ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 10/12/1996

החשש לביטחונם של נהגי המוניות בעקבות מקרי חטיפות המוניות; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (שינוי המכסה), התשנ"ז-1996 - ח"כ אבי יחזקאל. בדבר רישיונות למוניות

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



43

פרוטוקול מס' 43

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי. כ"ט בכסלו התשנ"ז (10 בדצמבר 1996). שעה 11:00
נכחו
חברי הוועדה: אלי גולדשמידט - היו"ר

ניסים דהן

יצחק וקנין

אבי יחקאל

אברהם פורז
מוזמנים
חה"כ ראובן ריבלין

אלי חוף - עוזר ראש אגף השיקום, משרד הבטחון

דני שנער - מנהל אגף ביטחון, משרד התחבורה

גבי נאור - הלשכה המשפטית, משרד התחבורה

עדה וייס " הלשכה המשפטית, משרד התחבורה

אבישי מיכאל - סגן המפקח על התעבורה, משרד

התחבורה

שוש מורן - לשכת המפקח על התעבורה, משרד

התחבורה

נצ"מ יצחק צור - ראש מחלקת אבטחה, משטרת

ישראל

עו"ד עידו שפירא - איגוד נהגי המוניות

השכירים

עו"ד אורי הורנשטיין - התאחדות אירגוני

התחבורה

עופר לנציבסקי - משרד האוצר

אברהם פריד - יו"ר התאחדות המוניות

דוד כוכבא - מנ"כל התאחדות אירגוני התחבורה

צבי אברמוביץ' - יו"ר אירגון המוניות,

ירושלים

עצמון אליאס - יו"ר אירגון המוניות, המרכז

הרצל חכם - יו"ר אגוד המוניות בהסתדרות

דן שטפל - חבר הנהלה, איגוד המוניות

דורון דיין - איגוד נהגי המוניות השכירים

ישראל בן עמי - איגוד נהגי המוניות השכירים

חי ממליה - מוניות הנשיא

אפרים צבי אלי - נהג מונית

צח עזרא - נהג מונית

יוסי מיכאלי - אחראי על שוק המוניות,

חברת מוטורולה

ישראל כהן - חברת מוטורולה

שוקי רוזן - חברת מוטורולה

בר דדון - עוזרת כלכלית, המועצה לצרכנות
היועצת המשפטית
אתי בנדלר



מנהלת הוועדה; לאה ורון

ניסים ביטון - מתמחה, המכון הישראלי

לדמוקרטיה
קצרניות
רויטל יפרח

הילה לוי
סדר-היום
1.החשש לביטחונם של נהוגי המוניות בעקבות

מקרי חטיפות המוניות.

2. הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (שינוי

המכסה), התשנ"ז-1996 -חייכ אבי יחזקאל,

בדבר רשיונות למוניות.



החשש לביטחונם של נהגי המוניות בעקבות מקרי חטיפות המוניות.
היו"ר אילי גוילדשמיט
אני פותח את ישיבת הוועדה, אשר תדון בשני נושאים.
תחילה, אציג את הנושא השני
הצעת חוק של חבר הכנסת אבי יחזקאל,

בסוגייה הקשורה לנושא חקיקת רשיונות מפעיל למוניות. חבר הכנסת אבי

יחזקאל חידש את היוזמה שלו בכנסת הנוכחית והביא את ההצעה לקריאה

טרומית. נדון בהצעה על מנת להכינה לקריאה ראשונה.

הישיבה נקבעה זה מכבר. בסוף השבוע ארעו מספר מקרים חמורים ביותר

של חטיפת מוניות ונהגי מוניות, שבדרד נס לא נסתיימו באסון. לכן,

החלטתי לקיים היום ישיבה גם בשאלת הבטיחות והבטחון של נהגי המוניות.

זהו הנושא הראשון בו נדון.

שמענו בתקשורת ומנהגי המוניות כי שיטת כפתור המצוקה, המחובר

לייכובעיי הנמצא על גג המונית, אינה אפקטיבית. התוצאות בשטח מוכיחות

זאת. הייתי רוצה שנשמע היום על שיטות אחרות.

נהגי המוניות נמצאים בחזית מסוכנת. נהו; מונית הוא מקצוע שיש בו

סיכון מסויים, נהו; המונית חשוף לכל התכי האוכלוסיה. שמענו גם בעבר

על מקרים קשים שאירעו לנה1;י מוניות, על-ידי נוסעים כאלה או אחרים.

כאן אנו נכנסים לתפר בבעיית בטחון הפנים במדינת ישראל. העובדה שנה1;י

מוניות נכנסים למונית ללא ביטחון שיחזרו בשלום לביתם, איננה נסבלת

במדינת ישראל.

איני אומר כי ניתן לפתור במאה אחוזי הצלחה את הבעיות הללו, אד

קיימות שיטות שונות בעולם. אנו מכירים את השיטה של מחיצת הזכוכית

המשוריינת שקיימת במדינות אחרות. אנו מכירים את שיטת הבקדה

הממוחשבת, עליה נדון היום. שיטה זו יכולה לספק בכל שלב ושלב מידע

אודות מיקום המונית. זהו עניין של תקציבים. אולם, בנושאי ביטחון,

השיקול התקציבי צריד לסגת מפני הצורד הביטחוני. אין ערד לבעיות

כלכליות מול הצלת חיי אדם או אובדן חיי אדם.

כל פיתרון עולה כסף. אני מתנו;ד באופן נחרץ להטיל את כל המעמסה

על ציבור נהגי המוניות. איני רוצה לערוד השוואות, אד כאשר ממו;נים -

ובצדק - אוטובוסים הנוסעים בשטחים, אין מחייבים את הקואופרטיבים.

המימון ניתן על-ידי מדינת ישראל, מתוד חובתה להגן על אזרחיה. נהגי

המוניות הם אזרחים ככל אזרחי מדינת ישראל.

משרד התחבורה והמשרד לביטחון פנים, שנציגיהם הוזמנו לישיבה,

חייבים לדאוג לביטחון נהגי המוניות. המשרדים הללו צריכים לממן את

האמצעים האמורים לספק ביטחון לנהגי המוניות. אנו עומדים ערב חוק

התקציב. ידוע לי שנעשים קיצוצים. ידוע שקשה מאוד לדבר על תוספות

תקציביות. אד גם בשעה זו, חייב הנושא של חיי אדם במדינת ישראל לעמוד

בראש סדר העדיפויות.



אני מקורה שבסוף הדיון נוכל להגיע להבנה, בין המשטרה ומשרד

התחבורה לבין נה1;י המוניות, שהאמצעים הבטיחותיים והביטחוניים

המצויים כיום בשוק, יסופקו לנהגים והנהגים יוכלו לצאת לעבודתם

בשלווה, בתקווה שיחזרו הביתה בשלום.

הזמנו לישיבה שלושה נהגי מוניות שעברו הוויה קשה. נפתה את הדיון

בשמיעת סיפורם ובהבעת דעתם בקשר לפיתרון הבעייה וליעילות האמצעים

הקיימים ביחס לסיכון בו מצויים נהגי המוניות.
צח עזרא
ב-1991 לקחתי שני ערבים לבושים יפה שנראו כסטודנטים, מהר הצופים

לכוון בית-אל - עפרה. קבענו מחיר לנסיעה ויצאנו לדרד. באמצע הדרד.

כ-15 ק"מ מכוון עטרות על כביש מיכמש, ביקשו שאפנה ימינה. פניתי.

כחמש מאות מטרים לאחר מכן, זינק עלי הבחור שישב מאחורי וניסה לחנוק

אותי עם חוט חשמל. התפתח מאבק ובסופו של דבר הצלחתי להתחמק החוצה,

כשהם בעקבותי. התגלגלתי לתעלה כשכולי שותת דם, האף חתוד כולו. לא

יכולתי להגיע למכשיר הקשר ולהזעיק עזרה.
היו"ר אלי גולדשמיט
מה לגבי כפתור המצוקה הקיים?
צח עזרא
כבר הוכח שכאשר אורות המצוקה של המונית דולקים, אף אחד לא עוצר

לעזור ולא מתעניין מה קורה.

הדבר האחרון שמצוי ברשותנו כיום הוא מכשיר האיתורית, שדרכו ניתן

להודיע למשטרה היכן אנו נמצאים.
אפרים צביאלי
בכל בוקר, אני לוקח נכה צה''ל מקרית-גת. אני יוצא מהבית בערך

ב-05:30 כדי לאסוף אותו ב-06:30. בגבעת-ברנר היה שק מונח על הכביש.

עצרתי והזזתי אותו מן הכביש על מנת שלא יפריע לתנועה. איני יודע עד

היום אם היה לכד קשר עם מה שקרה מאוחר יותר. בסביבות אנדרטת

הצנחנים, לפני צומת תל-נוף, כמאה וחמישים מטרים לפניי, נופף לי אדם

בידיו, מעין אותות מצוקה. נעלתי את הדלתות של המונית, כי חשבתי

שהאיש שיכור, מאחר ובזמן האחרון מסתובבים באזור שיכורים רבים. האטתי

את המהירות והתחמקתי ממנו.

כעבור חמישים מטרים לערד, שוב מנופף לי אדם בידיו. הבנתי שלא

מדובר בשיכור, אלא שמנסים להטוף את המונית. עמדו בפניי שתי
אפשרויות
האחת - לפגוע באדם המנופף מולי והשניה - לעשות מעין מהלד

הטעיה. עצרתי בעצירה כמעט מוחלטת לידו. הוא ראה שהדלתות נעולות

וחמקתי גם ממנו.



רכב טרנזיט שככל הנראה היה קשור לעניין, ביצע פניית פרסה וחסס

את הנתיב השמאלי עליו נסעתי. למזלי, הצלחתי לחמוק גם הפעם.

הודעתי למשטרה. כעבור שעה התקשרתי למשטרה פעס נוספת. נמסר לי

שנישלחה ניידת למקום. ביום ראשון, יומיים לאחר המקרה, מסרתי עדות

במשטרה מאחר וביום שישי אין למי למסור את העדות.
חי ממליה
ב-19.1.95, נסעתי לתלפיות בחצות. חיכו לי שלושה בחורים בני

עשרים לערך, לבושים יפה עם פלאפונים בידם. הם ביקשו להגיע לכביש

מוסררה. הגענו למקום, עצרתי וחיכיתי שהם יירדו מן המונית. באותו

רגע, הבחור שישב מאחור הצמיד סכין לצווארי. הבחור שישב לידי, תפס את

ידי הימנית. הם אמרו שזאת חטיפה והם לוקחים אותי לאזור רמאללה ואדם

בשם ג'אבר יחליט מה לעשות איתי.

באותו רגע נתקפתי פחד גדול. ביצעתי כל מה שביקשו ובמקביל לחצתי

על כפתור המצוקה. נסעתי על הכביש המוביל לכוון רמאללה.
היו"ר אלי גולדשמיט
מה קורה כאשר לוחצים על כפתור המצוקה? הוא מהבהב?
חי ממליה
באותו רגע מהבהבות שתי נורות צהובות.

בהמשך לסיפורי - כל הזמן חלפו במוחי מחשבות כגון לגרום לתאונה

או לפגוע ברמזור במזיד. כמאה מטרים לפני מחסום אל-רם, הופניתי ימינה

לשביל צר. עלינו במעלה השביל ועקפנו את המחסום.

עצרתי את המונית. אחד הבחורים כיבה את המנוע. הם הוציאו אותי מן

המונית והחלו להכות אותי, לבעוט בי וניסו להכניס אותי לתא המיטען של

המונית. אני אדם גדול-ממדים. התנגדתי והיה להם מאוד קשה לבצע את

זממם. לא הייתה לי ברירה ונלחמתי עימם. סגרתי לאחד מהם את הדלת על

האצבעות. לפתע, חלפה מכונית במקום, האירה עלינו ועצרה. בדיעבד, היא

הצילה את חיי. הבחורים נבהלו, נכנסו למונית וברחו.

רצתי למחסום הקרוב, כעשר דקות לערד- בפחד רב ומחשבה כי הם

בעקבותי. הגיעו קציני שב"כ, קציני משטרה ואמבולנס שפינה אותי. ותוד

כדי כך עלינו למקום האירוע. מאחורי הגדר נמצאה סכין. פוניתי לבית

החולים "הדסה".

למחרת בבוקר הפיץ ידידי, מר צבי אברמוביץ', את הידיעה על גניבת

המונית. היה חשש לשימוש במונית למטרות חטיפה נוספות או למכונית

תופת. אף פעם לא בודקים אותנו במחסום, לא מבקשים שנזדהה, מביטים

פנימה ונותנים לעבור.



למחרת האירוע, נחקרתי במשטרה במשך כשמונה שעות, על ידי

שלושה-עשר חוקרים ממיחלק המיעוטים. מטרתם הייתה לשכנע אותי להורות

כאילו החטיפה הייתה יזומה על ירי, כדי שהמונית תימכר. המונית, מסוג;

מרצדס, הייתה הדשה ונקנתה במיטב כספי. הועלה חשד כי מר צבי

אברמוביץ' ואני משתפים פעולה. המשטרה רצתה לזמן אף אותו לחקירה.
דני שנער
הייתי רוצה לפרט את חלוקת תחומי האחריות בנושא ביטחון המוניות.

נציג המשטרה יסכים איתי כי, בראש וראשונה, האחריות הכוללת לביטחון

הפנים במדינה מוטלת על משטרת ישראל. היא המנחה המקצועית לצורד

העניין. היא מנחה גם את משרד התחבורה.

מצוקת נהגי המוניות הובאה בפני משרד התחבורה, שהחליט להירתם

ולסייע לנהגי המוניות. הוחלט על הקמת צוות חשיבה, המבצע, מזה זמן,

עבורת מטה בסוגיית נהגי המוניות. חלק מהנושאים יושמו, וחלק נמצא

בשלב של עשיה.

הייתי רוצה לשרש תופעה בנושא הכובעון הנמצא על גג המונית.

חשיבותו קטנה. אין להתמקד בכובעון, המהווה אד חלק קטן ממכלול שלם של

אמצעי אבטחה. אבטחה בנויה מעגלים מעגלים. אחד ממעגלי האבטחה הוא

לחצן מצוקה.

אנו מדברים על הקמת מחיצת-מגן בתוד המונית, והכשרת נהגים וכללי

התנהגות מונעת במקרים דומים.
היו"ר אלי גולדשמיט
הייתי רוצה שתפרט היכן עומד, באופן מעשי, כל נושא שאתה מזכיר.
דני שנער
הפרוייקט האחרון שאנו עובדים עליו, עם יושב ראש אירגון המוניות

בירושלים מר צבי אברמוביץ', הוא התקנת לחצן מצוקה המחובר למערכת

,GPSאיכון לוויני וכולי. אני מניח שתוד 25 ימים אנו נצא לדרד

ועבודת המטה תהיה גמורה.
ולשאלת היו"ר
היכן עומדים הדברים? אני משיב: לחצן המצוקה מותקן

בכל המוניות וזאת על פי תקנה.

בנושא מחיצת המיגון, לפני כשלושה חודשים הוצאנו מפרט של אותה

מחיצה. מחיצת המיגון משמשת כנגד תקיפה אלימה או כנגד ירי. כל נהג

יוכל לבחור איזו מחיצה הוא רוצה להתקין ברכבו. הוצאנו מפרטים,

שאושרו על ידי משטרת ישראל ועל ידי המכונים למיניהם. העברנו אותם

לפני כשלושה שבועות ליושב-ראש אירגון המוניות. מאותו רגע, כל נהג

החפץ להתקין מחיצת מיגון בריכבו - יכול לעשות כן.
היו"ר אלי גולדשמיט
אתה נציג מטרד התחבורה. מי מממן את מחיצת המיגון?
דני שנער
אני נציג משרד התחבורה מן ההיבט הבטחוני. ישנם פה עוד שלושה

נציגים. יכול להיות שאחד מהם יוכל לתת לד תשובה.
היו"ר אלי גולדשמיט
אתה יודע מי מממן את מתיצת המיגון?
דני שנער
לא. אני יכול להפנות את תשומת ליבד כי בתקופה של שר ...
היו"ר אלי גולדשמיט
אני רוצה להבין. אתה נותן שרותי ייעוץ למוניות? אתה ממליץ על

לחצן מצוקה, ומכין לנהגי המוניות מיפרטים מקצועיים בנושא של מחיצות,

או מערכת כזו או אחרת. היכן עומד משרד התחבורה בנושא של השתתפות

במימון?
דני שנער
לא סיימתי. משרד התחבורה יזם ומימון את קורס המניעה לנהו/י

מוניות.
היו"ר אלי גולדשמיט
המציאות כיום היא שנהו/י מוניות נחטפים. אנשים ומשפחות שלמות

חרדות. אנו נציגי הציבור רוצים לראות כיצד אפשר לעזור. השאלות

עניניות ואבקש תשובות עניניות.

אני רוצה לדעת עובדתית אם משרד התחבורה רואה עצמו כמייעץ לנהגי

המוניות כיצד לנהוג במקרים כאלה - וזה בסדר מבחינתי - או שמשרד

התחבורה רואה עצמו אחראי בנושא זה גם מבחינה תקציבית?

בתחילת דבריד אמרת שאינך יודע כי אתה איש ביטחון. עכשיו אתה

אומר שאת קורס המניעה מממן משרד התחבורה. אם כך, לגבי האמצעים

הקודמים שדנו בהם כמו לחצן המצוקה, מי שילם?
דני שנער
נהגי המוניות.
ניסים דהן
זאת הוצאה מוכרת?
דני שנער
איו לי מושג"
היו"ר אלי גולדשמיט
לנושא מחיצות הזכוכית - מחיצות המגן: האם בכוונת משרד התחבורה

להשתתף בעלות המחיצה עם אירגון נהגי המוניות?
דני שנעד
בשנה שעברה הקצבנו סך של כחצי מיליון שקל לנושא הזה. לא היתה אף

פנייה של נהג שביקש להתקין מחיצה במוניתו.
היו"ר אלי גולדשמיט
חצי מיליון שקל השתתפות בהתקנות?
דני שנעד
נדמה לי ששר התחבורה הקורס, מר ישראל קיסר, קבע שההשתתפות תהיה

1,500 שקל.
היו"ר אלי גולדשמיט
כמה מהווים 1,500 שקל מסך תעלות?
דני שנער
כחמישים אחוז.
היו"ר אלי גולדשמיט
מה לגבי המפרט שאתם עומריס לסיים?
דני מנעד
ברשותך אתן לעוזרי, מר שלום דולב לפרט. הוא בקיא ממני בתחום זה.

נקודה אחרונה שאגע בה, היא קורסי ההכשרה. משרד התחבורה, בהנחיית

משטרת ישראל, החליט לערוך קורסים ולשאת במימונם. פתחנו קורסים

בשיתוף יושב ראש האירגון מר צבי אברמוביץ', בעיקר בירושלים, ונדמה

לי שהכשרנו כמאה נהגים. אז בעצם פסקה היענות הנהגים. נאלצנו לפטר את

המדריכים ולהפסיק את הקורס.
שלום דולב
המערכת שנמצאת כרגע בעבודה היא אחת מהמערכות. אף אחת מהמערכות

לא תיתן מענה. נכון שכל המערכות יחד לא נותנות פתרון של מאה אחוז

ועל אחת כמה וכמה לא מרכיב אחד בלבד. הדוגמאות ששמענו מפי נהגי

המוניות מוכיחות שלחצו מצוקה, כולל מערכת איכוו לוויני, אם לא יהיה

מלווה במיגון כל שהוא לא יעזור. יש לראות את האמצעים השונים כמיכלול

ולא להתמקד באמצעי אחד, שהשימוש בו יהווה בזבוז כסף ומאמץ.

יש לבדוק אם המערכת ראויה להיות מותקנת, באיזה מידה היא עונה על

האיומים ולאיזה איומים היא עונה ולהעריד את העלות שלה. לא מדובר רק

בהתקנה ובשימוש בה, אלא גם על הצד השני, שאמור להגיב בצורה אפקטיבית

ובפרקי זמן מתקבלים על הדעת.
למערכת שני תפקידים. תפקיד אחד
הנהג יכול להודיע בדרך אלחוטית

על מצוקתו על ידי לחיצה, היוצרת תשדורת מקודדת שמאפשרת למוקד לדעת

כי נהו; נמצא במצוקה ולדעת את זהותו של הנה!;. תפקיד שני הוא הפעלת

מערכת האיכון הלוויני כדי לדעת היכן נמצא הנהג.
אתי בנדלר
הכוונה למוקד משטרתי?
שלום דולב
צריד לקבוע מוקד שיקבל את האות, יבצע איכון ואולי יתקשר עם הנהג

כי עלולות להיות הפרעות קשר. יש חשיבות רבה גם לתגובה, שצריכה להיות

בזמן מתקבל על הדעת, מאחר והפריסה של הנהגים גדולה מאוד.
היו"ר אלי גולדשמיט
לא ברור לי. יש שידור של נהג הנמצא במצוקה. מרכז המידע מקבל את

אות המצוקה. את מי הוא צריך להפעיל? כאשר אדם נמצא במצוקה הוא מצלצל

100.
שלום דולב
נכון להיום, במערכות מסוג דומה - המשמשות כמוקדי קריאה לאנשים

במצוקה בבתים ומוסדות כולל בנקים, מלבד מספר מצומצם של מוסדות

רגישים במיוחד הקשורים למשטרת ישראל - האותות מגיעים בדרד כלל

למרכזים של חברות אבטחה ושמירה.
היו"ר אלי גולדשמיט
נתת בתור דוגמא את בעיית מהירות התגובה. אבל בהנחת העבודה שלך

לשאלת מהירות התגובה, לא התייחסת לכך שהמשטרה היא שמגיבה. המשטרה

מפוזרת בכל מקום.
שלום דולב
לא נכנסתי לפרטים בנושא הזה. לצורך כך תצטרך משטרת ישראל,

השותפה בפרוייקט, להביע את הסכמתה. זו אחת האפשרויות שתיבחנה. יש

לכך משמעויות של זמן ותקציב.
היו"ר אלי גדלדשמיט
כמה עולה מערכת כזו?
דני שנער
אתן דוגמא. מערכת רומה מופעלת על ידינו מזה ארבע שנים בלמעלה

מ-300 אוטובוסים. הפרוייקט הזה עובר כבר למעלה משלוש שנים ב-310

אוטובוסים הנעים ביהודה ושומרון. אני הושב שפחות או יותר על אוונו

בסיס יעבוד הפרוייקט עם המוניות. ביהודה ושומרון צה"ל מגיב בזמן

אמיתי, ובפרוייקט המוניות יהיה צורך לבוא בדברים עם משטרת ישראל,

כיצד היא רואה את עצמה משתלבת עם חברות האבטחה האחרות בזמן אמת.
שלום דולב
לא הייתי רוצה להיכנס בשלב זה להערכות תקציביות, מאחר ולא מדובר

רק בהתקן שמותקן במונית. המרכיב המערכתי הוא המרכיב העיקרי. לפני

גיבוש המלצה של משטרת ישראל והגופים השונים, יהיה מוקדם להסיק

מסקנות.
יצחק צור
משטרת ישראל נמצאת בתהליך עם אירגון נהגי המוניות משנת 1994

ושותפה בו. אני מכהן בתפקידי כשנה. המשכנו את עבודת המטה ונפגשנו עם

נהו/י המוניות. דובר על המלצות שהמשטרה ביקשה לממש, המלצות שעברו

גלגולים שונים.
היו"ר אלי גרלדשמיט
תמהני מדוע התחלתם את העבודה בנושא בשנת 1994 ועד היום דבר לא

יצא אל הפועל?
יצחק צור
אנחנו אחראים על המיגון. על המימוש אחראים בעלי המוניות. והבעיה

היא כלכלית. מנסיוני , כאשר השר קיסר הקציב את הכסף למחיצת המיגון,

המחיצה לא ענתה על המיפרטים וליכולות של נהגי המוניות להשתמש בה.

הייתה בעייה עם 1;ודל המונית. הכנסת מחיצת מגן למונית קטנה לא תשאיר

מקום לנוסעים. כיום, מצאנו את הטכנולוגיות המתאימות וקיימת מחיצת

מגן מתאימה, אך אין לנו המימון המתאים.



משטרת ישראל רואה את תאחריות בשני תחומים: בתחום המניעח

והגילוי ובאחריות לביטחון הנפש והרכוש. לפי נתונים מדוייקים עד שנת

1995, מתוך ארבעים מעשי אלימות כנגד נהגי מונית ברחבי הארץ, פוענחו

29 מקרים שהם 72%. זה די מכובד. לגבי 1996 אין בידי עדכון.

אנו מדברים על מחיצת הפרדה. גם למנורת הכובע הנמצאת על גג

המונית יש יתרון. כאשר נהג המונית לוחץ על לחצן המצוקה ותאור

בכובעון נדלק, מעבר לניידת שרואה אותו - גם האזרחים רואים אותו. יש

בעיה עם האור מאחר וקשה לראות אותו. לכן הצענו להחליף נורית. הועלתה

גם הצעה להקרין תשדירי שירות לציבור בנושא כדי להביא את הנושא

לתודעתו ולזכות בסיועו. ההצעה טרם מומשה.

בתחום המיגון אנחנו מדברים על מספר רמות. המיגון כולל כמה

אלמנטים. מחיצות מגן שתהיינה אפקטביות, הכשרות, ציוד, ונהגים שיחפצו

ברשיונות נשק. הסכמנו לסייע בעניין הרישוי אד לא היו פניות כאלה.

אנו בוחנים את האפשרות של התקנת מערכת וגילוי במוניות. אני מדו;יש

1ל יצאו אנשים בתחושה שהמערכת הזו היא שתפתור את הבעיה. זו מערכת

שנותנת מענה אחרי מקרה שקרה. המיגון צריד להיות טרם מקרה ולא

לאחריו.
היו"ר אלי גולדשמיט
אולי היא תשמש גם כמערכת הרתעה. אם אותם גורמים יידעו שהמערכת

קיימת, לפחות חלק מהם יירתע אם מטרתו היא - לדוו/מא - ביצוע עבירת

רכוש.
יצחק צור
גנרטורים שהוצבו בצירי הדרך העולה לירושלים, צויידו במערכת כזו.

אף שנכתב בבירור על כל ו/נהטור כי מותקנת עליו מערכת איכון, הם

נו;נבו. אני לא מאמין בכושר ההרתעה של המערכת מול ו;ורמים מתוחכמים.

איני יכול לפסול זאת לחלוטין מול דרו;ת פשיעה לא מתוחכמת ונמוכה.
ניסים דהו
אפשר לשבש את המערכת בקלות? כלומר ניתוק של חוט ישבש את כל

המערכת?
יצחק צרר
לא. בטכנולוגיות הקיימות היום, ניתן לסמוד על המערכת הן מבחינת

לחצן המצוקה והן מבחינת גניבה.

ההבדל המהותי בין מערכת; האיכון לבין כובעון המצוקה, הוא שמערכת

האיכון שמחוברת בקו ישיר למוקד כל שהוא. לעומת זאת, הכובעון הוא

התרעה למצוקה של נהג מוכית. אוכלוסיה גדולה טל בעלי פלאפונים



ומכשירי קשר למיניהם רואה את האור על גג המונית ויכולה לדווח. יש

צורך לשפר את הכובעון ולהגביר את מודעות האנשים והשוטרים לקיומו.
היו"ר אלי גולדשמיט
איד אפשר לזהות את האור על גג המונית בשעות היום?
יצחק צור
בהודש אפריל עשינו ניסוי בשימוש בנורה שנותנת הבזק גדול יותר.

אני מדגיש, זה רק גורם נוסף לכד שיותר עיניים תיראנה שאותו נהג;

מונית במצוקה. אין במנורה כל פסול וכבודה במקומה מונח, למרות

מגבלותיה.

יש לנו הידע, הטכנולוגיה ואת ההנחיה. הבעיה היא כלכלית ולא

ביטחונית ובנושא אחרון זה איני יכול לתת את הפיתרון.
עופר לנצ'בסקי
כתגובה לטענות משרד התחבורה ניתן לומר, שההיבט התקציבי לא הוצג;

בצורה בריאה. לדעתי, יש היום שתי תקנות תקציביות במשרד התחבורה,

המיועדות לטפל בבעיית נהגי המוניות. האחת - מיגון על פי קריטריונים

מסויימים, בהשתתפות של 50%. הנושא הוצג על ידי ראש אגף ביטחון.

תקציב זה לא מומש מסיבות שלא ידועות לי ואיני מתכוון להיכנס אליהן.

התקנה השנייה - הכשרת נהגי מוניות. יש לומר כי תקציב זה נתבקש

על ידי האוצר וניתן. הוא מתבסס על חוות-דעת של יועץ ראש הממשלה

לטרור, תת-אלוף יגאל פרסלר, שבהן את העניין והו;יע למסקנה שהדרד

הנכונה לטפל בבעיית הביטחון של נהגי מוניות, אינה באמצעות מחיצת

מגן, אלא באמצעות הכשרת נהו; המונית להתמודד נגד תקיפה.
ניסים דהן
זהו קורס הישרדות?
עופר לנצי בסקי
משהו כזה. בפועל גם תקציב זה לא מומש. קייס תקציב שאינו מנוצל

ואולי המלצתה של ועדה זו צריכה להיות שינוי הייעוד של כספים אלה.
טלום דולב
בניתוח מקצועי של שלוש האופציות הקיימות - הכשרה למניעה מוקדמת,

לחצן המצוקה ומערכת האתרעה למצוקה ואיכון " אין ספק שמחיצת המיגון

תיא מרכיב חשוב בניסיון להביא את הנהו/ שייצא ממקרה של תקיפה בריא

ושלם ככל שניתן.
אברהם פריד
אני מברך על כך שזכינו להיות נוכחים ושותפים לדיון ממצה בנושא

חשוב כל כך הנוגע לחייהם של 30,000 נהגי מוניות. שמענו את הנתונים

מ-1994 ו-1995. לצערי, בכל פעם שמתרחש מקרה של פגיעה בנהג מונית,

מתקיימת ישיבה. אנו מגיעים לישיבות, שומעים הצעות ובסופו של דבר

מגיעים שוב לאותה מסקנה- בעיית המימון.

כל מוצא שיימצא ויוצג על ידי המומחים, בנושא ההגנה על נהגי

המוניות, יתקבל על ידינו. המימון הוא העיקר ואני שמח שנציג האוצר

נמצא כאן. משרד האוצר מקבל 180 מליון שקל מהנהגים, מההקצאה של

ה2,000 שקל. דרשנו במשך כל התקופה ייעיזרו לנו, החזירו לנו חלק קטן

מהמימון. קיבעו מהי עלות הפרוייקט והחזירו לנו חלק, כהשתתפות בהגנה

על חיי הנהג. הנהג ישא בנטל האחזקה". נמאס לנו מישיבות ודיבורים

חסרי פשר.

אני מקווה אדוני היושב ראש, שלא תניח לנושא. הנושא הוא חשוב.

זוהי פרנסתם של נהגי המוניות. אנו התרענו פעמים רבות - בשנים 1993,

1994, ו-1996 - בפני ראש הממשלה הקודם והנוכחי והדבר הסתכם

בהתכתבויות בלבד. אנו נקבל כל הצעה. אנא תנו לנו מימון.

אגב, אני חייב להזכיר שהשר לשעבר ישראל קיסר, נפגש, לאחר מקרה

הרצח האחרון, עם שר האוצר לשעבר והוציא תקציב חלקי זמני להשתתפות

בהקמת מחיצות מגן לנהגים הירושלמיים. ועם כל הכבוד לא יתכן שתהיה

אפליה בין נהגים ממקום אחד לנהגים ממקום אחר.
היו"ר אלי גולדשמיט
מקובל עלי שאסור להפלות בין נהגים. אבל, נניח שתהיה מצוקה

תקציבית ויהיה צורך לקבוע סדרי עדיפויות. אינך חושב שאפשר יהיה

לקבוע סדר עדיפויות כל שהוא?
אברהם פריד
ירושלים מהווה מקום רגיש, אך אי אפשר לעשות זאת לכלל ציבור

הנהגים שמשתתף בתשלום ובעצם עובד באותה עבודה. זאת אומרת שחייו של

הנהג הירושלמי יקרים יותר.
אברהם פורזז
יש פה נציג של ועדת התחבורה? מדוע לא מאשרים להביא את המונית

הבריטית הסגורה והממוגנת? רק בגלל ה- ?abs
אברהם פריד
שלחנו משלחת ללונדון, על מנת שתבחן את המונית הלונדונית.

התרשמנו שזו המונית האידיאלית. אם האנגלים לא מחליפים את מודל

המונית במשך שישים שנה, סימן שזה מודל טוב. הבאנו את החומר בפני



מומחים של משרד התחבורה. נאמר לנר שלפי התקנה, רכב משנת יצור 1995

ואילך חייב .abs-1תקנה דומה תיכנס לתוקף בשוק האירופי רק משנת

1998. לכן ABSימצא במוניות הלונרוניות רק משנת 1998. רצינו להגיע

למצב שבו יוכל נהג ישראלי לרכוש מונית כזו ולמצוא פיתרון על פי חוק

עד שנת 1998.

המונית בנויה כד שחמישה נוסעים יושבים מאחור בנוחיות מירבית

כאשר הנהו; מוגן.
אברהם פורז
הכניסה והיציאה מהמונית הלונדונית נוחה מכל רכב אחר ואפילו

מהמהודריס והיקרים שברכבים.
אברהם פריד
לא רק לנוסע הרגיל היא נוחה אלא גם לנכה. מאפשרת לו לצאת

ולהיכנס בקלות עם כיסא הגלגלים. ההגה שמאלי. מוניות אלו יש שני פסי

ייצור. ביקרנו במפעל בגרמניה שם מיוצרות המוניות המיועדות לאירופה.
אברהם פורז
בישראל ה abs-אינו חובה במכוניות פרטיות. מוניות נוסעות לרוב

בערים ולא מחוצה להן. מדוע אי אפשר לוותר על absלשנתיים? כמה

תאונות יקרו בגלל שאיו למונית הזאת ?absהכבישים בארץ אינם

אוטוסטרדות שנוסעים בהן במהירות של 150 קילומטר לשעה. נהגי המונייות

הם נהגים מיומנים. מדוע משרד התחבורה לא מאשר להביא מוניות כאלה? זה

טוב לנהג וטוב לנוסע.
אבישי מיכאל
בישיבה שנערכה אצל שר התחבורה הקודם, עלתה שאלה עקרונית: האם

ניתן לבטל או להקפיא תקנה שפורסמה ויבואנים התאר1;נו להחלתה לגבי כלי

רכב המיועדים למוניות? נכון שהתקנה מיושמת לו;בי יבואן אחד. לא היה

שום ספק שהמונית הלונדונית מתאימה לשימוש בארץ ושר התחבורה הקודם

הכיר בכד.
היו"ר אלי גולדשמיט
אם מבטלים את התקנה שמבטלת את ה- ABS לגבי כולם, מדוע יתנגדו לכד

היבואנים?
אבישי מיכאל
התקנה יושמה לא רק לגבי מוניות אלא לגבי רכב ציבורי בכלל.

פורסמה תקנה המחייבת absבכל רכב ציבורי: אוטובוס, מונית או כל רכב

הסעה אחר.
היו"ר אלי גולדשמיט
אי אפטר להתקין את הABS~אחרי הייצור?
אבישי מיכאל
זאת שאלה שנשאלה. המפעל הלונדוני התחייב שמשנת 1998 הוא יוכל

לעשות זאת.

אברהם פורז;

מרוב רצון לעשות צדק, עושים עוול. אפשר לעטות הוראת שעה לגבי

מוניות, שמעתה למשך שנתיים, לא יהיה צורך ב- .abs
עידו שפירא
אני חושב שיושב-הראש שם את היד על הנקודה העיקרית. ישנה 3ה בעיה

מערכתית ולא נקודתית. זורקים את תפוח האדמה החם מאחד לשני. יש תקציב

לסייע בחצי מעלות המחיצה, אד לא ממשים אותו. יש הכשרה אד נהגים לא

באים. יש כובעון מצוקה אד הוא לא יעיל.

יושב פה מישהו ואומר שאין מאה אחוז מענה. יש פה מאה אחוז בעיה.

מי שנותן פיתרון של שמונים תשעים אחוזים, יכול להגיד שאין מאה אחוז

מענה. מי שנותן פיתרון של עשרה חמישה-עשר אחוזים, אינו יכול לומר

זאת.

האינטרם של כל הגורמים הוא להביא את כל האינפורמציה הקיימת

באופן ברור. צריד להקים גוף שיתאם את הדברים. לפעול בדרד שתמנע את

נפילת הדברים בין הכיסאות. מדובר בחיי-אדם.

מבחינה מינהלית, איני יודע אס נעשתה פנייה לחברות הביטוח.

חברות הביטוח הן בעלות אינטרם בנקודה זו ויכולות לסייע במימון.

קיים הבדל בפרמיות הביטוח לגבי מונית שנוסעת חשופה - שיש אפשרות

לפגוע בה, להשחיתה או לפגוע בחיי אדם - לעומת מונית ממוגנת ובטוחה

יותר. הייתי מציע לבדוק זאת ולקבל תשובות רציניות יותר מכל הגורמים.
צבי אברמוביץ'
יש בעייה לשים מחיצת מגן במוניות הקיימות. אם ניקח לדוגמא רכב

סובארו, או מרצדס קטנה, ונשים מחיצה, ייווצרו מספר בעיות: הצפיפות

במונית תהיה גדולה, נהג גדול-מימדים לא יוכל להזיז את כיסאו לאחור,

המחיצה תמנע את זרימת האוויר הממוזו; לחלק האחורי של המונית - אלא אם

כן מעבירים שרוולים למיניהם וטלאים שונים שפוגעים ביופי המונית. נהו;

שקנה מונית במיטב כספו לא ימהר להשחית אותה.

צריד להו;יע להחלטה כי עד שנת 1998, לדוגמא, לא תהיה מונית ללא

מחיצת מגן. כל סוכן רכב שמוכר מוניות, ימכור את הרכב עם מחיצת מגן.



לגבי הנושא האלקטרוני, יש בשוק מספר מערכות. כולן טובות. אך יש

חברה אחת שנותנת תשובה בנושא של איכון בזמן מצוקה אמיתית, ויש לה

כוח אכיפה. חברה זו שולחת את כווז האכיפה שלה, בשיתוף ננס משטרת

ישראל, לעצור את האירוע.

ברגע שנהג לוחץ על לחצן המצוקה, נרלק אור אדום על הצ1; המצוי

במוקד של אותה חברה, וכתוב שהנה!; במצוקה. ישנו הקוד לנה!;, מזהים

אותו וכן מופיע מיקומה המדויק של המונית. נשלח למקום כוח אכיפה

ובשיתוף עם המשטרה סוגרים את המקום ומונעים את האירוע בזמן.
אבי יחזקאל
האם העלות של המערכת היא עלות גבוהה?
צבי אברמוביץ'
היום המערכת מחולקת לשניים. וזלק אחד עונה על צרכי הביטוח והאחר

עונה למערכות המצוקה. מדובר בשתי עלויות שונות, על פי מספרן של כלל

המוניות במדינה. נצטרד להחזיר את העלויות. אני חושב שמדובר על תשלום

חד פעמי של 800 עד 1,000 שקלים.
ניסים דהו
על סכום כזה אתם מתווכחים?
צבי אברמוביץ'
אנחנו לא מוכנים להיות "פרה חולבת".
היו"ר אלי גולדשמיט
הייתי רוצה שנראה הדגמת הפעלה של מערכת מצוקה וביטחון.
שוקי רוזן
אנחנו נציג; מערכת שידועה כמערכת מצוקה המותקנת באוטובוסים

במדינה. אני רוצה להזכיר כי מערכת "ברק" נותנת כיום מענה לתושבי

יהודה, שומרון וחבל עזה. המערכת הזו מתאימה גם לציבור נהגי המוניות.

אנו מדברים על מערכת מצוקה וביטחון. ההגדרה חייבת להתייחם לשני

המונחים. במילון אבן-שושן מוגדרת מצוקה כ"דוחק, לחץ" וביטחון מוגדר

ב"אמונה חזקה, רגש, ודאות וביטחה".

מטרתנו היא להציג טכנולוגיות המאפשרות פיתרון הולם לאירועי
מצוקה לנהו/י המוניות. הנהות היסוד
האמינות הנדרשת מהציוד חייבת

להיות גבוהה ביותר. אין פחות ממאה אחוזי אמינות.



זמן התגובה של המערכת חייב להיות קצר ביותר מרגע תהילת האירוע

עד רגע סיומו, בהתערבות כוה האבטהה או אותו גורם שצריך להגיב. נדרשת

יכולת לקריאת המצב. לפני הפעלת כוח תגובה, חייבים לדעת בדיוק מה

קורה לנהג המונית הנמצא ברכב, באיזה מצב הוא נמצא, מה הדחיפות

והסכנות האורבות בהתערבות כוה תגובה.

נהו/ המונית חייב להמשיך בעבודתו השיגרתית עם האמצעים שיש לו.

טווה הפעולה של המערכת צריד לתת פיתרון לכד שהנהו; לא יהיה מוו;בל

בפעילות השוטפת שלו. לכל מקום שייסע, יהיה הנהג מכוסה על ידי

המערכת.

נקודה השובה ביותר היא שמירה על חסיון וצינעת הפרט. אסור בשום

פנים ואופן, שמערכת כזו תשמש שלא למטרתה הספציפית.

המערכת מורכבת מיחידה המותקנת ברכב ותשתית שמסוגלת לקלוט את
קריאות המצוקה, היינו
מוקד לקבלת הקריאות וכוה תגובה זמין ובעל

סמכות הוקית.

אנו מבססים מערכת כזו על .Global Positions system ,gpsאנו

יודעים בכל רו;ע נתון היכן נמצאת המונית. ברו;ע האירוע כשנה!; המונית

נמצא תהת איום כל שהוא, או בהשש למצב כזה, הוא לוהץ בצורה סמויה על

לחצן שמפעיל אות מצוקה. המיקום שלו מופיע במוקד. הדיווח מהמוקד

מופץ לכוה תגובה הניתן להכוונה. יכולים לדבר עם הכוה ולכוון אותו

אל המונית.

פעילות נוספת, אם נדרשת - ועליה להיות מוסכמת עם בעל המונית -

היא ביצוע פעולת האזנה לכל המתרהש במונית, לאהר להיצה על להצן

המצוקה. כוה התו;ובה יוכל לקבל אינפורמציה "המה" בזמן אמת.

המערכת בנויה כדלקמן- במונית מותקן מקלט שמתהבר למכשיר הקשר

שנמצא בשימוש הנהג. מוסיפים למכשיר הקשר את מקלט ה-g p s ומקבלים את

מכשיר המצוקה שמשתמשים בו באוטובוסים ביהודה שומרון ועזה. התשתית

והמערכת הן זהות. מדינת ישראל שילמה על המערכת הזו בעבר.

ניתן לעשות פעולה נוספת. כוה התגובה ההוקי מוסמד לבצע מרהוק

פעולה של עצירת המונית. היכולת לקרוא את תמונת המצב בתוד המונית,

כגון שהנהג בסכנה או שהעבריינים בורחים, מאפשרת מתן פקודה לעצירת

המונית, בהנהיות מסויימות ולפי כללי בטיהות. קיימת טכנולון;יה

מאובטהת, בדוקה ומאושרת על ידי משרד התהבורה.

אפשר לבצע נעילת דלתות המונית מרהוק ופעולות נוספות, שלא הייתי

רוצה לפרטן. אם נהג המונית מסוגל להתקשר עם המוקד, ניתן לדבר איתו

ולקבל דיווח על הנעשה במונית.

על סט השקפים מופיעות הדרישות מנהג המונית. עליו ללחוץ ברגלו על

להצן סמוי וההל מאותו רגע הוא נתון לפיקוה המוקד.



השקף הבא מדגים מונית שנהגה לחץ על לחצן המצוקה. המונית נכנסת

לפוקוס במוקד כאשר המפה נעה והמונית במרכז המסך. אפשר לעקוב בצורה

כמעט רצופה אהרי התנועה עול המונית. בצורה זו ניתן לכוון את כוה

התו/ובה לבצע חסימה או, על פי דרישה, לעצור את הרכב במקום שתתקבל

הוראה.

חלק בלתי נפרד הוא המוקד, שימצא בכל תחנת מוניות או אשכול

תחנות או מוקד מסחרי או מוקד ברמה של גוף ממלכתי.

המערכות קיימות ועובדות בשטח ומדינת ישראל שילמה עבורן.
היו"ר אלי גולדשמיט
הייתי רוצה לסייס את הדיון. אני מבקש מחברי הכנסת להביע את

עמדותיהם.
דו מטפל
אני מאירגון נהגי המוניות. איננו פונים בשם חברינו שנפגעו

ותמונותיהם מופיעות בעיתונים, אלא בשם הנהגים שתמונותיהם עשויות

להופיע בעיתונים בעתיד. משרד התחבורה פועל במחתרת. איני יודע ע0 מי

הוא מדבר בדיוק.

בדיון שהיה ב-5.7.1995, אחרי רצח נהג המונית דוידי, אמר שר

המשטרה לשעבר, משה שחל- "הוויכוח על ביטחונם של נהגי המוניות הוא

בעצם הכסף". בכל פעם חוזרים לאותה נקודה. אמנם הדיון ענייני אד אנו
סבורים, כפי שאמר מפכ"ל המשטרה
"נבחרה האפשרות הגרועה מכולן". לא

ניתן להבא, שתיבחר האפשרות הגרועה מכולן. כפו זאת עלינו בתקנה.

אנחנו רוצים להיות בתוך הקלחת, מעורבים ומיודעים מה נעשה בכל דבר.

גם לנו יש מה להגיד לא רק לאנשים זרים ששכחו מה זאת מונית. אנחנו

חיים את זה.

יש עשרות קריאות מישובי קו התפר. הסדרנים דוחים אותן. לא לוקחים

סיכון. אנו יודעים כי הפיתרון הטוב צריד להיות משולב עם כמה גורמים.

מישהו מביא את הכובעון, ומקבל לגיטימציה ממשרד התחבורה. הדבר

עלה בבית המשפט הגבוה לצדק ואני מצטט מפסק הדין "בין השורות עולה

אפשרות שבוצעה עבירה, הוגשה תלונה למשטרת ישראל עברה שנה והנושא לא

נחקר עד תומו".
עדה וייס
אתה קורא מה שנוח לך. זה לא מה שכתוב שם.
דן שטפל
נכון. אני קורא מה שנוח לי. תביטי בתמונות שמופיעות בעיתון

ותתני תשובה לגברת דוידי ולמשפחה.
היו"ר אילי גולדשמיט
אין באפשרותי לתת לכל נציג לדבר. חבר הכנסת ניסים דהן בבקשה.
ניסים דהן
אני לא חושב שמישהו חולק על כד שיש צורד במציאת פיתרונות

מקצועיים להבטחת ביטחונו של הנהו;. העובדה שנהגי מוניות מסיעים אנשים

מכל הסוגים ומכל המינים, מחייבת דאגה לכד שמקצועם יהיה בטוח ככל

שניתן. מובן שאין להבטיח מאה אחוזי ביטחון, כמו שכל אזרח ישראלי

העומד ברחוב אינו מוגן במאת האחוזים.

חבל שאתם מדברים על סכומים פעוטים. על 800 שקלים ועוד דמי אחזקה

של שבעה דולר לחודש, כשזו הוצאה מוכרת. אם נהו; המונית ישלם זאת, הרי

בחודש הבא כשיגיש דין וחשבון למס ההכנסה, הוא יקבל את הסכום חזרה.

האס הוויכוח הוא על 500 או 800 שקלים לחודש, או שזו עלות חד פעמית?

אני לא מבין על מה הוויכוח.

מונית ממוצעת עולה בסביבות 100,000 שקלים. נהג שלא קיבל מספר

ממשרד התחבורה קונה מספר ב-80,000 דולר. אנחנו מדברים על הוצאות כל

כך ו/דולות ובאים נהו/ים ואומרים שסכומים כאלה הם יכולים להוציא, אבל

את אלף השקלים המיועדים לביטחונם, הם דורשים ממשרד התחבורה. מדובר

בחיים שלכם. אנו כנציגי ציבור רוצים לתת לכם הגנה, אד זה בלתי אפשרי

כשמדובר על סכום כה פעוט וכהוצאה חד פעמית.

המסקנה היא שאולי הדבר אינו עומד בראש סדר העדיפויות שלכם. אם

תדבר היה כל כד חשוב, הייתם הראשונים שצריכים לשלם ורק לאחר מכן

להתחשבן. אותי זה מדאיג. ובנוסף אני מודאג מכך שאתם - נהגי המוניות

הנמצאים בחזית, בקו הראשון - לא מוכנים להוציא את ההוצאה הקטנה הזו.

הוויכוח הוא, כנראה, מי ישווק את המכשירים. האם תשווק את

המערכות חברת מוניות זו או אחרת, או יושב ראש זה או אחר. כד קרה גם

עם הכובעונים. אני לא מבין אתכם.

אבי יחזקאל =

אני מלווה את המוניות עוד מעברי. בגלל ריבוי האירגונים אני מציע

שהמשך הדיון בסוגיית המוניות יותנה בהסכמה של כולם. אנו נוגעים

בנושא הנוגע לחיי אדם ומגיעים לכד שיש מחלוקות הנובעות מבעיות של

ייצוג. העמדות אינן אחידות. יש להגיע לנייר מוסכם שיהיה מונח לפני

יושב-הראש. אני חושב שיושב-הראש צריד להיות אחראי לזימון מגוון רחב

של גורמים המייצגים את סוגיית הביטחון,
נקודה שנייה
צריד שיהיה ברור: אין מאה אחוז פיתרון, אך יש סל

שבסופו של דבר יכול להקטין את סוגיית הביטחון. סל זה, עלותו בין

1,500 ל-2,500 שקלים. אני בדקתי את הדברים. אני אומר לכם רבותי,

כדאי שתדעו, הדיון הזה חשוב אבל הוא נוגע בסל של מרכיבי הביטחון

שלא נותנים פיתרון של מאה אחוז ביטחון. כאשר הפלאפונים התפשטו



במדינת ישראל, היו נהגי המוניות בין הראשונים שמיהרו לרכוש פלאפון

ב-2,000 שקלים. קל והומר לשאול מרוע לא? זו שאלה לו/יטימית. אני לא

אומר שהפיתרון לשאלה מוטל עליכם. אכן הפלאפון, השוב אך מה עם היי

אדם? התשלום מוכר גם לצרכי מם. כשאתם רוצים לבוא לדיון תגידו גם מה

החלק שלכם.

נקודה שלישית- אני מציע לכם לבוא ולומר לנו מה ההלק של המדינה.

איזה הלק בפיתרון בעיית הביטחון אתם תובעים מהמדינה. נכון לעכשיו

שני הפיתרונות החלקיים שהוקצו גם הם לא מוצו.

אני מציע שתיקחו את החומר ותטפלו בו, כדי שהעניין לא יעלה חלילה

אהרי רצח נהו; מונית. הכינו נייר משותף בו תפרטו מה אתם מוכנים

לתרום, מה העלויות ומה אתם רוצים מהמדינה. לאחר מכן, תחזרו לוועדה.
ליצחק וקנין
אני חושב שחבר הכנסת אבי יחזקאל נגע בלב הבעייה המורכבת הזו.

הייתי רוצה לו;עת, לדוגמא, בנושא לחצן המצוקה. הנושא לא ידוע כלל

לציבור, בשל מחלוקת בין שני האירו;ונים. להערכתי, אם אירגון הגג של

נהו;י המוניות היה מסודר כפי שצריד, המודעות בציבור היתה אהרת. האם

הציבור יודע שהנורה המהבהבת על גג המונית מסמנת נהג המונית הנמצא

במצוקה? אני שומע זאת בפעם הראשונה. אני לא ידעתי שכשהמנורה מהבהבת

זה סימן למצוקה של הנהג;. צריד להביא את זה לתשדירי השרות, לתקשורת.

לגבי נהגי המוניות. לדעתי יש מספר גדול של נהגים בגיל מבוגר

והקורסים המוצעים לא יועילו להם.

נהגי המוניות צריכים ללכת יחד. מלחמות ביניהם לא יוסיפו דבר.

אני- מקבל את כל דבריו של חבר הכנסת אבי יחזקאל. רק כד ימצא מוצא

לבעיותיכם.
אברהם פריד
אני לא אוהב להפריע, אד אל תסיטו אותנו לכוון אחר. אין מחלוקת

בנושא של מה שאתם חייבים לנו, המדינה חייבת לנו. המדינה חייבת לפתור

לנו את הבעיה. המשטרה צריכה להגן עלינו. אני מבקש את סליחת יושב-

הראש, אד אני מתרגש מעט בגלל נסיון ההסטה. אין לנו מחלוקת.
אבי יחזקאל
אני אקח את האירגון שלד כפרוייקט שלי ואבדוק מה מייצג האירגון.
אברהם פריד
ייצג את הנהג. אל תייצג אירגונים. הנושא הוחמץ.
היו"ר אגלי גולדשמיט
לא צריך לפטור בקלות את המערכת הממשלתית. חבר הכנסת ניסים דהן,

אני חולק עליך. אס תחשב את עלות אוטובוס ממוגן ביהודה ושומרון ותחלק

זאת במספר התושבים ששולחים את ילדיהם באוטובוס, תמצא שהעלות היא לא

וגדולה לכל משפחה. בכל זאת, אותה משפחה לא נושאת בעלות, למרות שמרובר

על ביטחונה האישי.
ניסים דהו
אדוני יושב הראש, התחבורה הציבורית מסובסדת. למוניות אין

סובסידיה.
היו"ר אלי גולדשמיט
אני מדבר על מתן שרותי אבטחה בהובלת תלמידים לבית הספר. אתה לא

מעמיס את עלות מיגון האוטובוסים על הורי התלמידים.
ניסים דהו
כדי להעמיס את עלות הנסיעה על הורי התלמידים, אני אצטרך להעלות

את מחירי הנסיעה באוטובוסים הממוגנים. וזה בדיוק מה שאני מסביר,

עלות הנסיעה מסובסדת.
היו"ר אלי גולדשמיט
בסופו של דבר, המשתמש בביטחון לא משלם את העלויות. אני לא

מתייחס לסיבסוד ואני מתנ1;ד לדבריך. אני חוזר ואומר שהנושא של ביטחון

תושבי ישראל נמצא בידי הרשויות. על כך כולנו משלמים מיסיס. כך גם

לגבי נושא המיגונים. הורי החייל לא מממנים את האפוד שהוא לובש,

למרות שלאפוד עלות מסויימת והמשפחה יכולה לשאת בה או לסבסך חלק

ממנה. אני בכוונה מביא דוגמה קיצונית.

אני לא חושב שנהגי המוניות צריכים לשאת בעלות המיגון למוניות,

וגם אם העלות נמוכה. אני חושב שהעלות היא באחריות מדינת ישראל. מונית

היא רכב ציבורי. מדינת ישראל צריכה לדאוג גם לענף המוניות כשם

שהיא דואגת לאבטחה של חברת התעופה הלאומית שלה, לאבטחת הנוסעים

ולבדיקות ביטחוניות, כשם שהיא דואגת לשים מחסומים בכבישים שעה שיש

סכנה של אירוע ביטחוני, כשם שהיא דואגת לצבא ובכל מקום ומקום. מה גם

שאנו חיים במציאות הזו, ויש בעיות עצובות בעניין.

אי אפשר לס3ור את המקרים. הם לא רבים. אך בזמן האחרון ישנה

הצטברות של מקרים וזה נותן אינדיקציה לא טובה.

הדבר השני שקורה לנו הוא שאנשים המתפרנסים מנהיגת מונית, נכנסים

לחררה. אני חושב שככל שאמצעי המיגון והמערכת יבטיחו את העניין כך

רמת החרדה תרד. גם לכך יש חשיבות.



מטריד אותי, ואין לי טענות לאיש, ונמאס עלי גלגול האחריות מאחד

לשני. אגב, בנושא תאונות הדרכים זה קלאסי. בסופו של דבר כל אחד רוחץ

בנקיון כפיו. יש מי שאחראי על הצד המבצעי, ויש אחראי על הצד

התקציבי. אלו שני קווים מקבילים שלעולם לא ייפגשו.

לא יעלה על הדעת ששלוש שנים עוסקים בנושא זה ודבר לא נעשה.

הכרבעון הוא בדיחה. למה לא פירסמתם זאת? מי רואה ביום קייצי את האור

הזה? צריד ללכת עם משקפיים אינפרא אדומות כדי לראות את האור מן

הכרבעון. מי יראה את הנורית מהבהבת בלילה ברחובות השוממים? זה לא

הוכיח את עצמו. איפה הפיתרונות שאתם נותנים? המלל חוזר על עצמו כל

פעם. צריד לעשות מיכרז בצורה תקינה. אבל אם קיים פיתרון באוטובסים

למה שלא יהיה קיים פיתרון גם במוניות.

אנשי משרד התחבורה, למה אתם מחכים? מה עוד צריד לבדוק. למה

העניין נמשד זמן כה רב?
דני שנער
נראה שלא הבנת מה נאמר פה. מה שאני אמרתי ומה שאמר נציג משטרת

ישראל הוא מכלול אחד גדול, המורכב מפריטים פריטים. אין ביטחון

מקסימלי. אני לא יכול לתת ביטחון של 20%. אני מוכן לשמוע הצעות מה

עושים כאשר נהג מונית עוצר ובא מישהו ויורה לו כדור בראש. חשוב

שנהגי המוניות וציבור האזרחים יבינו שישנם מיגזרים בעיתיים לאבטחה.

אני לא יודע אם האוטובוסים מאובטחים ברמה סבירה. זה לא הוכיח את

עצמו. כשהיו יריות, הדברים נעשו מאוחר מידי והסתבר שמערכת המיגון לא

יעילה. היו הרו1;ים ופצועים והאוטובוס היה ממוקם בשטח מת. חבר הכנסת

אבי יחזקאל עמד על כד שמדובר במכלול כולו עם אחוזי סיכון.
היו"ר אלי גולדשמיט
אני לא מקבל את מה שאתה אומר, המיקרים האחרונים הוכיחו שאם היה

מרקד והיה מידע על מיקום המונית, הדבר היה נמנע. לא כל דבר נגמר

ביריית כדור בראש. אתה לא יכול להיות ממונה על הביטחון ולומר שאין

פיתרון. אתה יכול לומר שאין 100%. אבל בין מאה אחוז לאפס יש מרחב

גדול. תן את מה שאתה מסוו;ל לתת. למה אתם לא עושים את זה? תן פיתרון

חלקי עם ה - A8S,עם מחיצות המגן והמוניות הקטנות.
שלום דולב
השאלה היא אם משרד התחבורה או מדינת ישראל צריכים לאכוף על נהו;

המונית להצטייד במונית שיכולה להגן עליו, אם לחלק מהמוניות זה לא

מתאים וחלק מנהו;י המוניות לא רוצים כי תיפו;ע מכירת המונית. השאלה

היא אם זאת המטרה?

אני שומר על לשוני. יש לי תחושה שיש לכל אחד ספר של הסברים

ראפס בעשייה. אם אתם יכולים להגיד ולהתעסק עם השטות הזאת, הכובעון,



במשך זמן כה רב מבלי לפתור בעייה קיימת, והמערכת הזו נמצאת ופועלת

באוטובוסים, אתה כמשרד התהבורה תעשה זאת.
דני שנער
שיעשו את זה.
היו"ר אלי גולדשמיט
ענף המוניות לא שייך לך? אתה איש משרד התהבורה, ואתה צריך להציג

מסמך שאומר, המערכת הזו תכנס למוניות וכפי שמשרד התחבורה היקצה

1,500 שקלים בנושא מחיצות המצוקה, עליו להציע פיתרון, לפחות חלקי,

גם בנושא הזה. תן הצעה.

מר דני שנער אתה הורעת פה שבעוד שלושים יום העניין ו;מור. תוך

זמן זה אני מבקש קיום דיון בוועדה עם כל הפורום הזה ואני רוצה לשמוע

שהנושא אכן גמור. ואם העניין לא יגמר לקראת ה-30 לחודש אני אבקש

לזמן לכאן את שר התחבורה שייתן דין וחשבון לוועדה.
אבי יחזקאל
הגשתי הצעת חוק פרטית שפוטרת נהג מונית לקחת מי שנראה בעיניו

חשוד. אשמח אס תצטרף להצעה זו.
היו"ר אלי גולדושמיט
נעשה הפסקה לחמש דקות.

(אחרי כן הילה לוי).



2. הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (שינוי המכסה), התשנ"ז-1996 - ח"כ אבי יחזקאל.

בדבר רשיונות למוניות.

היו"ר אלי גולדשמידט;

אנחנו מחדשים את הדיון בוועדת הכלכלה. על סדר היום: הצעת חוק לתיקון פקודת

התעבורה (שינוי המכסה), התשנ"ז-1996 - חבר הכנסת אבי יחזקאל, בדבר רשיונות

למוניות. הבר הכנסת יחזקאל, בבקשה.
אבי יחזקאל
מספר המגישים הכשרים הוא כ-350 יכל בקשתי היא שגם הם יזכו לקבל את הרשיונות

בתנאי 1996- מבהינת חקיקה הבקשה היא להביא את הצעת ההוק לקריאה ראשונה כאשר

התיקון יהיה שהתנאים של 1996 יחולו על המגישים האלה גם בשנת 1997. מאחר ולא נספיק

להוקק את ההוק עד שנה זו.

היו"ר אלי גולדשמידט;

אפשר לתקן את התיקונים גם בהכנה לקריאה שניה ושלישית.

אבי יחזקאל;

הסיכום עם משרד התהבורה היה שתנאי 1996 יחולו על אותם 350 מגישים גם בשנת

1997 .למיטב ידיעתי אין התנגדות של אף אהד מהגורמים, גם לא של משרד התחבורה.

myוייס;

בעקרון אנחנו מסכימים לכך שכל מי שהגיש בקשה במועד הקובע, ומדובר ב--2339 שלא

כולם כשרים, מי שעונה לתנאי הוותק של רישום של שמונה שנים ומעלה יקבל רשיון,

וצריך למצוא את הניסוח המתאים שיתאים להוראות הפקודה.
היו"ר אלי גולדשמידט
מקובל עליכם שנחדד את הנקודות האלה נעשה במעבר בין קריאה שניה לשלישית ולא

נשנה כרגע את הניסוח?

עדה וייס;

מקובל.

אתי בנדלר;

אני מתנגדת לכך כי הניסוח הנוכחי הרבה יותר גורף ממה שהתכוון אליו חבר הכנסת

אבי יחזקאל. במסגרת תיקון 38 לפקודת התעבורה שונו ההוראות המתי ירקות למכסות

להקצאת רשיונות להפעלת מונית. נקבעו הוראות קבועות שיהולו משנת 1997 ואילך,

ונקבעו הוראות אחרות שיחולו לגבי ההקצאה שמתייחסת לשנים 1993 עד 1996. כילל. לגבי

השנים האלה נקבעה מכסה חד פעמית של 2000 רשיונות להפעלת מונית. כמו כן

נקבע בפקודה כיצד יחולקו אותם רשיונות. הפקודה חילקה את המבקשים ל-5 קבוצות

מבהינת ותק שלהם כנהגי מוניות, והמחשבה היתה שקודם יהלקו לקבוצה הראשונה,אחר כך

לשניה וכך הלאה לפי קבוצות ותק.

להפתעת משרד התחבורה ולהפתעת חברי הכנסת, ועל כך אני למדה מדיון שנערך בוועדת

הכלכלה במושב הקודם, אפילו מספר המבקשים בקבוצה הראשונה, בעלי ורק של שמונה שנים

ומעלה עלה על סך כל מספר הרשיונות שהתכוונו להקצות. בנוסה הנוכחי, כפי שהציע חבר



גם כל אלה שאפילו לא הגישו בקשות מכיוון שלא ניתן להם,

אבי יחזקאל;

זאת לא היתה כוונתי.

אתי בנדלר;

אני מבינה שמה שהציק לחבר הכנסת יחזקאל הוא שלפחות כל אלה שנמנים על קבוצת

בעלי הוותק של שמונה שנים ומעלה במועד הקובע, 5.10.95, ומספרם עלה על 2,000, אם

הם היו כשרים מבחינת תנאי הכשירות שנקבעו בפקודה, שאלה לפחות יוכלו לקבל את

הרשיונות להפעלת מוניות. מכיוון שהנוסח איננו משקף את כוונת המחוקק ואני מבקשת

מהוועדה לתת לי את המנדט לשנות את הנוסח.

רונית זמיר;

אני מפקפקת אם החוק הזה יעמוד במבחן בג "צ. אני לא מתנגדת להסדר המוצע אבל אם

הולכים לפי כוונת החוק, אי אפשר לכתוב "כמספר הבקשות הכשרות". אם מדובר במספר

הבקשות הכשרות אין, למעשה, שום מכסת ואפשר לוותר על המכסה.

אתי בנדלר;

אני מבקשת להביא לידיעת דוברי הוועדה שכנגד תיקון 38 לפקודת התעבורה הוגשה

עתירה לבג"צ. עמדת המדינה בתשובה לעתירה היתה שהחוק עונה על כל תנאי החוקתיות. לא

ידוע לי שיש נסיגה בעמדת המדינה בנושא הזה.

רונית זמיר;

תשובת המדינה בנושא היא מאד בעייתית ויודעים את זה בפרקליטות המדינה.

אתי בנדלר;

אני אקרא את הרעיון שכתבתי , ואני מבקשת לא לתפוס אותי בנוסח המדויק; "על אף

הוראות סעיף 4 לחוק לתיקון פקודת התעבורה מס' 38, מבקש שנהג בישראל במונית,

כעיסוק עיקרי, בתקופה המנויה בסעיף קטן ב1, הגיש בקשתו עד המועד הקובע ובאותו

מועד נתקיימו בו הוראות פסקאות 4-1 שבסעיף קטן אי, יהיה זכאי לרשיון להפעלת מונית

אף אם כתוצאה מכך תעלה מכסת הרשיונות להפעלת מונית לגבי השנים האמורות בסעיף קטן

אי על אלפיים רשיונות." כמובן שתתווסף לזה הגדרה שתאמר שבסעיף זה המועד הקובע הוא

המועד שקבע המפקח על התעבורה וכו'.

עו"ד עידו שפירא;

אני מבקש להודות לשני חברי כנסת שלא נמצאים כאן, לצחי הנגבי ולגדעון פת. הם

עמדו בראש הוועדה הקודמת, לסירוגין, הם עשו עבודה מצוינת ותרמו תרומה גדולה.

לצערי, בסופו של דבר אני חושב שהיתה החמצה. יש כאן קונצנזוס שלא לילד הזה פיללנו.

כל מי שהיה כאן הסתמך על נתונים של 700 מבקשים ועקב שינוי שהוכנס לנוסח החוק ממש

ביום האחרון, ערב הגשתו ולאחר שכבר לא נתקיימו יותר דיונים, אוכלוסיית המבקשים

הפוטנציאלים צמחה והגיעה ל- 2339 בקשות.

הצעת החוק של חבר הכנסת אבי יחזקאל מאד חשובה ואלמלא ההצעה הזאת היה נוצר

עיוות לא נורמלי שבו אנשים עם 16 שנות וחק לא היו מקבלים רשיונות ואחרים עם ותק

יותר קטן כן קיבלו.



לגבי הנוסח, אני מבקש לקבל אותו ולעיין בו. על פניו אני חושב שההתייחסות

צריכה להיות לא לגבי המגישים בפועל אלא לכל מי שהיה זכאי במועד הקובע. אני לא

מתכוון להרחיב את האוכלוסיה בהרבה. ידוע לי על קבוצה של כ-20 אנשים נוספים שלא

הגישו בקשות מסיבות שונות - או שהיו הולים, או שהיו בחו"ל, והם היו בעלי שמונה

שנות ותק ומעלה במועד הקובע. לאותם אנשים יש טענה מוצדקת ואם מדובר במספר אנשים

מועט, כאשר ממילא ההקצאה הקודמת והחוק הקודם התכוונו להכליל אותם, הם צריכים

להיכלל.
עו"ד אורי הורנשטיין
הגשנו לכל אחד מהחברים את עמדת הארגון הארצי. אנחנו בהחלט תומכים בתיקון של

דובר הכנסת יחזקאל. הכוונה המקורית של חברי הוועדה הקודמת היוגה לפתור אחת ולתמיד

את הבעיה של אוכלוסיית הנהגים, ולא בכדי חיה בחוק דירוג של וחק. אנחנו מעוניינים

שאותה כוונה תמשיך ולכן אנחנו מבקשים להיות שותפים גם לגבי ההצעות העתידיות.
אברהם פריד
גם כאשר ישבנו בוועדה הקודמת, מול ועד הפעולה של הנהגים השכירים, ראינו עין

בעין שאם מחלקים זכות ציבורית היא תהיה להם. גם היום אנחנו חושבים בדיוק כך

ואפילו יותר מזה. כאשר נרשמו 2354 נהגים, ויצאו רק אלפיים, הסכמנו למכסה הזאת כי

הבנו שזה יכסה את הנהגים הוותיקים. אותם אלפיים שהם היום לקראת סיום מציפים כבר

את השוק אבל למרות ההצפה הזאת אנחנו מוכנים שאותם 354 נהגים יקבלו רשיונות. נסכים

לכך שהנהגים השכירים הוותיקים כן יקבלו כי הם עמדו בתור. אם נתחיל לפתוח את

העניין, ומכיוון שיש לנו סיכום על אלפיים, הוסכם איתנו שכל דיון יהיה בהשתתפותנו.

ראובן ריבלין;

מדוע שלא ייכתב בהצעתו של אבי יחזקאל במקום אלפיים רשיונות יהיו 2354?
אברהם פריד
אנחנו לא מתנגדים לזה.
היו"ר אלי גולדשמידט
הצעתה של היועצת המשפטית של הוועדה לא מדברת על מספרים אלא על כל אלה שהגישו

את הבקשה במועד הקבוע והיו זכאים.

אתי בנדלר;

אלה שהיו זכאים לולא המכסה של האלפיים.
אברהם פריד
אני לא מתנגד להצעה. עלול להיווצר מצב מסוים שבו אנחנו פותחים תיבה ואנחנו לא

יודעים מה יש בתוכה וההצעה עלולה ליפול.
היו"ר אלי גולדשמידט
מבחינתך הניסוח הזה הוא פחות או יותר בסדר?
רונית זמיר
כן.



אבי יחזקאל;

כל ההערות של פריד הן לגבי העתיד. באשר לקטע הזה, אני חושב שישנה הסכמה כללית

עקרונית וצריך להסכים רק על הנוסח.
ראובן ריבלין
זה חוק שבא להסדיר מקרים מסוימים ולא מקרים כלליים. מספר הבקשות הכשרות הוא

מספר גמיש שיכול להתאים למצב מסוים או לכלול בתוכו דברים לעתיד לבוא. באותו רגע

שהשכירים יקבלו את הרשיונות, הם יהפכו להיות בעלי מוניות וכבר יתנגדו לבא אחריהם.

אתם צריכים לדאוג יחד לעתיד של כולכם כדי שלא תהיה הצפה ברשיונות.

היו"ר אלי גולדשמידט;

מכיוון שאין כאן ויכוח אני מציע שהנוסח שהציעה היועצת המשפטית של הוועדה ידון

בין היועצים המשפטיים של משרד המשפטים ושל משרד התחבורה ותסכימו על הנוסח הסופי.

בכפוף לשינויי נוסח נאשר את הצעת החוק הזאת לקריאה ראשונה ואני כבר מסמיך את חברי

אבי יחזקאל להציג אותה במליאה, במסגרת הקריאה הראשונה מטעם ועדת הכלכלה, וברגע

שזה יעבור נחזור לוועדה ונקיים דיון על כל ההיבטים.
צביקה אברמוביץ'
במקביל לתיקון שכולנו מסכימים עליו, יש חוק קיים האומר שבשנת 1997 יוצאו 500

מספרים נוספים לשוק החופשי. בעניין זה אנחנו רוצים לקיים דיון נוסף.

היו"ר אלי גולדשמידט;

כבר דיברנו על זה.

אני מעלה את הצעת החוק של חבר הכנסת אבי יחזקאל להצבעה.

הצבעה

בעד - כולם

נגד - אין

נמנעים - אין

הצעת החוק נתקבלה.

היו"ר אלי גולדשמידט;

הצעת החוק התקבלה פה אחד והיא תועלה לקריאה ראשונה במליאה.

תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:15

קוד המקור של הנתונים