ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 25/02/1997

הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מספר 41), התשנ"ו-1996

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 76

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי. י"ח באדר אי התשנ"ז. 25.02.97. שעה 12:00
נכחו; חבר י הוועדה
אלי גולדשמידט - היו"ר

מוזמנים; רות בן ברוך - עוזרת שר התחבורה

אלינוער מזוז - לשכה משפטית מטה הארצי

אריאלה רבדל - מועצה לצרכנות

ליבנת משיח - משרד המשפטים

ריקי בן יששכר - לשכת עורכי הדין

גוטליב רחל - סגנית היועץ המשפטי משרד לביטחון

פנים

סנ"צ טילדה מיכאל - ראש מדור חקירות

י ועצת משפטית; אתי בנדלר

מנהלת הו ועדה; לאה ורון
קצרנית
יפעת שפרכר
סדר-היום
הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מספר 41), התשנ"ו-

1996



הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מספר 41).התשנ"ו-1996.

היו"ר אלי גולדשמידט;

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר היום; תיקון מספר 41

התשנ"ו-1996.

אתי בנדלר;

תיקון מספר 41 פוצל, חלק ממנו עבר כבר קריאה שנייה ושלישית. הסעיפים

שנשארו להכנה לקריאה שנייה ושלישית אלה הסעיפים 2, ב-20 בנובמבר הסתיים הדיון

בו וגובש הנוסח לקריאה שנייה ושלישית, סעיף 5 וסעיף 8. סעיף 5 דן בפסילה

מנהלית של רשיון נהיגה. התעוררו בו הרבה מאוד שאלות והרבה הצעות על ידי חברי

כנסת שונים. סעיף קטן (ו) לסעיף 47 המוצע בסעיף 5 אומר: "לא הופיע הנהג בפני

קצין המשטרה במועד שזומן אליו כאמור בסעיף קטן(ג), רשאי קצין המשטרה לפסול

אותו מלהחזיק ברשיון הנהיגה לפי סעיף קטן (ה), גם בהעדרו ומאותו מועד יראו את

הנהג כמי שאין בידו רשיון נהיגה ויחולו עליו הוראות סעיף 67". נדמה לי שבמקום

כמי שאין בידו, יבוא כמי שהודיע לו שנפסל מהחזק רשיון נהיגה.

יו"ר הוועדה וחבר הכנסת פורז העלו את הבעיה, שאין חיוב להודיע לנהג בפועל

על כך שפסלו את רשיון הנהיגה שלו כאשר הפועל היוצא הוא שהוא עלול למצוא את

עצמו מבצע עבירה מאוד חמורה של נהיגה ללא רשיון נהיגה.

בסעיף קטן (א) לסעיף 47 המוצע כתוב; "קצין משטרה - קצין משטרה בדרגת

מפקח ומעלה". אלה שלוש הסוגיות שנשארו פתוחות עד לסעיף קטן (ו).
רחל גוטליב
השאלה היא איך אדם יודע שרשיונו נשלל? העלנו בפני הוועדה את הקושי במסירת

ההודעה, כי אדם יוכל לבוא ולהגיד שלא מסרו לו או הוא לא קיבל. אנחנו מציעים

שבמסגרת ההודעה שתמסר לאיש הוא יוזהר שאם לא יופיע, קיימת האפשרות שתתקבל

החלטה. תוטל עליו אחריות שאם רצונו לדעת מהי ההחלטה שהתקבלה, הוא יצטרך להתקשר

לטלפון מסויים.
אתי בנדלר
כלומר בפתק הזימון עצמו, בהודעה.
היו"ר אלי גולדשמידט
אפשר להכניס את זה לתוך הסעיף?
אתי בנדלר
אני חושבת שצריך להכניס את זה. בהודעת הזימון יוזהר הנהג שאם לא יופיע,

קרוב לוודאי שהוא יפסל.

ריקי בן יששכר;

צריך להזהר מהשמטה.
היו"ר אלי גולדשמידט
כתוב שעלולה להתקבל החלטה.

ריקי בן יששכר;

הההלטה יכולה להיות שלילית או הי ובית. העבירה שנהג יכול לעמוד בגינה אם

הוא לא יודע שהוא פסול היא עבירה באמת המורה. תפתרו את הבעיה הבירוקרטית

מבחינת האזרח ומבחינת המשטרה. צריך למצוא איזה שהוא פתרון שיהיה הולם, שאם אדם

גר במטולה הוא לא יצטרך לחזור לאילת לצורך השימוע.

היו"ר אלי גולדשמידט;

מה הבעיה להעביר את זה באמצעות המחשב למקום המגורים?

טילדה מיכאל;

זה הוגן. האדם לא צריך לחזור לאילת לשם שימוע. במצב כזה האדם מבקש ואנחנו

מסדירים את זה.

ריקי בן יששכר;

זה מקובל שהנהג לא יצטרך להופיע לשימוע במקום העבירה.

היו"ר אלי גולדשמידט;

מקובל עלייך שזה צריך להיות על פי בקשתו של הנהג?

ריקי בן יששכר;

בוודאי. זה קשור לסעיף שאומר; "אדם שנפסל רשיונו, רשאי להגיש בקשה לבית

משפט להחזיר את רשיונו, ובית משפט מוסמך לתת כל החלטה בהתאם". אני אמורה להגיש

את הבקשה לבית המשפט המוסמך, ואני צריכה לבצע מסירה אישית במקום האירוע. זה

מאוד קשה כאשר הדברים צריכים להעשות תוך שבוע ימים, גם להעביר את המסירה וגם

לקבוע דיון בפרק זמן סביר.

היו"ר אלי גולדשמידט;

הנושא הזה על פי הודעת המשטרה יוסדר בנוהל פנימי. כל אימת שנהג יבקש

שהדיון או הזימון יעשה במקום מגוריו, זה אכן יעשה במקום מגוריו. זה לפרוטוקול

ולא לגוף החוק.

ריקי בן יששכר;

אנחנו נמצאים בסיטואציה, שמצד אחד אנחנו מתקנים לרעתו של האזרח, ומצד שני

אני תלויה בשיקול דעת של שוטר.

רחל גוטליב;

העברה ממקום למקום גורמת טרחה. צריך להעביר את הרשיון שנלקח וזה לא פשוט.

אם מדובר באילת והאדם גר במטולח, סביר שיענו לו וראוי שיענו לו, עם כל הטרחה

שכרוכה בדבר. אם הוא גר בנתניה וזה קרה ברמת השרון אז לא ראוי שיענו לו, ולכן

לא ראוי לקבוע את זה בחוק.
היו"ר אלי גולדשמידט
אני מציע שתכתבו נוהל לא פורמאלי שלא מחייב, כי זה לא מחייב את הוועדה.

תאפשרו לריקי בן יששכר להעיר את הערותיה מטעם לשכת עורכי הדין על מנת להגיע

לאיזה שהיא הבנה.

מה צריכה להיות דרגת הפוסל?
טילדה מיכאל
עלו פה כמה הצעות. מצד אחד מדובר על סנ"צ ומעלה, ומצד שני כל שוטר.
היו"ר אלי גולדשמידט
הפשרה תהיה פקד.

טילדה מיכאל;

הפשרה צריכה להיות קצין.
היו"ר אלי גולדשמידט
קצין זה גם מפקח משנה.
טילדה מיכאל
אין הבדל גדול. כל אחד שמקבל דרגת מפקח משנה עובר קורס קצינים ועובר

הכשרה. בין מפקח משנה למפקח ההבדל הוא הבדל של שנה אחת.
היו"ר אלי גולדשמידט
עצם זה שמעלים את דרגת הפוסל, בעל שיקול הדעת, נותנים לו ולו למראית עין

רמה יותר בכירה של שיקול דעת. אני מציע שכן נתייחס לאיזה שהיא דרגה.
טילדה מיכאל
השאלה היא לשם מה? הדרגה תכי גבוהה במחוז היא ראש אגף תנועה בדרגת סגן

ניצב. למעשה הוא קצין מטה שתפקידו לא לפסול, אלא הפסילות נעשות במרחבים בלשכות

התנועה, שם יושבים הקצינים שדואגים לזה. שם הדרגה הכי גבוהה היא רב פקד. יש

ראש לשכת תנועה שהוא רב פקד וראש מדור תאונות דרכים שהוא מדרגת מפקח משנה.

הרוב מתחילים כמפקח משנה. ראש מדור תאונות דרכים, שהוא בדרגת מפקה משנה והוא

האיש הכי מעורה בעניין של תאונות דרכים, אין לו סמכות לפסול. הוא בעצם מחליט

בפועל מה קורה. הוא צריך ללכת לראש הלשכה או למצוא איזה שהוא קצין שהוא כמה

חודשים ותיק ממנו על מנת שהוא יפסול.
היו"ר אלי גולדשמידט
אני יורד מסגן ניצב. פקד זה יהיה טוב.
טילדה מיכאלי
החוק הקיים הוא מפקח. אנחנו הצענו בעצם מפקח משנה.
אלינוער מזוז
התכוונו לבקש, לא הספקנו, וכבר הם ביקשו סגן ניצב.

אתי בנדלר;

יש כאן התנגשות בין הנוהות המנהלית של המשטרה לבין העניין, שהיום

מתייחסים לפסילה המנהלית כאל איזה שהוא הליך מנהלי פשוט. בסך הכל אנחנו צריכים

לזכור שהיום התלות של אנשים ברשיון הנהיגה שלהם הוא רציני ביותר, זה הרגליים

של הרבה מאוד אנשים. לפי דעתי צריך להיות איזה שהוא הליך שהכנסת נותנת לו איזה

שהוא משקל מהותי. זה נכון שיש אפשרות לפנות לבית המשפט, אבל אנחנו כבר שמענו

בישיבה הקודמת שיש הליכים קשים עד שמגיעים לדיון בבית המשפט. אני כיועצת

המשפטית לא אמליץ להוריד את הדרגה למפקח משנה.

ריקי בן יששכר;

לא רק מבחינת הציבור לא כדאי להוריד את הדרגה, אלא גם מבחינה חינוכית.

כאשר בן אדם מגיע למשטרה והוא רואה שקצין בדרגה בכירה התייחס אליו, זה נותן לו

תחושה שזה לא כלאחר יד. אני לא ממליצה להוריד את הדרגה.

היו"ר אלי גולדשמידט;

הבעיה היא בעיה טכנית. בואו נסכם שזאת תהיה דרגת פקד או קצין אחר, ששר

המשטרה יסמיך אותו לעניין הזה. כאשר יש בתחנה בעיה של כוח אדם של קצונה אז זה

יהיה קצין בדרגה יותר נמוכה.

רחל גוטליב;

זה מה שקורה בפועל.

היו"ר אלי גולדשמידט;

זה צריך להיות קצין שהוסמך לעניין הזה על ידי ראש מחלקת התנועה.

אתי בנדלר;

לראש מחלקת התנועה יש מעמד סטטוטורי?

היו"ר אלי גולדשמידט;

אני מציע שהמפכ"ל.

רחל גוטליב;

אולי נקבע בפקודות שלנו תנאי הפשרה. אולי קצין אחר כפי שיקבע בפקודות.

אתי בנדלר;

זה יהיה דבר מאוד גורף אם זו לא הסמכה.

רחל גוטליב;

הכוונה היא לעשות מה שקיים בנוהל, שיקבעו אנשים הכשרים לכך.
היו"ר אלי גולדשמידט
השאלה היא אם בחקיקה ראשית אפשר לכתוב דבר כזה? אם כותבים בהסמכת המפכ"ל,

ממילא המפכ"ל יסמיך את מי שצריך.
טילדה מיכאל
הוא יסמיך, ואז האדם יתחיל לבקש ממנו את תעודת ההסמכה שלו. ההסמכה מסרבלת

את הדברים.

היו"ר אלי גולדשמידט;

זה לא יהיה מפקח משנה. אנחנו נשאיר את זה מפקח.

אתי בנדלר;

לא עושים שום שינוי בהגדרה של משטרה. דנו בסעיפים קטנים (א}-(ו), ניתנו

תשובות לכל הבעיות אבל לא הצבענו עליהם.
היו"ר אלי גולדשמידט
סעיף קטן (ז) אומר: "פסילה שהטיל קצין משטרה על הנהג מהחזיק רשיון נהיגה

תחל ביום מתן ההחלטה".
ריקי בן יששכר
צריך להוסיף מיום המצאת ההודעה לנהג. הרי מדברים על הנושא של ההודעה.
רחל גוטליב
ההודעה נמסרה מראש. יש מוזמן אז מזהירים אותו.
אתי בנדלר
מה שהוצע על ידי עורכת הדין גוטליב והתקבל על ידי יו"ר הוועדה, שאנחנו

מדברים על סעיף קטן (ג) שאומר: "נטל השוטר את רשיון הנהיגה כמפורט בסעיף קטן

(ב), יתן לנהג אישור על נטילת הרשיון וזימון להופיע..." באותו מסמך הזימון
יהיה כתוב במפורש אזהרה לנהג
תדע שאם אתה לא תופיע במקום ובמועד שמפורט

בהזמנה הזו או בזימון הזה, עלול רשיונך להפסל, ומאותו מועד יראו אותך כמי

שנוהג ללא רשיון.
ריקי בן יששכר
איך הוא ידע את זה?
טילדה מיכאל
יש לו את הפתק ביד. הוא יודע שעוד שלושה ימים אם הוא לא בא אז יכול להיות

שהוא יפסל.
ריקי בן יששכר
אני התקשרתי למשטרה ואין מי שיענה לי. לא איכפת לי שאתם מטילים את החובה

עליו לבדוק את זה, אבל צריך שתהיה איזה שהיא התאמה בין הסמכות לשלול לבין



זכותו של הבן אדם לדעת. אם מדברים על יום ההחלטה, אז צריך במועד שנודע לו.

אתי בנדלר;

לא מודיעים לו. הבעיה היתה האם יש צורך להודיע לנהג שהוזמן למועד מסויים

להתייצב והוא לא הופיע, האם מטילים על המשטרה חובה להודיע לו, שידע שבהעדרו

נפסל רשיון הנהיגה שלו? התשובה שהתקבלה על ידי נציגת המשטרה והתקבלה על ידי

היו"ר היתה שלא מטילים את החובה הזאת על המשטרה.
ריקי בן יששכר
הודעה חייבת להיות. צריכים לקחת בחשבון שנוסח כזה יביא למסקנה חד משמעית

שאדם יודע מראש שנפסל רשיונו, כי אחרת אין לזה משמעות.
היו"ר אלי גולדשמידט
אם אני מקבל הודעה כזאת, מאוד יטריד אותי לברר אם אכן בעוד שלושה ימים

אני משולל רשיון. אני לא שמעתי שמשטרה לא עונה בטלפון.

ריקי בן יששכר;

לא כל אחד מוסמך לתת לך את התשובה בנושא הספציפי הזה.

היו"ר אלי גולדשמידט;

אי אפשר לחוקק לכל אחד. יש בעיה לשלוח הודעה. אין חוק מושלם. יכול להיות

שיש בעיה בירוקרטית מסויימת אז הבן אדם לא יקבל תשובה בטלפון והוא יצטרך לסוע

לתחנת המשטרה ולבדוק בלשכת התנועה מה ההחלטה. אדם דואג לזכויות שלו כאשר

עומדים לשלול לו רשיון. החזקה הוא שהוא מוזמן לבוא. רוב המקרים שאנשים לא באים

זה בגלל שהם לא באים.

ריקי בן יששכר;

בוא נאמר שאני התקשרתי למשטרה, והשוטר מבקש ממני להתקשר למחרת.

רחל גוטליב;

במקרה כזה תשלחי מכתב למפכ"ל.
ריקי בן יששכר
הדבר הזה הוא מקרה יום יומי. זה עומד בסתירה לסעיף אחר, שאומר שהפסילה

נכנסת לתוקף ביום מתן ההחלטה.

רחל גוטליב;

אם את נתקלת במקרה שהאדם מתקשר ואומרים לו שלא רוצים להשיב לו, אז באותו

יום תשלחי תלונה.

טילדה מיכאל;

איך את יודעת מה קורה, אם החוק עוד לא נכנס לתוקף?



ריקי בן יששכר;

אני מספרת לך על מצב שקורה כל הזמן.
היו"ר אלי גולדשמידט
הוא מקבל פתק זימון ביד שאומר שעליו להתייצב תוך שלושה ימים. אנחנו

מדברים על כך שהאדם צריך להתייצב. אנחנו בונים את התאוריה הזו על בסיס המצב

השולי, שהוא לא מתייצב ואל הוא מתקשר לשמוע מה תחליטו בהעדרו.

ריקי בן יששכר;

כתוב במפורש בחוק שאפשר להגיש בקשה לביטול תוך 31 יום מיום ההמצאה. יש

עבירות שזה לא כל כך נורא, אבל על נהיגה בשעת פסילה אנשים יכולים להכנס לכלא.
היו"ר אלי גולדשמידט
התאוריה שלך היא בניגוד לטבע האנושי. לא הגיוני שאדם ינהג כפי שאת

מציינת. לקחו לו את הרשיון, הודיעו לו שתוך שלושה ימים ידונו בעניינו, הוא

מוזמן על מנת להרצות את טענותיו, הוא יודע שאם הוא לא יופיע הוא עומד בסכנה

שיקחו לו את הרשיון. הוא לא הצליח להגיע כי היתה לו סיבה אוביקטיבית, הוא יודע

שיש לו בעיה. השאלה היא מה עושה אדם שיש לו בעיה, שכתוב לו שאין לו רשיון

ואסור לו לנהוג. האדם מתקשר ומברר, אולי באותו יום היומנאי או מי שענה לו

יתנהג בצורה לא חכמה ואמר לו תתקשר עוד יומיים, האם האדם יסיק מכך מסקנה שמרגע

זה מותר לו לנהוג כאשר הרשיון לא אצלו.

ריקי בן יששכר;

ההנחה היא שעד לאותו רגע עוד מותר לו לנהוג. השאלה היא אם מותר לו להמשיך

לנהוג? כי ההנחח היא שיש איזה שהוא שיקול דעת.

טילדה מיכאל;

הבעיה היא שהאנשים לא ינהגו, ולא יתחילו להסתתר מאחורי זה שהם לא קיבלו

את ההודעה ואז כבר עברו שבועיים ואין טעם בכלל לכל הפסילה הזאת, זה מה שעומד

מאחורי זה.

היו"ר אלי גולדשמידט;

אני מציע שבאותו נוהל שאתם תכתבו תתיחסו גם לסוגייה הזאת, שההתייחסות

לאדם שמתקשר צריכה להיות בנוהל שלא דוחים אותו, ולא אומרים לו שיתקשר מחר.

צריך לתת לו תשובה באותו יום.

אתי בנדלר;

בסעיף קטן (ז) כתוב "תחל ביום ההחלטה", יתכן שצריך את המילה במועד.

היו"ר אלי גולדשמידט;

מה זה מועד לפי הפרשנות?

אתי בנדלר;

מועד זה הזמן שבו ניתנה ההחלטה. אולי כדאי שזה יהיה משעת מתן ההחלטה.



היו"ר אלי גולדשמידט;

בסעיף קטן (ח) כתוב: "בחישוב תקופת הפסילה לא תבוא במנין התקופה שחלפה עד

מסירת הרשיון לרשות שנקבעה לכך בתקנות ובדרך שנקבעה."

ריקי בן יששכר;

הייתי נזהרת מהמילה משעה.
היו"ר אלי גולדשמידט
אז נכתוב במועד.

ריקי בן יששכר;

זה מקובל. לקצין יש סמכות לא מאותה שעה, הוא יכול להגיד שהוא מתהיל ממחר.
טילדה מיכאל
בדרך כלל זה לא כך. בדרך כלל לוקחים את הרשיון וזהו זה. לפעמים האדם רוצה

שהרכב שלו יגיע עד לבית אז השוטר נותן לו עוד שעה.
היו"ר אלי גולדשמידט
אבקש שתתייחסו לעניין הזה בנוהל שאתם כותבים.

סעיף קטן (ח): בחישוב תקופת הפסילה לא תבוא במנין התקופה שחלפה עד מסירת

הרשיון...
ריקי בן יששכר
זה דבר אלמנטרי. נגיד שהתקשרתי וקיבלתי הודעה על הפסילה אבל לא מסרתי את

הרישיון .
היו"ר אלי גולדשמידט
סעיף קטן (ח) בסדר. בסעיף קטן (ט) כתוב: "בית המשפט המסומך לדון בעבירה,

בשלה נפסל הרשיון לפי סעיף קטן(ה), רשאי להאריך את הפסילה עד לגמר בירור הדין

או לבטל אותה".
רחל גוטליב
_ סעיף קטן (ט) נותן סמכות לבית המשפט להאריך את הפסילה, או לבטל אותה.
היו"ר אלי גולדשמידט
אם הוא רוצה להאריך את הפסילה עד חודש לפני גמר מועד הדיון? זה לא מנוסח

טוב, זה נראה כאילו שהסמכות היחידה שלו היא עד גמר. אולי כדאי שזה יהיה עד לא

יאוחר מגמר בירור הדין, או לבטל אותה או לקצר אותה, או לשנותה.
ריקי בן יששכר
סעיף 48 לפקודת התעבורה נותן את התשובה: "להאריך לבטל לקצר בתנאים או לא



בתנאים".
היו"ר אלי גולדשמידט
אני מציע שתנסחו לפי סעיף 48.

אתי בנזילר;

כל מה שמוצע בסעיף 5 לגבי סעיף 47 יהיה במסגרת פסקה אהת. צריך לתקן את

הסעיפים הקטנים (ה) 2 ו3. סעיף קטן (ה) בנוסח הנוכחי של סעיף 47אמור להיות

מסומן כסעיף י"א בהתאם לרישה של סעיף 5. הסעיף בנוסה הנוכחי קובע כדלקמן:

"קצין משטרה כאמור רשאי להחזיר רשיון נהיגה למי שנתקל מהחזיק בו לפי סעיף זה

אם שוכנע כי לא יוגש כתב אישום נגד בעל הרשיון. שאלנו שני דברים, האחד מדוע

הוא רשאי ולא חייב?

היו"ר אלי גולדשמידט;

במקום רשאי שיהיה יחזיר.
אתי בנדלר
סעיף קטן (ד) לסעיף 47 אומר: על אף האמור בסעיפים (א) ו(ב), זה כבר לא יהיה

סעיפים קטנים (א) ו(ב) כי אנחנו שינינו את סדר הסעיפים ומספרם, ולכן גם סעיף

קטן (ד) בנוסח הקיים צריך לעבור שינוי וצריך להוסיף את זה לנוסח הצעת החוק.

בסעיף קטן (ה) בנוסח הקיים נאמר: "קצין משטרה כאמור רשאי להחזיר רשיון נהיגה

למי שנפסל מהחזיק בו לפי סעיף זה אם שוכנע כי לא יוגש אישום נגד בעל הרישיון".

השאלה היא מדוע הוא רק רשאי להחזיר לו את רשיון הנהיגה ולא חייב? אני מציעה

שזה יהיה יחזיר.
ריקי בן יששכר
פעם באמת טעו, והקצין רצה להחזיר והוא לא היה מוסמך.
היו"ר אלי גולדשמידט
בכפוף לניסוח, כפי שהגדרנו אותו פה על רקע הודעת המשטרה, היא תציג נוהל

מסודר שבאופן בלתי פורמאלי הוא יובא לעיון הוועדה ועיון נציגת לשכת עורכי

הדין. כעת נצביע על סעיף 5

הצבעה

בעד - 1

נגד - 0

סעיף 5 אושר.

סעיף 64(ב) לפקודה, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ב1) רופא שאליו הובא אדם

שנפטר עקב תאונת דרכים, רשאי, לפי בקשת שוטר, ליטול מהנפטר דגימת דם לקביעת

אחוז האלכוהול שבדמו".

זה חלק מהיכולת של המשטרה לבדוק מה גרם לתאונה.



אתי בנדלר;

סעיף 64(ב) לפקודה בנוסח הנוכחי, דן בבדיקת שיכרות אחרי שהוא מגדיר מי זה

שיכור, בסעיף קטן (ב) כתוב: שוטר רשאי לדרוש מנוהג רכב שהיה מעורב בתאונת

דרכים, או מנוהג רכב שיש לשוטר חשד סביר שהוא שיכור להיבדק במועדים ובמקומות

שיורה, ומשנדרש כך חייב להבדק". מאחר שמדובר בנוהג רכב שהיה מעורב בתאונת

דרכים או מנוהג שיש חשד שהוא שיכור, יוצא שלא ניתן לדרוש כמובן ממי שנפטר

לעשות את בדיקת השכרות. ההצעה המונחת במסגרת תיקון 41 אומרת, שניתן לקחת דגימת

דם לקביעת אחוז האלכוהול גם מנוהג רכב שנפטר עקב תאונת דרכים. כיוון שאנחנו

מדברים כאן רק על קביעת אחוז האלכוהול שבדמו, יש אפשרות של המצאות סמים.

היו"ר אלי גולדשמידט;

יש לנו כאן בעיה.
אתי בנדלר
שאלתי שאלה מאוד מצומצמת, האם באותה דגימה של בדיקת דם אפשר למצוא גם

סמים?
היו"ר אלי גולדשמידט
יש פה פעולה חודרנית לגוף של אדם לאחר מותו. גם לקיחת דם לצורך בדיקת

אלכוהול נראית אולי דגימה קטנה, אבל בכל זאת יש איזה שהיא פולשנות. יש חוגים

דתי ים שיתנגדו לזה.
ריקי בן יששכר
יש אנשים חילוניים שלא רוצים שיגעו בגופה.
היו"ר אלי גולדשמידט
המטרה ברורה. מבחינתי האישית אני לא רואה פה שום בעיה, אני רק מציג את השאלה

העקרונית שאני לא יודע איך לענות עליה.
אתי בנדלר
השאלה עלתה בצורה די נוקבת גם בהתחשב בפסיקח שניתנה בנושא הזה, האם בכלל

לא ראוי שחוק חקירת סיבות מוות יחול בנושא חזה? חפנתי את תשומת הלב לחוק סדר
דין פלילי
סמכויות עקיפה - חיפוש בגוף חחשוד התשנ"ו - 1996 שהתקבל ב27

לפברואר 1996. יתכן שיש בהוראה המוצעת כאן כדי לקבוע הוראה ספציפית, ולכן היא

תחול, אבל היא לא בהתאם לעקרונות שנקבעו באותו חוק סדר דין פלילי.
היו"ר אלי גולדשמידט
אני לא יכול להחליט על הסעיף הזה ללא דיון עם גורמים נוספים.
רחל גוטליב
אבל יש אישור של הרב הראשי.



היו"ר אלי גולדשמידט;

זה לא מספיק. בואו נוותר על הסעיף הזה. אם רוצים לקדם את הרווק, אולי כדאי

שנכניס את הסעיף הזה לרווק סדר דין פלילי. אומנם זו דקירה של מחט, אבל זו פעולה

בגופה לאהר המוות, שלא במסגרת חוק חקירת סיבות מוות.

אתי בנדלר;

עולה השאלה מי זכאי לתוצאות הדגימה? עולות פה שאלות קשות.
היו"ר אלי גולדשמידט
יש חסיון על תוצאות הדגימה הזאת, כי אולי רוצים לשמור על כבודו של אותו

אדם שנפסל.
אתי בנדלר
אולי תוצאות בדיקת הדם יראו שלכאורה יש אלכוהול בדמו, ולכן לא יעמידו

לדין נהג אחר המעורב בתאונה. לבני המשפחה של הנהג המנוח אין אמירה בעניין

הזה.
ריקי בן יששכר
לא תמיד מבקשים את אישור המשפחה לנתח את הגופה על מנת לראות אם יש בעיה

אחרת או אם יש קשר סיבתי בין המוות לבין התאונה עצמה. לפעמים יש בעיה שהמשפחה

לא מאפשרת ולא נותנים לנתח.
היו"ר אלי גולדשמידט
זה דיון מרתק, עקרוני, מוסרי שאי אפשר לקיים אותו עכשיו.
אתי בנדלר
לא נבקש תיקון נוסף של החוק, הסעיף הזה מת מבחינת הצעת החוק, מה שאומר

שיהיה צורך לכלול אותו בהצעת חוק ממשלתית. השאלה היא אם אכן לדחות את העלאת כל

הסעיפים שנשארו עד למועד שבו יתקיים דיון בסעיף הזה, שזה יכול לקחת די הרבה

זמן?
היו"ר אלי גולדשמידט
זה יקח זמן, כי הם מאוד יתלבטו בעניין הזה. אולי נצטרך סמכות הילכתית וגם

את אגודת זכויות האדם. מדובר פה בכבוד המת, שזה אפילו יותר חמור מאשר פסילה,

אי פסילה או נהיגה בשעת פסילה. אנחנו נצביע על סעיפים 2 ו5, כי אנחנו רואים את

_ההצבעה הזאת על כל החוק, אלא אם הממשלה תודיע לנו שהיא עומדת על סעיף 8. אם

הממשלה לא מודיעה לנו שהיא עומדת על סעיף 8, אנחנו רואים בהצבעה על סעיף 2 ו5

הצבעה כמו בקריאה שלישית על החוק כולו. מחליטים להעלות אותם לקריאה שנייה

ושלישית בכנסת

הצבעה

בעד - 1

נגד - 0



הסעיפים אושרו.

כדי למנוע עיכוב בהכנת החקיקה של סעיף 5 וסעיף 2, שאותם אישרנו, אני

מהליט להפעיל את סעיף 121 לתקנון הכנסת על סעיף 8 שאומר: " הוועדה רשאית בכל

עת, על פי יוזמתה, להביא לפני הכנסת הצעה שהכנסת תרשה לדון ולהביא לפניה רק

חלק מחוק שהועבר לוועדה. הצעה כזאת תיחשב כקריאה ראשונה חדשה של חלק החוק".
אתי בנדלר
הכוונה היא לאותו חלק חוק שאין הוועדה רוצה להכין אותו בשלב זה לקריאה

שנייה ושלישית, דהיינו סעיף 8.

כיוון שהצעת ההוק הנ"ל - תיקון מספר 41 לפקודת התעבורה חולק כבר בעבר,

התלבטתי אם להחיל את סעיף 121 פעם נוספת לגבי אותה הצעת חוק. הנוסח של הסעיף

בתקנון איננו אוסר את זה. מאחר שלמדתי שלא פעם בכנסת יש עניין של נוהגים, שגם

להם יש משקל ולא תמיד באים לידי ביטוי בתקנון, פניתי ליועץ המשפטי של הכנסת

ושאלתי אותו אם לדעתו יש מניעה להפעיל את הסעיף הזה, דהיינו לפצל הצעת חוק

שחולקה כבר פעם נוספת. תשובתו היתה שהוא לא יודע אם יש לכך תקדים, אבל מבחינה

לוגית ומשפטית הוא לא רואה סיבה מדוע לא תפעיל מליאת הכנסת סמכות שהוקנתה לה,

כאשר נותרו הסיבות המצדיקות את הפעלתה בשנית.

היו"ר אלי גולדשמידט;

אני מצביע על הפיצול.

הצבעה

בעד - 1

נגד - 0

הפיצול אושר.

תודה רבה. הישיבה נעולה

הישיבה ננעלה בשעה 10;13

קוד המקור של הנתונים