ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 03/12/1996

הצעת חוק הבזק (אישור תוקפה של התוספת לחוק הבזק), התשנ"ז-1996

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 39

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, כ"ב בכסלו התשנ"ז (3 בדצמבר 1996). שעה 30;13

נכחו;

דוברי הוועדה; אלי גולדשמידט - היו"ר

צבי הנדל

אברהם פורז
מוזמנים
מנחם אוהלי - יועץ משפטי, משרד התקשורת

שרל קפילסקי - משרד התקשורת

עדנה הראל - משרד המשפטים

ידידה לחמן-מסר - משנה ליועץ המשפטי, משרד המשפטים

יוסי שא-נס - הרשות להגנת הצרכן

יוסף ביאלה - אגף הכלכלה, חברת בזק

ניצה קראוס - חברת בזק

יועצת משפטית; אתי בנדלר
מנהלת הוועדה
לאה ורון
קצרנית
הילה לוי

סדר-היום; הצעת חוק הבזק (אישור תוקפה של התוספת לחוק הבזק) ,התשנ"ז-1996



הצעת חוק הבזק (אישור תוקפה של התוספת לחוק הבזק). התשנ"ז-1996

היו"ר אלי גולדשמידט;

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא: הצעת חוק הבזק (אישור תוקפה של

התוספת לחוק הבזק). מדובר בטעות שנעשתה בעבר ע"י הממשלה, כאשר תיקון מסוים בחוק

הבזק, שעל בסיסו ניגבו כספים רבים מאזרחי מדינת ישראל, נעשה בפרוצדורה לקויה.

במסגרת חוק הבזק, פנתה הממשלה לוועדת הכספים במקום לוועדת הכלכלה, וביקשה אישור

לתיקון של התוספת באופו שיאפשר לה גביית כספים לצורך דמי השימוש.

מנחם אוהלי;

המונח "דמי שימוש" שונה למונח "תשלום קבוע".

היו"ר אלי גולדשמידט;

אחרי שהממשלה קיבלה את אישורה של ועדת הכספים, למרות שחוק הבזק מחייב את

אישור ועדת הכלכלה, היא גבינה המון כסף מהאזרחים במשך השנים. לבג "צ הגיעה עתירה של

הגב' מרים ארדמן ובית המשפט העליון, בראשות הנשיא ברק, התייחס רק לטענה אחת

הנוגעת לאי אישור העניין בוועדת הכלכלה. הנשיא ברק אמר: ''מדוע לא יוכרז על בטלותן

של תקנות הבזק בשל העובדה שלא אושרו בועדת הכלכלה של הכנסת, ומדוע לא יימנעו

מגביה בשל כד?". בעקבות הדיון בבג"צ מביאה הממשלה הצעת חוק, שמכשירה את הטעות
הזאת בדיעבד ואומרת
"למען הסר ספק נקבע בזאת כי תקנות הבזק (שינוי התוספת

לחוק), הן תקפות לכל דין ולכל דבר וענין מיום פרסומן."

לכאורה מדובר על דבר טכני לחלוטין ואפשר לאשר אותו אבל העליתי טענה של חוסר

אלגנטיות - אנחנו, בעלי הסמכות, מאשרים בדיעבד, בדרך של חקיקה, דבר שנעשה בחוסר

סמכות ע"י ועדה ארמית.
אברהם פורז
גבו הרבה כסף באמצעות התקנות?
יוסף ביאלה
ההיקף השנתי הוא של כ-600 מליוני ש"ח בשנה.
היו"ר אלי גולדשמידט
העליתי שאלה עקרונית שאומרת: מדוע לא יבואו לוועדת הכלכלה, כבעלת הסמכות,

יבקשו את השינוי הזה, בהנחה שהוועדה תאשר אותו, ואז נכשיר אותו בדיעבד דרך התקנה.
אברהם פורז
מותר לך לקבל תקנה רטרואקטיבית?
היו"ר אלי גולדשמידט
זאת אחת השאלות שעולות המסוגיה. עומדות לפנינו כמה אפשרויות לא טובות - או

שאני, במסגרת חקיקה, ממיר את סמכותי ונותן, בדיעבד, סמכות לוועדת הכספים שנעשתה

שלא כדין. האפשרות השניה היא שוועדת הכלכלה, שהיא בעלת הסמכות לבדוק את הנושא,

מכריעה בעניין אבל אז יש תחולה רטרואקטיבית של תקנה. אפשרות נוספת היא לא לאשר את

הצעת החוק והדבר אומר שהמדינה תצטרך להחזיר מליונים או מאות מליונים לצרכנים.



אברהם פורז;

אני לא בטוח שיש סמכות לקבוע תקנות רטרואקטיביות לגביית כסף. אס בכלל, חוק

הוא יותר חזק ברטרואקטיביות שלו מאשר תקנה. הדבר נעשה בתוס לב ואושר ע"י ועדה של

הכנסת, שהכישורים של חבריה לא נופלים מהכישורים של ועדת הכלכלה.
צבי הנדל
הצעתו של חבר הכנסת פורז הרבה יותר אלגנטית מהאפשרויות שהועלו.

היו"ר אלי גולדשמידט;

אם כך שניכם בעד הצעת החוק.

אברהם פורז;

איו ברירה.

יוסי שא-נס;

העניין התקדימי הוא לא תקדים ראשוני ובכל זאת יש כאן חותמת גומי של ועדה שלא

דנה בעניין.
אברהם פורז
אני מציע שיביאו לנו את התקנות, נשתכנע בנחיצותן לגוף העניין וננמק את זה כך

שאנחנו משוכנעים שלו היינו אנחנו יושבים בוועדת הכספים, גם אנחנו היינו מאשרים.
ידידה לחמן-מסר
יש בעיה של זמנים.
מנחם אוהלי
בנוסח המקורי ביקשנו לשנות את המילים: "שימוש בקו טלפון מרכזי ישיר". עמדנו

אז לפני ניסוח מחדש של תקנות התשלומים של בזק, עשינו רביזיה בכל מערכות התקנות

והגענו למסקנה שלא משלמים בעד שימוש של ממש אלא משלמים בעד הנגישות. למעשה, גם אם

אדם לא משתמש בקו הוא צריך לשלם כי חברת בזק מקיימת מערכות של מרכזות וקווים,

אפילו אם איש לא משתמש בהן, בשונה מחברת החשמל. היו שטענו שבחברת החשמל לא צריך

להביא קו יעודי מתחנת הכוח אל הצרכן הביתה ואילו כאן יש קו מהמרכזת עד לביתו של

המנוי. לכן הגענו למסקנה שהפרינציפ שיבוא לידי ביטוי איננו דמי שימוש וביקשנו
לשנות את המינוח הזה ל
"התקנת קו מנוי טלפון והרשות לקבל שירות בזק באמצעות

הקו". מבחינה משפטית לא מצאנו הגדרה יותר קולעת. זהו התשלום הקבוע שמשלמים ובלשון

עממית קוראים לו "דמי שימוש". הסברנו את הנקודה הזאת לוועדת הכספים וחבריה

השתכנעו שזהו שינוי בטרמינולוגיה ותו לא. אין כאן שינוי של מהות, או של כל דבר

אחר, ובעקבותיו תיקנו את תקנות התשלומים וערכנו אותן מחדש.
צבי הנדל
אני מסכים.



היו"ר אלי גולדשמידט;

בלי קשר ישיר לחוק עצמו, שמענו את ההנמקה לעצם השינוי בתקנות ואנחנו רואים את

עצמנו כמי ששקלו את הדברים מחדש וההגיון של הדברים סביר ועומד. אנחנו מבינים את

הבעיה שנוצרה ואני אקרא את הצעת החוק כדי שנוכל להצביע עליה.

"הצעת חוק הבזק (אישור תוקפה של התוספת לחוק הבזק, התשמ"ב-1982), התשנ"ז-1996

אישור תוקפה 1. למען הסר ספק, נקבע בזאת כי תקנות הבזק (שינוי התוספת לחוק),

של התוספת התשמ"ה-1985, הן תקפות לכל דין ולכל דבר מיום פרסומן."

אברהם פורז;

זה יפורסם בספר החוקים כחוק העומד בפני עצמו?

היו"ר אלי גולדשמידט;

כן.

אתי בנדלר;

מכיוון שתקנות הבזק (שינוי התוספת לחוק), התשמ"ה-1985, תוקנו במועד יותר

מאוחר, וכדי למנוע ספק שמא מחיים את הנוסח המקורי של התקנות האלה, אני מציעה
לשקול האם לא נכון לכתוב
למען הסר ספק נקבע בזה כי תקנות הבזק. כנוסתן במועד

קבלת חוק זה, הן תקפות לכל דין ולכל דבר ועניין מיום פרסומן.
אברהם פורז
אני מציע לכתוב: מיום כך וכך, שזה יום הפרסום.
היו"ר אלי גולדשמידט
שתי ההצעות מקובלות. היועצת המשפטית של הוועדה יחד עם היועצים המשפטים של

משרד התקשורת יביאו הצעה, בכפוף לשינויי הניסוח על רקע הדברים שנשמעו אני מעלה

להצבעה את הצעת החוק להכנה לקריאה שניה ושלישית.

הצבעה

בעד - 3

נגד - אין

נמנעים - אין

הצעת החוק נתקבלה
היו"ר אלי גולדשמידט
הצעת החוק אושרה פה אחד ולאחר התיקונים שיבוצעו היא תובא לקריאה שנית ושלישית

בכנסת. אני מודה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:55

קוד המקור של הנתונים