ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 04/11/1996

מנהרות הכרמל - תקופת חוזה הזיכיון, סכום האגרה המרבי והדרך לעדכונה - מסירת נתונים נוספים

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטקול מס' 28

מישיבת ועדת הכלכלה

יזם שני, ג' בכסלו התשנ"ז - 4.11.96 . שעה 00;12

חברי הועדה; שלום שמחון, מ"מ היו"ר

עבד-אלמאלכ דהאמשה

יצחק וקנין

נסים דהן

מתמנים; 'יי' דורון בלשה - מנכ"ל נתיבי איילון

יוסי לוי - נתיבי איילון

דורון מגיד - מהנדס נתיבי כרמל

מיכה לאונוב - מרכז הפרוייקט נתיבי כרמל

ברטוב דוד - משרד האוצר

נחום לנגנטל - מנכ"ל תחבורה

רות בן-ברוך - עוזרת שר התחבורה

עדה וייס - יועצת משפטית - משרד התחבורה

אלון אלגר - אגף תכנון וכלכלה - משרד התחבורה

עמליה בדון - אגף תכנון וכלכלה - משרד התחבורה

גלעד אמוזג - המחלקה המשפטית - משרד האוצר
מנהלת הוועדה
לאה ורון
קצרנית
טובה רויז
סדר היום
מנהרות הכרמל - תקופת חוזה הזכיון, סכום האגרה המרבי והדרך לעדכונה - מסירת

נתונים נוספים (הישיבה לא פומבית)



מנהרות הכרמל - תקופת חוזה הזכיון, סכום האגרה המרבי והדרך לעדכונה - מסירת נתונים

נוספים
היו"ר שלום שמחון
אני פותח את ישיבת הוועדה. סדר היום: מנהרות הכרמל, תקופת חווה הזכיון, סכום האגרה המרבי

והדרך לעדכונה - מסירת נתונים נוספים. הישיבה לא פומבית. הנתונים שנמסרו בישיבה קודמת וגם

אלה שימסרו בישיבה זו לא יפורסמו אלא לאחר שיפורסם המכרז הפומבי. הוועדה התכנסה היום

לבקשתו של חבר הכנסת נסים דהן כדי לשמוע פרטים ונתונים נוספים על החלטת הוועדה מיום 22

באוקטובר 1996, לאשר לפי סעיף 3 לחוק כבישי אגרה (מנהרות הכרמל), התשנ"ה - 1995 את תקופת

הזכיון המירבית, סכום האגרה המירבי ואופן עדכון סכומי האגרה.

הישיבה מתוכננת להסתיים בשעה אחת כי יש לנו הצבעה בוועדת הכספים. אם לא נסיים את הישיבה

עד אז, נעשה הפסקה. מאחר וזו ישיבה שנייה, מדובר פה בעיקר על עדכון פרטים, נכון חבר הכנסת

דהן?

נסים דהן;

מבחינתי זה יכול להיות חמש דקות דבר תלוי בנוכחים.
היו"ר שלום שמחון
אבקש ממך לפתוח לפני שנשמע את האורחים.
נסים דהן
כמו שאמר אדוני היו"ר, ישיבה זו היא המשך לישיבה קודמת, שבה נמסרו נתונים ונקבעה, על פי

בקשת הממשלה והנציגים המתאימים (נתיבי איילון) תקופת הזכיון וגובה האגרה המירבי. אני

נמנעתי בהצבעה משום שחשבתי שבנוגע למשאב לאומי, זכיון לתקופה ארוכה של 35 שנה הוא יותר

מידי. בזמנו חישבתי חישוב מהיר, אך לא רציתי לסמוך רק על הרגשות ובדקתי זאת גם כלכלית,

והתברר לי שהחישובים המהירים שעשיתי כאן היו אמיתיים, והרווחים הצפויים לבעלי הזכיון הם

מינמום 7-80/0 תשואה על ההון. חברי המומחים לא הכחישו את זה, אלא רק טענו שלא לקחתי

בחשבון את הסיכון הגדול ושבזכיון עם סיכון כה גבוה, מן הראוי שגם הרווחים יהיו יותר גבוהים,

כדי שהתשואה על ההון תהיה יותר גבוהה. הם מדברים על מונחים של בין 12-14%. מקובל עלי

שכאשר הסיכון הוא גבוה גם הרווחים הצפויים צריכים להיות יותר גבוהים והדבר שהוסיפו ואשר

גרם לי לשנות את דעתי היה, שבתנאי המכרז יהיה כתוב שההתמודדות על המכרז תהיה לפי מי

שישלם יותר לממשלה. אם כך זה בנוי אז נחה דעתל, שכן הממשלה מקבלת חלק ברווחים של אותו

משאב לאומי, אותו היא מעמידה לרשות הזכיין. אני רואה את הזכיין כמי שמגיע לו להרוויח ואני לא

רוצה שיפסיד כסף, כי אז לא יבצע את הפרוייקט, אבל אני חושב שכשמדובר במשאב לאומי שכזה,

הרווח צריך להיות בגבולות הסביר ו- 7-8% תשואה על ההון וזוא סביר ומקובל מאוד בנדל'ין ואף

אחד לא מצפה להרוויח יותר, אבל אני מקבל את שתי הגישות, היינו שיש פה סיכון גבוה וגם שיש

החזרים למדינה על ידי תמלוגים. בדקנו את החוק, בסיוע האמרכלית הנמרצת שלנו, ואין בחוק

אפשרות שהממשלה יכולה לבקש תמלוגים ופה שורש הבעיה, שכן אם לא נבקש תמלוגים אז אני

חוזר לדעתי הראשונה, שלא יתכן שתמלוגים ממשאב לאומי שכזה (כרגע אני חוזר מוועדת הכספים,

שם מתלבטים איך להרחיב את הכנסות המדינה כדי לעזור לשכבות החלשות שנפגעות מהקיצוצים,

כאשר אחד הדברים שהועלו שם הוא אותו חלק בהכנסות מתמלוגים}, כאשר חלק זה בהכנסות

המדינה הוא די גבוה ומתקרב ל- 6-7 מליארד שקלים לשנה, סכום מכובד שלא יתכן שנוותר עליו

בקלות כזאת כאשר אנחנו מדברים על כבישי אגרה, כך שנחה דעתי שיהיו פה תמלוגים. ואם הדבר

יעוגן בהחלטת ועדת הכלכלה ובמכרז שיפורסם, אסיר את התנגדותי ואתן להם "אוקיי" להמשיך

לעבוד, אך אם הדבר לא יעוגן אני מבקש לשקול מחדש. תודה רבה אדוני היו"ר.
דורון בלשה
למעשה זה לא מעוגן בחוק, אלפי פרטים אינם מעוגנים בחוק. חוק האגרה הגדיר פרמטרים

מסויימים,
היו"ר שלום שמחון
נניח באופן תאורטי, שאתה החברה הזוכה, ובמסגרת ההצעה במכרז תציע גם תמלוגים.

דורון בלשה;



המכרז בנוי כך, שאחד הפרמטרים העיקריים שבו, שעליו גם מתחרים היזמים השונים, הוא גובה

התמלוגים למדינה. זה חלק מתנאי המכרז כפי שכבר אושרו בממשלה ובוועדת המכרזים, ומבחינה

זאת העסק סגור. אם תרצו תוכלו לשמוע מהיועץ המשפטי, יוסי לוי, גם על הצד המשפטי.
היו"ר שלום שמחון
באופן טכני, עד כמה שאני מבין, שכן לא הייתי בישיבה הקודמת, אם נניח שחברה מסויימת נותנת

את התקרה המקסימלית שמותר לגבות, אבל היא קובעת שהחלק שתתן כתמלוגים למדינה יהיה

גדול.
נסים דהן
גם זה חלק מהמכרז.
אתי בנדלר
אך זה לא סותר זה את זה. השאלה היא מה יהיה השיקול המכריע בבחירת הזוכה, האם המחיר

הנמוך למשתמש או תמלוגים גבוהים יותר למדינה.
דורון בלשה
התשובה היא ברורה וכך המכרז בנוי: מעבר לאותה אגרת גג, שאנחנו קוראים לה אגרה די

תאורטית, המדינה לא מתערבת בגובה האגרה, כלומר היזם משיקולים כלכליים יקבע את גובה

האגרה. גובה האגרה הוא מוצר כלכלי בעל גמישות רבה ביותר, כלומר ככל שגובה האגרה יעלה,

מספר המשתמשים במנהרה יפחת, ולפיכך יש נקודת אופטימום לגובה האגרה, שבה מקבלים את

ההכנסות המקסימליות. לפי החישובים שלנו, אותה נקודת אופטימום אשר נותנת את מקסימום

רווח ים, היא אגרה של בערך דולר עד דולר ורבע

אתי בנדלר;

אתה מתכוון לאגרת בסיס.
דורון בלשה
כן, ועל זה לא מתחרים במכרז. התחרות היא על שורה ארוכה של פרמטרים, ביניהם גם הנדסיים

תכנוניים. מבחינת הצד. הכספי כלכלי, הפרמטר העיקרי הם התמלוגים שהזכיין מציע במכרז ולא

גובה האגרה. אולי אתם מושפעים ממה שקורה בכביש מס' 6, שם הקונספציה שונה. במנהרות

הכרמל לא גובה האגרה הוא הבסיס לתחרות אלא התמלוגים המוצעים למדינה, הם הפרמטר

הכלכלי העיקרי.
אתי בנדלר
אז זה מחזק עוד יותר את פנייתו של היו"ר בעניין הזה. האם נתתם משקלות בעניין הזה?
דורון בלשה
בוודאי, משקלות מתייקים.

אתי בנדלר;

אז אני לא יודעת איזה משקל יש לגובה התמלוגים למדינה לעומת המשקל שניתן לגובה האגרה.
דורון בלשה
אין משקל לגובה האגרה.
אתי בנדלר
אז יתרה מזו, מכח קל וחומר, אם לזכיין ניקוד גבוה בפרמטרים הטכניים, ההנדסיים ובנושא

הפיננסי כלכלי, אותו זכיין יציע תמלוגים גבוהים,,למדינה, אך לעומת זאת האגרה שיציע לגבות

מהמשתמש תהיה יחסית גבוהה...
נסים דהן
הוא לא מציע זאת במכרז.
דורון בלשה
זה לא פרמטר במכרז. כי בעצם אנחנו יודעים שגובה האגרה יקבע משיקולי שוק פשוטים.
נסים דהן
בתנאי שלא יהיה לו מונופול, כי אם יהיה מונופול ויהיו פקקים כמו שהיו אתמול, כולם יסעו דרך

המנהרה והוא יגבה את המחירים הכי גבוהים, וישלמו גם עשרה שקלים כדי ליסוע דרך המנהרה.

דורוו בלשה;

חבר הכנסת דהן, גם פה יש מנגנון המונע ממנו לגבות עשרה שקלים בארועים שכאלה ואני תיכף

אסביר. אך בתנאים אחרים, מסקרים שערכנו על הנכונות לשלם ואנחנו יודעים גם ממקומות אחרים

בעולם, שאס המחיר לא יהיה סביר, לא יכנסו למנהרה, כלומר הזכיין ישאר עם מנהרה אך בלי

מכוניות ובלי הכנסות. לכן אנחנו צופים שגובה האגרה שיתן את מקסימום הרווחים לזכיין הוא

כדולר עד דולר ורבע לנסיעה. זה יהיה כדאי לו, למשק ולנהג (לשלושת קודקודי העיסקה, שהרי זו

עיסקה משולשת בין הממשלה, האזרחים והיזם). לאור חישוב האגרה על-ידו, זאת שתהיה כדאית לו

ושתהיה בסדר הגודל הזה, הוא ייחשב כמה תמלוגים יוכל לתת למדינה. זאת הגישה של מכרז b.o.t

שהוא מכרז יומי, טהור.
יוסי לוי
המכרז הזה כולל עשרות ומאות פרטים, והובא על כל חלקיו לאישור הממשלה, כפי שהחוק דורש.

בדומה להרבת מאוד מכרזי b.o.tבכל רחבי העולם, מאמינים שגובה האגרה היא פונקציה כלכלית,

שבעל הזכיין צריך לשקול את גובה האגרה יחסית לתנועה שאמורה לעבור, וכן האגרה יכולה לשמש

כווסת של תנועה, שכן אם ונגבה אגרה גבוהה יותר תהיה פחות תנועה, ואם תגבה פחות, תהיה יותר

תנועה. במכרז הזה קבעו מקסימום. בפרוייקטי B.O.T בכל רחבי העולם אין סכום מקסימום

והתחרות אינרז על גובה האגרה, שאינו רלוונטי כלל, וזאת מתוך ההשקפה שקשה מאוד לכמת את

גובה האגרה על פני 35 שנים כשיקול בבחירת בעל זיכיון, שכן אינך יכול לדעת מה יקרה בעוד עשר

שנים, וכפרמטר לבחירת בעל זיכיון במכרז זאת בעיה קשה.
היו"ר שלום שמחוך
אבל אני יכול להניח שהתנועה תהיה יותר גדולה בעוד עשר שנים.
יוסי לוי
נכון מאוד.
מיכה לאונוב
כל הדברים האלה נכנסים לתוך אותה תכנית פיננסית. אם אנחנו רוצים כמדינה לגרום לאגרה

נמוכה, המשמעות הכלכלית, כפי שנבדקה בפרוייקט הזה בצורה מאוד יסודית, היא שהמדינה צריכה

לשלם סובסידיה לזכיין ולשלם מכיסה את הפרוייקט. זו אינה מטרת הפרוייקט, אשר בנוי על גישה

מסחרית. למרות שהוא בנוי בצורה זו ושאין כוונה לסבסד אותו, הבדיקה, כולל רצון הציבור לשלם,

אשר נערכה במחקר לצורך הדבר הזה, מראה שהכדאיות לזכיין אינה להעלות את האגרה לסכומים

לא סבירים. יתרה מכך, נשאלה כאן שאלה לגבי אירועים מיוחדים כמו פקקים. יש במכרז התייחסות

מפורטת לגבי קביעת סכום האגרה, הוא חייב לקבוע את התעריף למספר חודשים מראש ואינו יכול

לשנות את התעריף מידי יום ביומו בגין כל ארוע של פקק או משחק כדורגל באיצטדיון.
קריאה
אחת לשלושה חודשים.
היו"ר שלום שמחון
הועלו כאן שתי נקודות על-ידי חבר הכנסת שהן בעצם שתי הנקודות העקריות: הנושא הראשון הוא

נושא התמלוגים, ופחות או יותר הבנתי את מה שדורון אמר לגביהם. הנושא השני הוא משך זמן

הזיכיון. לפי התחשיבים שאתם עשיתם, תוך כמה שנים ניתן להחזיר את ההשקעה?

דורוו בלשה!

שלושים וחמש שנים. מתוכן חמש שנות תכנון וביצוע ועוד שלושים שנות הפעלה. בכל מערכת

החישובים הזאת, כל העסק הזה הוא על גבול הכלכליות.
היו"ר שלום שמחון
אז רק בעוד שלושים וחמש שנה יחזירו את ההשקעהי

מיכה לאונוב;

לא, לאורך שלושים וחמש השנים.
דוחו בלשה
בסך הכל זה עסק עם השקעה של כ- 120 מיליון דולר, עם סיכון גדול מאוד ועם הכנסות שאף אחד

לא מבטיח לו. לא נותנים לו שום ערבות, לא להכנסות ולא לנפחי תנועה, אין ערבות מדינה לכל

העיסקה הזאת. יש סיכונים מאוד גבוהים ויש הוצאות תפעול מאוד רציניות במנהרות, כמו מערכת

החשמל, האיוורור, התחזוקה וכוי), ומכל החישובים שעשינו עם הכלכלנים בארץ ובעולם (היו לנו גם

יועצים לענייני הפרטה מאנגליה), הגענו למסקנה, שגם אחרי שלושים שנות תפעול, זה לא אוצר גדול.
נסים דהן
אם זה לא היה אוצר כל כך גדול לא היו קופצים על המכרז 13 חברות בינלאומיות, שמתוכן סיננתם

חמש. כך שכניראה זה כן אוצר, אם לא גדול אז קטן.
דורון בלשה
אני מקווה שאתה צודק.
מיכה לאונוב
שיעור התשואה הפנימי המחושב של הפרוייקט הוא 12%.
נסים דהן
זו תשואה גבוהה מאוד על ההון. אתמול ישבתי עם דן פתפר ואם הוא יקבל 6% תשואה על ההון הוא

יהיה מאוד מרוצה.
תרוו מגיד
אבל זה שיעור תשואה מקובל בפרוייטים כאלה בין חברות שמתמודדות בעולם כולו.
מיכה לאונוב
שיעור התשואה המקובל בנושאים האלה הוא בין 12-160/0 בהתאם לדיווחים של אותם יועצים

בינלאומיים שהועסקו לצורך העניין הזה. אם היינו עושים חישוב שהעסק הזה לא כדאי לא היינו

ממשיכים בפרסום המכרז. אנחנו נמצאים בסף התחתון של הכדאיות כפי שהיא הוגדרה. כמובן

שיעילות ותחכום יותר גדול של הזכיין יכול להביא אותו למצב טוב יותר, וכשלון של כמויות תנועה

או מצב כלכלי לא טוב לאורך שלושים השנה יכול לגרום לו גם לנזקים. בתרגיל שמבצעים ואותו

ביצעו אותן חברות בינלאומיות עם נסיון, הגיעו לשיעור תשואה פנימי של 120/0. כאשר התחלנו,

בהאם להנחיות משרד התחבורה, בבדיקה של רגישות של תקופת הזכיון, התחלנו מתקופות יותר

קצרות וקיבלנו אישור להרים את זה לשלושים שנות תפעול, מפני שזה הדבר שעל פניו יכול להחזיר

את ההלוואות כולל הריביות שצריך לשלם, ובסיכומו של כל התהליך הזה לקבל את שיעור התשואה.
נסים דהן
120-150 מיליון דולר זה לא "ביג דיל", זו לא הוצאה כזאת גדולה שבשבילה יש צורך בחברות או

קונצרנים בינלאומיים.
דוד ברטוב
צריך לזכור שמדובר פה על השקעה אלטרנטיבית של הון, ובין אם זה 150 מליון דולר או מיליארד

דולר, חברה שבאה להשקיע בישראל רואה מולה שווקים אלטרנטיביים להשקעה וכיוון שכולנו

יודעים שמדינת ישראל לא מדורגת ברמת השקעה ב"טופ" של ה"טופ" בעולם, אנחנו צריכים

להבטיח שיעור תשואה מסויים, ולכן שיעור התשואה שמיכה לאונוב דיבר עליו קודם הוא שיעור

תשואה סביר מינוס, דהיינו, לא מדובר פה על מצב שמדינת ישראל מתהדרת בפרוייקטים

תחבורתיים בקנה מידה בינלאומי, כמו למשל שמקובל בהונג קונג, אלא זו מדינה שהתשתית

התחבורתית שלה ידועה לכולם ולכן אנחנו צריכים בצורה זו או אחרת למשוך משקיעים. האם 150

מליון דולר נחשב להשקעה גדולה? אני מסכים איתך שלא, אך בעניין של האלטרנטיבות אני חושב

שחברה שלוקחת את מדינת ישראל כאופציה להשקעה, צריכה לקחת בחשבון מול מה היא עומדת,

היא עומדת פה מול סיכונים ממדרגה ראשונה וכולם יודעים מהם, לכן אני רואה את ה - 150 מליון

דולר כהשקעה רצינית, השקעה שחברה גדולה, בסדר הגודל של החברות שאנחנו מדברים עליהן,

צריכה להסתכל על זה בצורה אלטרנטיבית ולראות מה השיקולים ומה יכולה לקבל במקומות

אחרים.
נסים דהן
האם מה שעומד בפנינו היא אותה חברה שאתה מדבר עליה, או האזרח הקטן שאין לו מספיק כדי

לקנות לחם וחלב1

5
היו"ר שלום שמחון
האם שלושים וחמש שנה זה מספר שמקובל עליכם?

דוד ברטוב;

כן. שלושים וחמש שנים הוא מספר שהגיעו אליו במחקרים בינלאומיים בעולם, בנוגע לחברות

שמשקיעות בשווקים אחרים מלבד השווקים שלהם, והגיעו למסקנה שאם הפרוייקט הזה רוצה

למשוך אליו יזמים רציניים בעולם, שישקיעו בישראל ויראו תשואה סבירה להון שלהם, שלושים

וחמש שנים, בהנתן תקופת ההקמה, זו בהחלט תקופה סבירה ומשרד האוצר מגבה אותה במאה

אחוז.
נסים דהן
אם היו אומרים לך בשנת 90 שיבואו לפה 100,000 עולים ומספר המכוניות יגדל ב- 100,000, מישהו

חשב על זה? הרי במדינת ישראל הדברים האלה לא צפויים, וגם את זה המשקיע לוקח בחשבון. הוא

לוקח בחשבון שזו מדינה קולטת עלייה, שהגידול במספר המכוניות בה הוא לא כגידול הטבעי של

האוכלוסיה, אלא תלוי גם בקליטת העלייה. מישהו חלם שבשנה אחת מספר המכוניות יגדל ב-

50,000? ובכל זאת אני לא חוזר בי מכל מה שאמרתי ואם נושא התמלוגים למדינה יהיה מעוגן

ומסודר, אני מסכים.

דוד ברטוב;

אני רק רוצה להוסיף לעניין התמלוגים, חבר הכנסת דהן, ואני מקווה שכולם זוכרים שכל מה שנאמר

פה הוא תחת חסיון. למען הסר ספק אנחנו מבהירים כאן שהמנגנון לבחירת בעל הזיכיון במכרז הזה,

לוקח בחשבון את עניין התגמולים ואפשר לומר שחלק ניכר מהמשקל בנושא של בחירת בעל הזיכיון

הוא עניין התמלוגים. לכן בעל זיכיון שיראה בפניו מנגנון כזה, יהיה לו אינסנטיב מאוד רציני לבוא

ולהציע למדינה תמלוגים.

היו"ר שלום שמחון;

בבקשה אלון.

אלון אלגר;

מה שעומד פה מול משך התקופה הוא גובה התמלוגים או גובה הסובסידיה שצריך יהיה לשלם. לפי

הבדיקות שנעשו, ככל שמשך התקופה יהיה קצר יותר, כך ההסתברות שהממשלה תצטרך להשלים

ולשלם אותו יגדל. זה החסכון האלטרנטיבי, אם תרצה, לעומת השקעה במעוטי יכולת בדרך זו או

אחרת או בכל אלמנט אחר.

נסים דהן;

אם הסובסידיה תהיה 150 מליון דולר אני אבצע את זה מהסובסידיה שלי.

אלון אלגר;

זה ודאי, אך אם זה 150 מליון דולר, המשמעות תהיה כניראה שהפרוייקט ידחה בעשר שנים (סדר

גודל), וזה עשוי להיות להיות נזק משמעותי מאוד למשק הישראלי ולתושבים. לגבי נושא האגרה,

צריך להיות מודעים לכך שבתהליך של 20 או 30 שנה איננו יכולים לחזות כמה היא תצטרך להיות

לכל תקופת זמן, לכן אם נקבע אותה זה ייצור קשיחויות שלא יועילו לנו ולא לתפעול המערכת, ורק

יהוו גורם מאוד מרתיע למשקיע, מפני שהוא רוצה לדעת שהוא אדון לנכס שרכש. זאת הסיבה

שניתנה תיקרה ולא רמת תעריפים מוכתבת, מפני שהיא כשלעצמה היתה מרתיעה את הזכיינים

הפוטנציאליים.

גלעד אמוזג;

רק רציתי להבהיר שנושא של וזסדרת התמלוגים למדינה לא חייב להתבצע בחוק, זה סוג הנושאים

שלא ראוי להסדיר בחקיקה ראשית. בעובדה שזה לא מופיע כאן, אין זה אומר שאין הדבר מוסדר

במסמכי המכרז.
נסים דהן
אנחנו מקבלים את הדברים שלכם כמעט כתורה מסיני.

היו"ר שלום שמחון;

חברי הכנסת, עוד מישהו מכם רוצה להתייחס לדברים?
עבד-אלמאלכ דהאמשה
אני לא כל-כך קונה את זה שזה לא צריך להופיע, מי יבטיח לנו שבסוף זה יופיע?
תרוו בלשה
המסמכים הם כפי שאושרו בממשלה ונבדקו על ידי היועץ המשפטי.
עבד-אלמאלכ דהאמשה
אני מציע שבהחלטה נוסיף עוד סעיף משנה, שכל החוק מותנה בכך שיהיה כלול בו עניין התמלוגים.
נסים דהן
בשביל זה הזמנתי את הישיבה, שאם מחר זה לא יופיע...
היו"ר שלום שמחון
חבר הכנסת דהן, החלטת ועדת הכלכלה כבר התקבלה. חבר הכנסת דהן בחר בהתחלה באפשרות

והודיע בזמן על בקשתו להצבעה חוזרת, אך הוא חזר בו אחרי שנפגש עם החברים וקיבל נתונים. את

הישיבה הזאת ביקש רק להצגת נתונים נולזפים, אבל אנחנו לא יכולים לפתוח את ההחלטה הקודמת.
עבד-אלמאלכ דהאמשה
אנחנו יכולים עכשיו לומר, שלאחר שיקול נוסף אנחנו יוצאים בהחלטה להוסיף, שעניין התמלוגים

יוסדר לשביעות רצוננו וכך נעגן את זה בהחלטה הזאת.
יוסי לוי
אפשר יהיה לכתוב בפרוטוקול שנציגי הממשלה או נציגי החברה מודיעים, שבין מסמכי המכרז יש

סעיף המסדיר את נושא התמלוגים, שלהצעות בעלי הזכיון, של המשתתפים במכרז, בדבר גובה

התמלוג, יש משקל מאוד משמעותי בבחירת בעל הזיכיון.
היו"ר שלום שמחון
זה מקובל עליך, חבר הכנסת דהן?
נסים דהן
כן.
היו"ר שלום שמחול
הוועדה רשמה בפניה את ההודעה שנמסרה פה זה עתה.
נסים דהן
חבל שלא אמרו את זה בישיבה קודמת, היינו חוסכים את כל הדיון.

היו"ר שלום שמחול;

מישהו מהחברים רוצה להתייחס?
לאה ורוו
אין צורך להצביע, קיבלו עוד נתונים לשביעות רצון חברי הכנסת.
היו"ר שלום שמחוו
תודה רבה חברים, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:35

7

קוד המקור של הנתונים