקה (17) אושרה.
אתי בנדלר
פרט לכך שעדיין לא דנו בפיסקה (4) אני רוצה להפנות את תשומת הלב להערה
של עמותת הזמר הישראלי הים-תיכוני
"הסעיף כולל הוראות רבות ומיותרות שמטרת כל

אחת ואחת מהן היא למרר את חייו של מפעיל הערוץ, וסיכומן הכולל יהפוך אותו

לבלתי ניתן להפעלה ולא כדאי. יש להסתפק במיגבלות מינימאליות".
היו"ר אלי גולדשמידט
בדקנו כל סעיף וסעיף. התייחסנו לדברים בדיון שלנו, בכך שבדקנו אם המיגבלה

היא רלבנטית או לא.

יצאתי מנקודת הנחה שיש לנו שתי בעיות. נתחיל עם הרישא של סעיף קטן (ו)

שאישרנו אותה בכפוף לשאלה אחת, וזאת הסתייגותו של חה"כ רענן כהן. מה שחה"כ כהן

מציע זה שבכל שלושת האישורים שמופיעים כאן במילה "רשאי", יוסיפו את המילים

"באישור הוועדה", כלומר, ועדת הכלכלה של הכנסת.
אברהם פורז
חה"כ רענן כהן לא צודק. אלה דברים טכניים.
היו"ר אלי גולדשמידט
מי להצעתו של חה"כ רענן כהן? מי להצעה של הסעיף כפי שהוא, בלי ההגבלה?

הסעיף כפי שהוא אושר פה אחד. אנחנו מאשרים לחה"כ כהן להגיש הסתייגות בעניין

הזה.

פיסקה (4) : "זמן שידור מירבי לשידורי פרסומת וכן לשידורי קדימון" - קדימון זה

פרומו - "או קדימון צולב שרשאי משדר ערוץ להקצות בכל שעת שידור; לעניין פיסקה

זו, "קדימון" - מישדר המוסר מידע על האפיק בו הוא משודר או על מישדרים אחרים

באפיק זה; "קדימון צולב" - משדר המוסר מידע על אפיק אחר או מישדרים בו;"

לסעיף ר1זה יש הצעה של חה"כ רענן כהן לאחר המילים "בכל שעת שידור" להוסיף

את המילים "ובלבד שלא יעלה על שש דקות בשעה". מה שחה"כ כהן בעצם מציע, זה

שהיקף המצטבר של הפרסומות בשעה לא יעלה על שש דקות, כפי שהדבר קיים בערוץ

השני.
כרמית פנטון
מה שקורה היום ברשות השנייה, זה שלפי סעיף 85 לחוק, מותר לשדר שש דקות

פרסומת בשעה, ובסעיף 85בי נאמר שאפשר לשדר עד 10% בגדול, זאת אומרת שאתה יכול

לעשות תשע דקות בפריים-טיים, ושלוש דקות לא בפריים-טיים, ובלבד שהחישוב ביממה

לא יעלה על %10. שש דקות לשעה, ומקסימום %10 ביממה, כך שאפשר לשחק עם זה.

היו"ר אלי גולדשמידט;

יש לי שאלה עקרונית, האם אנחנו לא יכולים להחיל את מה שהוטל על הערוץ

השני גם על הערוץ היעודי?
אבי גבאי
אני חושב שצריך להסתכל על הצעת החוק הזאת בעיניים אחרות מאשר על ערוץ 2.

חוק הרשות השנייה יכול להיות REFERENCEטוב לכל תיקון חקיקה כזה שמתייחס

למישדרים חדשים, אבל אלה שני גופים כל כך שונים בהיקף ובגודל שלהחיל כל דבר

שחל בערוץ 2 על משדר הערוץ הקטן הזה, לדעתי זה יכול ליצור מצב שלא יהיה משדר

ערוץ כזה. הצעתי במסגרת הפרמטרים במכרז, לומר שאחד הפרמטרים הוא כמה דקות

פרסומת אתה רוצה, כך שככל שאתה רוצה פחות, יש לך יותר ניקוד. זה יכול להיות

רעיון, כי טובת הצרכן היא לראות כמה שפחות פרסומות.

כרמית פנטון;

אבל זכותם להרוויח.
אבי גבאי
תני לי לסיים. אם אתה מציע שהוא ישדר פחות פרסומות, זה יכול להיות פתרון,

כי מבחינת הצרכן, הוא טוב יותר מהזכיין האחר.
אתי בנדלר
ההצעה שלך אינה עומדת בסתירה לכך שאם המחוקק רוצה, הוא יגביל את הזמן

המירבי לשידורי הפרסומת.
עדנה הראל
הוא חולק על ההיגיון של זה למטרה הספציפית הזאת. רציתי להסב את תשומת הלב

שמה שקורה בערוץ השני זה ההגבלות לגבי זמן מירבי לשידורי פרסומת. אין בכלל

הגבלות בערוץ השני לגבי שידורים קדימוניים, ומה שנעשה בשידורים קדימוניים זה

מעל ומעבר.
היו"ר אלי גולדשמידט
אני מתייחס רק לשידורי הפרסומת, לא לקדימונים. גם ההצעה של חה"כ רענן כהן

מדברת רק על זמן הפרסומת.
עדנה הראל
ההצעה של חה"כ כהן מתייחסת לשש דקות לשניהם ביחד, וזה בכל מקרה בלתי

סביר. היום הוועדה מסתמכת בחקיקה על הרשות השנייה, כאשר אנחנו כבר יודעים

שברשות השנייה אפשר להפעיל ביקורת על השימוש הבלתי מוגבל בזמני הקדימונ ים.

אולי הוועדה יכולה לומר משהו אחר. במקום להגביל את מקסימום הפרסומת, להגביל את

המקסימום המשותף של פרסומת יקדימו נ ים, כלומר, את כל מה שהוא לא שידור כשלעצמו,

ובתוך זה יכול להכנס גם מרחב לשיקול דעת.
צבי האוזר
אני רוצה לחזור ולומר שאי אפשר להטיל הגבלות על הערוץ היעודי לגבי אופי

השידורים, הפקות מקוריות וכו' כ ,NARROW CAST-ולהתייחס לנושא הפרסומות כBROAD-

,CASTכי הרי ברור לנו שאחוז הצפייה בערוץ היעודי יהיה נמוך יותר מאשר בערוץ

השני, מכיוון שלא מאפשרים לו שידור כללי. אם אחוז הצפייה נמוך, מחיר הפרסומת

יותר נמוך, ולכן צריך לאפשר לו לעשות יותר פרסומת מאשר בערוץ השני.



מיכל רפאלי-כדורי;

לכן צריך להגביל אותו בחוק.

כרמית פנטון;

בהקשר של ההגבלה שבחוק, וזה לא משנה אם יחליטו לאמץ את הרשות השנייה או

פרמטר אחר, מהניסיון שלנו כדאי שתהיה הגבלה בחוק, מן הבחינה שהלחצים בנושא של

הגדלת זמני הפרסום ושינוי החוק הם סיר הלחץ האמיתי. הפתרון הוא שיאמצו את

הרשות השנייה, ובכל מקרה כדאי שיהיה סף שיהיה כתוב בחוק לגבי המקסימום המותר

של זמן פרסומות.
היו"ר אלי גולדשמידט
מה את מציעה?
כרמית פנטון
אינני יודעת, כי על כך מחליטים הגורמים המקצועיים שחושבים שבערוץ יעודי

צריך כך או אחרת. בנושא של הקדימו נ ים זה באמת נכון, וצריך להבין שבשש דקות

מדובר רק על הנושא של זמן פרסום. הקדימונים מוגבלים אצלנו בכללים של מקסימום

שלוש דקות. בהחלט יכול להיות שמן הראוי לעשות גם את ההגבלה של הקדימונים

בחקיקה ראשית.
עדנה הראל
בחקיקה ראשית אצלכם?
כרמית פנטון
גם אצלנו.
אברהם פורז
ההגבלה שבחוק הרשות השנייה לגבי זמן הפרסום לא נועדה כדי "לדפוק" את

הזכיינים ולהקטין את הרווח, אלא היא נועדה להגן על הצרכן. הפרסום הוא נטל,

ובכמויות גדולות הוא הופך לנטל בלתי נסבל. בערוצים היעודיים המצב חמור יותר,

כי אם בערוץ הכללי אני יכול לברוח לכבלים, כאן, למשל בערוץ רוסי, הצופה לכוד

ואין לו לאן לברוח. כאן אנחנו עוד יותר "דופקים" את הקליינט, ולכן לדעתי,

מטעמים של תחרות הוגנת בין הערוץ היעודי לערוץ השני, אני מציע שיהיה כאן בדיוק

מה שיש בערוץ השני, שזה שש דקות.
ראובן ריבלין
יכולתו של הערוץ היעודי להתקיים תלויה בהיצע ובביקוש. אם הוא יעשה הרבה

פרסומות, אותם אנשים לא יצפו בו, והמפרסמים לא יפרסמו בו. מקור המחיה שלו

והיכולת שלו להתקיים נובעת רק מהיכולת שלו לקיים את עצמו, ולכן הייתי מאמץ את

דעתו, ולא הייתי מגביל אותם כאן באיזשהו דבר מלבד ההגבלות שהשוק יגביל אותו,

משום שאחרת לא היתה לו זכות קיום.

צבי הנדל;

אני מצטרף לדברי חה"כ ריבלין.



אברהם פורז;

כדי שיהיה ברור מה אני מציע, אני מציע הגבלה של שש דקות פרסומת בממוצע

לכל שעת שידור, עם אפשרות להגדיל זאת באישור המועצה לכבלים עד תשע דקות לשעה,

ללא הגבלת קדימונים.

היו"ר אלי גולדשמידט;

יש כאן הצעה של חה"כ פורז להחיל את העקרונות המגבילים שמוחלים על הערוץ

השני לגבי שידור הפרסומות. מי להצעתו של חה"כ פורז? מי להצעה לקבל את פיסקה

(4) כפי שמנוסחת על ידי הממשלה? התקבלה הצעת הממשלה לפיסקה (4), כאשר הצעתו של

חה"כ פורז הופכת להסתייגות.
עדנה הראל
לדעתי צריך להוסיף את המילה "על" במשפט האחרון: "מידע על אפיק אחר או על

מישדרים בו;"
ראובן ריבלין
תרשמו את ההערה של עו"ד הראל כהסתייגות עבורי.
היו"ר אלי גולדשמידט
סעיף קטן (ו) על כל פיסקאות המשנה שלו, אושר בתיקונים כאלה או אחרים.

סעיף קטן (ז): "השר רשאי לקבוע תקנות לעניין ההליכים לעריכת מכרז לבחירת

משדר ערוץ לפי סעיף קטן (א), דרכי הגשתן של הצעות למכרז והטיפול בהן, הדרכים

והמועדים למסירת מידע בדבר תוצאות המכרז וכן ההליך להענקת רשיון". אני לא רואה

פה שום בעיה. מי לסעיף? סעיף קטן (ז) אושר.

סעיף קטן (ח): "הוראות סעיפים 6יא ו-6יב יחולו על משדר ערוץ בשינויים

המחוייבים".
עדנה הראל
סעיפים 6יא ו-6יב הם מתוך חוק הבזק בפרק שמתייחס לכבלים:

"6יא. (א) השר רשאי לאחר התייעצות עם המועצה, לבטל זכיון, להגבילו או

להתלותו בכל אחד מהמקרים הבאים, ובלבד שניתנה לבעל הזכיון הזדמנות להשמיע את
טענותיו
(1) בעל הזכיון לא גילה לוועדת המכרזים מידע שנדרש לגלותו או שמסר לה

מידע לא נכון;

(2) בעל הזכיון לא קיים הוראות פרק זה או תקנות או כללים לפיו;

(3) בעל הזכיון הפר הפרה מהותית את תנאי הזכיון;

(4)בעל הזכיון לא החל בשידורים תוך הזמן שנקבע לכך בזכיון או הפסיק את

שידוריו למשך פרק זמן בלתי סביר;

(5) חדלו להתקיים בבעל הזכיון אחת או יותר מן התכונות המכשירות אותו

להשתתף במכרז או להיות בעל זכיון;



(6) בעל הזכיון נפטר, הוכרז פסול דין או פושט רגל, ואם הוא תאגיד - מונה

לו כונס נכסים או מפרק זמני, ניתן צו לפירוקו או שהתאגיד החליט על פירוקו

מרצון;

(7) בעל הזכיון ביקש ביטול זכיונו;

(8) לדעת המועצה, טעמים שבטובת הציבור מחייבים זאת.

(ב) בוטל או פג תוקפו של זכיון וניתן זכיון חדש במקומו, ירכוש בעל הזכיון

החדש בתשלום מאת בעל הזכיון הקודם את זכויותיו בתחנת השידור ששימשה לשידורי ו,

ובלבד שהתחנה ראויה לשימוש לצרכי השידורים; באין הסכמה בין בעלי הזכיונות בדבר

מצבה של תחנת השידור כאמור או בדבר גובה התשלום בעדה - יכריע השר במחלוקת

ורשאי לפטור מרכישת תחנת השידור, כולה או חלקה; על החלטת השר לערער לפני בית

משפט".

אברהם פורז;

הסעיף הזה לא רלבנטי, כי אין כאן תחנת שידור והוא משתמש ברשת הכבלים, וזה

כלול בסעיף קטן (ח) במילים: "בשינויים המחוייבים".

עדנה הראל;

"6יב. השר רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין קיום רצף בשידורים שהופסקו

בשל אחת מהעילות המפורטות בסעיף 6יא, לרבות לעניין מינוי נאמן לניהול תחנת

השידור והפעלתה, וכן לקבוע תנאים לתשלום דמי שימוש בתחנה לבעל הזכיון

ושיעורם".

היו"ר אלי גולדשמידט;

מי לסעיף קטן (ח)? סעיף קטן (ח) אושר.

סעיף קטן (ט); "השר רשאי, בהתאם לסמכותו לפי סעיף 4 ,להעניק רשיון

לשירותים אחרים באפיק על פי מכרז שיפרסם לעניין זה".

אברהם פורז;

מה זה סעיף קטן (4)?

עדנה הראל;

זה מה שדיברנו בהתחלה על האפשרויות השונות שאפשר להשתמש בשישית הזאת

מהרשת. יש את העניין של שירותים אחרים שהם לא שידורים, וזה בעצם פעולות בזק.

בסעיף (4) לחוק הבזק, יש מתן זכיונות לפי חוק הבזק.

צבי האוזר;

יש למשל .FAST INTERNET

עדנה הראל;

אנחנו מוסיפים את הסעיף הזה רק למען הסר ספק.



אתי בנדלר;

לדעתי זה מצמצם את סמכות השר שלפי סעיף (4), כי זה מדבר על כך שהרשיון

ינתן רק אחרי מכרז.
היו"ר אלי גולדשמידט
מי לסעיף קטן (ט)? סעיף קטן (ט) אושר.

סעיף קטן (י): "השר יקבע, בהסכמת שר האוצר, את שיעורי התמלוגים ודמי

הרשיון שישלמו למדינה מי שקיבלו רשיון לפי סעיף זה בהתהשב, בין היתר, בסוג

הערוץ, דרכי מימונו ואופי שידוריו". בואו נעבור לסעיף 5(ב): "על אף האמור

בסעיף קטן (א), הוראות סעיף 6לד1(י) לחוק העיקרי לא יחולו בתקופת הרשיון או

ההיתר על רשיון או היתר שניתנו ערב תהילתו של חוק זה".
אתי בנדלר
זאת בעצם היתה הערה של ערוץ הקניות. ההערה אמרה שלפי הסעיף הזה נחייב

אותם עכשיו לשלם תמלוגים, וזה לא בא בחשבון.

היו"ר אלי גולדשמידט;

זאת הבעיה היחידה של הסעיף?

אתי בנדלר;

זאת היתה ההערה של זכייני ערוץ הקניות, עתה טען אחד מבאי כוח המשתתפים

במכרז של הערוץ היעודי הערבי שבעצם יש מקום להרחיב את תחולתו של סעיף 5(ב) גם

על מכרז שפורסם לפני תחילתו של חוק זה, דהיינו, להבטיח שגם הזכיין של הערוץ

הערבי לא יהיה חייב בתשלום תמלוגים. זה נראה לי מוזר, כי ודאי שאין לו שום

זכות גלויה שלא לשלם תמלוגים.

היו"ר אלי גולדשמידט;

מי תומך בסעיף קטן (י}? סעיף קטן (י) אושר.

סעיף 6לד2. (א): "המועצה רשאית ליטול, במועדים שתקבע, ממשדר ערוץ הממומן

באמצעות שידורי פרסומת שהפר בשידוריו כלל מכללי המועצה או הוראה שניתנה לפיהם

או ששידר שידורים אסורים כמשמעותם בסעיף 6כה (להלן שידור תוך הפרה), זמני

שידור פרסומת כלהלן;

(1) עבור כל דקה של שידור תוך הפרה - דקה אחת של שידורי פרסומת ובלבד שסך

כל הנטילה בשל שידור תוכנית אחת כאמור, לא יעלה על עשר דקות שידורי פרסומת;"

זה מופיע גם בסעיף של הערוץ השני?

אתי בנדלר;

כן, בשינויים מסויימים.
ראובן ריבלין
זה סותר את מה שאישרנו קודם.



אברהם פורז;

בערוץ השני יש הגבלה של שש דקות, ואז אתם יודעים את הסנקציה. פה אין

תיקרה, אבל הסנקציה היא תיקרה.
אתי בנדלר
אני חולקת, כי גם לערוצים היעודיים יהיה זמן שידור מירבי שתיקבע המועצה

בכללים. הויכוח שהיה כאן האם-
אברהם פורז
הבנתי, ואני מציע שיהיה כתוב פה שהזמן שיהיה אפשר לקחת על הפרה הוא כפל

הזמן של השידור שבוצע בהפרה. אני מציע להוריד למטה את המילים: "על עשר דקות".

על כל דקת הפרה, שתהיה דקת שלילה.
עדנה הראל
אני חושבת שהמגבלה הזאת של עשר הדקות לא בהכרח מעידה על מה המקסימום-
אתי בנדלר
צריך למחוק את התיקרה.
אברהם פורז
אני מציע למחוק את התיקרה והרעיון יהיה עין תחת עין ללא הגבלה, כי לא

קבעתם-
עדנה הראל
הרעיון היה שתהיה הגבלה, שאם יש לו יותר, שבכל זאת יהיה לו ממה לחיות,

ולא תעניש אותו בעונש מוות.
אבי גבאי
השאלה היא למה בכלל לפגוע בשידורי פרסומת, למה לא לומר שישלם קנס?
עדנה הראל
יש לי הצעה, שזמן השידור המירבי לא יעלה על זמן השידור המירבי לשעה כפי

שאושר, ואז אתה יודע שיש לך-
היו"ר אלי גולדשמידט
מצויין. בכפוף להצעה של עו"ד הראל שתבוא לידי ביטוי בניסוח, מי מאשר את

סעיף קטן (א) בסעיף 6לד2? סעיף קטן (א) אושר. מי לפיסקה (1)? פיסקה (1} אושרה,

כולל התיקון של עו"ד הראל.

פיסקה (2): "עבור שידור תוך הפרה שאורכו פחות מדקה - עד דקה של שידור

פרסומת;"



אברהם פורז;

הכוונה שכל חלק מדקה יחשב כדקה.

היו"ר אלי גולדשמידט;

מי לפיסקה (2}? פיסקה (2) אושרה.
אברהם פורז
אני מציע לכתוב: "עד שתי דקות של שידורי פרסומת", ולא: "עד דקה", כך

שאפשר להוריד לו שתי דקות על כל הפרה של עד דקה.
היו"ר אלי גולדשמידט
נא לרשום זאת כהסתייגות של חה"כ פורז, כשחה"כ ריבלין מצטרף אליו.
עדנה הראל
בעצם הכוונה של פיסקה (2) היא לא על הפרות של עד דקה, אלא זה על כל חלקי

הדקות. אם יש לך הפרה של שתי דקות ועשרים שניות, אז זה כאילו שלוש דקות הפרה.
צבי האוזר
פה זה סעיף שאולי מתכוון להפרות בשידורי פרסומת, למשל שידור פרסומת שלא

מיועדת לילדים בשעת שידור לילדים. נגיד שהפרסומת הזאת נמשכת שלושים שניות,

לפעמים יהיה לו כדאי להפסיד דקת פרסום כדי לתת פרסומת רעה בפריים-טיים.
אתי בנדלר
למעשה אתה מאחד את פיסקאות (1) ו-(2), כי אתה אומר: "עבור כל דקה או חלק

ממנה, תוך הפרה"
אברהם פורז
כן.
היו"ר אלי גולדשמידט
סעיף קטן (ב): "הורתה המועצה על נטילת זמן שידורי פרסומת, לא ישדר משדר

ערוץ את שידורי הפרסומת בזמן שהורתה המועצה". זה טריוויאלי, לא?
אתי בנדלר
לא כל כך, כי הנוסח הראשוני שהוצע על ידי הממשלה היה שיחשיכו את המסך

בזמן הזה, ואני התנגדתי לכך.
אברהם פורז
זה עונש לציבור.
אתי בנדלר
בדיוק כך.



היו"ר אלי גולדשמידט;

מי לסעיף קטן (ב)? סעיף קטן (ב) אושר.

סעיף קטן (ג): המועצה תודיע למשדר ערוץ הממומן באמצעות שידורי פרסומת על

כוונתה ליטול פרקי זמן כאמור בסעיף קטן (א) לפחות 24 שעות לפני ביצוע הנטילה".

מי לסעיף קטן (ג)? סעיף קטן (ג) אושר.

סעיף קטן (ד): "המועצה רשאית לקבוע כללים לביצוע סעיף זה". מי לסעיף קטן

(ד)? סעיף קטן (ד) אושר.

סעיף 4: "בסעיף 6מב לחוק העיקרי בסופו יבוא: "לעניין סעיף זה "בעל זכיון"

לרבות משדר ערוץ לפי סעיף 6לד, "בתנאי הזכיון" לרבות תנאי רשיון שניתן לפי

סעיף 6לד" ".

עדנה הראל;

סעיף 6לד: "מבלי לגרוע מכל הוראה בעניין זה בזכיון, רשאי השר לקבוע לאחר

התייעצות עם המועצה חיובים כספיים שיוטלו על בעל זכיון בשל אי עמידה.. .בכללי

המועצה או בתנאי הזכיון יכול שיקבע דרכים לתשלומם, לרבות בדרך של מימוש

הערבויות, כולן או מקצתן".

היו"ר אלי גולדשמידט;

מי לסעיף 4 ?סעיף 4 אושר.

סעיף 5(א}: רשיון או היתר שניתנו ערב תחילתו של חוק זה, יראו אותם לעניין

קביעה לגביהם או החלטה כאילו ניתנו גם לפי חוק זה והוראותיו יחולו לגביהם;

מכרז שפורסם ערב תחילתו של חוק זה, המותאם לאמור בו, יראו אותו כאילו הוצא גם

לפי הוראות חוק זה".

מיכל רפאלי-כדורי;

זה מחיל את הכל על ערוץ הקניות, למעט התמלוגים.
אברהם פורז
לגבי ערוץ הקניות, למה אתם יכולים פתאום להחיל את זה לגביו? אני חושב שאי

אפשר להטיל רטרואקטיבית אם מישהו ניגש למכרז וקיבל רישיון לפי נורמה מסויימת.
מיכל רפאלי-כדורי
הוא "ילד יתום", כי אין עליו סמכות. אחרי שתסתיים החקיקה הוא יותאם לחוק.
אברהם פורז
אבל אז זה כמו מכרז חדש.
עדנה הראל
אבל לא צריך להוציא אותו שוב שירכשו אותו מחדש. ההוראות הספציפיות שיש לו

שהשתנו בהתאם לחוק הזה, ישתנו בו.



היו"ר אלי גולדשמידט;

למעשה המכרז קיים ויש שינוי בהוראות המכרז לפי תיקון החוק.

אברהם פורז;

האם אנשים רודשים יוכלו לגשת, או שהמכרז נסגר?

עדנה הראל;

לא יוכלו לגשת.

אברהם פורז;

אני חושב שיש כאן הסתבכות. אתם יכולים לומר שיפורסם מכרז חדש, אבל מי

שקנה את מסמכי המכרז הקודם, פטור מאגרה או מתשלום.

היו"ר אלי גולדשמידט;

אני חושב שחה"כ פורז צודק, כיוון שמי שלא השתתף במכרז הראשון יצא מתוך

נקודת הנחה שהכללים שלו הם כפי שמופיעים שם. כיוון שעכשיו אנחנו משנים כללים-

מיכל רפאלי-כדורי;

רק לחומרה.

היו"ר אלי גולדשמידט;

נכון, אז גם אם לא יצטרפו, לפחות מי שבכל זאת רוצה להצטרף אחרי ששינינו

את הכללים, יוכל להצטרף. לעומת זאת, מי שכבר רכש את מסמכי המכרז לא צריך לעשות

את הפעולה הזאת פעם נוספת, כלומר, לא ישלם פעם נוספת.

אתי בנדלר;

זאת אומרת שתפרסמו מכרז חדש במילים חדשות.

מיכל רפאלי-כדורי;

אנחנו לא יכולים לפרסם מכרז חדש, אנחנו באמצע מכרז ויש אנשים שמחכים.

אברהם פורז;

אם החוק השתנה, לדעתי חייבים לתת אפשרות לאנשים חדשים לגשת למכרז.

היו"ר אלי גולדשמידט;

מה שיקרה זה שיבואו נגדך בבג"ץ ואת תפסידי.

אברהם פורז;

אני לא בטוח שכל הכללים שונו לרעה, יכול להיות שחלק מהדברים שונו לטובה,

אני לא בדקתי.



היו"ר אלי גולדשמידט;

נניח שמישהו רוצה לגשת למכרז, וכשהתפרסם המכרז הקודם היתה אי ודאות

משפטית, והוא לא רצה לסכן את כספו.

מיכל רפאלי-כדורי;

אז ניתן עוד פרק זמן לרכישת המכרז, אבל לא מכרז חדש.
אברהם פורז
זה אותו דבר.

צבי האוזר;

פרק זמן למכרז מתואם.

אברהם פורז;

דבר ראשון, את חייבת לתקן את המכרז הקודם. את המכרז המתוקן יוכלו גם

חדשים לרכוש, וישנים לא ישלמו פעם נוספת.

אתי בנדלר;

האמת היא שכך או כך מגיעים לאותה תוצאה, חה"כ פורז, משום שהם יפרסמו

הודעה בעיתון על תיקון בתנאי המכרז ועל הארכת המועד להגשת הצעות לאנשים חדשים.

אברהם פורז;

עו"ד בנדלר, זה צריך להיות ברור שאנשים חדשים יכולים לגשת, ושנית,

שהישנים לא ישלמו פעמיים אגרה.
היו"ר אלי גולדשמידט
אנחנו נותנים לעו"ד בנדלר ולעו"ד הראל יפוי כוח לנסח את זה, כשהמטרה

הכפולה מושגת. ראשית, פתיחה לחדשים, ושנית, שהישנים לא יצטרכו לשלם פעם נוספת.

בכפוף לכך. מי לסעיף 5(א)?

ראובן ריבלין;

מה שאתם מדברים עליו כאן, לא מצויין כרגע בסעיף 5(א).

היו"ר אלי גולדשמידט;

ינסחו את זה.

אברהם פורז;

תנסחו את זה באופן שהארכת המועד יכולה להיות יותר קצרה. איפה כתוב על

שלושה חודשים? זה סטטוטורי?

מיכל רפאלי-כדורי;

לא.



צבי האוזר;

שלושה שבועות.
היו"ר אלי גולדשמידט
אני מציע לכתוב תקופת זמן יותר קצרה, חודש ימים למשל.

מיכל רפאלי-כדורי;

אלה תנאים לא שווים, כי הוא צריך להכין מכרז בחודש, כשהשני יכול להכין

בחצי שנה ואז יש לו יתרון.

היו"ר אלי גולדשמידט;

אבל הוא היה יכול להכין כבר קודם.

אברהם פורז;

השאלה היחידה היא האם הזמן שאת נותנת לו הוא סביר או לא. אם הזמן שאת

נותנת לו הוא סביר, אז החדש לא יכול להתלונן. חודש או חודש וחצי זה זמן סביר.

צבי האוזר;

את יכולה לומר לו פה שאת הולכת לקראתו ואת נותנת לו חודש.
ראובן ריבלין
צריך לנסח מחדש את מה שאומר חה"כ פורז. לפי דעתי צריכים לראות את סעיף

5(א) ואת סעיף 5{ב) יחד. שני הסעיפים האלה קובעים שהיום יהיה בית לאותם אנשים

שהיו לפני חוק זה, ושחוק זה צריך חיה לחול עליהם. יחד עם זה סעיף 5(ב} קובע

שהחוק הזה לא יגביל את ההיתרים שניתנו להם לאותה תקופת רשיון.

אתי בנדלר;

אבל רק הסעיף של התמלוגים רלבנטי למי שיש לו כבר רשיון, ובעצם הכוונה היא

רק לערוץ הקניות.

ראובן ריבלין;

והם הסכימו עם זה?

צבי האוזר;

ערוץ הקניות אמר שמה שמפריע לו זה רק עניין התמלוגים.

ראובן ריבלין;

הואיל ולגבי ערוץ הקניות זה רק עניין התמלוגים, אז אין בעיה. לעומת זאת

אתם מדברים על אנשים שרכשו מכרזים ועדיין לא קיבלו, וזה לא בסדר.
אברהם פורז
עו"ד בנדלר, הנוסח הזה עלול למנוע הצטרפות חדשים, בגלל שכתוב שייראו את

המכרז שפורסם כאילו הוא הוצא וכבר נגמר המועד.
עדנה הראל
נבדוק את זה.
היו"ר אלי גולדשמידט
בסעיף 5(ב} כבר דנו קודם. מי לסעיפים 5(א) ו-5(ב) לפי הנוסח המתוקן?

סעיפים 5(א) ו-5(ב) אושרו. אני מסמיך את חה"כ פורז שיעקוב אחרי התיקון.

אני רוצה לבטא הערכה עמוקה לכל אלה שלקחו חלק בתהליך הדיון הזה, זאת היתה

הצעת חוק מאוד פרובלמטית, ואני חושב שאם הצלחנו להגיע לקו הגמר מבלי שהיו

חילוקי דעות תהומיים ופחות או יותר יישרנו את מירב ההדורים, אז בעניין הזה

ראויים לברכה נציגי הממשלה, היועצים המשפטיים, ראש המועצה לכבלים, נציגי הרשות

השנייה, היועצת המשפטית שלנו, מנהלת הוועדה וחברי הכנסת שנטלו חלק במאמץ.

יש כאן הסתייגות של חה"כ יורי שטרן.
צבי האוזר
הוא ויתר עליה אחרי ששוחח עם שרת התקשורת.
היו"ר אלי גולדשמידט
אני מציע ליידע אותו שסיימנו את הדיון בחוק, ואם הוא מבקש להעלות את זה

בכל זאת בהצעה, אז נקיים על זה ישיבה.

אני מודה לכם, הישיבה נעולה,

הישיבה ננעלה בשעה 13:35

קוד המקור של הנתונים