ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 29/01/1997

מצבם הכלכלי של חיפה ואזור המפרץ

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 61

מישיבת ועדת הכלכלה

שהתקיימה ביום ד' כ"א בשבט התשנ"ז. 29.1.1997. בשעה 09t00

חברי הוועדה; היו"ר אלי גולדשמידט

עבד אלמלכ דהאמשה

נסים דהן

צבי הנדל

שבח וייס

יצחק וקנין

יונה יהב

יוסף כץ

אברהם פורז
מוזמנים
עמרם מצנע, ראש העיר חיפה

שבתאי שי, משנה למנכ"ל משרד התיירות

משה ליסט, סמנכ"ל כספים, רשות הנמלים והרכבות

יהודית זוסמנוביץ, יו"ר אגף, נציגת האיגוד המקצועי,

ההסתדרות במרחב חיפה

ארי רוזנטל, מנהל התאחדות התעשיינים, סניף חיפה

והצפון

יוסף אנטברג, יו"ר התאחדות התעשיינים, חיפה והצפון

גדי ססובר, יו"ר איגוד המשתמשים בהובלה ימית

אלון רז, יו"ר התאחדות בתי המלון

ישראל בן-שלום, עוזר ראש העיר חיפה

שמשון פריצקר, יו"ר ארגון הקבלנים בחיפה

אבי גולדנברג, מנכ"ל החברה הכלכלית לחיפה

אמיר לוי, אגף התקציבים, משרד האוצר

דורית חובב, אגף תכנון וכלכלה, משרד התחבורה

חזקיה ישראל, התאחדות התעשיינים

דני וירטהיים, התאחדות המלאכה והתעשייה

עוזי נגיד, מנכ"ל התאחדות המלאכה והתעשייה, חיפה

והצפון

משה אברמוביץ, יו"ר התאחדות מלאכה ותעשייה, חיפה

והצפון

מרדכי שמואל, נציג מרכז השקעות, משרד התמי'ס
מנהלת הוועדה
לאה ורון
נרשם על ידי
חבר המתרגמים בע"מ
סדר היום
מצבם הכלכלי של חיפה ואזור המפרץ



מצבם הכלכלי של חיפה ואזור המפרץ
היו"ר אלי גולדשמידט
אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה.

הדיון היום נסוב על המצב הכלכלי בעיר חיפה,

המטרופוךיו ובאזור הצפון. אני מקווה מאוד שיתווספו אלינו עוד חברי כנסת

ואורחים נוספים שהוזמנו לישיבה.

היוזמה לדיון באה מחבר הכנסת יונה יהב, תושב חיפה, שהביא הצעה לסדר

לוועדת הכלכלה, בה הוא מבקש שנקיים דיון בבעיות הכלכליות האופייניות

לעיר, והוא יציג את הבעיה.

חיפה היא אחת משלוש הערים הגדולות במדינת ישראל. אנחנו תמיד שומעים על

תנופת פיתוח גדולה מאוד במקומות שונים בארץ. בסדר היום הלאומי נמצאת

ירושלים, וגם אזורי הפיתוח וערי הפיתוח, ובצדק. אנחנו מדברים בכנסת

הרבה מאוד על הנגב, ועל הגליל. מניסיוני, יש איזו שהיא תחושה, שחיפה לא

עומדת על סדר היום הלאומי, שהיא נעזבה קצת בצד על-ידי המדינה. אני יכול

לומר באופן אישי שלדעתי זאת העיר היפה ביותר במדינת ישראל, עיר מאוד

מאוד סימפטית, אבל גם מאוד חשובה, כיוון שהיא מהווה בעצם בירה של אזור

הצפון. כאשר העיר הזאת מתמודדת עם בעיות כלכליות, יש לעניין הזה השלכה

בראש ובראשונה על תושביה, אבל גם על תושבי הצפון בכלל. יש קשר בין מצבה

הכלכלי של חיפה למצבו הכלכלי של הגליל ולמצבם של ישובי העמקים, ואני

חושב שעל הקשר הזה צריך לעמוד.

אני רוצה בהזדמנות זו לברד את העיר ואת ראש העיר, את עמרם מצנע, שהוזמן

לכאן, על כך שהתחילו אתמול בתהליך של בניית המנהרה. זאת מנהרה שאין

לגביה שום ויכוח, ואני רוצה להביא את בירכת ועדת הכלכלה שהיה לה איזה

שהוא קטע קטן באישור של היוזמה הזאת לכריית המנהרה. אני רוצה להאמין

ולקוות שבמתרה בימינו נוכל להגיע לחיפה ולראות שהתחבורה בעיר זורמת כפי

שצריך, ושהמנהרה תתן את חלקה המאוד מיוחד והחשוב בתהליך הזה.

אתן לחבר הכנסת יונה יהב לפתוח, לאחר מכן יציג ראש העיר את הדברים.

הפעם אני אעשה משהו שבדרך כלל לא עושים בוועדות הכנסת, אני אתן עדיפות

לחברי כנסת לפי אזור מגוריהם. יושב פה חבר הכנסת שבח וייס, יושב פה חבר

הכנסת יוסי כץ, שניהם חיפאים מדופלמים.
יונה יהב
ראשית אני רוצה להודות ליושב ראש חבר הכנסת

אלי גולדשמידט, על שנאות להקדיש זמן בוועדה

לאזור. נוכחוני בשבעת החודשים שאני משרת כאן בכנסת, שבמשרדי הממשלה כמעט

כולם יוצאים מתוך הנחת עבודה שהאזור הזה עשיר, עתיר ממון, יכולות

וכוח-אדם, והוא לחלוטין לא זקוק לשום עזרה. מאז כינונה של הממשלה החדשה

והכנסת הזאת, הכל מתמצה בדברי שר האוצר דן מרידור, מתוך מכתב אלי.-

"באשר לחיפה, מדיניות הממשלה הייתה ועודנה פיזור האוכלוסין ופיזור

הפעילות הכלכלית לפריפריות. מנקודת מבט זו אנו סבורים כי יש לתת לערים

המרוחקות העדפה במתן ההטבות על-פני חיפה. בנוסף, חיפה משמשת מרכז

מטרופוליני ועל-פי כל פרמטר כלכלי לאורך זמן, מצבה הכלכלי ביחס

לפריפריה איתן". זאת הנחת העבודה של שר האוצר, אבל הנתונים טופחים על

פנינו ולא כך הדבר.



אני רוצה לומר בראשי פרקים מה המצב, כדי שיהיה פה בסיס לדיון, ואולי

להחלטות, ואשמח גם לשמוע מה משרדי הממשלה השונים אומרים, כי אתמול,

בתשובה לעניין שהעליתי במליאה, סגן שר האוצר, חבר הכנסת דוד מגן, הבטיח

שהוא מוכן להיכנס לאיזו שהיא עבודת מטה בתוך משרד האוצר על בעיותיה של

חיפה, וטען שהוא מכיר את הבעיות, וזאת על-מנת להגיע לקונצנזוס בהצבעה

על הצעת חוק חדשה, שהיא תיקון מספר 48לחוק לעידוד השקעות הון. ההצעה

הזאת באה להעדיף את הפריפריות המרוחקות שלנו, ולהנחית איזו שהיא מכה על

התעשייה ועל הכלכלה העירונית שלנו.

נסים דהו; אולי כדאי שבסקירה שלך תציין אם יש הבדלים

בין הפעילות בשבעת החודשים האחרונים לבין

התקופה שקדמה להם. האם יש מהלכים שהכנסת והממשלה הקודמת התחילה בחיפה

והופסקו בשבעת החודשים האחרונים.
יונה יהב
אעשה זאת. בהחלט אגיד את זה, ותודה על

ההערה.

לפי נתונים שקיבלתי אתמול, מלשכת התעסוקה בחיפה, האבטלה בחיפה נעה קצת

מעל 5 אחוזים, לעומת 2.1 אחוזים בתל-אביב ו-1.7 אחוז בירושלים. לעומת

הערים הגדולות, על כל משרה פנויה בחיפה, מתמודדים כרגע כ-12 דורשי

עבודה, בתל-אביב שלושה, בירושלים אחד, ואנחנו מדברים על שלושת הערים

הגדולות. קיים היום גידול של תיירות פנים של 12 אחוזים בכל הארץ. בחיפה

קיימת ירידה של אחוז. גם מבחינת תפוסת המלונות, לעומת הממוצע הארצי,

אנחנו מדדים מאחור. זה המצב.

ההחלטה הראשונה שהממשלה הנוכחית קיבלה מבחינת חיפה הייתה ביטול החלטה

של ממשלת יצחק רבין להעניק אזור נמל חופשי לקטע של 400 דונם בתוך נמל

חיפה. עבודת ההכנה נעשתה על-פני כ-10 שנים והממשלה הנוכחית ביטלה את

ההחלטה שקודמתה קיבלה ללא שום עבודת מטה, ולא הסכימה בשום פנים ואופן

לערוך לאנשי הכלכלה ולראש העיר חיפה שימוע מוקדם, כדי לשמוע את נקודת

המבט של חיפה ואת התייחסותה להחלטה מסוג זה.
נסים דהן
זאת הייתה החלטת ממשלה או חוק ההסדרים?

יזנה יהב; זאת הייתה החלטת ממשלה. בחוק ההסדרים בוטל

מעמד אזור א' לתיירות שניתן לעיר חיפה

בקדנציה הקודמת, ולדבר הזה יש משמעויות הרות גורל. אני משוכנע שראש

העיר ירחיב על זה את הדיבור. לפני מספר ימים נודע לי שמשרד התחבורה,

בהחלטה חד-צדדית, ביטל החלטה קודמת להקים באזור נתן, שזה אזור ההייטק

המרכזי כיום של מדינת ישראל, את הקמתה של תחנת הרכבת שהייתה מתוכננת.

קיצצו את התקציבים. אתה עוד לא יודע על זה.

הדברים האלה מצטרפים ליחס כולל של הממשלה. כל פנייה שלנו שלא דרך

האמצעים שיש לחבר כנסת בחוק, דהיינו, שאילתא ישירה או שאילתא עקיפה, או

שאילתא מהמליאה שמחייבת את השר לענות על-פי החוק, לא זוכה לתשובה. לא

מוכנים להיפגש, לא מוכנים לערוך איזה שהוא דיון, או עבודת מטה רצינית,

כאילו אנחנו מצורעים. הדבר הזה בא לידי ביטוי בעבודה היום-יומית.

הסקר של התאחדות התעשיינים, שעדיין תקף, מראה שכ-55 אחוזים ממפעלי

התעשייה של חיפה והמפרץ עומדים לעזוב תוך 5 שנים לערי המעטפת, שם נהוג



חוק עידוד להשקעות הון בתעשייה. כלומר, במפעלים שמועתקים לשם, מקבלים

הנחות מיסוייות ועוד מענקים כאלה ואחרים, ואנחנו מרגישים שתוך זמן לא

רב, כוח האדם הטוב ועתיר השכלה שלנו יתחיל לנוע על הכבישים לאזור

הצפון. בכל המגמה הזאת יכול להיות שיכולה להיות ברכה, תלוי מאיזה אספקט

רואים את זה, אבל בשום גורם ממשלתי לא נעשית היום שום עבודת מטה כדי

לתת מענה לתוצאות התהליכים האלו. הרי טה"כ מדובר באזור שבאינטרלנד

הכולל שלו יש כ-800 אלף תושב.

כבר למעלה מארבעים שנה אין חולק על כך שלחיפה ולאזור יש פוטנציאל

תיירותי, אבל תיירות זה לא רק בתי-מלון, אלא גם אטרקציות תיירותיות

שמאריכות את משך השהות של התייר כפרט באותו אזור.

בקדנציה הקודמת ניתנו לנו, כפי שאמרתי, הנחות מיטוייות לרוב. החלה

עבודה שהושקע בה מיליוני שקלים בתכנון מרינה, בתי-מלון, אטרקציות

תיירותיות מהטוג של אקווריום ודברים דומים, והנה, בהחלטה חד-צדדית, ללא

עבודת מטה איתנו שותפים לה, דרך חוק ההטדרים במשק, הובא הביטול הזה,

בלי שניתן איזה שהוא. סיפק לבוא ולשכנע את הגורמים שלא כך נעשים דברים.

זאת האווירה הכללית.

אם נוסיף על כך את העובדה שירדן החליטה שהיא לא הופכת את נמל חיפה לנמל

המוצא שלנו בגלל האגרות שנגבות על-ידי רשות הנמלים בנמל מתקבלת תמונה

סופר פסימית לגבי העתיד של האזור שלנו. אני כלל לא מבין את הרציו

מאחורי ההתנהגות הזאת.

זאת תכליתה של הישיבה הזאת. קודם, שנחליף דעות, שנשמע את משרדי הממשלה

שמיוצגים פה, מדוע 800 אלף איש צריכים להיות חשופים למדיניות שכזאת,

ומה האלטרנטיבות, אם יש בכלל.
עמרם מצנע
אני מודה ליושב ראש הוועדה על כינוס הוועדה,

וליונה יהב, סגני וממלא מקומי בתחילת

הקדנציה, על כך שיזם את הישיבה והעלה לדיון את הנושא. אני גם מברך על

הסיור שייערך ביום ראשון בחיפה ובסביבה, כדי להתרשם מהדברים שעליהם

נדבר כאן הבוקר. נמצאים כאן רוב רובם של ראשי האירגונים הכלכליים

בחיפה, שבאו לשמוע ולהשמיע, ואני מקווה שיהיו כאן מספיק נציגויות ממשלה

כדי שבאמת יתייחסו לבעיות שאנחנו מעלים.

כמה מלים על העיר, איזו שהיא הכרות ראשונה ושטחית. בחיפה היום, על-פי

הערכת המפקד האחרון, חיים כ-265 אלף תושבים, מתוכם, כ-30 אלף ערבים,

נוצרים ומוסלמים. זו עיר שמקיימת חיים משותפים פעילים וטובים. בעיר

חיים כ-51 אלף עולים חדשים. אני רוצה לספר לחברי הוועדה שזהו המספר

הגדול ביותר של עולים חדשים ברשות מוניצפלית אחת. יותר מאשר בתל-אביב,

יותר מאשר בירושלים. גודלה של חיפה הוא חצי מגודלה של ירושלים, והיקף

התושבים בה קטן בשליש מבתל-אביב. כמובן שאנחנו מברכים מאוד על כך

שהעולים החדשים בוחרים לגור בחיפה, אבל חשוב שחברי הוועדה יבינו איזה

קושי ואיזה נטל זה מטיל על עיר, בנושא של מגורים, בנושא של מקומות

עבודה, וגם בנושא של מתן שירותים מהסוגים השונים.

חבר הכנסת יונה יהב דיבר על נושא האבטלה. אנחנו באמת נמצאים בין

5.1-5.3 אחוז ללא-אקדמאים. יש לציין שבשלוש השנים האחרונות, כפי שקרה

בכל מדינת ישראל, יש ירידה בהיקף חוסר התעסוקה, אבל בהשוואה לשני



המטרופולינים הגדולים האחרים, אנהנו נמצאים בבעיה קשה מאוד. דובר כבר

על כך שמפעלים בחיפה עזבו או שטוענים שיעזבו, וכמובן שמפעלים הדשים לא

נכנסים לעיר.

צריך להבין את המצב האבסורדי שבו נמצאת חיפה מזה הרבה מאוד שנים,

והייתה החמרה בחצי השנה האחרונה. חיפה אינה במרכז הארץ. הרבה חיפאים

אוהבים לקרוא לה פריפריה. גוש דן, שיש לו דופק כלכלי והתפתחות כלכלית

משלו, ללא צורך בתמריצים מיוחדים, סותן גם כך וממגנט כמעט את כל

הפעילות הכלכלית בארץ. יש בו כמובן יתרונות, גם אם המדינה איננה

מסבסדת, איננה תומכת ואיננה נותנת הטבות.

לגבי גוש ירושלים. חוקי ירושלים, אזור פיתוח א', כמובן מסייעים ומקלים

וגם מהווים מגנט מסוים של הטבות מפליגות, אני לא חושב שאיזו שהיא רשות

או איזה שהוא אזור בארץ רוצה להתחרות עם ירושלים. ירושלים יש רק אחת.

אבל אני רוצה להסביר לחברי הוועדה באיזה מצב נמצאת חיפה. מטרופולין

נוסף, מטרופולין באר-שבע, שמתפתח מאוד בשנים האחרונות, גם זוכה בהטבות

מפליגות. חוק באר-שבע, חוק מיוחד, אזור פיתוח א', וכמובן יש לכך

משמעויות רבות וגדולות.

כל הערים מסביב לחיפה נמצאות באיזה שהוא מעמד של הטבות ממשלתיות. אני

לא מדבר על ערים במרחקים של 50 ו-100 קילומטר, אלא במרחקים של 10, 12,

15, 20 קילומטר. עכו, כרמיאל, מגדל העמק, ציפורי - אזור התעשייה החדש

של ציפורי נושק לחיפה - יוקנעם, אור-עקיבא, שהיא בין חיפה לתל-אביב.

דברו על אשקלון, דברו על אשדוד, אבל עיריית חיפה נלחמה במשך שנים לקבל

מעמד של עיר קולטת עלייה. שמעתם את המספרים. אבסורד. המדינה לא הסכימה

לתת לחיפה מעמד של עיר קולטת עלייה, מכל מיני סיבות שלא הצלחתי להבין

אותן מעולם. מחברי הכנסת, לעיר קולטת עלייה, מי שלא יודע, המדינה משלמת

ארנונה, ויש כל מיני הטבות נוספות, עזרה לקליטת העלייה.
היו"ר אלי גולדשמידט
מה הקריטריון לעיר קולטת עלייה? זאת החלטה

שרירותית?

עמרם מצנע; זאת הייתה החלטה שרירותית שנסגרה לפני

העלייה הגדולה האחרונה, והחליטו לא לקבל

יותר ערים לתוך המעמד הזה.
שבח זייט
בתקופת קליטת העלייה ההמונית מצפון אפריקה,

חיפה ההיסטורית דאגה מאוד להעביר אותם לנשר,

לקריית-יס, לטירה, ואומר על זה כמה מילים אחר-כך.

עמרם מצנע; יכול להיות, אינני יודע. אני רק רוצה להוסיף

משפט אחד בסוגריים. אנחנו גאים בחיפה על

קליטת העלייה, אני חושב שהקמנו לפני שנתיים מערכת אירגונית שאין

כדוגמתה בארץ. השבוע היא הוצגה בוועדה החינוך. אני לא רוצה להרחיב, כי

לא באנו להתגאות במה שאנחנו עושים. אבל חיפה נשארה מיותמת לחלוטין

מאיזו שהיא הכרה ממשלתית לצורך בסיוע.

הייתי מוכן לוותר על כל הסיוע, אם לא תיה מצב אבסורדי שבסביבה הקרובה

של חיפה מקבלים את כל ההטבות שבעולם, זה מיד יוצר לא רק מצב של הטבה או

קידום במקום מסוים, אלא גם ואקום. חוק כלים השלובים, עובד בכלכלה באופן



מאוד ברור ומיידי. על-כן לא צריך להתפלא על כך שבחיפה הייתה הגירה

שלילית לאורך שנים, והיום יש התאוששות מסוימת; על כך שבחיפה התשתיות

במצב חמור מאוד, אזורי תעשייה ישנים בנוסח לפני המהפיכה התעשייתית

באנגליה, ולא פלא שתעשייה לא תיכנס לאזורים כאלה, אם היא יכולה לקבל

תשתיות, כבישים, קשר, תקשורת, שטחים נקיים, גינון, אסטטיקה וכל הדברים

הללו במרחק של 20-15 ק"מ. אני אומר לכם, זה נשמע לא אמיתי, אבל זאת

האמת. זו העיר היחידה בארץ מחוץ לגוש דן, שנלחמת ומתמודדת עם הבעיה

הזאת שנים ארוכות.

חיפה, בתמ"ע 31, לפני 5-6 שנים, הוכרה כמטרופולין של הצפון ובדוחות

מעקב שעשה בזמנו משרד הכלכלה והיום עושה משרד האוצר, מסתבר שלא נעשה

כלום בעקבות אותה תכנית מיתאר ארצית שקבעה לתת לחיפה מעמד מטרופוליני,

עם תפיסה אסטרטגית של כלל המערכת של המדינה, של פיזור אוכלוסייה וביזור

של המערכות הכלכליות. הלא זה אבסורד שכל המדינה נוסעת כל בוקר לתל-אביב

ולגוש דן על כל דבר הכי קטן. בצפון מדינת ישראל, חיפה היא המטרופולין

הכלכלי העיקרי. אני מאמין - ואני כמובן לא אובייקטיבי - שחיזוקה של

חיפה והמטרופולין שלה, יש לו חשיבות עצומה מבחינת האזור כולו, והמדינה

הכירה בזה, רק שמעט מאוד נעשה.

מה בעצם צריך לעשות? כמה דברים לפי דעתי. דבר ראשון, כמובן תשתיות. אז

ייאמר שמושקעים בשנים האחרונות יותר כספים בתשתיות התחבורה מאשר בעבר.

מושקעים, אבל לא מספיק. אני רוצה לומר לחברי הכנסת שאני לא מכיר עוד

עיר אחת בארץ, אחרי שכבר מניתי את כל הבעיות שיש, שמשקיעה מתקציבה שלה

כל כך הרבה כסף בתשתיות מטרופוליניות, שבאות לשרת את המטרופולין כולו.

אתם עדים בימים האחרונות לעליהום על הרשויות המקומיות, בעיות תקציביות,

בעיות ניהול וארגון. אנחנו משקיעים בתשתיות בין 30 ל-40 מיליון שקל מדי

שנה, שזה ה-30 אחוזים שלנו, מול המצ'ינג של משרד התחבורה, כי התפיסה

שלנו בהנהלת העיר בחיפה היא שהנושא כלכלי הוא הדבר הוא הדבר החשוב

ביותר. תאמינו לי שהיה לי הרבה יותר נוח, כפוליטיקאי, כמי שעומד בראש

המערכת בחיפה, להשקיע את הכסף הזה בשכונות שלי, כפי שעושים בהרבה מאוד

מקומות אחרים שזוכים להטבות מפליגות. התושב היה מבין את זה הרבה יותר

טוב ביום הבחירות.

על-כן אנחנו באים הנה בידיים נקיות לחלוטין. אנחנו עושים את המקסימום

כדי לקדם באמת את המערכת הכלכלית באזור, כדי לתרום ולעשות, אבל בלי

סיוע לא נוכל לעשות את זה.

מה קרה לנו בחצי שנה האחרונה. כפי שסיפר יונה, ממש במחטף, הוחלט יום

אחד בהיר שלוקחים לחיפה את מעמד אזור פיתוח א' בתיירות. אחרי שחיפה

קיבלה את המעמד הזה, לפני כ-4 שנים, מתוך הכרה. אתם רוצים לדעת כמה

חדרי מלון יש בחיפה? לא נעים. 900 חדרי מלון, קצת פחות, בתפוסה של קצת

פחות מ-60 אחוזים. זה לא חשוב, יגידו לך אנשי תיירות שיש עניין של מסה,

ויש עניין של יצירת תשתיות נוספות, וכל מי שמכיר את חיפה, היא פוטנציאל

תיירות אדיר. מכל מיני סיבות, אני לא רוצה לפרט כאן.

לפני 3 שנים התחלנו בתכנית גדולה ומקיפה מאוד, כדי לתת תנופה בתחום

התיירות. יחד עם משרד התיירות בנינו מלונות נוספים, הקנו שטחים

למלונות, לאטרקציות תיירותיות, לתשתיות שקשורות בתיירות, ופיתחנו את

מוסדות האומנות והתרבות בעיר. תראו בשבוע הבא את פיתוח המושבה הגרמנית,



חוף חים, חמרינח של חיפח, מרכז חתערוכות והכנסים. לכל אלח קיבלנו מעמד

אזור פיתוח א' לשמחתי הרבה, לפני החרב חזו שנפלח עכשיו.

חברי הכנסת חנכבדים, כאשר משרד חתיירות ומשרד חאוצר, ממש בהחבא, שינו

את מפת אזורי חעדיפות בתיירות, תקעו רק את חיפח ואת אילת. כי באילת

מבינים כולם שאין יותר תשתיות לבנות. מח יקרח עכשיו? קודם כל, כבר

עכשיו חיזמים חוזרים אחורח. מיכרז מחנח מרכוס, אחד המקומות היוקרתיים

ביותר בעיר, נלקח חזרח ועומד לצאת מכרז שהוא למלוו ומלון דירות. אין אף

יזם שיעשה את זה, אם לא ניתן לו איזה שהן הקלות. עכשיו בונים מלונות

בנצרת, בהקלות מפליגות, וגם בעכו יש תכניות, עם הקלות מפליגות, וכן

הלאה וכן הלאה.

יונה יהב דיבר על אזור נמל חופשי, ואני לא ארחיב. הייתה באמת עבודת מטה

ארוכה, יסודית, ממצה, דיון ואישור בממשלה, בוועדת כספים. אתה חיית אז

חבר ועדת כספים ועזרת לנו, כדי לעבור עוד מכשול. ודרך אגב, כל אזור נמל

חופשי בחיפה, כולו, עם תיאום, על מסלול של פטור ממס כשמפעל מתחיל

לחרוויח. זח כל מה שרצינו. שיהיה לנו איזה שהוא כלי להתמודד קצת עם

הסביבה שלנו.

משרד האוצר יצא בכעין מכרז על הבורסה השנייה. אני חושב, שהוצאה חוברת

על-ידי חטכניון, החברה הכלכלית ועוד כמה גורמים, לפני שנתיים. ועדת

הכספים, אגב, החליטה על הצורך בבורסה שניה בארץ כחלק מהתהליך של טיפול

בשוק ההון. אנחנו חשבנו כמובן שזח עוד מנוף.
היו"ר אלי גולדשמידט
לקראת סוף הדיון אאפשר לך לומר את הדברים

פעם נוספת לקראת הנושא של מה צריך לעשות, כי

אני מוכרח לאפשר לחברים נוספים לדבר.

עמרם מצנע; דיבר יונה על תשתיות תחבורה. הפיצול של רשות

הנמלים ורשות הרכבות עצר בחיפה פרויקט מתקדם

מאוד של רכבת פרברית, הראשונה והמוכנה ביותר בארץ, באחד האזורים

הצפופים ביותר, כתוצאה מחוסר כסף. האבסורד הוא שהמדינה השקיעה כבר,

והמסילה הכפולה בין דרום חיפה לאזור הקריות כמעט מושלמת, ותחנות לא

ניבנות.

אחד האבסורדים הנוספים הוא שהממשלה החדשה מדברת על כסף פרטי לפיתוח

תשתיות. בחיפח יש את חכלים, אבל הבירוקרטיח אדירה. שני טרמינלים

תחבורתיים, אחד בדרום העיר ואחד בצפונה, תקועים רק בגלל בירוקרטיה

ותהליכים ארוכים. אפס כסף ציבורי נדרש שם. פרויקט גדול מאוד באזור לב

המפרץ שיכול להביא לשינוי טוטלי של כל מערך התחבורה הציבורית בחיפה. גם

שדה התעופה חיפה הוא הפרטה מאוד אטרקטיבית.

היו"ר אלי גולדשמידט; אגב, בישיבה שקיימנו לפני שבוע על נתב"ג

2000 הוצאנו החלטה להרחיב את נמל התעופה

חיפה, ולראות בו יעד להפיכתו לנמל תעופה בינלאומי אלטרנטיבי, משלים.

עמלם מצנע; עומדים אצלי בתור ארגונים כלכליים

בינלאומיים ענקיים, כי הוא מאוד אטרקטיבי

להפרטה.



חברי הכנסת, אעצור פח. יכולתי להמשיך עוד לפני שאני מגיע למח צריך

לעשות, ולומר לכם איזח אבסורד קיים באזור שחחדשות חטובות חן שאנחנו

יודעים מח אנחנו רוצים, יש תכניות, יש אפשרות לעשות, לפתח אותו כלכלית

בלוח זמנים קצר ובלא חרבח כסף, ולצערי חרב אנחנו נסוגים לאחור במקום

לחתקדם.
היו"ר אלי גולדשמידט
נתתי את חאפשרות לעמרם להאריך בדבריו כי חוא

בעצם נושא על גבו את מירב חאחריות למח שקורה

בחיפה, וחשוב חיה לשמוע אותו בצורה נרחבת. לקראת סיום הדיון נאפשר לו

להשמיע פעם נוספת את חצעותיו לחחלטות.
שבח וייס
אני מתנצל שאני צריך ללכת, אבל אבקש אחר-כך

לקרוא את הפרוטוקול של הוועדה. אני אהיה

שותף לדברים שיתרחשו כאן, ואני עושה זאת בכל לבי.

אני רוצה להביע כאן כמה דברים. אני מעורב לאין שיעור פחות מראש העיר

חיפה במה שנעשה בחיפח, אבל במשך יותר זמן, ואני יכול לראות את הדברים

בפרספקטיבח. אני רוצה לומר לכם שאני מלא הערצה למי שרוצה לחיות ראש

עיריית חיפה, כי מעולם לא הבנתי למה. אני יודע שכל פעם שהתקרבו אלי עם

הרעיון הזה, ברחתי כמו מפני אש, אפילו מסקרים שיבדקו את הרעיון. זח אחד

הדברים המתסכלים יותר במדינת ישראל.

לרוב הציבור בעיר שלי יש תביעות בלתי אפשריות מראש העיר. תביעות,

דמיוניות, שנשענות על איזה שהם חלומות שחיפה צריכה או יכולה להיות

תל-אביב. לעולם לא, היא לא צריכה ולא יכולה לחיות. במדינה קטנה, שכל.

כולה 4-5 מיליון איש, יש רק מקום אחד לעיר בת 2 מיליון תושבים, כזו היא

תל-אביב. היא עיר שיש לה מדינה, וכך יהיה לעולם אבל יש לח 2 מיליון

איש. כל הכיף בחיפח שהיא לא כזאת. לו חייתי ראש עיר, בכלל לא חייוני

רוצח שהאוכלוסייה תגדל. מה בכלל איכפת לי שבקריות גרים יותר אנשים? מת

זה ענייני? הציבור בחיפה רוצה לגדול ולגדול. למה?

קריאה; עיר שלא גדלה, מזדקנת.

שבח וייס; יש קסם לזיקנה. זיקנח עם אנשים צעירים, זה

צירוף נפלא. עיר זקנה עם אנשים צעירים ודיר

ביניים. אני דיברתי על זה עם אלמוגי ועם כל מה שהספקתי. מה אתם מטפסים

על ההרים? מה אתם בונים שם במורדות נוח שאנן? חוצבים בחרים, וחוצבים

וחוצבים, וזה מכוער. גם הבית לא יפה, הוא בתוך מחצבה. בשביל מה? שילקו

לקריות, לעכו. מה זה מפריע לי? אני אומר לכם מה ההשקפה שלי. אגל

האוכלוסייה רוצה, וראש עיר צריך לייצג אותה. אני אומר לכם שחיו לנו

ראשי עיר מצויינים, ואני חושב שעמרם מצנע חוא ראש עיר יוצא מן הכלל,

ולמרות חכל, קשח מאוד. לדעתי כמעט בלתי אפשרי. כי הרצון הקולקטיבי שם

הוא מעבר לנחוץ ולאפשרי.

שנית. איזח מין אמירח היא חיפה בצפון? הרי בין חיפה והצפון יש רק

ניגודי אינטרסים. אתם יודעים שאם אנחנו מייצגים פח את המחוז המפלגתי

בחיפה, יש ניגוד אינטרסים כמעט מוחלט בין מי שגר בטבעון, או מי שגר

בקריות. אנחנו נבחרים לאותו מחוז, אבל יש ניגוד אינטרסים טוטלי גינינו

לבין הקריות. זה רק פוליטיקה, ומפה מתחיל כל העניין. יש ניגוד אינטרסים



אתם. אתם חושבים שזח מקרי שהם לא הגיעו לכאן החבריה האלה! אף ראש עיר

מהצפון אף לא הגיע. זה לא מקרי. הם רוצים לשמור על אוטונומיה מלאכותית.

איזה סידור זהי מדינת חיפה, דוכסות טירה, אמירות קריית-אתא, נסיכות

קריית-ים, זה מלאכותי לגמרי. אתם יודעים איזה אנרגיה אפשר להפיק מהאזור

לו זאת הייתה באמת עיר אורבנית אחת, מטרופוליטנית? איזה יתרונות תכנון

מופלאים. כבר אמרנו, שום ראש העיר בחיפה לא יכול לעשות כלום. יש רק

ניגוד אינטרסים.

אני אומר את הדברים האלה, כי כל פעם שראש עיריית חיפה הוא גם חבר שלי,

ועמרם הוא חבר שלי, אני קצת מתייסר אתו. הוא משקיע מאמץ אדיר, את כל

הנשמה, ותמיד הקהל מתוסכל.
יונה יהב
אבל זה לא פוטר את משרדי הממשלה.

שנח וייס; תיכף אגיע למשרדי הממשלה.

אני גם מעריץ את יונה על שלקח על עצמו את

העומס הזה. כל אחד מאתנו, בשני סיבובים ראשונים בכנסת, לוקח את המשימה.

אז יש לך משימה לשני סיבובים. גם לו יהיה קשה.

תאמינו לי, חיפה היא מחוץ לתחום הפוליטי של מדינת ישראל ומחוץ למעגל

קבלת ההחלטות. אבא חושי השיג את זה בכוח. איך קמה אוניברסיטת חיפה! הוא

עשה עיסקה עם שר החינוך, זלמן ארן: אני אהיה ראשון שאעשה את הרפורמה

בחיפה, כי לי יש שליטה על הסתדרות המורים, ושלום לוין לא יגיד לי מה

לעשות, ואתה תתן אוניברסיטה. הכל ממושמע. כי כשראש-ממשלה, עוד בתקופת

אשכול, היה צריך לפגוש את ראש עיריית חיפה, הם נפגשו בקיסריה, בין שתי

המדינות. לעמרם מצנע הייתה שעת חסד. ראש-הממשלה המנוח יצחק רבין אהב את

חיפה ואת עמרם מצנע. מה שהוא רצה להשיג בזכות, הוא השיג בחסד האהבה

הזאת. הסיפור הזה נגמר לנו, כי רצחו לנו את ראש-הממשלה.

לכן זה יהיה מסובך, עמרם, אני אומר לך. אף משרד ממשלתי לא נוהג בהגינות

עם חיפה. חיפה צריכה להוריד קצת מיומרתה להיות תל-אביב, כל הקסם שלה

הוא שהיא אנטי-תזה של תל-אביב. היא צריכה לטפח את יופיה, את סגולותיה,

את חינוכה, את תרבותה, את נועם תושביה, זה נכס כביר. זה כיף לבוא לעיר

הזאת, כיף של בין יהודים לערבים, בין עדות, בין ותיקים לעולים. אתם

תראו את האינטגרציה המופלאה. הקסם שלה הוא אווירת הרעות שיש בה.

יונה, אני אומר לך, אם תצליח לעשות משהו עם משרדי הממשלה בעניין הזה,

תהיה ראוי להערצה של כל חיפאי. אני כבר לא כל כך פעיל, כי אתם נבחרי

המחוז, ואני סוף סוף ארצי, מותר לי גם לעסוק בדברים אחרים, אבל אתן לך

את כל הסיוע, ויוסי יתן לך וודאי גם אלי גולדשמידט.
יוסף נא
חשבתי שרק אקלקל את ההצגה, אבל אני שמח על

הדברים הכנים של שבח וייס, משום שאני

אפיקורס בעניין הזה, ומאחר ואני שם נפשי בכפי, עשיתי את זה גם במהלך

מערכת הבחירות הפנימיות שלנו, ואני אומר את הדברים כפי שאני רואה

אותם.

קודם כל, צריך לקבוע בוודאות, וזאת עובדה שמצבה של חיפה, מבחינת

תעסוקה, השתפר בארבע השנים האחרונות. נכון שגם בכל הארץ הוא השתפר, אבל

הבוקר צילצלתי לשרות התעסוקה וקיבלתי את הנתונים האחרונים של דצמבר



96', ורבותי, הממוצע הארצי של האבטלה הוא 4.3 אחוזים, בחיפה זה 4.99

אחוזים. בכל אחת מהקריות שסמוכות לחיפה, אחוז האבטלה גבוה יותר.

קריית-אתא, 6.18; קריית-ביאליק, 6 אחוזים; קריית-ים, למעלה מ-7 אחוזים;

קריית-מוצקיו, למעלה מ-5 אחוזים. צריך לומר את האמת. ואגב, אני חושב

שאי-אפשר לקיים דיון על חיפה במנותק מכל אחת מהרשויות. עכו היא בעיני

חלק מהעניין הזה, וגם במובן מסוים כרמיאל, ובמובן מסוים גם מקומות

אחרים. בעכו אחוז האבטלה הוא 9.39 אחוזים; בכרמיאל, 6.8 אחוזים;

בעפולה, 7.9 אחוזים; בנצרת עילית, קרוב ל-9 אחוזים.
היו"ר אלי גולדשמידט
הזמנו לדיון הזה ראשי רשויות רבים מסביב

לחיפה. אני מצר על כך שהם לא הגיעו. שלא

ישתמע מדבריך שהדיון מתקיים רק עם ראש העיר חיפה.
יוסף כץ
אני יצאתי מההנחה הזאת. אני לא מדבר על

הפרוצדורה, אלא על העניין העקרוני. אני יוצא

מנקודת הנחה שהכוונה שלנו כאן לא לקיים דיון פוליטי בעניין, אלא להתחיל

בדיון רציני בנושא. אני מתעלם כרגע מהמצלמה. אני אומר את דעתי, לפי

הנתונים האלה.

יש לחיפה בעיה אחת. כשאתה משווה אותה לאזור הגליל, לא יכול להיות ספק -

ששם המצב חמור עוד יותר, לחיפה לא צריכה להיות עדיפות על פני הגליל.

מבחינת התפיסה הלאומית של מדינת ישראל, לא יכול להיות ספק שאנחנו

צריכים ליישב ולחזק את הגליל מבחינת תשתית תעשייתית ותעסוקתית לא פחות

מאשר את חיפה. לחיפה יש בעיה, כשאתה משווה אותה למטרופולין. אני רוצה

לקחת בתור דוגמה את מפעל פניציה. נלחמו נגד העברתו לציפורי. הייתי מאלה

שתמכו בהעברת המפעל לציפורי, אם מבטיחים את הזכויות של העובדים. חשוב

שבהעברות כאלה יבטיחו את זכויות העובדים. אבל עובדים שגרים בכל אחת

מהקריות, קל להם יותר להגיע לציפורי. לכן אני לא מתרגש ואני אומר דבר

שהוא אולי אפיקורסי. אני לא מתרגש בכלל אם מפעל עובר לאזור סמוך

לחיפה.

אבל חיפה מקופחת מבחינה אחרת. היא מטרופולין של האזור, ובתור מטרופולין

יש נושאים שבהחלט צריך לתת להם ביטוי והעדפה. אם מדברים על תחבורה, זו

דוגמה יוצאת מהכלל. ואני גר בטבעון, וזה נותן לי יתרון מסוים, כי אני

מסתרך בפקקים, ואני יודע בדיוק מה פירושה של נסיעה בבוקר. כל מי שעובר

בכביש המפרץ, מכיר את הפקקים העצומים. הנושא הזה טיפוסי למטרופולין.

בנושא של תשתית תחבורתית צריך לתת לחיפה עדיפות. מי שרוצה תעשייה טובה,

תיירות טובה, חיי מסחר טובים, צריך לתת לכך תשתית תחבורתית הולמת.

תיירות היא דוגמה מצויינת. הגשתי שאילתה בכנסת הקודמת לשר התיירות,

עוזי ברעם. קבלתי על כך שלא נותנים עידוד הולם לבניית בתי-מלון וחדרים
בחיפה. התשובה שלו הייתה כך
חיפה, מבחינת שיעור חדרי המלון - זה היה

ב-94'-1993 - היא כמו כפר דייגים צרפתי. כך הוא אמר, למרות שאני לא

בטוח שהוא צדק, ואני אומר את זה לא לטובת חיפה.

לכן, אם אתם שואלים אותי, הצעדים שצריכים לנקוט בהם לגבי חיפה, הם

צעדים נקודתיים. לא לתת באופן כללי מעמד של אזור פיתוח כזה או אחר.

הממשלה הזו, ואני מצטער שאני צריך לומר, כי כפי שראיתם קודם הדיון הוא

לחלוטין לא פוליטי, קיבלה שתי החלטות שיש להן גם משמעות פוליטית.

ממשלות מפא"י ההיסטוריות, וממשלות העבודה, ראו את חיפה כמונחת בכיסן



אולי בגלל זה הייתה התייחסות כזו או אחרת במשך שנים. הממשלה הזאת לא

רואה את חיפה כך, אבל היא בהחלט רוצה לכבוש את היעד הזה, אז מי שחושב

שזה נעשה סתם בחלל האוויר, בבקשה, ימשיך להשלות את עצמו.

היו"ר אלי גולדשמידט; לא ניכנס להיבטים פוליטיים מפלגתיים.

עבד אלמאלפ דהאמשה; אני רוצה להביא את האספקט האחר, את הצד השני

של המטבע, ונתחיל מסוף דברי חבר הכנסת כץ.

קודם כל, אין לנו שום ברכה בכך שמפעל פניציה עבר לציפורי. ואגב, הוא לא

עבר לציפורי, אלא לאדמות כפר קנה, כאשר את כל העשן, הסמים, הלכלוך,

אנחנו צריכים לסבול, כביכול מתוך שטח מוניציפאלי של נצרת עילית, למרות

שאיו שום רצף בין השטח שנמצא במפעל לבין נצרת עילית. בין זה חוצץ כפר

קנה, רמי ומשהד, שלושה כפרים, ששייכים בצורה כלשהי לנצרת עילית, מבחינת

ארנונה, מיסים וכוי, כך שזאת לא ברכה, כי הלוואי ולא היו מעבירים את

המפעל לשם.

לעניין האבטלה בצפון. מנית בעניין זה את כל הערים, אבל את נצרת לא עלה

בדעתך לציין, פשוט לא חשבת על זה, לא הבאת את הנתון. אני יודע שאחוזי

האבטלה בנצרת, מאז ומתמיד היו מעל 11 אהוזים, אפילו בימים טובים. זה

מספר שאף עיר לא מגיעה אליו.

אני רוצה לפנות לראש העיר חיפה. אם אני לא טועה, אמרת שיש 30 אלף

תושבים ערבים בחיפה, זה כולל את הנוצרים, את המוסלמים, את הדרוזים, ואת

כל הלא-יהודים מהבחינה הזאת. הייתי בחיפה, אני גר קרוב לחיפה בכפר קנה,

והייתי שם לפני זמן לא רב. התושבים הערבים בחיפה חיים במחנק נוראי. בוא

נראה את הממשלה הפנימית שלך, איך אתה פותר להם את הבעיות, איך אתה נותן

להם אפשרות של דיור, של התפתחות, של יציאה משכונות העוני האלה עם

המשפחות והזוגות הצעירים. גם משכנתא הם לא מקבלים כמו כל תושבי העיר,

ובכל התחומים הם במצוקה נוראית. הייתי מבקש להתייחס גם לפתרון העניין

הזה.

עמרם מצנע; כנראה שלא היית בזמן האחרון בחיפה.
עבד אלמאלכ דהאמשה
אני נמצא כל הזמן בחיפה.

יוסף אנטברג; כשבאתי לכאן חשבתי שבאמת אתייחס יותר לנושא

התעשייה, אבל אני חושב שטוב שהדיון נפתח, גם

בדברי שבח וייס וגם יוסי כץ. צריך להסתכל על הדברים בצורה רחבה יותר,

וכתושב חיפה, וכארגון כלכלי, לא אתייחס דווקא לתעשייה. אגע בזה אם הזמן

יספיק.

אני חושב שמה שאמר חבר הכנסת דהאמשה הוא דוגמה. כל אחד מתושבי חיפה היה

רוצה שהבן שלו ישאר בחיפה לאחר נישואיו. אם מספר התושבים בחיפה נשאר

כפי שהוא, סימן שישנה הגירה שלילית. אני חושב שבאופן טבעי בכל עיר

האוכלוסייה רוצה שהעיר תגדל. מצנע נבחר על-מנת לשרת את התושבים. יכולה

להיות דעה, כמו דעתו של חבר הכנסת שבח וייס, שיש לה גם את הלוגיקה

וההגיון שלה, אבל אני חושב שהיא בניגוד להיגיון של התושבים. אם התושבים

רוצים שהעיר תגדל, תתפתח ויהיו מקומות תעסוקה, אז העיר צריכה להתפתח

וליצור את המסגרת הזאת והיא תגדל, ואין ברירה, צריך ליצור מקומות

נוספים גם לתושבים היהודים וגם לתושבים הערבים. בהערת סוגריים. נבנות



לראשונה שכונות ערביות חדשות, התושבים הערבים עוברים לאזורים יהודים,

ואתה לא שומע את הדברים ששומעים במקומות אחרים. אני חושב שכאן מגיעות

מחמאות לראשי העיר, ולמצנע.

כל עוד חיפה לא מקבלת סיוע ולא מתפתחת, אם מקום אינו מקום עסקי, מרכזי,

אז הבנקים יתנו לכך מסגרת התייחסות בהתאם, למשל מנהל סניף עם סמכות

מאוד מוגבלת. גם העסקים החיפאים, כדי להתפתח, נוסעים לתל-אביב, כדי

לדבר ולקבל עוד אשראי או לעשות עסקים.
היו"ר אלי גולשמידט
דק כאנקדוטה. אני יודע מהסקטור שלי שפעם

הגזברים בקיבוצים בצפון הארץ היו נוסעים

לחיפה, היום הם כולם נוסעים לתל-אביב. זאת עובדה.

יוסף אנטברג; תל-אביב היא המרכז. אם היו מפתחים את חיפה

בצורה נכונה, יכול להיות שהיום היה מצב

שתל-אביב הייתה מקנאת בחיפה. הדברים נקבעים גם בידי אדם ולא רק בידי

שמיים. אני חושב שבעניין הזה היה מה לעשות והיה אפשר להפוך את חיפה

למקום לגמרי אחר. היום אנחנו נמצאים במציאות מסוימת.

בנושא התעשייה אני רוצה רק להדגיש את מה שנאמר. מאחר והערים האלה

קרובות, אין לי גם טענות. אם מפעל פניציה לא היה יכול להתפתח במקום,

טבעי שיצא. אגב, המפעל נמצא ממש בקריות, ותמיד היה קל להגיע אליו. אם

אין יותר אזור תעשייה במסגרת הזאת, קשה לאותו מפעל שרוצה להישאר ואיך

לו את האמצעים לבנות ולעשות משהו חדש בחוץ. נוצר לחץ אמיתי שגורם מחנק

והוא לא יכול להמשיך להתקיים באותו מקום. התופעה היא שלא רק שאנשים

עוברים, אלא בעצם המפעלים גם נסגרים. אני חושב שהתהליך הוא מאוד לא

בריא ולא טבעי.
יהודית זזסמנוביץ
מאחר והזמן קצר ואתה מקדיש לכולנו מספר דקות

של חסד, אני אומר שאני מצטרפת להצגת הדברים,

כפי שהציג אותם ראש העיר עמרם מצנע, מבחינת הנקודות הבעייתיות שהוא

העלה.

אני רוצה לומר שאנחנו, כהסתדרות, רואים בדאגה חמורה את הנושא והתופעה

של בריחת מפעלים מחיפה. חבר הכנסת כץ, אולי לא מדאיג אותך אם מפעל אחד

עובר לאזור אחר, אבל אם היה מדובר במפעל אחד, גם אותי התופעה לא הייתה

מדאיגה. אבל אותנו, כהסתדרות, מדאיגה מאוד התופעה הזאת שכן מדובר בהרבה

יותר מפעלים. מתוך הנתונים שבידינו, מ-1990 ועד היום, מתוך 1,777

מפעלים, אנחנו מדברים היום על 1,370 מפעלים, קטנים כגדולים. זוהי תופעה

חמורה. לא בכדי גם האבטלה בכל המרחב הזה הולכת וגדלה. אנחנו מגיעים

לכדי 7 אחוזים בכל המרחב, אם כי בחיפה אנחנו מדברים על 4 אחוזים.

לכן, הנושאים שהועלו כאן כמו ביטול אזור נמל חופשי, ביטול אזור תיירות,

הכרת חיפה כאזור תיירות, אי-מתן העדפה והכרה כאזור תעשייה, הם חמורים,

ולא אחזור על אותן הטענות כפי שהוצגו כאן על-ידי ראש העיר.

שבתאי שי; הרבה נאמר כאן על תיירות, ואני אאלץ לענות

לארגומנטים שהועלו כאן.



עמרם דיבר על משחו שנשמע כמו 'קונספירסי', כאילו ישבו בלילה מסוים,

ופתאום בבוקר קמו והחליטו שעושים את זה. אני מוכרח להגיד שההתנהגות

שלנו בנושא הזה, לפחות מבחינת משרד התיירות, הייתה לגמרי מקצועית ועל

רקע של שיקולים מקצועיים לחלוטין, אם כי פעלנו במסגרת החלטת ממשלה. יש

לזכור שממשלת ישראל החליטה ב-7 ליולי 96' לצמצם את החוק לעידוד השקעות

הון, ולהוריד את המענקים, ובמסגרת זאת יש סעיף מיוחד שאומר שיש ליצור

מפה שמצמצמת את אזורי התחולה של החוק לעידוד השקעות הון. לכך, ישבו

כלכלנים של משרד התיירות יחד עם כלכלנים של אגף התקציבים, וראו איפה

ניתן לצמצם את המפה הזאת, מתוך הנחה שחייבים לצמצם, כי החלטת הממשלה

הייתה צימצום.

רצינו לראות איפה אנחנו יכולים לפגוע הכי מעט ואז באו שיקולים של
מדיניות. כלהלן
(א) לא פוגעים בירושלים.

(ב) שנת 2000. נושא זה חייב אותנו להיערך גם בטבריה וגם בנצרת. לצערנו

הרב, דיבר על זה ראש עיריית חיפה, כאילו שבנצרת בונים. הלוואי וזה

היה נכון. אנחנו לא מצליחים לבנות בנצרת, כמו שלא הצלחנו בחיפה,

לאורך -4 שנים שחיפה הייתה במעמד אזור פיתוח א'. לא הצלחנו למשוך עד

היום משקיעים. אולי זה המקום לומר שתיירות היא לא כמו תעשייה.

בתעשייה אפשר אולי למשוך יזמים להקים מפעל תעשייתי במקום אחד,

להעדיף את יוקנעם על-פני חיפה, כי ביוקנעם נותנים מענקים. אבל אם

יזם רוצה להקים מלון בעכו, הוא יקים אותו בעכו ולא בחיפה. אם יזם

רוצה להקים מלון בחיפה, הוא לא יקים אותו בנהריה, כי נהריה היא קו

עימות. לכן המענקים הם לא תמיד נכונים. אגב, גם שיקולי התעסוקה

שהועלו פה, הם לא רלוונטים לגבי משרד התיירות משום שאנחנו אחראים

לתיירות ולא לתעסוקה.
היו"ר אלי גולדשמידט
למה זה לא רלוונטי? זה כן רלוונטי. זה אולי

לא בתחום האחריות שלך.

שבתאי שי; אני אמרתי. לשיקולי משרד התיירות.

יונה יהב; אבל ההחלטות בתיירות הם לא לזמן קצוב של 4

שנים. אתה עושה דברים לאורך עשרות שנים.
שבתאי שי
הנושא של מפת אזור הפיתוח משתנה.
יונה יהב
אתה יודע היטב שמבחינת התכנון ומבחינת

תכניות בנייה - ויושב כאן מר פריצקר שבונה

מלון בחיפה וזה נמצא בגמר שלד, ומלון הילטון שנמצא עכשיו בשלב מתקדם -

מה זאת אומרת לא נעשה שום דבר ב-4 שנים? בהחלט נעשה. למה לקטוע את זה?
שבתאי שי
במשך ה-4 שנים האלה אני יכול להצביע על מלון

אחד של 90 חדרים שמוקם כרגע. זאת אומרת, על

אף העובדה שהאזור היה במעמד אזור פיתוח א/ ועוד ניסינו לעודך ולמשוך

משקיעים, מה שקרה, מבחינתנו לפחות, שעל חוף הים מוקם מבנה של דירות,

שיש כאלה שטוענים שבסופו של דבר הוא יהיה מלון, בינתיים מי שקנה את זה,

אלה הם אנשים פרטיים.
היו"ר אלי גולדשמידט
אני רוצה לשאול אותך משהו מעבר לשאלה

השקעות והקמת בתי-מלון. כמה משרד התיירות

משקיע באופן יחסי בשיווק חיפה כגורם תיירותי מול אזורים אחרים בארץ,

כמו ירושלים, כמו סובב כינרת, כמו הגליל.
גדי ססובסר
אם לא עשו שום דבר, בשביל מה הורדת? מה

איכפת לך להשאיר?

שבתאי שי; צריך להראות מפה יותר מצומצמת.

עמרם מצנע; 4 השנים האלה נדרשות רק כדי לתכנן. אתה יודע

כמה זמן צריך לתכנן מלון?
גדי ססובר
המלון של פריצקר אושר לפני 10 שנים.

שבתאי שי; אתם יודעים בדיוק כמוני מה קרה בים המלח

כשנתנו הטבות וכמה בתי מלון קמו שם, באותה

תקופה שבחיפה, ניתנו אותן ההטבות, ולא קמו בתי מלון. ביס המלח יש כרגע

4,000 חדרים בבנייה.
היו"ר אלי גולדשמשידט
אז אולי אתם לא עושים מספיק לשווק את חיפה

כאתר תיירות?

שבתאי שי; כשממשלת ישראל הלכה והגדילה את כמות ההטבות

שניתנת בים המלח, זאת היא התקופה שבה צמחו

000, 4חדרים.

גדי ססובר; אתם לא וזושבים שצריכים להרחיב מקומות חדשים

שיהיו על מפת התיירות? ולא להתמקד במקומות

ההיסטוריים?

עמרם מצנע; שר התיירות הקודם קבע שחיפה קופחה שנים רבות

בנושא תיירות, בזכותו ובזכותך, שהיית עוזרו

הנאמן.

שבתאי שי; אני חושב שהיה פה שיקול דעת מקצועי לחלוטין

במסגרת החלטה פוליטית של צמצום אזורי פיתוח.

נקודה.

אגב, דיבר ראש העיר על בידודה של חיפה מול אזורים שמקבלים העדפות לידה.

אני רוצה להדגיש כאן ולומר ששום אזור ליד חיפה לא מקבל, למעט מה שנקרא

אצלנו אזור קו העימות.

היו"ר אלי גולדשמידט; אתה לא עונה על השאלה למה אתם לא משווקים את

חיפה.

שבתאי שי; אם היה לי זמן, הייתי עונה על כל השאלות

שהועלו כאן.



היו"ר אלי גולדשמידט; אני מבקש שתענה על זה.
שבתאי שי
שיווק ספציפי של תיירות של עיר, משותף לנו

ולעיר עצמה. יש עמותת גורמי תיירות. אנחנו

מפעילים על חיפה בדיוק את אותם הקריטריונים שמופעלים על תל-אביב, על

ירושלים, על הגליל ועל הנגב, ועל אילת. אין לי פה את הנתון המדוייק,

אבל חיפה נהנתה מאותן ההטבות ומאותם הסכומים שקיבלו אזורים אחרים בארץ,

בהתאם לכמות הכסף שהעיר עצמה השקיעה.

צבי הנדל; אדוני היושב ראש, ראש העיר. ראשית, זכתה

חיפה שיש לה ראש עיר כזה, ובאמת, זה לא

לצורך המליצה.

לעצם העניין. הדבר המרכזי בעיני הוא פיזור האוכלוסייה, בראייה הארצית.

ואם אני עוזב לרגע את הנגב, כי לא זה הנושא עכשיו, הצפון הוא מקבילה של

הנגב. על-מנת שהצפון יתפתח, צריך שתהיה עיר מחוז חזקה ומרכזית על-מנת

שתקרין. אם יאהבו לגור בחיפה, אם יאהבו לגור בקריות, בעצם עד נהריה,

זאת עיר אחת. ההקרנה של חיפה, יש לה כוח עצום. אני מכיר את חיפה והצפון

אולי פחות מכם, אבל אני מעיד שיש שם שכונות מגורים יפהפיות, עם מדשאות,

עם גינון, מאוד פסטורלי, מאוד לא צפוף כמו שזה נראה מהכביש כשרואים את

הארובות. זה לגמרי לא מאפיין.

אחת הבעיות המרכזיות היא נושא התחבורה. אני לא רוצה להרחיב את הדיבור,

כי קודמי דיברו על זה. אם נושא תשתית התחבורה ייפתר, כל האזור הזה של

חיפה יקבל היבט אחר.

לנושא התיירות, דבר שמאוד אהוב עלי, לא כנופש.
היו"ר אלי גולדשמידט
אגב, אתה יושב ראש ועדת המשנה שלנו לענייני

תיירות.

צבי הנדל; נושא התיירות יקום או יפול בתשתית של

הבילויים, של האטרקציות, של הדברים הסובבים

שבגללם באים למלון. ראשית, יש. שנית, אפשר לפתח עוד הרבה יותר, אם

העירייה בעזרת יזמים, משרד התיירות וכוי תעודד פיתוח אטרקציות מסוגים

שונים - יש שם ים, נמל, מרינה - דברים כגון אלה, ועוד אטרקציות נוספות.

אני לא כל כך מכיר את מחמדי העיר כמוכם, זה נושא שיביא בסופו של דבר

לחיזוק המלונות הקיימים מבחינת תפוסה, ויביא להשקעות נוספות בתיירות.

ברגע שחיפה לא נתפסת כעיר תיירות, ובעיני רבים היא לא נתפסת ככזאת, אני

אומר לך שתל-אביב נתפסת יותר כעיר תיירותית, וזה לא נכון ולא צודק.

עמים מצנע; אני דיברתי כאן על מלונות, אבל הכל נלקח

בחשבון במסגרת אזורי העדיפות גם האטרקציות.

צבי הנדל; נקודה נוספת שאגע בה רק ברמז, כדי לא לגזול

זמן, ואני גם לא מכיר את הקטע הזה. קטע נוסף

שהוא מאוד חשוב, מערכת חינוך. אני לא מכיר את הנושא הזה אצלכם.
עמרם מצנע
מספר אחד בארץ.
אברהם פורז
אני כתל-אביבי יודע שזח דבר טבעי שכל עירייה

רואה את הבעיות שלה ולא רואה את החלק הטוב.

גם כאשר חברי ועדת הכלכלה פגשו את ראש עיריית תל-אביב, הוא התלונן,

ותאמינו לי, באמת אין מה להתלונן. אני חושב שחיפה, היא עיר משגשגת,

טובה ומאוד יפה. אני חושב שחיפה צריכה לשאוף דווקא להוצאת התעשיות

הכבדות מתחומי העיר ומהפריפריה, גס מטעמים של איכות סביבה. חיפה צריכה

להיות בעקרון מרכז פיננסי, עסקי, מסחרי. פעם אמרו שבחיפה הולכים לישון

עם העוצר וכל הדברים האלה, אבל אם חיפה רוצה להיות עיר תיירות, עיר

שמעניין לוויות בה, וגם בתקופה הזאת כשיש מחשבים ויש פקסים, אז כל מיני

חברות יכולות להחזיק בשקט משרד ראשי בחיפה, ושום דבר בפעילות העסקית לא

ייפגע. אין היום צורך להיות דווקא במשולש הזה סביב מגדל שלום בתל-אביב

או במקומות אחרים.
עמרם מצנע
צריכה להיות מדיניות ממשלתית.

אברהם פורז; לא, אני לא חושב. אני חושב שהאוריינטציה, אם

מותר לתת לכם עצה - ובאמת, זה אולי יומרני

מצדי לתת עצה - אני לא חושב שחיפה צריכה להילחם על מפעלים עתירי עבודה

על שכר שהוא שכר מינימום פלוס, שגם מזהמים את הסביבה וגם תופסים הרבה

מקום. תנו להם ללכת לאזורי פיתוח, למקומות יותר מרוחקים. תהפכו את חיפה

למרכז פיננסי. אני יודע מה קורה כשבאים מתל-אביב, זה נראה נפלא, אבל

כאשר נוסעים צפונה, אני חושב ששם יש עוד מה לעשות. גם מטעמים של איכות

סביבה, גם כי הקרקעות מאוד יקרות וחבל להחזיק שם מפעלים, שאפשר לשים

אותם במקום אחר. לדעתי, חיפה, בעידן החדש, יכולה בהחלט להיות מרכז

תיירותי פיננסי וכלכלי.

בעניין התיירות. אין ספק שאין לחיפה משהו מיוחד להציע היום. יש הר ויש

ים, אבל יש עוד מקומות כאלה. זאת עיר של ים תיכון. לים המלח יש יותר מה

להציע, כי ים המלח זה דבר לגמרי ייחודי, אין עוד ים המלח. אבל ללא ספק

שחיפה צריכה לפתח תשתית תיירות ליד המים, מה שאין שם היום. כל בתי

המלון שנמצאים הם או למעלה על הכרמל, או ליד הנמל, אבל לא בכל הקטע הזה

של בת גלים וכל האזור הזה. זה הביצה והתרנגולת. אתה יכול לבנות מלון,

אבל אס לתייר אין סיבה לבקר בעיר, המלון יעמוד שלמם. הדברים האלה

צריכים ללכת ביחד. זאת אומרת, צריך לפתח אטרקציות תיירותיות, ולשאוף

למצב שתייר שמבקר בישראל, ונניח אפילו תיירות נוצרית שעושה את הסיבוב

הזה עס נצרת וכפר נחוס, והכינרת, יחיה לה בסיס להיות יומיים בחיפה,

שמשם יצאו הטיולים לגליל ויחזרו, ויהיו בתי-מלון, בעיקר על שפת הים.

אנחנו צריכים להיות אובייקטיביים. אם צריך להעדיף את חיפה ואת תל-אביב

על-פני ערי פריפריה, אני לא חושב שזה יהיה נכון כמדיניות לאומית.
גדי ססובר
אני קודם כל מודה על הדיון עצמו, ואני מצטער

שלא לקחתי את זכות הדיבור שנתת לי בהתחלה,

אבל אני שמח שבכל-זאת מתאפשר לי לדבר. כדאי לשים את הדברים על השולחן.

חיפה היא לא על סדר היום הלאומי של מדינת ישראל, ועד שהחיפאים ונציגיהם

בכנסת, לא יקחו את המושכות קצת וידחפו קצת, לא יקרה שום דבר. אני קורא

למשרד התיירות, שלאורך שנים הכשיל את חיפה - לא עזר, אלא הכשיל את חיפה

- אתה לא מקבל את זה, אבל גם אני קצת מצוי במטריה. אמנם אתם יושבים



בממשלה ויודעים הכל, אבל אני חושב שאנחנו צריכים להבין שמדינת ישראל לא

נגמרת בכביש בין תל-אביב לירושלים. מעבר לתל-אביב-ירושלים, יש עוד

ערים. אני חושב שכדאי שסוף סוף נשים את הדברים על השולחן. כן להתייחס,

לא להתייחס, זה לא רלוונטי, אבל עובדתית, כשעשו שלושה מסלולים ביציאה

מתל-אביב, סגרו את זה בנתניה. האם בנתניה-גדרה נגמרה המדינה? ואחר-כך

בירושלים?

אני קורא למשרדי הממשלה, וכאן אני חושב שזה החשוב, כי זה סימן שמעיד על

דרך. חיפה היא עיר נמל. כדי להוציא היום רשיון יבוא במדינת ישראל,

צריכים להגיע לירושלים, ויסלחו לי התל-אביבים. יש לכם משרדים מחוזיים

חסרי סמכויות, וצריך לדעת את העובדות. לגבי כל דבר הכי קטן, צריך לעלות
לירושלים. לכן אני קורא
תנו סמכויות למשרדים האזוריים, ואז פתאום נראה

שכל הצפון באמת יתחיל להתייחס לחיפה כאל מטרופולין. יפסיקו לנסוע

לירושלים, הכבישים יהיו פחות עמוסים, וניתן יהיה להוזיל את המערכת

ולייעל אותה.

ציינת מרכז פיננסי עסקי ונמלי. פה אני מבקש לחזק שוב את הנושא של

הבורסה. אני חושב שיש בהחלט מקום למרכז פיננסי שסוף סוף יעלה את חיפה,

ונכון שהיום, במסגרת הפקסים והמחשבים לא חשוב כל כך איפה הבורסה תשב,

אבל כהצהרת כוונות, אני חושב שזה המקום.

דבר אחרון, הנמל. אושרה תכנית פיתוח לנמל בממשלה הקודמת, ואני מקווה

שזה הולך קדימה. אני קורא מהשולחן הזה לנסות ולארגן את כל מי שיש לו יד

ורגל בנושא הבירוקרטיה, לנסות לזרז תהליכים, כי היום זה רק עניין של

אישורים. הכל סטטוטורי. אין בעיית כסף, וזה לא כסף של ממשלה. אני קושר

את זה, אדוני היושב ראש, עם הנושא של ירדן. אני חושב שיש פה פוטנציאל

אדיר. יש לקרוא לרשות הנמלים לעשות רביזיה בנושא התעריפים והאגרות

בנושא הסחר עם ירדן שמופלה לרעה.
נסים דהן
כאחד שגדל במגדל העמק, אני מכיר את העיר

חיפה. הרושם שלי שהעיר היא קודם כל ריחות

וערפיח מהמפעלים הפטרו-כימיים בכניסה אליה. כשאני אומר חיפה, אני רואה

את הפרסומים של העיר כשהייתי נער, של אותו מקדש בהאיים. זאת בשבילי

חיפה. חיפה זה ריחות, עשן, בכניסה לעיר, ליד הצ'ק-פוסט, ואותו מקדש

בהאים. אני חושב שזאת הסטיגמה שיש לעיר חיפה בכל העולם. כאן טמונה

הבעיה. כנראה שאבות העיר, עד לפני ראש העיר הנוכחי, שהחליט לפרוץ את

ההסגר הזה, החליטו שהעיר זה מקום שיש בו מפעלים, מפרץ, ממגורות, מקדש

אחד במבנה יפה, ותו לא. עכשיו מתחילים לדבר על פריצת ההסגר הזה, להתחיל

לצייר את חיפה בכל העולם אחרת, ואני חושב שפה נובע אי-השיווק של העיר

כעיר תיירות, כי באמת לא היה מה להציג שם.

אני רוצה לומר מילה על הנקודה שהוזכרה כאן שהרבה מפעלים רוצים לעזוב את

העיר. אני חושב שהבעיה היא לא משום שאין שם תעסוקה, אלא שכנראה העיר

התפתחה יפה מאוד, ערך הקרקע עלה מאוד, ולא משתלם לכל אותם מפעלים

שנמצאים במרכז העיר, לאורך הכביש של הנמל, לחוף הים עד הקריות, להחזיק

מפעל כשערך הקרקע שווה יותר מהערך שהמפעל מייצר. זאת הסיבה היחידה,

ואני חושב שזאת הסיבה האמיתית. זה דבר מבורך, כי סוף סף זה מראה שהעיר

התפתחה וערך הקרקע עולה, וכנראה שלא תהיה ברירה באמת אלא לתת למפעלים

לעבור, ובמקום אותם מפעלים להקים מבנים, שכונות יפות למגורים, שימשכו

תושבים עם אוכלוסייה חזקה וצעירה. אם הם יסעו 10 קילומטר, לא יקרה שום



דבר. אני יודע, מתוך עובדות, שרוב העובדים הבכירים במגדל העמק,

ביוקנעם, בציפורי, אלה הם תושבי חיפה. אנשים נוסעים לעבודה מרחק גדול

יותר, והם מגיעים מהר יותר. לי אמרו ביוקנעם, באחד הביקורים, שרוב

העובדים הבכירים, המהנדסים, הם בכלל תושבי חיפה. זאת אומרת שתושבי חיפה

מעדיפים כאיכות חיים את חיפה, בגלל רמת החינוך הגבוהה והטובה, אבל

רוצים לעבוד ביוקנעם.
היו"ר אלי גולדשמידט
הטלוויזיה עומדת לסיים את השידור, ולכן אני

רוצה לומר מספר מילים.

אני רוצה לומר שבסוף הישיבה הזאת, וגם במהלך הסיור ביום ראשון נקבל

מספר החלטות של ועדת הכלכלה, חלקן גם בא לידי ביטוי כאן, נדמה לי שגם

בנושא התיירות, ובנושא הנמל. אנחנו נתייחס לזה ונפנה למשרדי הממשלה
הרלוונטיים
אני רוצה להעלות נושא שעלה בישיבה שלנו עם יורש העצר הירדני לגבי הנושא

של מטענים מנמל חיפה. בעניין נקיים דיון מיוחד עם רשות הנמלים והרכבות,

כי הוזלת האגרות גם תועיל לשלום עם ירדן, וגם תתן תנופת פיתוח גדולה

מאוד לנמל חיפה.
נסים דתו
בנושא התיירות. אם אי-אפשר להחיל אזור

עדיפות א' בחיפה, אז צריך לפחות לתת פתרונות

נקודתיים. מספרים פה על פרויקטים שכבר התחילו, והרי אי-אפשר לעצור את

העסק באמצע. אני לא מדבר על פרויקטים שאושרו, שודאי לא תפסיקו אותם,

אלא פרויקטים שתוכננו והושקעו בהם מיליונים, כמו נמל סחר חופשי, שראש

העיר אומר שהוא השקיע כבר מיליונים. המרינה. כל האטרקציות. היכן

שהתחילו והשקיעו כספים ותכנון, צריך לשקול לתת להם את אותן הטבות. לא

לכל העיר חיפה דברים שהתחילו בהם, חבל להפסיק באמצע.
משו? אגרמוביץ
אני מאוד מודה על שאופשר לי להגיד כמה מלים.

אני רואה שהדיון הזה רץ בצעדי ענק. קמנו

ב-5:30 בבוקר כדי להגיע לכאן, וכאן צריכים להגיד במהירות את מה שיש

לומר.

אנחנו סקטור מלאכה ותעשייה, אחד הסקטורים המובילים, עם 2,000 מפעלים

בחיפה, ואנחנו מעסיקים קרוב ל-25 אלף עובדים. אני מודאג מהבריחה של

המלאכה והתעשייה מחיפה. אני לא מזלזל חס וחלילה לא מזלזל בתיירות

ובמלונאות, הכל לטובת העיר, אבל לו היו משקיעים קצת יותר מאמץ בעניין

המלאכה והתעשייה בארץ - ואני לא מדבר על התעשייה הגדולה, אני מדבר על

התעשייה והמלאכה הממשית, מאיפה שצמחה כל הארץ הזאת - מתברר שיש בריחה

גדולה מאזור חיפה, וזה לא באשמת ראש העיר. כנראה שהמדיניות היא כזאת,

הכיוון הוא כזה, לקחו לנו את האזור.

אני רוצה לומר לכם עוד דבר אחד. אני מכיר הרבה מפעלים שמוכרים את

החסכונות שלהם כדי שיוכלו להמשיך להחזיק את העסק שלהם. כל זה נובע

מאיזו שהיא מדיניות לא מכוונת אך פוגעת, ושבבוא הזמן נראה את זה על-פני

השטח.
שמשון פריצקר
אני יזם שגר בחיפה כבר 60 שנה. אני יזם

שבניתי אלפי אלפי יחידות בחיפה, וכיום אנחנו



באמת בונים את המלון היחידי והאחרון בעיר, שקיבל הטבות של אזור אי. זה

על סף הכדאיות הכלכלית. אני לא מאמין שמישהו יבוא היום ויבנה עוד מלון

אס לא יקבל את אותו מענק שקיבלנו. אני חושב שמשרד התיירות, כדי לעודד

את התיירות, בייחוד עם פתיחת הגנים הבהאיים, חייב לחזור לעצמו ולהחזיר

לחיפה את מעמד אזור א', כי אחרת לא ייבנה אף מלון נוסף.
שמואל מרדכי
בין שנת 95' ל-96' מרכז ההשקעות אישר כ-60

פרויקטים, מתוכם 56 או 57 פרויקטים

תעשייתיים. כל הפרויקטים האלה הוגשו למסלול החלופי, למרות שבתקופה הזאת

היתה למפעלים הפטרו-כימיים זכות לבחור במסלול המענקים, והם העדיפו

לבחור את המסלול החלופי. בצנרת יש עוד כמה פרויקטים, כולל אחד של

אינטל, שיעסיק עוד אלף עובדים ברגע שיאושר. גם כשהייתה הטבה של 12

אחוז, אנשים בפטרו-כימיים בחרו במסלול החלופי. לא יעלה על הדעת שבאזור

חיפה ובמיקום שלה ניתן מענקים כמו שבאזור אחר.
קריאה
אבל מה המדיניות?
שמואל מרדכי
המדיניות היא לעודד מפעלים שמגיעים לחיפה,

להתייחס אליהם.
עמרם מצנע
אזור חיפה קיבל חצי אחוז, כולל המפעלים

הפטרו-כימיים, שאין להם ברירה אלא להמשיך.
שמואל מרדני
אני מוכן לאמת נתונים. אני מדבר על חיפה,

ואם אתה רוצה, אקרא לך. חיפה לבד קיבלה סיוע

של 375 מיליון דולר בשנתיים האחרונות. אם תיקח את זה ביחס ישיר להשקעות

שאישתו, זה פחות או יותר אחד לאחד, זה יותר מאשר מספר האוכלוסין שיש

שם. אני יכול לתת לך את הרשימה אחר-כך, אם תרצה לקבל ולראות.
אלון רז
חיפה סיימה את 95' עם 58,6 אחוזים תפוסה

במלונות. הממוצע הארצי הוא 95.6 אחוזים. אני

חייב לומר שקיבלנו עזרה ממשרד התיירות, ובשלוש השנים האחרונות, הירידה

בתפוסה בחיפה נבלמה. אני חושב שבכל הארץ הייתה ירידה בתיירות, למעט

חיפה ששמרה על מקומה. לא שהמקום שלנו טוב, אנחנו בתחתית הטבלה.

כיום רשומים בהתאחדות בעלי המלון של חיפה 949 חדרי מלון, 11 בתי-מלון.

אגב, ב-97', זאת הפתעה אמנם, יש גידול, כיוון שב-97' יהיו כ-1,300

חדרים רשומים בהתאחדות בלי המלון של חיפה. אם מנתחים את התפוסות של

חיפה, כ-50 אחוז או כ-45 אחוזים מהתפוסות של חיפה מגיעה מהתחום העסקי,

לא תיירותי. כלומר, אנשי עסקים שבאים לחברות. אם תהיה בריחה של גופים

כלכליים מחיפה, באופן טבעי גם תחום של אנשי עסקים שמרכיב את התפוסות,

כ-45 אחוזים, יעלם. אז יהיו כ-1,300 חדרים, והתפוסה לא תשמור על עצמה

אלא תרד בהרבה. זה מדאיג מאוד, כיוון שתיירות אין, אחוז התפוסה של

הישראלים, נכון לעכשיו, הוא נמוך. אין ספק שאטרקציות כמו המושבה

הגרמנית או כמו מקומות אחרים, רק יוסיפו לתפוסה במלונות בחיפה.

אני גולדנברג: אני רוצה להתייחס לשני תחומים כלכליים

שהועלו כאן, מבחינת פיתוח כלכלי שקורה

בחיפה, ומה ניתן לעשות. בחיפה, בשנים האחרונות, ניתן להצביע על שתי

החלטות פיתוח אסטרטגיות שהתקבלו, בשני תחומים מרכזיים שבהם נעשה הרבה



פיתוח-. האחד, בתחוס שדיברנו עליו רבות עד עכשיו, פיתוח מסת התיירות,

והשני, תחוס פיתוח תעשיות עתירות ידע. אלה שני התחומים הכלכליים שחיפה

יכולה, על-פי תכנית מתוכננת, לפתח בהם יתרונות יחסיים. בתעשייה,

יתרונות שהיא כבר פיתחה, ובתיירות, פיתוח על-בסיס יתרונות טבעיים

ומיקום.

כמה דברים עיקריים במיוחד כדי למקד בתחום של מה צריך לעשות. אני רוצה

קודם כל לסיים את הקטע שלי בתחום של הדיון שהתפתח כאן, בתחום פיתוח

התיירות. נעשתה עבודה עצומה בגודל שלה בתחום הזה, עבודה תכנונית יזמית

וביצועית בתחום של פיתוח ענף התיירות בחיפה. עבודה שנותנת מענה לכל
הדברים שהועלו פה
(1) ייזום והקמת בתי-מלון.

(2) פיתוח אטרקציות תיירותיות.

(3) פיתוח תשתית תיירותית.

אלה שלושת התחומים שאנחנו חייבים לתת להם מענה. בתחומים של ייזום

הסקטור העסקי, הפרטי, והציבורי, נעשות פעולות וישנה תכנית, שאני חייב

לומר שהתכנית הזאת, על פרטיה, עובדה ומתקדמת כתף אל כתף עם משרד

התיירות במשך ה-3-4 השנים האחרונות. אלה בעצם השנים שהתחילו לעשות

עשייה בתחום הזה.

כל הדיון כרגע הוא מנקודת מוצא שחיפה קיבלה החלטה מקצועית ומשקית להפוך

לעיר תיירות. חיפה היום היא לא עיר תיירות. יש כמה פרוטות ששמה עיריית

חיפה והסקטור הציבורי, מול כמה פרוטות ששם משרד התיירות - ותסלחו לי על

הביטוי, לצורך שיווק תיירות. אפשר לשווק את חיפה מהיום ועד מחר, אבל

אין מוצרים לשיווק. כשאנחנו מדברים על 900 חדרי מלון, מה משנה התפוסה?

את מי מעניינת תפוסה עם 900 חדרי מלון? זה 3 בתי-מלון שאם יש בהם תפוסה

של 80 אחוז או 40 אחוז, זה בכלל לא מלמד שום דבר. השימוש בנתונים

סטטיסטיים, הוא לא לעניין.
חיפה, קיבלה החלטה להפוך לעיר תיירות על-בסיס
(1) גורם סובייקטיבי שזה רצון פנימי, מניתוח כלכלי פנימי, לפתח את הענף

הזה כענף משקי בתוך העיר.

(2) תוצאה של ניתוח בכלל של הענף הזה בארץ. חיפה מנסה לקחת חלק בשני
תחומים
(א) בתחום תיירות הסיור והנופש, כעיר עם חזית לים התיכון.

(ב) בתחום התיירות העסקית.

על הבסיס הזה התכניות נעות.

על הבסיס של הניתוח הזה אני הייתי אומר כי השוק של ים המלח הוא שוק

אחד, השוק של אילת הוא שוק אחר, ירושלים כנקודה היא אזור אחר לחלוטין -

אם לוקחים את פלח השוק העתידי, או בתכנית הפיתוח העתידי, שהדרג המקצועי



של משרד התיירות השקיע כסף בתמ"א 12, שמטרתה הייתה פיתוח משרד התיירות,

ובתמ"א 12 חיפה הוגדרה כמוקד לפיתוח תיירותי בחוף הצפוני. לו הם היו

מעמידים בחינת ייתכנות שבוחנת את כמות התכניות שישנן, ההסתברות שימומשו

- זכויות הקרקע, תכניות, הכספים שעומדים מאחוריהם, היכולת לממש אותם -

לאורך חוף הים התיכון, מאשקלון ועד נהריה, אני מניח שההחלטה הייתה

שונה. אם היית בוחן את הייתכנות הזאת, היית מוצא שלו אנחנו ממשיכים

באותה דרך שאנחנו נעים בה, בתום מהלך של ארבע שנים אנחנו מגיעים

ל-3,500 חדרי מלון. כרגע זה נקטע לחלוטין.

אנחנו נזדקק לתמיכת הוועדה בפעולה שלנו או בבקשה שלנו למנוע את השנוי

בעדיפות האזור.
דני ורטהיים
רציתי להודות על האפשרות להופיע בפני

הוועדה. זה באמת כבוד.

אני חושב שעל דעת כולם חיפה לא מתחרה ולא רוצה לפגוע בטבריה, בגליל

ובכל פיתוח הארץ. אני בהחלט בעד זה שיזמים חדשים יקימו תעשיות במקומות

שהמדינה נותנת להם יתרונות. אבל אני לא חושב שצריך לשמוח שמפעל חיפאי

עובד לאזור אחר ויוצא ממקומות התעסוקה בעיר. אני גם לא רוצה לקבל את

התיזה שאנחנו נעביר את הזיהום של חיפה למקום אחר, כי לא זאת הכוונה.

הכוונה שהתעשיות לא יזהמו, ואפשר להתמודד עם זיהום אוויר, ואני, כיזם

צנוע מאוד, גם מזהם את העיר, אבל יוצר מקומות תעסוקה. אני מתפלא על חבר

הכנסת הגלילי, חבר הכנסת דהאמדשה, שלא רואה פוטנציאל של תעסוקה במפעל

פניציה באזור.

יש החלטת ממשלה, כך שמעתי מנציגי הציבור בחיפה, שחיפה היא על-דעת

הממשלה המטרופולין של הצפון, וזה צריך להיות הכיוון. לחזק את

המטרופולין של הצפון, ובהחלט לפתח דברים חדשים כמו תיירות, זה מקובל,

אבל צריך לזכור שבחיפה צמחה תעשייה, וזה הבסיס של העיר הזאת לפחות מאז

שנות ה-20, ויש כאן אנשים שיודעים את זה יותר טוב ממני. למה להרוס

דברים קיימים שהוכיחו את עצמם, כשיש נמל עם יתרונות יצוא, וכשיש תעשייה

פטרו-כימית שלא תזוז מהאזור? לדעתי הכיוון צריך להיות מתן עדיפות ולתת

אפשרות לבתי-מלאכה לשרת את התעשיות הגדולות ולא להרוס דברים קיימים.

צני הנדל; מאחר ואני לא אהיה בסיור ביום ראשון, אני

מבקש אם תוכלו להתמקד בכמה פרויקטים בתיירות

שהם אטרקציות, או בפרויקטים תעשייתיים. אני מתחייב בכל נפשי לעזור. גם

אם לא ישאירו את מעמד אזור העדיפות הלאומית הזאת או האחרת, בפרויקטים

נקודתיים לדעתי אפשר לפעול.
עמרם מצנע
אני נורא מצטער שאני מגיע לאמירות כאלה.

שבתאי, אם אתה זוכר, לפני שלוש שנים התמנית

על-ידי שר התיירות הקודם, כמי שירכז את עבודת המטה האדירה שעשינו, כדי

לתת באמת תוכן להחלטה אסטרטגית של יציאה בנושא התיירות. אני מצטער, כי

הלכנו ביחד וגם אז בעצם מימשת מדיניות מקצועית שבעקבותיה יצאנו בפריסה

רחבה מאוד, עם השקעות אדירות של עיריית חיפה, ואתה יודע את זה. עכשיו

עזבתם אותנו, באמצע התהליך, של היקף אדיר של עבודה, ואני מקווה שאפשר

יהיה להציג את זה לחברי הוועדה ביום ראשון. במחי יד אחת, בלי שום דיבור

אתנו, או איזו שהיא אינפורמציה, זה נגמר. אתה יודע ששר התיירות היה

אצלי בביקור ביום ראשון ובערב, אחרי הוא עזב, נודע לי שאנחנו בכלל



יורדים מאזור פיתוח א'. זה לא עלה בכלל בסיור של יום שלם. כשדיברתי עם

שר התיירות, הוא אמר לי שהוא לא ידע. כך גם שר האוצר וראש-הממשלה. זאת

האמת.

היו"ר אלי גולדשמידט; אז מי ידע?
עמרם מצנע
אני עומד מאחורי הדברים. אני מקווה, כי גם

שר התיירות וגם שר האוצר, וגם ראש-הממשלה,

אפילו אתמול, הבטיחו לי שעוד בודקים את זה עם איזה שהוא פטנט לעוד שלוש

שנים. אנחנו פשוט צריכים לממש חלק מהפרויקטים שנמצאים היום בתהליכים

מאוד מתקדמים.

מה זה שנת 2000, טבריה ונצרת? איפה חיפה? חיפה לא בצפון? לחיפה יש

תשתית שבאמת אפשר יהיה לעשות שם.

אני מתייחס לדבריו של חבר הכנסת שבח וייס. העיר חיפה מזדקנת. היא

מתחרה, תחרות לא חיובית בתל-אביב.

דרך אגב, אני מצטער, הבעיה היא לא של עיריית חיפה מוניציפלית. הבעיה

היא של מטרופולין חיפה, ולא במקרה ראשי הערים של האזור לא באים. ראשית,

אני חושב שיש פה שיקול פוליטי, אתם יודעים שכמעט כולם מהליכוד. שנית,

תאמינו לי, אותם לא מעניין נושא התעסוקה, לא מעניינות אותם התשתיות

המטרופוליניות. אני אומר לכם את זה בברור, כי הם כולם עובדים באזור

מפרץ חיפה ובחיפה. הכל קורה בעצם אצלנו. ואני אומר לכם, בצער, לא

מעניין אותם. מי שם מיליונים בגשר שנקרא היום מוטה גור, בגשר צומת

קריית-אתא, שכל תושבי הקריות נוסעים שם? עיריית חיפה שמה שם מיליונים.

הבעיה היא לא מוניציפלית. אני לא רוצה להישמע תמים, אבל לא זאת הבעיה.

הערה לחבר הכנסת דהאמדשה, אני מקווה שתהיה אתנו ביום ראשון. אני מזמין

אותך באופן אישי לבוא לסיור. אני חושב שהעירייה מטפלת בערביי חיפה

בעדיפות מתקנת, לא רק כשווה זכויות, ובהחלט כדאי לראות את זה.
יונה יהב
מי שרואה את הפיתוח של חיפה והאזור במנותק

מהאזור הצפוני, לא רואה את זה נכון. אם

המדיניות הזאת תגרום לריסוקה של חיפה והמפרץ, זה ירסק גם בשלב הבא,

בפזה יותר מאוחרת, את הצפון כולו. אני מאוד מוטרד, שבתאי, והאדון ממשרד

האוצר, שהכל נעשה בשליפות, ושאין מדיניות כוללת, ושאתם לא מסוגלים

לשכנע אותנו שמה שאתם מבצעים הוא אכן נכון. לדעתי זה מאוד מאוד לא

רציני. תקראו לכל הגורמים שיושבים כאן לעבודת מטה מסודרת.

היו"ר אלי גולדשמידט; אני מתנצל בפני נציג האוצר, שרק עכשיו

הבחנתי שהוא נמצא בו, זאת טעות שלי, ולא

איפשרתי לו לומר את דבריו. אני מתנצל גם בפני כל אלה שצימצמתי אותם, כי

לא הייתה לי ברירה.

אני חושב שזה דבר מאוד נכון שוועדה מקיימת ישיבה שבה היא שומעת דברים,

וכעבור שלושה ימים יוצאת לשטח. אני חושב שהחיבור הזה הוא טוב. בסיור

הזה, כיוון שאתם מארחים אורגנו, אני מבקש שיהיו פחות דיבורים ויותר

מראות ורשמים, כי בסה"כ אני חושב שהוועדה קיבלה היום תמונה די מקיפה על

מה שמתרחש בחיפה.



בהתייעצות עם יונה יהב ועם עמרם מצנע הגענו למסקנה שעדיף שאת ההחלטות

הפורמליות נקבל בסוף הסיור ביום ראשון, ולא היום. חשוב שנעשה את זה, כי

אולי יתווספו אלמנטים שלא עלו בדיון היום. נראה לי שהכיוון הכללי יהיה

הנושא של התיירות. אני אישית חושב שזה פספוס מאוד גדול. אחד מחברי

הכנסת אמר קודם שחיפה היא יפה, היא על הר. לא בגלל סנטימנטים שיש לי

לחיפה, אני חושב שזאת טעות, אני חושב שחיפה היא עיר יפהפיה. לדעתי

מפוספס פה פוטנציאל תיירותי אדיר. אני אומר לכם כאדם שבא מהכינרת

ומסובב כינרת ומכל האזור הזה, שאני יודע שהתיירים, המסלול שלהם לא כולל

את חיפה בשום דרך שהיא, פרט למצב אחד, שהם באים באוניה.

אם המשמעות שצריך לפתח את חיפה על-חשבון מקורות אחרים, לרבות מקורות

שקשורים בגליל, אני חושב שצריך לאפשר זאת. לא אמרתי שצריך בהכרח

להפסיק. למשל, נושא של שיווק תיירות. משרד התיירות צריך לעזור שם.

אני חושב שנצטרך להתייחס לנושא הנמל, התשתית התחבורתית, האגרות של רשות

הנמלים. את כל הדברים האלה נעלה בסיור שיתקיים ביום ראשון.

אני מאוד מודה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00

קוד המקור של הנתונים