ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 03/03/1997

תקנות הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטקול מס' 78

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני כ"ד באדר א' התשנ"ז (03.03.1997) שעה 11:00
נכמו
חברי הוועדה
אלי גולדשמידט - היו"ר

דהאמשה עבד-אלמאלכ

צבי הנדל

יצחק וקנין

שלום שמחון
מוזמנים
דוידה לחמן-מסר- משרד המשפטים

בני רובין - משרד המשפטים

ימימה נוזח

את כהן - התאחדות האיכרים

יואל צימרמן - התאחדות האיכרים

ירון סולומון - האיחוד החקלאי

יוסי ישי - מנכ"ל מינהלת ההסדר

עו"ד רם נעם - יועץ משפטי, מינהלת ההסדר

אלי הומינר - בנק הפועלים

יפה שגיא - איגוד הבנקים

ורדה ניר - איגוד הבנקים

נח לוי - איגוד הבנקים

מוריס סטון - אגוד הבנקים

נסים שיטרית - איגוד הבנקים

עו"ד איטה ילין- רשם האגודות השיתופיות

שמואל לויט - תנועת המושבים

עזריאל צדוק - איגוד המושבים, הפועל המזרחי

איילת רוזן - המשרד לאיכות הסביבה
מנהלת הוועדה
ורד עצמון
קצרנית
חנה כהן
סדר היום
תקנות הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי.



תקנות הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי.
היו"ר אלי גולדשמידט
בוקר טוב. אני מתבבד לפתוח את ישיבת וננדת הבלבלה. במשך במה ישיבות דנו בתקנות

הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי, אך טרם הצבענו על אותם סעיפים שיש לגביהם

הסכמה, בתום הדיון בתקנות, נאשר את כל התקנות באופן פורמלי.

בישיבה הקודמת הסכמנו על סעיף ההגדרות, למעט עמדתם של נציגי הסוכנות, שביקשו

לייצר מודל ביניים בין חוב מובטח לחוב שאינו מובטח, שלצורר הדיון קראנו לו "חוב

מיוחד".
אתי בנדלר
הגב' דוידה לחמן-מסר הציעה להוסיף הגדרה של "חוב מיוחד", שיהיה בסדר עדיפות

בין החובות המובטחים לבין החובות הרגילים.
היו"ר אלי גולדשמידט
בישיבה זו לא נדון בכה אלא נכריע על כך בשלב מאוחר יותר.
יפה שגיא
מסתבר שהערה אחת בסוף ההגדרה של "חוב מובטח" לא שולבה. אחרי המילים: "או
במשכנתא" צריך להיות
לרבות שיעבוד שוטף שגובש טרם כניסת החוק לתוקף.
היו"ר אלי גולדשמידט
מדוע זה לא נכנס להגדרה של חוב שהופקד בשיעבוד ?
יפה שגיא
מאחר ששיעבוד שוטף שמונה לו כונס נכסים, הוא איגרת חוב שגובשה, והשיעבוד

שהוצע ואחר כך מופיע בהמשך, הופר למעשה לשיעבוד קבוע בעת תהליר שיעבוד של

אגרות חוב ומינוי בונם נכסים, ולכן צריך להוסיף זאת בהגדרה של "חוב מובטח".
אתי בנדלר
ב"סדר עדיפות החובות" בתקנה 2 (1) (ב) הנוסח המוסכם היה: "לגבי חייב שהוא אגודה

שיתופית ומונה לה מפרק או כונס נכסים, שטרם שולם שכרו כולו או מקצתו - יתרת שכר

המפרק או הכונס, כפי שקבע לו רשם האגודות השיתופיות או בית המשפט, וכן מלוא

הוצאות הפירוק או הכינוס שנקבעו לו כאמור";
הוסכם עוד שתוסף תקנת משנה נוספת בנוסח זה
על אף האמור בתקנה 2 רשאי המשקם

לקבוע בהסכמת כל הנושים סדר עדיפויות שווה לכל החובות המפורטים בתקנה האמורה,

למעט לגבי חוב האמור בתקנה 2 (ב). בכר למעשה ניתנת עדיפות לשכר הכונס.
היו"ר אלי גולדשמידט
בהסכמת כל הצדדים אפשר לקכוע פרי-פסו, למעט העדיפות של שכר הכתם, שהוא

בכל מקרה לא נכנס לגדר של הסכמה.
יוסי ישי
זה פוגע בסעיף 31 במוק.
אתי בנדלר
לכן נכתב בתקנות שהמשקם רשאי לקבוע סדר עדיפות אחר.
היו"ר אלי גולדשמידט
אני מציע לבדוק את האפשרות לכתוב : מבלי לפגוע באמור בסעיף 31 בתוק.

לגבי תקנה 2 תקנות משנה (2), (3)(א) ו-(3)(ב) לא היו בעיות.

בתקנה 2 (3)(ג) היתה הצעה למחוק את המילים: "שאינו גורם חקלאי". הבנקים

מסכימים עם נוסח הסעיף כפי שהוא מופיע בתקנות, אך אם מבטלים את המילים "שאינו

גורם חקלאי", הם תובעים לבטל את הסעיף כולו.
נסים שיטרית
בנק הפועלים דרש לבטל לחלוטין את הסעיף. אנו לא סבורים שצריך לתת למישהו

עדיפות.
יפה שגיא
הבנתי ממר יוסי ישי, שמספר דרישות החוב שהוגשו למינהלה בגין סכומים כאלה,

ו"שאינם גורמים חקלאיים", הם מספרים זניחים, ולכן לא מצאתי לנכון להתנגד לכך. אך

אם מוחקים את המילים "שאינו גורם חקלאי", השינוי הוא משמעותי ואז אנו מבקשים

לבטל לחלוטין את תקנת המשנה (3)(ג).
שמואל לויט
בקשר לתקנה 2 (5)(ג), אני מבקש שמנכ"ל מינהלת ההסדר ימסור כמה זכאים בסכום של

5,000 שקלים הצטברו במינהלת. ישנה תופעה מוכרת שכל מי שהיה בזכות באגודה, ושמר

על כספו, וכל מה שנשאר לו ב- 1991 הוא 5,000 שקלים בזכות, הם בדרך כלל אנשים

מבוגרים אחרי גיל פרישה, בעיקר מישובי קו העימות והפריפריה, ואותו סכום הוא

למעשה החסכון היחיד שלהם. לאותם חברים אין קופות גמל ותוכניות חסכון. לכן אני סבור

שיש למחוק את המילים "שאינו גורם חקלאי", ביחוד אם לא תהיה חלוקה פרי-פסו.
יפה שגיא
לא יתכן מצב של "תפסת מרובה לא תפסת". אם ימחקו המילים הללו, אנו טוענים שיש

לבטל את הסעיף הזה. הגורמים החקלאיים נהנו מספיק מהטבות ואין סיבה להוסיף להם.
ימימה מזוז
בסעיף זה מדובר בעיקר בספקים קטנים, שסיפקו מצרכים ושירותים לגורמים חקלאיים,

וכל מה שמדובר לגבי הנושים הגדולים והבנקים אינו רלוונטי לגביהם.
אתי בנדלר
בעל מכולת קטנה במושב שהוא עצמו חבר באגודה השיתופית, לא יהיה זכאי בכל

מקרה לעדיפות לפי תקנה 2 (3)(ג), אך אם הוא מחוץ למושב הוא יהיה זכאי.
היו"ר אלי גולדשמידט
מה יהיה דין החוב הנ"ל ?
יוסי ישי
דינו כדין "נושה לא מובטח".
דוידה לחמו-מסר
האוכלוסיה שעונה לשם "גורם חקלאי" היא אוכלוסיה גדולה, וכל אחד מקבל חלק

מהחוב הזה. אם היה גורם חקלאי שהוא גם ספק שירותים, הוא לא יהיה זכאי לעדיפות, כי

הוא כ"גורם חקלאי" כבר נהנה מהטבה כלשהי שהחוק העניק לו.
היו"ר אלי גולדשמידט
בסדר תשלום חובות יש סדר מסויים שנקבע עקרונית על ידי החוק, כאשר הסדר זה

נותן עדיפות לחובות מסוג של שכר עבודה, שכר מפרק וכדי. נושה שאין לו בעצם שום

בטוחה על החוב, הינו נושה מיוחד והוא נכנס לדרגה נחותה ביותר בסדר הקדימה, כלומר

אם ממשים את החוב, יש סיכוי שאלה שנמצאים למטה לא יקבלו כלום, או שיקבלו מעט.

האוצר מציע בתקנות שאם נושה "קטן", כמו הדוגמא של ספק מצרכים, שאינו גורם

חקלאי, למרות שאין לו שיעבוד, או מעמד מיוחד, בחוב של עד 5,000 שקלים הוא יהיה

במעמד כמו של דמי שכירות ותשלומי חובה.
אתי בנדלר
5,000 שקלים נכון ליום 31 בדצמבר 1991. במונחים של היום הסכום עומד על כ- 10,000

שקלים.
היו"ר אלי גולדשמידט
מר שמואל לויט ביקש שתקנה זו תחול גם לגבי חבר אגודה שיש לו יתרת זכות. האוצר

הודיע לנו שאם נחיל את הסעיף הזה גם על מי שהוא "גורם חקלאי" הם ימשכו את

הצעתם, והבנקים תומכים בגישה זו.
ימימה נוזח
כשמדברים על "שאינו גורם חקלאי" מדובר במאות ספקים, וכשמדובר בגורם חקלאי

המספר מגיע לאלפים.
שלום שמחון
בתוך החוק הזה יש בעצם חברי מושבים שאינם נהנים מהחוק. לדוגמא, אם היו חברי

מושבים שהיו בזבות באגודה, הם למעשה ניזוקו מהחוק, מאחר שהם משלמים את החלק

בערבות. מה שהאוצר והבנקים למעשה יעשו באם הפיסקה לא תשונה, שאותם חברים
ינזקו פעמיים
פעם באשר הם משלמים את הערבות הפנימית והחיצונית, ופעם שניה באשר

הם עלולים לא לקבל את מה שכל אלה "שאינם גורמים חקלאיים" מקבלים. וזאת בגלל

שבל הייתר חטאו.

לי נראה הגיוני להבליל גם את חברי המושבים שהיו בזבות בפיסקה (ג).
צבי הנדל
יש אגודות שעשו את בל ההסדר באגודה, ועשו את ההסדרים הפנימיים שלהן, ויש

אגודות שיש בהן חקלאים שהיו מסודרים, היו בזבות במשך שנים ולא היו להם חובות.

נוצרו עיוותים שזועקים לשמים. השאלה אם אפשר למצוא לגביהם פתרון שאינו משחק

בוחני, אלא משחק של צדק.

אני סבור שיש מידה רבה של הגינות, באשר מטפלים באותם חברי מושבים שהיו בסדר

בל השנים. אר מה שרוצים פה הוא לעודד את אלה ש"אינם בסדר", בי הם יבולים לקבל את

הפיצויים, ואילו אלה שבסדר ניזוקים.
ימימה מזח
לא נבון לומר שיש חברי מושבים שלא נהנים מהחוק. בל מי שהיה לו חוב ב- 31 בדצמבר

1987 זבאי לחקיקה היום.
נח לוי
הנושא של בעלי זבות באגודות בא לידי פתרון בתיקון מספר 2, שלמעשה התיר קיזוז

יתרות זבות מתשלומי חלף ערבות.
דוידה לחמן-מסר
פיסקה (ג) באה להטיב עם ספקים קטנים עד סבום של 5,000 שקלים, ואין אפשרות

להחילה על המגזר החקלאי.
ימימה מזוז
לא מדובר בענייו של צדק בלפי חברי משקים , אלא מדובר בחוב שולי של נושים

קטנים, שאנו מובנים להעלות אותם דרגה. אם מדובר בחוב משמעותי של חברי מושבים אין

הצדקה לבך.
שלום שמחוו
אני מציע לא להסבים ברגע על הפיסקה הזו, אלא לדון בה שוב במועד אחר.
יוסי ישי
יש תביעה של אחד הנושים שבית המשפט יקבע שתיקון מס' 2 לא חוקתי, לכן המשקמים

נוטים לא להרחיב את החוק, עד שבית המשפט יקבע הלכה בעניין.

האוצר והבנקים מתנגדים להחיל פיסקה זו על גורמים חקלאיים. אך כשמדובר בחבר

שהוא זכאי באגודה שלו, ויש לא מעט מקרים של ספקים קטנים שהם חברי מושב, שנותנים

שירותים למושבים אחרים. הם נכנסים להגדרה של גורם חקלאי" כי הם חברי אגודה, דבר

שיוצר אפליה בין שני ספקים.
ימימה מזח
אין אפליה כי החוק כבר נתן הטבה לגורמים חקלאיים.
צבי הנדל
זו אטימות כי שניהם ספקים, ולא צריו להפלות ביניהם.
יואל צימרמן
מדובר בפיסקה זו בסכומים פעוטים. יש חברי מושבים מבוגרים מאוד בני למעלה מ- 70

שאין להם אף אגורה ולא פנסיה.

אני שמח מאוד על האנושיות הזו ותשומת הלב לספקים הקטנים, אר יש להחיל זאת גם

על ספקים שהם חברי מושבים, כי בסעיף מימוש הנכסים, אותם חברים שוב יפסידו. אלא

אם יפעלו לפי עקרון הפרי-פסו, דבר שיפתור את הבעיה.
יפה שגיא
אם החוק היה מבחין בין זקנים לצעירים הייתי בהחלט מסכימה איתך. המחוקק לא

עשה שום אבחנה בין האוכלוסיות, לא במחיקות ולא בהטבות אחרות שהחוק נותן

לחקלאים.
היו"ר אלי גולדשמידט
האם כל חבר אגודה באשר הוא נמצא בהסדר החובות ?
יוסי ישי
כל חבר אגודה שלא יצא מהחוק.
אתי בנדלר
יש צורך להגדיר אח זה. גורם חקלאי הוא מי שמוגדר בחוק בין אם החוק חל עליו ובין

אם לאו.
היו"ר אלי גולדשמידט
לא יתכן שחבר מושב שלא נמצא בגדר הסדר חובות, והוא במקרה חבר מושב בהגדרה

שלו, יופלה לרעה במקרה של תקנה 2 (3)(ג), לעומת נושה אחר שאינו חבר מושב.

אני מבקש שתבדקו אם זה כולל בתוכו את הדוגמא שחבר הכנסת צבי הנדל הציג. אם זה

כולל בתוכו את הדוגמא הנ"ל, אזי יש עם כך בעיה אפילו לשיטת משרד האוצר, ויש

למצוא לכך פתרון.
ימימה מזח
מי שהוציא עצמו מתחולת החוק זכאי לכך.
אתי בנדלר
החוק קובע הגדרה של "גורם חקלאי"
אגודה חקלאית, ארגון חקלאי, חקלאי, חבר

באגודה חקלאית ובן זוגו. זו הגדרה מאוד מדוייקת.
היו"ר אלי גולדשמידט
לא יתכן שחבר אגודה שלא יכנס לחוק גל, יופלה לרעה לעומת נושה לא חקלאי. אותו

חבר אגודה לא קיבל שום הטבות ולא נכנס לשום הסדר, אין שום סיבה להפלותו לרעה,

אפילו לא לשיטת משרד האוצר.
דוידה לחמו-מסר
הדוגמא שחברי הכנסת צבי הנדל ושלום שמחון דיברו עליה, היא דוגמא של מי שלא חב

לאגודה שום דבר, לעומת זאת הדוגמא שמר יואל צימרמן נתן, היא דוגמא הפוכה. אפשר

למחוק את הסעיף הזה, אך אי אפשר לעצב אותו כך, ולטעון שהוא מפלה ושיש אפליה.

הוא מלכתחילה מפלה, כי בדין הקיים היום נושה רגיל הוא האחרון בסדר העדיפות.
היו"ר אלי גולדשמידט
אם יצרת אפליה לטובה, מי שלא נכלל בה יכול לטעון שהוא מופלה לרעה.
דוידה לחמן-מסר
השוני הרלוונטי הוא מי שלא נהנה מהחוק, ובלי קשר לגיל. הבעיה של האוכלוסיה

המבוגרת במגזר החקלאי של בני 60 ומעלה, היא בעיה בכל המגזרים. אנו מודעים למצבם

של המבוגרים במגזר החקלאי, אך זה לא שייך לסעיף זה.
היו"ר אלי גולדשמידט
יש נושה שהוא חבר מושב והחוק לא חל עליו, אזי פיסקה (ג) תחול עליו. אם יש חבר

מושב שהוא ביתרת זכות באגודה ולא ניתנה לו שום הטבה על פי חוק, הוא יוכל להכלל

בגדר פיסקה (ג).
ימימה מזוז
אם חבר המושב הוא מחוץ לחוק לא ניתנה לו שום הטבה. אם הוא בתוך החוק ואפילו

שרק שילם חלף ערבות, הוא קיבל הטבה מאוד משמעותית, והוא לא זכאי להכלל בפיסקה

(3).
דוידה לחמן-מסר
גם חקלאי שנמצא ביתרת זכות ולא נכלל בתחולת החוק, אך האגודה שלו נהנתה מהחוק

ששיפר את מצבה ומצב חבריה, לא זכאי להכלל בפיסקה (3).
שלום שמחין
לפי הנאמר עתה חקלאי שלא היה חייב שום דבר, ושילם חלף ערבות נהנה מהחוק. אם

ישנו חבר שקונה את השחרור שלו מאותה ערבות ב- 23,000 שקלים, אחו סיבה יש שהוא

לא יקבל את החלק האחר של זכויותיו ?
נסים שיטרית
מה המשקל של בנק הפועלים כנושה גדול, להתנגד לפיסקה (3) ולבטלו ? מדובר

בחלוקת תמורות בתור ההסדר ובנק הפועלים כנושה גדול נפגע מכך.
אתי בנדלר
בנוסח הקודם של התקנות שהאוצר המציא לנו, ואשר נדונו בשנה שעברה, ניתנה

עדיפות לנושה "שאינו גורם חקלאי" עד סכום של 10,000 שקלים. בעקבות ההתנגדות של

בנק הפועלים המציא משח- האוצר נוסח חדש, שבו ירד הסכום ל- 5,000 שקלים.
היו"ר אלי גולדשמידט
בישיבה הבאה נדון בסעיף זה שוב, לאחר שמשרדי האוצר והמשפטים יתקנו את הפיסקה

לגבי הכללתו של "גורם חקלאי" שסעיף 7 (ב)(2) לחוק חל עליו.

ההיבט השני שהוצג כאן שנוי במחלוקת ולא נכריע עתה לגביו.
נח לוי
אני חושב שצריך להוציא מגדר התוספת את אותם אלה שהיו חייבים כספים במסגרת

האגודה שלהם, על בסיס ערבות הדדית וכוי, שבחרו לצאת מהחוב ועדיין לא פרעו את

החוב. יש הרבה חקלאים שהפעילו את הזכות שלהם לפי סעיף 7 (1), הודיעו שהם יוצאים

מהחוב ולא שילמו אף אגורה. אנו נתקלים בתופעה גוברת והולכת של חקלאים המסכלים

כל אפשרות לגבות את החובות.
היו"ר אלי גולדשמידט
תקנה 2 (4): "חובות מובטחים כדין בשעבוד צף, לפי סדר העדיפות ביניהם;"
יפה שגיא
במקום שיעבוד צף צריך לכתוב
שיעבוד שוטף כהגדרתו בפקודת החברות ", מאחר

שאיו הגדרה לכך בתקנות.
היו"ר אלי גולדשמידט
התיקון מקובל עלינו.

תקנה 2 (5): "יתרת חובות החייב שלא נכללו בפסקאות (1) עד (4), לרבות חוב שנקבע

לתייב בשל חלף ערבות לפי סעיף 16 לחוק - בדרגה שווה."
יוסי ישי
המילים
"לרבות חוב שנקבע לחייב בשל חלף ערבות לפי סעיף 16 לחוק - בדרגה

שווה" מיותרות ולא רלוונטיות . בוונת המחוקק הייתה למה שנבתב בתקנה 7 המדבר על

סעיף 16 (ב) לחוק.
היו"ר אלי גולדשמידט
גבי לחמן-מסר, גבי מזוז וגבי בנדלר תבדוקנה את התוספת הזו, אם תגענה למסקנה שאין

מניעה להסיר אותן, מבחינתנו זה מאושר.

תקנה 5. "חלוקת חוב להסדר של גורם חקלאי שאינו זבאי למחיקה"

(א) : " חוב להסדר של גורם חקלאי שאינו זבאי למחיקה, ייפרע לבל נושיו,

לפי חלקם היחסי בחוב לפרעון שקבע המשקם ובבפוף להוראת תקנה 6, באופן שאם

נקבעה לחוב באמור תקופת פריסה, תהיה תקופת הפריסה שווה לבל נושיו, ובבל תשלום

על חשבון החוב ייפרע כל נושה לפי חלקו היחסי בחוב להסדר.

(ב) " ראה המשקם בי בהתאם לתקופת הפריסה שנקבעה לחוב להסדר של

גורם חקלאי בלשהו, התשלום החדשי לנושה מסוים נמוך מסכום של 200 שקלים חדשים,

רשאי הוא, על אף האמור בתקנת משנה (א), לקבוע, בהתחשב במידת הפגיעה בנושים

האחרים, בי חוב זה ייפרע לאותו נושה בתקופה קצרה מהתקופה שנקבעה לכל החוב

להסדר של אותו גורם חקלאי, ובלבד שלא תיקבע לחוב כאמור תקופת פריסה שתפחת

מחמש שנים".

לפי איזה ערך מחושב הסכום האמור ?
יוסי ישי
הסבום הוא נומינלי מיום מתן הפסק.
היו"ר אלי גולדשמידט
האם מוסכם עליכם לשנות האת הסכום ל- 250 שקלים, כדי לכסות את התקופה נבר

שהתקנות יאושרו ?
ימימה מזוז
איו מניעה מבחינתנו.
היו"ר אלי גולדשמידט
תקנה 4. "חלוקת חוב להסדר של גורם חקלאי הזכאי למחיקה"

(א) "קבע המשקם כי גורם חקלאי זבאי למחיקה, יופחתו סכומי המחיקה מהחוב

להסדר של הגורם החקלאי לנושיו, בסדר חובות הפוך לסדר עדיפות החובות הקבוע

בתקנה 2.
יוסי ישי
מאחר שיש בעיה בניסוח הוצע למחוק את המילה "חובות" ולכתוב במקומה עדיפות,
כלומר צריך לכתוב
בסדר עדיפות הפוך.
ימימה מזח
יש לכתוב את המילים
" בסדר עדיפות החובות הקבוע בתקנה 2", משום שמפנים כאן

למונח שנקבע בתקנה 2.
אתי בנדלר
הנוסח אם כן יהיה : בסדר הפוך לסדר עדיפות החובות הקבוע בתקנה 2.
ימימה מזח
סדר עדיפות החובות הוא דרגה של חייבים - 1,2,3, וכוי שאמורים לספוג ראשונה את

חובותיהם, אם יש חובות שמיועדים למחיקה, הם צריבים להמחק מהסוף, אלה שבעדיפות

אחרונה, כלומר, המחיקה תהיה לחובות האחרונים, ויתרת החובות תתפרם.
דוידה לחמו-מסר
הנושה הרגיל היה זכאי להפרע אחרון. סדר העדיפות קובע שהנושים הרגילים יהיו

אחרונים. העובדה שהנושים הרגילים הם האחרונים להפרע היא משום שההסתברות שהם

ייפרעו, היא בשים לב למידת הפירעון של הנושים העליונים. אם החוק קובע מחיקה, אזי

ימחקו לזה שההסברות שיפרע הוא אחרון.
אתי בנדלר
מדוע לא מחיקה יחסית מבלל הנושים ?
דוידה לחמו-מסר
משום שהיא פוגעת בנושים המובטחים.
ימימה מזוז
אנו מסדרים את הנושים לפי סדר. אם יש צורך במחיקת חובות הראשונים שימחקו הם

החובות של הנושים האחרונים, שהם בעדיפות האחרונה להיפרע. מדובר במחיקה בגין

העדר כושר החזר, שהנושים האחרונים סיכוייהם להיפרע נמוכים.
שמואל לויט
בסעיף זה יש בעיה מסויימת. נניח שיש חקלאי שיש לו חוב למובנות ולבנק. אם בבנק יש

תובנית חסכון, לפי ההגדרה פה, הסובנות תקבל את החוב בגין מימוש תוכנית חסכון,

למרות שהתוכנית לא מושכנה, אלא רק הקרקע.
ימימה מזח
התקנה הזו מתייחסת למצב שאין בו מימוש נבסים. הרעיון הוא שהמחיקה היא כלפי

הנושים בעדיפות אחרונה, ויתרת הנושים מקבלים את הבל בפריסת חובות. כשיש מימוש

נכסים, כל נושה מקבל את התמורה מהנכס שמומש לטובתו, ואח"ב מתקנים את סדר

החובות. לגבי הדוגמא של תוכנית החסכון, היא תלך למי שהתוכנית משועבדת לטובתו.
דוידה לחמו-מסר
נושה מובטח הוא רק מי שרשם משכנתא, או מישכן נכס ספציפי שאותו מממשים. אם

תוכנית החסכון לא מושכנה לאף אחד, ולא מושכנה לבנק, היא חלק מהמזומן שנכנס לקופה

ומתחלק בין כל הנושים פרי-פסו, כי לגבי סכום זה אין נושה מובטח.

עקרון הפרי-פסו חל רק לגבי הסבום שאין עליו נושה מובטח. סדרי העדיפויות בנושים

הם בשים לב למעמדם חבויותיהם בנכסים ששועבדו להם.
שמואל לויט
אם בך באחת מהתקנות הראשונות צריך לכתוב שלא יתכן שתתקבל תמורה לנושה

מובטח, אם מה שמומש הוא לא בגין מה שהיה ממושכן.
יוסי ישי
בתקנה 6 (ב) יש התייחסות למימוש.
היו"ר אלי גולדשמידט
תקנה 4 (ב) : " לאחר ביצוע המחיקה לפי תקנת משנה (א), יחולק החוב לפרעון בין

נושיו הנותרים של הגורם החקלאי לפי הוראות תקנה 3".

תקנת משנה זו מאושרת. כל התקנות שאנו מסכימים עליהן מאושרים טנטטיבית, והם

יובאו להצבעה לאחר שיובא לפנינו הנוסח המתוקן.
תקנה 5
"חלוקת חובות אגודה שהוטלו על חבריה"

(א) "קבע המשקם כי חלק מהחוב להסדר של אגודה חקלאית ייפרע על ידי חבר

האגודה או מספר מחבריה בשל חובם שלהם לאגודה, קודם שהוסדרו חובות כל חברי

האגודה, יראו את יתרת החוב בשל חובות החברים שטרם הוסדרו כאילו היא מיועדת

למחיקה, ויתרת החוב להסדר תיפרע לנושי האגודה לפי האמור בתקנה 4.
יוסי ישי
לגבי תקנה 4. בראש הפירמידה יש את הנושים המובטחים, ובתחתית יש את הנושים

הלא מובטחים. החלוקה היא קודם הנושים המובטחים ואחר כך הלא מובטחים.

מחיקת חובות היא להיפך - מוחקים קודם את החובות הלא מובטחים.

בתקנה 5 - באשר הנבס העיקרי ממנו האגודה הולבת להיפרע , אלה הם חבריה.

המשקם לא דן בכל החברים בבת אחת, אלא דן בבמה מהם. המפרק רצה להביא למצב שלא

נחבה עד שבל חובות החברים יוסדרו.
ימימה בחח
הבנקים אמורים לקבל חובות האגודה, על ידי פרעון חובותיה מהחברים עצמם. בבל

הנראה האגודה עצמה לא תרשם בחייבת אלא החברים.
יוסי ישי
לבאורה עד שהמשקם לא היה מוציא פסקי דין נגד בל חברי האגודה, לא יבולנו לבצע

חלוקת תמורות. מה שמוצע באן הוא שניתן להתחיל בחלוקת התמורות, גם באשר המשקם

הוציא פסקי דין רק לגבי חלק מהחברים. זה נעשה על ידי לקיחת החברים שלגביהם בבר

ניתן פסק משקם, ורואים בזה סבום הניתן לפירעון וחלוקה. בל החברים שלגביהם לא ניתנו

פסקי משקם, רואים אותם טנטטיבית במיועדים למחיקה.

המשמעות היא שתיאורטית הנושים הלא מובטחים הם בתחתית הפירמידה . מוחקים

חוב בגובה הסכום של החברים שלגביהם טרם ניתן פסק משקם, ואילו הנושים המובטחים

שבראש הפירמידה, מתחילים לקבל תמורות מהחברים שניתן לגביהם פסק משקם.

תקנה 5 (ב) אומרת שכל חבר שמצטרף לאלו שכבר ניתן לגביהם פסק משקם, מקטין את

המחיקה התיאורטית מהנושים שבתחתית הפירמידה, ומחלק תמורות לנושים שבראש

הפירמידה.
נסים שיטרית
השיטה יוצרת בעיה פרקטית, משום שהבנקים לא יכולים למחוק, ואחר כך להמתין

שיצטרפו עוד חברים שיקבלו פסק משקם.
צבי הנדל
השיטה היא לטובת הבנקים, כדי שהם לא יחכו עד שיגמרו עם כל חברי המושב. ברגע

שיש הסדר עם חלק מהחברים הבנקים כבר מקבלים חלק מהתמורה.
שמואל לויט
מאחר והגענו להסדר של האגודה, אני רוצה להעלות שוב את הבעיה. ניקח לדוגמא

מושב בקו עימות שאין בו מימוש נכסים חקלאיים, וחייב סכום מסויים ישנו בנק שמחזיק

באגרת חוב שלדעתו שווה הרבה מאוד. אם התקבלו תמורות מתוכניות חסכון של חברים

שמומשו, יוצא איפה שמומשו נבסים שלא היה עליהם שיעבוד. סעיף זה לא נותן פתרון למי

שמחזיק שיעבוד שלא כדין.
ימימה מזוז
ההגיון אומו שגם כאשר אין מימוש נכסים, הנושים המובטחים הם במעמד מועדף,

מאתד ואנו מונעים מהם את מימוש הנכסים.

הבעיה היא שיש להם אגדות חוב ושיעבודים שהם לא דשאים לממש, לפיכד הפיצוי

שלהם הוא שהם בעדיפות דאשונה לקבל את החוב. לא בודקים מהו הנכס ששימש לפדעון

החוב. יש התייחסות קצת גודפת אבל אין כל בדידה אחדת.

יכול להיות שחלק מהשישכודים האלה, לא היו מביאים את מלוא התמודה שיקבלו

בסוף הנושים המובטחים. הדדך היחידה להבטיח לשמוד במינימום הכרחי על הזכויות

שהיו להם כנושים מובטחים, לשים אותם בדאש הפידמידה.
שמואל לויט
אני מסב את אותה שאלה ששאלתי לגבי מושב בקו עימות, למושב בפדיפדיה שלגביו

אין מניעה של מימוש נכסים.
ימימה מזח
כל זמן שיש מחיקת חוב ויש פדיסה של יתדת חוב, יש מניעה לגבי מימוש נכסים.

השאלה היא אם יש מחיקה. זה שיש לו שיעבוד מנוע מלממש את השיעבוד שלו, ולגבות

את החוב שלו. הוא דשאי לעשות זאת דק לפי הודאת המשקם, בתנאים מסויימים שמחקו

90% מהחוב.
הידיד אלי גולדשמידט
יש סיטואציה בה מעמידים תמודה לא בגין נכס מובטח, ונותנים לזה עדיפות דק משום

העובדה שיש נכס מובטח.
ימימה מזח
זה לפי החוק. אני דוצה להחזיד לסעיף בחוק המדבד על חלוקת התמודות לפי דין

הקדימה. נניח שמחקו דק 20% מהחוב, 80% הנותדים מחולקים לפי הנוסחה של פקודת

החבדות.
יפה שגיא
המשפט הכללי שבא לדון בהסדדי נושים ובמימושים, לא מאפשד ולא נותן לנושה נכס

שלא נתפס בתחולת אגדת החוב מלכתחילה. לפי הדין הכללי, בשום גיבוש של אגדת חוב,

לא היו מגיעים לתוכניות חסכון של חבדי אגודה, אלא אם היו משועבדים מלכתחילה כדין,

עם קיזת, עדבויות וכדי, ולא היו מגיעים לכספים אחדים, למעט אם הכונס היה תובע כל

חבר באופן אישי.

לכן לדעתי צדיך להוסיף הסתייגות, ולהבטיח שהעדיפות לנושה המובטח תהיה אד

ודק בגין אותם נכסים, שהיה אפשד לממש בהליך דגיל, ואם היו תמודות בגין אותם נכסים.
יוסי ישי
כך נוהגים בפועל.
ימימה מזוז
זו לא היתה כוונת המחוקק, ולא זו כוונת התקנות.
היו"ר אלי גולדשמידט
במקרה רגיל על פי פקודת החברות, מהו סדר המימוש ?
ימימה מזח
ברגע שיש מימוש, התמורה הולכת לנושה המובטח, עם עדיפות לבעלי שיעבודים

שוטפים שניתנים בדרך כלל כנגד כל החוב, ולא בהכרח כשיש לו כיסוי בנכסים.

אולי יש מקום לתת עדיפות רק לאחוז מסויים.
היו"ר אלי גולדשמידט
הנושא הזה שבתקנה 5 (א) מורכב ועל כן אני מבקש שהיועצים המשפטיים יקיימו לגביו

דיו ודברים, כמו כן לגבי הניסוח של השיעבוד השוטף.

תקנה 5 (ב): "הוסדר חובו של חבר נוסף ונקבע לגביו שיפרע חוב להסדר של האגודה

כאמור בתקנת משנה (א), יוקטן החוב שיוננד למחיקה כאמור, ובהתאם לכך יוגדלו סכומי

החוב לפרעון שזכאים להם נושי האגודה".

אין בעיה לגבי תקנת משנה זו.

תקנה 6 (א) : "קבע המשקם כי החוב להסדר של גורם חקלאי, כולו או חלקו, ייפרע

במזומן, ישמשו הסכומים שנגבו במזומן לפרעון חובות אותו גורם חקלאי לנושיו, לפי סדר

העדיפות האמור בתקנה 2; נותרה יתרת חוב לפרעון שלא לתשלום במזומן, תיפרע לנושיו

לפי האמור בתקנות 3 או 4, לפי העניין".
שמואל לויט
גם לגבי תקנה זו יש את אותה הסתייגות כמו בתקנה הנ"ל.
היו"ר אלי גולדשמידט
תקנה 6 (ב): "הורה המשקם על מימוש נכס של גורם חקלאי, יראו את תמורת המימוש

עד לקבלתה בפועל כאילו היא חוב המיועד למחיקה, ויתרת חובותיו של אותו גורם חקלאי

תיפרע לנושיו לפי האמור בתקנה 4; נתקבלה תמורת המימוש בפועל, יוקטן החוב שיועד

למחיקה כאמור ויתרת החוב לפרעון שהוגדלה בשל הקטנת החוב למחיקה כאמור, בניכוי

סכומים שנפרעו עד אותו מועד, תחולק מחדש לפי סדר העדיפות הקבוע בתקנה 2, לרבות

לעניין תמורת המימוש".
ימימה מזח
אם לדוגמא אומרים שיש לממש נכס אך לא באופן מיידי, מניחים שתמורה מסויימת

מהנכס הזה מיועדת בינתיים למחיקה, וכשהנכס ימומש ויתקבל הכסף, "נקים לתחייה"

את החוב שמיועד למחיקה. תקנת משנה זו דומה לתקנה 5, אך לא זהה. זהו חוב שאמור

להיפרע, אך התמורה ממימוש הנכס טרם התקבלה ולא ידוע מה הסכום.
היו"ר אלי גולדשמידט
תקנה 7
"סכומי החוב להסדר שהוטלו על חברי אגודה חקלאית בשל ערבותה לארגון

חקלאי כאמור בסעיף 16 (ב) לחוק, ייפרעו לנושי הארגון החקלאי שלטובתם ניתנה ערבות

האגודה, בדרגה שווה".
יוסי ישי
בתקנה זו נאמר
"ייפרעו לנושי הארגון החקלאי", אך לא נאמר באיזה יחס. מדובר

בכופר, היינו, סכומ שמוטל על חבר האגודה בשל ערבות אגודתו לארגון הקניות. לפי תקנה

זו הכסף מיועד לנושי ארגון הקניות המחזיקימ בערבות, בלי לציין באיזה יחס.
ימימה נזזוז
זה יחולק פרי-פסו.
היו"ר אלי גולדשמידט
אני מבין תקנה זו כפשוטה, מדובר בדרגה מבחינת עקרון הפרי-פסו ולא מבחינת הסכום.

אך אם בכל זאת יש אי-הבנה או חשש, כדאי אולי להוסיף באיזה יחס.
אתי בנדלר
אני סבורה שיהיה מסוכן להוסיף זאת, מה גם שבתקנה 2 נאמר : "החובות המפורטים

להלן יהיו בדרגה שווה" - השאלה אם זה אומר שנותנים לכולם אותו סכום.

אס "בדרגה שווה" פירושו לתת לכל אחד אותו סכום, אזי קיימת אותה בעיה גמ לגבי

התקנות הקודמות.
יוסי ישי
ההבדל הוא ששם מדובר בחבות כלפי נושה, ואילו כאן מדובר בכופר.
ימימה מזח
מדובר בחובות חבר אגודה כלפי נושי הארגון.
היו"ר אלי גולדשמידט
יש הגדרה מהי "דרגה שווה של חובות" - "חובות שווים זה לזה במעלה המשולמים

במלואם, ואם אין נכסים כדי תשלום מלא של כולם - המופחתים בשיעור שווה;"
ימימה מזח
זהו פרי-פסו. "אם איו נכסים כדי תשלום מלא של כולם המופחתים בשיעור שווה".
אלי הומינר
לפי דעתי מר יוסי ישי צודק בהסתייגותו. יש הבדל בין המונח "דרגה שווה" לבין איך

מחלקים את הכסף. "בדרגה שווה" הכוונה שנותנים לנושים, וכולם מקבלים את הכסף, אך

לא אומרים כמה יקבל כל אחד, לכן כשאומרים דרגה שווה רק מעמידים אותם באותו קו.

כדי לדעת כמה יקבל כל נושה, יש לומר שכל אחד יקבל חלק שווה. במקרה זה צריך
להוסיף את המילים
לפי יתרות החוב בארגון.
שמואל לויט
בתקנה זו צריך להוסיף את סעיף 16 (א) לחוק. חלף ערבות הוא כופר, ועל הכופר אף

פעם לא הוטל שיעבוד או משכנתא, לכן סעיף 16 (א) צריו להיות מחולק פרי-פסו לנושי

האגודה.

המחוקקים אומרים שסעיף 16 (ב) הוא כופר שמשלמים החברים בגין ערבויות שהאגודה

נתנה לארגון, ואת הכסף הזה מחלקים בין נושי הארגון פרי-פסו לפי היתרות. זהו דבר

הגיוני, סביר ומקובל.

אגרות חוב לא תפסו אף פעם בחלף ערבות, ולכן חלף ערכות מחולק שם פרי-פסו. כך

גם לגבי האגודה. חלף ערבות משולם באגודה מכח החוק, בין אם החבר רוצה או לא. זה

דבר שלא הוטל עליו אף פעם שיעבוד או משכנתא.

סעיף 16 (א) לחוק מדבר על חלף ערבות פנימית, שחברי האגודה משלמים בין אם הם

חתמו ובין אם לאו.

ימימה מזח-.

זהו עוד חוב שנוסף לחבר האגודה. השאלה היא איך הוא משלם אותו ביחס לחובות

אחרים. חובות אחרים שיש להם עדיפות יפרעו ראשונים, ואילו לחוב זה אין עדיפות ולכן

הוא מצטרף לחובות שאין להם עדיפות.

האמת היא שיש בתקנה זו סתירה, כי בתקנה 2 (5) כתוב-. "חלף ערבות לפי סעיף 16

לחוק".
נסים שיטרית
יש הגיון במה שמר שמואל לויט אומר וצריך לבחון שוב תקנה זו.
היו"ר אלי גולדשמידט
אלו תקנות מסובכות ועל כן אני מבקש שכל הנושאים המשפטיים שהועלו בישיבה זו
יבדקו, כמו
ההגדרה של מהו פרי-פסו, מהי "דרגה שווה", וכן נושא השיעבוד השוטף. אני

מבקש שלקראת הישיבה הבאה יוגש לוועדת הכלכלה נוסח מתוקן.
שלום שמחוו
אני מציע שהישיבה הבאה תקבע רק לאחר שכל התיקונים שתיקנו בישיבה זו אכן

בוצעו.
היו"ר אלי גולדשמידט
הישיבה הבאה תיקבע רק לאחר שכל העניינים הנזשפטיים נפתרו, ורק לאחר מכן

תיקבע הישיבה הבאה.

אני מודה לכולם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה ב-12:45

קוד המקור של הנתונים