ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 10/03/1997

הצעת חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות. התשנ"ז-1996

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס" 80

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני, אי באדר בי התשנ"ז (10 במרץ 1997), שעה 11:00
נכחו
חברי הוועדה: אלי גולדשמידט - היו"ר

עבד-אלמאלכ דהאמשה

נסים דהן

צבי הנדל

אברהם יחזקאל

אברהם פורז

שלום שמחון
מוזמנים
עו"ד מירון הכהן - יועץ משפטי, משרד התעשיה והמסחר

אבי פלדמן - לשכה משפטית, משרד התעשיה והמסחר

נחום גרנות - הרשות להסמכת מעבדות, משרד התעשיה והמסחר

עמוס נוטע - הרשות להסמכת מעבדות, משרד התעשיה והמסחר

עו"ד איילת רוזן - יועצת משפטית, המשרד לאיכות הסביבה

דייר סנ"צ שלמה לוי - רמ"ד זיהוי פלילי, המשרד לבטחון פנים

עו"ד תמר חריף - לשכה משפטית, המשרד לבטחון פנים

ד"ר בועז לב - משנה למנכ"ל משרד הבריאות

אילנה מישר - הלשכה המשפטית, משרד הבריאות

יצחק זיידיס - משרד הבריאות

עו"ד שלומית דותן - לשכה משפטית, משרד העבודה והרווחה

אביקם בלר - אגף התקציבים, משרד האוצר

רון אילון - אגף התקציבים, משרד האוצר

משה שלו - סגן ראש היחידה לתיעוש, משרד הבטחון

דוד זלמן - מהנדס רכב ראשי, משרד התחבורה

עו"ד אלי אביר - לשכה משפטית, משרד התחבורה

גדעון נתיב - יועץ משפטי, הוועדה לאנרגיה אטומית, משרד

ראש הממשלה

עו"ד חנה זיבל - לשכה משפטית, משרד הפנים

עו"ד דניאל סלומון - לשכה משפטית, משרד הפנים

עו"ד יהודה חזן - לשכה משפטית, משרד הפנים

דוד פילזר - מינהל התכנון, משרד הפנים

פרופ' ארנון שמשוני- מנהל השרותים הווטרינריים, משרד החקלאות

עו"ד מיכל סגן-כהן - לשכה משפטית, משרד החקלאות

מרים פרוינד - תכשירי הדברה, משרד החקלאות

עו"ד רחל גרשוני - משרד המשפטים

יורי גרינשפן - מתמחה, משרד המשפטים

שמואל סורק - לשכת המהנדסים והאדריכלים
הי ועצת המשפטית
אתי בנדלר
מנהלת הוועדה
לאה ורון

רשמה: אירית שלהבת
סדר היום
ו, הצעת חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ"ז-996ו.



הצעת חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות. התשנ"ז-996ו
היו"ר אלי גולדשמידט
יש לי שאיפה עזה לסיים היום את הישיבה בכך שההוק יהיה מוכן לקריאה שניה

ושלישית. אני רוצה שתעזרו לי להגיע לכך. לפני שנפתח בדיון אני מבקש להעיר

כמה הערות פרלימינריות. אתמול בלילה פנה אלי מנכ"ל משרד הבריאות בבקשה שאם

אנחנו ניפעל לשינוי הסעיף שמוציא את תחולת החוק מהמעבדות הרפואיות שלא נדון

בזה בהיעדרו. הוא נמצא כעת בדיון אצל ראש הממשלה. אני הודעתי לו שאם אנחנו

נאשר את הסעיף כמו שהוא אז אנחנו לא נעכב. אם יהיה מצב שבו תתגבש דיעה

שאנחנו חושבים לשנות את הסעיף, כך שגם המעבדות הרפואיות תהיינה תחת תחולת

החוק, אנחנו לא נחליט על כך היום אלא נידחה את זה לפעם הבאה.

לגבי סעיף 7: אני מבקש מהיועצת המשפטית לקרוא את הסעיף במלואו, כפי

שהוחלט עליו. בישיבה הקודמת אנחנו סיימנו את סעיף 7, שהיה סעיף מאוד בעייתי

ואקוטי בחוק הזה, הוספנו בו את סעיף 7(ג). היתה בקשה של משרד התחבורה, וגם

אותה תביא היועצת המשפטית, וישנה הצעה נוספת שאותה יביא היועץ המשפטי של

משרד התעשיה והמסחר. אני רוצה להבין, האם כל מי שנמצא פה הוא נציג ממשלה?

אין כאן מישהו שהוא איננו נציג ממשלה?
אתי בנדלר
סעיף 7 הוא הסעיף האחרון שבו השלימה הוועדה את דיוניה- הנוסח הסופי

כמובן כפוף לתיקוני נוסח שנעבוד עליהם.

סעיף 7 - "תנאי לאישור מעבדה על פי חיקוק

(א) נדרשו על פי חיקוק אישור, הסמכה או הכרה (להלן - אישור), של מעבדה

המבצעת בדיקות, בתחומי ובסוגי בדיקות שנקבעו ופורסמו, כאמור בסעיף 6,

ושלגביהם נתנה הרשות הסמכה, לא יינתן אישור חדש ולא יוארך תוקפו של אישור

אלא למעבדה שקיבלה תעודת הסמכה של הרשות לפי חוק זה.

(ב) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכותו של מי שהוסמך לתת אישור על

פי חיקוק להציב דרישות נוספות על אלה של הרשות כתנאי לאישור.

(ג) סעיף זה לא יחול אלא אם הרשות התייעצה עם השר הממונה על מי שהוסמך

לתת את האישור באמור בסעיף 5(2)" - מדובר על התייעצות עם וקשר לעניין הזה.

הוועדה הצביעה על הסעיף במלואו. יש אפילו הסתייגות של חבר הכנסת פורז

לעניין הזה.

לאחר סיום הדיונים הגיעו אלי שתי פניות; האחת של היועץ המשפטי של משרד

התחבורה, עו"ד גבי נאור, בעקבות פניית עורך-דין אחר מלשכתו בעניין הזה,

שאמר שבבל זאת הם מאוד מעוניינים שבסעיף קטן (ג) לא ידובר בהתייעצות אלא

בהסכמתו של השר הממונה.
היו"ר אלי גולדשמידט
אני מבקש שנציג משרד התחבורה ינמק את זה בקצרה.
דוד זלמן
נניח שמסיבות כאלה או אחרות מסכימים להסמיך את המעבדות בסין ואחר-כך

מביאים רכב מסין והוא מגיע עם תעודות ואת הרכב הזה אנחנו צריכים לאשר. אם

יש לו תעודות מתאימות אנחנו לא יכולים שלא לאשר אותו. במיקרה כזה משרד



התחבורה אתראי על הרכב, כי הוא אישר אותו, על סמך אישור ממעבדה בסין,

שהוסמכה על-ידי גוף מוסמך בסין וקיבלה הכרה של משרד התחבורה הישראלי.
אברהם יחזקאל
נאמר פה: "לאחר התייעצות עם שר התחבורה". כדי להסכים שר התחבורה צריך

להיות סיני.
היו"ר אלי גולדשמידט
ומה אם הוא טעה והוא הסכים? הבעיה היא שלמעשה אנחנו מרוקנים את החוק

מתוקפו במצב הזה. כל סעיף ההתייעצות לא היה מלכתחילה, כלומר הממשלה התחילה

לתפור חוק שבו לשר התחבורה לא היה מה להגיד וזאת החלטת ממשלה. בכלל התופעה

הזאת שבאים הנה משרדי הממשלה ומתחילים להתווכח זה עם זה היא תופעה מאוד

מעניינת. אנחנו באנו לקראתכם בעקבות הדברים האלה ואמרנו "התייעצות".

ל"התייעצות" יש מעמד סטטוטורי, לפעמים יש חובת היוועצות עם ועדת הכלכלה או

עם ועדות כנסת אחרות בנושאים מסויימים. אם ההתייעצות לא תיעשה בצורה הולמת

אני חושב שלבתי-המשפט יהיה מה להגיד לגבי זה או אם התעלמו מדיעה של משרד

ממשלתי אחר בצורה שרירותית בלי שיהיו לכך טעמים והסברים מתאימים. אני מציע

לחברי לא לשנות את הדבר הזה כי כבר במה שעשינו יש הליכה גדולה לקראת הטענות

של משרד התחבורה. יש פה שתי אפשרויות, או שתסכימו לרדת מהתביעה שלכם, ואז

אני אוכל להמשיך הלאה. אם לא, אני אעמיד את זה להצבעה.
אתי בנדלר
היתה פה הצבעה. אם אתה בכלל שוקל לשנות אז דרושה רביזיה. הצעתי לעו"ד

גבי נאור שייעלה את זה לוועדת שרים לענייני חקיקה ואם הממשלה תגיע למסקנה

שהיא עומדת על ההסכמה של שר התחבורה, שהממשלה תבקש רביזיה.
היו"ר אלי גולדשמידט
האם נציגי הממשלה שנמצאים פה מבקשים רביזיה לסעיף הזה?
מירון הכהן
אני אתן תשובה בסוף הישיבה.
היו"ר אלי גולדשמידט
אנחנו מסכמים שהנוסח של סעיף 7, כפי שהוא אושר בישיבה הקודמת, נשאר

בתוקפו, בכפוף לנושא השני, שתיכף נדבר עליו. זה כפוף כמובן לבקשת רביזיה של

אחד מחברי הכנסת או של הממשלה. אם תבוא בקשת רביזיה כזו אנחנו נצביע עליה.
אתי בנדלר
הנושא השני, נשלח פאקס על-ידי גברת זיוה פתיר, מנכ"ל מכון התקנים, והיא

כותבת לעניין סעיף 7(ב) בהצעת החוק: " לפי הניסוח הנוכחי לא ניתן להגדיל את

מספרן של המעבדות המאושרות. יתרה מזו, מדברי ההסבר לחוק משתמע שיש לשאוף

לחגדלת מספרן ובלבד שי יעמדו בקריטריונים נוספים שייציב הממונה על התקינה,

אם יציב. גם לדעת הממונה על התקינה וגם לדעת היועץ המשפטי של משרד התעשיה

והמסחר יש להגביל את מספרן. היועץ המשפטי גם מסתמך על התקדים שבו דחה בג"ץ

את עתירת מכון הרישוי של "קומפיוטסט" מהנימוק הכלכלי שאין צורך במכון רישוי

נוסף באותו איזור. לאור זאת הגענו להבנה עם עו"ד מירון הכהן, שיש להוסיף

בסופו של סעיף 7 משפט, שממנו ישתמע שזכותו של מי שהוסמך בחוק לאשר מעבדות

להגביל את מספרן של המעבדות המאושרות."
אברהם יחזקאל
ההסבר שלה לא היה עומד בשום תקן.
אתי בנדלר
אני הגבתי שעל פני הדברים נראה לי שזה יכול לעמוד בניגוד לחוק-יסוד:

חופש העיסוק. אבל כיוון שהיא מסתמכת כאן על בג"ץ שאולי ניתן לאחרונה

ושאינני מודעת אליו אז נישמע את ההערות.
מירוו הכהן
הרעיון הוא לא שבכל מיקרה יהיה למי שהוסמך לאשר את המעבדות שיקול דעת

בלתי מוגבל ושרירותי להחליט שהוא מגדיל את מספר המעבדות למספר מסויים. אלא

רק כאשר על סמך בדיקה כלכלית ועל סמך חוות דעת כלכלית מבוססת, שתיקבע

שכתוצאה מריבוי גדול מידי של מספר המעבדות תתפתח תחרות פרועה לגמרי שתביא

להרס המעבדות כולן, אז יש מקום בהחלט להגביל את זה. סיטואציה מעין זו נדונה

לאחרונה בבג"ץ על-ידי השופט ברק בעניין של עתירה של חברת "קומפיוטסט"

שהגישה עתירה נגד משרד המסחר והתעשיה ונגד משרד התחבורה על כך שלא מאפשרים

לה לפתוח מכון רישוי נוסף בראשון-לציון. הם הפעילו מכון רישוי אחד והם רצו

לפתוח עוד אחד בצד אחר של העיר. בג"ץ קבע שאין כאן עניין של "חופש העיסוק"

כי בסך הכל מדובר כאן באיזשהי האצלה של סמכות של הממשלה. הוא קבע שחופש

העיסוק לא מקנה לאזרח זכות לדרוש ששירותים ממשלתיים מסויימים י ופרטו אלא

שי יאפשרו לו לעסוק בהם. כאן בעצם האישור אומר שהמדינה במקום להפעיל את

המעבדות האלה בעצמה פשוט מסמיכה או מאשרת גופים מחוץ לה לעשות את זה עבורה

ובמקומה. אין כאן עניין של חופש העיסוק, כך הוא קבע, ולכן הגבלה כזאת,

ובתנאי שהיא מבוססת על טעמים כלכליים, היא אפשרית.

היתה לי קצת מחלוקת עם מכון התקנים בעניין הזה. אני הייתי בדיעה שגם

בנוסח הנוכחי של הסעיף זה בעצם משתמע, כי הסעיף אומר: "אין בהוראות סעיף זה

כדי לגרוע מסמכותו של מי שהוסמך לתת אישור על פי חיקוק להציב דרישות נוספות

על אלה של הרשות כתנאי לאישור". אני מוכן לקבל את העניין ש"דרישות" זה באמת

דרישות מהמעבדה וזה לא משהו כולל. לכן הייתי מציע להוסיף לאחר "דרישות

נוספות" את המילים "ולקבוע כללים" כתנאי לאישור.
אתי בנדלר
אבל אנחנו מדברים על אותן דרישות ואותם כללים שיש לו על-פי החוק המסמיך.

זאת אומרת, החוק הזה לכשעצמו איננו מוסיף לסמכויות אותו גוף אחר. אז אולי

כדאי להבהיר את הדברים האלה.
מירון הכהן
הסעיף הזה כל כולו הוא סעיף הבהרה שבא ואומר שההסמכה היא הסמכה והאישור

הוא אישור ואין אחד פוגע בשני. לכן שווה אולי להבהיר גם את הנקודה הזאת.
היו"ר אלי גולדשמידט
אני מציע לא לעשות לעצמנו חיים קלים ולא להשתמש בביטוי מעורפל כזה או

אחר שאפשר דרכו אחרי זה להכניס הכל. השאלה שעלתה בוועדה היא האם יש סמכות

לצמצם או למנוע אישור ממעבדה בגלל סיבות כמו כמות מעבדות. אם אנחנו חושבים

שזה נכון אז בואו נכתוב את זה. אם אנחנו חושבים שזה לא נכון, אני לא מציע

לכתוב את זה. אני לא מציע ללכת בדרך שתערפל את זה כי זאת בריחה מהתמודדות

עם העניין לדעתי.
אברהם יחזקאל
אני מציע ליושב-ראש הוועדה לא להתייחס לגישה הכמותית. אני נזכר בדוגמת



מספרי המוניות והירוקים. נצא מתוך הנחה שהשוק הוא מספיק הגיוני ומכיוון

שלמקבלי ההחלטות יהיה שיקול דעת אמיתי, מקצועי, הגון והוגן, למה לתת להם

שיקול דעת כלכלי שהוא קצת יותר בעייתי? בואו נשאיר את זה לכוהות השוק. אני

בעד להשאיר את הסעיף כפי שהוא ולא לשנותו.
שמואל סורק
במסגרת הקריטריונים לפיהם הממונה על התקינה נותן אישור, מה שאיננו מופיע
פה, מדובר על קריטריונים שונים
כלכליים, משקיים, תחרות. כל הדברים האלה

נכנסים שם, הם לא צריכים להיכנס פה. הסמכה איננה מותנית בכמות מעבדות ואם

יש 2 אחת ליד השניה או 8 זה לא מעניין אותי. מדובר על הסמכה מקצועית ובדיקת

יכולת מקצועית. האישור שהמדינה נותנת אומר שהמדינה מכירה רישמית. המדינה

קובעת לעצמה קריטריונים נוספים, כמו ניגודי עניינים, כמות, כל מיני דברים

אחרים. אם יש תחרות שתפיל כלכלית את כל המעבדות, זה שיקול דעת שמישהו צריך

לקחת ולבדוק אותו. אבל זה במסגרת הקריטריונים של הממונה.
גדעון נתיב
אני רוצה להעיר משהו שלדעתי הוא חשוב ורלוונטי. אני רוצה להביא לידיעתכם

שהמשנה ליועץ המשפטי לממשלה, גברת טנה שפניץ, יזמה דיון בהשתתפות יועצים

משפטיים של 7 משרדי ממשלה בנושא סעיף ל(ג) שהוצע פה. הדיון יתקיים בימים

הקרובים. שם מדובר במפורש על נושא של קבלת הסכמה ולא התייעצות. כדאי שנדע

את זה כי הכוונה היא באמת להחזיר את זה לוועדת השרים. יש דבר אחד שחשוב

לתקן אותו. בניסוח כפי שסוכם עליו בישיבה הקודמת דובר על התייעצות בין

שרים. לפי מה שהוקרא כאן מדובר על התייעצות בין הרשות לבין השר הנוגע בדבר,

וזה שינוי שהמנסח ערך אחרי ההצבעה.
היו"ר אלי גולדשמידט
עכשיו חזרת לנושא הקודם, שסגרתי אותו. תיכף נבדוק את השאלה השניה שלך.

לגבי השאלה הראשונה אני אמרתי, אני לא חוזר על הדיון הזה. האופציה בידי

הממשלה באיזה דרך שהיא רוצה, כהחלטה של ועדת שרים או בכל דרך אחרת, להביא

רביזיה לסעיף הזה. כשהיא תביא את הרביזיה, נדון בזה.
מירון הכהן
אני שומע על הישיבה שייזמה גברת טנה שפניץ, המכתב הזה של פנייתי לגברת

טנה שפניץ לא הובא לידיעתי עד עכשיו. אנו מבקשים שתהיה לנו את הזכות, בכפוף

להחלטה של ועדת שרים או לסיכום אצל היועץ המשפטי לממשלה, להביא רביזיה.
היו"ר אלי גולדשמידט
אם היום נגמור להכין את החוק לקריאה שניה ושלישית אז אני מציע שהרביזיה

תבוא בצורת הסתייגות למליאה. אז אני מניח שהממשלה תגייס את הרוב שלה, ואני

לא בטוח שאנחנו דווקא נצטרך להתנגד לזה, וזה יעבור ככה. אני לא מעכב את

העניין, אני רוצה להתקדם הלאה.
אתי בנדלר
אף פעם לא דובר על התייעצות בין שרים. בפירוש, ככל שאני הבנתי וככל

שהבינו גם היועץ המשפטי של משרד התעשיה והמסחר ועוזרו, מי שמסמיכה זאת

הרשות. היא לא יכולה לתת את ההסמכה אלא לאחר התייעצות עם השר הממונה.
גדעון נתיב
לפי סעיף 5(2) זה "באישור השר" ולכן מי שצריך להתייעץ זה השר עם השר.
מירון הכהן
התיקון לא נוגע לסעיף 5(2). הוא נוגע לסעיף 7(ג), שדן בתחולת סעיף 7.
היו"ר אלי גולדשמידט
אני חוזר ואומר שקצת ניראה לי תמוה שהממשלה מופיעה כאן בכמה קולות. אני

מצטרף לעמדתו של חבר הכנסת אבי יחזקאל ואני מציע לא לשנות את הסעיף. גם

כאן, אם הממשלה תירצח להסתייג אז היא תוכל להסתייג או להביא רביזיה, אם

הדיון עוד יתנהל בוועדה.

סעיף ר, כפי שהוא הוקרא כאן, אושר.

נעבור לסעיף 8 שגם הוא סעיף לא פשוט.

סעיף 8 "המועצה

לרשות תהיה מועצה של שבעה חברים שימנה השר ואלה חבריה:

(1) שני נציגים של מוסדות להשכלה גבוהה כמשמעותה בחוק המועצה להשכלה

גבוהה, התשי"ח-1958, שחינם בעלי השכלה בתחום מדעי הטבע או הטכנולוגיה (לחלן

- נציגי הציבור);"

לא ברור מכאן מי ממנה את שני הנציגים של המוסדות להשכלה גבוהה.
מירון הכהן
כתוב: "ימנח השר".
היו"ר אלי גולדשמידט
"(2) נציג אחד של לשכת המהנדסים והאדריכלים בישראל;

(3) נציג אחד של חמעבדות שהסמיכה הרשות אשר ייבחר על ידי רוב מנהלי

המעבדות ובהעדרה של בחירה כאמור, על ידי השר;"

זה ניסוח לא כל-כך אסתטי. בהתחלה כתוב "שיימנה השר" ופה כתוב שלא ימנה

השר. יש פה בעיה עם הניסוח.
מירון הכהן
המעבדות בוחרות אבל השר ממנה. כאשר אין בחירה על-ידי המעבדות אז השר הוא

גם זה שבוחר, לא רק זה שממנח.
היו"ר אלי גולדשמידט
"(4) הממונה על התקינה במשרד התעשיה והמסחר;

(5) נציג אחד, לפי המלצת ראש הממשלה, מבין העובדים הבכירים במשרדו;

(6) נציג אחד, לפי חמלצת שר האוצר, מבין העובדים הבכירים במשרדו."
אתי בנדלר
לתעשיינים יש הערה, שנכתבה משום מה לסעיף 7 אבל היא מתייחסת לסעיף 8. הם

אומרים ש"יש לדאוג כי הרכבן של מועצת הרשות והוועדה המייעצת - שאליה עדיין

לא הגענו - יכלול פחות מעורבות ממשלתית, שכן חלקן הדומיננטי של משרדי

הממשלה במסגרת הרכב המוסדות מעקר את העיקרון שמאחורי סמכות אישור נפרדת של



המשרד הממשלתי בנוסף לדרישת ההסמכה". זו הצורה שהם קושרים את העניין של

הרכב המועצה עם סעיף 7(ב) שדיברנו עליו קודם. הם רוצים פחות מעורבות

ממשלתית בהרכב המועצה. בהמשך הם כותבים: "חסר נציג של הסקטור העיסקי. כמו

כן יש צורך בנציג נוסף של מעבדות כדי שאחד יהיה מטעם מכון התקנים והשני

יהיה מטעם המעבדות הפרטיות".
היו"ר אלי גולדשמידט
זאת אומרת שבנוסף למה שכתוב בפיסקה (3) - "נציג אחד של המעבדות" - הם

רוצים עוד נציג של המעבדות הפרטיות.
אתי בנדלר
כאן באה ההשלמה, איך הם רואים את ההרכב. "מוצע שיהיו 9 חברים, 3 ימונו

על-ידי הממשלה, 3 בלתי תלויים, ובכללם מוסדות להשכלה גבוהה ומכון התקנים,

ו-3 על-ידי סקטורים עסקיים".

מכון התקנים, לעומת זאת, מציע שלרשות תהיה מועצה של 11 חברים שיימנה

השר. מוצע לבטל "נציג לפי המלצת ראש הממשלה מבין העובדים הבכירים במשרדו".

אגב, כשאני ישבתי בישיבת הכנה עם עו"ד מירון הכהן שאלתי אותו איך מתקשר

לכאן משרד ראש הממשלה. מסתבר שבזמנו הנציג המוצע של משרד ראש הממשלה הוצע

בשל כך שבמשרד ראש הממשלה היה המרכז לאיכות ולמצויינות. היום היחידה הזאת

שוב איננה קיימת ולכן אני מציעה לוועדה לשקול האם יש מקום עדיין להשאיר את

משרד ראש הממשלה. למשל לשר המדע אין כאן נציג. הם מציעים לבטל את הנציג לפי

המלצת ראש הממשלה וכן לבטל נציג אהד לפי המלצת שר האוצר. הם מציעים להשאיר

2 נציגים למוסדות להשכלה גבוהה, ובלבד שלא יהיה יותר מנציג אחד למוסד

כלשהו - וזו באמת הערה שנראית לי נכונה. כרגע זה מנוסח כאן "שני נציגים של

מוסדות להשכלה גבוהה" וצריך להיות ברור שזה של שני מוסדות להשכלה גבוהה.

כמו כן הם מציעים להוסיף את נציג מכון התקנים הישראלי, נציג האיגוד הישראלי

לאיכות - אינני יודעת מה זה האיגוד הזה - נציג התאחדות התעשיינים, נציג

התאחדות הקבלנים, נציג של ארגוני הצרכנים ונציג של איגוד הרופאים.
היו"ר אלי גולדשמידט
וזה בהנחה שהמעבדות הרפואיות הן בתוך כלל המעבדות.
אתי בנדלר
הערות אחרונות הן של איגוד לשכות המסחר. הם מציעים לקבוע השתתפות של

גופים שמייצגים את לשכות המסחר, צרכני מעבדות בדיקה ונציגי מעבדה. לטענתם

אין צורך בנציג משרד ראש הממשלה וכן בנציג משרד האוצר.
היו"ר אלי גולדשמידט
אני מציע לקיים קודם איזשהו דין ודברים לגבי הייחס, זאת אומרת שליש,

שליש, שליש או חצי, חצי. היום יש 3 נציגי ממשלה ו-4 נציגי ציבור. גם נציגי

הציבור חלקם ממונים על-ידי השר. אני רוצה להציג פה כמה שאלות. שאלה ראשונה:

מה צריכה להיות החלוקה הפנימית מבחינת הפרופורציות בין מה שאנחנו קוראים

נציגי ציבור לבין אנשי הממשלה. לפי ההצעה שיש פה היום זה 3:4, זאת אומרת

רוב לנציגי הציבור. היתה הצעה שיהיה שליש אנשי ממשלה ו-2/3 אנשי ציבור.

שאלה שניה, שהיא חלק מהשאלה הזו, האם מבחינתנו נציג ציבור זה מישהו שהשר

ממנה. או שנקבל את המודל שמוצע לגבי נציג המעבדות, שאם המעבדות לא בוחרות

אז השר מתערב וממנה אבל כל זמן שיש בחירה תיקנית אז הוא לא מתערב.
אברהם יחזקאל
יש פה שאלה נוספת. צריך להגדיר מה זה "נציג ציבור" בעניין הזה של רשות.

האם למשל בגלל שהוא תלוי במכון כזה או אחר אז נימנע ממנו מלייצג את הציבור?
היו"ר אלי גולדשמידט
אין אדם שהוא חסר כל קשר.
אברהם יחזקאל
למשל נציג הטכניון, שלו עצמו יש מעבדה.
מירון הכהן
הוא קשור למעבדות של הטכניון והוא יכול לייצג רק אותם.
היו"ר אלי גולדשמידט
אבל אין מוסד להשכלה גבוהה שאין לו מעבדות.
אברהם יחזקאל
יש מעבדות שעושות את עבודת הבדיקה בפועל.
צבי הנדל
אני בעיקרון חושב שצריך להבחין שנציג מעבדות הוא אינטרסנט ברור, אפילו

כלכלית, יש תחרות במסגרת המעבדות. אנחנו כל הזמן מנסים לחשוב מי הגון וישר

וכדומה. אנחנו חייבים לצאת מתוך הנחה שכולם ישרים. הייחס של 4 ל-3 ניראה לי

הי יחס המקסימלי שאפשר. אוי ואבוי אם אנחנו נעשה שליש ושני שליש. השאלה היא

אם אנחנו רוצים שהצוות הזה יעבוד או שאנחנו פה רק נמלא את גחמותיהם של

אנשים מסויימים. 7 זה הגוף האופטימלי.
היו"ר אלי גולדשמידט
אני מציע שאנחנו נהיה סביב 7 או 9. לא נלך ל-11 או ל-13. אנחנו שואפים

ל-7 אבל ניקח בחשבון שיש אפשרות ל-9 אם ניראה שאנחנו רוצים להכניס עוד

נציגים.
אברהם יחזקאל
אני חושב שצריך לבחון היטב מהו המעטה שיש באמירה משפטית כזאת או אחרת

בחוק שאם נסיר אותו ניראה מי הגורם האינטרסנטי. לכן נתתי דוגמא פיקנטית,

האם נציג הטכניון יכול להיות קשור במעבדות שבודקות אמינות של מעבדות? או

האם למשל מכון התקנים יוכל לקבוע את המנכ"ל? יש פה בעיה. לכן אני מציע שבכל

בדיקה, לבד מהבדיקה הכמותית, גם יבדקו "מי מסתתר מאחורי הברוש".
היו"ר אלי גולדשמידט
"(1) שני נציגים של מוסדות להשכלה גבוהה כמשמעותם בחוק המועצה להשכלה

גבוהה". הכוונה היא ל"שני נציגים של שני מוסדות להשכלה גבוהה".

אני רוצה להציע שלא "השר ימנה" אותם אלא "המועצה להשכלה גבוהה תיבחר

מטעמה".
רחל גרשוני
אני לא יודעת אם התכוונת שהשר לא ימנה. התכוונת שתהיה בחירה על-ידי

המועצה להשכלה גבוהה, שהיא תמליץ. פורמלית המינוי של חברי הרשות צריך לוגיות

על-ידי השר.
צבי הנדל
אני מציע שזה יהיה "ועד ראשי האוניברסיטאות". המועצה להשכלה גבוהה זה

דבר ענק.
אברהם יחזקאל
בטח הובא לידיעתך שבשנה האחרונה התפתח מאבק רציני מאוד בתוך ועד ראשי

האוניברסיטאות, בין האוניברסיטאות הגדולות, הקטנות והמכללות, ונוצר מצב

שתמיד שומעים על תל-אביב ועל ירושלים. אני חושב שכל דבר שניתן להם לחלק

ביניהם ייצור את המאבק הזה ואני יכול לומר כבר עכשיו מי יהיו הנציגים, יהיה

אחד מהטכניון ואחד מתל-אביב מעתה ועד עולם.
היו"ר אלי גולדשמידט
אני כבר מזמן הגעתי למסקנה שלא רק בממשלה יש פגמים. יש הרבה מוסדות

אחרים שיש בהם פגמים. אבל אם אנחנו מדברים על נציגי ציבור בלתי-תלויים, אם

השר הוא הממנה
שמואל סורק
תעשה רוטציה בין האוניברסיטאות ובכך תיפתור את הבעיה.
אברהם יחזקאל
שלא יהיה קשר למעבדות חיצוניות.
מירון הכהן
ברור שהנציגים של המוסדות להשכלה גבוהה הם נציגים בלתי תלויים, לא רק

בממשלה אלא גם במעבדות. הם אמורים להיות בעלי איזשהי דיעה אובייקטיבית.

צריך למצוא איזשהו ניסוח שי יבהיר שבאמת אסור להם להיות קשורים במעבדות.
היו"ר אלי גולדשמידט
יכול להיות שצריך לנסח סעיף נוסף שאומר שלמעט הסעיף שמאפשר לנציג של

המעבדות להיות חבר במועצה כל שאר המינויים חייבים להיות נקיים מזיקה מסחרית

למעבדות.
אתי בנדלר
יש סעיף כזה, סעיף 21 נוגע לניגוד עניינים.
רחל גרשוני
יש מיגוון של אינטרסים שיש להם תרומה לגיבוש המדיניות של המועצה, למרות

הבעיה העלולה לצמוח מניגודי אינטרסים. צריך לשקול את זה. מבחינת רוחב של

תאגידים סטטוטוריים זה לא יוצא דופן.
אתי בנדלר
אנחנו מדברים כאן על ניגודי אינטרסים בשני מישורים שונים. מישור אחד של

ניגודי אינטרסים, שעליו בעיקר מדבר סעיף 21, שאנחנו נגיע אליו, הוא שלי

אישית או לחברה שבבעלותי או לקרובי וכולי לא תיצמח טובת הנאה כתוצאה

מהשתתפותי במועצה. זה ניגוד האינטרסים המצומצם, הישיר. הסוג רגשני של ניגוד

אינטרסים הוא שאני מייצגת איזשהו מוסד ובעצם אני לא אמורה להביא את דברו של

המוסד אלא עלי לשקול את טובת הגוף שבו אני יושבת, במועצה או בדירקטוריון

וכולי. עו"ד גרשני דיברה על כך שכאן הכוונה היא כן להביא את דבר המשתמשים



או את האינטרסים של המוסד שאותו אני מייצגת. כך למשל ברור שנציגי המעבדות

צריכים לייצג את האינטרס של המעבדות, של המשתמשים בשירותים של אותה רשות.

ההסתייגות שהעלה כאן חבר הכנסת אבי יהזקאל היא שלמעבדות כבר יש נציגים כאן

ולכן לא רוצים שנציגי המועצה ייצגו שוב את המשתמשים מבחינה זאת.
מירון הכהן
יש 3 סוגי נציגים: נציגי ממשלה, נציגי מעבדות ונציגים בלתי תלויים.
עמוס נוטע
הטכניון זה שם שמנצלים אותו פה.
הי ו"ר אלי גולדשמידט
אני לא רוצה להיכנס לזה. אני לא כותב פה שהטכניון מחוץ לעניין. אם יבואו

וייחליטו למנות אז זו בעיה של מי שיימנה. צריך לראות את סעיף 21. אנחנו

טוענים שאסור שתהיה זיקה לנושא של מעבדות. אם הטכניון בסוף כן יעמוד

בקריטריון אז יכול הטכניון להיות. אין פסילה אפריורי של העניין.

בואו ננסה ליצור איזשהי תמונה.

צריך לשנות את מבנה הסעיף ל"המלצה ואישור השר" ולא "מינוי של השר".

אני מציע שהמועצה להשכלה גבוהה היא זו שתמליץ בפני השר והוא ימנה.

נצטרך לבדוק האם נשאיר נציג אחד של האוניברסיטאות או שני נציגים. בהנחה

שאלה יהיו שני נציגים הם צריכים להיות משני מוסדות להשכלה גבוהה שונים.

בפיסקה (2): "נציג אהד של לשכת המהנדסים והאדריכלים בישראל". קשה לי

להבין למה בפיסקה (1) קוראים להם נציגי ציבור וכאן זה לא נציגי ציבור. מי

זה הגוף המייצג של לשכת המהנדסים? האם יש לישכה אחת?
שמואל סורק
יש רק לישכה אחת שיש לה מוסדות על-פי תקנון. זו עמותת מלכ"ר על פי חוק.
היו"ר אלי גולדשמידט
הניסוח צריך להיות: "נציג של הגוף שמייצג את מרבית המהנדסים". לא כל

המהנדסים חברים בלישכה.
שמואל סורק
לא, אבל זה האירגון הי יציג. בחוק התכנון והבניה התמודדו עם זה וכתבו

"לשכת המהנדסים והאדריכלים".
היו"ר אלי גולדשמידט
אני יודע שפרט ללשכות סטטוטוריות, כמו לשכת עורכי-הדין, שהיא לישכה מכוח

חוק, במיקרים האלה אנחנו לא יכולים לציין שם של עמותה. אני חושב שאנחנו

צריכים להגיד "האירגון הייציג - שבמיקרה הזה הוא הלישכה - הוא שיימליץ

לשר". אנחנו יודעים שהכוונה היא ללישכה אבל אנחנו נכתוב את זה במסגרת

"האירגון שמייצג את מרבית המהנדסים והאדריכלים במדינת ישראל". מחר יכולה

לקום לישכה אחרת שתירצה לעשות מהפיכה וכולם יעברו אליה ואז היא תהיה זו
שתיבחר. אם כך נאמר
"נציג אחד של האירגון המייצג את מרבית המהנדסים

והאדריכלים בישראל", וגם כאן בדרך שהארגון ימליץ ויושר ימנה לפי המלצתו.



"(3) נציג אחד של המעבדות שהסמיכה הרשות אשר ייבחר על ידי רוב מנהלי

המעבדות ובהעדרה של בחירה כאמור, על ידי השר". זה ניראה לי בסדר.
אתי בנדלר
יש לי הסתייגות קטנה. מאחר שיש במדינה הרבה מאוד מעבדות אני חושבת שצריך
לסייג את זה ולכתוב
"ובלבד שאינו עובד המדינה" משום שיש פה מספיק נציגי

ממשלה.
היו"ר אלי גולדשמידט
בסדר. אין לנו פה גוף יציג של כל המעבדות. איך הן תעשינה את זה? גם פה

צריך לומר "הארגון שמאגד את מרבית עובדי המעבדות". יש פה בעיה. האם כל

המעבדות ישתתפו בתהליך הזה? האם מדובר על המעבדות המאושרות? המעבדות

המוסמכות?
מירון הכהן
כתוב: "המעבדות המוסמכות", "שהסמיכה הרשות".
צבי הנדל
לכן זו המלצה לשר. יבוא השר, ישאל איך הם בחרו והוא יכריח אותם להגיע

לאיזשהי הסכמה.
שמואל סורק
אנחנו לא יכולים לכתוב דבר כזה. אתה מחייב אותם להקים גוף שאולי הם לא

רוצים בו. אתה לא יכול לחייב אותם להקים גוף שאין להם עניין בו.
אתי בנדלר
אני חושבת שזה מספיק. אם הם לא יצליחו להגיע לבחירה מוסכמת אז השר ימנה.
היו"ר אלי גולדשמידט
יש כאן את סיפור הביצה והתרנגולת. המועצה תקום ובשלב הראשון לא יהיה בה

נציג של המעבדות כי אף גוף עדיין לא הוסמך.
אתי בנדלר
אם כך רשמנו שצריך הוראת מעבר לנושא הזה כי ממנים את המועצה מלכתחילה

ועדיין אין נציגות למעבדות.
היו"ר אלי גולדשמידט
בנוסף לכך אני מציע להוסיף את נציג מכון התקנים הישראלי כחבר בוועדה.
צבי הנדל
זה אומר שיהיו להם 2 נציגים. אני מתנגד לכך כי הם אינטרסנטים ממדרגה

ראשונה. אין לי בעיה שיהיה להם נציג כדי שהם יראו שאכן לא עושים שם דברים

עקומים, אבל להוסיף להם עוד נציג? זה ממש עיוות העניין.
אביקם בלר
אני לא יודע אם החוק הזה חל על מכון התקנים. בפועל יש מכון התקנים, שיש

לו הרבה מאוד מעבדות, ומצד שני הוא יושב בגוף שמסמיך מעבדות אחרות.
היו"ר אלי גולדשמידט
אנחנו מכניסים פה נציג של המעבדות בפיסקה (3).
אביקם בלר
עד כמה שאני מבין הוא לא כפוף לגוף הזה שנקרא "הרשות להסמכת מעבדות" אבל

הוא כן משפיע בתוך הגוף הזה על כל המתחרים שלו. יש פה מעין אבסורד. אם

רוצים להכניס אותו אז אולי צריך לסייג את זה שהוא כן יהיה כפוף גם לרשות.
נחום גרנות
אני רוצה שיהיה ברור לחברי הכנסת שהיום מכון התקנים הוא האינטרסנט

העיקרי למנוע מהרשות להסמיך מעבדות.
היו"ר אלי גולדשמידט
זה שלמכון התקנים יש אינטרסים ברורים, אני לא חושב שיש על זה ויכוח.

השאלה היא האם יהיה לו נציג או שלא יהיה לו נציג, כשאנחנו יודעים שיש לו

אינטרסים. אנחנו יודעים שלמעבדות עצמן יש גם כן אינטרסים.
מירון הכהן
אני מבקש להשלים את הטיעון של מר גרנות. אני חושב שאין מקום להכניס נציג

של מכון התקנים בגוף שמסמיך מתחרים שלו, למרות שמאוד יתכן שלמכון התקנים יש

מעמד לאומי, שגם ניקבע בחוק. כמו שלא יעלה על הדעת שנציגי רשות השידור

יישבו במועצת הרשות השניה, שבעצם מתחרה בהם על הרייטינג.
צבי הנדל
למרות זה אני אומר שאם המעבדות בסוף בוחרות דווקא נציג של מכון התקנים,

אין מה לעשות. זה כך יהיה, אנחנו יודעים.
הי ו"ר אלי גולדשמידט
המעבדות הן רלוונטיות מאוד כיוון שהחוק עוסק במעבדות עצמן אבל הצרכנים

של השירותים האלה הם הקבלנים, התעשיינים, לשכות המסחר, היבואנים למיניהם.

אני חושב שיש מקום שבמועצה כזו יהיה גם נציג של הצרכנים המיידיים של שירותי

המעבדות. זה יכול להיות נציג של התעשיינים או של לשכות המסחר. אולי אפילו

נגדיר נציג של "לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים", אם יש דבר כזה.
אברהם פורז
זה לא גוף סטטוטורי. אתה יכול לומר אז "השר ימנה מקרב נציגי התעשיינים".
צבי הנדל
יש לי הרגשה שאנחנו שוכחים את המטרה. אנחנו מקימים גוף שהולך לאשר

מקצועית מעבדות. זה לא גוף שמאשר מחירים או תחרות, שצריך לדאוג לאינטרסים

של הצרכנים. אנחנו צריכים גוף שייאשר שמעבדה מסוגלת לעשות בדיקות מסויימות,

זה כל הסיפור. שהצרכנים ידחפו את עצמם במועצת המנהלים של אותן מעבדות או של

אני לא יודע מה, איפה שקובעים את המחירים ואת תדירות הספקת השירות או אני

לא יודע מה, או אם אפשר לארגן בלילה את בדיקת הבטון או אי אפשר.
היו"ר אלי גולדשמידט
חבר הכנסת פורז, האם אתה בעד שיהיה נציג של הצרכנים למיניהם?
אברהם פורז
זה לא מפריע לי.

אני רוצה להגיד משהו שאולי לא יפעל לטובתי אבל אני עדיין לא מבין את

החוק הזה. לשיטתי כל משרד ממשלתי בתהומו צריך היה לתת את ההסמכה. אם אנחנו

צריכים לקבל גושפנקה מול גורמים בינלאומיים היה צריך להיות גוף-על שלמעשה

הוא חותמת גומי. אני לא יודע איך זה יעבוד. אני לא שלם עם הקונספציה של

החוק הזה, שלדעתי היא לא נכונה ויהיו פה הרבה מאוד תקלות.
היו"ר אלי גולדשמידט
מתוך הנחה שדעתך לא תתקבל, בואו ניראה מה יהיה הרכב המועצה.
מירון הכהן
ראינו כבר בישיבות קודמות של הוועדה שציבור הצרכנים הפוטנציאלי של

המעבדות ושל רשות ההסמכה, ואני מדבר גם על צרכנים דור שני ושלישי, למעשה

מקיף את כל ענפי המשק. נציגי הממשלה בעניין הזה הם לא בהכרח דווקא הנציגים

שהם הצרכנים בממשלה של הדבר הזה, להיפך, דווקא הנציגים של הצרכנים בממשלה

במידה רבה נשארו בחוץ. איפה הם כן נכנסו? הם נכנסו בוועדה המייעצת.
היו"ר אלי גולדשמידט
לוועדה המייעצת אפשר להכניס את כולם, אפילו את מכון התקנים, לשיטתכם.
אברהם פורז
נציג הצרכנים יכול לומר שהתנאים שנדרשים מהמעבדות עתה הם כאלה שבסוף

יגרמו לכך שהשירות יהיה יותר יקר.
מירוו הכהן
יכול להיות, אבל בעניין הזה אני סומך מאוד דווקא על נציגי האוצר שייעשו

שם את עבודתם נאמנה.
שמואל סורק
התפקיד של המועצה הוא תפקיד מקצועי, הוא לא תפקיד של חלוקת אינטרסים.
אברהם פורז
האם אישרתם את המילה "עובדי משרדו הבכירים"?
היו"ר אלי גולדשמידט
עוד לא הגענו לזה. אני מציע בכל זאת, בואו לא ננסח כרגע, אבל אני פונה

אל חברי הכנסת אברהם פורז וצבי הנדל.
אברהם פורז
זו לא בעיה, נאמר: "השר, מקרב מומלצים של ארגוני צרכנים".
היו"ר אלי גולדשמידט
אני לא מדבר על ארגוני הצרכנים המקצועיים, על ארגון הצרכנים בהסתדרות

הכללית או המועצה לצרכנות של משרד התעשיה והמסחר. אני מדבר עכשיו על

הצרכנים בפועל של השירות הזה, שזה הארגונים הכלכליים למיניהם: התעשיינים,



לשכות המסחר.
צבי הנדל
למה לא לכלול גם את התאחדות החקלאים? אנחנו משתמשים הרבה מאוד במעבדות.
חיו"ר אלי גולדשמידט
קודם כל בואו נשאל את עצמנו האם אנחנו מסכימים שבעיקרון יהיה נציג. אם

נסכים שיש נציג, אנחנו נטיל על
אברהם פורז
אין בעיה לנסח את זח - "מקרב המומלצים של ארגונים המשתמשים בשירותי

המעבדות".
היו"ר אלי גולדשמידט
למה לנו עכשיו לנסח את זה? יש לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, של

ההסתדרות.
אברהם פורז
אתה לא יכול מקרב גופים לא סטטוטוריים.
היו"ר אלי גולדשמידט
תן להם להתלבט בזה. אני מציע קודם כל להתווכח על העיקרון.

הצבעה

(על העיקרון, שבמועצה יהיו נציגי צרכנים)

בעד - 2

נגד - 1

העיקרון התקבל
נחום גרנות
מה עם נציג של מכון התקנים?
היו"ר אלי גולדשמידט
אני מוכן להעמיד את זה להצבעה אבל ראיתי שאין שום סיכוי שזה יעבור.

"(4) הממונה על התקינה במשרד התעשיה והמסחר". - אני לא חושב שיש עם זה

בעיה. זה תפקיד סטטוטורי והוא זה שנותן את האישורים.

בפיסקה (5): "נציג אחד, לפי המלצת ראש הממשלה, מבין העובדים הבכירים

במשרדו". המילים "עובדים בכירים במשרדו" הן מוזרות.
צבי הנדל
יש לי הצעה, בשביל לשמר את המספר 7 ומאחר שהוספת עכשיו נציג ציבור כזה

או אחר אז אולי זה יהיה במקום הסעיף הזה?
היו"ר אלי גולדשמידט
יש עוד אפשרות, יש אפשרות לשמור על המספר 7 אם נוריד את מספר נציגי



המוסדות להשכלה גבוהה מ-2 ל-1. מה דעתכם שזה היה "מנכ"ל משרד המדע" במקום

"נציג לפי המלצת ראש הממשלה"? זה אדם שמקובל.
נחום גרנות
אולי מדען ראשי ולא מנכ"ל. זה הרי תפקיד מקצועי.
אברהם פורז
יש עם זה בעיה אחת, אל תטיל את זה על אדם שהוא עסוק נורא ובסוף לא יבוא.

אני הייתי משאיר את זה "עובד מדינה לפי החלטת ראש הממשלה".
אתי בנדלר
הבעיה שאז ישלחו באמת איזה פקיד זוטר.
צבי הנדל
אני מבקש להשתדל לשמור על הייחס של 4 ל-3 ולהשתדל להישאר ב-7.
היו"ר אלי גולדשמידט
אתה רואה שאני משתדל. אני בעד להוריד את נציגי ההשכלה הגבוהה ל-1.
אברהם פורז
"נציג שייבחר ראש הממשלה מקרב עובדי המדינה". שיימצא את מי שהוא רוצה.
היו"ר אלי גולדשמידט
אבל למה לא שר המדע?
אברהם פורז
עזוב, בסוף יתנו אחד שלא מתאים או שלא רוצה או שאין לו זמן.
היו"ר אלי גולדשמידט
שים לב שנציגי הממשלה לא רוצים את משרד ראש הממשלה. הם מוכנים שזה יהיה

משרד המדע.
גדעון נתיב
אני ממשרד ראש הממשלה. הוועדה לאנרגיה אטומית היא בתוך משרד ראש הממשלה.

יש לנו מאות מדענים בכירים בכל התחומים הרלוונטיים, כולל התחומים שמיוצגים

ליד השולחן הזה.
אברהם פורז
אני מציע לכתוב: "עובד מדינה לפי החלטת ראש הממשלה", ושהוא ימצא את מי

שהוא רוצה.
היו"ר אלי גולדשמידט
אנחנו מסכמים: "נציג אחד לפי המלצת ראש הממשלה מבין העובדים במשרדו".
אברהם פורז
"מקרב עובדי המדינה" לפי המלצת ראש הממשלה, הוא יכול לקחת גם ממשרד אוזר.
שמואל סורק
האם מותר לכתוב במפורש ש"הוא יהיה בעל השכלה אקדמית בתחום מדעי הטבע או

מדעי הטכנולוגיה"? הרי זו מועצה מקצועית.
אברהם פורז
תסמכו על ראש הממשלה. הוא לא חושב שזו מועצה לספרות. אני מניח שהוא

מבין.
היו"ר אלי גולדשמידט
אי אפשר לעשות את זה כך שראש הממשלה יקה מבין כולם ושר האוצר יקח מבין

כולם.
אברהם פורז
הניסיון שלי מלמד שכאשר מטילים על מישהו מאוד ספציפי ואין לו זמן אז הוא

לא בא.
היו"ר אלי גולדשמידט
אני לא בעד להטיל על מישהו ספציפי. אני קיבלתי את דעתך לא להטיל את זה

על המדען הראשי או על מנכ"ל משרד המדע. אבל בין דעתך הגורפת ובין דעתי

המצמצמת בואו נימצא את שביל הביניים. אני מציע ששביל הביניים יהיה: "נציג

אחד לפי המלצת ראש הממשלה מבין עובדי משרדו ובתנאי שהנציג יהיה בעל השכלה

בתחום מדעי הטבע או הטכנולוגיה" (כמו שכתוב בסעיף הראשון). זה מקובל? זה

יהיה "מקרב עובדי משרדו" מאחר שלא ניראה לי שראש הממשלה יכול למנות במשרד

אחר, זה ניראה לי לא תקין.

פיסקה (5): "נציג אחד, לפי המלצת שר האוצר, מבין העובדים הבכירים

במשרדו". אני מציע לומר "מבין עובדי משרדו", וכאן לא נדרוש כישורים מדעיים

מכיוון שכאן הצד הכלכלי הוא הצד החשוב ולא הצד המדעי.

האם אנחנו נשארנו במספר 7 אחרי שהורדנו נציג אחד של המועצה להשכלה

גבוהה?
מירון הכהן
תיווצר פה בעיה כי הצעת החוק קובעת שיושב הראש יהיה נציג המועצה להשכלה

גבוהה ושממלא מקומו יהיה הנציג השני של ההשכלה הגבוהה. אם יהיה רק נציג אחד

של המועצה להשכלה גבוהה אז צריך להסדיר את עניין מילוי מקום היושב-ראש.
היו"ר אלי גולדשמידט
יש דרך לפתור את הבעיה הזאת. אני מוכן לשקול אפשרות - ופה אנחנו ניסטה

מבקשתו המפורשת של חבר הכנסת צבי הנדל לשמור על המספר 7 - להשאיר את שני

נציגי המועצה להשכלה גבוהה ולהוסיף עוד נציג ממשלה, שיהיה מי שיימנה שר

המדע מבין עובדי משרדו לצורך העניין עם הכישורים המתאימים. ואז אנחנו נישאר

עם 9, לא ניפגע במבנה של ממלא המקום, ורק נחרוג מבקשתו של חבר הכנסת הנדל.
אברהם פורז
השאלה היא אחרת. אני מבין שהיושב-ראש הוא מקרב נציגי הציבור.
אתי בנדלר
נציגי הציבור הוגדרו בפיסקה (1) של סעיף 8, שחם רק הנציגים של המוסדות

להשכלה גבוהה.
שמואל סורק
אז צריך לשנות את זה כי לא יכול להיות שמי שמייצג את האירגון שלי הוא לא

נציג ציבור. להיפך, הוא נציג הציבור.
אתי בנדלר
אני חושבת שהם הגדירו את זה רק לצורך סעיף 9.
שמואל סורק
אז לא צריך לקרוא להם פה נציגי ציבור, צריך לנושת את סעיף 9.
אברהם פורז
אז צריך לכתוב שהיושב-ראש יהיה נציג המוסדות להשכלה גבוהה וממלא מקומו

יהיה מי שייקבע השר מבין עובדי המועצה.
נחום גרנות
גם ממלא המקום צריך להיות נציג המועצה להשכלה גבוהה, זה צורך בינלאומי.
היו"ר אלי גולדשמידט
אנחנו כרגע עוסקים בשאלה האם המועצה תימנה 7 חברים או 9 חברים.
אתי בנדלר
יש לי הצעת פשרה שצריך לבחון אותה. לא להשתמש בכלל בהגדרה של "נציגי

ציבור".
היו"ר אלי גולדשמידט
וכך אנחנו נוכל להישאר במועצה בת 7 חברים?
אתי בנדלר
זה לא רלוונטי, יכול להיות 7 או 9, אבל לא להשתמש במילה "נציגי ציבור".
היו"ר אלי גולדשמידט
תיכף נגיע לזה. לכן רציתי לעשות את ההפרדה. כרגע אני מדבר על המספר של

החברים במועצה - 7 או 9. אני מציע שזה יהיה 9 - אני אשלח התנצלות לחבר

הכנסת הנדל - ואז יישארו 2 נציגים למועצה להשכלה גבוהה.
אברהם פורז
אם אין פיתרון אחר אז שיהיה 9, אבל בואו ניראה אולי אפשר בכל זאת עם 7.

האם ממלא המקום צריך להיות מהמועצה להשכלה גבוהה?
נחום גרנות
מכיוון שבכל המערכות הבינלאומיות יושבים אנשים בעלי יוקרה אקדמית חשבנו



שזה יהיה טוב שגם ממלא המקום יהיה מהאקדמיה.
מירון הכהן
למעשה יש 3 קבוצות בין חברי המועצה: יש את נציגי הממשלה, שהם אינטרסנטים

מהצד שלהם, יש את נציגי המעבדות, שהם אינטרסנטים מהצד שלחם, ויש את נציגי

המועצה להשכלה גבוהה, שבכפוף לתיקון שהציע חבר חכנסת יחזקאל חם אמורים

להיות אובייקטיבים ולא תלויים באחד מהגופים המסחריים האינטרסנטיים.
היו"ר אלי גולדשמידט
אנחנו נישאר ב-7. אנחנו לא נשתמש בביטוי "נציגי ציבור", כפי שחציעח

היועצת המשפטית. בסעיף 9(א) במקום ש"השר, באישור הממשלח, ימנה את יושב-ראש

המועצה ואת ממלא מקומו הקבוע", ניקבע שיושב-ראש המועצה יהיה האיש שהתמנה

לפי סעיף 8 פיסקה (1), דהיינו נציג האקדמיה. בכך אנחנו נבטיח שיושב-ראש

המועצה יהיה איש המועצה להשכלה גבוהה. אי אפשר שגם היושב-ראש וגם ממלא

מקומו יהיו אנשי אקדמיה. יהיה יושב-ראש, שהוא איש אקדמיה. אני מקווה

שייבחרו פה אדם בעל יוקרה מדעית. אני לא יודע אם בכלל צריך למנות פה ממלא

מקום. שהמועצה תמנה את ממלא המקום.
אברהם פורז
אני מסכים למה שאתה אומר. יש עוד פיתרון אחד, שהוא מקובל בוועדות

המחוזיות לתכנון ולבניה, שלכל חבר יש ממלא מקום ובהיעדרו של החבר אוטומטית

נכנס ממלא מקומו, אבל אני חושב שזה לא כדאי במיקרח הזה. זה לא כל-כך חשוב.
ארנון שמשוני
"בעלי השכלה בתחום מדעי הטבע או הטכנולוגיה" לפי הבנתי זה לא כולל את

מדעי החיים. עלינו להיות ערים לכך, או שנוסיף את מדעי החיים. זח לא כולל

חקלאות.
הי ו"ר אלי גולדשמידט
קיבלנו את הערתך, נוסיף את מדעי החיים.
נסים דהן
האם אתם רוצים לבטל את סעיף 9: "השר, באישור הממשלה, ימנה את יושב ראש

המועצה"?
הי ו"ר אלי גולדשמידט
אנחנו לא מבטלים את זה. הניסוח של הסעיף בנוי כך: "השר ימנה מבין נציגי

הציבור", ונציגי הציבור הוגדרו כאנשי ההשכלה הגבוהה. במקום כל החוכמולוגיה

הזאת, מכיוון שהורדנו את מספר נציגי ההשכלה הגבוהה מ-2 ל-1 נגיד ישר: "יושב

ראש המועצה יהיה הנציג של המועצה להשכלה גבוהה". בכך גם ניקלע למה שהם

ביקשו בהתחלה, שראש הממשלה ימנה מבין נציגי המועצה להשכלה גבוהה.
נסים דהן
צריך להיות איזשהו הליך של מינוי.
הי ו"ר אלי גולדשמידט
השר ימנה, אבל אני רוצה להגדיר את מי הוא ימנה. עוד לא הגענו לסעיף 9

אבל אנחנו כבר דנים בו תוך כדי. כמו שאתה אומר, השר ימנה, אבל החוק כבר

קובע את מי חוא ימנח. אולי זה לא כל-כך אסתטי.
נסים דהן
בוודאי, אז בשביל מה צריך אותו?
מירון הכהן
בכל חוק השר הממונה תמיד ממנה את חברי המועצה.
היו"ר אלי גולדשמידט
למה לא להשאיר את זה לשיקול דעתו של השר הממנה?
שמואל סורק
אני חושב שאפשר להביא ממשרדי אחרים אנשים עם יוקרה בינלאומית אקדמית.
נסים דהן
צריך להשאיר לשר שיקול דעת לבחור מבין מועמדים בעלי אותם כישורים.
היו"ר אלי גולדשמידט
אני רוצה לסכם את מה שאמרנו לגבי סעיף 8. אמרנו שמספר החברים יהיה 7.

בעצם החסרנו אחד מהמועצה להשכלה גבוהה והוספנו משהו, שאתם עוד צריכים לנסח,

נציגי צרכנים.
מירון הכהו
שהוראת המעבר תתייחס גם אליו כי גם שם עשויה להיות לנו בעיה עד שייבחרו

מישהו.
אתי בנדלר
תרשום לפניך להביא הצעה לוועדה לגבי הוראות מעבר.
היו"ר אלי גולדשמידט
אנחנו נוריד בהתאם להצעת היועצת המשפטית את ההגדרה של "נציגי ציבור".

אנחנו יכולים אולי בגוף הסעיף לכתוב: "להלן נציגי הציבור - פיסקאות (1),

(2), (3) ו-(4), ונציגי הממשלה - פיסקאות (5), (6) ו-(7)".
אתי בנדלר
אני חושבת שזה מיותר לחלוטין. זה ברור במהות.
אברהם פורז
"לשכת המהנדסים והאדריכלים" זה גם לא נוסח טוב.
היו"ר אלי גולדשמידט
דיברנו על האירגון הייציג של מרבית העוסקים במקצועות ההנדסה והאדריכלות.
נסים דהן
האם באיזשהו מקום יש הגדרה מוסכמת מה זה "מדעי החיים", שהרגע הוחלט

להכניס אותם לסעיף? אני לא בטוח שפסיכולוגיה לא נכנס בזה.
ארנון שמשוני
זה כולל חקלאות, ביולוגיה, רפואה, כל מדעי החיים.
אתי בנדלר
בסוף פיסקה (3) יאמר לגבי נציג המעבדות: "ובלבד שהוא אינו עובד המדינה".

פיסקה (4) תישאר כפי שהיא.

בפיסקה (5) נאמר "לפי המלצת ראש הממשלה מבין עובדי משרדו ובלבד שהוא בעל

השכלה בתחום מדעי הטבע, הטכנולוגיה או החיים".

פיסקה (5) תהיה ללא שינוי. האם אנחנו משאירים את "העובדים הבכירים

במשרדו"?
היו"ר אלי גולדשמידט
נאמר "מבין עובדי משרדו".
איילת רוזן
כנציגת המשרד לאיכות הסביבה שביקשה להיות במועצה ונדחתה אני רוצה להבין.

למה אדוני היושב-ראש בדיעה שראש הממשלה לא יכול לבחור מבין עובדי מדינה

הנמצאים במשרדים אחרים, כמו משרד החקלאות או המשרד לאיכות הסביבה?
היו"ר אלי גולדשמידט
אני לא חושב שראש הממשלה יכול למנות עובד ממשרד אחר.
נסים דהן
אני הייתי נציגו של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל ברשות לפיתוח ירושלים כאשר

חייתי עובד משרד אחר לגמרי.
אתי בנדלר
אני רציתי לאפשר לו בגלל שחשבנו על נציג משרד המדע בהקשר הזה אבל אני

באמת לא מכירה מיקרה שראש הממשלה ימנה מתוך משרד אחר. האם הוא צריך להיות

דווקא מבין עובדי משרדו של ראש הממשלה?
רחל גרשוני
אני לא זוכרת הסדר אחר שראש ממשלה ממנה מבין עובדי המדינה בלי הגבלה,

אדם שאיננו מבין עובדי משרדו. אני צריכה לבדוק את זה.
אברהם פורז
אין שום בעיה לנסח את זה "מקרב עובדי המדינה".
היו"ר אלי גולדשמידט
אתם תיבדקו אם יש בעיה עם העניין הזה. אני הייתי משאיר את המצב כפי שהוא

אבל אני רואה שגם חבר הכנסת פורז וגם חבר הכנסת דהן בעד השינוי כך שאם אין

בעיה וראש הממשלה יכול לבחור מכל משרד ממשלתי שייראה לו אז אנחנו מסכימים

לכך. אתם תיבדקו אם זה תקין. לי ניראה שיש עם זה בעיה כי ראש הממשלה הוא לא

רק ראש כל הממשלה אלא הוא גם ראש משרד ראש הממשלה. באותה מידה זה כאילו

שמשרד האוצר יכול למנות מישהו ממשרד המסחר והתעשיה.
נסים דהן
זה המנדט שלו משום שראש הממשלה יכול להתוות את המדיניות דרך כל משרד

אחר. לעומת זה שר האוצר מתווה רק את מדיניות משרדו.
היו"ר אלי גולדשמידט
קיבלתי, אבל זה לא נקי מספקות. אני רוצה שהם יבדקו את זה.
אברהם פורז
בישיבות המועצה האם מגיע גמול לחברים? לכאורה לא מגיע להם כלום. אני

רוצה שייבדקו את זה. אולי אנשים לא יבואו לישיבות המועצה אם הם לא יקבלו

גמול.
היו"ר אלי גולדשמידט
אנחנו נגיע לזה. כפוף לכל השינויים, בכפוף לבדיקות שתיעשנה, בכפוף לכל

מה שנאמר בפרוטוקול על ההסכמות למיניהן, אני מעמיד את סעיף 8 להצבעה.

הצבעה על סעיף 8 (בכפוף להערות)

בעד - 3

אין מתנגדים

הסעיף אושר
אברהם פורז
אני מבקש שתבדקו את שאלת הגמול.
רחל גרשוני
זה לא שיין לסעיף 8. יש ועדה שעוסקת בעניין הזה, להסדיר בצורה אחידה את

הגמול לחברי מועצה בכל התאגידים הסטטוטוריים.
היו"ר אלי גולדשמידט
בסעיף 12(ד) נאמר: "המועצה תקבע את סדרי עבודתה ככל שאלה לא נקבעו בחוק

או בתקנות". אפשר להוסיף לסעיף הזה התייחסות לנושא של הגמול.
אברהם פורז
לדעתי צריך לאפשר לחברי המועצה לקבל גמול בגובה מסויים באישור השר.

תיראו את זה בחוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו. תשאירו לכם פתח לקבלת גמול

כי לדעתי אנשים לא יבואו לבזבז שם את זמנם אם הם לא יקבלו גמול.
היו"ר אלי גולדשמידט
סעיף 9 - "יושב ראש המועצה

(א) השר, באישור הממשלה, ימנה את יושב ראש המועצה".

האם אתם רוצים שיושב-ראש המועצה יהיה מקרב הארבעה שהם נציגי הציבור או

שאתם רוצים להשאיר את זה פתוח?
אברהם פורז
אמרנו שיושב-ראש המועצה חוא נציג האקדמיה, כבר סיכמנו את זה.
שמואל סורק
יש משמעות ציבורית ובינלאומית לכך שהוא לא יוכל להיות נציג הממשלה.
נסים דהן
אנחנו מדברים בכל מיקרה על אנשי מקצוע.
היו"ר אלי גולדשמידט
גם אני חושב שהיושב-ראש לא יכול להיות נציג הממשלה. נדמה לי שאנחנו

מסכימים שלא ראוי שהיושב-ראש יהיה מבין עובדי המדינה. יש לנו פה שתי
אפשרויות
1) שהשר באישור הממשלה ימנה את אחד מארבעת אנשי הציבור.
שמואל סורק
מתוך 3, כי יש פה את נציג המעבדות ואתה לא רוצה שהוא יהיה היושב-ראש. זה

יגרום בעיות במערכת הבינלאומית, אסון, אם האינטרסנט הראשי יהיה היושב-ראש.
אברהם פורז
תסמכו על השר שהוא לא ישתגע.
היו"ר אלי גולדשמידט
אני חושב שהיושב-ראש צריך להיות נציג המועצה להשכלה גבוהה. לשר יש שיקול

דעת. המועצה להשכלה גבוהה תמליץ לו על מועמדים והוא ימנה. השר יידע שמי

שהוא ממנה יהיה גם היושב-ראש. לכן שיקול הדעת יכול להיות מופעל בשלב

שמביאים לו את ההצעות. יכול להיות שהוא יגיד שלהצעה מסויימת הוא לא מסכים,

כי הוא יודע שאותו אדם יהיה היושב-ראש, וייבקש שיביאו לו מישהו אחר.
נסים דהן
לפי זה, סעיף 9 מי ותר.
היו"ר אלי גולדשמידט
סעיף 9 צריך להיות שונה, שיהיה כתוב בסעיף 9 ש"היושב-ראש יהיה נציג

המועצה להשכלה גבוהה".
נסים דהן
אבל זה לא תקין כי גם מינוי יושב-ראש צריך מינוי של השר. זה לא נעשה

אוטומטית.
היו"ר אלי גולדשמידט
התגבשה פה הסכמה שהי ושב-ראש יהיה נציג ההשכלה הגבוהה. אני לא חושב שצריך

את אישור הממשלה. "השר ימנה מבין השאר ממלא מקום קבוע", כולל עובדי המדינה.

"(ב) יושב ראש המועצה יהיה יושב ראש הרשות".
אברהם פורז
מה המשמעות של זה?
מירון הכהן
י ושב-ראש הרשות מבחינת ההסמכה משמש כאורגן של הרשות לחתום בשמה, לקבל

החלטות בשמה.
אברהם פורז
אז תכתוב ש"דין החלטת המועצה כדין הרשות".
מירון הכהן
בדרך כלל מקובל בכל החוקים שמדברים על הקמת רשויות לקבוע יושב-ראש רשות

על מנת למנוע מהפיכות חצר וכל מיני דברים מהסוג הזה.
היו"ר אלי גולדשמידט
המועצה זה כמו הנהלה. מועצת המנהלים זה הוועדה המייעצת. המיבנה פה הוא

כמו הנהלה. אז יושב-ראש ההנהלה הוא גם המנהל של הגוף עצמו. בנוסף לזה יש את

מנהל הגוף עצמו. הוא יושב-ראש הדירקטוריון.
אברהם פורז
אבל עדיין סעיף קטן (ב) הוא חסר משמעות. יש פסק משפטי שהמחוקק לא משחית

מילים לריק. תסביר לי מה זה הסעיף הזה? אתה לא תצליח להסביר לי אותו לעולם

כי אי אפשר להסביר אותו. אתה יכול לומר שבשם הרשות יחתום יושב-ראש המועצה.
מירון הכהן
אני מוכן להמליץ על זה למשרד המשפטים. זה מטבע שניטבע בחוקים שהקימו

רשויות. ההוראה הזאת היא לא הוראה שאני המצאתי, זו הוראה שקיימת.
היו"ר אלי גולדשמידט
בכפוף לבדיקה של ההערה שהעיר חבר הכנסת פורז, השאלה היא אם ממלא מקום

יושב-ראש המועצה יהיה גם ממלא מקום יושב-ראש הרשות.
אברהם פורז
זה ברור. ממלא המקום בעצם מקבל על עצמו את כל התפקידים של יושב-ראש

הרשות.
היו"ר אלי גולדשמידט
אז צריך להגיד את זה.
אברהם פורז
לכן הסעיף מיותר. אחרת היה יוצא שהוא ממלא מקום לשום דבר.
היו"ר אלי גולדשמידט
הצבעה על סעיף 9 (בכפוף להערות)

בעד - 3

אין מתנגדים

הסעיף אושר
סעיף 10 "תפקידי המועצה - תפקידיה של המועצה חם
(1) לאשר את הנהלים והכללים המנחים את פעולות הרשות והחלטותיה, בהתאמה

לדרישות הנגזרות מאמות המידה והתקנים הבינלאומיים המסדירים את פעילותן של

רשויות הסמכה של מעבדות;"
אברהם פורז
במקום "לאשר" צריך לומר "לקבוע". מה זה לאשר? הרי היא קובעת.
היו"ר אלי גולדשמידט
"(2) לקבוע את הכללים, אמות המידה והתקנים הבינלאומיים שעל פיהם תפעל

הרשות;"
אברהם פורז
"לקבוע את הכללים שיינחו את הרשות בהחלטותיה"-
שמואל טורק
זה לא מיותר. הראשון מדבר על הכללים והשני מדבר על התקנים. זה שני דברים

שונים.
מירון הכהן
זה הכללים המנחים, הנהלים והכללים של הרשות עצמה. זה לא התקנים. זה צריך

להיות בהתאמה לדרישות, אם קטע מסויים דורש ממך תנאים מסויימים לבדיקה אתה

צריך להטמיע אותם בתוך המערכת שלך. זה עדיין לא התקן עצמו. אני חושב

שהניסוח הוא טוב.
אתי בנדלר
לגבי פיסקה (2) היו הערות. כתוב "לקבוע את הכללים, אמות המידה והתקנים

הבינלאומיים שעל פיהם תפעל הרשות". קודם כל היה חסר לי הושלמה לסעיף 5(2) כי

קודם כל צריכים לקבוע את תחומי ההסמכה ואחר-כך את הכללים ואת אמות המידה.

לכן אני הצעתי להוסיף כאן, וההצעה התקבלה, לפחות על דעת היועץ המשפטי של
משרד התעשיה והמסחר
"לקבוע את תחומי ההסמכה, כאמור בסעיף 5(2)", כי לא

כתוב מי עושה את זה, "וכן את הכללים, אמות המידה ...". ובסוף "לרבות תקופת

ההסמכה של מעבדות לסוגיהן", וזה בהתחשב בהערות שנאמרו בישיבות הוועדה ולא

עלו על הכתב. יש שאמרו שצריך להגביל ויש שאמרו שצריך לכתוב בפירוש שברגע

שהמעבדה קיבלה הסמכה זה יהיה לכל החיים.
ארנון שמשוני
אבל איך היא יכולה לקבוע תקנים בינלאומיים? היא יכולה לאמץ אותם אבל היא

לא יכולה לקבוע אותם. כתוב "לקבוע", לא כתוב "לאמץ" - "לקבוע את הכללים

ואמות המידה שעל פיהם תיפעל הרשות".
אברהם פורז
היא תיקבע באיזה תקנים בינלאומיים היא בוחרת. היא לא קובעת את התקנים

עצמם. צריך לומר "לקבוע את התקנים שעל פיהם היא תיפעל".
היו"ר אלי גולדשמידט
היה לנו פה דיון מרתק בנושא צינור הגז, דיון מאוד תיאורטי לפי איך

שהדברים מתקדמים בשטח. אבל עשו שם הרבה עבודה ובדקו כל מיני תקנים - התקן



ההולנדי, התקן הבריטי והתקן האמריקאי - והחליטו ללכת על התקן ההולנדי. כתוב

"שעל פיהם תפעל הרשות". למעשה הוא צריך לבחור לפי איזה תקן בינלאומי לפעול.

האם אתם מקבלים את ההערה שהציגה גברת בנדלר?
אי ילת רוזן
יש לי תגובה על ההערה של גברת בנדלר. מה שאני מבינה מסעיף 16 זה שהוועדה

המייעצת, זאת אומרת הוועדה הרחבה יותר שמייעצת לרשות לאיזה כיוון לפעול, זה

לא המועצה.
אתי בנדלר
הוועדה המייעצת מייעצת כאמור אבל לעומת זאת אם תפתחי את סעיף 5(2) שמדבר

על תפקידיה וסמכויותיה של הרשות, שם נאמר: "לקבוע, באישור השר, תחומים

וסוגי בדיקות שלגביהם תנתן הסמכה למעבדות". זאת אומרת באופן כללי הרשות

צריכה לקבוע את התחומים וכאן מוגדר בפירוש שמי שקובע את זה ברשות זו

המועצה. הוועדה המייעצת תפקידה לייעץ.
היו"ר אלי גולדשמידט
"(3) לאשר את תקציב הרשות;"
אתי בנדלר
על זה יש סעיף מפורט בסעיף 25(א} בהמשך, שהמנהל יכין, ושהוא טעון את

אישור המועצה, השר ושר האוצר. לכן אני בספק אם בכלל צריכים את פיסקה (3).
אברהם פורז
אז אולי כדאי לכתוב "לאשר את תקציב הרשות כאמור בסעיף 25(א)".
היו"ר אלי גולדשמידט
"(4) לפקח על ביצוע המדיניות של הרשות ועל תכניותיה."
אתי בנדלר
מכון התקנים הישראלי מציע להוסיף פיסקה (5): "להבטיח בקרה נאותה שהרשות

ממלאת את יעודה כפי שנקבע בחוק זה". זה שהיא רשאית וצריכה למנות ועדת

ביקורת זה לא קשור לעצם תפקידי הרשות. אני לא יכולה לכתוב בסעיף שמדבר על

תפקידי הרשות שהיא צריכה לבדוק שהיא פועלת על-פי החוק. זה כמעט תרתי דסתרי.
נסים דהן
אם לא יהיה כתוב שהיא חייבת ועדת ביקורת או ביקורת פנים אז המועצה לא

תהיה חייבת לעשות את זה, היא תשאיר את זה לוועדה המייעצת.
מירון הכהן
יש חוק הביקורת הפנימית שמכיל את החובה לערוך ביקורת פנים, כולל בתאגיד

ציבורי או בתאגיד מכוח חוק.
היו"ר אלי גולדשמידט
האם אתם מסכימים לקבל את התוספת שהוצעה על-ידי מכון התקנים הישראלי?
אתי בנדלר
אני ממליצה לחברי הוועדה לא לקבל את זה. לכתוב שאהד מהתפקידים של רשות

זה לבדוק שהיא עובדת לפי ההוק זה ממש לא כשורה.
אברהם פורז
בכל זאת הייתי מציע להוריד את המילה "ועל תוכניותיה". יישאר "לפקח על

ביצוע המדיניות של הרשות", כי המדיניות כוללת גם תוכניות.
היו"ר אלי גולדשמידט
בפיסקה (2) קיבלנו את ההערות של עו"ד אתי בנדלר.

בפיסקה (4) נוריד את המילים "ועל תוכניותיה".

דחינו את ההמלצה של מכון התקנים הישראלי.

הצבעה של סעיף 10 (בכפוף להערות)

בעד - 3

אין מתנגדים

הסעיף אושר

סעיף 11 "ישיבות המועצה

ישיבות המועצה יתקיימו לפחות פעמיים בשנה; יושב ראש המועצה או שלושה

מחברי המועצה רשאים לדרוש כינוס ישיבת המועצה. יושב ראש המועצה יזמן את

הישיבות ויקבע את זמנן, מקומן וסדר יומן." - האם יש הערות?
נסים דהן
אם שלושה מחברי המועצה יכולים לבקש כינוס ומצד שני יושב-ראש המועצה הוא

שקובע את הכינוס ואת הזמן אז זה לא כל-כך מסתדר. אני חושב שצריכה להיות

הקבלה בין זמן הבקשה לזמן הכינוס שיושב-ראש המועצה מכנס עקב בקשה. אם הוא

עושה את זה ביוזמתו, שייקבע מתי שהוא רוצה. ברגע ששלושה מבקשים צריך לקבוע

תוך כמה זמן הוא צריך לכנס את המועצה. אני מציע תוך 21 יום במיקרה שהבקשה

באה משלושה.
הי ו"ר אלי גולדשמידט
האם על החוק הזה חלה ההנחיה של נשים בדירקטוריונים?
מירון הכהן
בעיקרון המקור לזה הוא בחוק החברות הממשלתיות, יש שם סעיף שמכיל את זה.
הי ו"ר אלי גולדשמידט
אם ההנחיה לגבי נשים בדירקטוריונים חלה פה אז זה בסדר, אז יתמנו לפחות 2

נשים למועצה. אם ההנחיה שחלה בחוק החברות הממשלתיות לא חלה כאן אז אני מציע

שמתוך 7 חברי המועצה יהיו 3 נשים לפחות.
נסים דהן
לעולם לא יצליחו למנות מועצה כזאת. צריך שהיא תהיה עובדת משרד ממשלתי.
היו"ר אלי גולדשמידט
אולי תהיה נציגה של ש"ס במועצה? אני מודיע כאן באופן חגיגי שאני רוצח

להמליץ לראש הממשלה שהבחירה שלו מבין עובדי המשרדים הבכירים תהיה אשה

חרדית. ניראה אתכם מביאים אחת כזאת. אני רואח כמה חברות כנסת הבאתם.

חצבעה על ההצעה שייתמנו לפחות 3 נשים למועצת אם חוק החברות הממשלתיות לא חל

בעד - 3

אין מתנגדים

ההצעה התקבלה

אני יכול להרחיק לכת ולהגיד שהנציג של המועצה להשכלה גבוהה יהיה אשה, על

מנת שהיושב-ראש יהיה אשה, אבל אני לא רוצה להגיד את זה. אני יכול לספר לכם

שאני הייתי חבר הוועדה למינוי שופטים ואני נלחמתי על הגדלת הייצוג של הנשים

בבית-המשפט העליון. כשאני הייתי בוועדה מונו 3 נשים לבית-המשפט העליון בעוד

שלפני כן במשך שנים היתה מיכסה של שופטת אחת.

סעיף 12 "סדרי די ו ן

(א) המנין החוקי בישיבות חמועצה הוא ארבעה חברים ובהם יושב ראש המועצה

או ממלא מקומו; משנפתחה הישיבה במנין חוקי יהיה המשך הישיבה כדין בכל מספר

נוכחים ובלבד, שבשעת קבלת ההחלטות נכחו שלושה חברים לפחות ובהם יושב ראש

המועצה או ממלא מקומו."
שמואל סורק
"ובהיעדרו ממלא מקומו".
אברהם פורז
הרי "ממלא מקומו" זה יכול להיות אחד החברים. זה צריך להישאר ככה. ממלא

המקום יכול שלא למלא מקום. אם היושב-ראש נמצא אז ממלא המקום הוא סתם חבר.
אתי בנדלר
אני מוכרחה לומר, ברוח מה שחבר הכנסת פורז אמר, שלפעמים אנחנו קוראים

נוסח ואנחנו כל-כך רגילים לשבלונה שאנחנו לא חושבים על המשמעות שלו. הנוסח

הזה מופיע בהרבה מאוד חוקים. אבל מר סורק מעלה בי רצון בכל זאת לחשוב על

העניין הזה. "ממלא מקום" זה תואר של מישהו, זה תואר סטטוטורי לפי סעיף

שאושר כאן. לכן יתכן שמי שיהיה נוכח במקום זה היושב-ראש, ממלא מקומו וחבר

נוסף.
שמואל סורק
ואם היושב-ראש איננו וממלא המקום ישנו והוא זימן את הישיבה, האם זה

חוקי?
אתי בנדלר
כן, בוודאי.
שמואל סורק
למעלה כתוב שרק היושב-ראש יכול לזמן ישיבה או 3 אנשים.
אביקם בלר
אולי לכתוב: "ארבעה חכרים, שאחד מהם הוא יושב-הראש או ממלא מקומו".
היו"ר אלי גולדשמידט
אני מציע שנסמיך את היועצים המשפטיים להסדיר את העניין, זה לא משהו

עקרוני. נמשיך הלאה.

"(ב) לא היה מנין חוקי בעת שנפתחה ישיבת המועצה, רשאי יושב ראש המועצה

לדחותה במחצית שעה; עברה מחצית השעה האמורה, תהיה הישיבה כדין בכל מספר של

נוכחים, ואולם על קבלת ההחלטות יחולו הוראות סעיף קטן (א)."
אברהם פורז
אני לא מציע להחזיק את אלה שהגיעו בזמן חצי שעה. מספיק לטרטר אותם רבע

שעה. בשביל מה שהם יחכו חצי שעה? שייתכו רבע שעה ולאחר מכן יתחילו בישיבה.

דבר שני, נאמר פה שחייבים להיות לפחות 3 בישיבה ואם אין שלושה בקבלת

ההחלטות אין טעם גם לפתוח את הישיבה. לא כדאי לכתוב "בכל מספר של משתתפים".

תהיה ישיבה כדין אם נכחו 3 חברים ואם הם היו נוכחים גם בזמן ההצבעה. זה

פשוט עניין לא אסתטי.
היו"ר אלי גולדשמידט
נניח שרק היושב-ראש ישנו שם, כשתעבור חצי שעה הוא יאמר "חיכיתי חצי שעה,

אני מתחיל" והוא יקיים ישיבה עם עצמו. אני חושב שיש פה טעם לפגם. אני רואה

פה משהו מהותי. אנחנו לא יכולים בחוק להנציח או לקבע תופעה שאנשים לא

נוכחים בישיבה ומשתתפים בקבלת החלטות. זה לדעתי לא סביר. או שנחליט שגם

בקבלת ההחלטה אפשר בכל קוורום אם חיכו זמן יאות. אבל אם אנחנו אומרים שבזמן

ההחלטה צריכים להיות נוכחים לפחות 3 חברים, לדעתי מי שמשתתף בהחלטה חייב

להיות נוכח בישיבה, זה א"ב של סדרי מינהל תקין. אני מציע שניקבע ששלושה זה

מינימום לצורך המשך הישיבה לכל אורך הישיבה. אלה שמשתתפים בישיבה הם אלה

שמשתתפים בהצבעה.
נסים דהן
אבל הם לא חייבים להיות נוכחים במשך כל זמן הישיבה.
היו"ר אלי גולדשמידט
הם צריכים להיות נוכחים במהות העניין. ברור שאם מישהו יוצא לשניה וחוזר

זה בסדר, אבל הם צריכים להיות נוכחים. בכפוף לזה אנחנו מסכימים.

"(ג) החלטות המועצה יתקבלו ברוב דעות של המשתתפים בהצבעה; היו הדעות

שקולות - יכריע יושב ראש המועצה ובהיעדרו, ממלא מקומו."
אתי בנדלר
זה מסתדר לי עכשיו עם סעיף קטן (א), אני חושבת שאין מה לבדוק, משום שרק

לעניין ההצבעה ההערה של ה"היעדרו" היא רלוונטית וכאן זה כתוב במפורש.
נסים דהן
אני חושב ששכחנו לרגע אחד, אולי לא שמנו לב, שכאשר מזמנים ישיבה זה לא

תמיד בין חברי המועצה לבין עצמם. לפעמים מזמינים מומחים, כמו שאנחנו

מזמינים לפה מומחים מבחוץ שי ישמיעו את הדיעות שלהם. המומחים שבאו מבחוץ לא

צריכים לסבול בגלל שלא באו 3 חברי מועצה. מישהו צריך לשמוע את הטענות



והטענות שלהם. לפעמים זה יהיה רק היושב-ראש, הוא ישמע אותם ובזה יתחיל

הדיון. לצורך קבלת החלטות בהחלט מקובל עלי שצריבים להיות לפחות שלושה.
היו"ר אלי גולדשמידט
שלושה שלא שמעו את המומחים?
נסים דהן
זאת בעיה שלהם, הם חברים במועצה. אם הם הצביעו ברגליים ולא רצו לשמוע את

המומחים זאת בעיה שלהם.
היו"ר אלי גולדשמידט
אני חולק עליך בזה. מי שלא מתפקד תהיה עליו ביקורת ציבורית על זה שהוא

לא בא לישיבות.
נסים דהן
מצד שני כשהיושב-ראש שמע את דעת המומחים החיצוניים הוא יביא את זה

לישיבה הבאה רק להחלטות. כך זה גם עובד בכנסת.
היו"ר אלי גולדשמידט
אבל אז אפשר גם לקרוא פרוטוקול. יש פה את עמדתו של חבר הכנסת דהן ויש

העמדה שאני מציג, של חובת הנוכחות. חבר הכנסת אברהם פורז תומך בעמדתי, אז

בקשתך נפלה. חבר הכנסת דהן, אתה יכול להגיש את זה כהסתייגות. אם כך ישאר

הנוסח הקי ים.

"(ד) המועצה תקבע את סדרי עבודתה ככל שאלה לא נקבעו בחוק או בתקנות."

הצבעה על סעיף 12 (בכפוף להערות)

בעד - 3

אי ן מתנגדים

הסעיף אושר

כשאנחנו אומרים שסעיף מסויים אושר, ובה בעת הטלנו משימה על היועצים

המשפטיים, בכך אנחנו מייפים את כוחם, כאילו אנחנו תומכים במה שהם ייקבעו.

אנחנו לא ניפתח את זה מחדש לדיון.

סעיף 13 "תפקידי המנהל

(א) המועצה באישור השר תמנה מנהל כללי לרשות (להלן - המנהל).

(ב) המנהל ממונה על ביצוע תפקידי הרשות ויישום החלטות המועצה."
נסים דהן
מהנוסח הזה אנחנו רואים שיש בכל זאת הבדל בין רשות למועצה, למרות שכל

הזמן חבר הכנסת פורז ידידי מנסה לטעון שזה אותו דבר. לרשות יש כלים אחרים,

יש לה נהגים ומהנדסים ועובדי חוץ ומנגנון. כשהוא יושב-ראש הרשות הוא גם

מוסמך לתת הוראת ביצוע.
היו"ר אלי גולדשמידט
הצבעה על סעיף 13

בעד - 3

אין מתנגדים

הסעיף אושר

סעיף 14 "כהונת המנהל ותנאי העסקתו

(א) תקופת כהונתו של המנהל תהיה ארבע שנים. המועצה, באישור השר, רשאית

לחזור ולמנותו לתקופות נוספות."
אברהם פורז
האם זה תקופות נוספות של 4 שנים בכל פעם או תקופות נוספות, בל פעם עוד

חצי שנה?
היו"ר אלי גולדשמידט
לפי מה שכתוב זה יכול להיות פחות מארבע שנים.
מירון הכהן
תקופה זה קדנציה של 4 שנים.
אתי בנדלר
אז צריך לכתוב: ""רשאית לחזור ולמנותו לתקופות כהונה נוספות".
נסים דהן
אבל מצד שני אני חושב שמותר להם על-פי ההיגיון למנות לתקופת ניסיון. אין

דבר כזה שייכתיבו להם מינוי רק לארבע שנים. "אם אתה רוצה למנות דע לך,

החתימה היא לארבע שנים, פחות מזה אי אפשר". זה לא בא בחשבון.
אברהם פורז
אפשר להדיח אותו.
נסים דהן
למה להדיח? אפשר מראש למנות לשנתיים ניסיון. לא תמיד ההחלטה היא חותכת.

לפעמים תקופת הניסיון היא מאוד חשובה למועצה. למה שאנחנו נימנע אפשרות

כזאת? למה צריך להגיע למצב של הדחה?
מירון הכהן
זה לא מקובל בתאגידים מסוג כזה. זה מקובל בשירות המדינה במישרות ממש, לא

במינויים כאלה.
היו"ר אלי גולדשמידט
חבר הכנסת דהן, יכול מאוד להיות שאתה צודק אבל יש לי תחושה שאנחנו עושים

פה חריג לגבי כל הרשויות הסטטוטוריות האחרות. למנהל כללי במשרד ממשלתי לא

עושים תקופת ניסיון.
נסים דהן
אבל מצד שני בקלות רבה אפשר להעיף מנהל כללי במשרד ממשלתי. פה אתה לא

יכול להעיף אותו בכלל כי אתה צריך 2/3. במשרד ממשלתי אתה לא צריך רוב אפילו

של אחד, צריך החלטה של אותו שר. כאן אתה צריך רוב של 2/3.
אברהם פורז
הפיתרון יהיה כאשר נגיע לסעיפים איך מדיחים אותו, אולי נתקן שם.
אתי בנדלר
אנחנו מגיעים לזה, זה מופיע עכשיו בסעיף קטן (ב).
נסים דהן
אצלנו מקובל שמסכת גיטין היא לפני קידושין, מקדימים תרופה למכה.
היו"ר אלי גולדשמידט
"(ב) המנהל יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:

(1) התפטר במסירת כתב התפטרות לשר וליושב ראש המועצה;

(2) המועצה החליטה על הפסקת כהונתו ברוב של לפחות שני שלישים מכלל

חבריה;"

רוב של שני שלישים מכלל חבריה זה אומר שלעולם לא יהיו פיטורים.
אברהם פורז
למה אם המועצה איבדה בו את האמון אי אפשר להדיח ברוב רגיל? איך הוא יוכל

לעבוד במצב שהמועצה היא לעומתית, כשכולם נגדו? צריך לאפשר להדיח ברוב רגיל,

אפילו הוא יהיה רוב קטן.
מירון הכהן
מאחר שהמועצה היא קטנה מדובר כאן בסך הכל על 4 או 5. יכול להיות רוב

מיקרי, קונסטלציה ריגעית.
אבי פלדמן
צריך שיהיה לפחות נציג אחד של הממשלה אם מחליטים להדיח אותו. אני לא

רוצה שייקרה מצב שנציגי הציבור יחליטו להדיח אותו בניגוד לדעתם של נציגי

הממשלה.
אברהם פורז
אתה יכול לומר אולי ש"אם יהיה נגדו רוב זה יהיה חייב את אישור השר".
היו"ר אלי גולדשמידט
ניסוח כזה עושה את זה פוליטי לגמרי.
מירון הכהן
אז נוצר מצב של מבוי סתום, שהמנכ"ל מכהן בניגוד לדעת החברים.
אברהם פורז
הסיטואציה הגרועה ביותר בגוף מנהל היא כאשר למנכ"ל אין רוב. כל דבר שהוא

יביא להם הם יכשילו. זה מתכון גמור לכישלון. הם לא יכולים לפטר אותו כי אין

להם 2/3.
היו"ר אלי גולדשמידט
יש לי הצעת פשרה: "המועצה החליטה על הפסקת כהונתו ברוב של חבריה ובכפוף

לכך שלפחות אחד מחבריה יהיה נציג הממשלה".

"(3) הורשע או הוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה שלדעת היועץ המשפטי

לממשלה יש עמה קלון."
אברהם פורז
אם אומרים שהוא יחדל לכהן אז צריך להחליט, הוא הורשע או שהוגש נגדו כתב

אישום?
נסים דהן
"הוגש כתב אישום" זה לפני "הורשע".
מירון הכהן
"הורשע" זה יכול להיות בעבר, עוד לפני שהוא בכלל קיבל את התפקיד. אין

כאן שום דבר שאוסר עלי למנות אותו.
אברהם פורז
הבעיה שלכם היא האוטומטיזם. אתם צריכים לומר ש"השר יכול להעביר אותו

מכהונתו אם הוא הורשע או אם הוגש נגדו כתב אישום בעבירה שיש עמה קלון".

אסור לעשות דבר אוטומטית. פה לכאורה אם הוגש נגדו כתב אישום הוא אוטומטית

יחדל לכהן.
היו"ר אלי גולדשמידט
אני מציע שבסעיף 13 תכניסו סעיף קטן האומר: "לא ימונה אדם שהורשע בעבירה

שיש עימה קלון או שתלוי ועומד נגדו כתב אישום בעבירה שלדעת היועץ המשפטי

לממשלה יש עמה קלון".
מירון הכהן
הניסוח הזה בא כדי למנוע הוספת סעיף כזה.
נסים דהן
יש סעיף כזה בחוק החברות הממשלתיות.
היו"ר אלי גולדשמידט
אם במהלך תקופת הכהונה מוגש כתב אישום בעבירה שיש עימה קלון אז לא

מפטרים אותו אלא כהונתו פוקעת, זה ,voidלא צריך לעשות פעולה של פיטורין.
אברהם פורז
אם הוא הועמד לדין בעבירה שיש עימה קלון אז צריך להדיח אותו לפני שהוא

הורשע. אני לא שמעתי על הרשעה בלי כתב אישום, אין דבר כזה.
מירון הכתן
המילה "הורשע" הוכנסה בגלל הסעיף שאתה רוצה להכניס.
היו"ר אלי גולדשמידט
אז לא צריד את המילה "הורשע". מספיק לומר: "הוגש כתב אישום בשל עבירה

שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון".
שמואל סורק
מה קורה אם הוא יוצא זכאי?
הי ו"ר אלי גולדשמידט
וזה במהלך ארבע השנים? בתנאים של מדינת ישראל זה לא יכול לקרות. זאת

שאלה שהיא בלתי סבירה לחלוטין. מה שכן יכול להיות, שהיועץ המשפטי לממשלה

יכול להזור בו מהגשת כתב האישום, זאת אפשרות. האם ניכנס גם לזה?
אבי פלדמן
תמיד אפשר יהיה להזור ולמנות אותו.
היו"ר אלי גולדשמידט
אתה מציג מיקרה מאוד נדיר, שהוגש כתב אישום ובתוך 4 שנים או שייהזרו

מכתב האישום או שהוא ייצא זכאי. אבל בינתיים כבר ימונה מנהל אחר. הרי לא

ידיחו את המנהל האחר.
שמואל סורק
השאלה באיזה נקודה צריך לעשות מה. מה קורה ברשויות מקומיות כשמגישים כל

מיני כתבי אישום?
היו"ר אלי גולדשמידט
ברשויות המקומיות זה אנשים נבחרים וזה עכשיו תלוי ועומד בבג"ץ לגבי

הסיפור של חבר הכנסת אולמרט. אם בג"ץ יחליט שהוא צריך להשעות את עצמו זה

סיפור אחר. אבל עובד מדינה רגיל מושעה לפני שמוגש נגדו כתב איטום, מספיק

שנפתחת חקירה נגדו, לא? פה יש הקלה. פה הוא יכול להיחקר שנתיים ולהמשיך

לתפקד כמנכ"ל הרשות. אגב את כל תנאי הכשירות האלה לא החלנו על חברי המועצה.

אנחנו דנים בעניינו של המנכ"ל. אנחנו מבהירים מתי הוא מפסיק את עבודתו אבל

אנחנו לא אמרנו את זה לגבי יושב-ראש הרשות או לגבי חברי הרשות. גם לא אמרנו

את זה לגבי חברי הוועדה המייעצת.
מירון הכהן
לגביהם מתייחס סעיף 18.
הי ו"ר אלי גולדשמידט
אז למה לא להחיל את הסעיף הזה גם לגבי המנכ"ל? למה אתם עושים פה סעיף

מיוחד למנכ"ל? אם הסעיפים רלוונטיים לכולם אז לא צריך לעשות הפרדה. אני

מבקש שתיבדקו את הנקודה הזאת.
נסים דהן
לחברי המועצה אין את ההגבלה שהוגש כתב אישום, רק מי שהורשע.
היו"ר אלי גולדשמידט
יש פה גם את סעיף 18. אני לא חושב שצריך לעשות ביניהם הבחנה, זה באמת

אבסורד. אתה לא יכול לפטר מנכ"ל אלא רק אם הוגש נגדו כתב אישום ואילו חבר

מועצה ימשיך לכהן גם אם הוגש נגדו כתב אישום. או שתחליט שזה רק הרשעה, אז

זה לגבי כולם, או שתחליט שזה לגבי הגשת כתב אישום, וגם זה לגבי כולם. אני

מציע לאחד את סעיף 8ו יחד עם סעיף 14. באותו סעיף שאתה מגדיר בו את דרכי

המינוי לגבי המנכ"ל תחיל גם לגבי דרכי המינוי בסעיף 8 של תנאי הכשירות

המוקדמים. תעשו אחידות בין חברי המועצה ובין המנכ"ל. בכפוף לכך אנחנו

מאשרים את זה.
אברהם פורז
אני רוצה לומר לגבי סעיף קטן (ב) שהם חרגו ממה שבדרך כלל כותבים. בדרך

כלל כותבים "נפטר או התפטר" אבל כנראה שהם רוצים שהוא ימשיך אחרי מותו

להיות מנהל.
מירון הכהן
נדמה לי שבדיונים שהיו לפני כן, למיטב זכרוני, בכל זאת עשינו איזשהו

הבדל מבחינת תנאי הכשירות בין חברי המועצה והמנהל לבין חברי הוועדה

המייעצת. לחברי הוועדה המייעצת בסופו של דבר אין פה סמכות הכרעה.
היו"ר אלי גולדשמידט
אני לא רוצה לעשות הבחנה.
אתי בנדלר
אין לי תשובה האם חברי הוועדה רוצים להתייחס לסיטואציה אפשרית לאפשר

מינוי מנהל זמני כממלא מקום לתקופה קצרה מארבע שנים? בעצם היום אין אפשרות

לעשות את זה לפי החוק.
אברהם פורז
למנהל אין ממלא-מקום. צריך לאפשר מינוי ממלא מקום למנהל אם נבצר ממנו

למלא תפקידו, אם הוא חולה וכדומה.
היו"ר אלי גולדשמידט
אומרת היועצת המשפטית שנניח שמינית מנהל לתקופה של 4 שנים ונניח שנבצר

ממנו למלא את תפקידו לתקופה מסויימת צריך שתהיה למועצה הסמכה בחוק שתאפשר

למנות מנהל זמני לתקופה שבה נבצר מהמנהל למלא את תפקידו.
אתי בנדלר
את זה נעשה בסעיף 13 או 14. עו"ד רחל גרשוני מציעה להגביל את התקופה

שאליה מתמנה מנהל זמני. אנחנו מבקשים הבהרה כי אנחנו לא בטוחים שאנחנו חבנו

את החלטת הוועדה, באיזה מיקרים תהיה סמכות לממלא מקום למנהל.
היו"ר אלי גולדשמידט
כשנבצר ממנו למלא את תפקידו או שחדל לכהן מאחת הסיבות המנויות עד למינוי

חדש.

"(ג) השר בהתייעצות עם שר האוצר יקבע את שכרו ותנאי העסקתו של המנהל."
אברהם פורז
זה יפה אגב שזה רק בהתייעצות ולא על דעת שר האוצר. בדרך כלל לשר האוצר

יש SAYבעניין של השכר ותנאי ההעסקה.
היו"ר אלי גולדשמידט
הצבעה על סעיף 14 (בכפוף לכל ההערות)

בעד - 3

אין מתנגדים

הסעיף אושר

אני מסיים בזה את הדיון. לקראת הישיבה הבאה אולי אנחנו נקבל תדפיס של כל

התיקונים שהתקבלו.
אתי בנדלר
תלוי מתי תהיה הישיבה הבאה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:00

t

קוד המקור של הנתונים