ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 05/03/1997

הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מספר 5) (מתן אפשרות לצרכן לבטל חוזה), התשנ"ז-1996. של חברת-הכנסת נעמי חזן

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 79

מישיבת ועדת כלכלה

יום רביעי, כ"ו באדר א' התשנ"ז (5 במרץ 1997). שעה 00;09

נכחו;

חברי הוועדה; אלי גולדשמידט - היו"ר

עבד-אלמאלכ דהאמשה

נסים דהן

צבי הנדל

תמר גוז'ינסקי

מ"מ: נעמי חזן

איתן כבל

מוזמנים; מנחם שניר - מנכ"ל ערוץ הקניות

עו"ד חיים שטרן - יועץ משפטי של ערוץ הקניות

אורלי גולן - לשכת המסחר

אייל כץ - לשכת המסחר

חנה מרגליות - משרד התעשייה והמסחר

אורנה ביבר - דוברת המועצה לצרכנות

נעה דר - יועמ"ש המועצה לצרכנות

מיכל כהן - יועצת המועצה לצרכנות

עובדיה שרגאי - יועץ לענייני צרכנות

עו"ד משה וגנר - לשכת עורכי הדין

רוני פיבקו - R.C.I

משה עמיר - R.C.I

אלן זיסבלט - ממונה בכיר על החקיקה, משרד המשפטים

בתיה מילר - הרשות להגנת הצרכן

עו"ד מיכאל הרצברג - יועץ משפטי, ויזה

דייר שילה רולף - אחראית על אתר האינטרנט בכנסת

י ועצת משפטית; אתי בנדלר
מ"מ מנהלת הוועדה
רבקה בלומרוזן

קצרנית; תמר פוליבוי

סדר-היום; 1. הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מספר 5) (מתן אפשרות לצרכן לבטל

חוזה), התשנ"ז-1996, של חברת-הכנסת נעמי חזן.



הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מספר 5) (מתן אפשרות לצרכן לבטל חוזה),

התשנ"ז-1996. של חברת-הכנסת נעמי חזן

היו"ר אלי גולדשמידט;

אני פותח את הישיבה. הצעת חוק זו עברה בקריאה טרומית, והיא הועברה

לוועדת הכלכלה ב- 23.10.96, כאשר יוזמת ההצעה הזו היא חברת-הכנסת נעמי חזן.

תמר גוז'נסקי;

הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה.

היו"ר אלי גולדשמידט;

אני מתקן, הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה, ואנו מכינים אותה לקריאה שנייה

ושלישית.
נעמי חזן
זה התחיל כתיקון לחוק הגנת הצרכן לגבי עסקה, שנעשתה במקום שאינו מקום

העסק הקבוע של העוסק. המטרה היא טיפול בעיקר בנושאים, שקשורים ל- CLUB HOTEL

וכו', כלומר, לענייני הטיים שרינג.

בין הקריאה הטרומית לקריאה הראשונה הוחלט לבצע את השינוי, שנמצא לפניך,

לגבי הגדרת רוכלות בסעיף 8 של חוק הגנת הצרכן. הרבה עסקאות מגיעות הביתה

באמצעות האינטרנט ובאמצעות הטלוויזיה, כלומר באמצעים אלקטרוניים.

אתי בנדלר;

או באמצעות חוברות שנשלחות.
נעמי חזן
או באמצעות חוברות שנשלחות הביתה על-ידי הדואר בדיוור ישיר. חשבנו שיהיה

נכון לשנות את ההגדרה של רוכלות, ובמקום שיהיה מדובר ברוכל שמגיע לצרכן שלא

לפי הזמנתו, יהיה מדובר בעסקה שמגיעה לצרכן שלא לפי הזמנתו.

הכוונה עכשיו היא לכלול את כל העיסקאות, שאינן במקום עסקו של העוסק.

עלינו לוותר על המושג רוכלות.
היו"ר אלי גולדשמידט
ובאיזה מושג נשתמש במקום?
נעמי חזן
יש לדבר על עסקה שמגיעה לצרכן.
היו"ר אלי גולדשמידט
האם יש ביטוי באנגלית לעניין זה מבחינה משפטית?
אלן זיסבלט
באיגוד האירופי מדברים על ,DISTANCE SELLINGדהיינו, במקום שהרוכל יגיע

לצרכן, הצרכן פונה אליו ומזמין ישירות את הממכר. מר עובדיה שרגאי הציע בזמנו

את המונח "שיווק ישיר", ואני חושב שנוכל למצוא מונח לכך.
נעמי חזן
הקונספציה, שהיא הדבר החשוב כאן, היא שאנו מנסים להגן על צרכנים מכל עסקה

שבאה, כאשר אין להם זמן לעיין בצורה מסודרת בחוזה. זה יכול להתבצע בבית-מלון

תוך כדי שטיפת מוח, או בגלישה באינטרנט. אנו מנסים לחזות מראש, שיהיו יותר

ויותר עסקאות, שמגיעות לצרכנים בדרכים, שלא היו מקובלות עד עכשיו, ולכן אנו

רוצים לכסות את כל העיסקאות הללו על-ידי שינוי ההגדרה.
תמר גוז'נסק
האם מתקשר לכאן עניין ההגנה מפני עיסקאות, שנעשו באמצעות ילדים?
עובדיה שרגאי
זה גם קיים היום.

נעמי חזן;

התיקון השני הוא פרק הזמן, שניתן לצרכן לבטל את החוזה, אם הוא נעשה באחת

הדרכים הללו. הצעתי במקור שבעה ימים, אך בדיון בהכנה לקריאה ראשונה הוחלט

לשנות זאת לארבעה עשר ימים. בהצעה שמונחת על שולחננו מוצע להתיישר עם האיחוד

האירופי בנושא זה.

היו"ר אלי גולדשמידט;

האם באיחוד האירופי מדובר על עשרה ימים?

נעמי חזן;

כן.
עובדיה שרגאי
גם באיחוד האמריקאי.

נעמי חזן;

חשבנו שפרק הזמן שניתן לצרכן לבטל את החוזה יהיה ארבעה עשר ימים ועשרה

ימי עבודה. צריכה להיות שהות מספקת כדי לבטל את החוזה. ברוב המקרים שנודעו לי,

אנשים קמו יום למחרת חתימת החוזה, והצטערו על שביצעו עסקה זו, ולא היתה להם כל

אפשרות לבטל את החוזה. הנקודה שאינה שנויה במחלוקת היא שאם אדם מבטל את החוזה,

עליו להודיע על כך בכתב תוך פרק זמן אמור, עליו אנו נחליט, והוא יקבל את מלוא

התמורה בחזרה בלי קיזוזים.

מטבע הדברים, גם משום שהצעת החוק היתה באתר האינטרנט של הכנסת, הגיעו גם

הצעות שחן הצעות טובות, ואם אנו כבר מבצעים את החקיקה, עלינו להתחשב גם בהצעות

האחרות. יש להוסיף, אפשר בסעיף 3, שחלה חובה בחוזה לציין את העובדה שהזכות

לביטול החוזה קיימת על-פי חוק, כך שהצרכנים יהיו מודעים לכך.



היתה קריאה ראשונה שקטה לחלוטין, שעברה פה אחד.
היו"ר אלי גולדשמידט
האם זה לא היה חוק שחלה עליו רציפות?

נעמי חזן;

לא.

אלן זיסבלט;

גם ההצעה הפרטית היתה בכנסת הקודמת.

נעמי חזן;

ההצעה הפרטית היתה בכנסת הקודמת, עברה קריאה טרומית, ולא חל עליה דין

רציפות, ולכן התחלתי את הכל מחדש.

עצם העובדה, שהיתה אינטראקטיביות עם הצעת חוק זו, העשירה את החוק.

האינטראקציה בין האזרח לבין המחוקקים היתה מעניינת ופורייה מאד.

היו"ר אלי גולדשמידט;

האם יש הצעה מסודרת לגבי ההגדרה הנכונה של רוכלות, שיכולה לכלול את כל

המקרים שציינו כאן?

עובדיה שרגאי;

היום ההגדרה בחוק של רוכלות היא: "הצעת עסקה לצרכן מאת עוסק שבא שלא לפי

הזמנה למקום מגוריו, שירותו הצבאי, עבודתו, לימודיו, או לקרבתם." ההצעה היתה

בין אם מדובר על ,LONG DISTANCE SELLINGעל שיווק ישיר שלא באמצעות חנות, או

על שרותים, כמו רכישת זכויות לחופש בנכס כלשהו בארץ, או בחוץ לארץ.

יתכן שיש מקום לכתוב, שמדובר על עסקה שבאה שלא לפי הזמנה, ולא על עוסק.

אתי בנדלר;

זה כבר כלול בהצעת החוק. הצעת החוק מציעה לתקן את המונח "שבא" במילים

"המגיעה לצרכן".

היו"ר אלי גולדשמידט;

מר שרגאי, האם אתה חושב שההגדרה שמופיעה בהצעת החוק כרגע "מכסה" גם את

העסקאות שנעשות דרך האינטרנט ודרך ערוץ הקניות?

עובדיה שרגאי;

אולי כדאי להגדיר זאת כשיווק ישיר.



היו"ר אלי גולדישמידט;

הסכמנו שרוכלות היא "הצעת עסקה לצרכן מאת עוסק", והתיקון הוא "המגיעה

לצרכן, שלא לפי הזמנה למקום מגוריו, שירותו הצבאי, עבודתו, לימודיו, או

לקרבתם". אפשר להוסיף "לרבות שיווק ישיר", ואחר-כך נגדיר מהו.

נעמי חזן;

באמצעות הדואר, או באמצעים אלקטרוניים.
היו"ר אלי גולדשמידט
עלינו להגדיר רוכלות, כפי שהיא מוגדרת בהצעת החוק של חברת הכנסת נעמי

חזן, ונוסיף את המילים "או באמצעות שיווק ישיר", ונגדיר מהו. אם נצליח להגיע

להסכמה על ההגדרה של שיווק ישיר, פתרנו את הבעיה.
אתי בנדלר
יש לי הסתייגות אחת בעניין הנוסח. העיקרון מקובל עליי, אך עסקת שיווק

ישיר אינה עסקת רוכלות, שכן העניין אינו נשמע לי נכון מבחינה לשונית.

מיכאל הרצברג;

יש להבחין בין פעולות שנעשות על-פי יוזמת הלקוח, ובין פעולות שנעשות על-

פי יוזמת העסק. פעולות שנעשות באינטרנט הן בדרך-כלל על-פי יוזמת הלקוח, כאשר

הוא נכנס לאתר, מזמין וקונה מוצר מתוך רשימת מוצרים ארוכה מאד. הבעיה שבקנייה

במרחק אינה בעיה שאין יודעים מה קונים.

תמר גוז'נסקי;

לפי הגדרתך, תמיד זוהי יוזמת הלקוח.
מיכאל הרצברג
אם עוסק מגיע לבית הלקוח, שולח בדואר, או מטלפן אליו, אין זו יוזמת

הלקוח.
תמר גוז'נסקי
ומה ההבדל בין אלה לבין הודעה באינטרנט?
מיכאל הרצברג
שזוהי יוזמת הלקוח, ולא יוזמת העוסק.

נעמי חזן;

כאשר מתחברים לאינטרנט, דבר ראשון, עוד לפני שמתחילים לחפש בו, נתקלים

בפרסומת.
מיכאל הרצברג
כי מקובל כיום בעולם שחלק גדול מהעסקאות ייעשו באמצעות אינטרנט. אם מישהו

קנה חדר במלון, כרטיסי טיסה;, או ספרים מקצועיים, באמצעות האינטרנט, ונניח

שאפילו לא השתמש בזה עדיין, האם יוכל לבטל זאת אחרי ארבעה עשר ימים? הבעיה היא

כיצד להגן על הצרכן, כאשר הוא מותקף, או כאשר העוסק מגיע אליו כדי לפתותו.

תמר גוז'נסקי;

אתה בעצמך אומר שבעידן המודרני לא יבוא העוסק לבית הלקוח, אלא יפרסם

הודעה באינטרנט.

מיכאל הרצברג;

עובדה שמתקשרים כה הרבה עוסקים לביתי.

תמר גוז'נסקי;

מה ההבדל בין טלפון ובין אינטרנט?

מיכאל הרצברג;

אכן טלפון ואינטרנט שניהם כלי תקשרות, ואם לקוח מתקשר לבית-מלון בכדי

להזמין הדרים, אכן אין הבדל בין טלפון ובין אינטרנט. עלינו להבדיל בין מקרה זה

לבין מקרה בו מתקשרים מבית-המלון ומשכנעים אותי, שיש מבצע נהדר ושכדאי להזמין

חדרים בבית-המלון. אם הלקוח יזם את העסקה, מדוע שתהיה לו אפשרות לבטלה?

היו"ר אלי גולדשמידט;

הבעיה היא שבאינטרנט לא יודעים מי יזם, כיוון שיכול להיות שאדם נכנס לאתר

האינטרנט כדי לחפש, לדוגמה, את יוון העתיקה, ותוך כדי כך עלה על פרסומת לנופש

בבית-מלון, ואי לכך הזמין זאת. אין הבדל בין מקרה זה לבין מקרה בו עוסק צלצל

ללקוח הביתה. לעומת זאת יתכן שלקוח נכנס לאינטרנט מתוך מטרה לחפש נופש.

מיכאל הרצברג;

כך גם לגבי אדם שפותח עיתון מתוך מטרה לקרוא מה קרה בפוליטיקה, ותוך כדי

כך רואה מודעת פרסומת לגבי נופש. מה ההבדל בין הודעה בעיתון לבין הודעה

באינטרנט?

תמר גוז'נסקי;

איך אתה מתייחס לעוסק ששולח חוברת לבית הלקוח?

מיכאל הרצברג;

תפקידכם הוא להגדיר זאת, אך לדעתי פרסומת היא עדיין לא מפתה.

תמר גוז'נסקי;

אם כן, מדוע כתוב בתחתית החוברות הללו, שניתן להחזיר את המוצר תוך ארבעה

עשר ימים מיום מסירת הממכר, או עשיית ההסכם?



מיכאל הרצברג;

כי העוסק מעוניין שהלקוחות לא יחששו לקנות ממנו, והוא מוכן להתחייב

לחח^יר להס זאת תוך פרק הזמן שננקב, וכך הדבר בדרך כלל במסחר הוגן.

תמר גוז'נסקי;

מסחר כולו בנוי על פיתוי.

משה עמיר;

בנושא הטייס שרינג יש משהו יוצא דופן.
היו"ר אלי גולדשמידט
איננו מדברים כרגע על הטייס שרינג, אלא מתלבטים בבעיה הרבה יותר עקרונית.

משה עמיר;

בצורה עקרונית, מזמינים אדם בטלפון להגיע למקום כינוס מסוייס על-מנת

למכור לו מוצר מסויים. אם אין לו עניין, הוא יאמר זאת, אך לא כך הדבר אם הוא

מטריח עצמו ונוסע למקום כינוס מסויים כדי לשמוע בדבר אותו מוצר.

היו"ר אלי גולדשמידט;

מי מוכר היום בצורה זו?

משה עמיר;

טיים שרינג.

בתיה מילר;

הוא בא לקבל מתנה ולאכול ארוחת ערב.

משה עמיר;

הוא יודע לאיזו מטרה הוא מגיע.

בתיה מילר;

הוא יודע שהוא בא לקבל פרס.

היו"ר אלי גולדשמידט;

אבקש להתמקד כעת כיצד אנו מתייחסים לעסקה באינטרנט, כי זה הדבר המרכזי.

אתי בנדלר;

זה לא רק באינטרנט, אלא גם בערוץ הקניות.

היו"ר אלי גולדשמידט;

ובערוץ הקניות.
מיכאל הרצברג
על רוב העסקאות באינטרנט לא חל החוק, כי הן מתבצעות בארצות אחרות. יש

לחוקק חוק, הרבה יותר מקיף מהחוק הקיים, לכל העסקאות, שחל על עסקאות

אלקטרוניות. הבעיה אינה בעיה של פיתוי, אלא שכיום בארץ על-פי חוק הגנת הצרכן

וחוק הפיקוח על מוצרים ושרותים וחוקים אחרים חלות חובות שונות, כגון גילוי

נאות, פרטים וכו'.

היו"ר אלי גולדשמידט;

זה בחוק המכר, ולא בחוק הגנת הצרכן.
חיים שטרן
אני מצטרף לדעתו של עורך-הדין מיכאל הרצברג, שיש מקום לעשות הבחנה ברורה,

והיא ההבחנה הרלוונטית, של מי יזם את הקנייה. יתכן שהאינטרנט הוא נושא שיש

לנתח אותו בפני עצמו, אבל ככל שמדובר בערוצי טלוויזיה בכל העולם ב- HOME

,SHOPPINGוגם בארץ, ברור לחלוטין שמי שיוזם את הקנייה הוא הצרכן.
היו"ר אלי גולדשמידט
האמירה "בכל העולם" מצריכה הסבר.

חיים שטרן;

אני מדבר על ערוצי קניות.

היו"ר אלי גולדשמידט;

הרי ערוץ הקניות אינו המצאה ישראלית. מה קורה היום באירופה ובארצות-הברית

לגבי זכות הצרכן לבטל עסקה בערוץ קניות?
חי ים שטרן
קיימת זכות החזרה של המוצר, אך לא זכות ביטול עסקה. זכות זו קיימת גם

לצרכן הישראלי בערוץ הקניות מכוח רשיון שניתן לנו, כלומר, מבחינתנו זהו חוק.

היו"ר אלי גולדשמידט;

מה ההבדל בין זכות ההחזרה לבין זכות ביטול העסקה?

חיים שטרן;

יש הבדל מהותי מאד בין שני הדברים. כאשר הצרכן מזמין את המוצר, העסקה

בוצעה. בתוך החוזה יש לצרכן זכות החזרה תוך שלושים יום בכפוף לתנאים מסויימים.

היו"ר אלי גולדשמידט;

ומהם תנאים אלה?

חיים שטרן;

בכפוף לכך שהמוצר יוחזר שלם ובאריזתו המקורית.
היו"ר אלי גולדשמידט
תנאים אלה חלים גם לגבי ביטול עסקה.

תמר גוז'נסקי;

אבל לא כל הכסף מוחזר.

חיים שטרן;

כל הכסף, כולל דמי המישלוח, מוחזרים. אלה הן הערות, שאם היו נכנסות יותר

לסעיף 14של הצעת חברת-הכנסת נעמי חזן, הייתי מעיר, אבל ברמה העקרונית לא

הגענו לסעיף 14, שם יש מקום להתייחס יותר לגופו של עניין. עדיין ברמה העקרונית

אנו בהחלט סבורים שיש מקום להבחנה.

ראשית, צרכן בערוץ הקניות צריך לבהור בערוץ זה. כל יום מוצעים מאות

מוצרים על גבי המסך, ועליו לבחור את המוצר שמתאים לו. אחר-כך הוא צריך להתקשר

מיוזמתו - אין מתקשרים אליו, ואין זה טלמרקטינג - לערוץ הקניות למרכז הזמנות

לפי מספר טלפון מסויים.
אלן זיסבלט
מהו טלמרקטינג?
חיים שטרן
טלמרקטינג מתבצע כאשר מתקשרים נציגים מהברת טלכלל לבית לקוח, ומספרים שיש

מבצע, לדוגמה, סופשבוע בבית-מלון, שיעלה סכום מסויים. בטלמרקטינג היוזמה היא

של הסוחר, ואילו בערוץ הקניות הצרכן מתקשר מיוזמתו למרכז הזמנות, כאשר עליו

לבדוק את מספר הטלפון, למסור מספר קטלוגי, להוציא את כרטיס האשראי מהארנק שלו

ולמסור את פרטיו כדי שיחוייב.

בתיה מילר;

כך גם הדבר לגבי רוכל שבא לבית הלקוח.

חיים שטרן;

העיסקה היא הרבה יותר מורכבת מעסקת רוכלות, שבה רוכל מגיע לבית הלקוח.

היו"ר אלי גולדשמידט;

אבל יש מן המשותף, והוא אלמנט הפיתוי והאלמנט של חוסר ראיית המוצר בעין,

או חוסר ראיית מוצרים אחרים.

עבד-אלמלאכ דהאמשה;

ההבדל המהותי הוא שבמקרים רגילים הלקוח רואה את המוצר לפניו, ובכל המקרים

האחרים, כמו באינטרנט, מקבלים מידע מסויים על המוצר מתמונות.

היו"ר אלי גולדשמידט;

אפשר לענות על כך ולומר, שגם כאשר לקוה מתקשר מיוזמתו לחנות מסויימת

ומבקש שישלחו לו מוצר מסויים, אין הוא רואה את המוצר לפניו.



מנחם שניר;

אמנם אין זה קשור לערוץ הקניות, אך החוק מקיף היבטים, שאולי לא חשבנו

עליהם, ומכניס אותנו לפינות שקיימות בחיי היום-יום, שבהחלט יכולות להוות בעיה.

מסחר כל נושא הנופש לכרטיסי הטיסה נעשה בטלפון, ואין זכות ביטול, אך אם נעשה

ביטול, לעתים אפשר לבטל, ולעתים יש לשלם קנס בסך חמישים דולר, או כדומה.

בתיה מילר;

תלוי מי יזם את העסקה.

מנחם שניר;

כאשר לקוח מתקשר היום למשרד נסיעות, ומזמין שני כרטיסי טיסה לחוץ לארץ

לשבוע הבא, זהו מסחר בטלפון.
היו"ר אלי גולדשמידט
יש בעיה בהבחנה בין אספקת שרות לבין מתן מוצרים. נופש וכרטיסי טיסה

מחייבים את המשווק לשמור מקום ללקוח, כלומר, העוסק משנה את מצבו לרעה בעקבות

ההזמנה. כאשר לקוח מזמין מוצר מוחשי שניתן לגעת בו, אין העוסק נדרש כתוצאה מכך

לשריין לו מקום.

מנחם שניר;

היום רשתות השיווק מאפשרות ללקוח לטלפן בכדי לבצע הזמנה שבועית לקנייה

בסופרמרקט. לפי מה שאתם אומרים, יוכל הלקוח להחזיר לסופרמרקט את סל המוצרים

בהם לא השתמש תוך ארבעה עשר ימים.

אתי בנדלר;

אין זה תואם את נוסח הצעת החוק, משום שההגדרה היא "הצעת עסקה לצרכן מאת

עוסק שבא שלא לפי הזמנה", כלומר אם הלקוח יזם את הפנייה לעוסק, אי אפשר לבטל

את העסקה. כמו-כן בסעיף שעוסק בביטול עסקה נאמר בפרוש שאין הדבר חל על נכסים

פסידים, שהם מוצרים מתכלים.

מנחם שניר;

לא כתוב "נכסים פסידים", אלא "חלה הרעה משמעותית".

אתי בנדלר;

זה בהצעת החוק, אך עדיין לא בוטל סעיף 14ג בנוסח הנוכחי, שמדבר על עסקה

ברוכלות.

תמר גוז'נסקי;

יש כאן שני גורמים; המוכר והקונה. הקונה יכול להימצא בביתו, או לבוא

למקום המכירה. המוכר יכול להיות במשרדו, או בחנותו, או לבוא לקונה. המקרה בו

אנו עוסקים הוא המקרה שבו המוכר הולך אל הקונה. מקרה בו העסקה נעשית במקום

העבודה הקבוע אינה קשורה לנושא בו אנו דנים. מקרים בהם סוכן הנסיעות מבצע את

העסקה במשרדו, ובעל החנות מבצע את העסקה בחנותו, אינם קשורים לחוק זח. כל

ההנחה היא שהמוכר בא אל הקונה, ועתה אנו שואלים מה פרוש המלה "בא", האם המוכר

בא פיזית, או בא באמצעים אחרים.



היו"ר אלי גולזישמידט;

מר מנחם שניה טוען שערוץ הקניות דינו כדין חנות.
תמר גוז'נסקי
הדוגמאות שהביא של סוכן הנסיעות ושל הסופרמרקט אינן רלוונטיות.
היו"ר אלי גולדשמידט
מר מנחם שניר טוען שערוץ הקניות הוא חנות. כאשר הקונה לוהץ על ערוץ 21,

שהוא ערוץ הקניות, הוא נכנס לחנות שנקראת ערוץ הקניות, ומטייל בה באופן

אלקטרוני. מה ההבדל בין קנייה רגילה בחנות לבין מצב בו הוא רואה מוצר בערוץ

הקניות, ומחליט שהוא רוצה לרכוש אותו?

בערוץ הקניות קיים אלמנט של פיתוי, כי בחנות לא עומדת בחורה נחמדה ומספרת

כמה שהמוצר טוב. השאלה היא האם העובדה שלמוצר נלווים אלמנטים של פיתוי ושל

משיכה, כלומר שקיים שימוש באלמנטים נוספים מלבד המוצר עצמו, היא זו שמקיימת

את ההבחנה בין ערוץ הקניות לבין הסופרמרקט.
תמר גוז'נסקי
עובדה שהכירו באלמנט הפיתוי, ושניתן לבטל את החוזה תוך ארבעה עשר ימים

מיום חתימת החוזה, או מיום מסירתו לצרכן.

אלן זיסבלט;

יש זכות החזרת המוצר תוך שלושים יום.
היו"ר אלי גולדשמידט
איני רוצה להיכנס לנישה זו, כי זוהי בעיה של ערוץ הקניות, שהזכיון שלו

מחייב זאת. איני רוצה להיכנס לעניין זכות החזרה וביטול עסקה.

עובדיה שרגאי;
אנו מתייחסים כאן לשלושה נושאים
הטיים שרינג, שהוא רכישת זכויות ליחידת

נופש, ,DISTANCE SELLINGשהוא שיווק ישיר, ורוכלות. שיווק ישיר מוגדר היום

בעולם כ"התקשרות בין עוסק לצרכן כדי לקשור עסקה בכל דרך שהיא, כשהעסקה מבוצעת

לא בבית העסק של העוסק או המפרסם, והטובין נשלחים ישירות לבית הצרכן".

היו"ר אלי גולדשמידט;

טובין ולא שרות?

עובדיה שרגאי;

מיד אגיע לעניין השרות.ב ,DISTANCE SELLING!ויש מדינות שבהן גם ב- MAIL

,CATALOGUE ORDER- ORDERהבסיס שהוא שהעסקה נעשית לא במקום העסק של העוסק,

דהיינו, שאין לעוסק אפשרות לדבר עם האדם ממנו הוא קונה, לראות את המצרך בעצמו,

להתמקח, להתדיין, ללמוד ולשקול.
היו"ר אלי גולדשמידט
האם בהגדרת שיווק ישיר נכללת גם הגדרת רוכלות?

אתי בנדלר;

יש להגדיר הגדרה של שיווק ישיר, ולכלול בה הגדרת עסקת רוכלות.

עובדיה שרגאי;

בשיווק ישיר בארצות-הברית ובאירופה קיימת הקיקה כמעט בכל מדינה לגבי LONG

, DISTANCE SELLINGוחקיקה נפרדת לגבי טיים שרינג, שזה רכישת -זכויות לנופש בנכס

על-ידי קנייה, או על-ידי התקשרות חוזית אחרת.

בחקיקה האירופאית מודגשים שלושה דברים: זכות צרכן לבטל עסקה כזו, LONG

DISTANCE SELLINGשל מינימום שבעה ימים, כאשר יש מדינות שנהוג בהן ארבעה עשר

ימים, ויש מדינות שאף יותר מכך. כמו-כן היא מחייבת גילוי נאות, שאינו אפשרי

מבחינת סעיפים בגילוי נאות ב ,DISTANCE SELLING-כי אי אפשר להכניס בכיתובית,

בתמונה, ברדיו, בטלוויזיה, או בקטלוג שנשלח, את כל הפרטים שצרכן ראוי לו לדעת

טרם רכישת מצרך.

דבר שלישי הוא עניין הגנת הפרטיות, כאשר אדם מוסר נתונים לחברות שונות,

והוא חשוף מבחינת מספר כרטיס האשראי שלו, תעודת הזהות, כתובתו, ועניין של

שמירת הסודיות, או המידע עליו עצמו, ומה הוא רוכש. במדינות ארצות-הברית רוכשים

מצרכים יקרים מאד, ודבר זה אינו צריך להיות מועבר בין בעלי העסקים כדי לדעת מי

נמצא בעשירון העליון, או מי רוכש מה וכמה.

זהו הבסיס של עסקה ממרחק. העסקאות הללו בנוסף לקטלוג מקובלות בארץ כמעט

בכל אותם עסקים, שאפשר לבטל את העסקאות. גם אם אני מזמין בטלמרקטינג, יודעים

הצרכן ובעל העסק שטובין פסידים אפשר להחליף, או להחזיר, כשאין זה כולל טובין

לא פסידים.

לפי החקיקה של השוק האירופאי המשותף בעניין ההחזרה בLONG DISTANCE-

SELLINGיש פרטים או נושאים שההחזרה לא תחול עליהם, או מפני שהם מוסדרים

בחקיקה אחרת, או מפני שהם אינם רלוונטים לדרך מכירה זו. אני מסכים לעניין

השרותים, שהם אינם תמיד קשורים למצרך, אבל יש שרותים שניתן לבטלם, אם השרות לא

נעשה, כלומר, אם טרם בוצע השרות, והלקוח מתחרט.
היו"ר אלי גולדשמידט
יש מצבים בהם בטרם בוצע השרות, המשווק שינה את מצבו לרעה, אך עלינו

להתמקד בטובין, ולא בשרותים.

בתיה מילר;

מנסים למצוא את נקודת האיזון בין עסקאות, שמשווקות כיום בדרכים מתוחכמות

מאד, לבין הרצון לשמור על יציבות בעסקאות, ואי לכך קיים האינטרס של העוסק

והאינטרס של הצרכן.



אם יזמתי את הצעד הראשון לכיוון העסקה, אקח על עצמי את כל האחריות. אם

החלטתי שאני רוצה לקנות משהו, לא אתעצל, ואלך לחנות לברר אודות המוצר, וכו'.

כאשר הפנייה היתה אליי, המחוקק הניח שלא שקלתי זאת, ושלא חל שיקול הדעת הנדרש

בכדי להחליט, ושבהבטחות שונות הצליח הסוכן המיומן לשכנע אותי לבצע את העסקה,

וזמן קצר לאחר מכן החלטתי שאיני מעוניינת בה. הסיבה היחידה שביצעתי את העסקה

אינה שאני באמת רוצה בה, אלא העוסק הצליח לשכנע אותי. כאשר גוף מסויים משווק

בדרך שאינה הדרך המקובלת, עליו לקחת על עצמו סיכון, שאין זו עסקה רגילה.

היו"ר אלי גולדשמידט;

כבר איני יודע מהי דרך מקובלת, שכן ההליכה לחנות הופכת להיות הדרך הלא

מקובלת.

יש לי שאלה עקרונית, שחורגת מנושא השיווק הישיר. בארצות-הברית יש צרכנים,

שמתמחים בלבישת בגדים בלי אי פעם לרכוש אותם. הם קונים בגד בחנות ולא בשיווק

ישיר, מחזירים, מחליפים, ותמיד באים לקראתם ומאפשרים להם זאת. העקרון שמאפשר

לצרכן להחזיר הוא עקרון שמקובל גם כשמדובר בקנייה בחנות עצמה. אם קונה יודע

שהוא תמיד יכול להחזיר מוצר, יתכן שהוא יתפתה יותר לרכוש אותו.
תמר גוז'נסקי
היום בכל מרכול, כאשר קונה מחזיר מוצר, אין המוכרים שואלים מתי הוא נקנה,

ואפילו לא מבקשים קבלה, ומאפשרים את החזרתו.

אתי בנדלר;

כאשר מדברים על עסקה שכוללת את זכות ההחזרה, הרי שאם הקונה החזיר את

העסקה, הוא לא ביטל את החוזה, אלא פעל בהתאם לתנאי ההוזה, ולכן מבחינה משפטית

מדובר כאן על פעולה בהתאם לחוזה, להבדיל מביטול החוזה. מבחינה מעשית זה היינו

הך.
תמר גוז'נסקי
השאלה היא האם הכסף חוזר לקונה.

אתי בנדלר;

בכל מקרה הכסף מוחזר. כאשר הסחורה מוחזרת, הכסף מוחזר.
נעה דר
יש לנו בעיה עם החלק של הרוכלות הקלאסית. הסעיף בחוק מגדירה "שלא לפי

הזמנה". לנו יש חשש שנציגי CLUB HOTELודוגמתם יתקשרו ויאמרו לקונים

פוטנציאלים שיש להם דבר מה להציע להם, ויבקשו רשות להגיע לביתם בהזמנה.
היו"ר אלי גולדשמידט
אם כך, הציעי ניסוח אחר.

תמר גוז'נסקי;

יש להפוך רוכלות למקרה פרטי של שיווק, ולא שיווק - למקרה פרטי של רוכלות.

שיווק היא המילה הגדולה, ועל רוכלות להיכנס בתוכה כמקרה פרטי.



חיים שטרן;

אנמק מדוע אנו מעוניינים בשימור זכות ההחזרה להבדיל מזכות הביטול, וגם

אציע הצעה קונקרטית שמתייחסת ללקוחות שלי, ואולי הדבר יכול להיות נכון גם לגבי

לקוחות אחרים. כולנו מבינים שקיים אינטרס לשמור על יציבות עסקית. כאשר צרכן

עורך עסקה, יש לכך משמעויות רבות גם מבחינה עסקית וגם מבחינה מימונית. כאשר

הוא מבצע עסקה מסויימת, אפשר להסתמך עליה גם מבחינה מימונית כלפי גורמים

אחרים.

אין זה גורע מזכותו כהוא זה, אם הוא יבטל את העסקה במסגרת כזו או אחרת,

כאשר גם סעיף 32 לחוק הגנת הצרכן שומר עליו, אם יש אי גילוי נאות של פרטים.

היום מכוח סעיף 32, הסעיף הנוכחי, במידה של אי גילוי נאות של העסקה, או הטעיה,

וכו', יש לצרכן זכות לבטל את העסקה תוך ארבעה עשר ימים.
תמר גוז'נסקי
האם אתה יכול להביא דוגמה של החוזה שלכם?

חיים שטרן;

החוזה שלנו נמצא כרגע בבית-הדין לחוזים אחידים בהליך האישור. יש נקודה

אחת ששנויה במחלוקת בינינו לבין משרד המשפטים, ואנו נקבל את פסיקת בית-הדין

כפי שתהיה. יהיה לנו חוזה אחיד, שמאושר על-ידי בית-הדין לחוזים אחידים.

מדוע ברשיון שלנו, שמבחינתנו הוא חוק, קיימת זכות החזרה לקליינט תוך

שלושים ימים? זכות זו מותנית, באופן סביר, שהצרכן יחזיר את המוצר שקיבל. הוא

מקבל את המוצר תוך שבעה ימים על-פי הרשיון שלנו. יש לקונה זכות החזרה תוך

שלושים יום מהיום שקיבל את המוצר. על הקונה להחזיר את המוצר בתנאים סבירים,

לדוגמה, שהמוצר לא יהיה פגום ושיימצא באריזתו המקורית ככל האפשר.
אתי בנדלר
מה ההבדל ביניכם לבין ויזה ולבין כ.א.ל, וכו'?
חיים שטרן
זו זכות החזרה ולנטרית, היא לא מכוח רשיון. אנו מחוייבים, קיבלנו רשיון

ממשרד התקשורת.
נעמי חזן
המחוקק לפני ארבעים שנה חשב על כל הדברים עליהם אנו מדברים. הוא הגן על

הצרכן בכל התחומים עליהם אנו מדברים, ואני חוששת שאנו שוכחים את העקרון הבסיסי

של הגנה על הצרכן מפני עסקת רוכלות. נתנו לו את האופציה לחזור בו מהעסקה, ועתה

אנו מנסים לומר שאם העסקה באה אליו בדרכים אחרות, אין לתת לו את ההגנה שנתנו

לו לפני כה הרבה שנים. הדיון עלול להוביל אותנו לעשיית רגרסיה.

יש שלושה קריטריונים להגדרת עסקה של שיווק ישיר: מי יוזם, סוג המוצר -

שרות, טובין, וכוי - ודרך השיווק.
תמר גוז'נסקי
ומה לגבי המקום?



נעמי חזן;

דרך השיווק כוללת את מקום השיווק. עד עתה כל החקיקה בנושאים אלה נעשתה על

סמך הקריטריון השלישי. איני רואה סיבה, ולא הובא בפנינו כל טיעון רציני,

שמצריך אותנו לזוז מקריטריון זה. זהו קריטריון נכון, אם אנו צופים קדימה,

שיותר ויותר עסקאות תתבצענה בהן הדרך והמקום יהיו הדבר המרכזי. אין להתעלם

מסוג המוצר ומהיוזמה, אך הקריטריון הקובע הוא הקריטריון השלישי. איני רוצה

להרע את מצב הצרכן, שמודע לחלוטין לגבי עסקאות רוכלות, כשאנו מדברים על עסקאות

אחרות. אני מחפשת את הקריטריון הנכון, כאשר אחד מהם הנחה את המחוקק עד עתה,

ואין סיבה טובה לשנות זאת.

נציגי ערוץ הקניות נכנסים ללחץ, שהוא לא במקום.

בתיה מילר;

מבחינת הצרכן אין הבדל בין החזרה לביטול, וזוהי אותה תוצאה. מה שמעניין

אותו הוא קבלת כספו בחזרה.

נעמי חזן;

ההבדל בין החזרה לביטול אינו קיים - כי העסקה הזאת נעשית מהר מאד - הלכה

למעשה לגבי הצרכן וגם לגבי ערוץ הקניות, אלא אם תוכל, מר חיים שטרן, לשכנע

אותנו אחרת. במקומם של נציגי ערוץ הקניות לא הייתי כה נבהלת , כי הם כיסו את

עצמם ואת הצרכן, ומה שהם עושים היום כלול בהצעת חוק זו.

היו"ר אלי גולדשמידט;

אנו יכולים לראות את המיתווה, פחות או יותר. מר שרגאי, כיצד אתה מתרגם

שיווק ישיר?

עובדיה שרגאי;

,LONG DISTANCE SELLINGויש גם .MAIL ORDER
היו"ר אלי גולדשמידט
עלינו להגדיר שיווק ישיר בהיבט הזה, והייתי נזהר מלשים את הדגש על עניין

היוזמה, כי היא יכולה להיות באופן טכני של הלקוח, אך באופן מהותי של המוכר.

לכן יש לשים את הדגש על מקום העסקה. כמו-כן יש לעשות הבחנה בין טובין לבין

שרות, כאשר לגבי שרות, הצרכן רשאי לבטלו תוך התקופה הנ"ל, אך בתנאי שזה יהיה

לפחות שבועיים ימים לפני מועד ביצוע השרות.

נעמי חזן;

כאשר קונה מתקשר לסוכן נסיעות להזמין כרטיס טיסה, הוא נמצא במקום העסק.

היו"ר אלי גולדשמידט;

מדובר על כך שמוצע נופש באינטרנט, כאשר יוצאת טיסה בעוד שלושה ימים.

בנושא של מתן שרות קיימת בעיה. אנו יכולים להתייחס לטובין בלבד ולא לשרות, כי

אנו יודעים שבנושאי טיסות יש דרכי ביטול מקובלות היום בענף התעופה, וגם בביטוח

הטיסה קיימת התייחסות לעניין זה.



לפחות כהוראת מעבר, יש לפטור מהוראות החוק את מי שפועל על-פי רשיון שנקבע

כדין ושמוקנית בו זכות החזרה. אם ממילא הם פועלים בצורה של החזרה, גם בביטול

עסקה אי אפשר להחזיר מוצר פגום.

אי יל כץ;

לא שמעתי התייחסות לגבי מכירת אינפורמציה, שהיא תחום רהב מאד, כמו קניית

מידע מאתרים, לדוגמה, כתבות, עילעול בארכיון "הארץ", או "גלובס".
היו"ר אלי גולדשמידט
אם אני חותם על מנוי ל NEW YORK TIMES-דרך האינטרנט, האם אני יכול לבטל

זאת אחרי שבועיים?
אי יל כץ
אז לא יהיה טעם לספק לספק שרות זה, אם אתה יכול לקבל אינפורמציה, להשתמש

בה, ואחר-כך לבטל את המנוי.

היו"ר אלי גולדשמידט;

שאלתי שאלה אחרת, אם אני חותם על מנוי לעיתון לשנה דרך האינטרנט, וכעבור

שבועיים אני רוצה לבטל מנוי זה, האם יש בעיה עם זה?

אי יל כץ;

לא.

היו"ר אלי גולדשמידט;

כלומר הבעיה שלך היא רק אם אני עושה פעולה מיידית, וגם זאת אפשר להגדיר.

אייל כץ;

זה לא רק מנוי של ה ,NEW YORK TIMES-כי אתה מקבל את העיתון כל יום, אלא

אני יכול לבצע קנייה של מידע כלשהו, ומיד אחר-כך לבטלו. אם כך, למה שספק השרות

יתן שרות כזה, אם כל עסקה שמתבצעת יכולה להתבטל אחרי שקיבלת את המידע?

היו"ר אלי גולדשמידט;

אם הקונה צרך את המידע, אין לא זכות החזרה. אם הקונה מקבל מוצר, שברגע

שהוא מקבלו, אין משמעות לנושא ההחזרה, זה צריך להיות מחוץ לחוק.

אייל כץ;

אני מנהל טכני של אחת מחברות האינטרנט בארץ, ואין כל אפשרות דרך האינטרנט

להגיע לצרכן.

מיכאל הרצברג;

הצרכן מגיע אליך.



היו"ר אלי גולדשמידט;

זה אותו דבר כמו בערוץ הקניות. איני רואה אסון בזכות ההחזרה. זוהי זכות

שאולי צריך לפתחה מעבר לנושא השיווק הישיר, אם בכלל. אין סיבה שאם אני קונה

בגד בחנות, שלא אוכל להחזירו אחרי שבועיים, אם הוא נקי ולא השתמשתי בו, אך לא

הגענו לשלב זה.

בעניין זה אין שוני מערוץ הקניות. היוזמה היא של הגולש באינטרנט, או של

מי שהגיע לערוץ 21, אך זוהי יוזמה טכנית, כי היוזמה המהותית היא של המשווק.

המבחן אינו המבחן הטכני מי יצר את הפעולה הראשונה, אלא חאם הקונה רוכש את

המוצר במקום העסק, או שמקום העסק הוא אצלי בבית על המחשב, או על מסך

הטלוויזיה.
אי י יל כץ
היום אינפורמציה היא מושג רחב מאד, שכן אפשר לקנות תמונות, תקליטים.

היו"ר אלי גולדשמידט;

האם אתה מוכן לנסות לנסח משהו?

אי יל כץ;

בוודאי שכן.
היו"ר אלי גולדשמידט
הבא לנו זאת, ונבדוק זאת. זהו בהחלט דבר שיש להתייחס אליו, או לגבי כל

מוצר שמסופק מייד ומתכלה.
נעמי חזן
אבל מתבצעת כאן צריכה מיידית.
היו"ר אלי גולדשמידט
נניח שהזמנתי מאכל דרך האינטרנט, ואכלתי אותו בטרם חלפו ארבעה עשר ימים,

או עשרה ימים, לפי מה שנחליט. חל אותו דין על צריכה פיזית של מוצר וכילויו ועל

צריכת אי נפורמציה.
נעמי חזן
לעתים אני קונה אינפורמציה, וזה עולה לי כסף בכדי להיכנס לספרייה

מסויימת. כאשר נכנסתי, זה כמו שקניתי כרטיס קולנוע, או שצרכתי את מוצר המזון.

עצם ההזמנה היא ביצוע העסקה על המקום, כי המוצר הגיע אלי מייד, ועצם ההגעה

היא צריכת המוצר.
היו"ר אלי גולדשמידט
מר אייל כץ אומר שאם תהיה לצרכן זכות ביטול, הוא יכול להוריד מהאינטרנט

אינפורמציה כלשהי, שעולה כסף, ואחרי כן להודיע לאינטרנט שאין הוא רוצה אותה.
נעמי חזן
ברגע שהוא קיבל את האינפורמציה, הוא קנה אותה, כמו בחנות, ולכן זהו מקום

העסקה. להבדיל ממשהו שאני קונה באמצעות האינטרנט, קניית האינפורמציה עצמה היא

מקום העסקה,

הקריטריון של מקום העסק הוא כל כך נכון, שדווקא באינטרנט יש הבחנה בין

מקום העסק, שזוהי אותה ספרייה שאני נכנסת אליה, לבין קנייה, כמו קניית קומפקט

דיסק, דרך או באמצעות האינטרנט. אנו הופכים קריטריון זה לקריטריון מרכזי, מה

גם שהוא זה שהנחה את החוק ואת כל עניין הרוכלות עד עתה.

בסעיף 3 בחוק המוצע, שהוא תיקון 14ב, קיים עניין ההחזרה.

אלן זיסבלט;

אם יש לי זכות לבטל חוזה, אי אפשר להתנות את החזרת המוצר בכל מיני תנאים.

יש לי זכות לקבל בחזרה את הכסף.

מדובר על התפתחות נושא הרוכלות, או ,DOOR TO DOOR SELLINGואין מדובר על

משהו פסול, אלא על כך שהמוכר מגיע לקונה מבלי שהוא ערוך לקניות, מבלי שעשה

מחקר שווקים, וכן מבלי שראה את המוצר בעיניו. זוהי בדיוק הבעיה עם ה- DISTANCE

,SELLINGכאשר בערוץ הקניות, בטלפון, או דרך הדואר, מתעוררות אותן בעיות, שכן

הקונה לא בדק ולא שקל אם לקנות את המוצר.

לגבי גופים אלה, שפועלים על-פי רשיון, עם כל הכבוד, לעתים קרובות העניין

אינו נדון עד הסוף. עובדה היא שבבית-הדין יש לנו ויכוחים עם החברה הזאת. האם

אפשר להתנות את העובדה שהקונה חייב לקבל בחזרה את כספו, אם ביטל את החוזה, בכך

שיחזיר את המוצר בדיוק כפי שהיה ארוז?

איני זוכר באף חוק אירופי יוצא מן הכלל כזה, למשל, כמו זה של ערוץ

הקניות. DISTANCE SELLINGזה .DISTANCE SELLING

היו"ר אלי גולדשמידט;

שלא תבין אותי לא נכון, איני מוציאם מהכלל. כל זמן שהרשיון הזה בתוקף,

וזה הרי לא רשיון נצחי, אני חייב להתחשב בתהליכים שקרו, מה גם שהם מאפשרים את

ההחזרה. אני מבין שאתה מציע לא להוציא מן הכלל.

עורך הדין משה וגנר, האם אתה מוועדת הצרכנות של הלשכה?

משה וגנר;

אני מוועדת הקניין. ההצעה, כפי שהיא מונחת, היא הצעה מצויינת, ורק צריך

לסייגה. הבעיה כפי שהציג יושב הראש היא כאשר מדובר במוצר שאיני יכול למששו.

כדי לפתור את הבעיה הזו אנו צריכים את ההצעה כפי שהיא באותן מלים, ואפילו תחת

הכותרת רוכלות, משום שהתוכן הוא הקובע, ולא כל-כך הכותרת. יש לסייג אותה בכך,

שאם המציע נותן גילוי מלא של הפרטים המהותיים, כולל התמונה שלו, אזי החוזה לא

ניתן לביטול.
היו"ר אלי גולדשמידט
אז לא עשית בכך דבר, כי החוק מחייב גילוי נאות.
משה וגנר
אנו יכולים לחוקק הצעת חוק גורפת פופולרית מאד, אבל היא תכלול בתוכה לא

רק אנשים שקיבלו זכיון, אלא גם הברות הוגנות אשר אנשיהן ממלאים אחר כל התנאים,

נותנים את כל הגילוי, ולאהר מכן מדוע צריך לבטל חוזה? איפה אנו שומרים על

יציבות העסקה? איפה אנו שומרים על תקינות הפעילות המשפטית?
נעמי חזן
האם אתה רוצה שאראה לך חמישים מכתבים מאנשים, שעברו שטיפת מוח בטיים

שרינג ?
היו"ר אלי גולדשמידט
מר וגנר, אף אהד לא עוסק בנושא זה בתהום של הגינות, שאינו רלוונטי

לחלוטין. אנו עוסקים בסיטואציה שבה, לכאורה, תהליך שיקול דעתו של הצרכן אינו

שיקול דעת מלא.
משה וגנר
כי הוא לא קיבל את מלוא הפרטים.
היו"ר אלי גולדשמידט
אנו נמצאים גם בסיטואציה, שבה המערכות האירופאיות והאמריקאיות קיבלו את

העקרון, שבשיווק ישיר יש לצרכן זכות ביטוי, ואתה רוצה שלא נלך בדרך זו.

בארצות-הברית אפשר לא בשיווק ישיר, להחזיר מוצרים ולבטל עסקה. אתה יכול לומר,

שגם צרכן שנכנס לחנות בגדים ומודד ומטריד את המוכרים זמן רב, ולבסוף לא קונה

דבר, מכביד על הפעילות הכלכלית.
משה וגנר
כאשר אנו מדברים על בגדים, זה נכון, אבל קיימים מיגוון שרותים. המיגוון

הגדול הזה הוא כל כך גורף.
היו"ר אלי גולדשמידט
מה האסון הגדול ליציבות הכלכלית, אם אפשר יהיה אחרי עשרה ימים שנעשתה

עסקה באמצעות הטלוויזיה, או באמצעות האינטרנט, לבטלה? מה הבעיה המשפטית?
משה וגנר
הבעיה המשפטית היא היציבות המשפטית של עסקאות. כמובן, שכאשר מדובר

ברוכלות, והיא יכולה להיות גם בדיבור ישיר, כי יש בה אלמנט של פיתוי, אזי יש

מקום לביטול. איני מדבר על הטעיה, כי לזה יש סעיף נפרד, אלא על גילוי מלא

ונאות, באופן שתינתן אפשרות לצרכן, כמו בסופרמרקט, לראות את המוצר, וכמעט

למששו, ואז כאשר נעשית העסקה, צריכה להיות לה יציבות.
צבי הנדל
לאחר שביתי השתחררה מהצבא, שיכנעו אותה בקניון להרשם לקופת-חולים

מסויימת, שאין סניף שלה באזורנו, והיא לא ידעה על כך. האם אפשר לבטל תוך עשרה

ימים את העסקה?



חיים שטרן;

על-פי סעיף 32 לחוק הגנת הצרכן ביתך יכולה לבטל את העסקה,

אייל כץ;

לגבי ביטול עסקה, קיימת חברה, או מספר חברות, בארץ שעוסקות בפיתוח

מוצרים, כאשר הפנייה והעברת המוצר מתבצעות דרך האינטרנט.

נעמי חזן;

כמו מה?
אי יל כץ
תוכנה, הן מפתחות תוכנות לפי הדרישות של הקונה.

נעמי חזן;

עליך לעשות את ההבחנה של מקום העסק, היא כדאית לך לטויה רחוק.

היו"ר אלי גולדשמידט;

זהו ייעוד האינטרנט.
אי יל כץ
ביטול יפגע באופן קשה ביצרן, כי אפשר יהיה להעתיק את התוכנה, וכמו-כן אם

מזמינים אותה ואחר-כך מבטלים את ההזמנה, זמן הפיתוח שעולה כסף רב "הלך

לאיבוד".
היו"ר אלי גולדשמידט
מר אייל כץ הציג מקרה חדש, ובו הוא מבחין בין "חליפה לפי מידה", ובין

"קונפקציה". כאשר מתאימים תוכנה לאדם הקונקרטי אי אפשר למכור אותו למישהו אחר.
נעה דר
לי יש בעיה עם כך שקונה יכול לבטל חוזה רק אם העסקה נחתמה "שלא במקום

עסקו הקבוע של העוסק". אמנם זהו תנאי חשוב מאד, אך אין הוא מספיק. היום נציגי

מולה סנטר עורכים כנס באולם, או יזמינו אותי ליום כיף, ויבצעו את העסקה במקום

העסק,
אורנה ביבר
אנו מדברים מתוך תלונות רבות שמגיעות על שיווק אגרסיבי מאד, שגורם לפיתוי

שאין אנשים עומדים בו, ומשתכנעים לחתום על עסקה,למשל, במולה סנטר, שצריך לאפשר

במקרה זה זכות ביטול עסקה.
היו"ר אלי גולדשמידט
כל הקניונים, הסופרמרקטים והפרסומות בנויים כדי לפתות אנשים לקנות את

מוצריהם, זהו תפקידכם לחנך את הציבור שלא יתפתה.
נעה דר
אבל כאן מדובר בהשפעה בלתי הוגנת, כאשר מדובר בארבע עד חמש שעות, שבהן

מעבירים נציגי המקום את הזמן, וסוגרים עסקאות בשתיים בלילה.

היו"ר אלי גולדשמידט;

גם כמחוקקים יש לנו מגבלות יכולת. מה אנו יכולים לכתוב בחוק לגבי עסקה

כזאת? שעסקה שמתלווה אליה אלמנט של פיתוי, אפשר לבטלה? אין עסקה שלא תיכנס

למסגרת זו.
נעה דר
יש בחוק סעיף שמדבר על השפעה בלתי הוגנת, אך הוא מוגבל רק לעסקאות שתוך

כדי כך חותמים עסקה בלתי סבירה, או השגת תנאים בלתי סבירים, ואני רוצה שזה

יהיה תקף לכל עסקה, ולא רק לתנאים בלתי סבירים.
היו"ר אלי גולדשמידט
אך מהי השפעה בלתי הוגנת? כאשר אני רואה בטלוויזיה פרסומת, האם זוהי

השפעה הוגנת? האס אומרים לי תמיד את כל האמת? אם מביאים בצורה עקיפה בחורה יפה

כדי למכור דבר מה, האם זה הוגן?
נעה דר
כאשר אתה נמצא סופשבוע שלם ולא נותנים לך ללכת בלי שתרגיש אשם מאד, אלא

אם כן חתמת על עסקה, זוהי השפעה בלתי הוגנת.
עובדיה שרגאי
השאלה היא האם יש בזה ניצול מצוקה, או שאין בזה ניצול מצוקה.
היו"ר אלי גולדשמידט
אם יש ניצול מצוקה, חל עליו עניין העושק, סעיף 32. בכל עסקה, גם על-פי

חוק החוזים, יש סעיף עושק, ניצול מצוקה שכלית ונפשית.

יש הצעה של הגברת אתי בנדלר, שאבקש מכל הגורמים שנמצאים כאן לשלוח אליה

בתוך שבוע ימים הצעות שלכם להגדרות של שיווק ישיר. מר אייל כץ, הגדר לנו את

עניין הצריכה השוטפת ו"לפי מידה", דהיינו "קונפקציה" ו"לא קונפקציה". אנו ננסה

יחד איתכם להגדיר הגדרה מספקת בעניין זה.

אנו יכולים להחליט שפרק הזמן שניתן לצרכן לבטל את החוזה יהיה עשרה ימים,

שכן חבל לקיים על כך עוד דיון. איני מציע להגדיר שאלה יהיו עשרה ימי עסקים, או

ימי עבודה.
משה עמיר
בקהילה האירופאית פרק הזמן הנהוג הוא עשרה ימים.
היו"ר אלי גולדשמידט
זה גם תואם לקהילה האירופאית. האם יש לכם הערות לתיקונים בסעיף 3?



רוני פיבקו;

כתוב "לפי המאוחר מביניהם". במקרה של הטייס שרינג, למשל, CLUB HOTEL

שנבנה עשר שנים ויותר, אין זה הגיוני שלקונה תהיה זכות חרטה במשך עשר שנים,

ולכן יש לכתוב "מיום חתימת החוזה".

אתי בנדלר;

סעיף זה חל, אפילו אם אני רוכשת דירה, וסיכמתי את כל התנאים עם הקבלן,

ובסופו של דבר אני ניגשת לעורך-הדין לחתום על חוזה. זוהי עסקה הנחתמת, שלא

במקום עסקו הקבוע של העוסק.
נסים דהן
ואם החוזה נחתם אצל עורך-הדין של הקונה ולא של הקבלן?
היו"ר אלי גולדשמידט
נחשוב על כך.
אתי בנדלר
זה ברור לי שצריכים להוסיף לחוק עוד חריגים.
מיכאל הרצברג
מדובר בעסקאות בדרך זו או אחרת, שמתבצעות לא במקום עסקו של בעל העסק,

ושהעוסק לא נותן לצרכן הזדמנות סבירה לעיין בחוזה. 99%, אם לא יותר, מהעסקאות

במשק היו "חוזרות".

בתיה מילר;

זוהי עוד חלופה.
מיכאל הרצברג
אפשר לבטל כל עסקה.
היו"ר אלי גולדשמידט
כאשר אני קונה מוצר בחנות, איני חותם על חוזה. יתכן שלגבי עסקה שבנוהג

שבעולם נעשית על-ידי חתימה על חוזה, יש לתת אפשרות לעיין בחוזה לפני חתימתו.
עובדיה שרגאי
הנושא של חוזה הוכנס במפורש בהתייחס לטיים שרינג, לרכישת זכויות בנכס

לנופש, וכדומה, וזו היתה הכוונה בהתהלה.
חי ו"ר אלי גולדשמידט
אבל מוכרחים שלא יהיה מצב שכל פעם שאני קונה דבר פעוט, תישאל השאלה מה

קרה אם לא חתמתי על החוזה.
בתיה מילר
סעיף 5ב קובע גם היום שחובה לתת לצרכן הזדמנות סבירה לעיין בתנאי ההוזה,

אך אין בסעיף התייחסות למקרה בו לא ניתנה ההזדמנות. יבדקו זאת לגופו של עניין.

היו"ר אלי גולדשמידט;

אבל רק לגבי עסקאות שבנוהג שבעולם נעשות על-ידי חוזה. לא כל עסקה נעשית

על-פי חוזה.

בתיה מילר;

בעניין הטיים שרינג, המודל שעמד לנגד עינינו היה ,CLUB HOTELכשהמפגשים

בין הקונים לצרכנים היו במקומות לא קבועים. אך בינתיים התרחשו דברים, ונציגי

החברות הזרות שבאים לארץ שוכרים מקומות מסויימים, וגורמים לכך שהצרכנים יגיעו

אליהם לאותם מקומות. זו תהיה בעיה לומר שהעסקה לא התבצעה במקום העסק הקבוע.

אין אלה נציגי ,CLUB HOTELששוכרים אולמות, אלא נציגי חברות זרות, שאיננו

מכירים,

היו"ר אלי גולדשמידט;

מה פסול בכך? הקונה בא למקום.

בתיה מילר;

הזמינו אותו, כמובן.

חיים שטרן;

בסעיף 14ב כתוב שכאשר בוטל החוזה, העוסק צריך להחזיר לקונה את הכסף,

ואחר-כך נאמר שבמידה שהצרכן קיבל את המוצר, עליו להחזירו, אך אין התניה.

צריכה להיות התניה הדדית, שהתנאי לקבלת כספו של הצרכן הוא החזרת המוצר.

הסייג היחיד שקיים כאן הוא "הרעה משמעותית", והוא כשלעצמו אינו מספיק,

ואין הגדרה מהי הרעה משמעותית. יש צורך להתייחס למסגרת הזמן, שכן אין מסגרת

זמן מתי הקונה צריך להחזיר את המוצר, וצריך לחייבו למסגרת זמן סבירה, כמו

שלושים יום.

עובדיה שרגאי;

אם הוא לא מחזיר את המוצר, הוא לא יקבל את כספו.

היו"ר אלי גולדשמידט;

שלח נוסח שלך לסעיף 14ב, ואתייחס אליו.

תודה רבה, ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:45

קוד המקור של הנתונים