ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 25/11/1996

מטרד הרעש בשדה דב

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשר

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 35

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני, י"ד בכסלו התשנ"ז - 25,11.96 , שעה 11:00
נכחו
חברי הועדה: אלי גולדשמידט -יו"ר הוועדה

דהאמשה עבד -אלמאלכ

נסים דהן

אברהם פורז
מוזמנים
נחום לנגרטל -מנכ"ל משרד התחבורה

נחמה - תכנון סביבתי - עירית תל-אביב

אמיר ססמרי -עורך-דין, מייצג את התושבים בשכון ל'

דליה בארי -מנהלת מחוז תל-אביב-המשרד לאיכות הסביבה

מרגרטה רוז'נסקי-ראש ענף מניעת רעש, מחוז תל-אביב - המשרד לאיכות הסביבה

דינה רצ'בסקי - מנהלת מינהל התכנון-משרד הפנים

מזודימיטרי -ראש צוות תכנון-משרד הפנים

יצחק אלרון -חבר ועד התושבים בשיכון ל'

קלוץ דן -סגן מפקד חיל האויר

מאיר ברימן - יו"ר לאיכות הסביבה - עירית תל-אביב

אילנהפרוס - העמותה "אדם טבע ודין"

ישראל כצנלבוגר-ארגון הטייסים ובעלי מטוסים, יו"ר אגודת התעופה הכללית

בישראל

רבקה פלוטקין - עו"ד, לשכה משפטית, משרד הביטחון

יעל ברנדק -מתמחה, לשכה משפטית, משרד הביטחון

אורנה ביבר -דוברת המועצה לצרכנות

סטליאן גלברג -ממונה על מניעת רעש-המשרד לאיכות הסביבה

דובי גלצקי -ראש תחום פינוי מחנות צה"ל-משרד הביטחון

ניר רז -משרד האוצר

אילנה שפרמן -משרד האוצר

מנחם שרון - ראש מינהל התעופה האזרחית

רון עציון - אחראי רעש - רשות שדות התעופה

שמואל קנדל - סמנכ"ל הנדסה - רשות שדות התעופה

ישראל בן-חיים - סמנכ"ל מבצעים - רשות שדות התעופה

איזי בורוביץ - מנכ"ל ארקיע

גבריאלה רוזן-ברמן - יועמ"ש - משרד התחבורה
מנהלת תועדו?
לאה ורון
קצרנית
טובה רויז
סדר היום
מסיד הרעש בשדה דב



משרד הרעש בשדה דב





אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. הנושא שלנו הוא מטרד הרעש בשדה דב. הנושא הועלה וניזום על ידי חבר

הכנסת אברהם פורז.
אברהם פורז
אדוני היו"ר, יזמתי את הדיון הזה ואני רוצה לומר כמה מילות פתיחה. בכנסת. ה - 12 יזמתי, ואני עומד לחדש את

זה גס בכנסת הנוכחית, הצעת חוק, יחד עם חבר הכנסת סידון, להעתקת שדה דב לים. מסתבר שעוד לפני מלחמת

יום-הכיפורים, עירית תל-אביב עמדה להוציא מכרז כזה, ובשל המלחמה הוא לא הוצא ומאז העניין הזה תקוע.

העברת שדה דב לים, לדעתי ניתנת להעשות באופן שהוא לא יעלה למשלם המיסים שום דבר ועכשיו זה אפילו רווח,

ומדוע? כי קרו פה שני דברים, מצד אחד מחירי הקרקעות האמירו פי כמה וכמה מאז העניין עלה לראשונה, המדובר

בקרקעות היקרות במדינה.מצד שני האמצעים הטכנולוגיים לייבוש הים ולהעברת השדה לים הלכו והשתכללו,

והיום צריך פחות תשומות כדי להגיע לאותה תוצאה. העניין של שדות בים זה לא פטנט שלנו, אמנם זה לא נזכר

במקורות שלנו, אבל אפשר להעזר גם בנסיון של גורמים אחרים. יש את זה בניס בצרפת, באוסקה ביפן, ובהזדמנות,

אדוני היו"ר, אולי נעשה סיור של ועדת הכלכלה במקומות בהם ייבשו שדות בים ונבדוק את העניין מקתב. אבל עד

שהעניין הזה יתבצע, ולדעתי בסוף הוא יתבצע, גם אם ימשכו את זה, כי זה סיפור של שדה תעופה שחוסם את כל

התפתחות תל-אביב לכיוון צפון ומהווה מטרד. אגב, שדה ונעופה בים היה יכול במידה מסויימת גם להקל על נתב"ג,

להעביר חלק מהתנועה לייעדים קרובים, כמו ארצות אגן הים התיכון, קפריסין, רודוס ועוד ייעדים קרובים, מסוג

המטוסים שנוחתים באילות היום. אני אשתדל, אדוני מנכ"ל משרד התחבורה, לייזום פגישה עם שר התחבורה כדי

לעניין אותו בעניין הזה ושהוא יהיה הדוחף העיקורי, כי בלי שר שמחליט לאמץ את העניין הזה ולדחוף אותו זה

לעולם לא יקום, זה לא ילד ביוזמת חקיקה של חברי כנסת.

אבל עד ששדה דב יעבור לים, יש מטרדי רעש וגם מטרדים אחרים, מסיבה כמעט חלמאית. המדובר בהבטחות שהיו

בעבר, אני לא יודע אם יצא לך להמריא ולנחות בשדה דב ואני מניח שכן. היום המטוסים עושים את זה ממש מול

הבתים, בחלק המזרחי של השדה, קרוב מאוד לתכנית ל'. היה ברור שצריך להוציא אותם משם. יש ויכוח האם זה

יועתק לקצה הצפוני מערבי של המסלולים, היינו לקצה רחוב איינשטיין, או אופציית פרופס, היינו באותו מקום אך

מערבה. אם יעבור לפתפס, הנושאים יועברו 300-500 מטרים באוטובוס, מה שקורה בנתב"ג כל הזמן. אני חושב

שבהיקף התנועה של שדה דב, אוטובוס אחד יכול לעשות את כל ה"שטלים" האלה בלי שום בעיה. העסק הזה לא זז

כי אלה לא מסכימים לפתפס ואלה לא מסכימים לאיינשטיין והוועדה היתה צריכה לבקר בינואר ועד היום לא

ביקרה, קיבלתי מכתב מרשות שדות התעופה שמסביר את העניין החלמאי הזה. אני אשתדל, אדוני היו"ר, בסיכום

הישיבה הזאת, שנגיע פה לסיכום עם כולם לאן נעביר את זה, לפתפס או לאיינשטיין ונגמר הסיפור, כמה זמן אפשר

להתעסק עם זה.
היו"ר אלי גולדשמידט
כלומר השאלה היא אם להעביר את זה לפתפס או לאיינשטיין?

אברהם פורז;

לא, אני מציע שהגורמים פה יגיעו להסכמה. מצידי שמשרד התחבורה יחליט היכן הוא רוצה ויכפה את זה על כולם.
היו"ר אלי גולדשמידט
בתור יריית פתיחה שנייה אונן את רשות הדיבור למנכ"ל משרד התחבורה.
נחום לנגרטל
אדוני היוי'ר, חברי הכנסת, אני מתנצל על כך שאחרי שאומר את דבריי אחזור לוועדת הכספים, תקציב משרדי מונח

שם. אני רואה בעניין הזה חשיבות רבה מאוד וביקשתי להשתחרר מוועדת הכליפים על מנת להגיע לשולחן ועדה זו,

אם כי אני אומר לכם, חברי הכנסת, אני מרגיש קצת בתור חבר בלהקה נודדת של בעלי מקצועות, של כל החמירה

שעוסקת בתחום הזה, הולכים מדיון לדיון ומסבירים את עצמנו, ואדרבא, זו ועדה שצריכה לעסוק בתחום הזה,

ולכבוד לנו להופיע בדבר.

אומר לכם את השתלשלות העניינים. ממש בשבועות הראשונים שנכנסנו לתפקיד, הבננו שאחד הדברים המיידיים

שצריך לטפל בהם הוא שדה דב. לצורך העניין הזה כינסנו את כל האנשים שלנו, גם ברשות שדות התעופה, לא מעט

פגישות עם עירית תל-אביב, ואני תאה שדווקא הנציגים שעושים לדידי, לא הגיעו לישיבה כרגע, אך ישבנו איתם

בישיבות גם עם ראש העיר, גם עם נבחרי העיר שעוסקים בזה, גם עם מהנדס העיר ועם אנשי משרד הביטחון. ישבנו

עם כל הדרגים האפשריים על מנת ללמוד את העניין. למדנו אותו בערך חודש, עשינו למידה מאוד מהירה, ואכן כך

הדברים, חבר הכנסת פורז, יש שתי חלופות מיידיות שקיימות כרגע: חלופת איינשטיין וחלופת פרופס, כי המצב

הנוכחי הוא בלתי אפשרי ובלתי הגיוני מכל הבחינות, זה רע מאוד לתושבים, למשתמשים, ואין שום הגיון שכך

המצב ישאר. בעניין הזה אנחנו תצים להקל כמה שיותר על סבלם של כולם, ותפקידנו לקדם עניינים ולא להסתבך

בין חלופות. חלופת איינשטיין היא החלופה המועדפת על ידי רשות שדות התעופה ולצורך רועניין הזה יש לה שני
דברים
אחד, הסכם עם אנשי הגוש הגדול, אשר חזרו ברזם בשלב מסויים, אך יש להם הסכם כתוב וחתום, והדבר

השני, הם עשו לעניין הזה תכניות וגם הגיעו בעניין הזה להסדר עם הצבא, ותקצבו תכנית זו בערך ב - 35,000,000

דולר, ויש להם תכניות קיימות. יש שם אגב, גם רחבת חניה קיימת שנסללה בשנת 1972 על-ידי משרד התחבורה.

והיום, למרות שסלל את זה, נמצא שאסור למשרד ותחבורה להשתמש בזה כי חיל האויר משתמש בו לבדו. אבל גם

את זה בלמנו, ישבנו ודיבתו בהרבה ישיבות עם משרד הביטחון מה בדיוק יתנו ומה אנחנו ניתן, ויש פחות או יותר

את המרקם של העניין. הבעיה הגדולה היא שעירית תל-אביב לא מקבלת את הפתרון הזה, וצריך להבין שזה פתרון

שרק דוחק את הקץ.

הפתרון הזה של חלופת איעשטיין יוצר בעיה עם עירית תל-אביב, שלא תצים את הפתתן הזה משתי סיבות
מרכזיות
האחת, זה מפריע להם לגבי המשך אבן גבירול והדבר השני, זה דוחה את העניין אך לא פותר את הבעיה

יורנר לעומק משום שאם יקימו שם את המבנים של הגוש הגדול, אז תקום עוד בעייה דמויית בעיית "שיכון ל'"

שיבואו ויאמרו שזה יוצר להם בעיות. גם המרחק לא רב. אלה "הפלוסים" ו"המינוסים" בגדול, רבותי וכל אחד

שידבר אחרי ימצא עוד חמישה דברים בעד ונגד, אבל אלה הדברים המרכזיים.

חלופת פרופס לעומת זאת, היא רחוקהיותר, היא מגיעה אל הים, במובן הגאומטרי זה הכי טוב כי זה הכי רחוק,

אבל יש לה את הבעיות הבאות: אחת, היא "נקניקית" מאוד, השטח מאוד קשה לתכנון. דבר שני, וזוא יושב על

אדמות שהן מעבר לאדמות הגוש הגדול, גם על שטחים של אנשים נוספים, ויש גם את בעיית חברת החשמל, שיש

שם את המיכליות שלהם, ואם רוצים לפנות אותם צריך לשלם הרבה כסף, כי כפי שאונה יודע זו קרקע יקרה מאוד.
לכן עולות שתי בעיות
האחת, זמינות הקרקע. והשנייה, בגדול העלויות שם יותר גבוהות. אבל חלופת פתפס היא

חלופה טובה מאוד, ואנחנו מבינים את הרציו מדוע ללכת לשם.

אברהם פורז;

חלופת פרופס גם לא מחייבת מבחינת העברת החניה. לא לבנות טרמינל ולא שום דבר אחר.
נחום לנגרטל
אני רוצה להתקדם. לעניין רחבות החניה, אם בוחרים בחלופת איינשטיין, משתמשים במלבן הקיים אבל צריד

להגדיל אותו ולהעביר לשם את הטרמינל, ואם גוהרים בחלופת פרופס, ואם לא רוצים לעשות גרירת מטוסים

אזרחיים, או "שאטלים" כל היום מהטרמינל הנוכחי, צריך להקים גם שם טרמינל, וגם רחבות חניה למטוסים.
אברהם פורז
אני רק רוצה לשאול, אם נניח שבפרופס יהיו רחבות החניה וכרגע תשתמשו בטרמינל הנוכחי, אז המטוסים לפחות

לא יחממו מנועים על-יד הבתים וזה אפשרי מהיום להיום.

נחום לנגרטל;

אנחנו צריכים לבוא ולהגיד, שאם יוחלט, וכאן אגיד לך את לוח הזמנים כפי ששר התחבורה וזינחה אותי, והפתרון

הוא קרוב, יש כבר לוח זמנים. ברגע שנדע מהו הפתרון נלך גם לפתרונות ביניים, שהם פתרונות של מהיום למחר,

ונעשה אותם. ברור שצריך להחליט האם ללכת לחלופת פתפס או לחלופת איינשטיין. ישבנו לפני זמן מסויים עם

עירית תל-אביב. אמרנו לעירית תל-אביב, שאם הם רוצים את חלופת פתפס אנחנו מוכנים ללכת על חלופה זו.

אנחנו, משרד התחבורה, וכולם, זו הסכמה מקיר לקיר, אלא שאנחנו רוצים שתשכנעו אותנו בשני דברים: האחד,

לגבי זמינות הקרקע, היינו שזה לא סתם פרוייקט לימות המשיח אלא פרוייקט שאפשר לבצע אותו. אנחנו רוצים

שיראו לנו את הגושים, את החלקות, את בעלי החלקות, נבדוק את העניין, נראה אם יש הסכמים. היינו נבדוק שזו

אופציה מיידית. לטענת עירית תל-אביב, יש לה את כל זה כבר ביד, היא טוענת שהיא מסוגלת להגיע לזה מיידית, גם

לגבי חברת החשמל יש לה פתרון, היא תופסת את חברונ החשמל בגרון בנושא אחר, ובינתיים יכולה לעשות שם

משהו עם החלפת קרקעות. לכן אני אופטימי מאוד לגבי השאלה הראשונה, והדבר השני, אנחנו ביקשנו מהם שיגידו

לנו את ההערכויות הכלכליות, ואנחנו כרשות שדות התעופה, לצורך זה, מוכנים לתת את כל הכסף שתכננו עבור

חלופת איינשטיין לחלופת פתפס. אמר שר התחבורה שהוא לא מתווכח פה על שקלים בודדים, ואם יהיה צורך

ביותר, אז שיהיה יותר. אנחנו לא אומרים שרק עירית תל-אביב אשמה, אלא אמתו לעירית תל-אביב, שאם הם

רוצים להרים את עניין פתפס, יש לכם שלושים יום להביא לגו את העניין. נקבעה פגישה בין שר התחבורה לבין ראש

עירית תל-אביב בעוד שבועיים או שלושה שבועות, אם אני זוכר נכון, עם ממצאי העניין הזה, על מנת שיביאו לנו את

העניין. אם הם יביאו את חלופת פתפס, נתקדם בפתפס, אבל אם אין ברירה ומרימים ידיים בחלופת פתפס, קרי,

אי אפשר, כמו שטוענים אלה שאומרים שלעולם לא נגיע להסדר קרקעות בפתפס, וזו סתם חלופה בשמיים, דבר

שלא יקום ולא יהיה, או לחילופין טוענים שלא יהיה אפשר לתכנן שם טרמינל ורחבות חניה. אנחנו עוזרים להם

מאוד בבדיקת חלופת פתפס. אנחנו מדברים על כך שעד סוף דצמבר נקבע מבחינת היכולת שלנו כמשרד תחבורה,

לאיזו חלופה הולכים, ומרגע שנקבע את החלופה נבתק גם את אמצעי הביניים אליה.
היו"ר אלי גולדשמידט
שאל אותך חבר הכנסת פורז לגבי החלופה של ייבוש שטח בים.
נחום לנגרטל
נגיע גם לזה. אבל זאת כרגע המציאות שעליה אנחנו עובדים. באנו לכאן בנכונות המקסימלית. אני בא בידיים נקיות

מבחינת הרצון שלנו לסיים את העניין. אנחנו באמת עובדים על זה בכל הכה. צר לי שיש אנשים שלא פועלים באותה

נקיות כפיים ולפחות לא בנקיות לשון בסוגיה זו, ואני מנצל את ההזדמנות שניתנה לי כאן, בשולחן נכבד של ועדה זו,

שאותם אנשים שקראו לשר שלי, במכתבים פורמליים, השר החרדי לענייני התחבורה, שימצאו את ההזדמנות

להתנצל על העניין הזה, כי כל עוד לא יעשו כך, שר הרנבורה, אשר לא מתבייש בהיותו חרדי, וחרדי לדבר השם, ו7וא

לא ימצא...

אני אדבר עכשיו לגבי נושא ייבוש הים, ובזה אסיים. ההצעה להקים שדה תעופה בים קיימת, אנחנו הטלנו כרגע את

בדיקת הדבר הזה על צוות---
היו"ר אלי גולדשמדיט
אני רוצה להביו, אף פעם הדבר הזה לא נבדק?
נחום לנגרטל
רצינית, לדעתי לא. יש אמיתת כאלה. שיבואו עם בדיקה כלכלית שתאמר לנו מה לוח הזמנים. אנחנו ביקשנו הצעה

לגבי כמה זה צריך לעלות, הצעה רצינית שנוכל להתייחס לזה ולעשות מזה פרוייקט שהוא בסופו של דבר, כמו

שאתה אומר, אדוני חבר הכנסת פורז, הרי אתה מדבר פה על מצב שלא המדינה תעשה זאת, אלא מדובר פה על

זכיינות.

אברהם פורז;

אני מתייחס לקרקע---
נחום לנגרטל
ודאי, זה הלק ממה שהיא תשלם פה ומי שיקבל עליו את העניין יקבל זכיון בשיטה שלה -B.O.T.
אברהם פורז
אתה ודאי זוכר אתהמגמה בתכנון ללכת לגובה, לצופף. האזור הזה יכול להיות כמו "מיני מנהטן".
נחום לנגרטל
מכיר. כרגע, רק שתדע לצורך העניין הזה, ההערכה היא, שאם משווים את זה לאוסקה, משהו בגדול, המדובר - - -
אברהם פורז
שם זה רתוק בים.
נחום לנגרטל
המדובר מבחינתנו על 15 מיליארד דולר, זו ההצעה שמוצעת. זאת ההערכה הראשונית בבדיקה הסופר-ראשונית

שעשו, ואנחנו בודקים את זה.
אברהם פורז
ההצעה היא לא ללכת על אי בים -
נחום לנגרטל
אני מכיר את זה.
אברהם פורז
ההצעה היא בעצם חלק מהשדה הנוכחי והרחבה לים.
היו"ר אלי גולדשמידט
אני רוצה לעשות פסק זמן קצר. יש לנו פה תלמידי תיכון חדש בלווית המורה גב' לאופר, והתלמידים: שי, אופירה

עינת, מורן, בילי, ליאור, יערה, רוני ודנה.
אמיר סטמרי
הם ונישבי שיכון לי.



היו"ר אלי גולדשמידט;

אני רק רוצה להגיד לכם, כדי שתיכנסו לתמונה. מתקיים כאן דיון ששייך לוועדת הכלכלה, כי הוא עוסק ג0 בענייני

משרד התחבורה, וזה בנושא של מטרדי הרעש בשדה דב בתל-אביב. נושא המטוסים שנוחתים ומפריעים למנוחתם

של תושבי שיכון ל' שחיים בסמוך לשדה. לכן בדיון הזה משתתפים כל הגורמים שנוגעים לעניין, החל מעירית תל-

אביב, רשות שדות התעופה, חיל האויר, משרד הביטחון, משרד התחבורה וכוי. אני מקווה שתקבלו רושם טוב

מרמת הדיון פה.

במי נתחיל, מי רוצה לדבר ראשון. סגן מפקד חיל האויר, אתה רוצה להעיר בנושא.
תת"ל דן חלוץ
משימת היסוד של חיל האויר היא לשמור על איכות הסביבה, שהסביבה לא תיפגע מזה שנבצע את תפקידנו .עמדת

יזיל האויר היא מאוד פשוטה, כל החלטה שתבחר באחת מהחלופות, פתפס או איינשטיין, או ייבוש שטח בים

התיכון, היא החלטה שמקובלת עלינו. אנחנו בסך-הכל מחפשים שיעתיקו אותנו מהמקום הנוכחי לכל חלופה

שתיבחר, תחת התנייה אחת, שכל ה- facilites שיש לנו ימסרו לנו מחדש, ומאחר ואני מעריך, דרך אגב, שעוד חזון

למועד, ואם רוצים להיות פרקטיים, ולבתק איך עושים מהיום למחר משהו, אז לטעמי, צריך קודם כל לנתח מיהו

גורם הרעש, ואותם לנסות ולנטרל קמעה, ואני אומר קמעה, כי אי אפשר לנטרל אותם לחלוטין, תחת ההנחה

שהשדה הזה עובד. בשדה הזה יש היקף פעילות עצום במושגים של שדות תעופה גדולים בעולם. רעש קטן יחסית,

אבל יש שם 85,000-86,000 תנועות בשנה, ואם מחלקים את זה במספר הימים אז אפשר למצוא כמה תנועות יש

ביום וזה באמת שדה עמוס.

סטליאן גלברג;

כולל הצבא?
דן חלוץ
כולל הצבא. חיל האויר וגורם כ -40-45% מהיקף הפעילות בשדה, והיתרה זו תעופה אזרחית. לנו אין אלטרנטיבות

אחרות במרכז הארץ, כי האפשרות לזוז לשדות אחרים נבחנה בעבר, לזוז לשדות אחרים, אך אין שדות אחרים

זמינים ולכן ההלופה הזו כניראה ירדה. באשר למטרדי רעש, אנחנו עושים כל מה שאפשר כדי להקטין אותם, בין

היתר, נזיז בקרוב נתיב שעובר מעל שיכון ל', ולא רק מעליו אלא גם מעל נווה אביבים ורמת אביב גי, כולם מצויים

תחת כנפי הרעש. אנחנו מסיטים מהיבשה לים נתיב טיסה מהרצליה לשדה דב, אבל זה יוריד נתח מאוד קטן ממה

שקתי רעש. אני מניח שיש פה מאנשי איכות הסביבה, כשמדברים על רעש, במונחי דציבלים, אני רק אגיד שבית-

ספר, גן ילדים, רחוב הומה, ואני מזכיר שרחוב איינשטיין ורחוב לוי אשכול הם קצת יותר הומים מרחוב ממוצע,

מייצרים הרבה יותר רעש מאווירון. רעש האווירון נבלע ברעש הרחוב ההומה. נכון, דרך אגב, שבקצות היום, בבוקר

ובלילה, רעשים כאלה הרבה יותר בולטים ברקע הכללי השקט, אבל זה לא לב העניין. בסיכום, כל חלופה שתיבחר

אנחנו איתה, ודרך אגב, חיל האויר מאוד רוצה שתיבחר חלופה כזאת, חלופת איינשטיין נראית לנו החלופה היותר

נכונה, כי היא מייצרת גם הסתרה מסויימת של הרעש, אם בונים את הטרמינל בגדה המזרחית של השדה. אבל

אנחנו אדישים, חלופת פרופס וגבו חלופת ייבוש הים טובות גם הן, אני רק מזכיר מבצע ייבוש שנערך בישראל, ייבוש

החולה, אשר חזרה להיות אגם.
היו"ר אלי גולדשמידט
אני רק רוצה לשאול אותך או את משרד הבטחון: בחלוקת העלויות של דבר כזה, איפה עומד משרד הבטחון.

דובי גליצקי;

אנחנו כעמדה דוגלים בכך שכל חלופה שתבחר תהיה על סמך מימון חיצוני ולא על תקציב המדינה.
היו"ר אלי גולדשמדיט
אני שואל מבחינת האחריות. האס במצב כזה יש למשרד הבטחון איוו שהיא אחריות או שזו רק אחריותו של משרד

התחבורה בתור צרכן (עד כ-50% )של השדה.
דובי גליצקי
אני חוזר. אני לא רואה עצמנו כאחראים בקטע הזה.

היו"ר אלי גולדשמידט;

אני שואל מפני שבסופו של דבר אתם משתמשים בשדה. מאיפה ונביאו את המימון זה סיפור אחר, אבל למה אתם

לא אחראיים על זהי אתם משלמים משהו על השימוש בשדה?

דובי גליצקי;

אנחנו משלמים למנהל מקרקעי ישראל.
היו"ר אלי גולדשמידט
אתם משלמים על הקרקע.
דוביגליצקי
אברהם פורז;

אגב, השדה הוא צבאי. הם בעלי הבית.
דובי גליצקי
השדה הוא על מקרקעין צבאי הוא שדה צבאי. לכן היום, לדוגמא, מתנהל פתייקט פינוי מחנות צה"ל מריכוזים

עיתניים, ועל פי החלטת הממשלה בנושא הזה, כל פינוי כזה ממומן על-ידי מנהל מקרקעי ישראל, כבעלי הקרקע.
היו"ר אלי גולדשמידט
בואו נעשה סדר. לפני שנשמע את משרדי הממשלה לסדרם, אבקש מנציג התושבים להציג את בעיותיהם, גם על רקע

דבריו של סגן מפקד חיל האויך, שהרעש נבלע במשך היום ברעש רחוב איינשטיין.
אמיר סטמרי
במרפסת שלי זה לא נבלע.
היו"ר אלי גולדשמידט
תארתי לעצמי שתגיב על דברים אלה.
דן חלוץ
ברשותך, אני רק מקווה שנתונים היסטוריים נאמרו. השדה הזה כבר משנת 1938.
אמיר סטמרי
אנחנו מוכנים שישאר בגודל של שנת 1938.
דן חלוץ
המרפסות הוקמו כשהשדה כבר היה-

אמיר סטמרי;

שכונת ל' הוקמה על סמך ההנחה הבסיסית ששדה דב עובר.
היו"ר אלי גולדשמידט
אנשים מאוד אופטימיים.
דו חלוץ
זה מזכיר לי שבעקרון מוכרים דירות בשבת, ומדוע? כי מטוסים לא טסים בשבת, אז הקבלנים מפרסמים מודעות,

"נא לבוא בשבת לראות את האתר".
אמיר סטמרי
היו החלטות ממשלה להעביר את השדה הזה. בנו לארקיע טרמינל בלוד באותו זמן וסידרו את הכל. אני אגב בעניין
הזה מאבחן בין שני דברים
האחד, עצם ההחלטה איפה לשים את הטרמינל הזה ואת רחבות המטוסים, האם זה

יהיה בפתפס או בהמשך רחוב איינשטיין, והשני, פתחן מיידי ומעשי יותר כבר עכשיו כדי לפתור את מצוקת הרעש,

מפני שעד שכל הגורמים יחליטו איפה ואיך זה יהיה ומי ישב עם מי, והרי את ההחלטות האלה כבר עברנו עם שתי

ממשלות קודמות, עברנו החלטות שירים, ותמיד מישהו מצליח לטרפד את זה. אנחנו נמצאים היום במצב שהשדה

והטרמינל מהווים מיטרד רעש מדהים ויומיומי. אם אני אתן חוזר שיצא אתמול, של חברת "ישראייר" שמודיע

שמראשון לספטמבר, עוד שתי טיסות נוספות ליום יהיו בקו שדה דב - אילת, יותר מ- 10,000 אנשים טסו רק דרך

חברה זו בנובמבר, ובשבת הם טסים תשע טיסות יומיות. הם גם הוציאו חוזר שב- 89 שקלים אפשר לטוס בשבת

משדה דב ושכולם יקפצו. זאת מפלצת שגדלה שם. אמרו לי שהשדה הוא משנת 1938, אני קונה את השדה בגודל

שלו לפני עשר שנים. השדה הזה גדל בצורה אדירה- - -
אברהם פורז
התנועה.
אמיר סטמרי
התנועה אדירה וגם השדה. הוסיפו עוד רחבות חנייה. פעם רחבות החנייה היו מצומצמות. הם מרחיבים אותם כל

פעם. אנחנו פנינו אליהם עם צילומי אויר, ושאלנו כיצד זה מתרחב? והתשובה היא: " אנחנו רק עושים מסלול הסעה

למגדלי השמירה". עשו שביל כורכר, יום אחר-כך שמו עליו אספלט, יומיים מאוחר יותר כבר עומדים עליו שני

הליקופטרים. כך השדה מתרחב וגדל והרעש מתעצם. תוכניות להעביר לים אינן רלוונטיות בשבילנו. נתנו לזה את

הדעת שני שרים שכבר אינם מכהכים, השרים לשעבר קיסר ושריד, נתנו החלטה שבאופן מיידי יוזזו המטוסים

מהרחבה שבה הם מצויים לרחבה אחרת, מרוחקת, והמדובר היה ברחבה שישנה היום, הרחבה הצפונית, וישימו שם

את המטוסים והנושאים יסעו ב"שטל". כל זמן שהמטוסים יהיו שם זה לא יפריע לנו, יהיה זמן, ישבו כולם ויחליטו

בצורה מלומדת איפה ירויה הטרמינעל. ניסיתי לבדוק בין כל הגורמים האם תזוזה כזאת ישימה, והסתבר שזה ישים.

ברשות שדות התעופה אמרו שאין להם בעיה לשים את המטוסים שם, גם לצבא אין בעיה, רק שיתנו מקום מעבר

למטוסים שלו. עירית תל-אביב לא מתנגדת שבאופן זמני זה יהיה שם, ובכל זאת איפה העניין נתקע, הוא נתקע

באותה נקודה שבה משרד הבטחון דרש, כמו שאני הבנתי, עלויות גבוהות מאוד מרשות שדות התעופה לצורך הצבת

המטוסים, מבקשים שיחסמו להם כבישים, יעשו הסעות. אך מבחינת כל הגורמים אין כל בעיה לשים כבר מחר את

המטוסים שם. הטרמינל לא משתנה, גם לא המקום, הרחבה קיימת, ואפשר להזיז. לא הבנתי מה מעכב את הפתרון

הזמני המיידי הזה. אני רוצה להגיד משהו נוסף, הרחבות האלה מצויות במרחק של ארבעים מטרים מבתים כאשר

אין מיגון כלשהו מפני הרעש.
היו"ר אלי גולדשמידט
אילו היה מיגון זה היה עוזרו
אמיר סטמרי
יכול להיות. אבל זה יכול לוזיות אפקטיבי רק עד קומה רביעית ולמי שגר בקומה גבוהה יותר זה כבר לא אפקטיבי.

אבל אפילו לא ניסו לעשות שום דבר. עומדים מטוסים במרחק של ארבעים מטרים, באים, מניעים מומרים.

היו"ר אלי גולדשמידט;

נדמה לי שאחרי השעה תשע בלילה גוררים את המטוסים.

אמיר סטמרי;

רק חברה אחת גוררת אותם. ארקיע היא היחידה שעומדת בהסכם וגוררת, האחרים לא גוררים בכלל.
היו"ר אלי גולדשמידט
סליחה,זה על פי הסכם ולא על פי חוק עזרי
אמיר סטמרי
זה על פי הסכם וארקיע מכבדת את ההסכם. ל"ישראייר" אין שום הסכם, והגיעו כמה מטוסים חדשים שעושים

רעש. המנועים לכיוון השכונה, יש שם ריח של דלק סילונים לתוך הדירות, וזה נורא. אנחנו יודעים בדיוק מתי ואיך

הם ממריאים. יש בדיקות של היחידה לאיכות הסביבה והגיעו ל- 90 דציבלים ב''פיקים" של רעש המטוסים. בצורה

כזאת בלתי אפשרי להמשיך, והמצב סטטי אלא הולך וגדל ומחמיר עם הזמן. הייתי מבקש להתייחס לפתרון

הספציפי הזה, שמייד יזיזו את המטוסים ואחר-כך ידונו הלאה בעניין מיקום הטרמינל, כי בטוח שלבנות טרמינל זה

עניין של שנתיים או שלוש שנים, ולבנות את כל הרחבות החדשות גם לוקח זמן ולפתרון הזמני אפשר להגיע בתוך

חודש.

היו"ר אלי גולדשמידט;

תודה רבה. המשרד לאיכות וזסביבה, בבקשה.
דליה בארי
רציתי להתיייזס לחלק מהדברים שהועלו כאן, וקודם כל לנושא פתרון הביניים המיידי. ניתן לעשות את זה ואולי

כאן המקום לברר מדוע זה תקוע. בתכניות השטח הזה נקרא . "s"אולי משרד הבטחון יתייחס, כי גם אני הבנתי

שמי שמעקב את זה היום הוא משרד הבטחון. לא ברור מה מעקב את הביצוע מהיום למחר, כי הרחבה קיימת,

ואליבא דכל הצדדים זה ניתן להעשות, זו החלטה אדמיניסטרטיבית.
היו"ר אלי גולדשמידט
בשורה האחרונה, של מי ההחלטה?
דליה בארי
לדעתי רשות שדות התעופה יכולה לקבוע את זה.

היו"ר אלי גולדשמידט;

יש לי תחושה, שכמו בתאונות הדרכים, יש כל-כך הרבה גורמים שעוסקים בזה, שבסוף לאף אחד אין אחריות.
דליה בארי
זה נכון, אבל מי שאחראי על תפעול השדה, למיטב ידיעתי, היא רשות שדות התעופה.
היו"ר אלי גולדשמידט
הם לא חושבים שהם אחראים. מי הלאה, משרד התחבורה, או עירית תל-אביב, רשות שדות התעופה, משרד

הבטחון?

דליה בארי

רשות שדות התעופה זה משרד התחבורה.

מנחם שרוו;

אבל צריך את כולם יחד.
אמיר סטמרי
זה שדה צבאי ומשרד הבטחון יכול לעשות מה שהוא רוצה. כשרוצים לבנות אומרים שלאלה יש זכות ווטו, כשבונים

בלי רשיון, אז אומרים שזה שדה צבאי.
דליה בארי
סליחה, נתחיל מזה שכל השדה הזה, מבחינת חוק התכנון והבניה, לא קיים.
אברהם פורז
זה מתקן בטחוני.

דליה בארי;

כשרוצים זה מתקן בטחוני. דבר ראשון שצריך לבדוק הוא, מה אפשר לעשות כפתרון מיידי לגבי רחבת המטוסים,

ודבר שני הוא הנושא התפעולי, האם ניתן לכפות גם על החברות האחרות את ההסדרים של שעות הפעילות ואופן

פעולת המטוסים, כמו שהגיעו בהסכם עם ארקיע.
היו"ר אלי גולדשמידט
אבל זה לא פותר את הבעיה היסודית, אלא רק חלק ממנה.
דליה בארי
זה פותר להם חלק מהבעיה. בנושא החלופות, אני רוצה לבקש את שיתוף תפעולה של חיל האויר. המשרד שלנו, יחד

עם מנהל התעופה האזרחי עורך היום סקר, בין השאר גם לצורך המלצה על החלופה המועדפת, פרופס או איינשטיין.

אנחנו זקוקים כאן לשיתוף פעולה גם מצד הצבא. למיטב ידיעתי, נשלח היום מכתב ממנהל התעופה האזרחית ועדיין

לא נתקבלה תשובה.

סטליאו גלברג;

לא שאנחנו זקוקים, אלא כדאי להם שישתפו פעולה.
דן חלוץ
שיתוף פעולה במה?

דליה בארי;



בעריכת הסקר. המימון לא עליכם, אבל נשמח אם תשתתפו.

היו"ר אלי גולדשמידט!

אבקש מראש מנהל התעופה האזרחית, מר מנחם שרון לומר את דברו.

מנחם שרוי;

בענייו הסקר סוכם ביננו לבין המשרד לאיכות הסביבה שאנחנו רוצים סקר שימדוד את הרעש, כדי לראות במצב

היום ממה הוא נובע.

היו"ר אלי גולדשמידט;

אני לא עוסק בנושא הזה באופן אינטנסיבי. אומנם אני יליד האזור, אבל הסיפור של שדה דב יתכנית לי הוא סיפור

ישן מאוד, אז רק עכשיו עושים סקר? איפה היתה המערכת כל השנים, כי הסיפור הזה רץ כבר שנים על גבי שנים, זה

הרי לא התחיל שלשום.
מנחם שרוו
לדעתי האישית, זה לא יגמר מחר. אחת הבעיות כאן היא שיש הרבה גורמים מעורבים ואתה צריך את כולם לכל

חלופה. אז יש שלושה שמסכימים לחלופת איינשטיין ואחד לא, שניים מסכימים לחלופת פרופס ושניים לא וכל אחד

מהם הוא תנאי לעניין הזה.
אברהם פורז
מה אם רשות שדות התעופה תאמר שממחר בבוקר כך זה פועל? ונניח שזה יהיה על דעת הצבא.
מנחם שרון
זה במסגרת עירית תל-אביב. אתה צריד את כולם.
היו"ר אלי גולרשמידט
מי מחליט איזו החלופה תבחר.
מנחם שרון
אתה הרי משפטן, לא עלה כאן דבר שהוא מאוד עקרוני, שיש הסכם משפטי עם הגוש הגדול תבינו על מה אנחנו

מדברים, עולים פה הרבה מאוד אינטרסים, מעבר לכל הדברים האלה. אני יודע שיש הסכם עם אנשי הגוש הגדול על

חלופת איינשטיין ועל תכנית המתאר שנגזרת מזה, וזה סוכם ואין שום סיכום על שום חלופה אחרת. אתה יכול

להגיע בשקט למצב שאתה מחרב תכנית אחת ותשאר באויר.
אברהם פורז
עזוב רגע את התכניות, מה אפשר לעשות כרגע כדי שמישהו יכפה את מעבר רחבות החנייה, לפרופס או לאיינשטיין.
מנחם שרוו
צריד לעשות את מה שאמר מנכ"ל משרד התחבורה, ואני מקווה שבצעד שהתחיל מחדש, פל הגורמים המעורבים

יסכמו ביניהם מה החלופה.
אברהם פורז
בשביל לבנות טרמינל צריך את עירית תל-אביב, אבל בשביל לקבוע בתוך שדה קיים שהמטוסים יעמדו פה או יחממו

מנועים שם, לא צריד אף אחד, אלא רק את רשות שדות התעופה והצבא ונגמר הסיפור.
מנחם שרון
לגבי הרעש הקייס, אם החברה החדשה לא מקיימת את ההסדר, זי בעיה ואני מקבל על עצמי לבדוק אל כל הסידור.
אמיר סטמרי
זה עשרים מטר מבתים, לא יעזור כלום.
מנחם שרון
מפריע לי אדוני, שאתה מעלה פה דבר שתי טיסות של חברה אשר קשורות לעניין בכלל.
אמיר סטמרי
אתמות הוסיפו עוד שתי טיסות ליום.
מנחם שרוו
מדובר פה על שמונים אלף טיסות לשנה. מה הן שתי הטיסות האלה.
אברהם פורז
הוא רצה לתת אילוסטרציה שהתנועה הולכת וגוברת, מה שנכון.
אמיר סטמרי
הוא כותב לי מכו-נב שהשדה לא מרעיש, אין אתה אומר דבר כזה?
מנחם שרון
בוא ו נפריד, המסלול לא מרעיש בכלל, או;ה בכלל לא שומע את הרעש של מטוסים אזרחיים שממריאים ונוחתים

במסלול. לגבי הראיה הכללית. יש שתי שאלות מאוד עקרוניות, שעד שלא יתנו עליהן את התשובה יש יותר מידי אי
ודאות
אלף, מבחינה פיזית - האם אפשר לבנות בחוף הים התיכון שדה תעופה: מה עומק המים, מה קורה עם

הזרמים. ראו את סיפור הרצליה עם המרינה ומה שקורה צפונה למרינה. יכול להיות שיש עכשיו איזו חברה שמוכנה

להשקיע בעניין הזה, יש לבטל עכשיו את אי הוודאות הזו. עד שזה לא יובהר, כל מי שמדבר על שדה בים, נמצא

בדבר מאוד לא בדוק.
אברהם פורז
בריכת גורדון נמצאת בים משנת 1958.
מנחם שרון
אני יכול כרגע רק להוסיף על מה שנאמר. אנחנו עושים את בדיקת הרעש, כדי שיהיו לנו יותר עובדות ביד, ולא רק

תחושות. אחרי זה נפגש ונראה איד אפשר למזער את רעש הקיים היום. אני מוכרח להגיד דעה כללית שלי, אני חושב

שראשי צפון תל-אביב רק רואים ברכה באי היתק הזה ששוכן למולם.

יצחק אלתו;

זה חולות, ולא אי ירוק.

מנחם שרון;

ריאה ירוקה.
אמיר סשמרי
זה אצלי בבית, וזה לא ריאה ירוקה.

היו"ר אלי גולדשמידט;

זאת ריאה עבישה.
מנחם שרוו
אני לא אורבניסט, אבל בשיקומו שם מגדלי שחקים---

היו"ר אלי גולדשמידט;

אתה רוצה לגור על-יד שדה תעופה?
מנחם שרון
אני אשמח, זה המקום הכי יפה שיש.
היו"ר אלי גולדשמידט
לפני שנמשיך, יש לי הרגשה שהיה אפשר לעשות פה פרק בסדרה Yes Minister"או-Yes Prime Ministerיש פה"

החלטה מפגישה של שני שרים, שר התחבורה והשר לאיכות הסביבה, אומנם בממשלה הקודמת, זהו סיכום פגישה

מה- 25.1.96, ומעניין שכותבים את סיכום הפגישה מינואר באפריל. וכך זה עובר משנה לשנה. בכל אופן סעיף 1
לסיכום אומר
במגמה לתת פתרון מיידי לבעיית הרעש בשדה דב באופן זמני, השרים מנחים את רשות שדות

התעופה, בשיתוף עם חיל האויר, להכשיר רחבת חנייה חדשה למטוסים במיקום מרוחק יותר מבתי המגורים,

הנושאים יועברו לרחבות אלה ב''שטל". השרים החליטו והינחו שני גורמים, את רשות שדות התעופה ואת חיל

האויר. רשות שדות התעופה, קיבלתם הנחייה ולא ביצעתם אותה, מדוע?
שמואל קנדל
לא ביצענו משום שהנושא לא ניתן לביצוע מבחינה חוקית עקב התנגדות מספר גורמים, כמו למשל עירית תל-אביב,

ועלי הגוש הגדול שחזרו בהם מהסכמתם לשימוש באתר.
קריאות
---
היו"ר אלי גולדשמידט
שמואל קנדל, שמענו פה הצהרה של עירית תל-אביב שאין לה שום התנגדות שתעביר את רחבות החנייה.
ישראל בן-חיים
הרחבה לא מספיקה ואם הם יתנו לי רק עוד עשרים מטר זה לא מספיק.
מאיר ברימו
אם תעביר את זה לכיוון הים אין בעיה ונאשר את זה בצורה מיידית.
היו"ר אלי גולדשמידט
שני השרים הינחו אתכם---
מנחם שרוו
ואכן פעלנו בהתאם.
היו"ר אלי גולדשמדיט
אתם עושים צחוק מהשרים.
מנחם שרוו
שר הבטחון לא היה.
אברהם פורז
לא שמענו ששר הבטחון התקומם נגד הדבר הזה. אתם אומרים שבעניין הזה אתם מוכנים ואין לכם התנגדות, אז

למה להטיל עליכם אשמה שלא קיימת.
היו"ר אלי גולדשמידט
מר קנדל, למה לא מילאתם את הנחיות השר.
נסים דהן
ישבו שני שרים, בלי לוזכיר את השטח והחליטו החלטות שאינן ישימות. איך המטוסים ימריאו?
קריאות
סטליאוגלברג: המטוסים יורדים משם למסלול ומשם ימריאו.
היו"ר אלי גולדשמידט
אני רוצה לתת למר קנדל את רשות הדיבור.
שמואל קנדל
אני רוצה לומר שאם יש אולי שני גורמים שפועלים בתיאום והם משרד הבטחון, שהוא הבעלים של השטח ורשות

שדות התעופה שקיבלו מהם את הרשות לפעול בחלק מהשטח. עוד לפני אותה פגישת שני השרים התקיימו מגעים

בין משרד הבטחון - חיל האויר, לבין רשות שדות התעופה - משרד התחבורה, על מנת לקדם פתרון להסטת אזור

הטרמינל האזרחי. נכון הפתרון הזה היה פתרון תחת הכותרת "איינשטיין" - - -
היו"ר אלי גולדשמידט
בתר שזו החלופה הפרקטית.
שמואל קנדל
ולא רק שהיא הפרקטית ביותר מבין כל החלופות, בגלל זמינות הקרקעות ובגלל השיקולים התפעוליים והדברים

הנוספים שהזכיר המנכ"ל, היא גם פרקטית מבחינת שלבי הביצוע.
היו"ר אלי גולדשמידט
מר קנדל, אני שואל עכשיו שאלה אחרת. הסיכום של השרים לא מתייחס לפתרון הסופי, הוא מדבר על פתרון זמני.

מפריע מאוד לתושבי השכונה שהמטוסים מפעילים את המנועים קרוב לבתי המגורים. רוצים שרחבות החניה של

המטוסים יורחקו מערבה.
שמואל קנדל
אנחנו תומכים בזה בכל לב.
היו"ר אלי גולדשמידט
אז אני שואל מדוע זה לא נעשה, מי מפריע לזהו אני רוצה לאתר את הגורס.
שמואל קנדל
אני מנסה להמנע מלפגוע בשרים לשעבר. הרחבה בה דובר היא אותה רחבה צפונית שחיל האויר עושה בה שימוש.

חיל האויר לא יכול ולא מעוניין להעביר אותה לרשות התעופה האזרחית, קרי להעמדת מטוסים. אפשר באותו אזור

לבצע הרחבות כאלה או אחרות שלגביהן היתה כבר הסכמה, לפחות ברמה של טיוטות הסכמים, בין משרד הבטחון

לבין רשות שדות התעופה, לגבי הרחבת אותו אזור על מנת לאפשר את אופציית איינשטיין המפורסמת, ועירית תל-

אביב לא נותנת לנו, כך גם הדיירים וכך גם בעלי הגוש הגדול שחזרו בהם, התנגדו.

אברהם פורז;

למה לבעלי הגוש הגדול יש "say"בעניין הזה? כרגע זה הכל בתוך השדה, עוד לא קיבלו כלום.
קריאות
אברהם פורז;

זו באמת פרשה מדהימה. מר קנדל, ו3אזין לי רגע, אני תצה להסביר לך משהו, בעיניי ובעיני כל בר-דעת, ללא כל

קשר למה יהיה בעתיד, בלי להזיז טרמינלים, בלי לעשות כלום, בסה"כ המדובר ביישור אספלט ולהביא את

האוטובוסים הלוך וחזור. את הקטע הזה---

קריאות;
שמואל קנדל
לד לוועדה למתקנים בטחוניים.
אברהם פורז
אם אתם תראו לי שלכל המבנים בשדה יש היתרים - - -
חלוץ דן
לא, הצבא אינו זקוק להיתרי בניה, אבל רשות שדות התעופה זקוקה להיתרים.
קריאות
דליה בארי: רגע, מה הבעיה לקבל היתרים.
אברהם פורז
בוא ואגיד לד איד פותרים את זה בדקה. הצבא יקציב לעצמו רחבות חניה חדשות, הוא אינו צריד היתר. ברחבות

שהוא יפנה ישתמשו---

קריאות;
שמואל קנדל
העלנו את וה אנחנו בפגי פרקליטת מחוז תל-אביב, הגברת נעמי שטרן. שלא תעיזו לעשות דבר כזה בשום פנים ואופן
רבקה פלוטקין
סליחה, אני מודיעה בשם משרד הבטחון, שאנחנו לא ניתן יד לדבר לא חוקי.
קריאה
מי אמר לד שזה דבר לא חוקי.
רבקה פלוטקין
סליחת, תואיל לפנות לחוק התכנון והבניה---
קריאה
זה מתקן בטחוני.

רבקה פלוטקין;

סליחה, החוק מגדיר מהו מתקן בטחוני. ברגע שאנחנו מפנים את זה לצרכים לא בטחוניים הוא חדל להיות מתקן

בטחוני.
היו"ר אלי גולדשמידט
הוא צריך היתר. אז למה לא נותנים היתר.
רבקה פלוטקין
אבל זה לא אנחנו - - -
היו"ר אלי גולדשמידט
כל הגורמים בפנינו, אז אולי תגמרו את העניין הזה. עירית תל-אביב אומרת שהיא מסכימה.

קריאות.-
שמואל קנדל
לעירית תל-אביב יש אינטרס חשוב מאוד שלא הוזכר פה עד עכשיו, והוא רחוב איבן גבירול - - -
היו"ר אלי גולדשמידט
אבל אני מדבר על הפתרון הזמני. באים אנשי השכונה ויש להם מצוקה. אני שואל כל אחד מכם האם הייתם מוכנים

לגור על מנוע של מטוס. זה באמת נוראי. כל המטרופולינים בעולם משתדלים להוציא את שדות התעופה מהערים.
חלוץ דן
יש תופעה הפוכה בדיוק ברוב המטתפולינים, להכניס שדות קטנים לתוך הערים.

היו"ר אלי גולדשמידט;

אבל זה לא שדה כל-כד קטן.



קריאות;
היו"ר אלי גולדשמידט
מי פה נציג הוועדה המסדרת?

מזו דימיטרי;

אני.
היו"ר אלי גולדשמידט
אתה יכול להסביר לנו איך לפתור את הקושי שהועלה פה על-ידי נציגת משרד הבטחון לגבי ההיתר. שהרי כולם כבר

מוכנים לעשות את זה.
מזו דימיטרי
המצב הוא כזה. ישנה וועדה למתקנים בטחוניים שמורכבת מיו"ר ועדה מהוזית ומנציגי שר המשפטים. היתרי

הבניה למתקנים אזרהיים שבתוך השדה ניתנים על-ידי עירית תל-אביב כמו כל היתר אהר. זאת אומרת, שהוועדה

להיתרים בטהוניים לא דנה בדברים האלה.
אברהם פורז
יש בכלל תוכנית בניין ערים בשדה?
רבקה פלוטקין
לא.

אברהם פורז-.

אז אי אפשר אפילו להוציא היתר.
היו"ר אלי גולדשמידט
אני תצה לשאול בנקודה הזו. אני תצה לראות איך אפשר להגיע לזה שיהיה היתר לרהבת חניה בצד היותר מערבי

ולדעת כמה זמן זה יכול לקחת, הרי כולכם רוצים לפתור את הבעיה.
מאיר ברימן
כלומר להעביר את הרחבה לכיוון מערב באופן זמני -
היו"ר אלי גולדשמידט
צפון מערב.
שמואל קנדל
בואו נעשה את ההבחנה בין מקרקעין בתוך תחומי הגדר הנוכחית לבין מה שמחוץ לגדר. על מה שמחוץ לגדר אפשר

לדבר עוד יומיים, לגבי מה שבתוך הגדר אלה קרקעות זמינות.
קריאות
היו"ר אלי גולדשמידט: עכשיו אני רוצה להבין. מישהו יכול להסביר לי, אדוני מאיר ברימן, נציג הנהלת העיר, אני רוצה שתשרטט לי לוח

זמנים מתי אתם גומרים לפתור את הבעיה הזו של העתקת רחבת החניה לצד הצפון-מערבי.
מאיר ברימו
ברגע שנקבל את ההסכמה של כל הגורמים---
היו"ר אלי גולדשמידט
מי הם הגורמים אחד לאחד, עם שמותיהם?
איזי בורוביץ
אדוני היו"ר, הערה לסדר. אני גם בתור חבר המועצה וחבר הנוזלת העיר אין לי שום סמכות, חבל על הזמן. צריך

לדבר עם ראש העיר או עם מהנדס העיר, ומאיר ברימן יסלח לי. מאיר יכול להבטיח פה מה שהוא רוצה ותאמין לי

זה כמו שאני אבטיח בתור חבר מועצה. אין לנו שום סמכות וחבל ליצור כאן ציפיות. צריך להביא לכאן את ראש

העיר ואת מהנדס העיר ולקבל החלטות.

קריאות-.
היו"ר אלי גולדשמידט
אין פה נציג של מהנדס העיר?

שמואל קנדל;

הם אלה שתוקעים אותנו כל הזמן.
היו"ר אלי גולדשמידט
אתה מייצג כמובן את ראש העיר בדיון הזה.
מאיר ברימו
בדיון הזה נשלחתי על-ידי מנכ"ל העיריה.

היו"ר אלי גולדשמידט;

אז נניח שנפתור את הבעיה עם מהנדס העיר ועם ראש העיר, אני מניח שהם רוצים לפתור. אתם צריכים לקבל את

הסכמת כל הגורמים. אגב, ההסכמה שלכם היא לצורך העניין של הוועדה למתקנים בטחוניים, נכון? אם יש הסכמה

של עירית תל-אביב אין מניעה להתיר לסלול את הרחבות.
קריאות
רבקה פלוטקין: סליחה, כדאי לחדד, זה לא עובד על מתקנים בטחוניים. הוועדה למתקנים בטחוניים לא עוסקת בזה, זו וועדה

מחוזית---

אברהם פורז;

אדוני היו"ר, אם יתחילו עם תכנית בניין ערים אז הסיפור כזה: לשדה אין בכלל תכנית בניין ערים. יכינו תכנית בניין

ערים רק לקטע של רחבת המסלולים. התכנית הזו עד שיכינו אותה ועד שהוועדה המקומית תמליץ עליה ועד שהיא

תגיע להפקדה, ואחר- כך יהיו התנגדויות. כל אלה שגרים צפונית ויש להם קרקעות, יתקעו את העניין, להיו כמה

מאות התנגדויות וימנו חוקר, זה עניין של לפחות חמש שנים עד שתהיה החלטה בתכנית בניין ערים.

אני אומר לכם שלא צריך שום היתר בתוך מתקן בטחוני. חיל האויר יכול לסלול לעצמו את המשטחים האלה ושלא

יבלבלו את המוח.
רבקה פלוטקין
סליחה, אין לגו צורך בהיתרים של הוועדה.
דן חלוץ
אנחנו לא נסלול לעצמנו דבר שאנחנו לא צריכים.
אברהם פורז
הרשות תסלול לכם. הוועדה להיתרים בטחוניים תתן היתר ויסללו בתוך השדה.
היו"ר אלי גולדשמידט
האם עירית ירושלים ועירית תל-אביב יכולות לבוא ולסלול משהו? זה אותו דבר.
אברהם פורז
כמו שכל השדה הזה כבנה כמתחם בטחוני, כך גם הרחבה הזו יכולה. פונים לוועדה למתקנים בטחוניים - - -
רבקה פלוטקין
אנחנו לא נהיה פלסטר לחוק. החוק קובע מהו מתקו בטחוני. לצורך מתקנים בטחוניים יש לנו את הוועדות שלנו

ואנחנו לא מקבלים היתרים ממי שלא צריך ואנחנו לא נזקקים. אבל ברגע שזה יוצא מכלל שימוש של מתקן בטחוני,

אנחנו לא ניתן יד לעקוף את החוק.
אברהו פורז
אתם יודעים מה אתם צריכים לעשות? להביא את המכוניות שלכם לפרוץ את הגדר ולעלות על המסלולים. רק ככה

זה יזוז.
היו"ר אלי גולדשמידט
אני אסביר. לכל אחד יהיו בלי סוף נימוקים למה העסק הזה יהיה תקוע לעוד עשרים שנה. לכל אחד יש את

ההסברים, וכל אחד שומר על החוק ובינתיים...
רבקה פלוטקיו
תשנו את החוק.
היו"ר אלי גולדשמידט
מה זה תשנו את החוק? את יודעת מה---
אמיר סטמרי
מסלולים חדשים שסללו עכשיו...
קריאה
לא היה ולא נברא.
אמיר סטמרי
אני אראה לך תצלומים עם תאריכים.
יצחק אלרון
תוספת שטחים בתוך השדה.

ישראל כצנלבוגר;

עשו מחקר מהו גורם הרעש, ואני מודיע לכם שגורם הרעש הוא אוירונים עם פלופלורים, ה ם שעושים את הרעש.

ואייתו עם ארבעה מנועים מרעיש יותר מאוירון עם מנוע אחד. על זה הולכים ומבזבזים את זמנכם, משחיתים פה

כספים לשוא. תתחילו להזיז את המטוסים מהיום למחר. אני מודיע לך שכשאני נוחת אני מסיע דרך הרחבה הזו.

יגיד לי הפקח, טייס, תעצור את המטוס, אני שם ברקס ועומד, אין שום בעיה. לא צריכים פה החלטות, צריכים

הסכמה של חיל האויר כמובן, אך מבחינת תשתיות לא צריך שום דבר אפשר לחשתמש בשטח הזה, והסברתי את זה

לחבר הכנסת פורז והוא שותף לדעתי, אני חושב,
יצחק אלרון
אולי במקביל להקטין את שטח השדה?
דליה בארי
מכיוון שהרחבה קיימת ולדעתי אם רוצים להיות סופר-בסדר יש הליך שנקרא שימוש חורג, וזה הליך קצר יותר.
היו"ר אלי גולדשמידט
גם אז אפשר להגיש התנגדויות.
קריאות
דליה בארי: אפשר לעשות את זה, צריך רק רצון טוב.
דו חלוץ
לא יהיה רצון טוב של חיל האויר לתת את הרחבה הזו לשימוש אזרחי, אני כבר אומר - - -
קריאה
בלי אלטרנטיבה...
דן חלוץ
בלי אלטתטיבה, שזה יהיה בתר חד וחלק, אנחנו נתנגד לזה בכל תוקף, אבל יש לנו שימושים לרחבה הזו, ויש בה

מטוסים, בוודאי שאי אפשר להחנות בה את כל המטוסים שנמצאים שם, הרי אין פתתן רק לנושא ארקיע יש עוד

חבתת. זה לא וזשימוש ברחבה הזו. רוצים רחבה? אלה שרוצים להשתמש בה שיקימו רחבה, אנחנו נקצה את

השטח, הוא מוקצה. אני מציע לא לחלק דברים של אחרים לשימושים אלטרנטיביים, זה גם הוקם בכלל מתקציב

מערכת הבטחון.
קריאה
איפה יש הקצאה של שטחי
דן חלוץ
בתוך תחומי השדה.



קריאה;

כל האזור תפוס על-ידי חיל האויר.
דן חלוץ
לא. יש תכניות מפורטות וברורות וחבל לעשות פה דיון על תכניות, אני, דרך אגב, בתחושה שהדיון הזה הוא "דז'ה

וו", כבר היו בערך 400 דיונים כאלה וחבל להשחית את זמן כל האנשים, כי זה לא יהיה פרקטי להגיע לכאן אם לא

ישבו כאן ברי סמכא. חסר כאן בר-סמכא עיקרי והוא עירית תל-אביב, שיש לה אינטרסים גלובליים שימנעו אותה

מלתת את האישורים שאתה מבקש, ומדוע, כי הם יעבירו את הבעיה מהצד המזרחי של הכביש לצד המערבי שלו.
אברהם פורז
אבל לא בונים שם כרגע.

דו חלוץ;

אבל יש שם בעלי מקרקעין שהם בעלי דעה והם מצביעים בבחירות העירוניות.
יצחק אלתי
אבל אנחנו חיים שם ולא הבעלים.

דו חלוץ;

ולכן, עד שעירית תל-אביב לא תוציא את המרצע מהשק לא יצא שום מרצע משם.

יצחק אלתו;

אז אולי תקטינו את נפח השדה? אולי גם נחזור לשלושה מטוסי "ארקיע" ולא שמונה...

אברהם פורז;

ואיפה האחרים ינחתו י
היו"ר אלי גולדשמידט
אני רוצה להגיד משהו. אדוני סגן מפקד חיל האויר, אנחנו ככנסת פנינו לעירית תל-אביב והזמנו את נציגה המוסמך,

והוא הופיע כאן. אני לא בודק מיהו ומה דרך קבלת ההחלטות בעירית תל-אביב ומי מחייב את מי. הנציג שנשלח

לכאן היום הוא עירית תל-אביב בשבילי. והוא אמר שאין לו שום התנגדות לנושא הזה של---
מאיר ברימו
לא השלמתי את הדברים. אני רוצה לומר דבר אחד, עמדת ראש העיר בנושא הזה היא לכיוון של פתרון יסודי, כאשר

הנושא שאמר חבר הכנסת אברהם פורז, בראש וראשונה זוז הנושא של מסלול בים, וכאלטרנטיבה אחרת--
קריאות
מאיר ברימן: וכאלטרנטיבה שניה זה ביטול והעברה לנמל התעופה בן-גוריון.
קריאה
אבל זה נבדק.

היו"ר אלי גולדשמידט;



אמרת את מה שאמרת, אבל עכשיו יש בעיה של מטוסים שמגיעים מנועים מול הפרצוף של האנשים החיים בתכנית

ל'. האם תתנו אישור לוועדה הזו או לא תתנו.
מאיר ברימן
לחילופין, אנחנו מוכנים לתת פתרון זמני להעתיק למקום שיוסכם עליו את רחבת המטוסים.

היו"ר אלי גולדשמידט;

אמרו לי שהמקום מוקצה, היינו יש מקום.
שמואל קנדל
אני חושש שאנשים שונים מרברים על אזורים שונים, זו הרגשתי. הם מדברים על אזור תל בתך ופרופס ואנחנו

מדברים על אזור איינשטיין---
קריאות
היו"ר אלי גולדשמידט;

אני רוצה לשאול את המומחים. נניח ויש את הסכמת עירית תל-אביב, מה הלאה?
מזו דימיטרי
אם יש לי את הסכמת עירית תל-אביב אני לא מעורב בזה, הם סוללים מה שהם צריכים.
אמיר סטמרי
אם נביא אישור מעירית תל-אביב לבנות רחבה, הצבא יתן לבנות אותו שדה צבאי?

היו"ר אלי גולדשמידט;

רבותי, אני רוצה שירשם בפרוטוקול כך: עירית תל-אביב תתן היתר, כך אמר נציגה המוסמך של עירית תל-אביב...
אברהם פורז
עירית תל-אביב לא יכולה לתת היתר, כי אין תכנית בניין ערים והיתר חייב להיות מבוסס על תכנית בניין ערים, וזו

לאתהיה---
היו"ר אלי גולדשמידט
מה אתה מציע?
אברהם פורז
אני מציע שבמתקן הבטחוני הנקרא שדה דב, רשות שדות התעופה וצה"ל ביחד יכשירו רחבת חנייה כדי לענות על

צרכיהשדה.
ישראל בו-חיים
תוך דקה אנשי הגוש הגדול יתנגדו - - -
אברהם פורז
תסלח לי, הם לא יכולים להתנגד, במתקן בטחוני אין להם ."say"
רבקה פלוטקין
אני רוצה שירשם בפרוטוקול שמשרד הבטחון לא יתן יד לעקיפת החוק.
אברהם פורז
איו פה שום עקיפה של החוק, אני מציע שנזמין לפה את שרי התחבורה---
היו"ר אלי גולדשמידט
אתה רואה מה עושים עם ההלטות שרים.

אברהם פורז;

אני חצה להגיד לך, אדוני היו"ר, אם יתחכמו, הרי עד היום בשדה הזה יש הרבה מאוד שימושים אזרחיים. את כל

השימושים האזרחיים עד היום הרחיבו ולא שמעתי שקיבלו היתר אחד, אבל פתאום כשמדובר במטרדי רעש, נהיים

צדיקים מוחלטים ומקפידים על כל חוק, אם כך אז שיסגרו את כל המבנים האזרחיים בשדה הזה, שנבנו שלא כחוק

עד היום. הצבא בונה מתקנים בטחוניים ומותר להם. כל מתקן אזרחי שנבנה בשדה הזה הוא שלא כחוק, ברגע

שיסגרו את כל המתקנים האלה אין יותר שדה אזרחי בכלל ואז אין בעיה לתושבים. אז הצביעות הזאת שבונים כל

הזמן מתקנים אזרחיים בשדה וכשמגיעים לרחבת החנייה פתאום כל אחד בודק בציציות, "זה לא מתאים", "פגיעה

בחוק", "לא ניתן יד" או "כן נירנן יד". מה אתם רוצים, שהתושבים יחצו את הגדרות ויום אחד יחסמו את

המסלולים עם המכוניות? אולי זה יפתור את הבעיה. שיבעירו צמיגים כמו שעשו עובדי התעשייה האווירית בנתב"ע

וחסמו את התנועה האווירית? יכול להיות שאין ברירה, יכול להיות שאם הייתי אזרח שם, הייתי אומר להם יום

אחד לחתוך את הגדר, לקחת את כל תושבי תכנית ל' לחנות על רחבות המטוסים וללכת. שיגררו אותן משם אחת

אחת. הרי זה אבסורד מוחלט. השדה הוא מתקן בטחוני, ובנו עד היום עשרות מבנים אזרחיים לתעופה האזרחית

שם, אז יבנו, חלילה, בהיתר של הוועדה למתקנים בטחוניים עוד רחבת אחת סלולה, זה הכל.
היו"ר אלי גולדשמידט
איד את מסבירה את בניית כל המבנים האזרחיים?
רבקה פלוטקין
לפי מה שאני יודעת, כי עשיתי על זה עבודה, אני יודעת שכל הזמן זה היה לפחות בשיתוף מלא ולצרכים מבצעיים של

חיל האויר.
היו"ר אלי גולדשמידט
רחבת הטרמינל של שדה דב היא לצרכים מבצעיים של חיל האוויר?

יצחק אלתו;

סילחו לי על ההתפרצות, אבל הרחבה של "ישראיר" נבנתה לפני שנה. היה שם חול, וזה גרם להצפות בתכנית לי

כתוצאה מבניית החנייה שכיום חונה בה "ישראיר" כי חסמו את יציאת הניקוז של תכנית לי, וכל המים נשפכו לתוך

תכנית ל' ונהרסו מכוניות. לדיירים יש כסף לקנות מכוניות חדשות...

רבקה פלוטקין;

לפי מה שידוע לי, עירית תל-אביב העמידה לדין את רשות שדות התעופה על שיפוץ הטרמינל ומדוע, כי אנחנו אמתו

שהטרמינל אינו שלנו.
קריאה
אבל הכשירו את זה.
ישראל בן-חיים
לא הרחבנו אותו הסתפקנו בשי0וץ.
רבקה פלוטקין
ואז עירית תל-אביב פנתה לזה כגורם אזרחי.
אברהם פורז
אני מציע, אדוני היו"ר, שנחליט כך: שאנחנו מצפים משר התחבורה להסדיר תוך חודש ימים את נושא רחבת

החנייה בקצה איינשטייו, על מנת להעביר לשם את רחבות חניית המטוסים.

דליה בארי;

תקרא לזה שטח "s".
אברהם פורז
ואת זה לעשות במסגרת סמכויותינו על פי החוק. במאמר מוסגר אני אומר לכם שאפשר לפנות לוועדה למתקנים

בטחוניים ולקבל ממנה היתר להרחבת החנייה.

רבקה פלוטקיו;

אני רוצה להביא לתשומת לבכם שלפני שנתיים בראשותו של שר התחבורה דאז קיסר, התקיים דיון רב משתתפים

עם עירית תל-אביב, כולל ראש העיר---

שמואל קנדל;

וכולל הפרקליטות
רבקהפלוטקיו
וכולל הפרקליטות. עורכת הדין נעמי שטרן, שאין בר-סמכא יותר ממנה. הועלה הרעיון להכשיר, אנחנו התנגדנו

ונמשיך להתנגד, ואני מבקשת בכל תוקף שזה ירשם, שאנחנו לא ניתן יד לדברים. מה שנעשה בעבר נעשה, אבל אנחנו

לא ניתן ביודעין לעבור על החוק. אני אומרת את זה בהסתייגות, כי אני לא יודעת מה נעשה בעבר, אני לא יכולה

לוזשיב בפרטים אחד לאחד. אני יודעת שתמיד אנחנו מקפידים על החוק, כאשר זה מגיע אלינו. חוות הדעת שלנו,

בהתאם להוראות חוק התכנון והבנייה וההגדרה של מתקן בטחוני.
אמיר סטמרי
אז כל השדה האזרחי הוא לא מתקן בטחוני, והכל בלי אישור נמצא שם ואתם לא עושים שום דבר בעניין הזה.
קריאה
ועוברים על החוק כל יום.
אמיר סטמרי
מוסכים חדשים הוקמו, רחבות חדשות הוקמו, "ארקיע" הרחיבה... והכל בלי אישור.
יצחק אלתו
היו שני פייפרים והיום יש 15.
היו"ר אלי גולדשמידט
חבר הכנסת נסים דהן, בבקשה.
נסים דהן
דבר אחד ברור, ברגע שיש מטרד לתושבים, וזה לא משנה אם הם באו לפני נמל התעופה או אחרי שהוקם, חייבים

לסלק משם את המטרד. נניח שזה לא היה מטרד של רעש אלא מטרד של חיידקים או שפכים אשר יכולים להיות

מטרד תברואתי, הרי אף אחד לא היה שותק במשד 15 שנה. חייבים למצוא לזה פתרון וזה ברור ואין על כך

מחלוקת, גם אם הפתרון לא צריך להיות ישר לפי החוק, ואם הוא ילך על הגבול האפור, על גבול החוק, כיוון

שהמדובר פה במטרד חמור לתושבים לא יתכן שאנשים יסתתרו בדיוק בדיוק אחרי החוק. בשאר הדברים אנחנו

יודעים שהרבה פעמים עירית תל-אביב בהסכמה, בהסכמה שבשתיקה או בהעלמת עין מעלימה עין מכל מיני פניות

חולדות ולא כל-כך חוקיוות, ומעלימים עין כיוון שלפעמים אין ברירה וגם בג"צ קבע שאם אדם מרחיב את דירתו

ט;לל שיש לו עשר נפשות בחדר, הוא אמנם עשה זאת שלא על-פי החוק אבל לפעמים מותר לעיריה להעלים עין כיוון

שאין לנו ברירה, חייבים למצוא לזה פתתן. הפתרון הזה של שטח "s"לא נראה לי מסיבה פשוטה כי יש שם הרבה

בעיות טכניות, אז אולי "s"לא מתאים, אז אולי שטח "a"המקום שבו אמרתם שזה רק חולות, אולי שם זה יותר

מתאים גם מבחינה טכנית וגם מבחינה מקצועית. אבל להשאיר את הנושא תלוי באוויר וכל אחד שיסתתר מאחורי

החוק היבש, זה לא פתרון.
דינה רצ'בסקי
בגלל שראינו שיש פה כל- כך הרבה גורמים אני רוצה להעיר הערה אחת, שמשרד תפנים ראה כבר בשנת 1982 את

הצורך בתכנית מתאר ארצית שתסדיר את כל העניין הזה ובאמת המועצה הארצית לתכנון ובנייה נתנה הוראה

להסדיר את נושא שדה התעופה הזה ועד היום לא נעשתה תכנית. אני רוצה לזתק את הכפפה למישהו, אם זה עידית

תל-אביב ואם זה משרד הבטחון, להתחיל ולהזיז את התכנית הזו, ואולי אם זו תהיה תכנית מתאר ארצית

שמוסדרת על-ידי חוק התכנון והבנייה לא נגיע למצב כזה שכל אחד זורק את האשמה או את האחריות מעליו.
היור אלי גולדשמידט
אני רוצה לסכם את הדיון. אני חושב שיש פה כמה דברים שמוסכמים. מוסכם לדעתי על דעת כולם שמבחינת תושבי

שיכון ל' הסיוט הזה של רעש שדה התעופה חייב מבחינתם להיפסק או לפתות להיות מופחת בצורה מאוד

משמעותית. מוסכם על כולם שכל הגורמים מסכימים שצריך לעשות את זה. מוסכם על כולם שלפני שנה שר

התחבורה והשר לאיכות הסביבה הנחו את רשות שדות התעופה ואת חיל האוויר לפעול להכשרת רחבות. מוסכם על

כולם שההחלטה שקיבלו שני השרים כאילו נכתבה על הקרה ובכלל לא היתה לא נבראה אלא לשווא היתה, אז

השרים נפגשו ואמרו, ואפילו ראיתי את החיוכים שהיו פה על פני חלק מהמשתתפים.

דו חלוץ;

זה לא היה בסמכותם להנחות את חיל האוויר.
היו"ר אלי גולדשמידט
אני חושב שיש לנו פה דוגמא קלאסית. כולנו משתתפים עכשיו בהצגה של בירוקרטיה במיטבה, כשכל אחד יודע

להסביר בדיקדוקי עניות כמה שזה לא בעצם באחריותו אלא באחריות מישהו אחר, וכמה שכל אחד בסוף צודק

וכמה שכולם פה מחנכים, שאי-אפשר להזיז שום דבר בלי שאנשים יצאו ויעשו דברים, שהם בעצם מנוגדים לחוק,

כמו למשל כניסה עם מכוניות לרחבה, להפגין בצורה כזאת או אחרת וכוי. אחר-כך באים כולם ורוחצים בנקיון

כפיהם "הם מפירי חוק" כאשר כולנו בירוקרטים שיודעים לסבך כל נושא בסיבוכים מסיבוכים שונים, וכל אחד

יקום פה ויסביר כמה הוא לא אשם בעניין הזה. אני רוצה להגיד לכם שזו בושה וחרפה לכל אחד מאיתנו שיושב כאן.

אני אומר שאם יש רצון טוב אפשר לפתור את הבעיות האלה, גם בעיות סבוכות מבחינת חוקית, כאשר יש גורמים



שרוצים לפתור את הבעיה ולא עושים דברים בקריצת עין, הדברים נפתרים. אני מדבר היום רק על הפתרון הזמני,

אני מביו שבאמת נושא העתקת השדה הוא נושא יותר מורכב, למרות שגם בזה אפשר להתקדם אם רוצים, אבל

אני מביו שהאוייב של ה"טוב" הוא ה"טוב מאוד", אבל להעתיק את רחבת החנייה, כשלחיל האוויר איו בעייה

להכשיר את העניין הזה מבחינת הכשרת השטח ורשות שדות התעופה מוכנה לממו את זה ונציג עירית תל-אביב,

עם יותר או פחות סמכות, הוא נציג העיריה פה ואומר שהעיריה מסכימה לזה, אני לא מביו למה הדבר הזה לא

יכול להתבצע. אני מבקש בעוד חודש ימים לקיים ישיבה נוספת, ואני אומר לכם, כולל לנציגי המשרדים השתים,

אנחנו ועדת הכלכלה, אנחנו הכנסת, ונראה בעיו מאוד חמורה, ואני לא רוצה להרחיב מעבר לזה, נראה בעיו מאוד

חמורה אם נקיים עוד ישיבה ויבוא סגו מפקד חיל האוויר ויגיד "דז'ה-וו". אני תובע מכולכם לשבת יחד ולמצוא

פתרונות על מנת שבעוד חודש ימים תוכלו להגיד לנו שהענייו נכנס להילוך מהיר, ואם הענייו הזה לא יעבור, אז גם

ועדת הכלכלה יכולה להיות לא יעילה בכל מיני תחומים.
אברהם פורז
רק דבר אחד, אדונמי היו"ר. אני מאוד מעריך משפטנים שמקפידים מאוד כחוט השערה בחוות דעת משפטית.

לדעתי, בשדה דב בתל-אביב, בהיותו מתקו בטחוני מראשיתו, כאשר הוא עדייו כולו מתקו בטחוני, ורשות שדות

התעופה היא הדייר בשדה, ושכל הבנייה בוצעה עד היום בשדה על סמך היותו מתקו בטחוני, ואיו תכנית בנייו

ערים, איך שום לזיבה שגם אספקטים מעורבים, והרי רחבת הוזנייה שתסלל, תשמש אולי היא את חיל האוויר,

ודווקא מה שחיל האוויר מחזיק היום ישמש למטוסים האזרחיים, זאת אומרת שהשימושים מעורבים, זה לא כמו

בבית עם חנייה צמודה לדירה ואף אחד אחר לא יכול לחנות. פה יש שימוש מעורב ומשותף ובנסיבות אלה של

שימוש מעורב - צבאי ואזרחי איו לדעתי שום בעיה, שבלי תכנית בנייו ערים, תאשר הוועדה למתקנים בטחוניים

את הרחבה הזאת. לא מדובר במבנים אלא באספלט בסך-הכל, אז שלא יספרו לי סיפורים שאי-אפשר בלי תכנית

בנייו ערים, זה בשימוש מעורב צבאי ואזרחי, זה קלאסי שאפשר לעשות את זה על סמך החלטה של הוועדה

למתקנים בטחוניים, שהיא אגב, ועדה שפועלת לפי חוק התכנוו והבנייה. צריך לפנות אליה ולקבל ממנה את

ההיתר. רשות שדות התעופה תסלול, המטוסים יעברו חלקם לפה וחלקם לשם ונגמר הסיפור. מי שמנס לסבך את

זה עם תכנית בנייו ערים ועם מיליון התנגדויות ועם עררים רוצה בעצם לגזור כלייה על הפתרוו הזמני, אשר יש בו

דבר אחד טוב, הוא לא יוצר עובדות כובלות, שהרי בסך-הכל סוללים איזה קטע באספלט.
היו"ר אלי גולדשמידט
כיווו שהתברכנו ביוזם ההצעה וחבר הוועדה, חבר הכנסת אברהם פורז, שהוא כשלעצמו מומחה בנושא תכנוו

ובנייה צריך לדעתי לקחת בחשבוו את ההערות שלו, אני חושב שהקרקע הוכשרה על מנת לקדם את הענייו הזה.

אני גם לא יודע על מי אפשר להטיל את האחריות - - -
אברהם פורז
על מנכ"ל משרד התחבורה, אמנם הוא איננו אך הוא לקח את זה על עצמו. לדעתי הוא צריך לרכז בפנינו את

העניין.
היו"ר אלי גולדשמידט
אנחנו מבקשים, קובעים או דורשים בכל התוקף שמנכ"ל משרד התחבורה, ואני מציע שאברהם פורז יעזור לנו

לנסח מכתב למנכ"ל משרד התחבורה, כאשר אנחנו תובעים תשובות תוך חודש ימים. אני אומר לכם שלא נקבל

עוד פעם, סליחה על הביטוי, מריחות. זה הדיוו הראשון מאז שהוועדה בראשותי שאנחנו עוסקים בנושא שדה דב,



אנחנו לא נקבל מריחות ונתייחס בצורה מאוד מאוד קשה, במונחים פרלמנטריים, להתייחסות זלזלנית, מרחנית

בנוסח של "יחי הבירוקרטיה", לתשובות שלא תספקנה את הוועדה.

תודה רבה לכם, אני נועל את הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:30.

קוד המקור של הנתונים