ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 01/09/1996

נוהל מבחני נהיגה

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 15

מישיבת ועדת הכלכלה

יום ראשון. י"ז באלול התשנ"ו (1 בספטמבר 1996). שעה 10:00
נכחו
דוברי הוועדה
אי גולדשמידט - היו"ר

ע' דהאמשה

ני דהן

צי הנדל
מוזמנים
ני לנגנטל - מנכ"ל משרד התחבורה

צי מזרחי - סגן מנהלת אגף הרישוי, משרד התחבורה

ר' מנדל - רב בוחן ראשי באזור ת"א והמרכז. משרד

התחבורה

י י פז - מנהל משרד הרישוי ת"א והמרכז. משרד

התחבורה

די אלוש - מנהל סניף באר-שבע והדרום. משרד התחבורה

חי אהרון - עוזר לנושאי בתי"ס ופיקוח על נהיגה.

משרד התחבורה

ד"ר ד' לינק - המי נהל לבטיחות בדרכים

שי הרשקוביץ - יועץ לוועדה לענייני בטיחות בדרכים

י י סומך

אי מירז - אגף בטיחות. משרד החינוך התרבות והספורט

שי יוספברג - יו"ר הארגון הארצי של מורי נהיגה

אי קרמר - סגן יו"ר הארגון הארצי של מורי נהיגה

ר' רונקין - דובר הארגון הארצי של מורי נהיגה

י' לחמי - יו"ר ועדת מבחנים. הארגון הארצי של

מורי נהיגה

מי ישעיהו - נציג מחוז ירושלים. הארגון הארצי של

מורי נהיגה

מ' יעקובוביץ - נציג מחוז הצפון. הארגון הארצי של

מורי נהיגה

אי משולם - גל"צ
יועץ משפטי
אי בנדלר
מנהלת הוועדה
לי ורון
קצרנית
אי זכאי
סדר-היום
נוהל מבחני נהיגה.



נוהל מבחני נהיגה

היו"ר א' גולדשמידט;

אני פותח את הישיבה. אני מברך את כל מי שהגיע לכאן. אנחנו מקיימים ישיבח

שהכותרת שלה היא "מבחני נהיגה" ביום של פתירת שנת הלימודים והנושא של חינוך

לנהיגה ובטיחות בדרכים הוא בהחלט נושא חינוכי. יש הרבה נושאים בתחום הבטיחות

בדרכים שהוועדה הזאת אמורה לטפל בהם אבל הקדמתי לטפל בנושא הזה כשלפני מספר

שבועות היתה בתקשורת חשיפה לעובדה שבמסגרת בחינות הנהיגה מקיימים טסט - בלשון העם

- בזמן יותר קצר ממה שמתחייב על-פי הנחיות משרד הרישוי והתקנות. אני רוצה לשבח

את אבי משולם בפניו, הוא חשף את סוגיית הטסטים הקצרים.

אני מודע לכך שבמשרד התחבורה הוקמה ועדה ציבורית בראשות חבר-הכנסת לשעבר

אוריאל לין שבזמנו היה פעיל בכנסת בנושא של המלחמה בתאונות דרכים ויש לה סדר-יום

משלה. באתי בדברים עם מנכ"ל משרד התחבורה, מר נחום לנגנטל. כמובן שהממשלה היא

הגוף האופרטיבי שיכול להביא דברים לכלל ביצוע ואילו תפקידנו ככנסת להתריע, לדחוף

וליזום יוזמות חקיקה. הכוונה העיקרית כאן היא להעמיד שוב את הנושא הזה על

סדר-היום הציבורי.

אני מבין שמנהלת אגף הרישוי לא נמצאת פה.

צ' מזרחי;

היא נמצאת היום בדיון אצל יושר.

היו"ר א' גולדשמידט;

זה בסדר שהיא אצל השר אבל כשהיא הבכירה בתחום הזה והיא מוזמנת לכנסת, אני

מצפה שהיא תופיע בישיבה או לפחות תודיע מראש שהיא איננה יכולה להופיע. יכול

להיות שאני רוצה לדחות את הישיבה אם היא לא מופיעה. פקידי הממשלה צריכים להתייחס

בכבוד אל הכנסת לא פחות מאשר אל השר. מר מזרחי, אני מבקש שתעביר אליה את דברי.

מדברים כדבר שבשיגרה על הגורם האנושי כגורם מכריע בתאונות הדרכים במדינת

ישראל. כאשר מטילים את האחריות על הגורם האנושי אני מניח שזה קצת מקל על הרשויות

מבחינת נטילת האחריות על עצמן כי אז הנהג הישראלי הוא האשם ומי אחראי על הנהג חוץ

מהנהג עצמו? הנהג הישראלי, הגורם האנושי, נתבע להתמודד בדרך עם בעיות שאינן דומות

למקבילו הנהג בארצות-הברית, במערב אירופה או במדינות מתוקנות אחרות שם תשתית

הכבישים מוצלחת יותר. אנחנו גם יודעים שככל שהכביש יותר טוב ותנאי הבטיחות יותר

טובים המשקל של הגורם האנושי במקרה של תאונת דרכים הוא יותר קטן כי אם מישהו סוטה

מהדרך ועובר לנתיב השני בגלל "פשלה" שלו כנהג ויש גדר הפרדה אז הסיכוי של תאונה

קטלנית הוא יותר קטן מאשר אם הכביש יותר צר ועם מצב תשתית יותר גרוע. אבל נוכח

העובדה שמצב הכבישים במדינת ישראל לא טוב והוא לא משביע רצון, ואנחנו נמצאים

בכמות של כלי רכב לקילומטר כביש מן הגבוהים בעולם, ובתשתית ברמה נמוכה, אנחנו

מעמידים בפני הנהג הישראלי הרבה יותר מכשולים במהלך הנסיעה שלו ולכן הסבירות שהוא

יטעה ותקרה תקלה היא יותר גבוהה. לא צריך להיות מדען גדול בשביל להבין את האמת

הבסיסית הזאת.

אני שואל את עצמי שאלות שאני מפנה אותן לפורום פה: האם במדינת ישראל מכשירים

את הנהג להתמודד עם מצבים קשים בדרך? האם ב-30, 40, 50, 80 שעות לימוד נהיגה

המורים ובתי-הספר לנהיגה מלמדים את הנהג שעומד לקבל רישיון מה לעשות איורי שהוא

יורד לשוליים ואיך הוא יכול לחזור למסלול נסיעתו? האם הם מתרגלים אותו במצב הזה?

האם יש תנאים לתירגול כזה? האם יש הכנה בפועל למצב של החלקה בכביש רטוב או על כתם

שמן, איך צריך להתנהג, איך למנוע את האינסטינקט הטבעי של לחיצה על הברקס? האם יש

מערכת שמלמדת את הנהג הישראלי להתמודד עם מכשול שפתאום צץ בדרך, עצירת פתאום,

סטייה מן הכביש או דברים מן הסוג הזה? האם יש מערכת ממורושבת? היום יש בכל פינה

משחקי מחשב שבהם נוהגים, מפציצים, יורים. האם מישהו מלמד בצורה סימולטיבית את

הנהג הישראלי להתמודד עם בעיות שמתעוררות בדרך? הטכנולוגיה הקיימת מנוצלת לצרכים



מסחריים לגיטימיים של תוכנות מיושב. האם בצה"ל יעלה על יודעת להכשיר טייס בקורס

טייס בלי להתמודד עם תקלות שיכולות להיות במטוס בזמן שהוא באוויר? לא מכבים לו

לפעמים מנוע ומבקשים ממנו להדליק מחדש?האם לא עושים את זה בטנקים, בספינות

ובתותרוים? על יד כל זה איפה כל הנושא של הנהיגה?

חלק מהשאלות הן רטוריות אבל שאלתי אותן כי אני טוען שבנושא תאונות הדרכים יש

דברים שאפשר לטפל בהם נקודתית בעלות לא גבוהה, יהסית, ולפתור בעיות. יש לי תחושה

כי בגלל שרואים שהענין גדול וקשור לכל כך הרבה רשויות ותקציבים, לא מטפלים בדברים

שניתן לטפל בהם בצורה מיידית.

יש לנו הנהגה הדשה במשרד התהבורה וכל מה שאמרתי לא מכוון לשר ולמנכ"ל הנוכהים

כי הם רציניים והם נכנסו לתפקידם רק לאהרונה אבל הלק מהפקידות פה יושבת שם שנים.
נמצאים פה נציגי מורי הנהיגה בישראל ואני רוצה לשאול
כשאינם מביאים את הבהור בן

17.5 לטסט, הוא מאשר לדעת להשתלב בתנועה והוץ מהכרת המכניזם של הנהיגה עצמה האם

אתם יכולים ליותום על זה שאותו נהג שאתם מכשירים אותו יודע להתמודד עם מצבי להץ?
אשאל שאלה יותר מציקה
האם כל אחד מאתנו שיושב פה שיש לו רישיון נהיגה במשך הרבה

שנים יודע להתמודד עם מצבי הלחץ האלה בכביש? כל אחד מאתנו צריך לשאול זאת בהקשר

של ההשתלמויות התקופתיות. זאת חלק מהסוגיה הכוללת וזו מסגרת הדיון.

נשמע את מנכ"ל משרד התחבורה.
נ י לנגנטל
השאלות שהעלה היושב-ראש הן אלה שהטרידו את מנוחתנו מהרגע הראשון במשרד

התחבורה, אלה השאלות המרכזיות הקשורות לרמה של הידיעה של הנהג הישראלי ולרמה

המנטלית שלו. הגענו למסקנה מיידית שיש לנו בעיה גדולה מאוד. מנסיוני המועט

בוועדה אני אומר שהדיונים פה הם גלויים, אמיתיים ורציניים ולכן אומר בגילוי לב

שתפקידו של משרד התחבורה איננו להגן על המציאות הקיימת היום וגם לא להאשים. יש

בעיות שצריך להתמודד אתן ואגיד מה הן.

ראשית, אחרי מבחן תיאוריה על חוברת שנלמדת במשך כמה שעות כשהתלמיד ניגש למבחן

אמריקאי של 30 שאלות אין פתרון לגבי המושג הרחב של "ידיעה", אי-אפשר לקרוא לאדם

שעבר את המסלול הזה "יודע", גם לא אדם שניגש לטסט אחרי 28 שיעורים. בשפה של

החבר'ה אולי "בפוקס" הוא קיבל את רישיון הנהיגה. התוצאה היא שאדם מקבל רישיון

ונוהג במשך 50-40 שנה כשלא נפגשים אתו יותר. את הרכב שלו הוא מביא לבדיקה בכל

שנה אבל הוא עצמו לעולם לא עובר יותר בדיקות, אי-אפשר לדעת אם הוא יודע לנהוג או

לא, אם הוא מהווה סכנה או לא. אם האיש עבר תאונת דרכים או שרופא ראה אותו ומצא

אותו לקוי גופנית, הוא חייב בחובת דיווח לפי פקודת התעבורה אבל אנחנו לא נפגשים

אתו במהלכים נוספים.

יתרה מזו. ברור שהטסט נעשה באותם כבישים שהוא למד את שיעורי הנהיגה, בתנאים

האופטימליים ובמהלך היום, בדרך כלל בימים יפים ואחרי זה הוא מקבל את הרישיון.

הוא לא נבחן בתנאי לילה, הוא לא נבחן בדרכים בין-עירוניות ולא בתנאים קשים של

החלקה וכדומה. אנחנו חיינו רוצים לחלק את זה לפרקים ולראות בחינה רצינית למשל

בדרך בין-עירונית.

שר התחבורה קבע ועדה ציבורית בראשותו של אוריאל לין כדי לבחון את הענין

הזה. אנהנו איננו מתערבים בעבודתה של הוועדה הזאת אבל המלצתנו היא שבנושא של

מבחן הנהיגה יצטרכו לעשות את המסלול הרגיל של לימוד נהיגה על-ידי מורי נהיגה

ובחינה במשרד הרישוי וגם לעבוד בשיטה של סימולטורים, מכשירי הדמיה. השר ואני

ראינו סימולטורים וכרגע אנחנו בוחנים אותם למצבים שאינם יכולים להיבחן במסגרת

הבחינה המעשית בנהיגה ונרצה שאותו נהג ילמד אותם. השאלה היא אם בשלב ההתחלתי

נתחיל במשאיות הכבדות, אחר-כך ברכב הפרטי, האם הכל יהיה בשנת 1997 או חלק ב-1998.

האם נעשה זאת עם הנהגים שצברו ניקוד והם עוברים לכיתות פרונטליות בהן מלמדים אותם

איך לנהוג? הוועדה תמליץ את המלצותיה, אחר-כך נלמד איך ליישם זאת במשרד יחד עם

משרד האוצר.



במקביל, תקצבנו את כל תלמידי כיתות י"א השנה. הם צריכים להגיע ל-27 שעות

שנתיות, שעה בשבוע, בהן ילמדו בבתי-הספר בצורה פרונטלית את לימודי התיאוריה.

המטרה שלנו היא להגיע למצב שבו התלמיד ילמד את מבהני הנהיגה בצורה יותר רצינית.

בלי להאשים איש אני אומר שפרק המכניקה בתיאוריה הוא כבר לא רלוונטי בכלי הרכב

החדשים. נלמד בכיתה י "א גם דרכי התנהגות, הצד הערכי של לימוד הנהיגה. ההנרויה

שלנו למשרד החינוך היא לא לראות זאת רק כדבר טכני אלא גם כדבר ערכי שכולל

סובלנות, השתלבות. אין לי ספק שלא נשנה את אורחות חייו של הצעיר הישראלי אבל

צריך לנסות להגיע להישגים. ייווצר מצב שבמשך שנה שלמה ילמדו תיאוריה במערכת

הלימודים על-ידי מורים. תלמיד שיעבור את הבחינה בסוף השנה יהיה פטור מהבחינה של

התיאוריה. שילבנו במערכת הלימודים בהרצאות בכיתות הפרונטליות את מורי הנהיגה -

שאני מכבד את הארגון שלהם - ואני משבח אורזם על הירחמותם לענין. אנחנו נשלב אותם

במהלך השנה הזאת גם במערכת החינוך הפורמלית - בשיתוף עם משרד החינוך - זה טוב

לכולם.

בשם עמיתי למקצוע במשרד התחבורה אני רוצה להגיד שיש גם ליקויים בנושא הבחינות

וברישוי ויש גם מורים שאינם מלמדים כל כך טוב. אני מברך על כל תחקיר וביקורת

שנקבל כדי שנשפר את הדברים. אני לא עושה הכללות אבל אם נמצאו בוחנים שלא בוחנים

כמו שצריך - אנחנו אפילו יכולים לומר את השמות של חלק מהם שעלינו עליהם - לא רק

שהם עושים את המבחן יותר קצר ממה שצריך להיות, לפי התחקיר של אבי מגלי-צה"ל, יש

כאלה שאנחנו יודעים שהם לא בוחנים טובים. יש כאלה שאנחנו נפטרים מהם, חלק מהם

פיטרנו, חלק נפטר.

היו"ר א' גולדשמידט;

אולי יש פה בעיה של שכר? למורים במדינת ישראל העלו את השכר, בצדק, כי קבעו

שהחינוך הוא דבר מרכזי. יכול להיות שכדי להעשיר בתחום הזה בכוחות טובים שלא

יעברו לשוק הפרטי אולי צריך להעלות את השכר.
ני לנגנטל
אני ממשיך בענין זה בדרך של קודמי, אני לא יכול להתהדר בזה. כל בוחני הנהיגה

עובדים על-פי חוזים אישיים כשהשכר הוא פי 1-5 מהשכר הממשלתי. אם הם היו עובדים

לפי תקציב מדינת ישראל הם היו מקבלים שליש פחות ממה שהם מרוויחים היום. זה איפשר

לנו להיפטר מהאנשים הלא טובים במערכת. גם לגבי אלה שאנחנו עושים הערכות מעבר

לחמש שנים בכל מקרה לא נעביר אף אחד מן השנה השביעית אל השנה והשמינית. ננסה בשיא

הדקדקנות למצוא את הכי טובים שיכולים להיות.

יצאנו במכרז וקיבלנו בכל הארץ 29 בוחנים, נכנסו באופן ממשי. קיבלנו אישור

לגשת למכרז נוסף של 40 כדי שאם נפטר אנשים יהיו לנו אנשים טובים שנוכל להכניס

למעגל הבוחנים. המטרה שלנו כרגע היא לטייב את רשימת הבוחנים, להוציא אותם

מהמערכת את הבוחנים הלא טובים ולא להטיל דופי בבוחנים שעושים מלאכת קודש בארץ

במבחנים המעשיים. דיברתי עם הארגון גם לגבי המורים שאינם מכשירים את תלמידיהם

כהלכה ועושים דברים שאינם צריכים להיעשות ואינני רוצה לפרט.

היו"ר א' גולדשמידט;

זו ועדה שצריכה לפעול.

נ י לנגנטל;

אני מדבר למשל על מי שיש לו הקצאה של טסטים והוא מקדם אדם שאיננו מוכשר דיו

לגשת לבחינה. ביקשנו מארגון מורי הנהיגה לעזור לנו להוציא אותם תפוחים רקובים מן

הארגז. הם הבטיחו לשתף אתנו פעולה בנושא הזה. אנחנו נשתף אתם פעולה על-מנת לשפר

את המערכות שלנו וליצור קשרים לגבי הכשרת התלמידים ושילוב במערכת החינוך וניעזר

בהם על-מנת לא להטיל דופי ב-4,000 מורי נהיגה שעושים את עבודתם כהלכה ושלא ונצא

רעתם בגלל אנשים בודדים במערכת.



אנחנו בוחנים את הענין הזה ולנגד עינינו השאלות שהעמדת, אדוני היושב-ראש,

וננסה להתמודד אתן. אשמח לדווה לך תוך כדי התקדמות הוועדה והעבודה בתוך המשרד.

אני מזכיר שיש לנו ועדה בין-משרדית של מנכ"לים. צריך לזכור שהגורם האנושי

הוא מרקם שלם שאנחנו עובדים עליו כרגע בפינצטה בין כל משרדי הממשלה. אני מניח

שיחד עם חברי רזו ועדה האחרים אוזמן להציג את הדו"ח שאנחנו שוקדים עליו כרגע בין כל

הזרועות. בוועדת המנכ"לים הרגשנו שכרגע אנחנו מפילים הרבה דברים בין כסאות משרדי

הממשלה וכי נושא קריטי עומד בפני קשיים בגלל שהרבה זרועות מטפלים בו וכל אחד סומך

על השני או שאנשים רוצים שדברים יישארו בתחום סמכותם. הסכמנו בינינו "לא עוד".

כרגע אנחנו מנסים לתאם בין כל המשרדים. לדוגמה, כאשר נהג שסרח מובא לדין אחרי 9

חודשים באשמת הקלדה של המשטרה ומערכת השיפוט - העונש לא מרתיע, לא רלוונטי והחמור

מכול הוא שאותם רוצחים מסתובבים חופשי באותם תשעה חודשים. כרגע אנחנו רוצים

להגיע לתיאום כדי למנוע זילות בחיי אדם, שהדברים יהיו אפקטיביים ולא להסתפק רק

בקנסות שהועלו בפעם האחרונה כאן.

צי הנדל;

האם מי שמטופל טיפול נפשי מדווח ולוקחים לו את רישיון הנהיגה? האם מי שעוזב

את הצבא בגלל פרופיל 21 הנפשי מדווח?

צ' מזרחי;

רשות הרישוי מקבלת דיווח או שהרופא צריך לדווח ישירות למכון הרפואי על-פי

חוק. ברגע שזה נעשה אנחנו מזמנים את האיש, מתלים את רישיונו ושולחים אותו

לבדיקות רפואיות במכון הארצי. הרופא בודק את האיש והוא ממליץ אם האיש כשיר או

לא. פרופיל 21 מופנה למכון הארצי.

צי הנדל;

הוא חייב לדווח?

צ' מזרחי;

כל רופא.
הי ו"ר א' גולדשמידט
נקיים דיון נפרד בסוגיה של הכשירות הבריאותית של נהגים שהיא מסובכת.

אנחנו מתמקדים בסוגיה של הכשרת הנהגים ולא בצד הבריאותי.

אני רוצה לשאול פה שאלה ולקבל עליה תשובה של "כן" או "לא"; האם הנהג הישראלי -

או הנהגת - שמקבל רישיון בגיל 18, 20, 22 קיבל הכשרה שמאפשרת לו להתמודד עם מצבי

לרוץ בכביש? הגדרתי קודם מה הם מצבי לחץ.

צ' מזרחי;

משפט מקדים. הכשרת הנהג היא דבר דינמי שהולך ומתקדם, כלי הרכב מתקדמים וגם

הכשרת הנהג משתנה. כנ"ל תקנות התעבורה. בשיתוף פעולה עם מורי הנהיגה יצרנו

לאחרונה, לפני כמה חודשים, דפוסי עבודה מסודרים שהיו כל הזמן אבל שוכללו על-ידי

כרטיסי תלמיד. זה מחייב כל רכב ומה צריך התלמיד ללמוד.

היו"ר א' גולדשמידט;

יש שם ירידה לשוליים?



צ' מזרחי;

כן.

נ' דהן;

אפשר לקבל העתק?

צ' מזרחי;

כן, נשאיר זאת בוועדה.

מדובר על רכב דו-גלגלי ועד לרכב משא כבד. אחרי שקבענו את תורת הלמידה וכמה

שיעורי מינימום צריכים להיות, המוכשר ביותר יעבור מבדק של המנהל המקצועי

בבית-הספר לנהיגה שהוא סמכות מקצועית מעל המורה. מספר שיעורי המינימום לרכב פרטי

הוא 28 שיעורים, לרכב משא קל 32 שיעורי מינימום, לדו-גלגלי 15 שיעורי מינימום

ו-20 במצטבר, לרכב כבד 32 שעות פלוס 8 שעות.

התכנית מופעלת ועובדת. אחרי שהמנהל המקצועי קבע שהתלמיד כשיר הוא בא למבחן

מעשי. אני רוצה להביא לדוגמה דברים שבהם אנחנו פועלים בשיתוף פעולת ויוזמות בין

אגף הרישוי לבין המורים שמטרתם הכשרת הנהג. דווקא בדרום יצאו שיירות של מורי

נהיגה עם תלמידים ועם אנשים שלנו כבקרים ועשו בכבישי הדרום אחת לשביע בירידות של

סדום שם יש תנאים מכבידים, עיקולים קשים.

הי ו"ר א' גולדשמידט;

את מי הכשרתם?

צ' מזרחי;

את אלה שהגיעו למבחן לפני קבלת רישיון.

לגבי התנאים המכבידים - כרטיס התלמיד הדגיש אותם. אחטא לאמת אם אומר שאנחנו

יכולים לפעול עם כל אחד בתנאים מכבידים. אין תלמיד לילה בישראל, בחורף הלילה

יורד יותר מוקדם ויש יותר אפשרויות לכך. כבישים רטובים יש כאשר יוריד גשם ואז יש

התנסות של התלמיד שמופיע באותו יום למבחן.

המנכ"ל הזכיר שאנחנו בוחנים את הענין של הדמיין, הסימולטור. יש מקומות בעולם

בהם זה עובד, כמו ביפן, שם לוקחים 20 שיעורים על דמיין לפני שיורדים לכביש.

היו"ר א' גולדשמידט;

מה זה "בוחנים את הענין"? יש 530 הרוגים בכל שנה, כמה זמן בוחנים את זה?

תופעת תאונות הדרכים לא התחילה לפני חודשיים, לצערנו. אתה נסעת ליפן לבדוק? מי

עשה בדיקה במקום זה או אחר לגבי סימולטור בעשור האחרון?

צ' מזרחי;

בשנתיים האחרונים זכינו להרבה מציעים שהביאו לנו את מרכולתם אבל לא הכול

התאים.

היו"ר א' גולדשמידט;

היה משהו שהתאים?



צ' מזרחי;

לא. יצאנו במכרז וגם הזמנו מיקר בעניו כי אנחנו מדינה מסודרת ומוכרחים לעבוד

לפי תקנות.

היו"ר א' גולדשמידט;

ובינתיים ייהרגו אנשים.

צ' מזרחי;

בארצות-הברית לא מלמדים כך. האם אנשים נהרגים?

היו"ר אי גולדשמידט;

ציפיתי לאמירה הזאת. בארצות-הברית תשתית הכבישים היא שונה לגמרי, תראה באיזה

HIGH WAYנוסעים שם ובאיזה שוליים אתה נוסע פה במדינת ישראל. הטיעון הזה איננו

לענין. כשהרמה של הכבישים במדינת ישראל תגיע לרמה של התשתית בארצות-הברית אני

מוכן לקבל תשובה כזאת אבל כרגע אנחנו נמצאים במצב יותר חמור.
צ' מזרחי
הדבר נתון עכשיו במכרז ואנחנו מצפים לקבל הצעות.

היו"ר אי גולדשמידט;

מתי יצאתם במכרז?

צ' מזרחי;

לפני ארבעה חודשים.

היו"ר אי גולדשמידט;

למה לא יצאתם עם המכרז הזה לפני שנתיים?

צ' מזרחי;

כי לא היו.

היו"ר א' גולדשמידט;

אני שואל אם יש בעולם סימולטורים רק בארבעה החודשים האחרונים?

שי הרשקוביץ;

לשאלה שלך; היו ויש הרבה אבל %99 מהם לא רלוונטיים להטמעת הרגלי נהיגה כפי

שנדרש מנהג מיומן ומנוסה. קח אוטו שעולה 60,000 שקל, "תשחט" אותו במשך שנה ותקבל

אפקטיביות יותר גדולה בהכשרת הנהג מאשר על-ידי סימולטור. בשנה האחרונה יש ניצנים

של סימולטורים שאפשר לומר שהם קרובים באחוזים גבוהים להדמיית מצב נהיגה אמיתי

ולמציאות ואתם אפשר לנסות לעשות משהו. במעט מאוד מדינות משתמשים בסימולטורים

כתחליף ללימוד המעשי וגם אז הסימולטור נכנס לנישה שבה קשה לתרגל עם רכב אמיתי.

לדוגמה, תרגול נסיעה במיכלית חצי מלאה או חצי ריקה, או תרגול עם משאיות כבדות.

הסימולטור עושה את זה נכון וחכם ואז אתה יכול להקנות שיפורים מעבר ללימוד הנהיגה

עצמה.



נ' דהן;

צריך שהסימולטורים יתאימו לתנאים של הכביש במדינת ישראל.
היו"ר א' גולדשמידט
האם במדינת ישראל אין טכנולוגיה שיכולה לעשות את זה? אני מבין שבעולם הרחב
פיתחו דברים שלא מתאימים לתנאי הדרך שלנו. אני שואל
האם במדינת ישראל -

בטכניון, במפעלים שמייצרים - C.T.קיימת טכנולוגיה שיכולה לפתח סימולטורים כאלה?

האם משרד התחבורה לא פעל ליצור סימולטור שיתאים לתנאי הדרך במדינת ישראל?

ד"ר ד' לינק;

דמיין טוב צריך לדקות את הסביבה של הנהיגה אחרת זה משרק. היום יש המון

דמיינים שנותנים לך אפשרות לשחק, להתנגש בלי לפחוד, אפילו להיבחן בנסיבות דומות

וזה מה שהם יודעים לעשות. כבר לפני 40 שנה היו דמיינים שהיו יותר פרימטיביים

מאשר היום, אין היום דמיינים שבהם משתמשים כחלק אינטגרלי מלימוד הנהיגה. יש

דמיינים שבהם משתמשים לאימון של נהגים מיוחדים. למשל לנהגי משאיות בארצות-הברית

יש דמיינים מיוחדים כדי לתרגל ולראות דברים מוקדם יותר אבל לא כדי להגביר את

המיומנות.
היו"ר אי גולדשמידט
דמיין כזה מופעל בארץ לגבי נהגי משאיות?

דייר די לי נק;

לא. הייתי בוועדה שהוקמה על-ידי אבישי צדר שעד אתמול היה המדען הראשי במשרד

התחבורה כדי לבדוק את השאלה של הכנסת דמיינים, זה היה לפני יותר מארבעה חודשים,

הנושא נדון מזמן. אין טעם כלכלי לנסות לפתח ולהמציא את הגלגל על-ידי חברה

ישראלית. אם יש דמיין שטוב להשתמש בו, צריך לבדוק קודם אם יש דמיין כזה

בחוץ-לארץ או בארץ. במכרז שהזכיר מר ציון מזרחי היו 8 הצעות - 6 מחוץ-לארץ, 1

משווייץ ו-5 מארצות-הברית, ועוד 2 מהארץ ולפני כמה חודשים היתה כוונה ללכת ולבדוק

את כולם. שר התחבורה הקודם הציע בצורה קצת נאיבית, סליחה, להביא אותם לכאן אבל

אי-אפשר להביא דבר כזה לארץ. היתה מיועדת נסיעת צוות של שלושה אנשים לשווייץ

ולארצות-הברית מקרב משרד התחבורה לבדוק לא רק את הדמיינים האלה ולראות אם יש בהם

בשורה אלא גם לדבר עם האנשים שמייצרים אותם ועם האנשים שמשתמשים בהם.

היו"ר א' גולדשמידט;

כמה זמן כבר משתמשים באותם 8 דמיינים שאתה מדבר עליהם?

ד"ר ד' לינק;

כמה שנים, חמש שנים.

היו"ר אי גולדשמידט;

למה רק לפני ארבעה חודשים התחלתם?

דייר ד' לי נק;

אני לא יכול להגיד לך מפני שהיו שיקולים באגף הרישוי שהיה ממונה קווית על

הנושא הזה.



היו"ר א' גולדשמידט;

אגף הרישוי אמר לפני כמה רגעים שרק בחודשים האחרונים יש סימולטורים

רלוונטיים, אתה אומר שיש כבר חמש שנים.

צ' מזרחי;

אמרתי שלפני ארבעה; חודשים יצא מכרז.

ד"ר ד' לינק;

סימולטורים היו כבר לפני 40 שנה יש דורות שונים של סימולטורים לכל מיני

מטרות. יש דמיינים שמשתמשים בהם למטרות מיוחדות, למשל, לתרגל אדם להבחין בתמרור,

אבל זה לא דמיין לסביבה אמיתית של נהיגה. לפני שנתיים הביאו לארץ דמיין צרפתי

מחברת "רוסו", שמו אותו במכללת תל-אביב וכל האנשים באו לראות את הפלא הגדול.

מדובר בדמיין רציני אבל הוא לא הדבר האמיתי. אם אתה יכול לנסוע בדמיין בלי לפחד,

בלי להרגיש את הנסיעה כפי שאתה מרגיש אותה בכביש אז שיחקת בדמיין ואני שיחקתי בו.

היו"ר אי גולדשמידט;

למה זה טוב לטייס 15F ולטייס ג'מבו?

דייר ד' לינק;

טייסי F15לומדים מיומנויות שאתן הם מתמודדים באמצע הטיסה בדיוק על הצג של

המיושב, כבר אין כוונת על החלון של המטוס שהוא מכוון אותה על המטוס שבורח ממנו אלא

יש לו בדמיין מחשב כמו המחשב שיש לו במטוס. לכן חוץ מההרגשה של ה-G - שגם היא

הולכת ונכנסת עכשיו - יש לו הכול.

למה עד עכשיו לא השתמשו בארץ בדמיינים? אני חושב שצריך לחזור ולבדוק את זה

מהסיבה הפשוטה שהדברים מתחדשים ומתפתחים.

נקודת המפתח היא לדמות באופן ריאלי את סביבת מנהיגה. נסעתי בדמיין הצרפתי

אבל הוא לא אמיתי הוא נותן לך ציור, הוא לא נותן לך את ההרגשה. אם אתה תיסע

בדמיין ותלחץ בחוזקה אתה לא תרגיש את הבלימה. קשה ללמד אדם מיומנויות נהיגה

ולהכניס אותו למצב רוח הנכון אם אוזה לא נותן לו את כל התמונה.

הי ו"ר אי גולדשמידט;

אתה נותן דוגמאות שהדמיינים לא טובים.

דייר ד' לי נק;

נכון.

היו"ר אי גולדשמידט;

לפני כמה דקות שאלתי אותך מדוע לא נכנסים לפיתוח במדינת ישראל. אם הם לא

טובים אז בשביל מה ללכת למכרז? איפה פה המילכוד?
ד"ר ד' לינק
אם יש ניסיון בדמיין לא אופטימלי אנחנו רוצים גם ללמוד מאחרים.



היו"ר א' גולדשמידט;

התחלת לומר שקבעו ועדת שלושה שתיסע לבדוק את הענין. האס היא נסעה?
דייר די לינק
לא, כי במשרד תקעו לה מקלות בגלגלים.

היו"ר א' גולדשמידט;

מי הכניס לה מקלות בגלגלים?

דייר ד' לינק;

ועדת הנסיעות המשרדית.

היו"ר אי גולדשמידט;

נ ו, באמת.

דייר ד' לינק;

אני מדבר יותר גלוי מאשר בנסיבות רגילות. גם המנכ"ל אמר שלא נכסה ולא נטייה

ואני מכבד את זה. נקבעה ועדה, נקבע מסלול נסיעה, נקבעו 8 המועמדים שפנו אלינו

ושלחו אלינו חומר. היתה כוונה לבדוק זאת ברוח טובה. נכון להיום זה עוד לא

התגשם.

היו"ר אי גולדשמידט;

מה היו הנימוקים של ועדת הנסיעות?

ד"ר ד' לינק;

ועדת הנסיעות אמרה שלא בסדר שפנינו לוועדת הנסיעות לפני שפנינו לוועדת

המכרזים. כל מלה אמת.

היו"ר אי גולדשמידט;

זה היה יפול להיות מחזה רק במקום שיהיה סוף קומי אנשים נהרגים בכבישים.

דייר די לי נק;

לצערי הרב כל מה שאמרתי כאן נאמן למציאות אפילו שהמציאות לא נחמדה.

לגבי פיתוח דמיין אמיתי, זה סיפור יקר. צריך לפתח כלי רכב שבו אתה מרגיש את

הסביבה ב-%100.

היו"ר אי גולדשמידט;

כמה זה עולה?

ד"ר ד' לינק;

עושים את זה עכשיו בארצות-הברית וזה עולה 35 מיליון דולר. אני יכול להעביר

לד חומר על זה. לדמיין יש פוטנציאל ואם משתמשים בדמייך לא טוב עושים צחוק

מהעבודה מפני שאחרי שלמדת חמישה או עשרה שיעורים בדמיין תצטרך להסתגל במשך ארבע

שעות למציאות החדשה בכביש ואז הפסדת את היתרון של הדמיין.



תשובה לשאלתך לגבי צה"ל. יש טעם כלכלי מובהק ליצור דמיינים יש מאיין כאשר

מדובר במטוס שעולה 35 מיליון דולר וטייס שעולה 50 מיליון דולר, אני לא חושב

שהטייס יותר זול מהמטוס אבל כפרה על המטוס העיקר שהטייס יישאר. יש טעם כאשר

המטלה היא מאוד מסוכנת או שהיא לא כדאית מבחינה כלכלית. רוב מדינות העולם

מאוחדות בדעה שלימוד הנהיגה מצוין גם ללא דמיין. מה שהדמיין יכול לספק לך על רכב

ששווה כ-70,000 שקל יכול לעשות גם רכב רגיל כשהתנאים אמיתיים.

היו"ר א' גולדשמידט;

רציתי לבדוק כאן איך מתייחסים לנושא מסוים ולקחתי את נושא הדמיינים אבל כרגע

אנחנו מפסיקים לדון בו. אני עובר לנושא אחר. יש בעולם טכנולוגיות הנוגעות

למגרשי נהיגה, דוגמת המגרש באשדוד המיועד רק לרכב כבד.

צ' מזרחי;

חובה על רכב כבד להשתמש בו אבל כל רכב יכול להשתמש בו.

היו"ר אי גולדשמידט;

בטכנולוגיה הנוגעת למגרש אפשר ליצור תנאים של החלקה, שוליים, אתה בתוך רכב

ולא משרק במכשיר, זו טכנולוגיה פחות מסובכת מדמיינים וידועה בעולם די הרבה שנים.

מה נעשה בנושא הזה בעשור האחרון או בחמש השנים האחרונות? הבנתי שלגבי הדמיינים יש

בעיה של טכנולוגיה מסובכת, זה עולה הרבה כסף, כן משתמשים בהם או לא משתמשים בהם,

יש בעיה של ועדת נסיעות, אבל בענין המגרשים אין בעיה של ועדת נסיעות. אני שואל

אותך, מר מזרחי, למה עד היום אגף הרישוי לא בנה מגרשים בהם אפשר יהיה ללמד נהגים

להתמודד עם המציאות בכביש?

צ' מזרחי;

ביוזמת הממשלה נבנה המגרש באשדוד ב- 1974-1973אחרי מלחמת יום הכיפורים למל"ח,

הכשרת נהגי אוטובוס לשעת חירום, באשר לבניית מגרשים קבעה הממשלה מדיניות תקציבית

שכפתה את הדברים. אנחנו עודדנו, מעודדים ונמשיך לדרוש לעשות דברים בענין השכם

והערב ונשמח אם למשרד התחבורה תבוא ישועה תקציבית מוועדת הכלכלה שתגיד לממשלה:

תנו כסף לממשלה לעשות זאת ולא ליזמים פרטיים. תמורת 280 שקל ליום כל מי שרוצה

בכך יכול להשתמש במגרש באשדוד עם תנאים של החלקה, רטיבות וכן הלאה. השפענו על

בזק, אגד וחברת החשמל, שיש להן רכב כבד, להגיע למגרש באשדוד.

היו"ר אי גולדשמידט;

יש לי בת בת 17.5 שאני מניח כי בעוד חצי שנה התחיל ללמוד נהיגה. אני לא יודע

שתמורת 280 שקל יש אופציה ללמוד במגרש באשדוד וכמוני מאות אלפי הורים במדינה. למה

אתם לא מביאים את זה לידיעת הציבור?

ד' אלוש;

זה נעשה רק בקבוצות של 15 איש.

צי הנדל;

אני חושב שלא הוגן מה שאנחנו עושים פה. הכי קל להשמיץ את מי שאיננו פה ואני

שומע את זה בין השורות. אדוני היושב-ראש, ברור לי למה אתה היושב ועשית מה שעשית

במומחיות גדולה. אני מציע שנשמע מאנשי המקצוע פה איזה הצעות על הפרק אפשר ליישם

כי אין טעם להכות על חטא על החזה של שר התחבורה הקודם.



היו"ר אי גולדשמידט;

הבעיה היא יותר מורכבת והיא לא של שר זה או אחר אבל אני מקבל את ההצעה שלך.

אני מבין שאתם בודקים את הענין של המגרשים.
צ' מזרחי
מבהינה מקצועית גמרנו לבדוק את זה, הבעיה היא תקציבית.

נ' לנגנטל;

כבר פנינו למינהל מקרקעי ישראל בבקשה להקצאה של 10 מגרשים ברחבי הארץ

בתפזורת. יש לנו אינם פגישה בסוף השבוע הזה או בתחילת השבוע הבא. אני מתחייב פה

בוועדה שאם מינהל מקרקעי ישראל יפשיר את המגרשים ויקצה לנו אותם אנחנו נמצא כסף

להכשיר אותם.

היו"ר אי גולדשמידט;

מר מזרחי, אני שואל אותך שאלה שאני מבקש עליה תשובה ב"כן" ו"לא": האם כאשר

תלמיד נהיגה שמקבל היום את הרישיון יודע להתמודד עם מצבי לחץ בכביש על-פי ההכשרה

שהוא קיבל?
צ' מזרחי
כן.

צי הנדל;

אני מסכים אתו. תלמיד שקיבל רישיון מסוגל ב-%99.9 להתמודד עם הדברים, יש

בעיות פסיכולוגיות ותרבותיות אחרות.
היו"ר אי גולדשמידט
נשמע את נציג הבוחנים.
ר' מנדל
אני מתייחס אל הבוחנים. הבוחנים ממויינים היום בצורה קפדנית לפי קריטריונים

כמו חמש שנות ותק, דרגה 3 במשא, 12 שנות לימוד. בוחן עובר שלושה שלבים של מיון,

עובר בנציבות, במרכזי הדרכה, ועדת מכרזים ואז הוא מגיע אלי. אני מצמיד אותו

לבוחן ותיק ומנוסה והוא נוסע אתו כחודשיים עד שהוא הופך בוחן מוסמך. בנוסף לכך

אנחנו עורכים קורסים של 450 שעות לכל בוחן. מבחינתנו חיה רצוי שהקורס הזה ייעשה

לפני שהבוחן נכנס לעבודה אבל בגלל אילוצים של חוסר כוח אדם הוא עובר את הקורס תוך

כדי עבודתו. אנחנו מובילים את הבוחן הזה לרמה גבוהה כשהוא לומד מסלול של מורה

נהיגה וגם בוחן. אנחנו עורכים ניפוי ומוציאים את מי שאיננו מתאים. כל בוחן

מבוקר איות לחודש ומוגשים עליו חוות-דעת. אנחנו עורכים ביקורות במשך כל הזמן, גם

אני וגם מנהל המחוז, ולא רק בגלל הכתבה.

יש דבר אחד לא טוב שמטריד והוא מספר המבחנים שבוחן עושה ביום. במשך תשע שעות

הוא בוחן 8 זוגות, כלומר 16 מבחנים. זה ענין של תחשיב ושכר וכך הגיעו למדד הזה.

כל צמד נבחן שעה וחמש דקות, המבחן מתבצע במשך 50 דקות ואז יש לו רבע שעה לשתות

ולתת תוצאות. היה רצוי לרדת ל-12 מבחנים ולצאת עם 3 תלמידים למרחקים - אנחנו

שואפים לזה - אבל בגלל אילוצים של כוח אדם ותקציב אנחנו לא עושים זאת. היום בוחן

נהיגה מקבל שכר יותר גבוה ממני למרות שאני עוסק במקצועי 34 שנים.



היו"ר א' גולדשמידט;

היית מודע למימצאים של התחקיר?

י' פז;

היינו בוחנים כל תלמיד בנפרד סביב משרד הרישוי במסלול קצר אבל ביוזמת שר

התחבורה ומנהל האגף הקודם שינינו לפני המש שנים את שיטת המבהנים והמגמה היתה

להאריך מסלולים ככל האפשר. המלצנו לקרות כמה שיותר נבחנים, לצאת אינם למשרד הרישוי

ועל-ידי כך לשלב מרכיבים מכבידים במסלול. ההמלצה שלנו היתה על 3 מבחנים, כל אחד

35 דקות. נציבות שירות המדינה לא קיבלה את ההמלצה וכפשרה הגענו ל-105 דקות

ברוטו.

היו"ר א' גולדשמידט;

למה הנציבות לא קיבלה את זה?

י י פז;

הכול עניו של תקציבים. אני רוצה להעיר לגבי נגה שנאמר כאן קודם. הרבה המלצות

של אגף הרישוי נתקלו במדיניות שלא קיבלה את הדעה שלנו כי לא היו כספים, היו סדרי

עדיפויות אחרים, וזה נפל.

ר' מנדל;

אני מתייחס לרמת הבחינה. אחוז העוברים הוא נמוך, יחסית, זאת אומרת שיש הקפדה

יתרה גם לגבי הצעירים אבל ידוע שלבחור צעיר קל ללמוד. קבענו ש-28 שיעורים יהיו

מינימום ומעט אנשים עוברים בתום 28 שיעורים.

היו"ר א' גולדשמידט;

מה הממוצע?

ר' מנדל;

בנות לוקחות 45-40 שיעורים ואשה בגיל 30 מגיעה ל-70-60 שיעורים ואפילו יותר.

אחוז העוברים במדינה בסך הכל מגיע ל-36%-37%.

היו"ר אי גולדשמידט;

מר מנדל, כאחראי על הבוחנים במחוז המרכז אני שואל אותך אותה השאלה ששאלתי את

מר ציון מזרחי; האם אתה משוכנע שאחרי הבחינה בנהיגה אחרי טסט שני או שלישי הנהג

מסוגל להתמודד עם מצבים של ירידה לשוליים, החלקה בכביש רטוב, עצירת פתאום, תקר

בגלגל והאם הוא מוכן לזה? שנית, האם אינה בודק אותו בשאלות האלה בזמן הבחינה?

ר מנדל;

אני בודק את כל מה שציינת אבל לגבי תקר בגלגל אני לא בודק אותו, בכרטיס

התלמיד מופיעים כל המרכיבים.

היו"ר אי גולדשמידט;

מה עם ירידה לשוליים?
ר' מנדל
אסור לי לבחון אותו בזה במבחן. אנחנו קובעים מסלול עירוני ובין-עירוני

שיכלול את מקסימום המרכיבים, המון צמתים, רמזורים, פניות שמאלה ופניות ימינה

ולא נוכל לעשות בדיקה כזאת אלא אם יהיו מגרשים מיוחדים לכך.

היו"ר אי גולדשמידט;

אני רוצה תשובה על השאלה האם הנהג הזה מסוגל להתמודד עם הדברים?

ר' מנדל;

אני חושב שב-%80 כן.

היו"ר אי גולדשמידט;

מה עם ה-20%?

ר' מנדל;

אדוני, גם אתה היית נהג שלא ידע לנהוג אבל עם הניסיון והזמן אתה משתפר, זה

כמו בכל מקצוע אחר. יש כאלה שלא מתקדמים כל כך מהר וקשה להם להתמודד ולכן אני

מציין רק %80 ולא 100%.נהיגה היא פרקטיקה וככל שאתה נוסע יותר יש לך יותר

ניסיון.

היו"ר אי גולדשמידט;

איד אדם יכול לצבור פרקטיקה בירידה ועליה לשוליים או בהתנהגות בכביש רטוב?

ר' מנדל;

כשהוא נוסע.

היו"ר אי גולדשמידט;

איד אדם יודע כיצד להתנהג עם הברקס בזמן החלקח בכביש רטוב?

ר' מנדל;

מלמדים אותו תוד כדי לימוד הנהיגה בתיאוריה.

א' קרמר;

כביש רטוב בחורף הוא מצב נתון, את התיאוריה אפשר ללמד גם בקיץ. לגבי ירידה

ועליה לשוליים - אפשר ליצור את המצב הזה תוד כדי לימוד הנהיגה ואנחנו יוצרים

אותו. אנחנו מבחינים בין ירידה מתוכננת לשוליים לבין ירידה לא מתוכננת שאותה קשה

ליצור, זאת אומרת, זאת מערכת שלמה ומורכבת שעדיין לא תיתן את 100% אלא אם יבנו

אותם המגרשים שיתנו ספציפיקציות לנקודות מסוימות.

נ' לנגנטל;

עד שיהיו מגרשים ביקשנו לבדוק אפשרות של הגבלת הרישיון של נהג צעיר באופן

שהוא חייב לנסוע בתקופה הראשונה עם מלווה.



א' קרמר;

אפשר לפתור את הבעיה של ירידה לשוליים עם תשדיר אחד טוב בטלוויזיה.
די אלוש
כמדריך נהיגה מבצעית בצה"ל קיימנו לחיילים, נהגים צעירים שמחזיקים רישיון

נהיגה, השתלמויות מעשיות. לקח כשבוע ימים להכשיר אדם כנהג והפעלנו לגביו את כל

המצבים שקיימים בכל כביש. דובר כאן על דמיין ועל מגרש החלקה וצה"ל צפה זאת והוא

מיישם את זה כבר מספר שנים.
היו"ר אי גולדשמידט
יש סימולטור בצה"ל?

די אלוש;

לא, אבל הוא מיישם את זה באופן מעשי במקום הדמיין. כל נהג בצה"ל מחזיק

ברישיון נהיגה ונוהג על רכב רק לאחר שהוא עבר קורס עיוני ומעשי בתנאי שטח קשים,

קלים, מחוץ לעיר ובתוך העיר. רק לאחר שהוא קיבל היתר מתירים לו לנהוג על רכב

פרטי, GMCמסחרי, על טנדרים. לאלופי משנה לא נתנו לנהוג על הבלייזרים שהגיעו

לפני מספר שנים אלא רק לאחר שעברו השתלמות מעשית ועיונית.

נ ' דהן;

אבל זה לא מעשי, מלמדים אותו על סוזוקי או על סוברו ולבסוף הוא יקנה רכב אחר

לגמרי. לכן התועלת מהמגרשים האלה היא בערבון מוגבל.

די אלוש;

אני רוצה להביא דוגמה. במסגרת הנהיגה המעשית שאל מדריך את החייל שעבר

השתלמות; מה אתה רואה בכביש ערד - באר-שבע? המהירות היא של 90 ק"מ בשעה. החייל

אומר: אני לא רואה כלום. המדריך שואל: אתה לא רואה מיכלית דלק בצד? ענה לו

החייל: כן אבל מה הקשר בין מיכלית דלק שעומדת בצד לבין זה שאני נוהג על כביש

שאין בו שום בעיה? אמר לו המדריך; מיכלית דלק לא עומדת בצד סתם, ייתכן וירד

ממנה נהג והוא לא עושה זאת בתנאים רגילים אלא הוא עלול לקפוץ מתא הנהג לעבר נתיב

הנסיעה שלך. בעוד הוא מדבר ואותו נהג מיכלית פתח את הדלת וקפץ לנתיב הנסיעה.

כלומר, יש כאן ראייה תעבורתית. צריך להכשיר לכך את מי שלומד לנהוג. כאן דובר על

ירידה מתוכננת לשוליים וירידה בלתי מתוכננת. בירידה מתוכננת אין בעיה אבל כאשר
באה ממול משאית ואתה מסביר לתלמיד
אל תיתן לנהג המשאית לפתור לך את בעיית המעבר

אלא תפתור לעצמך את הבעיה, זה אומר שהוא צריך להאט, להיצמד לימין, לבדוק את

השוליים ולראות באיזה מקום הוא יוכל לרדת. יש כאלה שיורדים לשוליים במהירות

גבוהה והם נבהלים מזה כי לימדו אותו שמסוכן שם והוא חייב לעלות לכביש. לימדתי את

אשתי ברכב הפרטי במהירות של 90 ק"מ לשעה איך לרדת לשוליים ולעלות מהם והסברתי לה

שלפעמים כאשר רכב מבצע סיבוב פועלים עליו כוחות והוא נכנס לנתיב הנסיעה שלך ואתה

חייב לפעול נכון ולרדת לשוליים. אם אדם יורד נכון לשוליים בכל מהירות נסיעה

ועולה נכון לא קורה דבר. יכול להעיד על הדברים מר הרשקוביץ שהכניס את השיטה הזאת

שמיושמת בכל צה"ל ואני אימצתי אותה במחוז באר-שבע והדרום ורתמתי את ארגון מורי

הנהיגה במחוז הדרום וכנראה גם באשדוד ובאשקלון. הגיעו למסקנה שלא רק שנעים ללמד

באותם קטעי דרך קשים כי הם יפים אלא זה טוב לתלמיד. ההוכחה היא שמורי הנהיגה

אמרו כי התלמידים עוברים עכשיו את המבחן בהצלחה. זה יצר תנופה אדירה בכל

המחוזות, עכשיו התחילו בזח גם בצפון.
ר' רונקין
הם לא התחילו, הם היו קודם.

ח' אהרון;

לשאלה של היושב-ראש על הכשרת הנהגים ואם הנהג יוצא מוכן לכביש או לא. תהליך

ההכשרה וההוראה וגם בבחינה הוא קשה ומייגע והיום קשה מאוד להיות מורה, זה לא מה

שהיה לפני שמונה שנים. בבחינה אנחנו מוציאים מתחת ידינו את הנהגים הסבירים ביותר

מבחינת נהיגה בסיסית. בישיבה כאן נתפסו לענין של השוליים ומשימות מיוחדות. כאשר

אנחנו מוציאים אותו התלמיד אי-אפשר לתת לו ברגע הראשון את השוליים ואת המשימות

המיוחדות.
היו"ר א' גולדשמידט
מאותו רגע שאתה שולח אותו לכביש הוא צריך להתמודד עם הדברים האלה.

ח' אהרון;

היתה הצעה לחייב אחת לחמש שנים כל נהג לעבור את תהליך ההכשרה ולשם כך צריך

להקים מגרשים להדרכה.

היו"ר א' גולדשמידט;

אני בעד שתהיה הכשרה כל שנה אבל אני מדבר על התלמיד החדש.

ח' אהרון;

המקסימום שאפשר להגיע אליו היום הוא להכשיר אותו במסגרת שהוא מקבל ואכן הוא

יוצא נהג סביר והוא יכול לנהוג היום במדינת ישראל.

היו"ר א' גולדשמידט;

הוא יכול להתמודד עם מצבי לחץ בכביש?

ח' אהרון;

הוא לא צריך להיכנס אליהם.

היו"ר אי גולדשמידט;

יכול להיות מצב בכביש שלא היה תלוי בו?

חי אהרון;

למה נתפסת לשוליים? איך אני יכול להכשיר תלמיד ולבחון אותו כשהוא עוקף בפס

לבן ב-120 ק"מ לשעה ומה הוא יכול לעשות?

היו"ר אי גולדשמידט;

מר אהרון, איזה ענית תשובה אחרת מהאחרים - אני לא תוקף כאן אף אחד. אני מניח

שבנושא של שליטה ברכב עצמו והשתלבות בכביש הנהג יוצא סביר, הוא יודע לעשות חניה

וזינוק בעליה. לא על זה אני שואל, אני שואל על היכולת שלו להתמודד עם מצבי לחץ

בכביש שיכולים להיווצר באשמתו אבל יכול להיות שהם ניכפו עליו בגלל נהג אחר, תנאי

הדרך וכו'. האם לדעתך אחרי לימוד הנהיגה והבחינה הוא יודע לעשות את זה?



ח' אהרון;

תיאורטית - כן.

היו"ר א' גולדשמידט;

פרקטית, הוא מסוגל?

ח' אהרון;

אין את הכלים.

היו"ר א' גולדשמידט;

זאת אומרת, היום הוא לא מסוגל להתמודד עם מצבי לחץ בכביש מעבר להשתלבות?

ח' אהרון;

אני חושב שכן.

הי ו"ר אי גולדשמידט;

קודם ענית קצת אחרת.

ע' דהאמשה;

אם 10 בחורים נבחנו ועברו את הבחינה, האם לדעתך כל ה-10 יכולים לעמוד בתנאי

הלחץ או רק 1 או 2 מכל ה-10?

ח' אהרון;

יכול להיות שחלק כן יוכלו לעמוד בהם. הנושא לא נבדק סטטיסטית.
ש' יוספברג
אני מברך את יושב-ראש הוועדה, את חברי הכנסת ואת האנשים שהגיעו לכאן. אני גם

מברך על כך שבפעם הראשונה הזמינו את הגוף של מורי הנהיגה בישראל, שנמצא בתהליך של

ארגון מחדש, וסוף סוף ישמעו אותנו. הגוף הזה מונה 4,000 איש מקרית שמונה בצפון

ועד אילת בדרום עם מאגר אדיר של אינפורמציה שמעולם לא שאלו אותו ולא התעניינו מה

הוא חושב ומה הוא עושה. יש לנו הרבה הצעות וכשרצינו ליצור מצבים מסוימים עצרו

אותנו ולא נתנו לנו להתקדם. תמיד היינו שק האי גרוף של כולם, אם היתה תאונה קשה -

האשימו את מורי הנהיגה שהם לא מלמדים טוב. אנחנו מלמדים על-פי כרטיס תלמיד

שהוציא משרד התחבורה, אנחנו מלמדים מצוין ובדיוק על-פי הקריטריונים שהכתיבו לנו,

אנחנו יורדים לשוליים ועולים מהם ועושים הכול.

בשנתיים האחרונות אנחנו נמצאים בתהליך של שינוי והגענו למסקנה שאנחנו צריכים

לדאוג לעצמנו והוכחה לכך הנושא של הסימולטור. במרץ 1995 הציע משרד התחבורה

בראשותו של יושר קיסר הצעה בנושא של דמיין וכיתה ממוחשבת וזה עבר דרך המדען הראשי

במשרד אבישי צדר. מורי הנהיגה ועוד כשבעה גופים בארץ נכנסו למהלך של הסימולטורים

במכרז שהוציא משרד התחבורה. עד היום עלה לנו הפרוייקט הזה קרוב ל-150,000 שקל

שהוצאנו אותם מכיסנו. עד היום אף אחד לא בא לבדוק אותנו.

מגרש החלקה והדרכה אחד יש באזור הצפון של 50 דונם כשיצרו שותפות עם קיבוץ אפק

ועם עוד יזם פרטי. גם בדרום הארגון הולך בכיוון של הקמת מגרש החלקה והדרכה.

אנחנו חושבים שמורי הנהיגה הם אלה שצריכים לבנות את המגרשים האלה ולהפעיל אותם

ולא גופים כלכליים.



אנחנו טוענים שאפשר למנוע את תאונות הדרכים על-ידי חינוך והדרכה אבל זה איננו

יכול להסתכם ב-40 שיעורים. אנחנו מלמדים נהדר אבל כל אחד מגיע עם מטען פסיכולוגי

אחר. אנחנו חושבים שמגרש ההדרכה צריך להיות עיר בזעיר-אנפין שבתוכה מעברי חציה,

מעגלי תנועה, רמזורים וכו'. נכניס מסות של ילדים מגיל הגן ונחנך אותם להרבות

נהיגה. תהיה כיתה איות להולכי רגל, כיתה לרוכבי אופניים, כיתה של כאלה שיסעו על

קטרינגים. נעמיד מטרות דמות שיקפצו בבת אחת ואז ילמדו את הענין של זמן תגובה

ומרחק עצירה, דברים שקשה לילדים הצעירים להבין. נתרגל את הילדים במטרות דמה של

אוטובוסים ומעברי חציה. אנחנו חייבים לבצע את כל המטלות האלה כגוף מחנך. במהלך

לימוד הנהיגה יש הרבה אילוצים כמו למשל בצפון כשעומדים בפקק 40 דקות והכסף

מתבזבז. לכן זו חובה לאומית להקים את המגרשים האלה.

הקמנו עכשיו מערך של השתלמויות למורי הנהיגה כי לא ייתכן שמורי נהיגה ישתלמו

רק פעמיים במשך 15 שנה. יש הרבה חומר מגרמניה, אמצעים דידקטיים וקלטות וידיאו

שבהם אנחנו יכולים להעשיר את עצמנו. הקמנו גם ספריה מקצועית.

היו"ר א' גולדשמידט;

יש איזה תיקנון שמחייב אתכם להשתלמות בכל תקופה מסוימת?

ש' יוספברג;

יש תקנה אבל כמורה נהיגה במשך 18 שנה שלחו אותי להשתלמות רק פעמיים.

קריאה;

תקנה 225.

היו"ר א' גולדשמידט;

מפעילים אווזה?

די אלוש;

לפני שנה הופעלה וזשתלמות ארצית לכל המורים בישראל.

שי יוספברג;

אנחנו דורשים שלמורי הנהיגה תהיה השתלמות של כשלוש פעמים בשנה. כמו כן הגשנו

בקשה לספריה מקצועית שהיא וקשובה מאין כמותה.

קריאה;

מה אפשר להגיד נגד ספריה מקצועית?

היו"ר אי גולדשמידט;

נגה אפשר להגיד נגד ספריה מקצועית ונגד רצון להשתלם? יש לי רושם שזה לא נעשה.

די אלוש;

זה נעשה.

היו"ר א' גולדשמידט;

מר יוספברג, תלמיד שאתה מכשיר אותו ב-40 שיעורים והולך לטסט, האם אתה שקט

לגבי היכולת שלו להתמודד עם מצבי לחץ?
ר' רונקין
אני לוקח על עצמי להשיב לשאלה. יש מצבים שהם כמעט תאונה שלא ניתנים לתרגול

לא בשיעורי נהיגה ולא במבחן נהיגה וזה פחות או יותר המצב בתנאי לחץ. הזכירו פה

את כרטיס התלמיד וזה כולל ירידה לשוליים, נהיגה בדרכים הרריות, נהיגת לילה וכל

המצבים שעשויים להכביד על הנהג החדש אבל התלמיד לא נבחן על זה. אני מאמין

שאי-אפשר לבחון ירידה לשוליים אבל אפשר לבחון נהיגה בדרכים הרריות, נהיגה בלילה,

זה אולי ענין של תקציב ואדמיניסטרציה. אם יהיה פיקוח יותר הדוק על הנושא של

לימוד נהיגה, הדבר הזה ייעשה בצורה יותר רצינית.

התכנסנו כאן עקב תאונות הדרכים וכל הזמן מדברים על הנהג שאותו אנחנו מייצרים.

הנהג החדש איננו מעורב בתאונות של נהיגה תחת. לחץ, הוא מעורב בתאונות בין יום שישי

לשבת ב-5 לפנות בוקר שנובעות מעייפות, משתית.

היו"ר א' גולדשמידט;

אני מציע לא לומר דברים פסקני ים כשזה לא תחום חהתמחות שלך וגם לא שלי. נעזוב

את זה כרגע. אני שואל אותך האם אתה כמורה שלם עם זה שתלמיד שקיבל את הרישיון יצא

לכביש והוא מסוגל להתמודד עם הבעיות הבסיסיות שאפשר לחזות אותן מראש?

ר' רונקין;

בהחלט. בתנאים שאנחנו מסוגלים ללמד אנחנו מנצלים את כל האופציות האפשריות.

היו"ר א' גולדשמידט;
במלים אחרות אתה אומר
המורים לנהיגה מאה אחוז בסדר בתנאים הקיימים.

ר' רונקין;

המצב היום הוא לא מאה אחוז בסדר.

היו"ר א' גולדשמידט;

הפער הוא במחסור של המגרשים ושל הסימולטורים.

א' קרמר;

וגם בחינוך התעבורתי, לדוגמה המורה להיסטוריה מלמד פניות שמאלה וימינה, וגם

המורה להתעמלות.

היו"ר אי גולדשמידט;

האם זה נכון שמורה להיסטוריה מלמד נהיגה?

א' מירז;

זה מורה להיסטוריה שעבר את ההכשרה המתאימה של 160 שעות בשלב זה והוא צריך

לעבור עוד הכשרה.

היו"ר אי גולדשמידט;

לא נעסוק כרגע בנושא הזה, נקדיש דיון נפרד ללימוד הנהיגה בבתי-הספר. אני

מדבר כרגע על ההכשרה אצלכם כמורים לנהיגה.



א' קרמר;

אנחנו יכולים להכשיר ולהוסיף יומון למערכת ובמעט כסף, כסף שקיים. בתחום שנתנו

לנו אנחנו עושים את הטוב שאפשר.

היו"ר א' גולדשמידט;

אתה אומר שהנהג הישראלי שגומר את לימודי הנהיגה היה יכול להיות נהג יותר טוב

מזה שהוא יוצא היום?

א' קרמר;

בוודאי, יש גם הכלים והכסף אלא שלא מתעלים אותו נכון.
י' פז
אם יהיו מגרשי הדרכה, הנהג הישראלי יהיה נהג יותר טוב כי יש קטעים מסוימים

שאי-אפשר לבחון אורנם. לנהיגת לילה נתנו פתרונות ככל שנתנו לנו תקציבים. פרסנו

את מבחני הנהיגה מ-7 בבוקר עד 8 בערב בשתי משמרות. בחורף אנחנו בוחנים 33%

מהתלמידים במבחני לילה וכתוצאה מזה 100% חייבים לעבור הכשרה למבחני לילה כי אף

אחד לא יודע מתי הוא ייבחן.

היו"ר אי גולדשמידט;

אבל אם המבחן שלו נופל באמצע היום הוא הרוויח ואתה שולח אותו לכביש בלי לדעת

איד הוא נוהג בלילה.

א' קרמר;

אבל הוא למד את זה.

היו"ר א' גולדשמידט;

אם צריך רק לסמן Vעל יד ההכשרה אז אתה לא צריך טסט.

א' קרמר;

לכן שיטת המבחן צריכה גם כן להשתנות בקטעים מסוימים.

די אלוש;

אני רוצה לספר כאן משהו. לפני כשנתיים ערכנו השתלמות מעשית לתלמידי תיכון

ביבנה. חברו יחדיו המינהל לבטיחות בדרכים, צה"ל והרשות המקומית שנתנה מתקציבה

כדי להכשיר בעלי רישיונות נהיגה חדשים בהשתלמות כפי שהיא נעשית בצבא. לקחנו 20

ילדים בכלי רכב שכורים וטיילנו אתם ברחבי הארץ. ברגע שהם יצאו לדרך החבר'ח האלה

היו מסוכנים וכלל לא ידעו לנהוג בתוך העיר יבנה ולא מחוצה לה - כל אלה היו בעלי

רישיונות נהיגה - וכמדריכים היינו המומים ונפחדים כי בסוף השבוע הם לקחו את הרכב

מהאבות שלהם ויצאו לדרך. הצעירים האלה למדו בדרך בין-עירונית, בדרך מהירה, לקחנו

אותם לבית-אורן ליד חיפה, ירדנו, עלינו לירושלים, הגענו לים-המלח ועלינו את

העליות של סדום, היו להם בעיות חמורות של שליטה ברכב, שמירה על הרכב בנתיב

הנסיעח. נהג צעיר כזה ידע ללחוץ על דוושת הדלק וללחוץ על מהירויות גבוהות אבל

הוא לא הסתכל לאן שצריך ואז היה חשש שהוא ייכנס ברכב ממול. נאצלנו להסביר,

להדריך איך לשמור על נתיב נסיעה נכון, היכן עליהם להאט מהירות כי שם פועלים על

הרכב כוחות שלאף אחד אין שליטה עליהם. החבר'ה האלה הודו לנו כי מה שהם קיבלו

בשלושה ימים הם לא היו מקבלים לעולם.



היו"ר אי גולדשמידט;

מה עושים עם כל אלה שלא זכו לעשות טיול כזה אתך?

די אלוש;

צה"ל יצא עכשיו במכרז ארצי לגבי חברית שהתגייסו לצבא ועומד ליישם את זה

במימון המינהל לבטיחות בדרכים.
אי מירז
התכנית הנלמדת בבתי-הספר היא חדשה. התלמידים לומדים אווזה בין 27 ל-30 שעות

לפני הנהיגה המעשית. במשרד החינוך אנחנו מתמקדים בגורם האנושי ומנסים ללמד את

התלמיד להתמודד עם הדימוי העצמי שלו והלחץ החברתי כי הרבה פעמים זה הגורם

לתאונות. אנחנו משתמשים בכיתה בקלטת טלוויזיה כדי להדגים מצבים.
היו"ר אי גולדשמידט
כל התלמידים מקבלים את זה היום?

אי מירז;

בתשנ"ו למדו את זה 40,000 תלמידים ב-1,700 מתוך 3,000 כיתות כי זה היה התקציב

שהועמד לרשותנו. השנה, בתשנ"ז, קיבלנו אור ירוק לכסות את כל התלמידים בכל הכיתות

ואם נגיע ל-60,000 תלמידים זה יהיה הישג. אנחנו מלמדים באמצעות סדנאות ולא

על-ידי הטפה והתלמידים מגיעים בעצמם למסקנות המתבקשות ולבסוף ניגשים למבחן עיוני

שנערך בבית-הספר. אלא שהמבחן העיוני של אגף הרישוי לא בוחן את מה שהם למדו לפי

התכנית החדשה כי אין חפיפה ביניהם. בהתאם להמלצה של משרד הרישוי נציג שלו הכין

שאלות יחד עם מומחה שלנו והם הבטיחו ששליש מהשאלות במבחן העיוני יכלול חומר שנלמד

בתכנית שלנו. אנחנו מקווים שזה ייושם.
שי יוספברג
רציתי להוסיף שיש הבדל בין סימולטור לבין כיתה ממורושבת. לדעתנו כיתה ממוחשבת

תיתן עזרה גדולה לתלמידי הנהיגה.

דייר ד' לינק;

לכמה דברים שנאמרו כאן. תאונת דרכים היא אירוע נדיר לאינדיבידואל. גם אם

נהג חדש לא מעורב מייד בתאונת דרכים זה איננו מעיד על כך שהוא נהג טוב. דבר

נוסף, גם אם יש בארץ כבישים גרועים מאוד יש גם הרבה כבישים מצוינים. הבעיה

העיקרית - דבר שלא הודגש כאן מספיק - היא הבעיה הערכית ולא המיומנות. הנהג יכול

ללמוד 28 שיעורים או 40 שיעורים כשהמורה ילמד אותו במיטב השיטות אבל הוא לא יעשה

ממנו בן אדם חדש.
היו"ר אי גולדשמידט
אני לא מקיים היום דיון בתכונות האופי, בפסיכולוגיה או בחינוך הערכי -אני

מודע לכל הבעיות - אני מתמקד היום בבעיה אחת; באיזה יכולת יוצא הנהג הישראלי

איורי הכשרתו מבחינת המיומנויות הטכניות להתמודד עם דברים? גם אדם מתון שלא

משתולל על הכביש ונוהג כשהוא לא עייף אם הוא לא ידע לעשות פעולה מסוימת הוא יעשה

שגיאה.
ד"ר ד' לינק
בהרבה מקרים אפשר לפצות על אי-יכולת טכנית אם האדם עושרן את הדברים מראש

ואנחנו מכשירים אותו מראש לא להיכנס לצרות, כפי שנאמר כאן, זה המפתח. אני לא

פוסל את האספקט של המיומנות, דעתי יותר נחרצת ממה שנאמר כאן לגבי יכולתו של הנהג

להשתלט על מצבים כאלה. אם 10 ניקח נהגים ונשאל כמה מהם יוכלו להימלט ממצב כזה,

להערכתי, רק 2 או 3.

היו"ר א' גולדשמידט;

אם תכשיר אותם האם המספר יעלה?

דייר די לינק;

בוודאי. עובדה היא שכאשר תנהג נפלט מלימוד הנהיגה ויש לו רישיון נהיגה, הוא

נתקל במציאות בעייתית של הנוף האנושי. מדברים על כך שהנהג הישראלי הוא פרוע, הסר

רזרבות וחינוך. אני כופר בזה, אני חושב ש-%80 מהנהגים בארץ נוהגים בסדר גמור והם

לא יוצאים בבוקר מהבית בכוונה להרוג אותך.

היו"ר א' גולדשמידט;

גם ה-20%?

דייר ד' לינק;

במדינות ארורות מדובר ב-%5 או ב-%2. קח את הנהג הישראלי שנוסע בנורבגיה, האם

יש לה כבישים יותר טובים? לא, יש לה כבישים צרים, יש שם ערפל וגשם אבל כל אחד

חוזר משם ואומר שתענוג לנהוג שם משום שרוב הנהגים שם הם בני-אדם. גם בארץ רוב

הנהגים הם בני-אדם אבל הם רוב יותר קטן.

שי הרשקוביץ;

הכשרת נהג היא תהליך שלוקח זמן. השאלה היא עד כמה בתהליך הזה נוכל לתת

לתלמיד כלים כדי להתמודד עם דברים שבפועל גורמים לתאונות. זה נובע מכך שהמציאות

משתנה כל הזמן. לפני עשר שנים הכבישים היו אחרים, לפני חמש שנים היו כלי רכב

אחרים, הגמישות המחשבתית והיכולת שלנו להתאים את צורת הלמידה לאופי התלמידים

ולמציאות שלנו הן חלק חשוב מתהליך למידה וחינוך נכון לנהיגה וצריך לזכור את זה.

הזכירו כאן שצה"ל נדרש לבעיה. לא טיפלנו בענין של ירידה לשוליים כי חשבנו שזה

עניו מרכזי אלא משום שזיהינו בעיה, שילוב של כלי רכב בעייתיים ונהגים צעירים.

כרגע יושבת על הענין ועדה שתמצא פרונות, בעוד שלוש שנים יידרשו פתרונות חדשים.

שם המשחק הוא גמישות, לא נישאר עם אותו קבעון חמש-עשרה שנה. אין לי ספק שאל מול

למידה חדשה, תכנים חדשים ומטרות חדשות שצריך להשיג התלמיד החדש לנהיגה יצטרכו

לעדכן את מבחן הנהיגה, את הבוחנים וממילא להתאים אותם אחד לשני.

ע' דהאמשה;

שאלות שאני מבקש עליהן תשובה. איזה אחוז של התאונות הקטלניות קורה עם הנהגים

החדשים? מסרו לי - אני לא יודע אם זה מדויק - שלפחות ב-%50 מהתאונות הקטלניות

מעורבים נהגים ערבים. האם זה נכון?

דייר ד' לינק;

זה לא נכון. בחודשים תאחרו נים התחלנו לעקוב יום יום אחרי תאונות קטלניות

וגילינו שהנהגים הערבים מעורבים באחוז הרבה יותר גבוה של תאונות קטלניות ביחס

למשקלם באוכלוסיה וביחס לכך שרבים מהם עובדים רחוק מהבית, אבל עדיין המשקל שלם

היה יותר גדול ממה שהיינו מצפים ביחס לאחוזים שלהם באוכלוסיה.



היו"ר אי גולדשמידט;

אולי nrנובע מהעובדה שחלק גדול יותר מהם עוסקים בנהיגה?

דייר ד' לינק;

הבאנו את כל הדברים האלה בחשבון אבל זה לא נכון ש-%50 מעורבים בתאונות

קטלניות.

שי הרשקוביץ;

ב--1995 217 נהגים צעירים מתוך למעלה מ-500 נהגים היו מעורבים בתאונות דרכים

קטלניות.

קריאה;

זה נתון לא מדויק.

היו"ר אי גולדשמידט;

אני מציע שנקבל נתונים ממנכ"ל משרד התחבורה ואז נעביר אותה לידיעת חברי

הוועדה.

נ' דהן;

אנחנו עושים טעות בכך שאנחנו חושבים שמקצוע הנהיגה שייך רק למורי הנהיגה

ולבוחנים. פעם הנהיגה היתה נחלתו של חלק קטן מהאוכלוסיה אבל היום מקצוע הנהיגה

הוא נחלת הכלל. לכן לא ייתכן שנחכה לגיל 18 או לכך שאדם יקנה מכונית ורק אז

נתחיל ללמד אותו. כמו שמלמדים ילד במעון לאכול עם כפית, כמו שאמא מלמדת את הילד

ללכת או לחצות כביש. צריך שהנהיגה תהיה חלק מתכונות האופי, מן המהות של האדם

וללמד אווזה כחלק מהחיים של האדם המודרני ולא כמקצוע שנרכש בשלב מסוים בחיים.

אנחנו חייבים לשנות את התפישה. אני שמח שמשרד התחבורה יחד עם משרד החינוך

מתחילים לחשוב בכיוון הזה. הם התחילו בכיתה י"א, לדעתי יש להתחיל ללמד נהיגה בגיל

הרבה יותר צעיר. כאן מדברים על תכניות והיושב-ראש שלנו שואל למה אלה רק תכניות

וזה לא נעשה לפני שלוש וארבע שנים אלא היום כשהגענו לכ-500 הרוגים? מורי הנהיגה

והבוחנים צריכים להיות החוליה האחרונה בשרשרת ולא כמו היום כאשר הם החוליה

הראשונה והעיקרית. זה שאדם יודע לנהוג איננו מספיק, הבוחן יצטרך לבחון האם

הנהיגה היא חלק מהתכונות של האדם המודרני.

דבר נוסף, כל זמן שזה המצב בארץ הרי חייבים להתייחס אל חידוש רישיון נהיגה

כמו אל חידוש רישיון נשק. המנכ"ל דיבר על רוצחים שמסתובבים חופשי עד למשפט וגזר

הדין. אם כך, כמו שלגבי רישיון נשק לא יחדשו את רשיונך אם לא התאמנת אפילו אם לא

השתמשת בנשק 20 שנה כך יש לעשות זאת לגבי רישיון נהיגה. לא ייתכן שיתנו לך

רישיון נהיגה בגיל 18 ועד גיל 50 לא בודקים אותך ולא בודקים אם הנהיגה היא תכונה

נרכשת שלך. בארצות אחרות הפכו את זה לתכונה נרכשת של האדם.

לגבי הכשרת נהגים להתמודד עם מצבי לחץ. תרשו לי לחלוק על הדעות שהושמעו פה.

אני חושב שלא צריך להכשיר את הנהג להתמודד עם מצבי לחץ כי אם נתחיל להכשיר כל נהג

להתמודד עם מצבים כאלה יהיו "נהגי שוד" בסלנג, כולם ידעו לעלות מן השוליים, כולם

ידעו לעשות פנייה על שני גלגלים, כולם ידעו לברוח מתאונות.

היו"ר א' גולדשמידט;

מלמדים טייס על-ידי זה שמכבים לו באוויר את המנוע ואחרי כמה זמן מדליקים לו

אותו מחדש. אתה רואה את הטייסים של "אל על" מכבים את המנוע של הג'מבו באוויר?



נ' דהן;

לטייס ג'מבו אין שום מטרה שבשבילה הוא יעשה את זה, נהג ישראלי שנכנס לפקק

ירצה לעקוף אותו ואז הוא ירד לשוליים, יעלה לשוליים, יעבור לצד שמאל ויחזור

לימין. אם הוא לא ידע לעשות את זה הוא לא יעשה את זה. אני מציע שיהיו נהגים

מקצועיים כמו נהגי משטרה, נהגי אמבולנס שאותם נכשיר לכך אבל לא את הארורים, מספיק

שיעברו שיעור ארח- או שני שיעורים אבל אסור לנו להתמקד בזה אחרת נפתח פה תרבות

נהיגה של "אנשי שוד".

דבר נוסף. השליטה ברכב היא לא המלה האחרונה כי מה שהיום הוא ילמד על הרכב

ישתנה בעוד חמש או עשר שנים בעוד שהרישיון ניתן לכל החיים. לפני 30 ו-40 שנה

אחיזת הרכב בכביש היתה לא כמו של רכב היום כאשר יש הגה כוח ודברים נוספים. לכן

צריך לשים דגש בעיקר על כללי נהיגה נכונים.

היו"ר אי גולדשמידט;

אני מסכם את הדיון. גם אם היו פה אי-הסכמות הדיון היה טוב. אני מבקש מאנשי
משרד התחבורה
אל תקבלו את מה שאני עושה כקנטרנות לשמה. יש לי תחושה שיש פער

גדול בין חומרת הנושא ובין רצינות הטיפול בו. הוזכר פה שיש סימולטורים שצריך

לנסוע לחוץ-לארץ לבדוק אורזם אבל כתוצאה מזה שוועדת הנסיעות במשרד התחבורה לא רוצה

לאשר לפקידים מסוימים לנסוע - אולי בגלל צרות עין - הרי לא נעשה דבר אלמנטרי כמו

בדיקת סימולטורים. לא יעלה על הדעת שבמדינת ישראל של שנת 1996 אנשים לא יתנו

לבדוק נושא שהוא קריטי להכשרה של נהגים בגלל קנאה וצרות עין. איפה אנחנו חיים?

לפני מספר שבועות כשקיימנו פה דיון על רכב כבד נמסר שהיתה במשרד התחבורה ועדה

שהיתה צריכה לדון בנושא הזה ובמשך שלושה-ארבעה חודשים לא התכנסה, מחודש מרץ שאז

מונתה ועד לחודש יוני שבו דנו כאן ברישיון מפעיל.

אלה שתי דוגמאות של נושאים שאינם מטופלים. אנשי משרד התחבורה: אתם מתעסקים

בנושא שדינו כדין התייחסות של רופא בחדר מיון שמגיע אליו פצוע מתאונת דרכים ואין

לו זמן. לפני התקציבים צריך לתת לכל הנושאים שקשורים בתאונות דרכים יחס של

עדיפות ולא לעסוק בוועדת נסיעות או בביורוקרטיה. אני לא בלתי נעים כלפי פקידי

ציבור אבל בנושא הזה ככל שאזדקק לכך אהיה .NASTYאתם חייבים לדעת שבידיים שלכם

מופקדת השאלה אם בשנה הקרובה יהיו פחות 100 הרוגים בתאונות דרכים או לא, בידיים

של אותה ועדת נסיעות שלא מאשרת לאנשים לנסוע לחוץ-לארץ לראות סימולטורים ובעיכוב

נושא כזה אולי היא מביאה בעקיפין לכך שייהרגו כמה אנשים בתאונות דרכים וכך צריך

להתייחס לכל נושא שקשור במלחמה בתאונות הדרכים.

דובר כאן על מגרשים בהם מלמדים תגובות על מצבי לחץ. זה דבר קריטי ליכולתו של

הנהג להתמודד עם בעיות שצצות לו בכביש אבל במשך שנים לא נעשה בענין דבר במשרד

התחבורה וזה מחדל נורא. בשביל זה לא צריך מיליארדי שקלים. אם במשרד הרישוי לא

בוחנים עד היום את הנהג בתנאי לילה זה מחדל. שולחים אדם עם נשק לכביש ולא בודקים

איך הוא מתנהג בתנאי לילה אלא רק שליש מהנבחנים. מה שעלה כאן הוא רק קצה הקרחון.

אני לא בא להאשים. אנחנו משלמים מחיר נורא, מחיר הרבה יותר גדול מזה שאנחנו

משלמים במלחמות. אם קורית חלילה תאונת אימונים בצה"ל או ירי של כוחותינו אחד על

השני תראו מה עושים מזה ותראו מה קורה בתאונות הדרכים: עוד אחד נהרג ועוד אחד

נהרג ועוד אחד נהרג ותמיד יגידו שהנהג הישראלי אשם, אין לו תרבות, הוא שותה, הוא

עייף, ההורים לא בסדר, השכונה לא בסדר וכולנו נרחץ בניקיון כפינו. יכול להיות

שזה נכון אבל קודם אנחנו צריכים לעשות את המוטל עלינו ולדעתי אנחנו לא עושים את

המוטל עלינו.



אני אומר למנכ"ל משרד התחבורה ולחברי: יש לכם קרדיט, אתם יכולים לעשות מה

שלא עשו פה 40 שנה ותחזיקו את השור בקרניו. שר החינוך והתרבות החדש אומר שצריך

להגביר ערכים ויהדות, אין לי בעיה בנושא. בשנה הקרובה הייתם צריכים להכניס חינוך

לנהיגה נכונה. תכניסו את הנושא של בטיחות בדרכים, של נהיגה, תבנו מגרשים - זו לא

בעיה, אפשר לעשות זאת ביזמות פרטית, או ביזמות ממשלתית, או בשיתוף עם מורי

הנהיגה. מרימים פה גורדי שיקים אז אי-אפשר לעשות מגרש הדרכה והכשרה לנהיגה? אני

אומר לכם שהנהג הישראלי לא יודע להתמודד עם מצבי לחץ בכביש, גם אם יראו בטלוויזיה

17 פעם שבמצב של החלקה אסור לבלום בלימת פתאום הרי אינסטנקטיבית הוא יבלום פתאום

בהחלקה.

לסיכום, בעוד כחודשיים וחצי נקיים דיון עם כל הפורום הזה והוועדה תרצה לשמוע

אז מה נעשה במהלך הזמן הזה, פה אין ימי חסד.

א' קרמר;

זה עוד 80 הרוגים.

היו"ר א' גולדשמידט;

אתה רוצה שאקיים ישיבה בעוד שבוע?

אני מעריך את חבר-הכנסת לשעבר אוריאל לין ובעד זה שיבדוק את הנושא אבל אני
מציע לאנשי משרד התחבורה
אל תחכו, זה יכול לקחת זמן רב עד שהוא ישמע את כולם.

נ י לנגנטל;

יש תאריך. לחצנו והוא התחייב להגיש את המסקנות בנובמבר.

היו"ר אי גולדשמידט;

נקיים את הישיבה ב-15 בנובמבר.

תודה רבה לכם ושנה טובה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:15

קוד המקור של הנתונים