ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 17/02/1997

כללי המועצה לענף הלול

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטקול מס' 70

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני, יי באדר אי התשנ"ז (17.02.1997)שעה 11:00
נכחו
חברי הוועדה: אלי גולדשמידט - היו"ר

איתן נזיכאל

דהאמשה עבד- אלמאלכ

דהן נסים

וקנין יצחק

זנדברג א ליעוד

עזדא גדעון

פוח אברהם

שמחון שלום
מתמנים
חה"כ זאב בוים

חח"כ שאול עמוד

דני קריצ'מן - מנכ''ל משרד החקלאות

דליה הראל - ס/מנכ"ל משרד החקלאות

יצחק טובלי - מנכ"ל המועצה לענף הלול

מנחם לוטן - משרד החקלאות

מיבל סגן-בהן - יועצת משפטית, משרד החקלאות

גיורא מסד - יו"ר המועצה לענף הלול

בניהו מנדל - מזכיר ארגון מגדלי העופות

אברהם גולן - רמ ענף ההטלה

שאול זוהרי - רכז ענף הפטם

אריק צור - מזכיר התאחדות האיכרים

מאיר ליטמן - מועצת הלול

שלמה מיכאלי - מנהל אגף הלול, תנובה

ד''ר טומי שדה - ההסתדרות הרפואית הווטרינרית

אמיר ברקן - אגף התקציבים, משרד האוצר

דוד אחנה

אבי יחזקאל
יועצת משפטית
אתי בנדלר
מנהלת הוועדה
לאה ורון
קצרנית
חנה כהן
סדר היום
כללי המועצה לענף הלול.



כללי המועצה לענף הלול.
היו"ר אלי גולדשמידט
בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה. נפתת בדיון בכללי המועצה

לענף הלול (הסדרת יצור,מיון ושיווק), התשנ"ז- 1996.
יצחק טובלי
המועצה לענף הלול מבצעת פיקוח במשחטות, שירות שהמדינה חייבת בו. בגלל סיבות

הסטוריות שונות, כמו היעדר מתקנימ, העבירו שירות זה מהשירותים הווטרינריים במשרד

החקלאות, לטיפולה של מועצת הלול. היקף ההעסקה בשירות זה הוא 100 משרות, בעלות

של כ- 20 מיליון שקלים בשנה. סכום זה נקבע על ידי משווקים מורשים של הבשר, יחסית

להיקף השיווק של כל אחד מהמשווקים.

מצב זה יוצר עיוות בין משחטות גדולות למשחטות קטנות. יוצא שבעלי משחטות גדולות

שמשווקים כמויות בשר גדולות משלמים יותר מבעלי ה משחטות הקטנות, יחסית להיקפי

ההעסקה. במצב שנוצר המשחטות הגדולות מסבסדות את המשחטות הקטנות, בהיקף של

כ- 5 מיליון שקלים.

לבדיקת נושא זה מינה משרד החקלאות את ועדת חג'בי, שדנה בנושא, והגישה המלצות

שאומצו על ידי שר החקלאות דאז, יעקב צור. חלק מיישום ההמלצות מתבטא בשינוי שיטת

הגביה, כלומר, מעבר מגביה עבור שירותי הפיקוח לפי ק"ג, לגביה עבור שירותי פיקוח

לפי היקף ההעסקה של כל אחת מהמשחטות, בהתאם להנחיית השירותים הווטרינריים.

השינויים האלה באים לידי ביטוי בכללים שמונחים חיום לאישור בפני ועדת הכלכלה.
היו"ר אלי גולדשמידט
מהו הסעיף הרלוונטי בכללים, שנושא זה בא בו לידי ביטוי ?
יצחק טובלי
בנושא זה יש שתי חקיקות. החיקוק הראשון הוא: "כללי המועצה לענף הלול הסדרת

יצור, מיון ושיווק". כללים אלה מסמיכים את המועצה לגבות מהמשחטות את התשלום.

בסעיף 32 (י) נאמר: ''בעל משחטה שהמועצה הציבה וטרינר ופקחים במשחטתו כאמור

בסעיף 32 (ח), ישלם למועצה אגרת פיקוח".
החקיקה השניה
"צו פיקוח על מחירים ומצרכים, אגרת שירותים בענף הלול", שקובע

את המחירים לכל שירות יחסית להיקף ההעסקה.
היו"ר אלי גולדשמידט
בצו הפיקוח מופיע הקריטריון של היקף ההעסקה ?
יצחק טובלי
בצו הפיקוח נקבע רק המחירון של השירות. מי שקובע את היקף השירות הם השירותים

הווטרינריים, בהתאם לשיקולים מקצועיים.
אמיר ברקו
צו זה דורש חתימה של שר האוצר, והוא עדיין לא חתם על כך, משום שהחומר בנושא זה

הגיע אלינו רק בשבוע שעבר.
אברהם פוח
יתכן שאנו מקיימים דיון לחינם, משום שיכולה להיות סיטואציה בה אנו נאשר את

הכללים, ואילו שר האוצר לא יאשר אותם.
היו"ר אלי גולדשמידט
הממשלה הניחה על שולחן ועדת הכלכלה צווים לאישור, או הם טרם הובאו לאישור

שר האוצר. יוצא איפה שיד אחת בממשלה אינה יודעת מה עושה היד השניה.
מנחם לוטו
ישנם כאן שני צווים. ישנו צו אחד, שהוא למעשה הצו העקרוני, ובו לא צריכים את

אישור שר האוצר. הצו השני הוא לגבי התעריפים, צו שיחזור לאישור ועדת הכלכלה מדי

שנה או שנתיים, ובו החוק מחייב את חתימת שר האוצר.
היו"ר אלי גולדשמידט
מדוע לא חיכיתם בהגשת הכללים לוועדת הכלכלה, עד ששר האוצר יאשר ?
מנחם לוטן
ברגע ששר החקלאות ושר התעשיה והמסחר חתמו, הגשנו את החומר לשר האוצר.

הוועדה שדנה בנושא זה, דנה בכר במשך שנתיים ואני מניח שהדברים היו ידועים.
אתי בנדלר
על פי הפרוצדורה התקנות טעונות אישור אחת מתעדות הכנסת, והן מובאות לאותה

ועדה רק אחרי שכל ההליכים הפנים ממשלתיים, וכל האישורים הנדרשים בתוך הממשלה

הסתיימו.

לא ניתן לדון בכללים אלו, משום שהם מפנים בהגדרה שלהם לאגרת פיקוח וטרינרי

שנקבעה בצו, והצו לא קיים.
היו"ר אלי גולדשמידט
החלטה: ועדת הכלכלה לא תדון בעניין ''כללי המועצה לענף הלול (הסדרת יצור, מיון

ושיווק) התשנ"ז - 1996", עד לאחר שתתקבל הודעה משר האוצר שהוא מאשר את "צו

פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (אגרת שירותים בענף הלול)''.

נדרשת לכך הסכמת שר האוצר, ולכן הופסק הדיון בכללים הנ''ל.

אני תמה על דרך עבודתה של הממשלה, שמבטלת את זמננו לריק.



איו כאן שום עיכוב מכוון. את החומר בנושא קיבלנו לפני שבוע ויש בדיקות שאני

חייבים לעשות. את הישיבה הזו לא תיאמו איתנו.
היו"ר אלי גולדשמידט
כאשר הממשלה מעבירה אל הוועדה צווים לאישור, חזקה עליה שהיא מסכימה להם.

אנו האינסטנציה האחרונה שמאשרת.

נמשיך לדון ב"כללי המועצה לענף הלול (מכסות ליצור פטמים לשיווק בשנת 1997),

התשנ"ז-1996".
דני קריצ'מן
נושא ענף הלול הוא לא היחיד המטריד את משרד החקלאות. ענף החלב במדינת ישראל

מייצר ברמה גבוה ללא תמיכה ממשלתית כבר כ- 4 שנים, ומתחרה עם מדינות באירופה

שמסובסדות בתחום היצור והיצוא, ושולחות מוצרים במחירי היצף.

על יבוא הגלידה היה עד כה היטל ביטחה. בירור שנערך בבית המשפט, ביוזמת יבואני

הגלידה העלה שהיטל זה אינו חוקי, ולכן אנו מבקשים להחליף את ההיטל במכס על

הגלידה. המשמעות של יבוא גלידה לארץ, היא גריעת יצור של 100 מיליון ליטר חלב

בשנה.
הגלידה בארצות המוצא מסובסדת פעמיים
פעם אחת סיבסוד לייצרני החלב, ופעם

סיבסוד ליצואני הגלידה.
היו"ר אלי גולדשמידט
הנושא אומנם לא על סדר היום של הוועדה, אך אני מחזק את ידי משחו החקלאות

במאבקו. מעבר לסוגיה של הגנה על החקלאות הישראלית, אבסורד הוא שמאפשרים

לתוצרת מסובסדת להגיע לארץ, ולהתחרות ביצרנים המקומיים, שעה שארצות המוצא לא

מאפשרות את זה. זהו תיאטרון אבסורד שהדעת אינה סובלת אותו.

אני מקווה שחברי הכנסת לא יתנו ידם למהלך מה, שאין שום מחוייבות לעשותו על פי

הסכמים בינלאומיים, ואין בו שום הגיון.
דני קריצ'מו
אם בכל זאת תתקבל תביעתם של יבואני הגלידה, ענף החלב יהיה חייב להקטין את

מכסות הייצור בכ- 80 מיליון ליטר. אנו ננהג בעניין זה לפי השיטה "אחרון נכנס ראשון

יוצא", המשמעות של שיטה זו, שכל החלב שיוצר בישובי הפריפריה וברמת הגולן בארבע

השנים האחרונות, יפסק.
היו"ר אלי גולדשמידט
אני מקווה שהממשלה תעדיף את ישובי הפריפריה על יצרני הגלידה בצרפת.
דני קריצ'מו
התקנת התקנות בענף הלול והכנסת מכסות יצור פטמים וביצים לסדר, הוא דבר שנעשה

כל שנה. זו הפעם הראשונה שאנו נתקלים בהתנגדות, ובצורך לתת הסברים על כל נושא

המכסות.

להזכירכם, החלק הגדול של יצור המוצרים הנ"ל נעשה בגליל, ונותן פרנסה לכל ישובי

קו העימות, בהיקף של 250 מיליון שקלים בטנה. זהו למעשה הענף היחידי שיכול לתת

לאותם ישובים פרנסה, למעט מעט מטעים, וה3יצויים שהם מקבלים מדי פעם בגין נזקי

הקטיושות.

אנו שומרים על תכנון בענף, כי אחרת ייצור זה ייעשה בישובים במרמ הארץ. לנו יש

עניין שכל הייצור הזה ייעשה בגליל. אנו לא לוקחים מאף מגדל במרכז הארץ את מיכסת

הביצים שלו לטובת מגדלים מהגליל , אלא אם כן הם מוכנים לכך. זוהי אחת התשובות

הכלכליות הכמעט יחידות שיש בצפון, ואני מאוד מתפלא שוועדת הכלכלה נעשתה כמעט

לוועדת מיכסות.
היו"ר אלי גולדשמידט
ועדת הכלכלה לא נעשתה לוועדת מיכסות. הבוקר לפני הדיון, הגיעו אלי כמה חברי

כנסת ופרסו בפני טיעונים לגבי חקלאיים פרטיים, שקיבלו בעבר הרשאה לשנתיים, לייצור

מעבר למיכסה. לאחר ששמעתי את הדברים, הודעתי חד משמעית שוועדת הכלכלה לא

עוסקת בנושא המיכסות, אלא רק בצווים שהונחו לפניה.
יצחק טובלי
עניין מיכסות הביצים התחיל עם חוק הגליל, שקבע שיש להוסיף 250 מיליון ביצים

לישובי קו העימות. הוספה זו הגדילה את סך כל המכסות הארציות. ההגדלה נפרסה

וחולקה לחמש שנים, והסתיימה בסוף שנת 1994.

במקביל, האוטונומיה רכשה ממדינת ישראל כ- 150 מיליון ביצים, אך בגלל

האינטיפאדה והסגרים שהיו, הפסיקו הפלשתינים לרכוש מאיתנו ביצים, והתחילו לייצר

בעצמם את התצרוכת העצמית, ואף התחילו לשווק כ- 150 מיליון ביצים למדינת ישראל.

יוצא איפה, שבחמש השנים האחרונות המצב התהפך. במקום שאנו נשווק לפלשתינים

150 מיליון ביצים לשנה, קיבלנו מהם 150 מיליון, ולפיכך נוצר פער של 300 מיליון ביצים.

בנוסף, התוספת על פי חוק הגליל של 250 מיליון ביצים, גרמה לעודף של למעלה מחצי

מיליון ביצים מעבר לצריכה.

עודף זה הביא את החקלאים בשנת 1994 להפגנה, ולכן הוחלט על הסדרת השלוחה,

כאשר ההסדרה היתה שרוכשים מהחקלאים מכסה של 250 מיליון ביצים, ולא מחלקים

אותם. במקביל התקבלה החלטה הפוכה המאפשרת למגדלים לייצר כל כמות שהם רוצים.

החלטה זו גרמה לעודפים של 1/2 מיליארד ביצים. הממשלה השקיעה כ- 110 מיליון

שקלים לפיצוי, ואילו החקלאים קיבלו או1 התמורה הנמוכה ביותר שהם קיבלו אי-פעם

עבור התוצרת שלהם.

ב- 1995 הוחלט לחזור למדיניות של תכנון. מאז הענף הוסדר ורמת העודפים נמוכה

יחסית. בשנת 1995-1996 רמת העודפים היתה כ- 180 מיליון ביצים, שהן ביצים שוליות,

היינו, ביצים שבורות, מלוכלכות וסדוקות. לעיתים יש גם ירידה בצריכה הגורמת

לעודפים.



תכנון זה מאפשר לאותם חקלאים בעלי מכסות להתפרנס, ומשרדי הוזקלאות והאוצר

מסכימים, שמודל זח צריך להימשך. יש רק סכנה אחת הנוכעת מ"הסכמי פאריז'', שעל

פיהם קיימת לפלשתינים אופציה, להכניס למדינת ישראל כל כמות שהם יכולים לייצר.

הם עדיין לא יכולים להכניס למדינת ישראל הרבה, כי תנאי התברואה שם ירודים.
היו"ר אלי גולדשמידט
מה מכסת הייצור של הביצים ?
יצחק טובלי
המכסה היום היא 1,637,000,000 ביצים לשנה.

בכללים של השנה יש שני שינויים לעומת השנה הקודמת. השינוי הראשון על פי

החלטת הממשלה בעקבות מבצע ענבי זעם הוא: שארבעה ישובים ועוד חמש יחידות משק

בודדות של הורים שכולים, יהיו זכאים להקצאת מכסה, לא כמכסה נוספת, אלא מכסה

שתירכש על ידי הממשלה ממגדלים אחרים.
היו"ר אלי גולדשמידט
ארבעת הישובים הם כפי שכתובים בתוספת הראשונה: מרגליות, דובב, אביבים וזרעית.
יצחק טובלי
השינוי השני קשור למבנה המקצועי של הענף. מאחר וענף המטילות הוא לשנתיים,

והייצור בשנה הראשונה גבוה ובשנה השניה הוא נמוך, נקבע מנגנון שמאפשר מכסה דו

שנתית ולא לשנה אחת.

הכללים נקבעים כל שנה, אך מאחר והחקלאים מקבלים להקה כל שנתיים, עשינו נוסחת

התאמה, כפי שהיא מופיעה בסעיף 6 ובתוספת השניה.

המועצה לענף הלול העסיקה מנגנון שלם כדי לחשב לכל חקלאי מהי כמות המטילות

שהוא רשאי להחזיק, כנתון של חודש הבקיעה של המטילות. היו פערים במכסה, כמו

התוספת לגליל של 1/2 מיליון ביצים, ופערים במכסה של המטילות מ- 1760 עד ל- 2,250.

בעקבות זו היו לחצים וויכוחים עם החקלאים על הכמות שהם רשאים להחזיק.
היו"ר אלי גולדשמידט
האם אתם סופרים רק את המטילות ולא את הביצים ?
יצחק טובלי
אנו סופרים את המטילות ובסופו של דבר גם את הביצים. מאחר ולכל מטילה יש יצור

קבוע, שמחושב על פי מפתח קבוע במחלקת ההדרכה של משת- החקלאות, והוא דומה

למה שקורה בפועל.

הפערים האלה יצרו סירבול מאוד גדול ולכן נקבע שיהיה מפתח אחיד לכל השנה, כך

שחקלאים שמייצרים יותר בשנה הראשונה, יהיו חייבים לצמצם את הייצור בשנה השניה.
היו"ר אלי גולדשמידט
התוספת השניה לכללים אומרת שאם לדוגמא מועד בקיעת הביצים הוא ביולי 1996,

אותם חקלאים יקבלו תוספת מכסה של 16%.
יצחק טובלי
תוספת זו תופחת רק מהמכסה של שנת 1998, מאחר שבשנה השניה יש פחות ביצים.
בניהו מנדל
חשוב מארד שחברי ועדת הכלכלה ידעו, שמענף זה מתפרנסות 4,000 יחידות משק,

שלמעלה מ- 50%מהן נמצאות בישובי קו העימות בצפון.

הגענו למצב של קביעת מכסה שתהיה מתאימה עד כמה שאפשר לצריכה והביקוש. אנו

צריכים לשמור על מכסה זו, ולא לתת להוסיף לה כל מיני תוספות. גם התוספת של 1/2

מיליון הביצים, שהוחלט עליהם בממשלה בעקבות מבצע ענבי זעם, לא היתה תוספת מעבר

למכסה, אלא בתוך המכסה. ענף זה חייב להשאר בתכנון, כי משמעות החריגה היא עודפים

של מיליוני ביצים.
גדעון עזרא
האם יש יצור פראי של ביצים ?
בניהו מנדל
היום אין יצור פראי. היצור מתבצע כפי שהוחלט עליו, ומועצת הלול בודקת זאת אצל

המגדלים לפחות פעם אחת בשנה. שיווק הביצים הוא לפעמים פראי, ולא עובר דרך

הצינורות המקובלים.
אליעזר זנדברג
האם יש יצוא של ביצים, וכן, מדוע לא קובעים את הכללים האלה לשנתיים כדי לחסוך

בתהליך ?
דליה הראל
בשלב זה יש יצוא של עודפים בלבד, ולא על מנת לייצר יותר. בתקופת החורף

המחירים טובים יותר מאשר בקיץ. היצוא הוא ספורדי ותלוי במצב העודפים.

הביצים הם מוצר די זול, ובהרבה מקומות בעולם יש עודפים. הסחר העולמי בביצים

אינו גדול, וכל מדינה מגינה על עצמה מפני יבוא ביצים.

אתי בנדלרף

קביעת הכללים לשנתיים אינה אפשרית, משום שהסעיף בחוק המסמיך אינו מאפשר

זאת. בסעיף 31 בחוק נאמר: "המועצה רשאית לקבוע בכללים מדי שנה בשנה ובהתחשב

בהנחיות שר החקלאות בדבר תכנון חקלאי".



מדוע החקלאים בגליל לא קיבלו את המכסות שהובטחו להם בעקבות מבצע "ענבי

זעם"?
דני קריצימו
הממשלה טרם קנתה את המכסות ממגדלים אתרים.
היו"ר אלי גולדשמידט
הנושא של אבי יחזקאל הובא לידיעתי הבוקר. בעקבות זאת הגיעו אלי חברי הכנסת:

זאב בוים, אליש-ר זנדברג, מיכאל איתן, דוד מגן ומשה פלד. חברי הכנסת הציגו את

בעייתו של אבי יחזקאל, ביקשתי שיעלו את הנושא בפני מנכ''ל משרד החקלאות. ועדת

הכלכלה אינה עוסקת בעניינו של אבי יחזקאל, וכל הדברים האלה הם דברים שבינו לבין

המועצה לענף הלול, ולא מעניינה של ועדת הכלכלה.
אתי בנדלר
אני אקריא את הכללים לפני העמדתם להצבעה.

"כללי המועצה לענף הלול (מיכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 1997), התשנ"ז-

1996. בתוקף סמכותה לפי סעיפים 3, 31, 53, 70, 71 ו- 73 (ב) לחוק המועצה לענף הלול

(ייצור ושיווק), התשכ"ד- 1963 (1) (להלן החוק) ובאישור וננדת הכלכלה של הכנסת לפי

סעיף 48 (א) לחוק יסוד הממשלה (2) וסעיף 2 (ב) לחוק העונשין התשל"ז- 1977 (3), קובעת
המועצה לענף הלול כללים אלה
"

אני רוצה להסב את תשומת לב חברי הכנסת, שבעבר כללים אלה לא היו טעונים

אישור ועדה מוועדות הכנסת. הכללים מובאים לאישור ועדת הכלכלה בשל תיקון בחוק

העונשין ובחוק יסוד הממשלה, הקובעים באופן כללי שתקנות שאי ביצועם בדרך זו או

אחרת מהווים עבירה על החוק, היינו, תקנות עונשיות, יהיו טעונות אישור ועדה מוועדות

הכנסת, שבתחום עניינה הנושא. מאחר שמי שאינו מציית להוראות שנקבעו בכללים

שמובאים עתה לאישור, מבצע בין היתר עבירה פלילית. זו הסיבה שהכללים מובאים עתה

לאישור ועדת הכלכלה.

"הגדרות 1. בכללים אלה -

"אפרוחות" - אפרוחים משעת בקיעתם מהביצה ועד גיל שבעה ימים;

"המועצה" - המועצה לענף הלול שהוקמה על פי סעיף 2 לחוק;
"התקופה הקובעת" - שנת 1996
"להקה" - מטילות בגיל אחד המוחזקות על ידי המגדל;

האם מדובר בגיל אחד או בגיל אחיד ?
יצחק טובלי
בדרך כלל המושג "גיל" אצל עופות, זהו גיל הפקיעה, כי כולם בוקעים באותו יום.
אתי בנדלר
"מגדל פרגיות" - אדם העוסק בגידול פרגיות;

"מועד- בקיעה" - מועד הבקיעה מהביצה של אפרוחות;

"מטילות" - תרנגולות שגילן עולה על תמישה חודשים;

"עופות להטלה" - מטילות, פרגיות ואפרוחות;

"פרגית" - תרנגולת בגיל שעד חמישה חודשים;

"שנת תכנון" - שנת 1997;

"מכסה ארצית" 2. גודל משק הלול לייצור ביצי מאכל לשיווק בהיקף ארצי בשנת

התכנון, יהיה גידול מטילות לייצור 1,637,000,000 ביצי מאכל

לשיווק (להלן המכסה הארצית)."

"קביעת מכסות 3. העקרונות לקביעת מיכסות אישיות לייצור ביצי מאכל לשיווק לכל

אישיות" מגדל לשנת התכנון. במסגרת המיכסה הארצית, יהיו כאמור בסעיף 4

עד 9."

"מיכסה אישית 4. לכל מגדל תיקבע מכסה אישית לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת

התכנון, שתהיה שווה למיכסתו האישית לייצור ביצי מאכל לשיווק

שנקבעה לו לתקופה הקובעת, כפי שהיא רשומה בספרי המועצה."
היו"ר אלי גולדשמידט
מסעיף 5 ואילה חברי הוועדה יקראו את הכללים לבד, ואם תהיינה הערות אנו נדון

בהן.

בסעיף 7 (ב) נאמר: "ועדת המכסות לא תהיה חייבת לדון בבקשות שהוגשו לה לאחר

המועד האמור", על פי אלו קריטריונים היא תחליט באיזה בקשות לדון ובאילו לא לדון ?
יצחק טובלי
ועדת המכסות מוסמכת למעשה לדון רק באותן מכסות שנרכשו על ידי הממשלה

בעקבות מבצע "ענבי זעם", משום שלא יתכן שהממשלה תרכוש מצד אחד מכסות, ואילו

המועצה לענף הלול תגדיל מכסות. לכן אין למועצה סמכות לחלק מכסות והיא תהיה

רשאית לחלק מכסות רק על פי מה שנקבע בצו.
מיכל סגו-כהן
בעיקרון היתה כוונה לשים סוף לחלוקת המכסות. הכללים האלה חחרים מדי שנה בשנה

משנת 1963, סעיף זה רלוונטי דווקא השנה משום שיכולות להיות תוספות. המכסות

הרוטיניות ניתנות בעצם במועד תחילת תקופת השיווק, דבר שהוא בשיגרה.
אתי בנדלר
זה לא מתיישב עם הכתוב בסעיף 7 (א) שם מדובר על מי שלא נקבעה לו מכסה אישית

ומגבילים אותו בפרק הזמן שהוא רשאי לפנות.

אני מציעה שסעיף 7 (ב) יכתב כך : ועדת המבסות תהיה רשאית מנימוקים מיוחדים

שירשמו, לדון בבקשות שהוגשו לה לאחר המועד האמור.

בסעיף 5 נאמר : "למגדלים שמשקיהם מצויים בישובים בנקוב בתוספת הראשונה" -

בתוספת הראשונה מלבד ישובים יש גם "בודדים", לפיכך חייבים לפרט בסעיף זה את

שמות הישובים.
יצחק טובלי
אני מציע לא לפרט את הישובים אלא להוסיף לסעיף : "וחמישה מקרים בודדים לפי

החלטת הממשלה".
אתי בנדלר
בכל מקרה יהיו חייבים לפרט מי הם הבודדים.
יצחק טובלי
יש אולי לכתוב: הבודדים לפי המלצת משרד החקלאות.
אתי בנדלר
יש לכתוב בסעיף 5 : בישובים כנקוב בתוספת הראשונה וכן לבודדים כפי שאושרו על

ידי ועדת המכסות בהתאם להנחיות משרד החקלאות. בתוספת הראשונה תימחק השורה

"בודדים 5".
היו"ר אלי גולדשמידט
הוויכוח אינו מהותי, אלא רק על הניסוח המשפטי.

בסעיף 9 נאמר שמי שחרג מהמכסה ועשה פעולה שלא כדין ניתן להקטין את מכסתו

בשיעור של 20%לאחר שקבעו כך בראשונה . ולאחר שקבעו כך בשנית ניתן להקטין

בשיעור של 40%. האם מדובר ב- 40% מהמכסה שהוקטנה כבר בראשונה , או מהמכסה

הכללית שהיתה ?
יצחק וקנין
ההקטנה היא תמיד מהמכסה הכללית.
אתי בנדלר
אם החריגה היא ממכסה שהיתה לפני 10 שנים, האם ניתן להפעיל היום את הסנקציה,

מאחר ואין הגבלה ממתי היתה החריגה מהמכסה.
יצוזק טובלי
את הסעיף הזה אנו לא מפעילים על כולם. יש עבירות שאנו מגיעים להסדר ולהסבם

פשרה, באישור היועצים המשפטיים של פרקליטות המדינה, כלומר תתובע עושה הסדרים

בפרקליטות המדינה. אם יש מישהו שלא הגיע להסדר חל עליו הכלל הראשון. אם אותו

אחד המשיר לחרוג, אזי אז חל עליו הסעיף השני.
מיכל סגו-כהו
אחרי שוועדת הקנסות ובית המשפט קבעו שאותו מגדל הוא עבריין, רק אז ניתן להפעיל

סעיף זה.
אתי בנדלר
זו סנקציה נוספת על הסנקציות הקבועות בחוק.
היו"ר אלי גולדשמידט
במקרה של הקטנת מכסה כתוצאה מסנקציה שהוטלה על המגדל, האס אתם רשאים

להעביר את הפער למגדל אחר ?
יצחק טובלי
אנו לא עושים זאת, מה גם שמדובר בכמויות קטנות מאוד, שלאחר זמן הן מוחזרות

למגדל.
היו"ר אלי גולדשמידט
ברצוני להביא להצבעה את "כללי המועצה לענף הלול (מכסות לייצור ביצי מאכל

לשיווק בשנת 1997), התשנ"ז - 1996", בכפוף לתיקונים שבוצעו בסעיף 5 ובסעיף 7 (ב).

הצבעה

בעד - 4

נגד - 0

נמנעים- 0
החלטה
כללי ההמועצה לענף הלול (מיכסת לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 1997),

התשנ"ז - 1996 אושרו פה אחד בכפוף לתיקונים בסעיפים: 5 ו- 7 (ב).

אנו עוברים לדון בכללי המועצה לענף הלול (מיכסות לייצור פטמים בשנת השיווק

1997), התשנ"ז-1996.
יצחק טובלי
ענף הפטם בשונה מענף ההטלה, נמצא מזה 3 שנים בתהליך של רפורמה, כאשר המגמה

היא לאפשר לבעלי מכסות שרוצים להשאר בענף לייצר מעל מכסתם, ומצד שני להוציא

מגדלים שלא מסוגלים להתחרות בתנאים החדשים שנוצרו, ולפצות אותם.

יש הסכמה כוללת שענף זה צריר להישאר בידי המגדלים הקיימים, ולא לאפשר כניסה

של מגדלים חדשים, כי גם ענף זה ברובו משמש פרנסה לישובי קו העימות ולישובי

הפריפריה. המדיניות שונה בענף זה בכך שלא מקפידים על התכנון, אלא מאפשרים לגדל

מעל המיכסה.

חלק מהמתיישבים בגליל שקיבלו את הסובסידיה באמצעות חוק הגליל, חייבים את

המיכסות האלה ולכן מדיניות המיכסות ממשיכה. בעבר המיכסה תאמה את הצריכה, ולפני

שלוש שנים היא עמדה על 197,000 טון. בגלל אותו תהליר גם בשלוחת הפטם, הממשלה

רכשה 17,500 טון והיום המיכסה שעומדת לאישור היא 180,000 טון.

לאחר שהכללים האלה יאושרו ויתפרסמו, שרי האוצר והחקלאות יחתמו על צו המאשר

גידול מעל המיכסה, בהיקפים שעד כה היו: 100 טון במשק המשפחתי ועד 1,500 טון

במשק השיתופי. בשנת 1997 הכוונה היא להגדיל את המיכסה, אם במשרדי האוצר

והחקלאות יגיעו לסיכום על פי הנוסחה הזו.
היו"ר אלי גולדשמידט
האם במקרה זה יש ניידות של מיכסות ?
יצחק טובלי
אין ניידות מיכסות בגלל האופציה של גידול מעל המיכסה, המגדלים לא זקוקים

לרכישת מיכסה נוספת כדי לייצר יותר. כמו כן מגדלים חדשים לא נכנסים לענף זה.
היו"ר אלי גולדשמידט
בסעיף 7 בכללים אלה, בשונה מהכללים הקודמים לגבי ייצור הביצים נכתב: "משקבעו

כך בשלישית רשאית ועדת המיכסות שלא לקבוע לו מיכסה כלל או לבטל לחלוטין את

המיכסה האמורה". לדעתי סעיף זה צריו להיות בדומה לסעיף המקביל בכללי מיכסות

הביצים, היינו, לבטל את הסנקציה השלישית.
מיכל סגו-כהן
השוני נובע כנראה בגלל אופי הענף, השונה מענף הביצים.
מנחם לוטן
הלהקה לייצור ביצים ממשיכה להתקיים, ואילו בפטמים אחרי שישה שבועות הם

נשלחים לשחיטה. אם הפסיקו למגדל את הייצור הוא לא לוקח דגירה חדשה. בענף

הביצים הדבר בלתי אפשרי, ואפילו הסנקציה של הקטנה בשיעור של 40%היא כמעט

בלתי אפשרית.
היו"ר אלי גולשמידט
נראה לי בכל זאת שיש לבטל סנקציה זו, כי לא יתכן לבטל לאותו מגדל את הפרנסה

לחלוטין.
אתי בנדלר
אני מציעה לשקול שגם הסנקציה "בשנית" תהיה עם הגבלת זמן. זו סנקציה מאוד

תמורה תו אחת הסיבות שהכללים מובאים לאישור הוועדה. מדובר בשני המקרים בהפחתה

של 40% מהמיכסות ויתכן שיש פער של מספר שנים בין שתי החריגות. ניתן להגביל זאת

על ידי תוספת של "ברציפות" או "שנה לאחר שנה".
היו"ר אלי גולדשמידט
אני מציע שהסנקציה השניה תהיה בשיעור של 30% במקום 40%.
מנחם לוטו
בפועל סנקציה זו בענף הפטם לא הופעלה כלל, וזאת בגלל אופי הענף.
היו"ר אלי גולדשמידט
אמירה כזו היא לא רלוונטית, כי אם לא מבצעים את הסנקציה, לשם מה היא כתובה

בספר החוקים. אם זה כתוב צריך להתייחס לכך בהיגיון.
בניהו מנדל
אי אפשר להתייחס לביצים ולפטמים באותו יחס.
שלום שמחוו
בסעיף 2 מצויין גודל משק הלול לגידול פטמים שהוא 180,000 טון, מה לגבי התוספות

שמותר לגדל מעבר למיכסה ?
יצחק טובלי
התוספת לא מצויינת בכללים. שרי האוצר והחקלאות רשאים להגדיל את היקפי

המיכסה בצו מיוחד, ובאישור ועדת הכספים.
היו"ר אלי גולדשמידט
יש טעם לפגם בצד הפרוצדורלי. אין לי בעיה שוועדת הכספים תעסוק בכל העניין, או

שוועדת הכלכלה תעסוק בכך. לא יתכן שבעניין קביעת המיכסה תדון ועדת הכלכלה, ואילו

בעניין המיכסות המיוחדות תדון ועדת הכספים.
מיכל סגו-כהן
אני לא סבורה שניתן להעביר תקנות שהם נושא כספי טהור לוועדת הכלכלה.
היו"ר אלי גולדשמידט
ועדה מסויימת צריכה לראות את צורכי הענף בכללותו, ולא משנה איזו ועדה.
דני קריצימו
אנו מוכנים ליזום הצעת חוק בעניין זה.
שלום שמחון
בסעיף 8 (ב) נאמר: " קבלן מורשה לא ישווק אפרוחים לייצור פטמים אלא למגדל

שהציג בפניו את תעודת המגדל שלו ובכמות שלא תעלה על הכמות הרשומה בתעודה." עד

כמה סעיף זה נאכף על ידכם, אם בכלל ?
יצחק טובלי
סעיף זה נאכף ב- 100%.זה הסעיף שלמעשה מאפשר למועצה למלא את תפקידה

בשליטה בכמויות ובנתונים.
שלום שמחון
האם המגדל מציג פיזית את התעודה או מישהו מטעמו ?
יצחק טובלי
יש תעודת מגדל שנשלחת לכל מגדל בתחילת השנה ושם קבועה מיכסתו. בעל המיכסה

רשאי לקנות אפרוחים בהתאם לאותה תעח-ת מגדל, כאשר בייצור ביצים רק על פי תעודה

זו, ואילו בפטמים לפי התעודה והעתק שמשרדי החקלאות והאוצר נותנים.

הרכישה של האפרוחים נרשמת במאגר הנתונים של המועצה. בתום תקופת הגידול של

שישה שבועות בפטם, אותו מגדל שולח את הסחורה שלו למשווק מורשה, באמצעות

תעודות של המועצה שמונפקות על שם המשווק והמגדל. אם יש אי התאמה בין הקניה

לשיווק, מופיע לנו מיד נתון על חריגה.
שלום שמחוו
אם יש מגדל מסויים שמגדל מיכסה של מישהו אחר, האם אותו קבלן עובר על החוק

בעצם זה שהציג יפוי כח, כי על פי הנאמר בסעיף זה "קבלן מורשה לא ישווק אפרוחים

לייצור פטמים אלא למגדל ", כלומר, לבעל המיכסה.
יצחק טובלי
כל מגדל חייב שכל התשומות יהיו על שם בעל המיכסה, גם אם יש מקרים בהם המגדל

לא יכול לגדל בעצמו, והוא מביא מגדל אחר שיממן את הפעילות הזו , כל הפעילות

נרשמת על שם המגדל בעל התעח-ה.
שלום שמחוו
מסעיף 8 (ב) אני מבין שאם מישהו מגדל באמצעות התעודה של מגדל מורשה, לא ניתן

לו לשווק אפרוחים לייצור פטמים.
יצחק טובלי
הסוגיה הזו בוויכוח ויש מקרים שנדונים עתה בוועדת הקנסות. יש מציאות שחלק

מהמגדלים לא מסוגלים להמשיך בגידול ולבן הם פורשים. יש ביום באלף מגדלים

הרשומים במועצה לענף הלול, שלא מייצרים דבר, מאחר ואינם מסוגלים להתחרות

בתנאים החדשים, חלקם מנצלים, ננבור תמורה בלשהי את זה שיש מישהו בעל יבולת

שמגדל, כאשר התשומות הו על שמם.

אם יש מקרים בהם אנו סבורים שהדבר לא נעשה בדרר תקינה, אנו תובעים אותו.
היו"ר אלי גולדשמידט
אתם נותנים לגיטימציה לבעל המכסה שיש לו תעררת מגדל, שמצליח לסדר בספרים

שלו שהתשומות יהיו על שמו, למתת שבפועל מגדל מישהו אחר.

שלום שמחון.

מדוע הממשלה לא רובשת מאותם חקלאים שאינם יכולים או רוצים לגדל בעצמם את

המיכסות ? זאת לאור העובדה שיש מגדלים שמגדלים את המיכסה של מישהו אחר.
דני קריצ'מו
יש תוספת לכללים אלו באמצעות צו של שר החקלאות, המאפשר למגדל לגדל מעבר

למיכסה.
היו"ר אלי גולדשמידט
האם אפשר לשנות את סעיף 8 (ב) בדי שיענה על סוגיה זו, בניסוח זה: קבלו מורשה לא

ישווק אפרוחים לייצור פטמים, אלא למגדל שהציג בפניו את תעודת המגדל שלו, ויש לו

יסוד סביר להניח שהמגדל מגדל בפועל את המיכסה שלו.
בניהו מנדל
מה שקורה בפועל הוא שיש 1000 מגדלים בעלי מיכסה של בין 10 טון ל- 30 טון

בממוצע, ועל שמם אחרים מגדלים עד 100 טון ולפעמים 200 טון. אנו רוצים לקיים את מה

שכתוב בכללים אלה, ולמעשה לאלץ בכר את הממשלה, שתרכוש את המיכסות ממגדלים

שהפסיקו לגדל.
אתי בנדלר
אתה קובע נורמות שהמגדל לא יוכל לעמוד בהן, אם הוא נקלע לנסיבות שהוא לא

מסוגל לגדל בעצמו. מצד אחד, על פי סעיף 8 (ג), לא מאפשרים לו לתת למגדל אחר לגדל

בשמו, כי קובעים שזו עבירה פלילית, ומצד שני אתה לא מכריח את הממשלה לקנות את

המיכסה שלו.

יש אולי צורר לתקן את סעיף 8 (ג): לא יגדל ולא יחזיק אדם אפרוחים או פטמים אלא

אם כן בידיו תעודת מגדל. הוראה זו לא תחול אם הציע המגדל לממשלה לרכוש את

מיכסתו והממשלה לא רכשה.
מיכל סגו-כהו
הכוונה בכללים היתח שלא יגדילו מעל מיכסה מסויימת.
דני קריצ'מו
אנו רוצים להתיד לגדל "שלא במשקו הוא", אך שיגדל רק במסגרת המיכסה.
אתי בנדלר
כדי לאפשר את הפרשנות הרחבה הזו אני מציעה לתקן את סעיף 8 (ב) : קבלן מורשה

לא ישווק אפרוחים לייצור פטמים אלא למגדל שהציג בפניו את תעודת המגדל, ובכמות

שלא תעלה על הכמות שרשומה בתעודה זו.
היו"ר אלי גולדשמידט
סעיף 8 (ב) לא נמצא בקורלציה עם סעיף 8 (ג). בסעיף (ב) צריו להראות את התעודה

האישית כדי שישווקו הפטמים, ואילו בסעיף (ג) נאמר שאסור לגדל אם אין תעודת מגדל.
מיכל סגו-כהו
כללים אלה לא הגיעו עד היום לוועדת הכלכלה, אלא הם נבחנו בבית המשפט. את

הכללים קובעת המועצה בשונה מתקנות. זוהי למעשה רמת חקיקה אחרת.
היו"ר אלי גולדשמידט
איני יודע אם תקנות אלה לא יגיעו אי-פעם לבית משפט, שאולי יתמה על ועדת

הכלכלה. לפי סעיפים אלה לא ברור אם מותר לגדל כשתעודת המגדל היא לא של המגדל

בפועל, או שאסור.
דליה הראל
מקובל במשך שנים שאחד מגדל מיכסה של השני.
היו"ר אלי גולדשמידט
אני מבין שזה מקובל, אך לא כך משתקף מהכללים.
מיכל סגן-כהן
אני רואה את הדברים כפשוטם. המועצה מנפיקה תעודת מגדל. קבלו מורשה צריך

לשווק אך ורק למגדל, ובכמות שנקבעה לאותו מגדל.
היו"ר אלי גולדשמידט
לגבי השמירה על המיכסות הכללים ברורים, אך הם לא בתרים לגבי השיווק לאדם

המציג את תעררת המגדל, האם השיווק הוא רק למגדל שיש לו תעודת מגדל, או גם למגדל

שקיבל ממישהו אחר תעודת מגדל.
מיכל סגויכהו
בעבר לא היתה מותרת העברת מכסות, היום העברת מיכסות ממגדל אחד לאתר

מקובלת.
היו"ר אלי גולדשמידט
אני מבקש שתבדקו שוב את הנימות, והתאמתמ של כללים אלה לתקיקה הראשית.
בניהו מנדל
סעיף 8 (א) מבטא את תלוקת 180,000 טון, שוועדת המיכסות תילקה באופן פרטני. סעיף

8 (ב) ו(ג) מדברים על הגידול.
היו"ר אלי גולדשמידט
זו פרשנות לגיטימית שאתה נותן, אך כתוב פה: " שהמועצה תנפיק לכל מגדל שנקבעה

לו מיכסה אישית לפי כללים אלה תעודת מגדל". הדיוט שקורא סעיפים אלה מבין

מההמשר שהמגדל שקיבל את תעודת המגדל הוא המגדל בפועל, ולדבריכם זה לא תמיד

כך, תה לגיטימי.
בניהו מנדל
כל אתד שמקבל תעודת מגדל הוא זה שצריר לגדל. הגידול מעבר למיכסה קשור לצו

אתר לגמרי.
אתי בנדלר
השאלה אינה לגבי גידול מעבר למיכסה, אלא, האם רשאי בעל התעודה לבקש ממגדל

אתר לגדל במשקו את המיכסה שלו.
דני קריצ'מו
מגדל יכול לגדל את המיכסה שלו לאו דווקא בלול שלו, אלא יכול לגדל גם בלול

השכן. משמעות התקנות האלה היא מתן תופש למגדל, שאם הלול שלו רעוע, או מסיבות

אתרות, לגדל את המיכסה שלו בלול של מישהו אתר, בבתינת שכירת לול.

אם קבלן קיבל ממגדל את המיכסה שלו וגידל, זו מבתינתנו עבירה.
היו"ר אלי גולדשמידט
קודם לכן עניין זה לא הובן בצורה זו.

ברצוני לסכם את הדיון בבללים : סעיף 5 (ב) יתוקן כך : ועדת המיבסות תהיה רשאית

מנימוקים מיוחדים שירשמו, לדון בבקשות שיוגשו לה לאחר המועד האמור.

בסעיף 7 (ב) יהיה 30%במקום 40%.

הסיפא בסעיף 7 מבוטלת.

הצבעה

בעד - 2

נגד - 0

נמנעים- 0

חבר הכנסת עבד-אלמאלכ דהאמשה לא השתתף בהצבעה מאחר והגיע לקראת סוף

הדיון.
החלטה
כללי המועצה לענף הלול (מיכסות לייצור פטמים לשיווק בשנת 1997),

התשנ"ז - 1996 אושרו, בכפוף לתיקונים הנ"ל.

אני מודה לכל המשתתפים, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:00

קוד המקור של הנתונים