ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 24/02/1997

סיוע ברכישת דירה - משכנתאות והלוואות מקום

פרוטוקול

 
כנסת ארבע עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקו



פרוטוקול מס' 74

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני, י"ז באדר א' התשנ"ז (24 בפברואר 1997), שעה 11:50
נכחו:
חברי הוועדה: אלי גולדשמיט - היו"ר

גדעון עזרא

יורי שטרן

עבד אלמאלכ דהאמשה
מחנונים
אלי דליצקי - אגף התקציבים, משרד האוצר

מיכאלה גחון - מנהלת אגף איכלוס, משרד הבינוי והשיכון

חיים פיאלקוב - יועץ כלכלי לשר השיכון, משרד הבינוי והשיכון

עו"ד מנחם בלחר- לשכת עורכי הדין

יוסי סנט - הרשות להגנת הצרכן

משה שמעון - ראש עיריית קרית מלאכי

נוגה פורת - עמותת סינגור קהילתי

איריס רועי - עמותת סינגור קהילתי

אדוארד באוור - יועץ לכלי לסיעת העבודה
מנהלת הוועדה
לאה ורון
קצרנית
סיגל גורדון
סדר-היוס
סיוע ברכישת דירה - משכנתאות והלוואות מקום.



סיוע ברכישת דירה - משכנתאות והלוואות מקום
היו"ר אלי גולדשמיט
אני פותח את הישיבה בנושא סיוע ברכישת דירה - משכנתאות והלוואות מקום. ראשית אני

מבקש להודות ליאיר אילת, שהכין חומר מקדים בנושא. בהזדמנות זאת אני רוצה להודות לו על

החומר המקדים שהכין לישיבה הקודמת בנושא שיווק הביצים. אני רוצה לומר ולפתות בכמה נתונים

מתור החומר שהוכן.

1. "בהצעת התקציב ב- 1997 נקבע שסיוע לדיור הניתן על ידי משרד השיכון והבינוי נועד

לאפשר לכל משק-בית להשיג פתרון דיור הולם". השאלה היא, האם זוגות צעירים אכן זוכים לסיוע

ממשי, שיכול לקדם אותם במאמציהם לרכוש דירה. אני רוצה להציג כמה נתונים: כיום סכום

ההלוואה הניתנת לזכאים במדרגה הנמוכה שהם מרבית הזוגות הצעירים, בסר שבעים אלף שקל

בלבד. ההלוואה היא בריבית של 4% ריבית קצת יותר נמוכה מהריבית בשוק החופשי, ובהצמדה של

80% מהמדד. סכום המשכנתא מהווה פחות מ- 20% ממחיר דירת שלושה חדרים ממוצעת, וזאת

לעומת כ-40% בתחילת 1992. זאת אומרת, מהנתון הזה עולה, שהסיוע שניתן באנזצעות

המשכנתאות שווה היום לחמישית מערך הדירה לעומת שתי חמישיות בתחילת 1992. סך ההטבה

הגלומה במשכנתא הזאת לעומת משכנתא בשוק החופשי מסתכמת בכ- 10,000 שקל, בכפוף לשער

הריבית בשוק ובאינפלציה, שהם סכום זניח ביחס למחירי הדירות.

יש לציין שעולים חדשים נהנים מתמיכה גבוהה יותר. גם לרוכשי דירות באזורי פיתוח

ניתנת עדיפות, עם כי עדיפות זו צומצמה לאחתנה עקב הקיצוצים בתקציב.

2. שיטת הניקוד. שיטת הניקרר לזכאות של זוגות צעירים שאין בידיהם דירה נוספת, מורכבת
מארבעה קריטריונים
מספר שנות נישואים, מספר ילדים, מספר אחים של הבעל ומספר אחים של

האישה. כנגד שיטה זאת אפשר לטעון שתי טענות עיקריות: א. מדרגות הזכאות גבוהות מדי, כך

שרק חלק קטן מהאוכלוסייה עובר את מדרגת המינימום. לדוגמא, משפחה עם שלושה ילדים, בה

הבעל והאישה באים ממשפחות בנות שלושה אחים, לא תעלה נועבר לנזדרגת המינימום אלא לאחר

שמונה שנות נישואין. אם מספר האחים של בני הזוג 1מוך מזה, יאלצו בני הזוג להמתין 11שנה

להגדלת הזכאות.

ב. הקריטריתים לא משקפים מצב כלכלי אמיתי. הקריטריונים הנהוגים כיום נקבעו לפי

מודלים סטטיסטיים, שהורצו על מאגרי נתונים מדגמיים של זוגות צעירים, ומטרתם לנבא את

הסיכויים לרכישת דירה של קבוצות שונות באוכלוסייה.

הקריטריון שמעורר תמיהות רבות הוא מספר האחיס של בני הזוג (שזה שני קריטריונים

מתוך ארבע}. קריטריון זה יכול לפעול לכיוונים שונים תחת נסיבות שונות. כך לנזשל בנזקרה בו

הילדים הם המעניקים תמיכה להורים, בכסף או בזמן, מיעוט אחים יגדיל את נטל התמיכה בהורים

עבור כל אחד מהבנים, אבל אם יש מעט אחים, הסיתנ קטן יותר. בנוסף לכך מופלים לרעה זוגות

צעירים שאין להם אחים אבל הם עצמם מענוטי יכולת, כי הוריהם מעוטי יכולת, או כאלו שאינם

מקבלים סיוע מהוריהם.

המשקל הרב שניתן לקריטריון מספר האחים, מביא אותנו למצבים אבסורדיים: כך למשל

בני-זוג ללא ילדים, להם ארבעה אחים כל אחד, יזכו בניקוד גבוה יותר מבני זוג שלהם יש שלושה

ילדים, אך אח אחד פחות לכל בן-זוג. ברור שזוג שלו שלושה ילדים, יהיה זקוק לדירה גדולה ויקרה

בהרבה מאשר הזוג ללא הילדים.
אופן מתן הסיוע
הנושא הזה "סתום" לגבי מרבית האוכלוסיה. יש העדר אינפורמציה ואי

ודאות בתחום הזה. פתרון אפשרי הוא מעבר למתן סיוע ישיר במקום באמצעות משכנתאות. כלומר,

גילום הסובסידיה בהצמדה החלקית ובריבית המופחתת ונתינתה בצורת מענק מותנה שייהפך מוחלט

תוך פרק זמן שייקבע.

בהצעת התקציב לשנת 1997 הוקצו לבנקים, שהם בעצם הזרוע הארוכה של הממשלה

בהקצאת המשאבים, 317 מליון שקל בעמלות ניהול. יאיר מציין כי דברים ברוח זו הומלצו על ידי

ועדת הרנזלך שביקשה להמיר את הסיוע בסיוע ישיר, ויכול להיות שהוא היה יכול לגדול במידה

מסויימת אם היינו חוסכים את כל העמלות הבנקאיות אשר מלוות את התהליך.



בעקבות שאילתא שהעליתי בשבוע שעבר, שמענו בשורה מסגן שר השיכון, שנושא הלוואות

המקונן יסודר ואפילו יינתן רטרואקטיבית בגין התקופה שהוקפא. אני שולח בשם חברי ועדת

הכלכלה מזל סוב להולדת בנו.

יש עדיין ויכוח בין משח- האוצר לבין משחר השיכון לגבי הקצאת המקורות לפתרון הבעיה

של הלוואות המקום.

אני מבקש התיתסותכם לכל הנקודות שהעליתי.
חיים פיאלקוב
אני אנסה להתיחס לנקודות שהעלית אבל ראשית אני רוצה לתת רקע למצב העכשווי. בסך

הכל במדינת ישראל, אחת הבעלות על דירות הוא בין המדינות המובילות בעולם. בממוצע ארצי, כ-

72% ממשקי הבית הם בעלי דירה וזה הרבה יותר מארצות הברית, אנגליה, צרפת, וגרמניה. גם

עולים חדשים, שהגיעו בגל האחרון בין 1995 - 1989, הגיעו מהר מאה- לממוצעים של כלל

האוכלוסיה שהם ממוצעים גבוהים מאוד.

לפני כשנה ורבע החליטה הממלה הקודמת על הקמת תנדה ציבורית לבחון מחדש את

נושא הסיוע אשר ניתן לדיור. יושב ראש התעדה יעקב גדיש. הוועדה מורכבת מנציגי משרדי
ממשלה
משרד השיכון, אוצר, עבודה ורווחה, קליטה, נציגי בנק ישראל ונציגי ציבור. הווננדה

יושבת על מספר הקלות ובוחנת בין היתר חלק מהסוגיות שהעלה יאיר אילת במסמך שלו.
גדעון עזרא
הנושא מאוד חשוב ואני שואל: האם אין משמעות למקום בקביעת הזכאות? זאת אומרת, אין

הבדל אם רוכשים את הדירה בהוד השרון או בקריית מלאכי?
חיים פיאלקוב
הסיוע ניתן כזכאות אישית על פי קריטריונים ובדיקות שנעשו באופן תקופתי. על פי
הקריטריונים שהוצעו שהם
מספר שנות נישואין, מספר ילדים ומספר אחים ואחיות, כל זוג מגיע

לזכאות. בנוסף לזכאות האישית יש רובד נוסף שמבטא את הפן המרחבי. מי שרוכש דירה חדשה

באזור עדיפות לאומית א' או בי, נהנה ממבצע סיוע לרכישת דירה חדשה, מה שנקרא כהלוואת

מקום. הוא מכיל בתוכו גם מרכיב של מענק וגס מרכיב של הלוואה.

זוג צעיר שמקבל עד 1,400 נקודות לדוגמא, סכום המשכנתא שיקבל יהיה 70,000 שקל.

אותו זוג שיבקש לרכוש דירה במרכז תל אביב, הסכום הזה יהווה אחוז קטן ממחיר הדירה, ולעומת

זאת אם ירכוש בפריפריה אשר מחירי הדירות נמוכים יותר, אחח המשכנתא יהיה גבוה יותר ובנוסף

אס הדירה שרכש היא דירה חדשה הוא יקבל הלוואת נזקום. באזורי עדיפות לאומית אי הסכום הוא

50,000 שמתוכם 20,000 הם מענק. באזור עדיפות לאומית ב' זה 60,000 מתוכם 30,000 שקל מענק,

ובקו העימות הסכום 80,000 שקל.

מר אילת צודק כאשר הוא מציין שאחת המשכנתא המסובסדת במחיר הדירה נשחק, אבל אנו

טוענים שזה לא המבחן הרלוונטי, שהרי המשפחות לוקחות משכנתאות משלימות, נגמרות ממקורות

שתים ובפתנל המשפחות מגיעות לדירה. ביצענו לאחרונה מחקר מעקב על זוגות צעירים ומסתבר,

שבפרק זמן של שלוש שנים ממועד הנישואין, כ- 60% מהזוגות הצעירים מגיעים לדירה, אחרי חמש

שנים מגיעים בממוצע %70 מהזוגות, ובתום עשר שנים מעל 90% מהזוגות הצעירים רוכשים דירה

תה אחח גבוה מאח-.

במבחני המעקב אנו בוחנים, מה קורה במשפחות שלוקחות את המשכנתא והאם זה מהווה

נטל כבד מידי. פחות מאחח מהמשפחות שלוקחות משכנתא, מרימות ידיים ואומרות שהן לא יכולות

לעמוד בנטל המשכנתא.
אדוארד באוור
כמה משפחות זה מבטא במספרים?
אלי דליצקי
האחת הוא בסדר גודל של 10.6% כאשר השיעור באוכלוסיית העולים החדשים- נמוך יותר

מאשר אוכלוסיית הוותיקים.
חיים פיאלקוב
היה ניסיון להגיע למקדים אמינים בנושא הניקוד הניתנים לבדיקה אוביקטיבית ועד כמה

שאפשר יציבים על פני זמן. הדבר המתבקש ביותר הוא לבחון את היכולת הכלכלית של המשפחה.

עד שנת 1982 היה מבחן כלכלי, מה גובה ההכנסה של הנזשפחה.

הקריטריונים מצביעים על כך שזוגות צעירים מעוניינים לרכוש דירה, ובדרך כלל אינם

רוצים להיות שוכרי דירה ולנדוד מדירה לדירה. לכן, ככל שהזוג נשוי מספר רב של שנים ולא רכש

דירה, ככל שהמשפחה גדלה וטרם רכשה דירה, אנו מניחים שרמת המקקות של המשפחה גדולה ולכן

הקריטריונים נותנים ביטוי לכך.

קריטריון נוסף, מספר אחים ואחיות של שני בני הזוג.
גדעון עורא
באיזו מידה חוסר היכולת לתשלום משכנתא משפיע על מספר הילדים שהמשפחה רוצה?

האם משכנתא נמוכה לא גורמת לכך שמשפחה לא מביאה ילדים לעולם?
חיים פיאלקוב
בתוך שלוש שנים 60% מהזוגות הצעירים רוכשים דירה ותוך חמש שנים, כ- 70% רוכשים

דירה.
יורי שטרן
המצב בתחום הדיור הוא קטסטרופה. מהשוואה שערכתי מצאתי, שבכדי לרכוש דירת

שלושה חדרים בשנת 1992, האדם הישראלי צריך היה לעבוד שש שנים וכיום זה כבר תשע שנים.

שכר הדירה היום כחמש מאות או שש מאות דולר ומעלה אשר נזשתווה להחזרי משכנתא.

כאשר זוג צעיר או זוג עולים צריך להחליט בין לשכור דירה או לקנות דירה, אין לד הרבה ברירה

והוא מחליט לקנות דירה מכיוון שההחזרים החודשיים שורים בין קניית דירה לבין תשלום שכירות.

כל האופציות האחרות מבחינה כספית לא משתלמות. לכן המדד של כמה עולים או כמה זוגות

צעירים רכשו דירות הוא לא מדוייק מכיוון שהוא נעשה מחוסר ברירה. תופעה נפוצה אצל העולים

החדשים היא שכמה דורות של עולים רוכשים דירה אחת. בסטטיסטיקה מופיע שכל שלושת

המשפחות ניצלו את זכאותם ורכשו דירה. אני מציע לא להתייחס לנתונים אלו כנתוני הצלחה

שבמידה מסויינות הם נתוני נזצוקה.

ההכנסה התלויה של האזרח נפגעת בצורה חזקה אשר פוגעת בחינוך הילדים ואולי עוד

לפני הולדתם, כמו כן פוגעת באיכות החיים.

כל נושא הדיור מחייב רוויזיה. אי אפשר לטפל רק בצד המשכנתאות, מכיוון שאז נכנסים

למעגל סגור של תמיכה לרוכשי דיתת בהעלאת המשכנתא ומצד שני עלייה במחירי הדירות. לדעתי

אין מנוס מלהעלות את גובה המשכנתא אך במקביל יש לטפל בגובה מחירי הדירות, וכן במחירי

הדיור להשכרה.

לנושא המשכנתאות יש שני מרכיבים מרכזיים: גובה הסבסוד ותנאי הסבסוד. יש לבדוק

מבחיגת יכולת האוצר לבצע זאת בצורת מענקים חד פעמיים.

אני מציע שהמלצת הוועדה תהיה: להכיר בכך שזוג צעיר ממוצע יהיה זכאי לסיתנ

ממשלתי. יש לעדכן את המשכנונאות אשר בפועל לא עודכנו מזה חמש שנים. התיקון שהיה לפני

שנה היה תיקון קוסמטי. יש לדרוש מהממשלה לבוא עם תוכנית כוללת בנושא הדיור.
משה שמעון
במשך שנים רבות לא התייחסו לנושא המשכנתאות על פי הצרכים של המשק. המדיניות

היא מונופוליסטית מכיוון שהממשלה מווזיקה בהון המשכנתאות ומנסה לתת את הפתרונות על פי

המצוקות הכספיות ולא על פי צרכי השוק, וכתוצאה מכך גובה המשכנתאות לא ראלי. הרבה

משפחות מגיעות למצב שהן מבקשות למכור את הבית לאחר לקיוזת המשכנתא. יש בהחלט מקום

רוויזיה בנושא המשכנתאות ואת הפתרון לתת על פי הצרכימ של השטח ולא על פי מצוקה כספית.
היו"ר אלי גולדשמידט
התקשר אלי מנחמ אריאב, ראש עיריית נצרת עלית שלא יכול להשתתף בדיון והוא מבקש

לומד: ''המפה אשר מוצגת מפלה פוליטית, כי הננדיפות הניתנת כעת היא למשפוזות מבורכות ילדימ

ולא לאזורינו שקלטו עלייה. התוצאה עזרה לחרדים". זאת אומרת שהכנסת הקריטריון של מספר

ילדיס במשפחה על פי דעתו של מנחם אריאב נותנת אפלייה לטובה של הסקטור החרדי על פני

סקטוריס של עוליס חדשים ואחרים.

אני מבקש להתמקד בשאלת הקריטריונים לסיוע ולא בשאלה הגאוגרפית.
משה שמעון
שמעתי את הקריטריונים ואין בהם בכדי לתת פתרונות. כאשר זוג צעיר לא מצליח במשך

שנים לנצל את המשכנתא, הוא זכאי לסבסוד המדינה בדיור בשכירות ובהשתתפות משרד השיכון

בשכר הדירה" וזה יוצר נוצב שהמדינה "זורקת" הרבה כסף לטמיון.

כשהיה פתרון לתת מענה לאוכלוסיות בישובים על ידי תוכנית בנה דירתך בעיקר בערי

הפיתוח, הממשלה באה והפסיקה זאת.
היו"ר אלי גולדשמידט
זה היה בעקבות דוח מבקר המדינה אשר התייחס לכמה נתונים בתחום הזה באופן בעיתי.
גדעון עזרא
כמה זוגות צעירים במדינת ישראל מבקשים לקנות דירה אך לא מנצלים את המשכנתא

מכיוון שחסרה להם יתרת הכסף? אני מקבל פניות מזוגות צעירים שאין להם את הכסף היסודי

לשלם.
חיים פיאלקוב
מבחינה עובדתית מחירי הדיור בפריפריה הם זולים יותר, גם לגבי הזכאות האישית.

הזכאות האישית באזורי הפיתוח גבוהה יותר.
גדעון עזרא
מהו סכום הכסף שצריך זוג צעיר על מנת לרכוש דירה?
נוגה פורת
הוא צריך לפחות כ- 25% ממחיר הדירה בכדי לקחת משכנתא והלוואה משלימה.

בנק למשכנתאות יכול לתת הלוואה משלימה של 100% באם אתה משתכר מעל ל- 18,000

שקל בחודש.
חיים פילקוב
בפריפריה, המשכנתא המסובסדת מכסה חלק ניכר ממחיר הדירה.
היו"ר אלי גולדשמידט
יש כאן נתון שאומר כי סכום המשכנתא בשנת 1992 היה כ- %40 ממחיר הדירה והיום הוא

מהווה 20%. יש שתיקה בסדר גודל של 50% והכפלה של מתירי הדירות. איר יכול להיות שזוג

צעיר עם שלושה ילדימ וענו שני אחים, הקריטריונים שלו נמוכים יותר מזוג צעיר שזה עתה התחתן

אך יש לו חישה אחים?
אלי דליצקי
המטרה של הקריטריונים הם ליצור אחידות
מיכאלה גרזון
אם זוג צעיר לא מגיע ל- 1,400 נקודות הם לא יקבלו עדיפות בגין ההורים. אם גם האשה

וגם בעלה באים ממשפחה ברוכת ילדים, מספר הנקודות שלהם גדל ולכן העדיפות שלהם גדלה.
גדעוו עזרא
יש הרבה זוגות צעירים שלא מתחתנים מכיוון שאין להם דירה ולכן הם לא מגיעים

לקריטריונים של מספר הנקודות.
היו"ר אלי גולדשמידט
יש להם סיבות מס אתתת מבחינת ניהול משק הבית ותשלום למס הכנסה שהם מרוויחים

נחה שהם לא מתחתנים, זאת אומרת שהנזצב שלא להיות נשוי משפר את מצבם בנקודות זיכוי ולכן

המצב מתאזן.
מיכאלה גחוו
אנחנו עובדים על פי פרופיל שמבטא את הנורמה במשק הישראלי. הקריטריונים באים

לענות על מה שמצוי בוזברה הישראלית.
אלי דליצקי
בחר לחלוטין שהכללים חייבים להיות זהים. כל פרט עומד בקנה המבתן בלי, שייכות

למקום מגוריו. צריך להפריד בין הפרט למאפייניו ולאתר מכן אלמנטים אחרים כמו נזקום המגורים,

שירות בצבא ועוד. אלה המאפיינים במסגרת זכאותו של הפרט שבו נבחן משק הבית.

ועדת גדיש בוחנת את הסוגיות שחבר הכנסת גולדשמידט הצביע עליהם. היא בוחנת את

הסבירות שבקריטריונים ואת כל סוגיית הקריטריונים למתן סיוע לזוגות צעירים.
היריר אלי גולדשמידט
מה עשו עם מסקנות ועדת הרמלר?
אלי דליצקי
את רוב המסקנות יישמו.
מיכאלה גחוו
להבדיל משנים קודמות ועד 1989, היתה מגבלה של אשראי בשוק החופשי והממשלה

נרתמה למתן משכנתאות לזוגות צעירים מכיוון שאי אפשר היה לקבל אשראי בשוק החופשי.
היחד אלי גולדשמידט
האם נבחנה האפשרות להפוך את הנושא למענק על מנת לוותר על עגולות הבנקים ובצורה

מאת גם להגדיל את גובה הסיוע?
אלי דליצקי
הבנקים הם הזרוע המבצעת של הממשלה. העמלות האלה הם שירותים טנגזרים מנתינת

המשכנתא או נתינת הסיוע.
חיים פיאלקוב
רמת הסיכון לבנק גדלה במתכונת הממוצעת. הבנק משמש גורם מבצע למשכנחא שהמדינה

מעניקה, הבנק הוא סוכן. ברגע שהמדינה נותנת מענק, אכן העמלה נתסכת אבל אין נפח אשראי

לפרט להגיע לדירת. הוא לא יוכל לפנות לבנק לקבל השלמה, הבנק לא ייתן מכיוון שרמת הסיכון

גדולה. היחס בין האשראי לערך הדירה גדול מדי והבנק לא יאשר זאת. צריכה להיות תחרות בין

הבנקים בגין העמלה.
היו"ר אלי גולדשמידט
תקציב המדינה משלם את העמלות. למה שלא נחסוך את הסכום כ- 300 מליון שקל וניתן

זאת לזכאי המשכנתאות כמענק? איך הבנקים מגיעים לסכום מעין זה כאשר הם לא נמצאים בשום

סיכון אלא רק בגין הפעולה הטכנית.
אלי דליצקי
הדיון הזח מתוולק לשני חלקים: דיון אחד ברכלה העקרתית ודיון אתד ברמה היישומית.

ועדת סוארי בדקה את נושא העמלות לבנקים. העמלות היום נמוכות מהתעריף שקבע דוח

סוארי.
מיכאלה גרזון
אי אפשר להורת- את העמלות לחצי. זאת מתונה מתתה מכיוון שהעמלות ניתנות בגין גבייה

שוטפת. אנו נמצאים בסיטואציה שתה מאשר אותה סיטואציה שבה התחילה הממשלה לתת

משכנתאות, מכיוון שהיום יש שוק חופשי. גבר שנת 1989 היתה מגבלה להיקף המשכנתא שאפשר

היה לקחת בשוק החופשי. כאשר פרט פונה לבנקים למשכנתאות ומבקש משכנתא, הבנק דורש ממנו

בין היתר להוכיח יכולת החזר. סביר להניח שרוב האוכלוסיה הזכאית יכולה להציג את יכולת

ההחזר. לאורך מעגל החיים של משק הבית אצל זוגות צעירים יש עלייה בהכנסה הריאלית. אנו

מדברים על מצב ששיעור ההחזרים מתוך ההכנסה הפנויה קטן לאורך זמן.
היו"ר אלי גולדשמידט
איך אפשר לומר שחלק מההכנסה הפנויה קטן? הרי אישה יולדת ילדים וכתוצאה מכך היא

נדרשת להישאר בבית או להעסיק מטפלת שמקבלת חלק ניכר מהמשכורת. אי אפשר לחיות רק

מסטטיסטיקות, צריך לראות את החיים האמיתיים. אנחנו יודעים מה קורה למשפחות שנכנסות

למסלול של שלושה ילדיס. אם האישה נשארת לעבוד במקום העבודה שלה היא מוציאה חון תועפות

על מטפלת או על מעתות יום. חמש השנים הראשונות או יחזר היא התקופה הקשה ביותר

והבעייתית ביותר.
נוגה פורת
אני עובדת בשטח ואני מכירה את המצב. אני רואה את כל האנשים שהלשכות התייאשו

מהם ומשרד השיכון לא מסוגל לתת להם תשובה. אני יכולה לומר שבארץ נזדובר לפוזות על מאתיים

אלף איש שאין להם פתרון דיור.
גדעון עזרא
איך זה שערבים מוצאים פתרון בבית ההורים ויש להם היכן לגור. הבית של הערבים הוא

בית גדול יותר. הם לא עושים צבא ומתחילים את הולדת הילדים מוקדם יותר. אנחנו אף פעם לא

נוכל לעמוד איתם בתחרות.
נוגה פורת
הם נמצאים במקום גבוה ביותר במדרג מצוקת הדיור במדינת ישראל.
גדעון עזרא
זאת טעות אופטית, כי למה שהם מוכנים אנתנו לא מוכנים. אני רואה איר הם חיים והקשר

עם המשפחה הוא הרבה יותר אמיץ מאשר המשפחה היהודית הממוצעת.
מיכאלה גחוו
המשכנתאות לא עודכנו לממוצע של עד 1,400 נקודות רק במרכז הארץ. בפריפריה זה לא

המבחן לקבל זכאות כי שם עודכנו המשכנתאות לכולם.
היו"ר אלי גולדשמידט
העובדה שמנזשים את המשכנתאות לא אומרת דבר, השאלה איך חיים אחרי שלוקחים

משכנתא ומה נפגע מבחינת אורך הוזיים היום יומי כאשר צריך לשלם משכנתא כל חח-ש. אפשר

ליצור להגדיל תקציבי מדינה. יש פה שאלה של קריטריונים שלא ברורה לגמרי. יכול להיות

שבהקצאה יותר אמיתית ונכונה בתוך התקציב הקיים אפשר אולי לשפר מאוד את איכות החיים

שנוגעת לנושא של החזר המשכנתאות.
נוגה פורת
אני מייצגת עמותה שנקראת סינגור קהילתי. אנחנו מטפלים בתחום של זכריות חברתיות,

מקבלים פניות רבות בתחום הדיור ומתוך זה מכירים את המצוקה. חשוב להבין שיש כאן גישה

חלמאית. הממשלה נותנת אפשרות אחת, האפשרות לקנות דירה. לא יתכן שיציבו קלף אחד ולא יתנו

את הכלים לממש אותו. כשמסתכלים על הנושא הזה חשוב לפתוח אופציות אחרות גם לשכירות,

לדיור ציבורי ולאנשים שלעולם לא יוכלו לרכוש דירה ואני מכירה את האנשים האלו.

אנחנו הופענו בפני ועדת גדיש, הגשנו מסמך שמפרט את כל ההסתייגויות שלנו

מהקריטריתים הקיימים. צריך לבדוק את הקריטריונים נכון להיום. מספר אחים ואחיות מתייחס

לתפיסה הסטורית, זה מתייחס לכך שפעם הגיעו משפחות ברוכות ילדים, המצב הכלכלי שלהם היה

קשה יותר. היום המצב שתה. אני אשמח מאח- לספק לוועדה את המסמך על מנת שתוכל לראות את

ההצעות שלנו לקריטריונים חלופיים. לא ייתכן שוועדת גדיש, ועדה ציבורית כזאת שדנה בבעיה

קשה לא תשתף נציגים של בעלי הבעיה בתוך הוועדה. אני חושבת שיהיה שיתוף של בעלי הבעיה

מתוך הבנת הבעיה.
חיים פיאלקוב
הממשלה קבעה את הרכב הוועדה.
אדוארד באוור
48% מהעובדים בישראל אינם משלמים מס הכנסה מכיוון שהם לא מגיעים לסף המס. אס

לא מגיעים לסף המס שהוא היום כ- 2,400 שקל בחודש אני לא יודע איך הם יכולים להגיע לדירה.
יוסי מנס
ההורים עחרים.
אדוארד באוור
זה לא תקין. כל נושא הבנייה למגורים בישראל הוא נושא שעובד תחת מיכסה

מונופוליסטית של מדינת ישראל. בממוצע כלל ארצי כ- 74% ממחיר של דירה שזוג צעיר משלם

לקבלן, הוא גומר בדרכים שונות את הדרך בכים הממשלה בקופת המדינה. 26% מקבלים גורמים

שאינם קופת המדינה, קרקע, מיסים עקיפים, מיסים ישירים. זה אומר שיש למדינה שליטה על מחיר

הדירה וכתוצאה מכך המדינה מעמידה בפני עצמה אתגר כי כאשר המחיר הוא גבוה היא חשופה

ללחצים.





בשבועיים האתרונים גלשתי באינטרנט בכמה מדינות בעולם כדי לראות מהם מתירי הדיור.

מסתבר שיש סטנדרטים של מחירי דיור זולים לעומת מחירי הדיור אצלנו, יש שני כללים שנשמרים
בכל מדינות המערב
1. רמת המימון - הרוכש מקבל כ- 90% ממחיר הדירה כמימון. כלומר הרוכש

צריך לגייס מהאמצעים שלו כ- 10% 2. הכלל שקובע באם הרוכש יקבל את ה- 90% מימון, הוא

שאותם ה- 90% לא יאלצו את הרוכש להחזיר יותר מ- 25% מההכנסה הפנויה.

אילו המדינה היתה מסכימה להוריד את חלקה בהכנסות ממחיר דירה, הכספים שהיו

מתפנים אצל הקונה שלא היו הולכים להחזר משכנתא, היו הולכים לשני מקורות: קנייה וחסכון.

אפשר וכדאי היה למדינה לחשוב מבחינה כלכלית להחיל את העלויות שלה למשל דרר החלת מחיר

הקרקע חה יכול להיות מנוף להשגה.
יוסי סנס
אני רוצה לתת דוגמה אישית כי בשנתיים האחרונות אנו תומכים מאח- בזוג צעיר. זוג צעיר

שרוצה להחזיק את עצמו הוא מנוטרל מהכנסות. אם רוצים ללמרר ולשרת בצבא, 6 שנים אין לזוג

הכנסה. אנחנו כהורים משלמים את מלוא שכר הדירה ואת נזלוא הנזשכנתא. אמ להורים אין יכולת

לעזור לילדים אזי הזוג הצעיר בצרה.

החישובים האלה לא משקפים את הקושי שיש לזוג צעיר בתחילת דרכיו, את "איכות"

החיים שלו, את המריבות כתוצאה מהלחצים הכלכליים וכר.

הגדלת סכומי הסיוע - מכיוון שסכום הסיוע נשחק, יש לתקן את סכום הסיוע ל- 40%.

שבעים אלף השקלים, סכום הסיוע זאת בדיחה.
אלי דליצקי
השיעורים בקרב רוכשי הדירות הולכים וגדלים.
יוסי סנס
זוגות צעירים מעדיפים לקנות דירה מאשר לשלם שכר דירה לאורר שנים ו"לזרוק" את

הכסף. עדיף לשלם את אותו סכום כמשכנתא על דירה משלך ואז נשאר לך משהו ביד.

צריכה להיות אופציה ואפשרות לבחירה של מתן הלוואה שתהפוך לנזענק.

יש לשנות את הקריטריונים. שלושת הקריטריונים לא מספיקים, הם לא כוללים את היבט

ההכנסות של הזוג הצעיר, גיל בני הזוג - אתם בח-קים כמה שנים הם נשואים אבל לא מבחינים

באיזה גילאים בני הזוג מתחתנים. קריטריון נוסף הוא כושר השתכרות או בעלות על נכסים.

ההורים בשנות החמישים נשחקים משני הכוונים, צריכים ל3מור לילדיהם הזוגות הצעירים

ובנוסף צריכים לעזור להוריהם הקשישים.

אספקת מידע- משרד השיכון לא מפרסם מידע והזוגות הצעירים לא יררעים למה הם זכאים

מבחינת משכנתא וגם לגבי סיוע.

נושא חשוב שהיה פותר הרבה בעיות הוא אילו היה דיור להשכרה במחירים סבירים חולים

זה היה יכול לפתור הרבה בעיות.

אני חושב שיש ללכת על רעיון של תחרות בין הבנקים. למה לעשות קרטל בעניין הזה,
עבד אלמאלכ דהאמשה
מה קורה עם המגזר הערבי בעניין השיכון?
היריר אלי גולדשמידט
מכיוון שאתה יושב ראש ועדת המשנה לשיכון בתחום המיעוטימ, אני חושב שצריך לקיים

על כך דיון נפרד, למרות שהדברים שנאמרים כאן הם נכונים גם לגבי הזוגות הצעירים הערביים,

מלבד שרות צבאי כל הקריטריונים הם אותם קריטריונים.



דבר בלתי נסבל לחלוטין הוא המצב הקיים, שבמהלך ארבע השנים, ערכה של המשכנתא

ביחס למחיר הדירה ירד לחצי.

במהלך הדיון עמדנו על כך שהקריטריונים שנקבעו בעבר לגבי הסיוע לזוגות צעירים הם

קריטריונים שצריכים לעבור רוויזיה יסודית מכיוון שאנו מוצאים הרבה אבסורדיים אפשריים.

סך העמלות הבנקאיות שנגבות רק על עבודה ללא שום אלמנט סיכון מבחינת הבנק על

משכנתאות, מגיע ל- 15% משווי המשכנתאות. מדובר כאן על סדר גודל של למעלה מ- 300 מליון

שקל בשנה. פרט לזה הזוג הצעיר משלם עבור הוצאת תעודת זכאות וגם עבור ביטוח. אני מציע

לבדוק את הממלצה של יוסי סנס לקיים מכת בין הבנקים לגבי גובה העמלות שהם נותנים.

אני חושב שצריך לשקול להמיר את ההטבה בצורת הסובסידיה על הריבית של המשכנתא

וההצמדה החלקית של 80% במענק לזוג צעיר שמעוניין בכך. בצורה מאת המענק שלו יוגדר כיוון

שהעמלות תופחתנה במידה רבה.

הכנסת עד היום לא הצטיינה בתחום השיכון. אין לי ספק שגם מבלי להגדיל באופן

משמעותי את תקציב המשכנתאות ניתן על ידי חלוקה צח-קת ונכונה יותר, על פי קריטריונים צודקים

להגיע לתוצאות טובות יותר ונכתות מבחינת חלוקה.

אנו נקיים דיון נוסף בנושא ואני מציע שלדיון הבא יגיע גם סגן שר השיכון.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:30.

קוד המקור של הנתונים