הכנסת הארבע-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 45

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני. ו' בטבת השנ"ז (16 בדצמבר 1996). שעה 11:00

חברי הוועדה אלי גולדשמידט - היו"ר

שלום שמחון

שריל קמפינסקי - הלשכה המשפטית, משרד התקשורת

עופר וייס - מנהל אגף כלכלה ותכנון, משרד התקשורת

רן יהודה - אגף כלכלה, משרד התקשורת

משה פרי - מנכ"ל רשות הדואר

ישראל איתן - יועץ משפטי, רשות הדואר

הרצל בר-מג - מנהל אגף תפעול, רשות הדואר

עו"ד פרלי שר - רשות הדואר

אברהם מנצורי - מנהל אגף כספים, רשות הדואר

יעקב וידס - סמנכ"ל השירות הבולאי, רשות הדואר

ויקטור מיכה - ס/מנהל אגף כלכלה כספים ובקרה, רשות הדואר

אתי בנדלר

לאה ורון

רשמה: אירית שלהבת

1. תקנות רשות הדואר (תשלומים בעד שירותי הרשות לפי סעיף 37(א))

(תיקון), התשנ"ז-1996.

2. תקנות רשות הדואר (דרכי השירות הבולאי) (תיקון), התשנ"ז-1996.

3. שונות.



תקנות רשות הדואר (תשלומים בעז שירותי הרשות לפי סעיף 37(א)(תיקון). התשנ"ז-1996

משרד התקשורת מפקח על תעריפי רשות הדואר. אנחנו עובדים לפי סל תשומות.

הנוהל ב-7-6 השנים האחרונות הוא שכל פעם שמדד המחירים עולה ב- 8.5%ומעלה

אנחנו פותחים את מרכיבי התשומות, כאשר התשומה המרכזית היא תשומת שכר וכמו

כן מדד המחירים ותשומה קטנה של שער החליפין. הפעם האחרונה שהתעריפים עלו

היתה ב-1.96. לפי מדד אוקטובר המדד עלה ב-9% ולכן פנינו ב-15.11. סל

התשומות של רשות הדואר בתקופה הזאת עלה ב .7.6%-אנחנו מבקשים לעדכן את

התעריפים של רשות הדואר רק ב-6%.

איך תיספגו את ההפסד?

אנחנו רוצים לעדכן את התעריפים בפחות מעליית סל התשומות בגלל שתי סיבות

1} ישום החלטת הממשלה לעידכון תעריפים בפחות ממלוא עליית המדד, גם

לטובת הציבור וגם להקטנת הלחצים האינפלציוניים במשק; 2) אנחנו חושבים שסוג

כזה של העלאה מתמרץ את הגוף, שצריך לבחון את עצמו ולנסות להתייעל, ברמה

התיפעולית, ברמה הניהולית ובכל הרמות. רשות הדואר מסכימה לזה עקרונית אבל

הפעם יש כל מיני מצוקות וקשיים שוטפים. הם רצו להעלות את התעריפים בהרבה

יותר ובסוף הוחלט על מספר יותר נמוך. זה משקף שיעור התייעלות שנתי של כ-2%

שזה המינימום שניקבע בהחלטת ממשלה לפני כמה שנים, שמשרדי הממשלה מצווים

להתייעל בין %2 ל-3.5% בשנה. ביבזק' שיעור ההתייעלות הנוכחי הוא 3.5%, אבל

'בזק' זה גוף שיש לו מאפיינים קצת שונים, של ענף שצומח יותר מהר. לכן

הסתפקנו ברשות הדואר במינימום שהחלטת הממשלה בזמנו קבעה. ישבנו עם רשות

הדואר וניתחנו את כל המרכיבים. למשל אחד הדברים המרכזיים זה מחיר הבול,

שהוא מעוגל ל-5 האגורות הקרובות. בול שעולה היום 1.05 שקל יעלה ל-10.ו שקל

למרות שאולי היינו רוצים לקבוע 1.11 שקל או 1.12 שקל אבל זה לא מעשי. העליה

הממוצעת היא של 6%, כשהכול עצמו עולה בקצת פחות מ5%אני אתן כמה דוגמאות

של עידכוני מחירים. למשל מחיר המיברק לא מתעדכן בכלל.

דווקא זה עולה בשיעור של 7.6%

אבל זה נכנס לתוך הממוצע, כי הבול, כמו שאמרתי, עלה רק ב.4.8%-

יש פה שני נושאים שקשורים לתקנות עצמן. נקבע "כמותי לא ממויין", שירות

חדש, שבא מתוך רצון לענות על הצרכים של הציבור, שהרבה פעמים לא בנוי למיין

בעצמו את הדואר.

אני מבקשת להיכנס בשתי מילים לדבריו של מר וייס, כדי להציג את המיסגרת

הנורמטיבית שאנחנו מדברים עליה. אני חושבת שזה יאפשר להבין יותר את התמונה.

החוק מבחין בין שני סוגי תקנות, שבהן רואים תעריפים לשירותים שרשות הדואר

סוג אחד זה לאותם סוגי שירותים הקבועים בתוספת לחוק, וזה סעיף 37

לחוק: "השר, באישור שר האוצר, יקבע בתקנות את התשלומים בעד השירותים

המנויים בתוספת שנותנת הרשות". סוג אחר, סעיף 37(ג}, אומר: "השר, בהתייעצות



עם שר האוצר, רשאי לקבוע בתקנות את התשלומים בעד שירותים שהרשות נותנת

ואינם מנויים בתוספת". בנוסף לכך בסעיף 126(ב) לחוק נאמר: "תקנות שהתקין

השר לפי חוק זה, למעט תקנות לפי סעיף 37(ג) ו-(ד) ... טעונות אישור

הוועדה". דהיינו, תעריפי הרשות בעד השירותים המנויים בתוספת לחוק טעונים

אישור הוועדה. התעריפים בעד השירותים שאינם מנויים בתוספת אינם טעונים

אישור הוועדה. בתוספת מנויים מעט מאוד שירותים.

מכוח מה ההבהנה הזאת?

זה נקבע היסטורית. אני חושבת שהרעיון היה שהשירותים הנפוצים ביותר יקבלו

את אישור הוועדה. הדברים הבסיסיים, שהציבור כולו נעזר בהם, הם בבסיס, בסעיף

37(א). בתוספת מנויים השירותים האלה: מכתב רגיל (ואגב, הוא מוגדר בתקנות

לאחר מכן), גלוייה, מיברק רגיל (עד 10 מיברקים בדיוור) וחבילה אחת. זה

בשירותים הבסיסיים בארץ. בחוץ לארץ יש: מכתב בדרך הים והי יבשה, שמשקלו עולה

על ... . כל מה שבתוספת הוא בסמכות ועדת הכלכלה של הכנסת.

ומה למשל לא נכלל בסמכות הוועדה?

דברים שבהם אנחנו לא מונופול, למשל האקספרס, הדואר מהיר ועוד כהנה

וכהנה.

בעצם מה שמוסבר עכשיו על-ידי רשות הדואר זה רק התעריפים לשירותים

הבסיסיים הללו.

לגבי הדברים שהכנסת לא מאשרת הפרוצדורה היא שצריכה להתקבל הסכמה בין שני

המשרדים. בדרך כלל יוצא שאנחנו מתווכחים עם משרד האוצר כי הוא בדרך כלל

רוצה להחמיר עוד עם הנופים האלה. במקרה הזה שר האוצר הסכים לבקשתה של שרת

התקשורת. יש לנו כבר הסכמה בכתב.

מי ייציג את דרכי השירות הבולאי?

מכוה סעיף 51 לחוק רשות הדואר רשאי שר התקשורת לקבוע את התשלומים עבור

שירותים שנותן השירות הבולאי. גם תקנות אלו טעונות אישור ועדת הכלכלה.

אבל את זה אתם לא מציגים בדברי ההסבר. ובכן, נגיע לשירות הבולאי אחר-כך.

לגבי השירות החדש "כמותי לא ממויין": במסגרת ההיענות לצרכים של הציבור

רשות הדואר ראתה שיש סוג מסויים של חברות, שלא כדוגמת חברת חשמל או 'בזק'



או תברות כאלה שאצלו כל המערך הוא ממוחשב וכל דברי הדואר ממיונים כצורה

ממוחשבת, לקוחות אחרים שאצלם יש צורך בדבר שנקרא "כמותי לא ממויין". קבענו

תעריף, שהוא בעצם תעריף ביניים בין התעריף הכמותי הממויין לתעריף הרגיל.

דבר נוסף, שגם הוא הליכה לקראת הציבור, הוא אפשרות לתת צבירה חודשית,

שאתה לא חייב למסור את כל המשלוח ביום אחד אלא אפשר לצבור אותו עד 30 יום.

פה יש אפשרות לתת לציבור עד פעמיים בשנה לצבור את דברי הדואר לתקופה של

חודש ימים.

האם מותר לכם נניח בשירות כמותי לא ממויין לעשות הנחות?

אין הנחות אבל יש קטגוריות שונות ולכל קטגוריה מאפיינים משלה.

אין הנחות שחורגות ממה שקבוע בחוק. זו לא הנחה אלא תעריף מוזל.

זאת אומרת זה לא עניין של עיסקאות.

יש פה דבר אחד שקצת מפריע לי. בתוספת יש פירוט, נניח שעד 10,000 יחידות

ראשונות זה 0.96, אבל אני לא יודע כמה זה היה קודם. כל מה שהוועדה נדרשת

לעשות בעצם זה להשוות בין המחירים הקודמים למחירים החדשים. האם אתה מצהיר

שזה לא יותר מהעלאה של6%?

זה משתנה. לגבי הקבוצה הספציפית הזאת יש העלאה של 5.49%

איפה היתה ההעלאה בשיעור הגבוה ביותר?

תגיד לי איפה יש חריגה מעבר ל-6%במקום שנקרא כל פריט ופריט.

דוגמאות של פריטים שהעלינו מעל ל-6%: יש לנו חבילות לחוץ-לארץ דרך

האוויר, שם ההעלאה היתה של 10.1%. אנחנו עשינו את זה בגלל שבאירופה מעלים

לנו את דמי הקצה כדי שלא יהיה סיבסוד צולב. דוגמא אחרת, גלויית אוויר

לחוץ-לארץ העלינו ב .8.3%-אלה הדברים החריגים שעשינו.

גלויית אוויר זה דבר שהציבור משתמש בו הרבה מאוד.

היתה כלפינו ביקורת מאוד קשה של מבקרת המדינה בשנים קודמות, על שאנחנו

העלינו את זה בצורה ממוצעת ונוצר מצב שאנחנו סיבסדנו קטעים מסויימים.

בתעריפים החדשים אנחנו מקפידים למנוע סיבסוד צולב. קורה לפעמים שאנחנו



מעלים משהו מעבר למה שיש אבל בסך הכל זה משוקלל בתוך הממוצע הכללי. שובר

תשובה בינלאומי זה הכי הרבה,14.8%.

"שובר תשובה בינלאומי" זה שירות שבאמצעותו אדם יכול לשלוח מכתב

לחוץ-לארץ ולקבל את התשובה על חשבונו.

מי משתמש בזה בדרך כלל?

משתמשים בזה תושבי הוץ ששוהים בארץ ורוצים להבטיח את קבלת התשובה.

תדירות השימוש בזה היא נמוכה מאוד.

זה מופיע בתקנות שלא הובאו לאישור, שהן מכוח סעיף 37(ג).

כעת נעבור על סוגי השירותים ועל התעריפים החדשים.

עד 20 גרם העליתם מ-1.05 ל-1.10, העלאה של .4.76%.

אהרי זה "כמותי ממויין" הולך בסדר יורד, כך שמי ששולח למעלה מ-2 מיליון

ישלם 0.76 ש"ח. מה הוא הפער פה בערך?

בפריט האחרון יש העלאה של 4.1% אבל לא עלינו בשום מקרה בשום קבוצה מעל

%5.3.

אני מבין ש"מסוג רגיל כמותי ממויין" בנספח 1.3 זה שירות יותר יקר.

קודם דיברנו על כמויות גדולות במשקל של עד 15 גרם. עכשיו זה אותו דבר

אבל ביחידות של 20-15 גרם. זה פחות או יותר אותו סיפור.

למה כאן אתם מתחילים עם יחידה של 15 גרם, כשמכתב רגיל הוא בדרך כלל עד

20 גרם?

משום שהעלינו את התקן של גודל המכתב. המכתב היה קודם בגודל הרבה יותר

קטן וכרגע עיגלנו אותו לסטנדרט בינלאומי שנקרא 5,C שזה 13 ס"מ.

אבל אם זה המכתב הסטנדרטי אז לא יהיו כמעט משלוחים של פחות מ-15 גרם.

רוב המכתבים משקלם פהות מ-5ו גרם. בהתחלה הם היו עד 20 גרם. אנחנו

הגדלנו את גודל המכתב ולפיכך אוטומטית אנחנו מגדילים את המשקל. כדי למנוע

אפשרות שי ישימו עוד מכתבים בפנים הגבלנו את זה ל-15 גרם. על הגדלת המכתב

אנחנו לא לוקחים תוספת אבל יש לנו פיקוח על-ידי המשקל.

זאת הקלה לעומת המצב הקודם. איפשרנו כעת עוד קטגוריה, עד 15 גרם, ובין

20-15 גרם, כדי לתת הנחה לגודל.

האם יש פה נציג של הצרכנים?

הם הוזמנו ולא הגיעו לישיבה.

1.4 "מסוג רגיל פירסומי - במשלוח אחד או בצבירה חודשית".

אם זה פירסומי אנחנו נותנים הנחה יותר גדולה מאשר לקבוצות הקודמות. דואר

שנשלח לצורך הפריימריז הוא חומר פירסומי.

1.5 "מסוג רגיל פירסומי המכיל תגוביינה". מה זה "תגוביינה"?

אם מישהו שולח חומר פירסומי והוא שם מעטפה ומבקש לשלוח את המעטפה על

חשבונו, מאחר ויש לנו עוד הכנסה אז אנחנו נותנים הנחה. "תגוביינה" זה

"תגובה" ו"גוביינה".

אני מבין שכנ"ל לגבי 1.6 - "מסוג רגיל כמותי תגוביינה".

זה מי ששולח ומבקש תשובה על וחשבונו, אנחנו סופרים כמה הוא שולח וגם

נותנים איזשהי הנחה.

1.7 "מסוג כמותי לא ממויין".

2 "משלוח מיברק

2.1 בבית דואר - 10 המילים הראשונות או חלק מהן - 19.90

2.2 באמצעות יבזקי - 10 המילים הראשונות או חלק מהן - 9.90ו".

כאן יש העלאה של %7.6 (לפני כן זה עלה 18.50 ש"ח).

"כל מילה נוספת - 0.15" - מה זה אצלכם 'מילה'?

'בית-ספר' זח מילה אחת או שתיים?

'בית-ספר' זח שתי מילים אבל 'בי"ס' זו מילה אחת.

הכתובת של הנמען נכללת או לא?

לכתובת יש תעריף של מספר מילים מסויים, אני לא זוכר מהו בדיוק.

2.4 "על שירות באמצעי 'בזק' - תוספת של 1.80 שקלים חדשים לחיוב חשבון

הטלפון." לא הבנתי את זה.

אם הפניה היא באמצעות יבזק' והחיוב הוא באמצעות חשבון הטלפון תהיה תוספת

של 1.80 ש"ח. העלות שלנו היא מה שאנחנו משלמים ליבזק' עבור הגבייה והטלפון.

כלומר הם גובים בחשבון הטלפון ואחר-כך מעבירים אליכם? ואיך הגעתם ל-1.80

שקל?

זה התחיל מ-20% מהעלות, כאשר במחיר הבסיסי היתה חלק מהעלות.

בצורה כזו אתם מעודדים אנשים ללכת ולהציף את סניפי בית הדואר. אם אתה

שולח מיברק מבית-דואר אז אתה לא צריך להוסיף 1.80 שקל. למה זה טוב?

אתה יכול לצלצל לטלפון 171 ולשלם באמצעות כרטיס האשראי שלך, אתה לא חייב

להגיע לסניף הדואר.

אבל אז גובים ממך עוד 1.80 שקל.

בתשלום על-ידי כרטיס אשראי גובים ממך פחות.

"באמצעות 'בזק'" זוז אומר שהכסף יגיע באמצעות חשבון הטלפון.

יש תעריף נפרד לכרטיס אשראי?

אני לא יודע, אני צריך לבדוק.

בתקנה 2.2 כתוב "שירות באמצעי בזק". מה שאתה אומר זה לא מה שכתוב בתקנה.

מה שאתה אומר בתקנה זה שאם אני מצלצל ל-171, בין אם אני משלם באמצעות כרטיס

אשראי ובין באמצעות חשבון הטלפון, גובים ממני 1.80 ש"ח. אם אני עושה את זה

באמצעות כרטיס אשראי בוודאי שאין סיבה לגבות את ה-1.80 ש"ח. אני עדיין לא

שואל למה צריך לגבות את ה-80.ו ש"ח הזה, אבל אם אדם משלם באמצעי תשלום אחר,

שלא באמצעות חשבון הטלפון, על-פי מה שמוגדר פה לא צריך לחייב אותו ב-1.80

ש"ח, כי הבעיה היא הגבייה. אתם בעצם מתחשבנים עם יבזק' על זה שהיא צריכה

לגבות את ה-19.90.

עם בזק או עם חברת האשראי, זה לא משנה. אנחנו משתמשים פה בגובה חיצוני,

שאנחנו צריכים לשלם לו תשלום ויש לזה עלויות. כאשר אתה בא לסניף אתה משלם

ישירות לנו, לא באמצעות גובה חיצוני, ואז אנחנו לא מממנים גובה חיצוני.

גם בחנות כשאתה קונה במזומן או בכרטיס אשראי אתה לא משלם עוד תוספת

עלויות גבייה בחנות. בכרטיס אשראי רגיל אתה צריך לשלם את אותו מחיר.

בנושא של המיברקים התעריף של 19.9 ש"ח בקושי מכסה, וזאת הסיבה שאנחנו

מעלים את זה.

אז תבואו ותגידו שאתם רוצים להעלות את זה ל-20.1 למשל.

הטוב ביותר היה אם היינו מעלים את זה במכה אחת וכוללים את זה בפנים, אבל

העסק הזה נקבע באופן הדרגתי.

כמה מי ברקים בשנה יש?

כמיליון מיברקים.

רק הסיפור לוזה של ה-1-8 ש"ח נותן הכנסה של 1.1 מיליון שקל. איזה עלות

גבייה יש ליבזק' על העניין הזה? זה בתוך השבון הטלפון.

אנחנו משלמים 15% עבור הגבייה כאשר הלקוחות פונים בטלפון ל-171.

אתה גם משלם לפקיד הדואר שיושב לך בסניף. אם כולם יבואו לדואר תצטרך

להעסיק עוד פקידים. להיפך, אתה צריך לעודד את זה שי יעבדו דרך הטלפון, אחרת

אונה רק מחזיק יותר אנשים.

הם צריכים לתת הנחה למי שעושה את זה באמצעות הטלפון.

איזה טענה אתה מעלה כאן? למה אנחנו גובים את הדבר הזה? זה חלק מהעלות

הכלכלית. לפי החוק אנחנו צריכים לקבוע מחירים שלא מהווים סיבסוד של מישהו.

העסק הזה נבדק, מבחינתנו העלות הכלכלית צריכה לכלול את הדבר הזה. לא משנה

איד תיקרא לזה, תיקרא לזה מחיר כזה או מחיר אחר.

זה לא הולך ככה, עם כל הכבוד, כיוון שאתה צריך להוכיח שזו העלות

הכלכלית. עדיין לא הוכח לי שה-1.80 שקל זה העלות הכלכלית של הגבייה.

של המיכלול.

מה זה מיכלול? אדם מצלצל ליבזק', חשבון הטלפון שלו מחוייב ב-1.80 שקל

מרגע שהוא חייג, כלומר אוטומטית יוסיפו ל-19.90 עוד 1.80.

ב-171 הלקוח לא משלם עבור השיחה, השיחה היא על חשבוננו.

את זה שמכתת את רגליו והולך עד בית הדואר אתם פוטרים מתשלום ואת זה

שמשלם דרך הטלפון אתם מחייבים ב-1.80 ש"ח. אני לא מבין למה. אתם יכולים

להגיד שאני מתעסק בקטנות אבל זה לטובת האזרח בסופו של דבר וזה גם סיפור של

למעלה ממיליון שקל בשנה. למה ההבחנה הזאת בין מי שהולך לבית הדואר לבין מי

שמשלם דרך הטלפון?

כי במקרה של תשלום דרך הטלפון יש לנו הוצאות נוספות, לחברת האשראי או

לחברת הטלפונים. אני לא יודע אם זה מה שעולה לחברת הטלפונים אבל זה מה שהיא

גובה ממני. אנחנו משלמים 15% עבור הגבייה בטלפון לחברת 'בזק'.

אבל למה 'בזק' גובה את זה?

יש פה פעילות נוספת, היא צריכה להעביר לנו את הכסף, זה לא שהיא גובה את

זה לעצמה. 19%ממחיר המיברק משולם לה בגין הגבייה.

בשביל הפעילות הנוספת צריך יותר ממיליון שקל לשנה, עבור זה שהיא מעבירה

לד את הכסף פעם בחודש או פעם בחודשיים? עלות גבייה אין פה בכלל לדעתי. עלות

העברת כסף זה דבר אחר. אני רוצח לבדוק עם 'בזק' איזה עלות יש לה. לגבי עלות

קשה להאמין שעיסקת האשראי היחידה שעשית באותו חודש זה ה-1.80

שקל, זה ניראה לי אבסורד. בן אדם שמחזיק כרטיס אשראי משתמש בו במאות או

באלפי שקלים בחודש וה-1.80 שקל ניבלע בתוך הסיפור הזה. ואילו בחשבון

האם עלות ההדפסה של חשבון הטלפון הוא 1.80? הרי ממילא משלמים

ל'בזק' את חשבון הטלפון פעם בחודשיים.

אם יבזק' תעשה לנו את זה בחינם, נוריד את הסכום.

זה התחשיב שחברת 'בזק' עשתה מכיוון היא לא מצליחה לגבות את כל הכסף על

כל המיברקים. אדם שאומר שהוא לא שלח מיברק, חברת 'בזק' צריכה לזכות אותו כי

קשה לה מאוד להוכיח שהוא כן שלח מיברק.

זה לא נימוק, אז אתה פוגע באלה שבסדר.

בזמנו חברת 'בזק' עשתה תחשיב, מה סך כל העלויות שלה, כמה היא מצליחה

לגבות, וביקשו שאנחנו נשלם. היתה לנו אפשרות מאוד קשה, לגבות בעצמנו ממי

שלא משלם. הסתבר שהרבה מאוד אנשים לא שילמו והיינו צריכים לגבות את זה מהם.

מדובר בסכומים קטנים, של 20-18 שקל, ובדרך כלל לא כדאי להתעסק בגבייה של זה

כי הגבייה עולה פי 3 או פי 4.

כמה הפסדים יש לכם בשנה בגלל כאלה שלא משלמים? למעלה ממיליון שקל? אתה

גובה למעלה ממיליון שקל בשביל לכסות הפסדים של 50,000 שקל בשנה?

אני לא זוכר. בזמנו כשעשינו את התחשיב עם 'בזק' זה לא היה מיקרי, היו שם

כמויות לא קטנות של מתחמקים מתשלום.

אני מוכרח להגיד לכם שמשהו לא ניראה לי בעניין הזה של ה-1.80 שקל. אתם

גם לא באים מצויידים עם נתונים מדוייקים בהקשר הזה וזה לא בסדר. אני עכשיו

מגן על הצרכנים, זה הרי התפקיד שלי, אחרת תסדרו את זה עם שרת התקשורת

ונסגור עניין. אני מבין את העלאת התעריפים אבל כשבאים וקובעים על שירות

באמצעות 'בזקי תוספת של 1.80 ש"ח לחיוב חשבון הטלפון, אני רוצה שתהיה הנמקה

מבוססת מיספרית, מה זה עלות גבייה, כמה מפסידים, למה 'בזק' מחייבת אתכם על

1.80 שקל. אולי 'בזק' בכלל לא צריכה לחייב אתכם על 1.80 שקל.

אני חושב שאנחנו צריכים לקבוע מחיר אחיד שייכלול בתוכו את כל הדברים.

תעשו מה שאתם רוצים, אבל משהו לא ניראה לי. זה שאנשים לא מציפים לכם את

בתי הדואר ועושים את השירות באמצעות הטלפון זה מוזיל לכם את המחיר ועוזר

לכם להתייעל. האם יותר טוב להעסיק עוד עובד ועוד אשנב ועוד שעות הפעלה ועוד

תקורה? אתם הרי חוסכים.

צריך לשים את הדברים בפרופורציה. זה לא מדוייק.

כחבר כנסת וכאיש ציבור אני משתמש הרבה מאוד בשירות המיברקים, אני משתתף

בצער ובשמחה, בלוויות ובחתונות. תתאר לך שעל כל מיברק הייתי צריך ללכת לבית

הדואר. יש הרבה מאוד גופים שכל הזמן מוציאים מיברקים. יכול להיות שאדם פרטי

מוציא מיברק פעם או פעמיים בשנה אבל גופים ציבוריים מוציאים הרבה מאוד

מיברקים והם עושים את זה תמיד באמצעות הטלפון. נניח שאדם שולח בחודש 20

מיברקים, הוא צריך לשלם עוד קרוב ל-40 שקל רק על עלות גבייה. אני רוצה לדעת

מהי עלות הגבייה האמיתית.

בואו לא נישכח את המהות, גם ככה לא רק שאנחנו לא מפוצים אלא אנחנו גם

נשחקים בצורה משמעותית.

אבל 'בזק' גובה את זה ממך, אתה לא מרוויח מזה. 'בזק' גובה ממך 1.80 ש"ח

ואז אתה מטיל את זה על הצרכן. אני רוצה לדעת למה 'בזק' גובה ממך 1.80 שקל.

אני מוכן להעביר לכם בפעם הבאה את הדבר הזה כשהוא מאוחד.

אנחנו ניראה מה לעשות עם סעיף 2.4.

אני עובר לסעיף 3, ופה יש לי בקשה. היתה אלי פנייה מאזרח שטוען שצריך

לעשות איזשהי דיפרנציאציה בין קילוגרם לבין 20 קילוגרם. בדקתי את הפנייה

הזאת וראיתי שבאמת ההפרש הוא לא מי יודע מה גדול בין קילו ל-20 קילוגרם.

אני הצעתי להעלות את הסף מקילוגרם ל-2 או ל-3 קילוגרם אך מר משה פרי הסביר

לי שקילו זה דבר שקל לאבחן אותו. מה שאותי מטריד זה הנושא של החיילים ופה



יש לי בקשה אליכם. אני מבקש שחבילה שנשלחת למען של דואר צבאי, כל חבילה,

תחיה 7.80 ש"ח. אנחנו מדברים על חבילות לחיילים ואני לא רוצה שמשפחה

שמוסיפה עוד חבילת ופלים תצטרך לשלם עוד 2 שקל. אני חושב שצריך לבוא לקראת

החיילים. האם זה מקובל עליכם?

בוא נעגל את זה ל-8 שקלים.

אני לא רוצה להעלות מחיר לחיילים. אני מציע שזה יהיה 7.80 ש"ח על כל

חבילה למען של דואר צבאי. זה מקובל עליכם?

אני מוכן ללכת לקראת החיילים.

תודה. כמה זה היה קודם, לפני ההעלאה ל-7.80?

זה היה 7.10 ש"ח, כלומר עליה של 10%.

למה להעלות את המחיר לחיילים ב-10%? אמרתם שהממוצע הוא 5% דווקא אצל

החיילים עולים ב-10%?

העלות היא 7.27 שקל.

אז תיקבעו תעריף של 7.30 שקל, תשרתו את החיילים במחיר עלות.

מחיקת הקטגוריה של בין 1 קילוגרם ל-20 קילוגרם יוצרת עלות של 8.54- כמעט

90%מהחבילות שנשלחות לחיילים שוקלות בין קילוגרם ל-20 קילוגרם. ההתפלגות

היא 20% עד קילוגרם ו-80% לחבילות בין 20-1 קילוגרם. 7.80 זה מחיר הגיוני.

מה הנפח של הדבר הזה? מהן הכמויות ומה אתם לא מרוויחים בחלק הזה.

דווקא יש לנו בעיה עם הנפח. אנחנו לא מרוויחים, אנחנו מפסידים.

בערך חצי מיליון חבילות שאני מפסיד מתבטא בהפסד של כחצי מיליון שקל.



שלום שמחון;

מדובר פה בסך הכל לא שהם יפסידו אלא שהם לא ירוויחו רבע מיליון שקל אם

הם יקבלו את מה שאתה מציע.

תחשבו על ההצעה שלי, לבטל את ההגבלה של קילוגרם ושיישאר התעריף הקודם

ללא העלאה, 7.10 ש"ח.

אני מוכן ללכת לקראתן אבל יש לנו מיגבלה חוקית כי אסור לנו להפסיד.

אז שהאגודה למען החייל תסבסד אותך כן שאתה לא תפסיד.

התעריף הקיים הוא 7.10 ו-8.80, אפשר לעשות ממוצע ביניהם.

בואו נגלה רגישות ציבורית. 7.80 ש"ח זו העלאה של 10% לחבילות לחיילים.

אבל זו ירידה במחיר של80% מהחבילות. מ-8.80 יורדים ל-7.80.

אני רוצה שלחיילים לא תהיה העלאה.

אז יהיה הפסד של חצי מיליון שקל.

את החבילות לא שולחים לחיילים שמשרתים בקריה אלא לחיילים קרביים.

בסדר, אני מסכים לתעריף של 7.10 לחבילות לחיילים.

רק הפירסום שיהיה בעיתון, שהלכת לקראת החיילים, שווה לך את כל הירידה

הזאת.

אני חושב שמה שאנחנו עושים הוא דבר חיוני.

זה בסדר אם היו מביאים בחשבון את הממוצע הכללי והיו מחזירים את זה בסעיף



אחר. כי בסך הכל המדד עולה ב-9%אילו אנחנו מקבלים 6%,

המדד הוא סל ולא תמיד הסל הוא רלוונטי במלואו לגביך. יכול להיות שלפעמים

אתה צריך להעלות ביותר מאשר המדד. הנושא של המדד הוא נושא שיש לו פנים לכאן

ולכאן. אבל אני הושב שבנושא של היילים מכיוון שאתם מונופול בעניין הזה וזו

לא תחרות מיסחרית, אתם צריכים לבטא את התמיכה בחיילים.

זה נושא אחר. כשתבואו לעשות את הביקור אצלנו תיראו את כל הדברים ואז אני

בטוח שתיראו היבטים אחרים, שלא ידעתם אותם. ברשות הדואר יש דברים מעניינים

מאוד. גם אני, לפני שהגעתי לרשות הדואר, חשבתי שעוסקים רק בבולים אבל כשאתה

רואה איך כל העסק מתגלגל,

אני בטוח בכך, אני הרי לא יודע כלום.

3.2 "חבילה לכל מען בארץ: עד 1 ק"ג - 9.10; למעלה מ-1 ק"ג - 11.30."

בדרך הים והיבשה, עד 20 גרם - 1.40 ש"ח".

כמה זה היה קודם? אני מבקש שבפעם הבאה תביאו לנו את ההשוואה לתעריפים

הקודמים.

לאחר שחותמים על המיסמך הזה, אלו התעריפים שיהיו לציבור. אתה לא יכול

לתת לציבור חתימה על מה שהיה לפני כן.

אני מבקש שהוועדה תקבל את הפרטים האלה בדברי ההסבר.

ה-1.40 ש"ח היה 1.30 ש"ח, זו עליה של 7.61. בקבוצה הבאה יש עליה של5.2%

- היה 1.90 ש"ח ועכשיו זה 2.00 ש"ח.

כמה עולה מכתב עד 20 גרם בדרך אוויר?

זה תלוי לאיזה ארץ.

זה בכלל לא מופיע כאן בתקנות.

מי שולח בדרך הים? האם יש כאלה ששולחים דרך הים כדי לחסוך 30 אגורות?

אגב, איזה מכתב יוצא בדרך הי יבשה?



הרצל בר-מג;

המונח של ים ויבשה מתאר טיב שירות ובדרך כלל זה יחידות משקל יותר כבדות.

זח לא חייב לנסוע בדרך הייבשה. יש לנו קשרי דואר עם מצרים שעוברים בדרך

הי יבשה.

איד זה יכול להיות שאיגרת אוויר זה 1.30 ש"ח ומכתב בדרך הים זה 1.40

ש"ח? איפה ההיגיון כאן?

איגרת אוויר זה מוצר שהסכימו עליו כל מנהלי הדואר ואי אפשר להכניס לתוכו

שום דבר. לפני ההעלאה המחיר היה 1.20. לאיגרת אוויר יש בול לא עריך.

מה זה "מישלוח מיברק מסוג רגיל"?

לא דחוף.

למה אתם גובים רק במזומן או בכרטיס אשראי? למה לא בציק?

כי אסור לנו להיות בחובה, אסור לנו לתת אשראי.

יש לי הערה. רוב המכתבים שנשלחים לחוץ-לארץ היום הם בדואר אוויר ולאו

דווקא באיגרת. משום מה השירות הזה איננו מנוי בתוספת לחוק, הגם שהצהרתם שכל

השירותים הבסיסיים הנפוצים מופיעים בתוספת לחוק. אני מניחה שזה נקבע בזמנו

בגלל שאת רוב הדואר לחוץ-לארץ שלחו בים או בייבשה. אני חושבת שהגיע הזמן

לשקול להכליל את זה בתוספת.

גם אז שלחו את הרוב באוויר. הדבר היחיד שהשתנה, שבינתיים יש פה את

,Federal expressאת. U.P.Sאת ,D.H.Lואנחנו כבר לא לבד. דווקא מן הראוי

שזה יהיה עם השירותים שנמצאים בתחרות.

הייתם מאוד בסדר בנושא החיילים. עכשיו אתם תבואו לקראתנו בנושא ה-1.80

אני אומר חד משמעית שאנחנו לא נוכל לעשות את זה בשום אופן.

כשאתה שולח מיברק דרך הטלפון ולא באמצעות הליכה לסניף דואר אז על העלות

של המיברק אתה מוסיף דרך חשבון הטלפון עוד 1.80 שקל, עלות גבייה, וזה מוסיף



להם למעלה ממיליון שקל בשנה. פה יש פרוצדורה בין רשות הדואר לבין 'בזק',

שלא מוצאת חן בעיני. למה 'בזקי צריכה לגבות את ה-1.80 שקל האלה? ממילא הם

שוליוים לך חשבון טלפון שבתוכו כלול מיברק.

אנחנו נישמח שהם יוותרו על זה. אני לא מבין למה באים אלינו בטענות ולמה

מבקשים מאיתנו להוריד את זה. הרי 'בזק' גובה את הסכום הזה מאיתנו. אנחנו

נישמח מאוד שתיפנו ל'בזק' וש'בזק' תגיד שהיא נותנת את השירות בחינם.

כמה היא גובה ממכם פר מיברק? 1.80 שקל? אין לכם נתונים כמה יבזק' גובה

ממכם וכמה זה עולה לכם. אי אפשר ככה לבוא לוועדה. אני אומר שאתה צריך לעודד

אנשים לעשות את זה דרך הטלפון ולא להציף את סניף הדואר באנשים שיישלחו משם

מיברקים כדי לחסוך 1.80 שקל.

הם גובים מאיתנו 15% מהתמורה של המיברקים, שמתבטא ב-2.5 שקל בערך על כל

מיברק.

למה הם גובים ממכם את הכסף הזה? האם אישרנו תקנה כזאת שמאפשרת ליבזק'

לגבות מרשות הדואר?

אם תורידו את זה, נוריד גם אנחנו.

כמה חברות האשראי גובות ממכם?

כ-3%.

אני רוצה לקבל נתונים יותר מדוייקים. להערכתי אתם לא מספיק מוכנים בקטע

הזה. אני מוכן לאשר את שאר התקנות ולא להתנגד לתקנה הזאת אבל גם לא לאשר

אותה בינתיים. האם זה אפשרי?

אם אתה לא מאשר אותה אז נישאר הנוסח הקודם, של 1.70 ש"ח.

אני סבור, כמו יושב-ראש הוועדה, שאין סיבה שאם אני שולח 20 מיברקים

בחודש מביתי אני אצטרך לשלם כל כך הרבה על התיווך. אפשר שייקחו ממני 1.80

שקל אבל רק פעם אחת ולא בני פרד עבור כל מיברק.

למה 'בזק' גובה ממך 15% לפי מה?

זו עלות הטיפול של 'בזק' בכיסוי החובות האבודים בשיחות הטלפון.

אבל יש לו את זה ממילא, זה מגולם אצלו בתוך התעריפים. אני גם לא רוצה

שהם ייגבו את ה-1.70 שקל. אם אני לא אאשר את זח אז יחיה 10 אגורות פחות אבל

זה עדייו מיותר.

אני מודה שלא הייתי ער לנקודה הזאת. אני מתחייב שהדברים האלה ייבדקו

במשותף עם 'בזק' ואם ניראה שיש מקום שהדבר הזה יבוטל אז אנחנו נעשה את זה.

אני מבקש שתאשרו את זה בינתיים ואני מתחייב כאן שאנחנו נעשה את הבדיקה

ונביא את המימצאים בפניכם. בואו לא נישכח את המהות. גם ככה אנחנו קופחנו.

כל כמה זמן מעלים את התעריפים?

כל שנה. חוץ מהעניין של החיילים לא עשיתי לכם שום בעיה. נניח שאנחנו

נאשר לכם את זה ואתם תבואו ותגידו שאתם מוכנים לשנות. אני לא יכול לשנות

תקנות, רק הממשלה יכולה לשנות תקנות. מי יערוב לידי שזה לא תלוי בך,

שייבואו וייגישו תקנה לביטול ה-1.80 שקל או להפחתה ל-%0.7, או לפי ההצעה של

חבר הכנסת שלום שמחין, שזה לא יהיה פר מיברק אלא גביה פעם אחת בלבד בחודש.

אני כמנכ"ל מתחייב לעשות את הבדיקה.

בהתאם למימצאי הבדיקה אם יהיה צורך ניפנה לשרת התקשורת לתיקון התקנות.

הנושא הזה, של העמלה שיבזק' לוקחת מרשות הדואר, עלה בין המשרד לבין רשות

הדואר בשנתיים האחרונות כבר כמה פעמים. הטענה שהם טענו בפנינו שזה במסגרת

איזשהו הסכם עם 'בזק' ואילו ההסכם החדש יהיה בתנאים הרבה יותר טובים. המשרד

יפעל על מנת שבפעם הבאה אנחנו נבוא עם פיתרון לבעיה הזאת.

פעם הבאה זה עוד שנה. בכך אתה קובע שתיגבה עוד מיליון שקל מהצרכנים.

יש לי הצעה אחרת, שמר משה פרי לא יאהב אותה. בסך הכל מדובר באותו שר, גם

ליבזק' וגם לרשות הדואר. אני מציע שאנחנו לא נאשר את זה.

אני מציע שתאשרו את זה לחצי שנה.

היועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד אתי בנדלר, מציעה שאנחנו נאשר לכם את

הסעיף הזה, לגבי ה-1.80 שקל, אך תוקפו יהיה ל-60 יום מהיום. אני רוצה

להכריח אתכם ואת 'בזק' לשבת ולהביא לוועדה תשובה בהקדם.

אבל אתה לא מכריח את 'בזק'. 'בזק' תגיד "זאת בעיה שלכם". מה אם 'בזק' לא

תסכים להוריד את זה? זה לא תלוי בנו בכלל.

אז שרת התקשורת תצטרך להסביר את זה לציבור.

אז אתם תבואו עם בקשה להאריך את התוקף ואז תוזמן גם שרת התקשורת וגם

נציגי משרד התקשורת ונציגי 'בזק' והוועדה תחליט כפי שתימצא לנכון.

עברנו על התקנות. מה שנותר כעת זה לקבוע את התחילה של התקנות. כתוב

בסעיף 3: "תחילתן של תקנות אלה ביום ...". ממתי?

התחילה היא ממחר.

אם כך אז אין לכם גם בעיה של פירסום. בעצם התחילה חייבת להיות מיום

הפירסום.

זה יפורסם מחר.

אם התחילה היא מיום פירסומן ברשומות אז אנחנו מוותרים על סעיף התחילה.

באין הוראה אחרת, התחילה היא ביום הפירסום ברשומות. היו הרבה מאוד פעמים

שהם באו וזה אושר להם ואני מבינה שגם משרד המשפטים נתן את דעתו לעניין, לתת

אישור, שיש בזה משום אישור רטרואקטיבי אם הוועדה מאשרת תחילה ממחר נניח,

שזה מועד שקודם למועד הפירסום.

אז אנחנו עוד פעם נידפקים. זה לא נמצא ברשומות. האם המדפיס הממשלתי יכול

מחר לגמור את זה?

זה כבר נמצא ברשומות.

אם יש בעיה עם הבול האחיד, שאתם מפחדים שעכשיו תהיה הצפה של בתי הדואר,

אחרי שי יפרסמו את זה בראש מהדורת החדשות לפני סיפורי ביבי וחברון ועראפאת,

אני לא חושב שזה ייקרה, בואו לא נעשה היסטריה מדבר שלא יקרה.

אנחנו מניחים פה מיכשול בפני הפקידים שלנו. יש הרבה פריטים שאין עליהם

עריך ובין לילה הערך של הפריטים האלה משתנה ויש הרבה פקידים שלא עומדים

בפיתוי ורוכשים כמויות גדולות של בולים כאלה.

האם הם לא יודעים שאתם באים עם התקנות האלה היום לוועדה?

לא, ממש לא, הפקיד באשנב לא יודע, ואנחנו מניחים בפניו מיכשול. אלה לא

סיפורים אלא יש לנו ניסיון עם זה, אנחנו יודעים שזה קרה בעבר.

עו"ד פרלי שר אומרת שהיא תיאמה עם משרד המשפטים שהם יפרסמו את החוברת של

קובץ התקנות מחר אז אין שום בעיה בעניין. הרי אתם לא מבקשים אישור שזה יכנס

לתוקף לפני מחר. מחר יהיה לכם כבר בלאו הכי את הרשומות. אז מה הבעיה? אם

כך, מוחקים את תקנה 3, לא כותבים שום דבר.

אנחנו צריכים תאריך מסויים בשביל בתי הדואר.

אז תנחו אותם שיום הפירסום היה כך וכך ומיום הפירסום והלאה.

השינויים שהוועדה אישרה בתקנות רשות הדואר (תשלומים בעד שירותי הרשות

לפי סעיף 37(א) לחוק), התשנ"ז-996ו הינם כדלקמן:

תקנה 3 תימחק.

בתוספת תתווסף הוראה נוספת, לפיה תוקפם של סעיפים 2, 4 ו-4.4 - למשך 60

ימים מיום פירסומם.

בסעיף 3 - בהמשך לשורה "למען של דואר צבאי" ייכתב "יהיה 7.10 ש"ח"

והמילים, החל מ"כל חבילה שמשקלה" ועד "9.70", יימחקו.



תקנות רשות הדואר (דרכי השירות הבולאי) (תיקון). חתשנ"ז-1996

"הכנת החומר הבולאי, אריזתו וניהול חשבון" - התעריף הזה צמוד לתעריף של

מכתב רגיל רשום בארץ.

"דמי מנוי שנתי על חומר בולאי" - המנוי משלם 190 שקל ומקבל במשך שנה

שלמה את החומר הבולאי שאנחנו ננפיק. אגב, זה פחות מהערך הנקוב של חבולים.

"מעטפת יום ראשון" - 80 אגורות, זו מעטפה מבויילת, מוחתמת, שנשלחת

למנוי. גם מעטפה לא מבויילת היא באותו תעריף מכיוון שהכמויות הן קטנות וחבל

לעשות כאן הפרשים. לפני ההעלאה המחיר חיה 75 אגורות. ההעלאה בממוצע היא 4%.

איך רשות הדואר מתמודדת עם התאמה של המחירים הנקובים בבולים לשינויים

בתעריפים? למעט במקרה של הבול הלא עריך, כאשר בן אדם רוצה לשלוח חבילה

לפרו, בדרך כלל זה הרבה בולים. האם יש נגיתאם מטויים בין השירות הבולאי

והעריכים שיש על הבולים החדשים, או על הבולים הקיימים, לבין התעריפים שאתם

קובעים?

כן, בהחלט. הבעיה העיקרית שלנו, שאנחנו צריכים להדפיס את הבולים מראש.

אנחנו משתדלים להעריך מה יהיו התעריפים הבאים של הדואר ובהתאם לכך אנחנו

מדפיסים את הבולים. קורה שאנחנו מפספסים אבל בדרך כלל אנחנו די קרובים.

במקרה כזה משאירים צירופים שמאפשרים ליצור מהם את המחיר המדוייק.

אנחנו מאשרים את תקנות רשות הדואר (דרכי השירות הבולאי), התשנ"ז-1996.



שונות

עלתה פה שאלה של י ושב-ראש המועצה האיזורית הגליל התחתון, מר בני

גורפינקל, שפנה אל חבר הכנסת שלום שמחון ואלי.

"טיפולך הדחוף בכנסת בנושא חיוב להדבקת בולים בדברי דואר פנימיים של

היישוב ו/או המועצה". הוא טען שהדואר מחייב כל ישוב לרכוש בולים ולבייל כל

דבר דואר, בהוצאה של מאות אלפי שקלים. היתה לו שיחה עם מר גרינשטיין, מנהל

הדואר מחוז צפון. הבעיה היא שהקטע של החלוקה לתאים מחייב ביול נוסף. אני לא

הבנתי את זה.

אני שוחחתי עם מר גורפינקל. היא דיבר איתי פעם ראשונה לפני מספר ימים.

אמרתי לו שאנחנו נקיים על זה דיון. יש לנו ישיבה עם מר בני גורפינקל ביום

ראשון או שני ואני מניח שאנחנו נימצא את הדרך ליישר את מה שצריך ליישר. אני

מכיר אותו הרבה שנים ואני מקווה שנימצא פיתרון.

אני יודע שהיתה שיחה ושהעניין מטופל. בעיקרון המבנה של המושב הוא קצת

שונה מכל מקום אחר. דיברו על דואר פנימי. החלופה של העניין זה שהמושב ייקח

מישהו שייחלק את הדואר וייפזר אותו בין תיבות הדואר. המושבים והקיבוצים כבר

שמו את תיבות הדואר. אתם מקבלים כבר את כל החיסכון ואין שום סיבה שאם הילדה

שלי מסתובבת במושב ורוצה להודיע לחברות שלה על חוג, שתגיד לה הנציגה שלכם

במושב שהיא צריכה לבייל את כל ההודעות לחברותיה.

הנושא יטופל בין מר פרי לבין מר גורפינקל. אבל הבעיה היא לא רק של מר

גורפינקל, זו לא בעיה רק של המושבים בהתיישבות בגליל התחתון, זה בכל הארץ.

איך מתאמים את הביקור שלכם?

תקבעו עם מנהלת הוועדה, גברת לאה ורון.

אני מאוד מודה לכם. אני מעריך מאוד את הנכונות שלכם ללכת לקראתנו בנושא

החבילות לחיילים.

הישיבה ננעלה בשעה 12:25