ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 23/12/1996

הקמת הוועדה לטיפול בהשבת הרכוש היהודי; נמל אילת, מספנות חיל הים. תמנע ומפעלי התעשייה באילת

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 48

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני. י"ג בטבת התשנ"ז (23 בדצמבר 1996). שעה 10:00
נכחו
חברי הוועדה: אלי גולדשמידט - היו"ר

אברהם הירשזון

יצחק וקנין

גדעון עזרא

אברהם פורז
מוזמנים
הילה אייל - רפרנטית תחבורה, אגף תקציבים, משרד האוצר

אלי אביר - לשכה משפטית, משרד התחבורה

נעם קוסטו - יעוץ כלכלי, משרד הבטחון

ג'ורג' גריאן - מרכז ההשקעות, משרד התעשיה והמסחר

צבי אנגל - סגן מנהל מינהל מימון, משרד התעשיה והמסחר

גבי קדוש - ראש עירית אילת

שמעיה ויצמן - יו"ר ועד עובדים, עיריית אילת

משה אלמוג - מנכ"ל מט"י, אילת

אבי אזולאי - מזכיר מועצת הפועלים, אילת

אלברט אברג'ל - יו"ר ועד עובדי תיפעול נמל אילת

פיליפ אזרד - יו"ר ועדת היגוי, אילת

רם בלאס - מנהל נמל אילת

איתן רפפורט - מנכ"ל חברת דיזינגוף (צים) ומנהל לשכת הספנות

יוסף ליפשיץ - עמותת עצמאים, אילת, לשכת המסחר

חזקיה ישראל - התאחדות התעשיינים

תא"ל שלמה מרקל- ראש מספן ציוד, חיל הים

יצחק חרמונה - רמ"ח תא"ר, חיל הים

אברהם זמיר - יו"ר ועד עובדים מספנת חיל הים, אילת

דוד כוכבא - מנכ"ל מועצת המובילים
מנהלת הוועדה
לאה ורון

רשמה: אירית שלהבת
סדר היום
1. הקמת הוועדה לטיפול ביושבת הרכוש היהודי.

2. נמל אילת, מספנות חיל הים, תמנע ומפעלי התעשיה באילת.



הקמת הוועדה לטיפול בהשבת הרכוש היהודי
היו"ר אלי גולדשמידט
על-פי סעיף 5ו(א) לתקנון הכנסת: "ועזה קבועה רשאית לבחור מזמן לזמן

בוועדות משנה". לפי סעיף זה אנחנו מציעים להקים את "הוועדה לטיפול בהשבת
הרכוש היהודי". אני מציע שהרכב הוועדה יהיה כדלקמן
הה"ב אברהם הירשזון - יו"ר הוועדה

חה"כ אליעזר זנדברג

הה"כ נסים דהן - וממלא מקומו יהיה חה"כ יצחק כהן

חה"כ צבי הנדל - וממלא מקומו יהיה חה"כ אבנר-חי שאקי

חה"כ אבי יחזקאל - וממלא מקומו יהיה חה"כ רפי אלול

חה"כ אברהם פורז

חה"כ אלי גולדשמידט

מוזמן קבוע לוועדה, ללא זכות הצבעה (רק מחמת העובדה שהוא לא ממלא מקום

והוא לא חבר ועדת הכלכלה) - חבר הכנסת צבי ויינברג.
אברהם פורז
האם חבר הכנסת הירשזון מסכים שאני אמלא את מקומו?
אברהם הירשזון
אני מציע שנדון על זה בישיבה הראשונה של ועדת-המשנה.
היו"ר אלי גולדשמידט
הנושא של הטיפול בהשבת הרכוש היהודי מעסיק היום פרלמנטים ברחבי העולם:

עוסקים בו בקונגרס האמריקאי, בוועדה בראשות מר אלפו נסו דאמטו; בפרלמנט

הבריטי קבוצה של חברי פרלמנט עוסקת בזה באינטנסיביות רבה; יש את כל מה

שנחשף בשנים האחרונות בקשר לטיפול של ממשלת שווייץ בפיקדונות; אני יודע שגם

העם היהודי, באמצעות יו"ר הסוכנות, מר אברהם בורג, והקונגרס היהודי העולמי,

עוסקים בנושא הזה. יושב-ראש הכנסת וחבר הכנסת אברהם הירשזון פנו וביקשו,

ובצדק, להקים ועדה של הכנסת שתעסוק בנושא הזה, שאי אפשר להגזים בהשיבותו.

בכנסת הקודמת אני סייעתי מידי פעם בפעם בידיו של חבר הכנסת אברהם הירשזון,

שמקדיש חלק ניכר ומרכזי בפעילותו הציבורית לנושא הזה. הוא גם הקים את

הפרוייקט החשוב של "מצעד החיים" בפולין. אני לא חושב שיש אדם מתאים ממנו

לתפקיד. לכן אני מברך את חבר הכנסת הירשזון על היוזמה שלו. ועדת הכלכלה

תעשה את כל שביכולתה על מנת לתת לוועדה הזו סטאטוס, לא של ועדת-משנה אלא של

ועדה של ממש בכנסת. לרשות הוועדה הזאת יעמוד צוות ואני מקווה שהיא תעשה

עבודה טובה.
אברהם הירשזון
אדוני היושב-ראש, ראשית, תודה רבה. אני חושב שהכנסת התחילה לטפל בנושא

רכוש העם היהודי באיחור גדול. בעולם גורמים שונים מטפלים באינטנסיביות

בעניין כבר שנה וחצי או שנתיים (כפי שאמר היושב-ראש, מר דאמטו וגם פרלמנטים

אחרים מטפלים בנושא הזה). ככל שאתה מטפל בזה יותר אתה רואה שאתה מגלה רק את

קצה הקרחון, ואולי גם את זה לא. היום מתברר ממיסמכים שונים שהקדימו מישלוח

להשמדה של יהודים עתירי נכסים, שהנאצים רצו "להתלבש" על רכושם, וכפי הניראה

היה פה ממש קשר של "רצחת וגם ירשת".

אני העליתי הצעה לסדר יום ותמכו בה שר החוץ וי ושב-ראש הכנסת. אני מוכרח

לציין שיושב-ראש ועדת הכלכלה, שהנושא הזה הוא בתחום סמכותו, נעתר לטפל



בהקמת ועדה, שכמעט תקבל תוקף של ועדה לכל דבר. החשיבות היא לא רק טיפול

ענייני בנושא אלא כיצד מדינת ישראל נראית כלפי חוץ ומה אנחנו משדרים לעולם.

אם הכנסת מקימה ועדה לצורך הנושא הזה זה אומר שהכנסת שמה את זה על פרק יומה

בצורה החזקה ביותר, וזה מה שקרה יום. מהיום אנחנו ננסה להעביר את מרכזיות

העניין לישראל, כפי שזה צריך להיות, בשיתוף עם כל הגורמים שמטפלים בנושא

הזה ושעשו עבודה יוצאת מן הכלל. אני יודע שמר זינגר, בקונגרס היהודי

העולמי, ואחרים עשו עבודה נהדרת, מר דמאטו עושה עבודה בלתי רגילה. המרכז

צריך להיות פה, במדינת ישראל, שהיא היורשת החוקית של כספי היהודים.

אני מקווה ואני בטוח שנעשה עבודה טובה ושאנחנו נתברך בוועדה הזאת. אני

שמח גס שחבר הכנסת פורז הביע את נכונותו להצטרף לוועדה, אני בטוח שהוא יהיה

לעזר. אנחנו נשב ונדבר ואני בטוח שנימצא את העמק השווה.
גדעון עזרא
אני שמח שחבר הכנסת הירשזון עומד בראש הוועדה, אני יודע שזה נושא שלו,

אבל אני מבקש להביע את תמיהתי. אחת הבעיות המתעוררות כאן היא שהאנשים

שזכאים לקבל את הכספים מתקרבים לגיל מתקדם. אם אנחנו לא נזדרז לטפל בעניין

הזה אז אנחנו לא נגיע לתוצאות. פה צריך להיות גוף אופרטיבי ותכליתי של

ממשלת ישראל, ואני מציע שיירכז אותו משרד החוץ. אני חושב שהקשר בנושא הזה

עם ממשלות העולם צריך להיות בוועדת החוץ והביטחון. אני לא יודע מה הקשר של

ועדת הכלכלה לעניין הזה ואני מבקש לקבל הסבר. אם זה יהיה מול משרד החוץ

וועדת החוץ והביטחון לפי דעתי התוצאות לא תאחרנה לבוא.
אברהם פורז
פרט לכספים של קורבנות השואה יש בעיה של רכוש יהודי שהולאם על-ידי

המישטרים הקומוניסטים אחרי המלחמה. הנאצים שדדו חלק גדול מהרכוש היהודי אך

לפחות חלק מהקהילות שרדו את השואה. לאחר מכן המישטרים הקומוניסטים הלאימו

את כל רכושם של יהודים שעלו לישראל. היום יש דברים אקוטיים. אני מטפל כבר

תקופה מסויימת בעניין הרומני. ברומניה הם העבירו לא מזמן חוק - הכנסת מחתה

נגד החוק הזה - שבו הם מוכרים את כל הרכוש שהם הלאימו מיהודים לדיירים

הנוכחיים בפרוטות ולא מפצים כלל את בעלי הרכוש המקוריים.

לצערי הרב ממשלות ישראל, גם הקודמת וגם הנוכחית, בגלל שיש להן כל מיני

אינטרסים במזרח אירופה, שאולי הם גם אינטרסים מוצדקים, לא מוכנות לנהל קרב

אמיתי על הדבר הזה. לכן אין מנוס אלא לקיים פעילות פרלמנטרית שלנו מול

גורמים בינלאומיים אחרים. אני נפגשתי עם סנטורים בארצות-הברית, עם אנשי

הקונגרס היהודי, נפגשתי כמה פעמים עם מר ישראל זינגר ופגשתי אנשים באירופה.

משרד החוץ אמר לי "אתה יודע מה, אם אתה רוצה לעשות את זה - תבורך. אנחנו לא

ניגע בזה כי יש לנו אינטרסים, כי אנחנו משביחים מיגים ברומניה וכדומה".
גדעון עזרא
שר החוץ, מר דוד לוי, נסע להיפגש בנורבגיה בעניין הזה, לא שר אחר נסע.
אברהם הירשזון
השר דוד לוי הוזמן לנורבגיה והוא בא כאורח של הקונגרס היהודי העולמי,

שקיים שם את פגישתו. הוא דיבר גם על הנושא הזה, לא רק עליו.
אברהם פורז
לכן בעיני הקמתה של הוועדה הזאת - שהיא משוחררת מכבלים של משרד החוץ ושל

הממשלה, היא משוחררת מהכבלים הפורמליים ויכולה לנהל קרב עוד יותר נחרץ -

היא דבר חשוב שבא בעיתו. חבר הכנסת אברהם הירשזון הוא האיש המתאים לעמוד

בראש ועדה כזאת.
היו"ר אלי גולדשמידט
בסופו של דבר מוקמת ועדה בראשות חבר הכנסת הירשזון והרקע לא כל-כך משנה

אבל אני רוצה לתת את התשובה הפורמלית להבר הכנסת גדעון עזרא. על-פי תקנון

הכנסת ועדת הכלכלה, בין שאר תפקידיה, כפי שמפורט, עוסקת ברכוש היהודים

בארצות האוייב ורכוש היהודים שאינם בהיים, זה מוגדר בתקנות. ועדת החוץ

והביטחון עוסקת במדיניות החוץ של המדינה, כוחותיה המזויינים וביטחונה. אם

אתה לא משנה את תקנון הכנסת ומעביר את זה לוועדת החוץ והביטחון אז זה נשאר

עניינה של ועדת הכלכלה, כפי שהיה מקידמת דנא.

הצבעה

מינוי חבר הכנסת הירשזון כיו"ר הוועדה לטיפול בהשבת תרבוש היהודי

בעד - 3

נגד - אין

ההצעה אושרה

הצבעה

על הקמת הוועדה לטיפול בהשבת הרכוש היהודי ועל הרכב הוועדה. כפי שפורט

בעד - 4

נגד - אין

ההצעה אושרה

אני מאחל לך הצלחה ואנחנו נשתף פעולה ככל שנדרש.



נמל אילת, מספנות חיל הים. תמנע ומפעלי התעשיה באילת
היו"ר אלי גולדשמידט
אנחנו עוברים עכשיו לנושא הבא. מר גבי קדוש, ראש עירית אילת, התקשר אלי

וביקש ממני לקיים דיון דחוף בוועדה לגבי המצוקות של העיר אילת. הוועדה

מתכננת סיור בדרום הארץ ב-12.1.97, במהלכו נסייר בעיר אילת, אבל משום

העובדה שהנושא ניראה בעיני ראש העיר כדהוף מאוד הסכמתי להעלות היום את

הקשיים בקיצור נמרץ. בשעה 11 יש לנו דיון נוסף מאוד חשוב. לצערי ראש העיר

מתעכב בדרכו. אני לא רוצה לעכב את הדיון ולכן אני אאפשר למר אזולאי לפתוח

את הדיון ולהציג את בעיות התעסוקה באילת.
אבי אזולאי
בוקר טוב. אני רוצה לברך על הקמת הוועדה לטיפול בהשבת הרכוש היהודי. אני

רוצה לציין, לתשומת לב חברי הכנסת שנמצאים כאן, שהנושא של קהילות יהודיות,

גם בארצות ערב, שהשאירו רכוש רב, הוא נושא חשוב.

אני אמשיך בנושא שלנו. אילת התאפיינה לאורך כל הדרך, גיאוגרפית

ודמוגרפית, כעיר בעלת מאפיינים יחודיים. לאורך השנים היו בה תמיד בעיות

תעסוקה אבל החלטות על סגירת מיפעלים או על צימצומים דראסטיים, כפי שהתקבלו

ב-3 החודשים האחרונים, לא היו בעבר. החלטה על סגירת המספנה, כפי שהוכרזה

לפני 3 חודשים, או ההחלטה על צימצומים בנמל אילת, או על מכירת השטח של

תמנע, הדברים האלה הם חמורים ביותר לעיר שאין בה חלופות לתעסוקה.
היו"ר אלי גולדשמידט
האם אתה מוכן לפרט בצורה מדוייקת מה היו ההחלטות וכן מה היתה ההשפעה של

כל החלטה כזאת על מספר המועסקים, על מנת שנקבל תמונה מדוייקת.
אבי אזולאי
היתה הכרזה על סגירתה של מספנת אילת עד 1.1.98 - 96 משפחות של אזרחים

עובדי צה"ל עובדים במספנת אילת, בנוסף לאנשי הקבע שעובדים שם; בתמנע-אדום -

65 משפחות. השטח הוצע למכירה לפני 3 חודשים ויש התפתחויות בעניין הזה; אם

אנחנו מדברים על דיזינגוף
אברהם פורז
כאן כתוב: מכירה. מה ההבדל בין מכירה לבין סגירה? אולי מוכרים את המיפעל

אבל מישהו אחר יפעיל אותו?
אבי אזולאי
אם מישהו אחר יפעיל אותו אז יתכן שהעובדים ימשיבו לעבוד אבל גם יתכן

שלא. מישהו חייב לעבוד שם, אלא אם הייזם הולך לעשות משהו כמו דיסנילנד.

לגבי דיזינגוף, שזה שלוחה של 'צים', יש החלטת הנהלה על סגירת הסניף

המקומי. היתה שם בתקופה האחרונה התייעלות, מתוך 20 עובדים כבר 4 עוזבים

ונותרו שם 16 עובדים. אין ספק שסניף כזה שניסגר סוחב אחריו את הנמל עצמו,

שגם נושא הצימצומים בנמל עומד על הפרק. יש לנו 196 עובדים בנמל אילת ויש

דרישה לצמצם את מיספרם ל-40-35 עובדים. אילת לא יכולה להרשות לעצמה את

ה"לוקסוס" הזה.
היו"ר אלי גולדשמידט
נעשה סדר במיספרים. אתה מדבר על סדר גודל של כ-250-200 משפחות.
אבי אזולאי
עם הנלווים אנחנו מדברים על 500 משפתות באילת.
היו"ר אלי גולדשמידט
נניח שחס וחלילה מחר הם יהיו מחוסרי תעסוקה, לאיזה רמה זה מביא את

האבטלה באילת? אני מבקש את הנתונים, כדי שי ישמשו כמסגרת לדיון, כמה זה מתוך

עובדי אילת.
אבי אזולאי
הבעיה היא לא לאיזה רמה זה מביא את האבטלה באילת. הבעיה היא שאין

חלופות. מתוך עובדי אילת אנחנו מדברים על כ-4% .כפי שאתם בוודאי יודעים, כל

הניסיונות להביא לאילת חלופות, שייתנו אלטרנטיבה, לא מצליחים. אנחנו מדברים

כרגע על מקומות עבודה שבכולם יש נגיעה חזקה לממשלה. אנחנו מדברים על מצב,

שכפי שאמרתי, אין לאן ללכת. כל אחד שיוצא ממעגל העבודה סוחב אחריו את בן או

בת הזוג שנמצאים בתוך המערכות העירוניות והחינוכיות. המצב של אילת ב-5 שנים

האחרונות, שלא היתה מוכנה לקליטה של קרוב ל-10,000 איש שהגיעו אליה, גרם

לכד שמבחינת האיזון הסוציו-אקונומי מגיעים לעיר אך ורק עובדי בתי-מלון. אף

על פי שזאת התרנגולת שמטילה את הביצה, היא תרנגולת עם המון סימפטומים

ובעיות קשות ביותר. אילת נמצאת היום במצב הקשה ביותר שבו היא היתה מאז

יסודה.
היו"ר אלי גולדשמידט
האם יש ירידה בתיירות בחודשים האחרונים?
אבי אזולאי
יש ירידה בתיירות. היה אמור להגיע הנה נציג בתי המלון באילת והוא יכול

היה לאותת על מאות מפוטרים בחודשים הקרובים גם בנושא התיירות-
היו"ר אלי גולדשמידט
כמה אבטלה יש היום באילת?
אבי אזולאי
אין אבטלה במובן של מספרים וסטטיסטיקה אבל זה רק למראית עין. המצב

בשירותים שמסביב למלונאות, במסעדות ובעסקים פרטיים - יש פה גם את נציג

העצמאיים שלא סתם הגיע לכאן - המצב הוא קטסטרופלי במושגים כלכליים וזאת

הדרדרות. על זה צריך להוסיף את המקומות האלה, שאנחנו כאן מבקשים לא רק לא

לצמצם אלא לתגבר אותם, הם הגרעין הקשה, הוותיק, של העיר שבעצם מחזיק אותה

ויוצר בה איזון. כל צימצום, כל סגירה של מקומות כאלה, מהווה בעיה קשה שלא

ניתן לתקן. מיפעל "אורביט" היה אמור להגיע אלינו, וייתכן שהוא יכל לרכז

מסביבו כמה שירותים ולהביא לעיר אילת איזשהו איזון, אן גם הוא לא מגיע

אלינו כבר היום, למרות שהשטח מוכן.

מכאן למה שאני מבקש מהוועדה. צריך לחפש דרך על מנת לצמצם את סגירת

המיפעלים באילת (למעט צימצומים של התייעלות, כפי שעשינו לכל אורן הדרן),

ובמקביל לתגבר את מקומות העבודה על-ידי כוח עבודה מיומן. אין היום שום

אלטרנטיבה לבן אילת שחוזר משירות צבאי, עם מקצוע כזה או אחר, לעבוד באילת.

אם הוא לא נתפס למלונאות ואם הוא לא מתפשר על מעמדו, גם אם הוא למד מקצוע

כזה או אחר, הוא יכול רק לעזוב את העיר אילת.
היו"ר אלי גולשמידט
תודה רבה. אני רוצה לשמוע את נציג חיל הים ואת נציג דיזינגוף. אדוני,

ראש מספן ציוד, מה אתה יכול לספר לנו על העניין של הסגירה?
שלמה מרקל
ההחלטה העקרונית של מפקד חיל הים על צימצום מספנת אילת התקבלה כבר

ב-1995 (זה נמצא גם בכתובים). בקיץ 1996 הגענו למצב שאנחנו נאלצים להוציא

את זה מן הכוח אל הפועל. חיל הים, כחלק מהמסגרת הכללית של צה"ל ומערכת
הביטחון, נדרש לשני תהליכים כלליים
1) ישום החלטת ראש הממשלה בעקבות

המלצות ועדת סדן, שבמסגרתה מערכת הביטחון נדרשה לפעול לייעול ולאיחוד

תשתיות, לא רק בתוך הצבא אלא גם בגופים התעשייתיים השונים במדינה. 2) ניכפו

עלינו צימצומים מבחוץ, קרי הקטנת מספר אנשי הקבע וכן צימצום מספר האזרחים

עובדי צה"ל. ישנן מיכסות שאנחנו חייבים לעמוד בהן כחלק מתהליכי ההתייעלות

ואיחוד התשתיות. המספנה המרכזית שלנו היא בצפון, מספנת חיל הים בחיפה. רוב

הצי שלנו הוא בצפון. אנחנו כבר לאחר הסכם השלום עם מצרים, התנאים

הגיאו-פוליטיים השתנו, ולכן הגענו למסקנה שאנחנו חייבים להתייעל ולאחד

תשתיות ושאותם צימצומים יהיו באותם מקומות שבהם הייחס בין המחיר לתועלת

יהיה הטוב ביותר.

אני אפרט. היום על מנת לטפל בסטי"לים אנחנו מעבירים אותם דרך התעלה. אני

לא מדבר על ההיבטים הכלכליים, שזה עולה כסף, אבל יש לזה גם היבטים

גיאו-פוליטיים. לדוגמא, אם אנחנו מורידים סטי"ל לאילת לצורך טיפול, טיפול

שיכול להיעשות בצפון כמובן, אנחנו מורידים אותו בגלל העובדה שעדיין יש

אנשים במספנה ואנחנו רוצים שהיא תעבוד. לו המצב הפוליטי ישתנה אנחנו ניתקע

עם סטי"ל שאין לנו מה לעשות איתו כי הוא ניתקע למטה. יותר גרוע מזה, הוא גם

סטי"ל יחיד ובסבירות מאוד גבוחה הוא עלול להיפגע. אם הסיטואציה עם מצרים

תשתנה, אם מחר בבוקר יסגרו את התעלה, אז הסטי"ל יתקע. במצב של מתיחות או

במצב של חשש למלחמה אנחנו צריכים לקחת גם את זח בחשבון.

במספנת אילת יש כוח אדם טוב בתחום ההנדסה ובתחום המתכת. הטיפולים שלנו

מורכבים מתחומי המתכת, מתחומי האלקטרוניקה, המערכות והמחשבים. כאשר אנחנו

מטפלים בכלים באילת שיטת העבודה היא כזו שאנשים באילת מטפלים בנושא המתכת

ואילו את האנשים שעוסקים באלקטרוניקה ובמערכות ובמחשבים אנחנו מביאים

מהצפון. זה עולה לנו כסף רב בטיסות, בהלנות ובהרבה דברים. מבחינה כלכלית יש

בזה בעייתיות. אנחנו עשינו חישוב כלכלי ומצאנו שהתיפעול השוטף של הדברים

הפשוטים הוא חצי מיליון והסך הכל הוא כ-17 מיליון ש"ח בשנה, זה הסכום הכולל

שאנחנו יכולים לחסוך במידה ואנחנו ניסגור את המספנה ונצמצם אותה.

למה דיברתי על צימצומים? מכיוון שבמקביל להחלטה לסגור את המספנה אנחנו

החלטנו להשאיר גרעין באילת כפלגה טכנית, שתטפל בטיפולים השוטפים באותם כלי

בט"ש, כלי ביטחון שוטף, שנמצאים באילת. אנחנו עוד לא סיכמנו את ההיקף.

אנחנו מדברים על סדר גודל של 30-20 איש.

עקרונית, אנחנו נסכים להעביר לצפון כל עובד שיירצה לעבור לצפון, מכיוון

שאנחנו מכירים את הסיטואציה באילת ואנחנו בקשר עם העובדים. אנו מעריכים

שמספר העובדים שייסכימו לעבור לצפון הוא קטן.
אבי אזולאי
אף אחד לא יעבור.
יוסף ליפשיץ
מזה אנחנו פוחדים הרי, מי ישאר באילת בסופו של דבר?
שלמה מרקל
באילת תישאר אותה פלגה טכנית ואילו כל השאר יעזבו. להערכתנו כ-30-20,

שהם בגילאים המלאימים, יצאו לפרישה או לפרישה מוקדמת (גם אם זו לא פרישה

מרצון). בסך הבל ההוצאות השנתיות והחסכונות שציינתי הם בהיקפים גבוהים של

מיליוני שקלים. נבנתה תוכנית כלכלית, בייחד עם הגורמים הכלכליים, שמצד אחד

לקחה בחשבון את הסכומים שאנחנו חוסכים בהוצאות לתיפעול השוטף ובמשכורות,

ומצד שני את התשלומים של הפיצויים והפיטורים וכל התהליכים האלה. התהליך הוא

תהליך שיש לו משמעות בראייה כלכלית על פרק זמן מאוד קצר. בהיבט הכולל אין

לנו צורך להמשיך את הפעילות שם, בגלל שאין יותר את זירת ים סוף, להיפך,

הפעילות הזאת אף מקשה עלינו. שנית, אנחנו נדרשים לקצץ את התקנים האלה ואם

אנחנו לא נוריד אותם באילת אנחנו נידרש להוריד אותם במקום אחר ומבחינת

ההתייעלות אין בזה היגיון. אגב, הקיצוצים שאנחנו צריכים הם הרבה מעבר לגודל

של הצימצום של מספנת אילת. אנחנו נידרשים לצימצום של 32 אזרחים ושל כמעט

100 אנשי קבע כל שנה. בנוסף לזה, במיסגרת ההנחיות שאנחנו מחוייבים אליהן

כתוצאה מהחלטת ראש הממשלה בעקבות ועדת סדן, אנחנו חייבים ללכת לתשתית אחת.

נקודה אחרונה, במסגרת הכוללת קיימת גם פעילות של מערכת הביטחון למול

רנ"ר (רשות הנמלים והרכבות) ועירית אילת. אנחנו רואים את התפיסה של הזירה

בדרום כזירה מצומצמת, עם מספר כלי בט"ש ועם אותה פלגה טכנית שנותנת שרותים.

מזה זמן נבדקת האפשרות לתת את השטח, שבו אנחנו נמצאים כרגע, לרשות הנמלים

והרכבות ולעיר אילת. אגב, זו לא פעם ראשונה, כבר היו תהליכים עם העיר לגבי

שטחים שניתנו לעיריה, כי זה שטח במיקום גיאוגרפי מאוד טוב. הרעיון היה

שאנחנו נעבור לתחום מסויים, וכאן היו תוכניות מפורטות, בתוך הנמל האזרחי

ולהפעיל את חיל הים בתוך הנמל האזרחי. הייתרון בזה, מהצד של העיריה, זה שטח

שניתן בו פיתוח. יש גם סיכום של ועדה ממשלתית בנושא הזה. יש כאן מכתב של

יועץ ראש הממשלה לתכנון ופיתוח, שמדבר על ועדת המנכ"לים לתיאום פעולות

הממשלה במיפרץ אילת. באותו מכתב מדובר על קידום אותו תהליך, שבו אנחנו נפנה

את הבסיס הצבאי, נעבור במתכונת מצומצמת לתוך הנמל האזרחי, ואז ניתן יהיה

לפתח את אותם איזורים לתועלת הכלכלית הכוללת של עירית אילת ושל מדינת

ישראל. מעבר לרווחים האלה לנו יהיה עוד רווח כי נכון להיום אנחנו משלמים

הרבה מאוד ארנונה והוצאות נלוות בגלל השטח הגדול, שאנחנו לא צריכים אותו.
היו"ר אלי גולדשמידט
אני התכוונתי לתת עכשיו רשות דיבור לנציג של דיזינגוף, שייספר לנו על

הפגיעה בתנועת האוניות בנמל, שיש לה גם השלכה על התעסוקה. מכיוון שראש

עירית אילת, מר גבי קדוש, הגיע אני אתן לו את רשות הדיבור.
גבי קדוש
בטח כבר מסרו את הנתונים. בדרך לכאן דיברתי עם מנכ"ל משרד התיירות.

במסגרת הקיצוצים היום מסתבר שגם בתיירות יש כוונה לקצץ באיזורי עדיפות

וכנראה שגם בזה תהיה איזשהי פגיעה בעיר אילת. אבל אנחנו פה לגבי הנושא של

התעשיה. הגיוון של התעסוקה אצלנו הוא חשוב ביותר בגלל מירקם האוכלוסין. כל

פגיעה במספר העובדים בתעשיה, בנמל, בכל המרכיבים שנהנים מהנמל, היא בעצם

פגיעה ישירה באוכלוסיה של אילת. היום אנחנו במצב שתפוסת המלונות ירדה בגלל

כל מיני סיבות, שלא אפרט אותן, ויושב-ראש התאחדות בתי המלון הודיע לי

שבתחילת ינואר יתחילו פיטורים. כמו כן יש סגירת מיפעלים. כל זה יוצר מצב

שעיר, שמנותקת 300 קילומטר מכל מקום אחר, נמצאת בלי שום אלטרנטיבות. אנחנו

חוזרים לאמצע שנות ה-70, שוב אנו יושבים על מזוודות עם הפנים צפונה,

בניסיון לחפש מקומות תעסוקה מתאימים אחרים.

יש לנו עניין לפתח תעשיית הייטק באילת, גם זה ניפגע בגלל הביורוקרטיה.

גם את האלטרנטיבות שאנחנו כבר התחלנו לבנות, באיזשהו מקום הדברים לא הולכים

כפי שצריך.

קודם כל, צריכה לצאת מפה החלטה מיקדמית של ועדת הכלכלה, שאילת לא צריכה



להתבסס רק על תיירות, על מנת שנוכל להתקדם קדימה ולראות איך פותרים את

הקשיים במיפעלים הקיימים ואיך נותנים חיזוקים למיפעלים שלא קיימים באילת.

החלטה כזו - שאילת לא מתבססת רק על תיירות - היא החלטה וחשובה מאוד.
לגבי הנמל
התשובות הן לא כסף. מה שאנחנו רוצים זח תקנות. תקנח אחת,

שהוצאת.לפני 4.5 שנים, חוזרת וקובעת ש"נמל אילת הוא נמל חבית של כל חסחורות

שמגיעות מהמזרח". החלטח זו יצרה את כל השיגשוג סביב הנמל, שזח אומר עמילי

מכס, זה אומר דיזינגוף עם האוניות, זח אומר הכל. זח משפיע בעצם גם על

התובלה היבשתית, עד שהרכבת תגיע לאילת. אי אפשר להגיד שהרכבת לא תגיע לאילת

"כי אין הצדקה להקים אותה עבור 2 מיליון טון מיטענים" ובד בבד לעשות את כל

הפעולות על מנת למנוע שייגיעו 2 מיליון טון לאילת. אנחנו לא באנו עכשיו

לבקש כסף מהוועדה, באנו לבקש כמה החלטות משמעותיות מאוד שי יכולות להשפיע על

המצב הכלכלי של העיר. כתוב בתקנה שנמל הבית של כל הסחורות מהמזרח חוא אילת,

זו תקנה נפלאה וטובה שיוצרת שיגשוג בכל הענפים.
אבי אזולאי
והמיטענים הכימים, במיפעלים של הדרום, חיתה החלטה גם בעניין הזה.
גבי קדוש
לא יתכן שהאוניות ייגיעו לאשדוד ואנחנו נפרנס את מובאראכ במעבר. חיום

אנחנו משלמים דמי מעבר. במקום לשלם את דמי חמעבר בתעלה צריך לסבסד את החלק

של התובלה הייבשתית, כלומר את אותו כסף להביא למקום שבו הוא צריך לחיות.

חברת 'צים' נכנסה לשוק החופשי בגלל שחתקנה הזו לא הגבילה אותה יותר, ואז

היא כיוונה את כל הקווים שלה לא להגיע לאילת. אין סיבה שאילת לא תחיה נמל

הבית של הסחורות מחמזרח. חחחלטה של הממשלה מלפני 5 שנים, שנמל אילת חוא

חיוני ואסטרטגי למדינת ישראל, צריכה לבוא לידי ביטוי גם בתיפעול, לא רק

בהחלטה שיש נמל ושהשימוש בו הוא רק לעניינים שמשרתים את ביטחון חמדינח

בלבד. להיפך, יש צוות טוב, מיומן, שמסוגל לקלוט במהירות צוות נוסף ולהכשיר

אותו.

היום חממשלח עומדת לקבל חחלטה שתהיה מאוד מסוכנת לעיר אילת. בעידן השלום

אילת היא עיר הבירה של האיזור, רק היא מסוגלת לתת את כל התשתיות. מדברים על

כך ששדה תעופה משותף יהיה בירדן ונמל משותף צריך להיות בירדן, והיום מדובר

על כך שהרכבת תגיע ממרכז הארץ עד איזשהו פיצול בדרך הערבה ושם יחצו מזרחה

לירדן ויימשיכו לנמל עקבח. זח אומר שהופכים את אילת למחנה עבודה וזאת מכת

מוות לנמל אילת ולעיר אילת. המשמעות של העובדה ששדה תעופה בינלאומי לא

יימצא באילת, בישראל, שהתיירות תצטרך לעבור דרך עקבה ובביורוקרטיה של עקבח

יכולים לפגוע בסוכנים שלנו ואז כל השיווק התיירותי ישתנה. אותו דבר יקרה אם

תתקבל החלטח כזו, שהרכבת תגיע לעקבה, ואני יודע שוועדת הכלכלה רוצח לבחון

את הדברים האלה בעת סיורה בדרום. אני מזהיר מפני קבלת החלטח כזו. אסור

שהרכבת תגיע לעקבה, היא חייבת להגיע לאילת ולנמל אילת. אם יגיעו מיטענים

מהמזרח זה יהיה מספיק כלכלי בשביל לפתח את חרכבת עד לאילת, כך שאנחנו

חייבים לקבל החלטות נבונות.

אנחנו לא באנו לבקש כסף מחממשלה. בהחלטות נבונות אפשר לעשות כלכלח נכונה

ואפשר לחבר את העיר אילת בצורה כלכלית לתעשיה, אפשר להציל את חמיפעלים

הקיימים בהחלטות נכונות. אם חיל חים רוצה לצמצם, שייצמצם בתיאום עם העיריח

ועם העובדים, שייצמצם את השטח אבל שלא יצמצם את מספר העובדים או את

הפעילות. בהחלט אפשר לתכנן את חשטח, ממילא חוא שטח של רשות חנמלים. רשות

הנמלים יכולה להביא שטח חליפי, אבל חתיפעול לא צריך לחצטמצם, זאת אומרת לא

לחבר את חשטח לתיפעול. עד היום חיל הים שיבח את עבודת חמספנח ואת האזרחים

שעובדים שם ואין סיבה מדוע שהם לא ימשיכו וייתנו את כל עבודות חחספנה של

חיל הים. יכול להיות שיש מקום להחליט שאילת נותנת את שירותי החספנה לכל

הארץ ולחיל הים. אין סיבה מדוע להרוס משהו שהוא טוב, שהוא קיים וייעיל.

הנמל התייעל והגיע למספר עובדים מינימלי והוא מתפקד בצורה נהדרת. כמובן



שהוא יוכל לגדול לפי הצרכים. המספנה התייעלה עד המספר המינימלי שמספיק

בשביל לשלוט על האוניה "מולדת" שמגיעה ואי אפשר להצביע שם על שומנים. אותו

דבר עם תמנע. תמנע הצטמצמה עד 26 עובדים והמיפעל שהיא מקיימת הוא מיפעל

חיוני בגופרת הנחושת. כשהפריטו, כשסגרו עם מר אייזנברג, היו צריכים לקחת את

הנושא הזה בחשבון. אם למר אייזנברג יש כוונה ללכת לכיוון תיירות, שלא יעשה

את זה על חשבון המיפעל הקיים. ואותו דבר כמובן גם לגבי כל המיפעלים שנהנים

באופן ישיר מעבודת הנמל.

היום הגענו למצב שמצב הרוה העירוני שלנו הוא לפי תפוסת החדרים. זה דבר

לא בריא ולא טוב. כשהחרדים מלאים אז מצב הרוח עולה וכשהחדרים ריקים מצב

הרוח יורד, זה אומר שבעצם העיר אילת, אם מצליחה בשיווק החדרים או לא

מצליחה, יש לזה קשר ישיר למיסחר. אני אומר לך, יש לזה אפילו קשר ישיר

לארנונה שמשולמת לעיריה. עם תפוסת החדרים היום, ועם החששות שיש לעובדים בכל

המפעלים, ואנחנו בתיירות לא יכולים להתאושש מיידית, לאחר כל ירידה

ההתאוששות לוקחת שנה של שיווק אינטנסיבי. רק לקראת הקייץ הבא אנחנו נתחיל

להתאושש, בעזרת ישראלים שייבואו לאילת. חורף 96/97 מבחינתנו הוא גמור.

ההפסד שזה גורם לאוצר המדינה, מדובר פה בהכנסה של 400 מיליון דולר בשנה רק

מתיירות מהעיר אילת. בנושא תיירות זה נזק ישיר למדינה. לגבי יתר המיפעלים,

זה קודם כל נזק ישיר לעיר אילת ולמירקם של האוכלוסיה. לכל אדם שעובד בנמל

אילת או במספנה יש אשה שהיא מורה או גננת ואם משפחה כזאת עוזבת זה נזק

למערכת החינוך ואז מערכת החינוך צריכה ללכת ולגייס כספים על מנת להשלים.

הכסף הזה ייצא מהכיס של המדינה אבל חבל שהוא יעשה את הסיבוב, חבל שהוא

ייצור התמרמרות, חבל שעיר שהתייצבה ושהיום הולכת לקראת עצמאות כלכלית,

תיפגע. כל פגיעה במירקם תחזיר אותנו לשנות ה-70, וחבל.
גדעוו עזרא
איזה מיפעלים יש היום באילת?
היו"ר אלי גולדשמידט
לצערי עוד 5 דקות נצטרך לסיים את הדיון הזה ולפתוח דיון לגבי סיכום

תאונות הדרכים בשנת 1996, בנוכחות שר התחבורה. אני הזמנתי את הדיון לגבי

מצב התעסוקה באילת בגלל מצב החירום שהוצג לי על-ידי מר גבי קדוש. את מרבית

האינפורמציה נקבל בסיור שאנחנו נקיים באילת בעוד שבועיים.
יוסף ליפשיץ
אילת היא יחידה כלכלית סגורה. לנו אין פריפריה ממנה אנחנו מתפרנסים

ושאותה אנחנו מפרנסים. אנחנו בסך הכל מתפרנסים אחד מהשני. אתן דוגמא מתחום

המלונאות. ידוע שחדרי האוכל בכל בתי המלון הם מפסידים אבל לא יעלה על הדעת

לבטל את חדר האוכל בבית המלון כי המלון בכללותו הוא מלון מרוויח. המדינה

היום מקבלת מאילת 400 מיליון דולר הכנסה מתיירות ולא יתכן שייבוא לידי

ביטוי בכלל שיקול של 17 מיליון שקל, שצריכים להכניס למספנה כדי לשמור על

המירקם הקיים. פעם ראשונה שאני שומע שבגלל המצב הגיאו-פוליטי פיתאום לא

נחוץ סטי"ל באילת, מה שאני שומע עכשיו הוא דבר מדהים. אם המצב הגיאו-פוליטי

הוא כזה אז אולי נוותר על אילת בכלל כעיר אסטרטגית.
היו"ר אלי גולדשמידט
מר רפפורט, למה דיזינגוף מצמצמת את העבודה שלה באילת?
איתן רפפורט
דיזינגוף מצמצמת את העבודה משתי סיבות עיקריות: קודם כל ידוע היום

שהספנות הישראלית נמצאת במצב קשה, היא ספנות לא מסובסדת, היא לא מקבלת שום

תמיכה ממשלתית.
היו"ר אלי גולדשמידט
האם יותר יעיל להפליג מאשדוד?
איתן רפפורט
כן. יותר יעיל וגם יותר זול מכיוון שהאוניות לא פוקדות ישירות רק את

אשדוד אלא ממשיכות אחר-כך לים התיכון ולצפון אירופה ולארצות הברית כך שהנמל

הוא נמל פקידה לא סופי. באילת זה נמל פקידה סופי. התקנה הותקנה לפני 4.5

שנים אן היום גם 'צים' נאלצת להתמודד עם השוק הבינלאומי, ולכן הם לא פוקדים

את אילת אלא פוקדים את אשדוד וחיפה כנמל ביניים.
היו"ר אלי גולדשמידט
למה אילת לא יכולה להיות נמל ביניים?
איתן רפפורט
מכיוון שזה נמל שהגישה אליו מחייבת יציאה מהמסלול, אתה צריך להיכנס

למיפרץ סואץ או שאתה צריך לחזור ולעבור את התעלה. זה הפסד של יומיים נסיעה,

זה הפסד של דלק וזמן. מכיוון שיש תחרות אז גם 'צים' לא יכלה לעמוד בהחלטה

העקרונית של פקידה בנמל אילת.
היו"ר אלי גולדשמידט
איזה סוג של אוניות בכל זאת מגיעות לאילת היום?
איתו רפפורט
היום פוקדות את נמל אילת 2 אוניות מכולה שבאות מדרום-אפריקה ואוניות

מכוניות שבאות מהמזרח הרחוק ועוד אוניה אחת עם מיטען כללי, זה של 'צים'.

בנוסף לזה ישנן כמה אוניות שבאות בעיקר לקחת צובר מנמל אילת. הפעילות של

הנמל היא לא גדולה. יש המון ימי בטלה וזה אומר שזו בטלה גם לעובדים של

דיזינגוף. הסניף שלנו, שאומנם הצטמצם מ-30 ל-20 והיום 16 וכבר מדברים על 14

עובדים, עדיין לא מצדיק את קיומו בסוג הפעילות הזאת.
היו"ר אלי גולדשמידט
אם אתם תצמצמו אז גם האוניות שמגיעות היום תפסקנה להגיע? את המאזדה

יביאו לאשדוד?
איתן רפפורט
לא בהכרח. 'צים' עדיין בודקת את הנושא הזה וההחלטה עדיין לא סופית.

ההחלטה לסגור את הסניף היתה בגלל המצב של 'צים' כיום. גם קודם הסניף הזה לא

החזיק את עצמו אבל מכיוון ש'צים' היתה יכולה להרשות לעצמה אז היא בכל זאת

כאסטרטגיה החזיקה את הסניף פתוח. היא בודקת את הנושא הזה. יכול להיות

שעל-ידי צימצום עלויות אפשר יהיה עדיין לשמר סניף, קצת יותר מצומצם אבל

עדיין לשמר אותו.
היו"ר אלי גולדשמידט
אני מבקש לשמוע את נציגת האוצר. מה יהיה עם אילת?
הילה אייל
אני לא חושבת שאני האדם המתאים לתת את התשובה לגבי מה יהיה עם אילת

באופן כללי. אני יכולה להתייחס להיבט התחבורתי מכיוון שאני רפרנטית תחבורה.
היו"ר אלי גולדשמידט
את צריכה להתייחס לנושא של משרך הביטחון, לחיל הים, לצימצום המספנה.
גבי קדוש
צריך לשמוע את מר פיליפ אזרד, שחוא מייצג את ועד עובדי דיזינגוף. אני

רוצה שהוועדה תקבל את התמונה המלאה.
היו"ר אלי גולדשמידט
אמרתי שזו ישיבה קצרה ואני צריך לפתוח עוד ישיבה, אנחנו באים לאילת עוד

שבועיים. אנחנו שמענו את מזכיר מועצת הפועלים והוא דיבר גם בשם עובדי

דיזינגוף.

האם לאוצר יש בכלל התייחסות לנושא של אילת? האם יש ועדת מנכ"לים לאילת?
גבי קדוש
יש ועדת מנכ"לים לאילת, שבראשה עומד מר איווט ליברמן. אנחנו מכינים

עכשיו חומר לדיון בנושאים האלה בוועדת המנכ"לים. אבל בנושא החקיקה אנחנו

רוצים לעבור דרך הוועדה הזאת.
היו"ר אלי גולדשמידט
אין פה חקיקה, יש רק את התקנה ואנחנו לא יוזמים תקנות. משרד התחבורה

צריך להעלות את התקנה.
גבי קדוש
אבל הוועדה יכולה ללחוץ.
היו"ר אלי גולדשמידט
זה דבר אחר. גברת הילה אייל, מה דעתכם על החזרת התקנה, שנמל אילת תהיה

נמל בית לסחורות מהמזרח?
הילה אייל
צריך לבחון את המשמעות הכלכלית של זה. לקבוע תקנה, זה דבר אחד ולבחון את

ההיבט התקציבי של זה, זה מין הסתם דבר אחר. כרגע אין לי תשובה מלאה לגבי

המשמעות התקציבית של זה. אומנם הקטינו את הצוות אבל אם תתקבל התקנה למעשה

יאלצו אוניות לפקוד את נמל אילת ואחרי זה יהיה צורך גם להוביל את המיטענים

למרכז הארץ.
היו"ר אלי גולדשמידט
האם היה באוצר דיון עקרוני בשאלה אין לשמור את נמל אילת כנמל חי ומתפקד?
גבי קדוש
בעיקר כשיש החלטת ממשלה שהוא צריך להיות נמל חי.
היו"ר אלי גולדשמידט
אם אנחנו נלך פה ככה באופן כללי לפי כוחות השוק אז לא יהיה נמל באילת.
הילה אייל
יכול להיות שזה מה שיהיה.
גבי קדוש
"אי אפשר להגיד ש"זה מה שיהיה".
היו"ר אלי גולדשמידט
בדרך כלל בוועדות האלה, גם בכספים וגם בכלכלה, כשנציג האוצר מדבר הוא

בדרך כלל לא פופולרי. תפקיד יושב-ראש הוועדה להגן על זכותם להציג את הדברים

גם אם הם קשים לשמיעה. זה לא אומר שאנחנו מסכימים להם. אני רק אומר שמגיע

לה להשמיע אותם.
הילה אייל
אתה הצגת מצב של כוחות שוק, זה אומר שאתה נותן לכולם לבחון על-פי התחרות

איזו אוניה תגיע לאן ואיזה נמל יצדיק את קיומו או לא יצדיק את קיומו. זה

נושא אחד, ובמובן הזה מאוד יכול להיות, אני לא רוצה להגיד עכשיו כן או לא,

לא בדקנו את זה. אם אתה מדבר על החלטת ממשלה, שנמל אילת, לא משנה אם כן לפי

כוחות שוק או לא לפי כוחות שוק, ימשיך להיות נמל חי אז זה כבר נושא אחר,

הנמל יחיה למרות שלפי כוחות חשוק אין לו זכות קיום ואז אנחנו נצטרך לבדוק

מהי המשמעות התקציבית של זה.
היו"ר אלי גולדשמידט
האם את יכולה בתוך שבוע ימים לשלוח לוועדה מכתב עמדה של משרד האוצר לגבי

ההתייחסות לעתיד נמל אילת, על רקע מה ששמעת כאן לגבי הצימצומים? 'צים' זאת

חברה שמשתדלת להיות יעילה כי היא חברה מיסחרית. איפה הממשלה בסיפור חזה?

האם יש לממשלה כוונה להיכנס לעניין הזה על מנת לשמור על המעמד של נמל אילת,

כנמל שמעסיק ופועל וחי, או שהיא נותנת לעניין לפעול בסטיכיה?

מה העמדה שלכם לגבי הנושא של החיסכון של ה-17 מיליון שקל בשנה בנושא

המספנה? ראש מספן הציוד הודיע שעל-פי הנחיות הממשלה הוא מחוייב היום לצמצם

את המספנה על מנת לחסוך 17 מיליון שקל.
גבי קדוש
אין הנחיית ממשלה כזאת.
שלמה מרקל
אני אמרתי שההנחייה היא להתייעל, לצמצם תשתיות, ושהעלות הישירה היא כ-17

מיליון שקל.
היו"ר אלי גולדשמידט
אני רוצה את חתי יחסות האוצר/משרד הביטחון לכוונה של חיל הים לצמצם את

המספנה למבנה של פלגה טכנית תוך התייעלות או רווח של 17 מיליון שקל למערכת

הביטחון בשנה. אני רוצה לדעת מה ההתייחסות מול העניין של פיטורי עובדים

וכדומה.

אני רוצה לקבל התייחסות של האוצר לשאלה כיצד אתם מתכוונים לטפל בעידוד

הבאת מפעלי תעשיה לאילת. את כל זה אני רוצה בתוך 10-7 ימים, עוד לפני

שאנחנו יוצאים לסיור.

אני רוצה לאפשר לשני חברי הכנסת לומר את דבריהם, אם הם רוצים, ואחרי זה



נסגור את הישיבה.
יצחק וקנין
לדעתי חייבת להיות חשיבה אחרת לגבי אילת. צריך לחשוב איך אנחנו מפתחים

תעשיה אחרת. אי אפשר להיבנות רק על הנושא של המלונאות ועל הנמל הקטן הזה.

צריך לחשוב אחרת. אם לא, אנחנו- נגיע בסופו של דבר למצב שכל משבר בתיירות

יפיל את כל העיר הזאת. העיר תלוייה היום בתיירות. צריך לחשוב אחרת והממשלה

צריכה לתת את המשאבים.
גדעון עזרא
אני חושב שלא כדאי החיות סוסים מתים וצריך לחשוב קדימה. יש פה כמה דברים

שהם לפי דעתי תורמים וצריך לאושש אותם: 1) מסילת ברזל לאילת, אין כל ספק

שזה פרוייקט שגם מספק תעסוקה וגם פרוייקט חשוב תיירותי; 2) אילת היא עיר

עתירת שטחים ודווקא מיפעלים שצריכים שטח גדול יש להם סיכוי לקום שם; 3}

הסיפור של עקבה והאירועים באילת; 4) הבניה באילת וחיסכון. אנשים קונים

דירות באילת מטעמי ספקולציה כזאת או אחרת; 5} אפשר לקדם שם תעשיית הייטק;

6) הצי הארצי של חברה "ארקיע" נוסע לאילת ונמצא באילת, מדוע אי אפשר לתקן

את המטוסים של ארקיע באילת? אני לא יודע, אני שואל. יש על מה לדבר. אבל לפי

דעתי המסגרת הקטנה הזאת איננה המסגרת המתאימה. אני גם חושב שחשוב שוועדת

המנכ"לים תטפל בעניין של אילת. אני רוצה להגיד פה בסוגריים שיש לנו ערים עם

צרות הרבה יותר גדולות, כאן יש "צרות של עשירים".
גבי קדוש
בכלל לא.
גדעון עזרא
אתה רואה את שדרות, את ירוחם ואת קריית-מלאכי. אתה בא ואומר שאתם לא

רוצים לבסס את הכל על מלונאות, אני מסכים איתן, אבל יש לנו בעיות עם

אופקים, בעיות אדירות, וגם את סדר העדיפויות הלאומי שלנו. נכון שזה לא

פופולרי להגיד את זה. אני אומר את הדברים האלה משום שהדברים כואבים לי.

אנחנו צריכים לעבוד בצורה מסודרת ובצורה חכמה. אני בעד אילת ואני בעד

להוסיף לאילת אבל לא להוסיף סוסים מתים באילת, זה הכל.
אלברט אברג'ל
אם יש אנשים ציונים במדינת ישראל זה אלה שי ושבים באילת. לדעתי לולא

הפוליטיקה עיירות הפיתוח מזמן היו מחוסלות, הן לא היו צריכות להיות קיימות.

באילת מדובר על אנשים שבאו למדינה הזאת בשנות ה-50 והלכו אחרי העבודה עד

לאילת, בחום, ב-45 מעלות צלזיוס הרימו שקים.
פיליפ אזרד
שאלת מה יהיו ההשלכות של סגירת דיזינגוף על הנמל. חברת 'צים' היא היום

החברה העיקרית הפוקדת את הנמל. אם חברת דיזינגוף באילת תיסגר, מבחינת

עלויות כלכליות של חברת דיזינגוף בחיפה, במקום להוריד עובד הם יביאו את

האוניה לשם, זה הרבה יותר קל, זה קרוב למרכז. נחזור לעבר, כשהיו את התקנות,

אז נמל אילת היה נמל בית, כל מטעני האוניה פורקו באילת והוטענו באילת.

'צים' בזמנו הרוויחה כסף, הקווים האלה שייצאו מאילת הרוויחו כסף. היום תברת

'צים', עקב כוחות השוק הפועלים, וחברות ספנות זרות המסובסדות על-ידי הממשלה

שלהם, יוצרות מצב ש'צים' נמצאת בתחרות לא הוגנת. על-ידי עידוד וחקיקה של

תקנה לבוא לאילת אתה תאלץ את חברות הספנות האחרות המסובסדות לבוא לנמל אילת י

ושם ל'צים' יהיה יותר איזון ויותר כוח להשפיע גם על המחיר ולהרוויח יותר.
היו"ר אלי גולדשמידט
תודה רבה. אני רוצה לסכם את הדיון. זהו סיכום ביניים. אמרתי גם קודם,

אני לא חושב שזה יהיה רציני אם אתרי שעה כזו אנחנו נצא בהכרזות בומבסטיות

כאלה או אחרות, זה לא רציני ולא אחראי.

אנחנו שמענו את הדברים. אני חושב שאין פה אחד מחברי הוועדה שלא רואה

שהנושא של אילת הוא נושא יחודי. זה הנמל שלנו, זה הפתח שלנו למזרח. אלה

דברים שעצם האמירה שלהם זה כמו לדבר על הציונות, אלה דברים מובנים מאליהם.

אנחנו צריכים לראות איך אנחנו גורמים לכך, או עוזרים לגרום לכך, שהעיר אילת

תהפוך לעיר שמיגוון העיסוקים בה ומיגוון הפעילויות הכלכליות בה יהיה הרבה

יותר רחב. היא לא יכולה להיות מבוססת רק על מלונאות ורק על נמל.

אני חייתי באילת תקופה מסויימת בתור איש חיל הים ואני מכיר את הבעיות של

העיר הזו. העיר התפתחה בצורה מדהימה בשני העשורים האחרונים מאז שהייתי שם

וזאת עיר לדוגמא. אני מבין שעכשיו אנחנו נמצאים ערב איזשהו משבר. אני מציע

שעם האינפורמציה, שהאוצר יעביר לנו עד הפגישה שלנו, ועדת הכלכלה תקיים דיון

באילת עם הנהגת העיר בראשות מר גבי קדוש, ואז ניכנס לדיון עמוק. אני מציע

שהפורום הזה יוזמן גם לישיבה הזו וניראה כיצד אנחנו מקדמים את הדברים.

מעבר לזה אני לא רוצה עכשיו להצהיר הצהרות בומבסטיות. אני לא מחפש כרגע

את הכותרת בעיתון. אני רוצה באמת לראות איך אפשר לעזור.
גבי קדוש
אני חושב שחשוב שהוועדה תעביר את המסר הזה, של החשיבות של מיגוון

בתעסוקה, שאילת לא מתבססת רק על תיירות. לפני 5 שנים הועבר מסר אתר, הועבר

מסר שאילת הולכת רק לכיוון התיירות, ולאור המסר חזה "התקפלו" כל המיפעלים.

אנחנו רוצים שמוועדת הכלכלה ייצא איזשהו מסר, שהבסיס הכלכלי של אילת לא

מתבסס רק על תיירות.
היו"ר אלי גולדשמידט
המסר הזה יוצא, לגבי זה אין ויכוח.

ועדת הכלכלה רואה את התפיסה, שאילת היא עיר שמתבססת על תיירות בלבד,

כתפיסה מיושנת שאבד עליה הכלח. ועדת הכלכלה קוראת לוועדת המנכ"לים, בראשותו

של מר אביגדור ליברמן, ולשרי הממשלה הנוגעים בדבר, לעשות הכל על מנת לגרום

להגעה לאילת של מפעלי תעשייה בתחומי הייטק ובתחומים נרחבים אתרים, על מנת

לגוון את התעסוקה באילת ועל מנת שמשבר בענף מסויים לא יגרום לכך שהעיר כולה

תיפול.

ועדת הכלכלה תוציא את ההצהרה הזו, בניסוח כזה או אתר. אנתנו נמשיך את

הדיון כשנהיה אצלכם ב-12.1.97.

תודה רבה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 11:10

קוד המקור של הנתונים