ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 05/11/1996

הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - עיון בחוזה לפני חתימתו), התשנ"ו-1996. של חברת-הכנסת נעמי חזן

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 29

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי. כ"ג בחשוון התשנ"ז (5 בנובמבר 1996) שעה 00;11
נכחו
חברי הוועדה: שלום שמחון - מ"מ היו"ר

נסים דהן

יצחק וקנין

נעמי חזן - מ"מ של חה"כ אברהם פורז

מוזמנים; יוסף מנירב - קלאב הוטל

עובדיה שרגאי - יועץ לשר התמ"ס לענייני צרכנות

חנה מרגליות - הלשכה המשפטית, משרד התעשיה והמסחר

אלן זיסבלד - משרד המשפטים

אליין ניקולס - " "

בתיה מילר - יועצת משפטית, הרשות להגנת הצרכן בהסתדרות

אריאלה רבדל - המועצה הישראלית לצרכנות

ורדה בר-דדון - עוזרת כלכלית במועצה לצרכנות

גלעד אמו זג - הלשכה המשפטית, משרד האוצר

יועצת משפטית; אתי בנדלר

מנהלת הוועדה; לאה ורון

קצרנית; אסתר אלפיה

סדר-היום; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - עיון בחוזה לפני חתימתו),

התשנ"ו-1996, של חברת-הכנסת נעמי חזן,



הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - עיון בחוזה לפני חתימתו),

התשנ"ו-1996. של חברת-הכנסת נעמי חזן

היו"ר שלום שמחון;

אני פותח את הישיבה. על סדר היום: הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - עיון

בחוזה לפני חתימתו), התשנ"ו-1996, של חברת-הכנסת נעמי חזן. הצעת החוק עברה

בקריאה טרומית ביום 23 באוקטובר 1996.

לפני שאבקש מחברת-הכנסת חזן להציג את הצעת החוק, אבקש מהמוזמנים להציג

עצמם.

(המוזמנים מציגים עצמם)
היו"ר שלום שמחון
תודה רבה.

חברת-הכנסת נעמי חזן, בבקשה.

נעמי חזן;

אסביר את הרקע להצעת החוק בכמה דברי הסבר, ואני מקווה שנוכל להכין את

החוק לקריאה הראשונה.

מזה כמה שנים נחתמים חוזים במקומות שאינם מקום עסק, ושלא עומדים בסעיף

הרוכלות של חוק הגנת הצרכן. מדובר בעיקר במכירת דירות נופש או חופש או חלקים

של דירות נופש, כאשר מבצע השכנוע נעשה במקום שאיננו מקום העסק ולא מקום

מגוריו של החותם, אלא בארוחות ערב שנערכות בבתי מלון או בסופי שבוע הממומנים

על ידי המוכר, כאשר בסופו חותמים על חוזה לקניית דירות נופש לשבוע-שבועיים

ולפעמים חודש.

אני נותנת לדוגמה את דירות הנופש אף על פי שאפשר לחשוב על מקרים נוספים

שגם שם הבעיה קיימת.

למחרת, אחרי שהקונים חוזרים לביתם ומעיינים בחוזים - ואגב, החוזים מאוד

מורכבים - מסתבר שהצרכן או החותם רוצה לחזור בו מהעיסקה. אני מבינה שאפשר לבטל

את העיסקה, אך כרגע אין סעיף בחוק המאפשר לו חזרה מהעיסקה בצורה שלא תעלה לו

כסף רב.

הצעת החוק באה לומר שני דברים. דבר ראשון - אם לא ניתנה הזדמנות סבירה

לצרכן לבחון את החוזה לפני חתימתו, הוא יהיה רשאי לבטלו תוך 7 ימים. אגב,

החקיקה האירופאית בנושא הזה מאפשרת 10 ימי עבודה, לא כולל שבת-ראשון וחגים.

דבר שני - ביטול חוזה על פי הסעיף המאפשר את ביטול החוזה לא יגרור

בעקבותיו עלות כלשהי לצרכן עצמו. במלים אחרות, במקרה שצרכן חוזר בו תוך התקופה

המוצעת, המחתים-העוסק, חייב להחזיר לצרכן את מלוא התמורה שקיבל.



אלה שני הסעיפים שאני מבקשת להוסיף לסעיף 14 לחוק הגנת הצרכן, והן

מתייחסות גם לסעיף 5(ב) שלא נותן תרופה למקרים האלה.

אני רוצה לציין שבכנסת הקודמת הממשלה לא התנגדה להצעת חוק זו, אבל לא היה

מספיק זמן להכין אותה לקריאה ראשונה, ואני שמחה שגם הממשלה הנוכחית לא התנגדה

להצעת החוק.

אני חושבת שברגע שמגבירים את האמינות בין הצרכן לבין חברה זו או אחרת, זה

טוב לצרכן וזה טוב לעסק. אני חושבת שעיסקה טובה היא עיסקה שבנויה על אמון,

והחוק הזה מגביר את האמינות של העוסקים בתחום הזה.

לסיום, אני רוצה להודות לעורכת-הדין בתיה מילר שהפנתה את תשומת לבי לענין

הזה.

היו"ר שלום שמחון;

תודה.

מר יוסף מנירב, מנכ"ל קלאב הוטל, בבקשה.

יוסף מנירב;

אני סבור שזה חוק טוב ואני מקבל אותו בברכה. אני רוצה להשיב על כמה

הצגות לא מדוייקות שהציגה חברת-הכנסת חזן.

אני רוצה לציין שחברת קלאב-הוטל מחזיקה ב-45 אלף יחידות נופש מתוך 50 אלף

יחידות שיש בארץ. אנחנו בעסק הזה כבר כעשר שנים, ולא היה מקרה אחד, בכל עשר

השנים, שלקוח שמתחרט תוך פחות משבעה ימים שילם סכומים גדולים. אין אחד.

יש מצבים, וכאן אנחנו נצטרך לדון מה זה בעצם "ביטול" או מה זה "הגיע

לבטל".
היו"ר שלום שמחון
יש בחוזה שלכם סעיף ביטול? על פי החוזה הצרכן יודע שהוא יכול לבטל?
יוסף מנירב
לא. בחוזה אין סעיף ביטול.

בתיה מילר;

הוא יודע שזה יעלה לו 40%.

יוסף מנירב;

זה לא מדוייק, לא זה מה שכתוב בחוזה. בחוזה כתוב 40% אם אדם הפר את

ההסכם. אדם שבא לבטל איננו מפר הסכם לכן הסעיף הזה לא חל עליו.

בשיתוף פעולה עם הגב' מילר יש לנו כבר הסכם עם הרשות להגנת הצרכן שחופף

את החוק הזה, פחות יומיים, היינו תוך 5 ימים. אקרא לפניכם את מכתבה של הגב'

בתיה מילר מיום ה-11 ביוני 1995, המופנה אלי; "הנדון: סיכום פגישה מיום 6

ביוני 1995. כפי שהוסכם בינינו, הריני להעלות על הכתב את סיכום הפגישה כדלקמן:

חברת קלאב-הוטל תציין באופן ברור על גבי החוזים עליהם חותם ציבור הלקוחות, כי

פניות לחברה תיעשנה אך ורק בכתב בדואר רשום או באמצעות הפקס, לפי הכתובת

המצויינת בחוזה.



לקוח שחתם על ההסכם והודיע על רצונו לבטל את העיסקה מכל סיבה שהיא,

באמצעות מכתב רשום או בפקס אשר נשלחו תוך 5 ימים מיום חתימת ההסכם לא תחייב

החברה את הלקוח בפיצוי כלשהו.

תלונות שיגיעו לרשות להגנת הצרכן על ידי לקוחות של החברה, יטופלו

בהידברות ישירה עימך וייעשה מאמץ לפתרן לשביעות רצון מירבית.

הרשות להגנת הצרכן תגיש לחברה את הערותיה באשר לתנאי החוזה האחיד עליו

חותם ציבור הלקוחות.

נא אישורך לכל האמור לעיל".

במכתב תשובה שלי לגב' מילר מיום 22 ביוני 1995, אני כותב: "הנני מאשר

בזאת את סיכום הפגישה בינינו כפי שבאו לידי ביטוי במכתבך אלינו מיום ה-11

ביוני 1995.

אנו מקווים לשיתוף פעולה בינינו ונעשה כל שביכולתנו על מנת להעניק לכל

מתלונן טיפול הוגן בפנייתו, תוך תיאום עמכם.

אנו נעביר לכם בקרוב טופס הסכם חדש הכולל את הדרישה לפניה בכתב, כאמור

בסעיף 1 במכתבך, ונשמח לקבל את הערותיכם בקשר להסכם בכללותו."

היו"ר שלום שמחון;

זה מופיע בחוזים החדשים שלכם?

י וסף מנירב;

כל נושא החוזה איננו רלבנטי כרגע, מכיוון שביום שני הקרוב יתקיים דיון

בבית הדין לחוזים מיוחדים, אליו פנינו ביוזמתנו, והודענו בכתב שנקבל על עצמנו,

רטרואקטיבית, את החלטות בית הדין. בבית הדין לחוזים מיוחדים יושבים אנשים

מנוסים היודעים איזה סעיף טוב, מה צריך להיות כתוב, ומה לא צריך להיות כתוב.

אמרנו, שכל מה שיוחלט בבית הדין, מחייב גם את החוזים הקודמים שלנו. בכך אני

רואה כוונה טובה והגונה, ולא חלילה לפגוע בצרכן.

אני מרשה לעצמי להעלות כמה נקודות שמצריכות דיון מעמיק, בעיקר מצד

הגורמים המשפטיים.

אתן כמה דוגמאות, ואני מבקש מחברי הוועדה לקבל בהן החלטות.

אנשים מגיעים אחרי איקס זמן ואומרים: הודעתי לך לפני יומיים על ביטול;

התקשרתי לחברה ולא ענו לי; הודעתי לפלוני שאני מבטל - אדם פלוני מכחיש. כלומר,

צריך להחליט מהו ביטול?

סיכמנו עם הרשות להגנת הצרכן שהודעה על ביטול תהיה בכתב. מכתב רשום,

פאקס, משהו. יש בקשות לביטול שמגיעות חודשים לאחר חתימת החוזה. שהרי אם לא

תהיה הודעה בכתב, יכול לבוא הצרכן, בכל עת, ולומר, העיסקה מבוטלת כי אני

טילפנתי והשארתי הודעה על כך.
אתי בנדלר
אתה רוצה שהודעה על ביטול תהיה בכתב?



יוסף מנירב;

כן, כמו שסיכמנו עס הרשות להגנת הצרכן.

עוד דוגמה. מגיע אדם יום לאחר חתימת העיסקה, והוא לא אומר: באתי לבטל.
הוא אומר
תראה, יש לי ספקות, העיסקה לא נראית לי טובה. הוא יושב ודן עם נציג

החברה, משכנעים אותו להישאר בעיסקה, ובינתיים הוא גם משלם את תשלומיו. אחרי
שנה, הוא מופיע ואומר
החלטתי שאני לא רוצה בעיסקה. אומרים לו: עברה שנה. והוא

משיב: אתם לא זוכרים, הייתי כאן יום לאחר חתימת העיסקה.

כלומר, יש להבחין בין הודעה על פרפורי בטן, לבין הודעה בכתב על ביטול

העיסקה. אלה הדברים שקורים בשטח.

שאלה נוספת. מה זה לעיין בחוזה? מהו חוזה? יש שני גוונים לחוזה. יש חוזה

ארוך הכולל סעיפים וסעיפי סעיפים שמגדיר את כל יחסי ההתקשרות בין הקונה

והמוכר, זה מה שקיים בחוזה שלנו, ואיתו אנחנו הולכים לבית הדין לחוזים אחידים.

יכול להיות חוזה אחר, ואנחנו רואים אותו בעיקר כשחברות מחו"ל באות לנסות

למכור. בבקשה, תראו את החוזה, כל מה שיש בו הוא חמש שורות. "אני מבקש להצטרף

למועדון החברים שלכם. בהתאם לנוהלי המועדון, כפוף לתזכיר תקנות המועדון, אני

מצרף בזה סכום זה וזה, כך וכך זה, וכך וכך זה." לקרוא את החוזה הזה זה ענין של

דקות. החוזה מובן מאליו.
היו"ר שלום שמחון
הענין הוא לא ברמה של קריאת החוזה. אתה עושה מבצע שיווק מסויים, הזמנת

קבוצה של אנשים ונוצר שם איזה שהוא לחץ חברתי, והוא חתם. הגיע הביתה, עשה

חשבון עם האשה והגיעו למסקנה שזה לא מתאים להם.
יוסף מנירב
לכן לא קבענו סיבה.

נאמר פה שלא ניתנה לו אפשרות לעיין בחוזה. טכנית, לא ניתנה לו. אז אני

אומר, צריך להבדיל איזה חוזה? ואני חושב שצריך להבהיר בחוק שאם מדובר בחוזה,

אז החוזה על כל מסמכיו, ועל כל כלליו.

ענין 7 הימים, הוא טוב והוא חשוב. אני חושב שבנסיבות מיוחדות צריך לתת

ללקוח יותר מ-7 ימים.

בישראל יש היום שני סוגים של יחידות נופש. יש חברות מכובדות וידועות של

יזמים ישראלים שמוכרים פרוייקטים בישראל. כלומר, בא אלינו אדם ורוכש אצלנו

יחידת נופש. הבטחתי לו ארמון, הבטחתי לו חלום. בתיאוריה, וגם במציאות, 7 ימים

זה מספיק זמן אם הוא ירצה לבדוק את זה בעיניו.

עכשיו, מה קורה אם חברה מציעה את אותו הדבר בחו"ל? לדעתי, אם אתה נותן את

אותו הדבר בחו"ל, צריך לתת ללקוח יותר זמן לבדוק את זח. אני גם חושב שוועדת

הכלכלה צריכה לבדוק מה קורה בכלל בתחום הזה. משום שמה שקורה היום בנושא

יחידות נופש, להבדיל מדירת נופש, כי דירת נופש נמכרת ב-200 אלף דולר, זה ממש

רכוש שרשום על שם הקונה, הוא משתמש בו לנופש, אבל הוא יכול להשתמש בו גם

למטרות אחרות.



אבל, אנחנו מדברים על זכויות נופש. אדם שרוכש זכות נופש כזו, רוכש לעצמו

את הזכות להיכנס לתחלופה בינלאומית. יש חברות בינלאומיות גדולות שמסדירות

תחלופה. אני יכול לקנות זכות נופש בישראל, ולצאת לחו"ל.

מה קרה בישראל מאז שהמחוקק התיר לישראלים לרכוש בחו"ל? יש בחו"ל אתרים

שעולים 4,000 - 3,000 דולר שהלקוח אף פעם לא מתכוון לבקר שם. באים ואומרים לו,

במקום לקנות בישראל, בוא תקנה בחו"ל ותצא לנופש בישראל. הם מוכרים את ישראל

דרך חו"ל. הדולרים יוצאים לחו"ל ובזה נגמר הענין. אבל, מקום השיפוט הוא

בחו"ל.

אני סבור שצריך לקבוע בחוק שבכל מקרה של דיון מקום השיפוט חייב להיות

בארץ.
היו"ר שלום שמחון
זו בעיה משפטית רצינית.

יוסף מנירב;

זה מה שקיים. חוק חוזים אחידים לא תופס, אנחנו העמדנו את עצמנו כחוזה

אחיד. עדיין אין חוק שמחייב כל אחד לקבל את אישור המועצה לצרכנות.

מעבר לזה, אני מקבל את הכל בברכה.

נעמי חזן;

בתיה, חליפת המכתבים הזאת נעשתה גם עם חברות אחרות או רק עם קלאב-הוטל?
בתיה מילר
אספר על חברות אחרות.

כפי שאמרה חברת-הכנסת חזן, כבר לפני שלוש שנים צריך היה לפתור את הבעיה

הכאובה הזאת. זה התחיל עם חברת קלאב-הוטל, אבל בינתיים נכנסו לשוק חברות

אחרות. בולטות במיוחד החברות שמוכרות יחידות נופש בספרד, שם יש בעיות עוד יותר

מסובכות מהבעיות עם חברת קלאב-הוטל שההתקשרות איתה נעשית ישירות בארץ, ויש לה

פה בית מלון.

החברה שמוכרת יחידות נופש בחו"ל פועלת בארץ באמצעות סוכן, של סוכן, של

סוכן, ולמעשה מוכרת משהו לא שלה, וכל מה שהיא מתחייבת לתת זה תעודת חבר. היא

לא מציגה בפני הלקוח את כל המסמכים הרלבנטיים. היא באמת מחתימה על חוזה מאוד

קצר שבעצם לא מחייב אותה בשום דבר, ואת כל המסמכים, התקנונים וכוי, אפשר לקבל

רק לפי דרישה, וגם זה מסובך כי הם באנגלית וצריך לתרגם אותם.

כשפנינו וביקשנו לדעת מי הבעלים של הנכס בחו"ל, לא קיבלנו תשובה עד היום,

למרות שהבטיחו לנו מסמכים אוטנטיים וכוי. פירסמנו כתבות בעתונות בהן הזהרנו את

הציבור מפני התקשרויות עם חברות מהסוג הזה.
היו"ר שלום שמחון
התיקון הזה לא יפתור את הבעיה.



בתיה מילר;

נכון.

אני מאשרת את חליפת המכתבים בינינו לבין מר מנירב בקשר לענין 5 הימים.

אבל בחוזה עצמו המלה "ביטול" לא מופיעה, כי מר מנירב לא רצה שבהסכם יהיה כתוב:

תהיה לך אפשרות לבטל. כל מה שהוא אמר, שכל פנייה תיעשה בכתב. אז מה מבין

הצרכן? הוא מבין שהכוונה לביטול?

היו"ר שלום שמחון;

מר מנירב אמר שהחוזה שלהם נמצא בדיון בבית הדין לחוזים מיוחדים.

בתיה מילר;

כן, אבל זה בתחילת הדיון ואני לא יודעת איפה זה עומד. כרגע המצב הוא

שבחוזה שלהם כתוב שכל פנייה לחברה תיעשה בכתב, וזה מופיע באחת מהשורות הקטנות

האלה. זכות הביטול לא מופיעה למרות שביקשנו, פך שאי-אפשר להגיד שהכל בטוח.

העובדה שיש לנו במשרד כמה קלסרים של אנשים שפנו אלינו בענין חברת קלאב-הוטל,

ועוד כמה קלסרים בענין חברה אחרת, אומרת שיש בעיה, כי אם אפשר היה לבטל,

אנשים לא היו באים אלינו. אלינו הם מגיעים כמוצא אחרון.

לענין ההצעה עצמה. חשבנו שהכתובת הטבעית של הנושא הזה היא משרד התעשיה

והמסחר מכיוון שהוא ממונה על חוק הגנת הצרכן, והוא צריך לתת פתרונות לדברים

האלה.

חשבנו שהעיסקה הזאת דומה לעיסקת רוכלות בזה שלמעשה אני לא יוזם. בעיסקה

רגילה, אני החלטתי שאני רוצה לרכוש משהו, אני בא מיוזמתי לחנות מסויימת, עשיתי

השוואת מחירים, שקלתי בדעתי, ואז נקשרת העיסקה, חוזה לכל דבר. אם אני רוצה

לחזור בי, יש בעיה, ואז אני צריך לשלם פיצוי.

המקרה היחידי שהחוק הכיר כאשר היוזמה לא שלי, זה רוכלות. הבינו שאם

היוזמה לא שלי, הסכמתי כי שוכנעתי ולא מפני שאני צריך את זה, אלא אותו סוכן

ממולח עשה לי שטיפת מוח, ומאוחר יותר אמרתי, אני לא רוצה. לכן, ההליטו שפה לא

משנה בכלל מה הם תנאי העיסקה, מספיק שהוא מודיע, ואז אין צורך בהודעה בכתב,

ולכן גם לא כתבנו. ייתכן שבמקרה הזה כן יש צורך, אבל ברוכלות זה לא כתוב.

אמרנו, אמנם זה לא בדיוק רוכלות מכיוון שזה לא נכנס למסגרת של ביתי, מקום

עבודתי, שירותי הצבאי וכוי. התיחכום הוא שפונים הביתה בכל מיני דרכים. פניות

חוזרות ונ ישנות בטלפון שגובלות בהטרדה; שולחים גלויות ומזמינים לארוחת ערב או

לסופי שבוע. החברות היותר מתחכמות פונות ישירות לכל מיני אנשים ומודיעות לכל

אחד שהוא זכה בפרס - אגב, מתוך המשרד שלנו 3 אנשים קיבלו מכתב כזה - כמובן

שהתנאי לקבלת הפרס הוא ששני בני הזוג יבואו למשרד.

אתה בא למשרד, מושיבים לידך סוכן, ואז מתחילה שטיפת המוח, פשוט מסע התשה,

עם מוסיקה, עם תמונות, עם רעשים, עומדים עליהם במשך שעות, ולתוך הלילה,

ומציגים להם חלום. ואנשים חושבים שזו באמת עיסקת חייהם. והסוכן אומר להם, זאת

הנחה חד-פעמית, מחר לא תקבל אותה, רק היום ועכשיו. אין לך כסף? אין בעיה, ניתן

לך הלוואה. אין לך ציקים, ניתן לך שטרות. תן הוראת קבע, תן ויזה, הכל טוב.

אנשים באים ואומרים, טימטמו אותנו, והם חתמו על עיסקה של 15 אלף דולר,

בתשלומים.



בסופו של דבר, האיש חוזר הביתה ושואל את עצמו, מה עשיתי? יש לי את הכסף?

אני צריך את זה? ומתחיל מסע התשה לכיוון השני, כשהוא חוזר בו. אחרי יום יומיים

אין עם מי לדבר, מעבירים אותו מאחד לשני, וכשהוא כבר מגיע למישהו, אומרים לו:

אדוני, בבקשה, אתה חוזר בך, תשלם אלפי שקלים. ובעצם, לא היו שום הוצאות,

והחוזה הוא סטנדרטי. בחוזה של קלאב-הוטל, קודם הצרכן חותם והחברה חותמת אחרי

45 יום. לא נעשה שום דבר. כל שכרו של אותו סוכן הוא הבונוס שהוא מקבל אם הוא

עושה את העיסקה, אבל אין הוצאות נילוות.

בקיצור, דבר בלתי אפשרי. קודם תופסים אותך, אבל להשתחרר מהם זה פשוט

סי וט.

אתי בנדלר;

אני רוצה להפנות את תשומת לבכם שהצעת החוק לא תחול על הדוגמה שהבאת, משום

שהיא במקום - - -

בתיה מילר;

אתי בנדלר;

זה לא או זה או זה, צריך שיתקיימו שני תנאים מצטברים.

בתיה מילר;

אתי יחס לזה.

כפי שאמרתי, חשבנו שסוג המכירה הזאת מאוד דומה לרוכלות, כי בעצם כל

היוזמה היא לא שלי. בזמנו, קלאב-הוטל היתה מזמינה אנשים לבתי מלון שונים שזה

לא היה מקום עיסקם, ולכן חשבנו שזה מתאים. חברה אחרת היתה שוכרת איזה שהוא

מבנה, היום היא פה, ומחר שם. לכן חשבנו שאפשר להגדיר עיסקה כזו כרוכלות, ואז

לתת אפשרות חרטה.

פנינו לשר התעשיה והמסחר וביקשנו שישתמש בסמכותו, על פי סעיף 14(ה),

להרחיב את ההגדרה ולפתור את הבעיה. אבל, לא היתה תשובה.

בהמשך אמרנו, יש את סעיף 5 שגם הוא יכול להיות רלבנטי, ובסופו של דבר

שילבנו בין שני הדברים.

מבחינתי, אפשר יהיה להפריד בין שני הסעיפים כדי שבכל מקרה תהיה אפשרות

לבטל. אבל יש לזה השלכות. כלומר, בכל מקום שיעשו עסקים - למשל, בירידים - תהיה

זכות הצרכן לבטל את העיסקה, בלי שום קשר, כן קרא את החוזה, לא קרא את החוזה.

אבל, מבחינה צרכנית, כמובן שהאינטרס שלנו שבכל מקום לא מסודר כשהצרכן לא קונה

את הדברים בשיקול דעת אמיתי שתהיה לו אפשרות ביטול.

הנושא של דירות נופש הוא נושא בעייתי. בחו"ל קיימת לגביו חקיקה ספציפית

שצריכים לאמץ אותה גם בארץ. אלא מה? יעבור זמן רב עד שזה יקרה, ובינתיים אנחנו

חיים עם התלונות האלה.

מה שלא תהיה מתכונתו של התיקון הזה, הוא לא מוגבל רק לדירות נופש, כי

היום מוכרים דירות נופש, מחר ימכרו בשיטה הזאת כל מיני דברים אחרים, הרי

הדברים מתפתחים.



נעמי חזן;

האם יש משהו באינטרנט בנושא של מכירות באמצעים אלקטרוניים?

אריאלה רבדל;

אצלנו אין.

חברת-הכנסת חזן, קודם כל אני רוצה לומר שההצעה שלך מבורכת, היא במקום,

ואני מצטרפת לכל מלה שאמרה הגברת מילר. ההצעה פותרת חלק גדול מהבעיות.

לנושא המכירות באמצעים אלקטרוניים. אנחנו חיים בתקופה הרבה יותר מתוחכמת

של מכירה שחוק העיסקה ברוכלות לא צפה אותה, וזה מכירות באינטרנט, ערוץ הקניות,

ויזה.

היו"ר שלום שמחון;

את הקניות בויזה יש אפשרות להחזיר.

אריאלה רבדל;

יש אפשרות להחזיר בתקופת זמן מסויימת, אבל תנסה להשיג אותם בטלפון לדבר

עם מישהו ולהגיד לו שיש לך בעיה - ואתה עוד לא רוצה לבטל - אין לך עם מי לדבר.

אתה יכול לבלות ימים ליד הטלפון ולא תצליח לדבר עם אף אחד, אין שום סיכוי

להשיג אותם. אני מוכרחה לציין שערוץ הקניות מתנהגים בעדינות. באינטרנט זה עוד

יותר מורכב.

אני חושבת שאת כל בעיות העיסקה ברוכלות - ודירות הנופש זה חלק מהם -

אינטרנט, ויזה, ערוץ הקניות, כדאי לנסות לפתור על ידי איזה שהוא תיקון כולל

בחוק שיחול על כל אלה. בעקרון, נושא כרטיסי האשראי הוא בעייתי, אינטרנט

בעייתי, גם ערוץ הקניות, על אף שאני מוכרחה לציין שהם נוהגים בהגינות מירבית,

וזה נכון להיום, מחר זה יכול להשתנות. אם זה יעוגן בחוק זה יכול להיות מאוד

חיובי.

היו"ר שלום שמחון;

תודה.

עורך הדין אלן זיסבלד ממשרד המשפטים, בבקשה.

אלן זיסבלד;

כפי שאמרנו בוועדת השרים, עקרונית, אנחנו תומכים בתיקון. אנחנו חייבים

להכיר בעובדה שאנחנו עלולים לפספס את האפשרות לתקן את המצב אם לא נכיר בעובדה

שבהצעה קשורים שלושה נושאים שבפועל הם לאו דווקא קשורים אחד לשני. מה זאת

אומרת?

קודם כל יש הענין של העיסקה, מה שנקרא הרחבת הרוכלות. נכון שהכוונה של

הסעיף המקורי היתה, מה שנקרא בחו"ל, מכירה מדלת לדלת, שמישהו בא פיסית אליך

לבית. יש אנשים שמוכרים ביטוח, לאו דווקא הרוכל עם השטיח. במשך השנים הרחבנו

את זה, למישהו שבא אליך לעבודה, בשירות המילואים וכוי.



היום אנחנו מתייחסים למה שנקרא בחוץ לארץ - - - כולל האינטרנט. היום,

מישהו בא אליך כשפסיכולוגית אתה לא מוכן לקנות ולא עשית מחקר שווקים. הוא לא

רק בא אליך פיסית, הוא בא אליך בטלפון, הוא בא אליך בדואר, ובויזה, הוא בא

אליך עם חוברת של הצעות, הוא בא אליך בטלוויזיה, ובעצם, הוא נכנס אליך הביתה

דרך הטלוויזיה, דרך ערוץ הקניות.

בהרבה מדינות בעולם מקובל להגיד, כפי שאנחנו צריכים לאפשר ביטול של עיסקה

בתקופה מסויימת סבירה, 10 ימים, 7 ימים, במקרה של רוכל או האיש שבא אליך

הביתה, פיסית, מיוזמתו, אנחנו צריכים באמת להרחיב את זה. זה נושא אחד.

נושא שני, ובמידה מסויימת נפרד, הוא .TIMESHAREמדוע? משום שגם מדברי

ההסבר של חברת-הכנסת חזן, וגם מההתייחסות של הדוברים, זה נושא מרכזי בדיון

הזה, אבל זה לא ענין של רוכלות.

היו"ר שלום שמחון;

אתה רוצה להרחיב את זה גם על רוכלות?

אלן זיסבלד;

לא, לא, אני רוצה להגיד שאולי הגיע הזמן להתייחסות מיוחדת בחוק ל-

, TIMESHAREאבל לאו דווקא על בסיס הרוכלות, משום שלא מעניין אותי אם חתמתי

על החוזה באתר הבנין החדש, בבית מלון, או במשרד הקבוע של קלאב-הוטל. מדוע?

משום שההתייחסות המיוחדת של TIMESHAREהיא לתוכן המורכב ואולי אפילו הבעייתי

של העיסקה.

מה שקורה הוא שכשאני קונה את הזכות שלי ב-10,000 דולר ב-20,000 דולר, אני

לא שואל את עצמי, למשל, מה יהיו הוצאות ההחזקה וכו'. באירופה למשל, האירופאים

אומרים, אנחנו צריכים להשיג שני דברים לגבי ,TIMESHAREולא חשוב איך העיסקה

הגיעה לסיומה. אנחנו צריכים להבטיח שני דברים: קודם כל גילוי פוזיטיבי של

דברים מסויימים. למשל, איזה זכות אני רוכש? לאיזה תקופה? מה הזכויות שלי בשטח

הציבורי של הבנין? כמה יעלו לי הוצאות ההחזקה? באיזה מידה היזם יהיה קשור

באופן קבוע לבנין? והאם באמת, דירה שנמכרת בדרך כלל ב-200 אלף דולר, הוא מוכר

אותה ב-500 אלף דולר, משום שהוא מוכר 50 פעם 10,000 דולר? האם הוא באמת הולך

ומשאיר את כל האנשים האלה שיש להם אינטרס של שבוע אחד בלבד, להסתדר בעצמם?

אולי זה בסדר ואולי זה לא בסדר. אבל, הם אמרו, קודם כל, אנחנו מחייבים גילוי

נאות של דברים לפי מסמך מסויים בחוק.

ושנית, אנחנו מחייבים כמובן זכות ביטול שזה 10 ימים, ובמקרים מסויימים זה

יכול להיות גם שלושה חודשים, זה תלוי בנסיבות הענין.

זאת אומרת, הנושא של TIMESHAREהוא לא נושא של רוכלות, הוא נושא בפני

עצמו, ולדעתי, מצדיק התייחסות נפרדת.

והנושא השלישי, שאפשר לכלול אותו בתיקון הזה ולעשות את זה מיד. מה קורה

כשמישהו לא נותן לך הזדמנות סבירה לעיין בחוזה לפני החתימה? הרי סעיף 5 לא

מוגבל לרוכלות. נאמר בו שעוסק העומד לחתום על חוזה עם צרכן חייב לתת לו

הזדמנות סבירה לעיין בחוזה. זה לא ענין של רוכלות. גם כשאני קונה מחשב בחנות,

הוא צריך לתת לי הזדמנות סבירה.

השאלה היא, מה התוצאה המשפטית של אי-מתן ההזדמנות הזאת, וזו שאלה נפרדת.

זה לא ענין של רוכלות. בעצם, מדובר על תיקון ושיפור של סעיף 5. מדובר על הרחבה

של הרוכלות, ומדובר אולי בראש ובראשונה ה.TIMESHARE-



לכן, אנחנו מוכנים לעבוד במסגרת ההצעה הזאת. אני חושב שהגיע הזמן

שמשרדנו, משרד המסחר והתעשיה, ומשרד השיכון, נשב יחד עם חברת-הכנסת נעמי חזן

ונכין משהו שלא יהיה קל לעקוף אותו, ויתן פתרון לבעיות האלה.

נעמי חזן;

עורך דין זיסבלד, למי שלא מצוי בעניינים, זה נמשך כך כבר כמעט חמש שנים.

כל פעם שאני באה עם הצעה שעונה על בעיה צרכנית, עורך דין זיסבלד, אומר, נכון,

אבל צריך לבחון גם את זה, ואת זה, ואת זה.

עם כל הכבוד, אתה אחד המומחים הגדולים בארץ לנושא של חקיקה השוואתית

בנושא צרכנות, וחלק מהעבודה שלך זה להציע הצעות. בינתיים, אנחנו נחזק בכיוון

וברוח הדברים את החוק הזה, ואם יש לך תוספות, תביא אותן בין קריאה ראשונה

להכנה לקריאה שניה ושלישית.

היו"ר שלום שמחון;

עורכת הדין חנה מרגליות ממשרד התעשיה והמסחר, בבקשה.

חנה מרגליות;

אנחנו הכנו הצעה חדשה לתיקון חוק הגנת הצרכן. חשבנו גם להרהיב את הגדרת
הרוכלות. אמרנו, במקום
רוכלות, הצעת עיסקה לצרכן מאת עוסק שבא יבוא: רוכלות,

הצעת עיסקה לצרכן מאת עוסק שבא-ה, הוספנו הי בסוף. זאת אומרת, לא הרוכל צריך

לבוא למקום עסקו של האדם, אלא ההצעה. הוספנו הי, ואנחנו חושבים שעל ידי כך

הרחבנו.

בתיה מילר;

תקראי בבקשה את הסעיף.
חנה מרגליות
סעיף 8 הגדרה של רוכלות. "רוכלות - הצעה, עיסקה לצרכן מאת עוסק שבא" פה

הכוונה שהעוסק בא. אנחנו אומרים "שבאה", היינו, הצעת העיסקה באה, וחשבנו שעל

ידי כך אנחנו מרחיבים.

לדעתי, כדאי להתרכז בהצעה כמות שהיא ולעבד אותה. בינתיים, אנחנו מכינים

גם הצעת תזכיר, וכמו שאמרנו אנחנו מתקנים את הגדרת הרוכלות. אנחנו גם מוכנים

לדבר על TIMESHARועל הדברים שאמר עורך דין זיסבלד. אבל בינתיים, אני מציעה

שנתקדם עם זה.
היו"ר שלום שמחון
עורך דין גלעד אמוזג ממשרד האוצר, בבקשה.

גלעד אמוזג;

אין לי מה להוסיף לגבי מה שנאמר כאן. נראה לי שזה לא כרוך בהוצאה

תקציבית, תשובה סופית לוועדה אתן תוך יום-יומיים.

לאה ורון;

אנחנו רושמים לפנינו שתוך יומיים אתה מתחייב להעביר לנו את תשובתך.



היו"ר שלום שמחון;

מר עובדיה שרגאי, בבקשה.

עובדיה שרגאי;

בהצעה כתוב נכס, ולא ברור לי, האם ב ,TIMESHARE-זה זכויות לשימוש בנכס

או שירות. לכן, לגבי הביטול, אני מציע להוסיף את המלה "שירות" ולא רק נכס,

כי TIMESHARE-nיש גם קניה וגם אפשרות לשימוש בנכס, על בסיס של חלוקת זמן.

אתי בנדלר;

נדמה לי שהמלה נכס מתייחסת רק למקרה שאם קיבלת אתה צריך להחזיר את זה.
עובדיה שרגאי
ואם לא קיבלתי נכס אלא קיבלתי חוזה, והחוזה לא מתייחס לנכס אלא לשירות.

נראה לי שבאיזה שהוא מקום - - -

אתי בנדלר;

אין מה להחזיר.

עובדיה שרגאי;

אני מדבר כרגע על ביטול החוזה, ולהחזיר כסף. אני רוצה להקריא מה זה הגדרה

של נכס בחוק הגנת הצרכן.

בתיה מילר;

כתוב זכויות.
אתי בנדלר
לא נראה לי שיש בעיה עם זה.

עובדיה שרגאי;

דבר שני, הענין של ביטול עיסקה. לפי ההצעה, אם משלמים בציק, החברה חייבת

להחזיר צ'ק. ברגע שמשלמים בכרטיס אשראי, אין חובה על חברת כרטיסי אשראי

להחזיר אלא לפי סעיף 10 לחוק כרטיסי חיוב, היינו, אם היה כשלון תמורה. כאן

בכלל אין שאלה של כשלון תמורה. לכן, ברגע שאדם משלם בכרטיס חיוב כך וכך

תשלומים, חברת כרטיסי אשראי תמשיך לנכות. אין לה שום חובה להפסיק את העיסקה.

סעיף 10 בחוק כרטיסי חיוב מחייב את חברות כרטיסי חיוב להפסיק עיסקה רק אם היה

כשלון תמורה. ואילו כאן לא היה כשלון תמורה, כאן לא היתה עיסקה.

לכן, מבחינת הצרכן, בעיית החזרת התמורה מורכבת כי זה לא סגור בחוק

כרטיסי חיוב, וזה לא סגור כאן בהצעה.

עורך דין זיסבלד דיבר על מכירות - - - ו- .TIMESHAREהסכום שאדם מסכן ב-

TIMESHAREהוא סכום מכובד, ולכן, אורך הזמן בביטול עיסקה שונה לעומת המכירות

של רוכלות, גם באירופה, והוא מבדיל ב-10 ימים וב-3 חודשים אם לא גילו לו פרטים

מסויימים.



לכן, אני חושב שההצעה של 7 ימים שקיימת ברוכלות, חלשה מדי כלפי הצרכן,

כאשר מדובר בעיסקה ששווה הרבה בסף.

היו"ר שלום שמחון;

תודה רבה.

חבר-הכנסת נקים דהן, בבקשה.

נסים דהן;

אם כבר אנחנו מטפלים בזה, הייתי הולך לחומרה. לא הייתי מתייחס למקום העסק

אלא ליוזם העיסקה. יש להבדיל אם הצרכן הוא יוזם העיסקה או שהמוכר יוזם את

העיסקה. ברגע שהמוכר הוא יוזם, אז לא משנה באיזה מקום נחתמה העיסקה.

לפי מה שתארו כאן המכירה נעשית בצורה מאסיבית, עד כדי שטיפת מוח, ואם

הקונה יוכל להוכיח זאת, אני הייתי מבקש מחברת-הכנסת חזן להכניס עוד סעיף,

שלאחר 7 ימים צריך הסכמה נוספת של הקונה, שיטלפנו אליו או בכתב, בעוד 7 ימים

תודיע לי אדוני אם אתה מסכים לעיסקה שנעשתה לפני 7 ימים, ולא להסתמך על זה

שהוא לא ביטל.

אני חושב שזאת תהיה ההגנה הטובה ביותר לצרכן, ובזה אנחנו נפסיק עם כל

המשחקים האלה. ברגע שקלאב-הוטל ידעו שאחרי שטיפת מוח כזאת הם צריכים לחזור

בעוד 7 ימים ללקוח ולבקש ממנו עוד פעם בכתב שהוא מסכים, הם יפסיקו עם שטיפות

המוח האלה, ואז תהיה פה צרכנות רגילה, ומי שרוצה יגש אליהם ויקנה.

אני גם חושב שצריך לקבוע 14 ימים במקום 7 ימים.

אתי בנדלר;

יש גבול למידת ההתערבות של המהוקק בכל נושא של חופש החוזים. מדובר על

עיסקה שנחתמה בין הצדדים. אנחנו לא מדברים על עיסקה שנחתמה על ידי ניצול מצוקה

או חולשה שכלית או דברים כאלה.

נסים דהן;

לפי מה שדיברו כאן, זה בדיוק המצב. אם לוקחים בן אדם ומשמיעים לו מוסיקה

ספרדית שהוא אוהב ושלא קשורוז לעיסקה בכלל? סליחה, אם זו צורת העיסקה, זה ניצול

מצב נפשי.

אתי בנדלר;

סעיף 3 לחוק הגנת הצרכן קובע: לא יעשה עוסק כדי לקשור עיסקה דבר במעשה או

במחדל, בכתב או בעל פה, או בכל דרך אחרת שיש בו ניצול חולשתו השכלית או

הגופנית של הצרכן.

עכשיו, אני לא הייתי מרחיקה לכת ואומרת שאם אני אוהבת מוסיקה יוונית,

ומזמנים אותי למקום שבו משמיעים לי בוזוקי, אז זה ניצול.

היו"ר שלום שמחון;

מי שרוצה להשלים בכמה משפטים קצרים, בבקשה.



יוסף מנירב;

הקביעה, יוזמת מי? תעורר אחריה פולמוס אדיר. משום שגם אם באת אלי לחנות,

אתה יכול לטעון שבאת ביוזמתי, כי פירסמתי מודעה בעיתון.

לגבי ההערות של מר שרגאי, בענין נכס לא נכס, ב .TIMESHARE-אצלנו הבעיה

היא קצת שונה, כאן לא מדובר על הנכס. יש אנשים שבזמן חתימת העיסקה קיבלו

איזו שהיא מתנה, ועם הביטול, הם צריכים להחזיר את המתנה שקיבלו. אני מדבר על

מתנה שקיבל בגלל שחתם.

נושא של כרטיסי אשראי. יש גם תשלום במזומן. אם נקבע בחוק שחברה צריכה

להחזיר כסף, גם אם היא קיבלה באמצעות כרטיס אשראי ואי-אפשר לעצור - אגב,

ביוזמת החברה אפשר לעצור - אבל אם החברה מחוייבת מתוקף החוק להחזיר את הכסף,

אז לא משנה איך יקבל את הכסף.

עובדיה שרגאי;

לפי חוזה החברות שאנחנו מדברים עליהן, על ,TIMESHAREלגביהן החוזה ייכנס

לתוקף אחרי 45 יום, כאשר החברה תחתום על החוזה. ואילו לגבי הצרכן זה נכנס

לתוקף ביום ביצוע העיסקה, שהרי הוא חותם על החוזה. אני חושב שצריכה להיות איזה

שהיא הדדיות, לא יכול להיות שמצד אחד לגבי הצרכן זה נכנס לתוקף מיום החתימה,

ולגבי חברת ה TIMESHARE-זה נכנס לתוקף אחרי 45 יום.

יוסף מנירב;

זו טעות, זה לא כתוב שם.

אלן זיסבלד;

אני לא יודע מה הסיכויים שלי לשכנע את הוועדה. אני מציע לחלק את ההצעה.

תיקון לסעיף 5, לגבי הזכות לעיין. תיקון לסעיף הרוכלות, כדי להרחיב את

הרוכלות, ואת זה אפשר לעשות בקלות. אני לא יודע אם ההצעה של משרד התעשיה

והמסחר היא דווקא הטובה ביותר. ושלישית, שאנחנו נבוא בדברים, אפילו במסגרת זמן

מאוד מוגבל, לענין ה ,TIMESHARE-כי זה נושא בפני עצמו.

מר מינרב אמר על החוזה של קלאב-הוטל שנמצא בבית הדין לחוזים אחידים, אבל

אנחנו מדברים על דברים שמעבר לזה. בבית הדין לחוזים אחידים אנחנו לא יכולים

להוסיף דרישות וחיובים שהיום הם לא חלק מן הדין הקיים.

בתיה מילר;

לענין סעיף 3 שהוקרא קודם, אני בהחלט חושבת שיש פה מצב, אולי לא ניצול

מצוקה, אבל יש פה ניצול בורות הצרכן או השפעה בלתי הוגנת עליו, הכל כדי לקשור

אותו בעיסקה בתנאים בלתי מקובלים ובלתי סבירים.

לא ציינו קודם שהתברר לנו שיש אחרים שמוכרים את העסקאות האלה בשליש מחיר,

דהיינו, יש מי שרכש ב-15,000 דולר, ויש מישהו אחר שמוכר את אותה יחידה ב-5,000

דולר. אז אין פה ניצול בורות הצרכן? מישהו יודע מה מחירן של היחידות האלה?

ודאי שניצלו את המצב הזה וקשרו אותם בעיסקה שהתנאים שלה בלתי סבירים, וגם בלתי

מקובלים, ובלי הבטחות. אגב, מי שהולך לבית משפט, אני מציעה לו להסתמך על

הסעיפים האלה.

אנחנו רוצים להגיע למצב שלא יצטרכו ללכת לבית משפט אלא שתהיה הדרך

הפשוטה, הנה, סעיף זה וזה אומר חד-משמעית, יש לי זכות, ואני מסתמך עליה.



בזמנו חשבנו שהיה כדאי שזכות הביטול תתקיים לאחר חתימת החברה כי
הסיטואציה היא כזאת
אני מציע הצעה בלתי חוזרת, אני הקונה, אני קובל את עצמי

מהרגע הראשון, והחברה יש לה זמן, 45 יום להחליט אם מה שהסוכן נתן לי זה סביר

מבחינתה. אז זכות הביטול צריכה להיות 7 ימים גם לגבי החברה. או לחילופין אחרי

שיתקבל החוזה בחתימת שני הצדדים.

אני גם מוכנה שבסופו של דבר תהיה איזה שהיא הפרדה בין יוזמה ורוכלות כך

שההגדרה תורחב, לבין התרופה שבסעיף 5. אם שני הדברים נותנים את התשובה, אז אין

בעיה. זה יתן לי את התשובה גם לגבי מכירות אחרות.

ולגבי כרטיס אשראי, אמנם חוק כרטיסי חיוב לא מדבר במפורש, מה קורה במקרה

כזה, אבל ברור שאם החוק נותן לי אפשרות ביטול, ואני מודיעה על כך לצד השני,

ואני מודיעה לחברת האשראי, אז חברת האשראי תתקשר ותגיד שזה בוטל, ואז אפשר

יהיה להחזיר. כאן אני לא רואה בעיה.

היו"ר שלום שמחון;

גלעד, רצית לומר משהו.

גלעד אמוזג;

לגבי ההצעה של 7 ימים נוספים, לדרוש אישור מחדש, אני מתנגד לזה, כי זה

פוגע בוודאות המסחרית במשק.

נסים דהן;

וכשיש לו 7 ימים, או 45 ימים, זה לא פוגע בוודאות?

אריאלה רבדל;

אני חושבת שמה שאמרה חברת-הכנסת נעמי חזן הוא מאוד נכון. אחרי שההצעה

תעבור את הקריאה הראשונה, נתכנס שוב עם אנשי המקצוע, היועצים המשפטיים של

משרד המשפטים, של משרד התמ"ס, נציגי הארגונים, וכל מי שאתם תחליטו, נשב יחד

ונכין את החוק לקריאה שניה ושלישית.

היו"ר שלום שמחון;

אבל כבר יש כמה דברים שאפשר להכניס כבר לקראת הקריאה הראשונה.

נעמי חזן;

יש כמה תיקונים שהוצעו כאן שאפשר כבר להכניס אותם, הענין של עיסקה הבאה

ולא העוסק בה. אני חושבת שזה תיקון בסיסי שיוחל על הרבה מקרים. אז את הענין

הזה נכניס.

נעשה כמה תיקונים לגבי הימים של ביטול העיסקה, ולמען הסר ספק, נכניס את

התיקון הזה גם לסעיף של הרוכלות-

היו"ר שלום שמחון;

סליחה, לצורך הפרוטוקול, אני מבקש להודיע שחברת-הכנסת נעמי חזן ממלאת את

מקומו של חבר-הכנסת אברהם פורז שהוא חבר הוועדה והיא תצביע במקומו.



נעמי חזן;

-והסיבה לכך היא, עורך דין זיסבלד, שאני לא רוצה שבין קריאה ראשונה

לקריאה השניה והשלישית תבוא עם נושא הדש. אז אני מעדיפה להכניס את התיקונים

האלה, על דעת אריאלה ובתיה, ואם יהיה צורך, ואם תהיה סיבה טובה, עדיף תמיד

למהוק מאשר לקבוע נושא חדש. לכן, על מה שיש הסכמה, ויש הסכמה רחבה בנושאים

מסיי ימים, נכניס עכשיו, ונעשה מעשה.

אלן זיסבלד;

קודם כל, אני מקווה שמובן לכולם שהכוונה שלי היא בוודאי לא לעכב, ובאמת

לדאוג לכך שיש לנו באמת תיקון בר-יישום.

אתי בנדלר;

ברשותכם, אקריא את נוסח הצעת החוק, לא כפי שהוא מופיע בדף הכחול, אלא עם

מספר תיקונים שחברת-הכנסת חזן ביקשה, תוך כדי הדיון, לשלב בהצעת החרק.

הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - ) - כמובן שזה לא יהיה, "עיון בחוזה לפני

חתימתו", אנחנו כבר נראה מה השם המתאים שנכניס - "התשנ"ו-1996".

התיקון הראשון יתייחס לתיקון סעיף 8 לחוק העיקרי בחוק הגנת הצרכן,

חתשמ"א-1981, להלן החוק העיקרי. בסעיף 8, בהגדרת רוכלות, במקום: "שבא", יבוא:

"שבאה".
נעמי חזן
זה באמת תיקון חשוב כי זה עונה על האינטרנט והטלוויזיה.
היו"ר שלום שמחון
אני מעמיד להצבעה את התיקון לסעיף 8 לחוק העיקרי בחוק הגנת הצרכן,

התשמ"א-1981. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד - רוב

נגד - אין

התיקון לסעיף 8 לחוק העיקרי בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, התקבל
אתי בנדלר
סעיף 2 עניינו יהיה בתיקון סעיף 14 לחוק העיקרי. להזכירכם, סעיף 14

עניינו בעיסקה ברוכלות. בסעיף 14א. לחוק העיקרי, בפיסקה (1) במקום: 7 ימים,

יבוא: 10 ימי עבודה.
נסים דהן
10 ימי עבודה זה יוצא 14 ימים.



אתי בנדלר;
אתה מציע שבמקום
7 ימים, יבוא: 14 יום.
נסים דהן
כן.
אתי בנדלר
הצעתו של חבר-הכנסת נסים דהן מתקבלת, לסעיף 14א. (1) ו-(2).

התיקון השלישי יהיה הוספת סעיף 14א. כותרת השוליים שלו תשונה, אמצא את

הנוסח המתאים לאחו- מכן, ויאמר כדלקמן: 14א. (א)"בעיסקה הנחתמת שלא במקום עסקו

הקבוע של העוסק או שהעוסק לא נתן לצרכן הזדמנות סבירה לעיין בחוזה לפני

חתימתו" - זה גם בהתאם למה שחבר-הכנסת דהן הציע, לא מדובר בתנאים מצטברים אלא

חלופי ים-
נסים דהן
מה עם עיסקה שנעשתה ביוזמתו של המוכר?
אתי בנדלר
לא מדובר כאן ביוזמת מי, מספיק שמתקיים אחד משני התנאים האלה. גם אם זה

ביוזמתו של הצרכן. אני ממשיכה בקריאת הצעת החוק.

"רשאי הצרכן לבטל בכתב את החוזה תוך 14 ימים מיום חתימת החוזה או מסירתו

לצרכן, לפי המאוחר ביניהם".
נסים דהן
בנקודה הזאת העלו את הבעיה שלפעמים מוסרים לו חוזה שהוא עוד לא תקף.
הייתי מוסיף מלה, ואומר
או מסירתו של החוזה התקף. כיוון שכל זמן שהחברה לא

חתמה החוזה הוא לא תקף.
אתי בנדלר
בשלב זה, בלי שיש לי איזה שהיא תשתית עובדתית, אני לא יכולת לתת חוות דעת

בענין. לא ראיתי את נוסח החוזה, אינני יודעת מה המשמעות של מסירת החוזה, הוא

כן תקף, הוא לא תקף?
נסים דהן
אז תכתבי, חוזה תקף.
אתי בנדלר
חבר-הכנסת דהן, חוזה תקף בדרך כלל מיום חתימתו.
נסים דהן
על ידי שני הצדדים.



אתי בנדלר;

ייתכן שיש בו איזה שהוא תנאי שאומר שהוא ייכנס לתקפו יותר מאוחר, וזה

עדיין לא פוגם בתקפות החוזה. לכן, כל עוד אין לי על זה נתונים אני לא יכולה

לנסח את זה בצורה נכונה.

בסעיף קטן (ב): "בוטל חוזה לפי סעיף קטן (א), יחזיר העוסק לצרכן, תוך 14

ימים מיום קבלת" - - -
חנה מרגליות
תשימי לב לסעיף 14א. (ב), יש כאן כפילות. בסעיף 14 (ב) לחוק הקיים,

תסתכלי, יש כפילות. את צריכה לאחד את שני הסעיפים האלה.

אלן זיסבלד;

חלק מהדברים שייכנסו ל14א. (א) יהיו עיסוק ברוכלות, ואז יש לנו שני סעיפי

ביטול.

אתי בנדלר;

אני מודיעה לוועדה שכיוון שנוצרת כאן בחלק מחהוראות בדבר ביטול עיסקה

כפילות מיותרת, בין סעיף 14(ב) לבין סעיף 14(א) המוצע, סעיף קטן (ב), אני

אתאים כמובן את הנוסח. תודה על תשומת הלב.

ב) "בוטל חוזה לפי סעיף קטן (א), יחזיר העוסק לצרכן, תוך 14 ימים מיום

קבלת הודעה על הביטול את התמורה שקיבל".

בעקבות הערתו של מר מינרב, רשמתי לעצמי אם צריך להוסיף את המלה: "מלוא",

כדי שלא יהיה ספק בענין הזה.
יוסף מינרב
מלוא התמורה, בוודאי.
אתי בנדלר
אם כך, ייכתב: "את מלוא התמורה שקיבל, ואם התקבל נכס בעיסקה יחזיר הצרכן

את הנכס שהתקבל".
נסים דהן
את מלוא התמורה, גם פה. כי פה הוא קיבל בונוס, טלוויזיה ויחידת נופש,

הדוגמה שהביא מר מינרב. אז הוא צריך להחזיר גם את הטלוויזיה.
אתי בנדלר
בסדר. "ואם התקבל נכס בעיסקה יחזיר חצרכן כל נכס שקיבל בעקבות חתימת

החוזה. עשה הצרכן בינתיים שימוש בנכס או גרם לו נזק" - מה מציע כאן מר שרגאי

במקום או גרם לו נזק?
עובדיה שרגאי
או שיש הפחתה מערך הנכס.



אתי בנדלר;

אני חושבת שפה נשתמש בסעיף 14(ב) הקיים האומר: שניתן להסכם לפי סעיף קטן

(א)(1), "יחזיר הרוכל לצרכן את מה שקיבל לפי ההסכם, והצרכן יחזיר לרוכל את

הטובין, אולם אם חלה הרעה משמעותית במצב הטובין, רשאי הרוכל לנכות ממה שקיבל

את הסכום שבו פחת ערכן של הטובין".

אני חושבת שזה הנוסח שנכניס פה.

חנה מרגליות;

כן, אבל אל תשתמשי במלה "טובין", משום שטובין זה רק רוכל.

נעמי חזן;

יש לי שאלה בענין הזה, ה TIMESHARE-שווה 15,000 דולר ביום החתימה, וביום

הביטול, בגלל שהיתה מפולת בשוק הנדל"ן זה יורד?

נסים דהן;
השאלה הזו כבר- פתורה. כתוב
מלוא התמורה.
נעמי חזן
אבל לענין של הנזק.
יוסף מינרב
הTIMESHARE-עוד לא ניתן לו, כך שאין החזרה של הנכס עצמו.
נסים דהן
החוק הזה לא מתייחס רק לדירות נופש הוא מתייחס לכל מיני דברים. השאלה שלך

צריכה להיות אחרת, אם בינתיים עלו המחירים? האם הצרכן יוכל לבקש את המחיר

החדש?
גלעד אמוזג
יש לי הערה. לגבי התיקון של סעיף 14א. הפיכה של שני התנאים לתנאים לא

מצטברים אל חילופי ים יוצרת בעיה. אמנם כל הדיון בוועדה נסב סביב דירות נופש

אבל החוק לא מדבר רק על דירות נופש, זה חוק כללי, אז נוצר מצב שבכל מקרה שעוסק

לא נתן לצרכן הזדמנות סבירה לעיין בחוזה, ניתן לבטל את זה. הרבה מאוד עסקאות

בשוק נחתמות בלי חוזה.
נסים דהן
אז אין חוזה.
גלעד אמוזג
ולכן, יכול להיווצר מצב שהפעילות המסחרית תיפגע, כי יהיו הרבה עיסקאות

שיפלו בגדר הסעיף הזה, שאין שום כוונה לאפשר את הביטול שלהם, ובגלל התיקון

הזה- - -
נעמי חזן
כמו?
גלעד אמוזג
נכנס לסופו-מרקט וקנה לחם, הוא לא עיין בחוזה, הוא הולך לבטל את זה. צריך

לשים לב שלא יהיה מצב שכל עיסקה בשוק תוכל להיות מבוטלת בגלל הסעיף הזה.

נעמי חזן;

זה ברור שלא, כי פה מדובר על הוזה שנהתם.

היו"ר שלום שמהון;

אני מבקש לסכם.

אני מברך את חברת-הכנסת חזן על הצעת חוק ברוכה זו. אני חושב שעשינו פה

עבודה גדולה מאוד לצרכנים לגבי מה שיקרה בעתיד, וועדת הכלכלה תרמה היום את

תרומתה הצנועה.

בהזדמנות זו אני רוצה לומר מלה טובה לחבר-הכנסת אלי גולדשמידט, היושב ראש

הקבוע של הוועדה שביקש שהסעיף הזה יובא לדיון בהקדם, בהתאם לבקשתה של חברת-

הכנסת נעמי חזן.

לסיכום, הוועדה מאשרת את הצעת החוק של חברת-הכנסת נעמי חזן עם כל

התיקונים שהקריאה היועצת המשפטית של הוועדה. הצעת החוק עם כל התיקונים

המתחייבים תונח על שולחן הכנסת לקריאה ראשונה.

תוך יומיים, ימציא נציג האוצר לוועדה הודעה בכתב אם יש להצעת ההוק עלות

כספית.

תודה לכולכם.

הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 30;12)

קוד המקור של הנתונים