ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 08/10/1996

אישור הוועדה לעיון בפרוטוקולים (לפניות של 2 סטודנטים); החשש לפגיעה בתיירות בעקבות הארועים האחרונים ביהודה. שומרון ועזה

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי . 19

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, כ"ה בתשרי התשנ"ז (8 באוקטובר 1996). שעה 00;11

נכחו;

חברי הוועדה; אלי גולדשמידט -היו"ר

עבד-אלמאלכ דהאמשה

נסים דהן

אבי יחזקאל

אברהם פורז

שלום שמחון
מוזמנים
משה שושני - סמנכ"ל משרד התיירות

רובי הארלי - מנהל אגף חו"ל, משרד התיירות

עובדיה קדמי - יועץ משפטי, משרד התיירות

אבי רוזנטל - מנכ"ל התאחדות בתי המלון

דני ירדן - התאחדות המלונות

רות ארבל - מזכיר חברת אל-על

יעקב ירון - סמנכ"ל למסחר, אל-על

ישראל בורוביץ' - מנכ"ל ארקיע

מלי ורד - עוזרת מנכ"ל ארקיע

עמי אתגר - מנכ"ל לשכת מארגני תיירות נכנסת

דני כרוסט - התאחדות סוכני הנסיעות
מנהלת הוועדה
לאה ורון

קצרנית; הילה לוי

סדר-היו0; 1. החשש לפגיעה בתיירות בעקבות הארועים האחרונים ביהודה, שומרון ועזה.

2. אישור הוועדה לעיון בפרוטוקולים (לפניות של 2 סטודנטים).



1.החשש לפגיעה בתיירות בעקבות הארועים האחרונים ביהודה. שומרון ועזה.
חיו"ר א' גולדשמידט
בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה. הייתי מודע לעובדה שהשר קצב

לא יהיה נוכח בישיבה אבל החלטתי לקיים אותה כדי לקבל תמונה יותר מדויקת, בעיקר

מאלה שעוסקים בענף התיירות, לגבי המשבר שיש בענף. הגדרתי את עבודתי בוועדת הכלכלה

ואני מאד משתדל לא לערב נושאים פוליטיים בישיבות הוועדה, פוליטיים במובן של

מחלוקת לאומית. ברור שלמשבר בענף התיירות יש זיקה מאד ישירה למצב הפוליטי, במיוחד

נוכח הארועים האחרונים שהיו. אנחנו יודעים שהמשבר החל עוד בתקופת הפיגועים

בחודשים פברואר-מארס, אבל הדבר הולך ומחמיר. הייתי בקורפו וראיתי שם את התמונות

מהארץ, כפי ששודרו ב- C.N.Nואני יכול להבין אנשים שמתרשמים מהמצב כאילו מתרחשת

ממש מלחמה.

אני מבקש ממר שושני לפתוח בהצגת הנושא מבחינת משרד התיירות. הבנתי שמשרד התיירות

הפסיק את פעולת השיווק בחו"ל, ואני מעונין לדעת מה עושה המשרד כדי להרגיע את

הרוחות. יש היום רגיעה בשטחים, כולנו מקווים ומצפים שהרגיעה הזאת תימשך, ואני

רוצה לדעת איך אתם פועלים על מנת לשכנע את ציבור הלקוחות להגיע למדינת ישראל.

בנוסף לכך אני מבקש לקבל נתונים השוואתיים לגבי ביטולי הזמנות, ירידה בתיירות

נכנסת וכו' .
מי שושני
ראשית, אני מברך אותך על כך שהחלטת לקיים את הפגישה הזאת כי יש לה חשיבות רבה

לגבי הענף עצמו, המיוצג כאן ע"י סוכני הנסיעות והמלונאים. הם חיים בהרגשה קשה

כאילו אנחנו מפגרים אחרי חמאורעות. במשרד עצמו קיימנו מפגש עם אנשי הענף וקיבלנו

מספר החלטות בהתייעצות עם כל הגורמים הקשורים בענף התיירות.

במשרד התיירות אנחנו חשים שאנחנו נמצאים בעיצומו של משבר קשה וחמור. כל

הארועים החלו בתקופה שהיא, בדרך כלל, שיא בתיירות. הודש אוקטובר הוא אחד החודשים

החשובים מבחינת מספר התיירים הבאים ארצה. לא הפסקנו את פעולות השיווק בחו"ל. הן

נמשכות ותמשכנה, העובדים באגף השיווק נמצאים במיפגש של סוכני נסיעות המתקיים

בבנקוק ועושים הכל על מנת להקטין את המהומה סביב הארועים. הם נפגשים עם סוכני

נסיעות, מקיימים מסיבות עיתונאים, מדברים על כך שיש עכשיו רגיעה בארץ, אין מהומות

ואין התנגשויות. הם מנסים להחזיר את המצב לקדמותו למרות שהדבר לא יהיה קל.

כדי לקבל תמו נה יותר ברורה אני אתן למנהל אגף השיווק למסור את כל הנתונים

לגבי המצב בארץ, כפי שהוא עכשיו, מה אנחנו מצפים מתיירות חו"ל והוא יתן סקירה

ממשית ועדכנית בי והגר.

ר' הארלי;

הכנתי מספר צגים המראים את המצב בצורה פשוטה. הצג הראשון מראה את עליית

התיירות מ-1991 ל-1995. וצריך לזכור שבשנת 1991 היינה מלחמת המפרץ. בשנת 1992

התיירות לארץ עלתה ב-58.7%, בשנת 1993 היא עלינה ב-9.7%, בשנת 1994 היא עלתה

ב-11.1%, בשנת 1995 היא עלתה ב-20.5% ובשנת 1996. עד חודש מארס היתה עליה של 21%.

הנתונים האלה מאד חשובים כדי להבין את עומק המשבר, כפי שאני אסביר בהמשך. שנת

1995 היתה שנת שיא של כל הזמנים בה הגיעו 2.5 מליוני תיירים שהכניסו לאוצר המדינה

3.3 מיליארדי דולר. בתקופה זו היו פיגועים אבל יחד עם זאת יש הבדל מהותי בין

הפיגועים שהיו אז לבין מה שהתרחש בתקופה האחרונח. הסיבה לכך נעוצה בעיתוי, בעוצמה

ובציפיות.



בדרך כלל יש למשרד התיירות פעולות שיווק מסוימות שהוא נוקט בהן בזמן משבר. יש

תיקים לשעת מלחמה, לשעת פיגוע וכו'. לצערי נו, אנהנו מתורגלים להגיב בצורה הנכונה,

אנחנו מקווים, לגבי כל פיגוע ואיך לטפל בו. בשלושת החודשים הראשונים של השנה היתה

עליה בתיירות ובחודש אפריל התחילה ירידה שנמשכת, לצערינו, להתעצם.

היו"ר אי גולדשמידט;

בחודש יולי היתה עליה לעומת חודש יוני.

ר י הארלי ;

בחודש יולי יש תמיד יותר תיירים מאשר בחודש יוני אבל היו פחות מחודש יולי

אשתקד. ישנו הבדל בסיסי בין הזמנות של בודדים, המזמינים את נסיעתם כחודשיים עד

שבועיים לפני הנסיעה, לבין קבוצות הצריכות להתארגן זמן רב מאד לפני הנסיעה.

לצערינו, עם פתיחת המנהרה ומה שקרה בעקבות זאת, אנחנו צופים פגיעה בתנועה עד

אביב 1997.

אנחנו נותנים תשומת לב מיוחדת לארבע ארצות מקור שהן: ארצות הברית, אנגליה,

גרמניה וצרפת, שביחד הן מספקות למעלה מ-55% מהתנועה. בחודש אפריל היתה ירידה של

ב4%. צרפת היתה ירידה של 18% ובגרמניה של 11%. בחודש מאי היתה ירידה של 14%,

מאנגליה היתה ירידה של 27%, מצרפת ירידה של 8% ומארצות הברית ירידה של 18%. ביוני

היתה ירידה של 11%, מגרמניה ירידה של 26%, מאיטליה ירידה של 24% ומארצות הברית

ירידה של 7%. בחודש יולי היוגה ירידה של 17%, מאנגליה ירידה של 11%, מצרפת ירידה

של 14%, מגרמניה ירידה של 16% ומארצות הברית ירידה של 11%. הנתונים האלה מראים

שאנחנו נפגעים בצורה מאד רצינית בארצות המקור שלנו.

המשבר הנוכחי חריף יותר מקודמיו כי הארועים התרחשו בצפיפות ובכל פעם שיושבנו

שאנחנו מתחילים לצאת מהמשבר, ארע ארוע נוסף שהחמיר את המצב. על מנת שתיירים יגיעו

לארץ אנחנו חייבים שתהיינה חבילות סיור. אלה נמכרות ע"י הסיטונאים בהו"ל והם

משקיעים בהן הרבה מאד כסף. השקעה זו היא פונקציה של הציפיות שלהם. מכיוון שהיינו

אחרי מחזור של חמש שנות גידול, הם ציפו, ובצדק, שהגידול יימשך. על סמך ציפיות אלה

הם הזמינו יותר מקומות במטוסים, חברות התעופה היו צריכות להקציב יותר מטוסים לקו,

הוזמנו יותר בתי מלון, הם הוציאו חוברות הרבה יותר גדולות ויותר מהודרות והשקיעו

כסף רב מאד שיורד לטמיון. בעיתות משבר אנחנו מיד פועלים במספר מישורים: 1. שימור

צינורות השיווק, 2. ארוח אנשי תקשורת, 3 .פרסומת מכר ופרסומת תדמית הבאה כשיש

רגיעה בטוחה וברורה ובה אנחנו יכולים שוב לפרסם את ישראל כיעד תיירות.

לא הפסקנו את פעולות השיווק, כפי שנאמר, אלא פגשנו את כל הסיטונאים הגדולים

על מנת להשאיר אותם בשוק, והזמנו אנשי תקשורת וסוכני נסיעות שאמורים למכור את

היעד יחד עם הענף. בשנה שעברה הגיעו ארצה 1200 אנשי תקשורת כאורחי משרד התיירות,

השנה, עד לחודש אוגוסט השנה, הגיעו 2000 אנשי תקשורת ואנחנו ממשיכים להזמין אותם

אלינו.

בחודש ספטמבר חשבנו שהגיע הזמן להתחיל מחדש את פרסומת התדמית. לנוכח הארועים

הצלחנו להציל את רוב הפעולות בזמן אבל הרבה כסף ירד לטמיון. בארצות הברית

ההשקעה המתוכננת היתה בסדר גודל של 2.5 מליוני דולר ובאירופה של 3.6 מליוני דולר.

את רוב הכסף שהושקע בארצות הברית הצלחנו להציל ובאירופה זה היה יותר קשה כי

נכנסנו לטלוויזיה על מנת לפרסם את אילת, שהיא היעד המועדף באירופה, כך שרוב הכסף

נוצל.

לאור מה שקורה היום ניתן לצפות, אם לא יהיו זעזועים נוספים, שתוך

שבועיים-שלושה נוכל להתחיל מחדש בפרסומת מכר. הפרסומת באירופה תתרכז בעיקר בשיווק

העיר אילת והפרסומת בארצות הברית תופנה בעיקר לשוק היהודי. המשברים היו פחות

חמורים במשך חמש השנים עליהן דיברנו מכיוון שתקציבי משרד התיירות גדלו בצורה

משמעותית ואיפשרו לנו בכל פעם להגיב.



סיטונאי שרוצה להכניס את ישראל, או כל יעד ארור לחוברת שלו, מפיק חוברת. עלות

הפקת עמוד בחוברת היא בין 25-15 אלפי דולר. אנחנו מקווים להופיע ב- 5-6 עמודים

אצל הסוכנים הגדולים וכאשר סוכן אומר שהוא רוצה להוציא אותנו מההוברת הדבר אומר

ש"המוצר" ישראל לא יהיה קיים יותר בכל רשת השיווק של אותו סוכן. עד עכשיו נתנו

5%-20% תמיכה מטעם המשרד לסוכן בהפקת החוברת. תמכנו בו הרבה יותר במה שקשור

לפרסומת או לפעולות מכר אחרות. ייתכן מאד שבשנה הבאה נאלץ להדפיס עבורו את החוברת

מכיוון שאם אין חוברות - אין מוצר ואין אפשרות להזמין את המוצר גם אם האדם ברחוב

רוצה להגיע ארצה. אלה פעולות יקרות הדורשות תקציבים גבוהים ולצערינו תתקציבים

הוקפאו השנה. אנחנו חייבים לקבל תוספת תקציב של 30%-20% על מנת שנוכל להילחם

בפגיעה שנוצרה.

כדי להסביר את חומרת המצב אני אתן כמה נתונים. בשוויץ בוטלו 4 טיסות שכר

לאילת לפני שבועיים וכנראה שכל הטיסות לאילת יבוטלו.

היו"ר אי גולדשמידט;

זה קרה על רקע פתיחת המי נהרה?
ר' הארלי
לא רק בגלל זה. בכל פעם הגיע ארוע אחרי ארוע שמימה עונות שלמות. שני

הסיטונאים הגדולים ביותר בשווייץ התאחדו בשיווק של ישראל כאתר תיירות ואין בטחון

שהם ימשיכו בפעולה. במקום 10 סוכנים סיטונאים שהיו בשווייץ נותרנו עם 3 כאשר לא

בטוח ש-2 מהם ימשיכו. בשנתיים הקרובות נצטרך לבנות את מערך השיווק שלנו בהו"ל מן

היסוד ולכן כולנו יחד צריכים למצוא את התקציבים המתאימים.

היו"ר אי גולדשמידט;

אתה מתמקד מאד בפעולות שיווק אבל אם ישראל נעשית פחות אטרקטיבית צריך לעשות

פעולות נוספות כגון הורדת מחירים, אטרקטיביות במחיר החבילה וכו'.

ר' הארלי;

זאת לא כלכלה נכונה. אני לא טוען שהמחיר אינו משפיע אבל יש לנו מוצר נתון

ואנחנו לא יכולים להמציא מוצר חדש. יש בארץ רמת חיים מסוימת, רמת מיסוי מסוימת,

רמת ארנונה מסוימת וכו'. מחיר חבילה יכול אולי לרדת אבל כדאיות השיווק של החבילה

גם תרד.

היו"ר אי גולדשמידט;

גם כאשר האלטרנטיבה היא שבתי המלון יישארו ריקים?

ר' הארלי;

האם עדיף להפסיד כסף?

היו"ר א' גולדשמידט;

יש בוודאי נקודת איזון בין מלון ריק לבין מלון מלא. ידוע שישראל מאד יקרה

לתיירים וזה לא חדש.



ר' הארלי;

היא לא יקרה. אנחנו צריכים להגדיר נכוו את המוצר שלנו. אנחנו נותנים ערך

לכסף. נכון שאנחנו לא תורכיה, לא יוון ולא מצרים וזאת משום שרמת החיים בארץ היא

שונה והעלויות שונות. הצלחנו להביא ארצה 2.5 מליוני תיירים במחירים הקיימים ואילת

הפכה באירופה- ליעד מועדף על אף המחירים הגבוהים יחסית, מכיוון שאנשים הבינו

שהתנאים באילת שונים ויש להם אפשרות להגיע נ!;אילת לירושלים ובמקום אחר אין להם

אפשרות כזאת. הרווח של הסיטונאי בהו"ל הוא פונקציה של מחירים, אחרת גם הוא לא

ירצה למכור את החבילה. אנחנו לא יכולים להגיע למצב שאליו הגיע סיטונאי גדול,

קופל, שנפל כשהיה בשיאו. הוא מכר מאות אלפי חבילות והרווח התיפעולי שלו הגיע ל-0.

היו"ר אי גולדשמידט;

יש סדרי עדיפויות למשרד ממשלתי שצריך להחליט היכן הוא משקיע את הכסף במצב

הקשה שנוצר. השאלה היא אם לא כדאי להקצות כספים לעזרה למלונאים או לגורמי התיירות

במדינת ישראל, על מנת שתהיה ריווחיות לצד אטרקטיביות. אני לא אסע לבקר בבוסניה

בימים אלה, אבל גם אם יהיו פיגועים בלונדון אני אמשיך לטייל בה.

מי שושני;

יש לנו קרנות לעזרה למשווקים, לסוכנים ולסיטונאים. הקרנות האלה לא מספיקות

וייתכן שבזמן משבר צריך לתת יותר, ולכך צריך תקציבים.
ע י אתגר
לגבי הורדת המחירים, אם היה שער חליפין ריאלי כפי שצריך להיות, הכל היה נראה

אחרת גם בתנאים הקשים היום. אני יכול להבטיח לך שאם תהיה תפוסה נמוכה בבתי המלון

המחירים יירדו משום שחוקי הביקוש וההיצע עובדים. המחירים המצוטטים הם לא המחירים

שעל פיהם נעשות חלק גדול מן העסקאות, גם בתיירות הפנים וגם בתיירות לחו"ל. הנדנדה

הזאת פוגעת באמינות השיווק כי אותן חוברות שהוזכרו קודם קובעות את המחירים מראש

וקשה לעשות לגביהן התאמות. בשנת 1997 יהיו, לצערי נו, הרבה מאד חבילות תיור

נקודתיות לישראל במחירים נמוכים. אם שער החליפין היה יותר ריאלי זה בוודאי היה

עוזר לא להעלות את המחירים.

אנחנו נמצאים בתהליך דרמטי ושונה לעומת מה שהיה. בשנת 1996 היו כ- 8.5 מליוני

לינות תיירים. זהו המדד החשוב והקובע. נתון זה הוא ירידה לעומת שנת 1995 בה היו

9.5 מליוני לינות. 8.5 מליוני לינות הוא אותו נתון שהיה בארץ בשנת 1987 .
נ י דהן
מדובר רק על בתי מלון או גם על צימרים?

ע' אתגר;

בצימרים מתארחים מעט מאד תיירים. בתי הארחה כלולים בבתי המלון.
היו"ר אי גולדשמידט
תיירים מתאכסנים גם בבתים של קרוביהם.

נ' דהן;

אולי התיירים עברו לשיטת לינה אחרת ואז המדד איננו מדויק.



ע' אתגר;

זה המדד שקובע לגבי התיירות כ יתייד שנמצא בבית מלון הוא פוטנציאל הגידול

שלנו, יש לו ימי סיור, הוא שוכר מכוניות, הוא מספק תעסוקה למורי הדרך, הוא קונה

ברונויות המזכרות וכו'. בשנת 1991. שהיתה שנת שפל עקב האינתיפאדה ומלחמת המפרץ,

מתוך 33 אלפי- הדרים שהיו בהיצע, ירדנו ל-26 אלפי הדרים. היום יש 40 אלפי הדרים

ומכאן שהבעיה היא של אמצעי יצור לא מנוצלים: הדרים, כוח אדם וכו'. אנשים רבים

י יפלטו מהענף והפגיעה בהכנסות ממטבע חוץ תהיה מאד גדולה.

בשנת 1996 היה רצף ארועים שגרמו לשנה זו להיות כל כך בעייתית, ולמרות

הפיגועים שהיו בחודש פברואר, חודש לאחר מכן היתה עליה של 10% בביקוש. בשנה זו

התקיים מבצע ענבי זעם, חילופי השלטון גרמו למשקיעים לשבת על הגדר ולחכות,

והפעולות בעיראק והזזת כוחות בצפון נצפו בכל העולם. כל הגורמים האלה לא הועילו

לנו. לפני פתיחת המי נהרה היינה ירידה מאד גדולה בביקושים לשוק הישראלי ושינינו את

התחזיות שלנו.

היו"ר אי גולדשמידט;

מה הנפח של התיירות הצליינית והאחרת מהמזרח הרחוק?
'י אתגר
השוק של מזרח אירופה התפתח הכי הרבה בשנים האחרונות. יש רבע מליוני מבקרים

ממזרח אירופה. מרוסיה מגיעים כ-160 אלפי מבקרים, שהם שכבה עשירה שמוציאה הכי הרבה

כסף בארץ. הם קונים את הסוויטות במלונות באילת ומשלמים במזומן, ללא עמלות, הם

באים במטוסים פרטיים ומשקיעים הון עתק.

ערב פתיחת המנהרה היינו בירידה של 20% לעומת שנת 1995 ובירידה של כ-35% לעומת

הצפי. הצפי הזה מבטא הוצאת כספים והשקעות שהושקעו והתחזית לשנת 1997 מאד בעייתית.
היו"ר אי גולדשמידט
כמה מתוך 8.5 מליוני לינות באים מהמזרח הרחוק?
ע' אתגר
אני מעריך שמדובר במאות אלפי לינות. ביפאן יש חברות נסיעות גדולות מאד שעכשיו

צריכות להחליט אם להשאיר את ישראל כמוצר שהם מעוניינים למכור או לא. אלה השקעות

שיווק ענקיות שנעשו בשנתיים האחרונות והן יורדות לטמיון כמכת גרזן ברגע אחד.

במקביל, פיתחנו גם את תשתיות התיירות. שנת אלפיים היא שנה מרתקת לתיירות אבל

אנחנו לא בונים מלונות לשנה אחת וצריך להיות רצף בתנועת תיירות. אנחנו נמצאים

במשבר מאד מאד עמוק. בחודש אוקטובר היו ביטולים שוליים והבעיה היא לגבי הצפי

לחודשים הבאים.
היו"ר אי גולדשמידט
כמה ביטולים היו מאז הארועים ועד היום?
ר י הארלי
אתה צריך לשאול כמה הזמנות היו מאז, יש קרוב ל-0 הזמנות.
חיו"ר אי גולדשמידט
מה קורה לגבי הזמנות לחודש פברואר?



ע' אתגר;

אנחנו מבקשים מהם לא לבטל והם בינתיים יושבים על הגדר. רמת ההזמנות לחודש

פברואר מאד מאד נמוכה. בחודש יולי, שזהו החודש בו מזמינים מקומות לחודש פברואר,

לא התקבלו הזמנות.

ד' כרוסט;

אנחנו נותנים לכל תייר אפשרות לא לבטל עד הרגע האחרון.

ע' אתגר;

סוכנים רבים נמצאים ב-50% מרמת ההזמנות שלהם, לעומת החודש המקביל אשתקד,

ואנחנו לא יודעים אם הן תתממשנה או לא. זאת ירידה בנאד משמעותית.

לי ורון;

אתה יכול לנקוב במספר ההזמנות שהתקבלו בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד?

ע' אתגר;

בחודש אוקטובר אשתקד נכנסו הזמנות ובחודש אוקטובר השנה לא תכנסנה הזמנות. זה

קובע מה יהיה בחודשים מארס ואפריל. גם קבוצות שהיו מתוכננות להיות עם 40 תיירים,

מתממשת לעיתים קרובות עם 25 איש. המשמעות היא להעלות את המחיר לקבוצה או להפסיד.

מכיוון שאי אפשר להעלות את המחירים התפעול הוא בהפסד.

יש 40 אלפי חדרים לתיירות, התפוסה בהם יורדת וכנראה תרד עוד יותר. השקעות

בשיווק יכולות להציל את מקומות העבודה האלה. הקרן לשיווק לסוכני תיירות-נכנסת

לישראל היא בגובה של 1.4 מיליוני ש"ח. בשנת 1996 ,אחרי פיגועי הטרור, הגדילו את

הקרן לכ-3 מליוני ש"ח. בעקבות זאת סוכנים יוצאים לפחות פעולות מכר בחו"ל ומבצעים

פעולות בהיקף קטן יותר. הסוכנים הישראלים הם אלה שמדרבנים את הסיטונאים בחו"ל

ויוצרים תנועה שלא קשורה רק לחברות הגדולות. הם עוברים מדלת לדלת, מכומר לכומר

ומקבוצה לקבוצה כדי לשכנע את הקבוצה לא לבטל. צריך לחשוב איך לעצור עכשיו את

פיתוח התשתיות ואיך להגביר את הביקושים לתשתית הקיימת.

א' רוזנטל;

אני מבקש להציג מספר נתונים; בשנת 1995 ביקרו בישראל 2.5מליוני תיירים

והשאירו כ-3.5 מיליארדי דולר. היו 16 מליוני לינות במלונות והמחזור במלונות ישראל

היה 1.1 מיליארדי דולר, כאשר 600 מיליוני דולר היו מלינות תיירים. השנה נפתחה

בציפיות גדולות ובתחילתה היו עליות של 26%. היום יש ביטולים של תיירים שבאים לארץ

כבודדים והקבוצות מצטמקות, אבל הבעיה שלנו היא עצירת ההזמנות. אם המצב בארץ

ובאזור יתייצב, ההזמנות יחזרו. אנחנו לא יודעים מה יהיה בחג המולד הקרוב ומה יהיה

בפסח. ההפסד הצפוי למשק הוא כ- 400-350 מליוני דולר.

המלונות בישראל מארחים גם ישראלים וגם זרים והמשבר לא נראה בחודש אוקטובר כי

בחודש זה יהודים מחו"ל עדיין באו לחגוג את החגים בארץ, ישראלים שנמצאים בחופשה

בחודש זה באו עם כל המשפחה למלונות והנוצרים שצעדו בירושלים התארחו במלונות. יש

כ-80 מליוני אבנגליסטים המאמינים בישראל ובאים לארץ.

ע' אתגר;

ריגיווי הוא הסוכן שמביא עשרות אלפי תיירים בחודשים ינואר ופברואר, וההזמנות

שלו לישראל עומדות על 50% מהתקופה המקבילה אשתקד.
אי רוזנטל
עד סוף ספטמבר יש כ-12.2 מליוני לינות, מתוכם 6.5 לינות של תיירים והשאר של

ישראלים. השנה יש ירידה של 3% בלינות של תיירים ועליה של 9% בלינות ישראלים. המצב

הזה דומה מאד למצב שהיה בשנה שעברה אבל אנחנו מסתכלים על ההזמנות קדימה. גם

במלונות ברמה גבוהה ביותר ניתן היום להתארח ב-200 ש"ה ללילה. התחרות והוסר ההיצע

עושים את שלהם ולא צריך לתת צו להורדת מהירים. אף מלונאי לא יכול למכור את הלילה

של אתמול ולכן המלונאים מתאימים את המחירים לשוק.

אי פורז;

אתם מנסים לנתק בפרסומים את אילת מישראל?

א' רוזנטל;

לאילת יש כוח משל עצמה. אילת נתפסת ע"י קהל היעד כאילו היא לא נמצאת בישראל,

גם בגלל שהטיסות אליה ישירות. המלונאים והסוכנים השקיעו רבות בשיווק. לדעתנו,

חייבים לעצור את פרסום התדמית ובמקום זה לדאוג שנישאר בחוברות הפרסום ושתהיה

השתתפות מסיבית של כל גורמי הענף בתערוכות ובירידים שבאים אלינו ושמתקיימים

בחו"ל. הצענו שסוכנים, מלונאים ואנשי ממשלה יגיעו למספר ערים מרכזיות, היכן שיש

לנו שווקים גדולים, ויציגו את מרכולתם.

ההשקעה במלונאות היא השקעה ארוכת טווח. הקמת מלון אורכת לפחות חמש שנים,

ההשקעה היא כ-100 אלפי דולר לחדר, כלומר, בין 40 ל-90 מליוני דולר, והתקווה היא

להפיק רווחים תוך 12 שנים. אני חושב שזה לא הזמן לשנות את החוק לעידוד השקעות הון

וזה זמן גרוע להפסיק את התמיכה בשיפוצים במלונות הקיימים. דבר נוסף הוא שמלון,

בין אם הוא מלא או ריק, משלם ארנונה לפי השטח שלו ולא לפי התפוסה שבו. בסופו של

דבר, חייבים להיות אופטימים בענף התיירות ולהקרין את האופטימיות החוצה. יש משבר

אבל אנחנו לא בהתמוטטות כוללת ואפשר לשפר את המצב אם יינקטו מספר צעדים.

היו"ר אי גולדשמידט;

אם המצב לא ישתנה לטובה בחודשים הקרובים, האם אתה צופה שבתי מלון יפשטו את

הרגל?

א' רוזנטל;

אם המצב יימשך חצי שנה בצורה זו אני רואה סכנה לפשיטות רגל ורצון של סוכנים

לצאת מהענף.

אי פורז;

אם כל חודשיים נהיה בחדשות בכל העולם, המצב לא ישתפר. מי שנמצא בארצות הברית

לא בדיוק יודע אם הפיגוע היה בשטחים או במקום אחר.

ר י הארלי;

צריך לזכור שהמלונות נשענים גם על התייר הישראלי.

היו"ר אי גולדשמידט;

המגמה, כפי שהיא מצטיירת היא שגם ישראלים יפסיקו להזמין חדרים.



ד' כרוסט;

משבר מלחמת המפרץ היה במשך חצי שנה והסתיים. בתקופה הזאת יש פגיעה קשה מאד גם

בתשתית וגם בהפסדי השקעות של סוכנים. בזמן מלהמת המפרץ הסבו את בתי המלון לבתי

אבות כי היה צריך לקלוט עליה. אם המצב יימשך, סוכני נסיעות י יפלטו מהשוק מהוסר

עבודה ויעברו ל-4 ימי עבודה בשבוע, יפטרו אנשים ויחפשו מקצועות אלטרנטיבי ים. במצב

זה לא יהיה מי שיתפעל את המשרדים. חנויות מזכרות ייסגרו כי אין קונים, מדריכים

יעבדו יומיים-שלושה בחודש או יעזבו את המקצוע, וכאשר יגיעו תיירים לא יהיו

מדריכים. חברות אוטובוסים יפנו את האוטובוסים להסעות של תלמידים ופועלים. המסקנה

היא שאולי לא צריך לסבסד את המוצר אלא לסבסד את היוצרים. צריך למצוא דרך כדי

להשאיר את האנשים במקצוע התיירות. המצב הולך ודועך, קרן השיווק היא בגובה 1.4

מליוני ש"ח וזהו סכום מגוחך. כפי שיישמו תכניות הרום בתקופת מלחמת המפרץ צריך

לעשות גם היום.
י י בורוביץ'
המשימה העיקרית היא שימור התשתית. משרד התיירות עשה נכון כשהפסיק את השיווק

ולדעתי צריך להשתמש בכסף הזה לשימור התשתית. הכוונה היא לכך שמשרדים שפועלים

בארץ ובחו"ל לא ייסגרו. הבאתי דוגמה איך אנחנו שומרים על התשתית. המשרד שלנו

בגרמניה מוכר טיסות שכר מגרמניה לתורכיה, רק כדי להחזיק את המשרד ולא לסגור

אותו. אולי הפתרון הוא להכריז על שנת בצורת, כפי שעושים בחקלאות.
היו"ר א' גולדשמידט
אסון טבע בתיירות דומה בהחלט לאסון טבע ביוקלאות.

אי פורז;

יש הבדל בין מקרה חד פעמי, שממנו אפשר להתאושש, לבין ארועים חוזרים ונשנים.

אם התהליך בינינו לבין הפלשתינאים יהיה רצוף עימותים, אפילו אם הם לא יהיו חמורים

ביותר אבל אנחנו נופיע בחדשות העולם, נצטרך לשמר את הענף מספר שנים. העניין הוא

פסיכולוגי כי הסכנה להיפגע בתאונת דרכים יותר גדולה מאשר נסיעה לישראל, לצפון

אירלנד או אפילו לבוסניה. המטרה היא ליצור מצב בו הענף לא מאוים כי הוא הראשון

שיסבול.

י י בורוביץ'

המטרה היחידה עכשיו היא לשמור על הגחלת. חבל להוציא כספים על שיווק כי

אי אפשר להתמודד עם הפרסומים ברשתות החדשות בעולם. צריך להקל על חברות התעופה

בנושא האגרות לתקופה הקרובה ואף להוריד אותן.

י' ירון;

מגזר השוק שחוזר לאט לפעילות הוא מגזר הצליינים. זהו מגזר גדול מאד ויש בו

פוטנציאל עצום לפיתוח לשנים הבאות. ארגון קבוצות צליינים אורך כשנה עד 18 חודשים.

קבוצה שמתבטלת היום תתקיים רק בעוד שנה עד שנה וחצי. בשטח הזה רואים פגיעה וסוכן

הצליינים השני בגודלו עומד לסגור את המשרד הראשי שלו. חברות התעופה חייבות להפעיל

את לוח הזמנים שלהן והן מפעילות אותו, פחות או יותר לפי התיכנון, אבל עם תפוסה

נמוכה.

היו"ר אי גולדשמידט;

אתה יכול לתת לנו נתונים מאל-על, מה קורה בשנה הזאת לעומת השנה שעברה ומה קרה

בהודש האחרון?



י' ירון;

יש מאה אלף נוסעים פחות משנה שעברה ואנהנו נלחמים כדי להחזיק את התפוסה אחרת

אין לנו הכנסה מהטיסה. אם אנחנו רוצים תפוסה גבוהה נאלץ להקטין את המטוסים או

לצמצם את תדירות הטיסות. קשה לי לינת נתונים כי הם משתנים משבוע לשבוע.

היו"ר אי גולדשמידט;

אתם מתכננים הקטנת תדירות לטיסות סדירות?

י' ירון;

כן. אנחנו מאחדים טיסות רק אם אין ברירה וכאשר יש 50 נוסעים למינכן ו-30

נוסעים לציריך אין טעם להפעיל שתי טיסות מכיוון שההוצאה ברורה. הטיסה לציריך

וחזרה עולה 28 אלפי דולר הוצאות משתנות. כאשר המצב כל כך קריטי אנחנו מאחדים

טיסות אבל זה הדבר האחרון שאנחנו רוצים לעשות. צמצמנו את כמות הטיסות לארצות

הברית מ-3 ל-2 ביום, לפי סוג היעד.

היו"ר אי גולדשמידט;

מה קורה עם תקו לגרמניה, לדוגמה?

י' ירון;

הנציג שלנו בגרמניה ביקש שנבטל את הטיסות לחודש נובמבר ועד מחצית חודש

דצמבר; אנחנו לא רוצים לעשות את זה ומעדיפים לשקול פתרונות אחרים. הוא טוען שיש

לו 20-15 נוסעים לטיסה משם ומהארץ יוצאים 10 נוסעים לשם. אם במשך חודש שלם לא

נטוס לברלין, לא נטוס שנה שלמה. אלה קשיים שאנחנו מתמודדים איתם יום יום.

היו"ר א' גולדשמידט;

איך אתם מתמודדים עם המצב בטיסות למזרח הרחוק?

י' ירון;

מהמזרח הרחוק אין הרבה תיירים ומתאילנד יש בעיקר פועלים שנוסעים וחוזרים.

הישראלים עדיין נוסעים לסין למרות שבסוף חודש זה קר מדי לנסוע לשם. את הקו

לפורטוגל אנחנו שוקלים להפסיק לחלוטין. החברות הסדירות מאד קשיחות בלוח הזמנים

שלהן ובהקצאת המטוסים ואין להן מדיניות של שמיים פתוחים. החברות הסדירות לא שינו

את הקיבולת שלתן ואחדות מהן אף הגדילו את הטיסות. בחברת בריטיש איירו וייס, השוק

לישראל ובחזרה הוא פחות מ-1% מסך כל הטיסות שהחברה מפעילה. כך המצב גם

בסוויס-אייר. החברות מפעילות טיסת הזנה מישראל לציריך ומשם לכל העולם.

אי פורז;

אנחנו מצליחים לקחת תיירים שהיעד שלהם הוא בנקוק וסין?

י' ירון;

מעט מאד. יעברו שנים עד שנוכל לארגן את זה בגלל סיבות אובייקטיביות. אל-על

ניסתה לעשות פעולה כדי להאיר את עיניהן של החברות הזרות בנושא הגדלת הקיבולת

והותקפנו קשות על כך בעיתונות ובטלוויזיה. נושא נוסף הוא ביטולי טיסות. מתחילים

ביטולים של טיסות שכר באנגליה, בצרפת ובגרמניה והחברות הזרות פונות אלינו כדי

שניקח את הנוסעים שלהן.
ש' שמחון
מה בעניין הטיסות בשבת? אתה יכול להתייחס לזה?

י' ירון;

הנושא הזה נדון בכנסת כבר הרבה פעמים. נושא השבת מגביל אותנו וחברו יחד כמה

דברים שכובלים אותנו באזיקים. חברות יעוץ שהעסיקה אל-על קבעו שהנזק מכך שאין

טיסות בשבתות הוא כ-50 מליוני דולר ברווח, מדיניות והשמיים הפתוחים מקשה עלינו מאד

והוצאות הבטחון מקשות עלינו מכיוון שאנחנו נושאים בחלק ניכר של ההוצאות האלה.

אי יחזקאל;

יש מקומות בעולם בהם ישראל נמחקת ממפת התיירות. אלף מבצעי פרסום לא יעזרו

לתמונה אחת בחדשות. חשוב מאד ששר התיירות הנוכחי, שהוא גם סגן ראש הממשלה, יפעיל

משקל פוליטי על מנת לסבסד את התיירות ולנסות להגביר את תיירות הפנים למרות שהיא

יקרה.

היו"ר אי גולדשמידט;

אני רוצה לנסות ולסכם את הדיון העצוב הזה. אני רוצה לעשות הפרדה בין הנושאים

הפוליטיים לבין המשבר בתיירות, למרות שפתיחת המנהרה היתה מעשה יזום וגם בקואליציה

מבינים שזה לא היה מעשה שאותו הם יסמנו בתעמולת הבחירות לכנסת הבאה. בממשלה

הקודמת היינה אווירה אחרת בה ישראל הפכה להיות שם אטרקטיבי ברחבי העולם וזה הולך

ומתמוסס.

אני חוזה שחורות בכמה פרמטרים במשק הישראלי ולדעתי החורף חקרוב הולך להיות

חורף מאד קשה. אתמול שמענו על משבר בשוק הנדל"ן והיום אנחנו שומעים על המשבר

בתיירות. ברגע שיהיו לחצים כלכליים בתוד מדינת ישראל, הדבר הראשון שייפגע,

לצערי, הוא הנופש והיציאה לחו"ל. אנחנו חייבים לחשוב על ענף התיירות כפי שאנחנו

חושבים על ענף הרוקלאות. ענף התיירות נתון לתנודתיות ואני מציע לקרוא לממשלה לשקול

יצירת מנגנון, במסגרת רקיקה או במסגרת אחרת, שיגדיר קרן לפיצוי בתיירות. הרי יש

מושג שנקרא קרן לנזקי טבע בחקלאות. החקלאים משלמים והקרן מקבלת השלמה מהממשלה בעת

אסון טבע. צריך לחשוב על מודל חכם שבו גם העוסקים בענף התיירות יממנו איזשהו

אלמנט ביטוחי והממשלה תהיה חייבת לפצות את הענף, במצב שבו יש ארועים בטחוניים או

אחרים.
אי יחזקאל
אפשר להגיש הצעת חוק בנושא.

'י אתגר;

אני מוכן להביא הצעה בנושא.

היו"ר אי גולדשמידט;

מה יקרה עם בית מלון, שנסמכות עליו משפחות רבות, שלא יכול להחזיק את עצמו

במשך שנה שלמה או חודשים ארוכים? אנחנו נגבש הצעה יחד עם משרד התיירות. תודה רבה

לכולם.



2. אישור הוועדה לעיון בפרוטוקולים (לפניות של 2 סטודנטים).

היו"ר אי גולדשמידט;

התקבלה בקשה של שני סטודנטים לעיין בפרוטוקולים של הוועדה, מהתקופה שקדמה

לכנס החורף התשנ"ו, ולכן נדרש אישור של רוב חברי הוועדה. במסגרת תפיסתנו

הדמוקרטית אנחנו מאשרים את עיונם בפרוטוקולים. תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:40

קוד המקור של הנתונים