ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 17/07/1996

מצוקת הדייגים בעכו וביפו

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 7

מישיבת ועדת הכלכלה

יום רביעי. אי באב התשנ"ו (17 ביולי 1996). שעה 09:00
נכחו
חברי הוועדה: אי גולדשמידט - היו"ר

עי בשארה

עי דהאמשה

נ' דהן

צי הנדל

יי וקנין

ו' חאג'-יחיא
מוזמנים
פאני אכסל - מינהל תחבורה ימית, משרד התחבורה

יוסי עובד - מנהל נמל יפו, משרד התחבורה

דן מירס - מנהל אגף הדייג, משרד החקלאות

דורון קרדו - יועץ ענף הדייג, משרד החקלאות

אמיר ברקן - אגף התקציבים, משרד האוצר

שרית רוזנבאום - אגף התקציבים, משרד האוצר

חליל ביאעה - ראש ועד הדייגים, עכו

חבוש מאזן - ועד הדייגים, עכו

אברהים קנדיל - ועד הדייגים, עכו

אלי דה-קסטרו - ראש עירית עכו

חימי שאפי - סגן ראש עירית עכו

זקור עבאס - חבר מועצת עירית עכו

סמיר בובו - חבר מועצת עירית עכו

אורי שרון - ועד הדייגים, יפו

אבי רומן - ועד הדייגים, יפו

זינב סעדו - ועד הדייגים, יפו

מושון גבאי - מנהל מחוז הצפון, רשות שמורות הטבע
מנהלת הוועדה
לי ורון

רשמה: אי שלהבת
סדר היום
1. מצוקת הדייגים בעכו וביפו (הצעה לסדר היום של חה"כ עי דהאמשה).



מצוקת הדייגים בעכו וביפו
היו"ר אי גולדשמידט
בעקבות הצעה לסדר שהגיש חבר הכנסת דהאמשה במליאה הוחלט להעביר את הנושא

לוועדת הכלכלה. הישיבה היום תימשך עד שעה 10. אני אאפשר לחבר הכנסת דהאמשה,

שייזם את הדיון בנושא הזה, להציג אותו ולאחר מכן נשמע אתכם. אני מאוד מבקש

שאף אחד לא ידבר יותר מאשר 3 דקות. למציג ההצעה אני אתן קצת יותר זמן. האם

ההצעה לסדר שלך היתה גם על דייגי יפו או רק על דייגי עכו?
ע י דהאמשה
זה התחיל כהצעה על דייגי עכו אך הוספתי את דייגי יפו, שסובלים מאותן

הבעיות. ציבור הדייגים חי מימים ימימה מהפרנסה הזאת. בזמן האחרון מצב

הדייגים הולך וגעשה יותר קשה. אין להם היום בנמל במנוף, כדי לתקן או להעביר

את הסירות, אין להם חשמל, אין להם שירותים. מתוך 10 מזחים שהיו בעבר נשאר

היום רק אחד, כל השאר נלקחו לייכטות ולתיירות. הגזירה הקשה ביותר היא

שעכשיו דורשים מהם, מאנשים שעובדים כבר 40 שנה כדייגים, אנשים בני 50, 60

ו-70, חלקם אנאלפביתים, ללמוד תיאוריות ולהיבחן וכל מיני גזירות שאין להם

שום סיכוי לעמוד כהן. התמונה הכללית היא שלא רק שלא דואגים לציבור הזה אלא

שכאילו בכוונה מציקים להם ורוצים לדחוק את רגליהם מהנמל וממקור פרנסתם

העיקרי. כתוצאה מהמצוקה הזאת הרבה אנשים מתדרדרים לסמים ולעבריינות וזה

מוביל לתוצאות שליליות. בואו ניראה איך ניתן לתקן את המצב הזה. צריך לחבר

שם חשמל ולתת שירותים אלמנטריים כמו מים, שומר ומנוף.
היו"ר אי גולדשמידט
זה לגבי עכו. מה עם יפו?
ע י דהאמשה
אני ידעתי על הבעיה בעכו אך תוך כדי בדיקת העניין הגיעו אלי גם קריאות

עזרה מיפו ואמרו שיש להם את אותן הבעיות.
היו"ר אי גולדשמידט
אני רואה שאין פה נציג של דייגי יפו. אם הם ייכנסו, נשמע אותם. אם לא,

אנחנו נתמקד בנושא של עכו, כי זה לא מכובד לקיים דיון בלי נציגות של

הדייגים מיפו. אני מבקש מאחד מנציגי הדייגים להציג את הנושא. כמה משפחות

מתפרנסות מדייג בעכו?
חי ביאעה
יש לנו בעכו כ-500 דייגים וכל דייג מפרנס כ-5-4 נפשות.
הי ו"ר אי גולדשמידט
כמה סירות דייג יש?
חי ביאעה
יש יותר מ-80 סירות. יש סירות גדולות, שאורכן 13-11 מטר, ויש סירות

שאורכן 7 מטרים. הדייגים בנמל עכו נמצאים במצוקה. נפגשנו פעמים רבות עם כל

האחראים וקיבלנו הרבה הבטחות אך הן לא קויימו. חסרה לנו בנמל נקודת חשמל.

כמו כן יש צורך להרחיב את הנמל. לקחו את 3/4 מהנמל והותירו לנו רק שטח קטן.

לפני שנים כל הנמל היה ברשותנו אך לאחר שבנו שם מרינה הותירו לנו רק 30%



מהנמל. הסירות עוגנות בצפיפות רבה, אחת על-יד השניה. יש שם רוחות מזרחיות

חזקות במשך יותר מ-30 יום בשנה וכל שנה טובעות סירות. יש לנו הרבה בעיות.

זה נמל קטן מאוד. אנחנו ביקשנו לבנות רציפים חדשים.
היו"ר אי גולדשמידט
איד 80 הסירות נקשרות למזח?
חי ביאעה
אחת ליד השניה. אין אפילו מרחק של 20 סנטימטר בין סירה לסירה.
אי דה-קסטרו
במקרה יש פה על הקיר תמונה של נמל עכו.
חי ביאעה
המרינה מסודרת לגמרי אבל בנמל הדייגים הסירות צפופות מאוד. כשיש רוח

מזרחית הסירות מתנדנדות ומתנגשות זו בזו. כל שנה יש לנו נזקים רבים.
צי הנדל
כמה שנים אתה דייג?
חי ביאעה
כבר 25 שנים.
צי הנדל
האם ב-15-10 השנים האחרונות קטן מספר הסירות בנמל?
חי ביאעה
לפני 15 שנים היו בנמל רק 50-40 סירות. מאז מספר סירות הדייג גדל פי 2.
היו"ר אי גולדשמידט
איך הדייג עצמו?
חי ביאעה
חלש מאוד. יש שטח סגור, שאסור לנו להיכנס אליו ואסור לנו לדוג בלילה. יש

לנו הרבה בעיות. אין שומר בנמל. בעבר אנחנו העסקנו שומר על חשבון הדייגים.
היו"ר אי גולדשמידט
האם אתם רשומים כאגודה שיתופית?
חי ביאעה
זאת עמותה. כמו כן חסרה לנו נקודת חשמל וחסרה לנו סככה, שתקבל את אישור

כל האחראים. שלחנו מפה לעיריה והיא לא הסכימה שניבנה סככה.
סי בובו
למיטב ידיעתי מתייחסים אל דייגי עכו התייחסות פוליטית. כל פעם בערב



בחירות באים ומבטיחים להם כל מיני הבטחות אבל אחר כך אף אחד לא מקיים.

בקדנציה שעברה, לפני הבחירות לעיריה, נתקבל אישור להקים סככה אך אחד מחברי

המועצה שם מיכשול בפנינו והוא פנה לוועדה המחוזית שטירפדה את הקמת הסככה.

היו בינינו דיונים רצופים עם חבר הכנסת וליד חאגי-יחיא, כאשר הוא היה סגן

שר החקלאות, והוא הבטיח לנו, הרבה לפני הבחירות, לפנות למהנדס כדי שייכין

תוכנית חדשה. מאחר שהתוכנית הראשונה נפסלה על-ידי הוועדה המחוזית אז אנחנו

צריכים להתחיל את העבודה מראשיתה, לחפש מקום חדש ולקבל אישור של רשות

העתיקות. זו בעיה קשה, שסובלת ממנה תושבי עכו בכלל ולא רק הדייגים.

נמל הדייג הוא מקום לסחר בסמים. המשפחות בעכו הן משפחות מעוטות יכולת,

עם בעיות סוציו-אקונומיות מאוד קשות. הילדים הם פוטנציאל להדרדרות.
היו"ר אי גולדשמידט
תסביר לי מה זה נקרא שהמקום הוא פוטנציאל לסחר בסמים? האם מתבצע סחר

בסמים באמצעותה סירות?
סי בובו
בישיבה שקיימתי עם מפקד תחנת עכו במשטרת ישראל הוא טען שהיום בעכו

העתיקה יש 1,000 משתמשים וסוחרים בסמים.
היו"ר אי גולדשמידט
האם הסם מגיע דרך הים?
סי בובו
לא זה מה שאמרתי. אמרתי שהמקום הגיאוגרפי מושך אליו עבריינות וסמים. יש

בעיה אצל ילדי משפחות הדייגים שהם לא למדו. אנחנו בזמנו הגענו להסדר עם

משרד החקלאות להקים קורסים שי יאפשרו לקבל "רישיון משיט". מרבית הדייגים לא

המשיכו את הקורס כי הם אמרו שמאוד מאוד קשה להם ללמוד.
אי דה-קסטרו
היות וזו קדנציה רביעית שלי ואני מטפל כבר 4 קדנציות בנושא הדייגים אני

חושב שהבעיה היא אפילו יותר חמורה מכפי שהוצגה כאן. כשאנחנו מדברים על 200

משפחות זה למעשה יותר מ-500 נפש כי מדובר על משפחות מרובות ילדים. יותר

מ-500 נפש מתפרנסים סביב הדייג, כאשר כמות הדגה היא קטנה ביותר. בזמנו סגן

שר החקלאות, חבר הכנסת וליד חאגי-יחיא, טיפל בנושא של צימצום הדגה מפני

שחלק מהשטחים הם או שמורה או איזורי ביטחון, שפשוט אסור היה לדייגים להיכנס

אליהם. סגן שר החקלאות הצליח להפוך את שטח 69(א) ו-69(ב) לשטחים המותרים

לדייג, בתנאי שזה יהיה בשעות היום. בזמנו השר לאיכות הסביבה, יוסי שריד,

ניסה לטפל גם בנושא השמורה ואנחנו מחכים לתשובה בנושא הזה. אם יתנו אישור

לדייג גם בשמורה זה ירחיב באופן משמעותי את איזורי הדייג המותרים. מי

שאחראי על המדינה הוא אגף הדייג במשרד החקלאות.
היו"ר אי גולדשמידט
מיהו מנהל נמל עכו?
פי אכסל
האחריות על המעגנה היא של משרד התחבורה ובנמל עובד מפעיל מטעמם.
אי דה-קסטרו
לבעיית המנוף: הדייגים צודקים בטענותיהם. המנוף איננו מתפקד כבר זמן רב.



האמת היא שמשרד החקלאות אישר קניית מנוף. הבעיה איננה כספית. הבעיה היא

שהמנוף היום מסוגל לשאת רק 3 טון. כרגע נמצא בתיכנון מנוף יותר גדול שיכול

לשאת 5-4.5 טון. כעת כדי להרים את הסירות הגדולות הדייגים צריכים להגיע עד

לקישון. אם יירכשו את המנוף של 5-4.5 טון בכך תיפתר חלק גדול מהבעיה. הם

זקוקים למנוף יותר גדול לסירות הגדולות.
צי הנדל
צריך להסביר שהמנוף לא מרים את הדגים אלא הוא מרים את הסירות.
חי מאזן
גם בחיפה המנוף לא עובד. לפני שבועיים הרמתי את הספינה שלי ושילמתי עבור

זה 1000$.
אי דה-קסטרו
לבעיה של חיבור החשמל: החברה לפיתוח עכו העתיקה קיבלה מנדט מממשלת ישראל

על כל מה שקורה בתוך העיר העתיקה, הן בנושא התיירות והן בכל נושא התשתיות,

הנמל וכן חלאה, והיא עובדת בשיתוף עם משרד התחבורה, משרד התיירות וכן הלאה.

למעשה גם לי יש מניות בחברה לפיתוח עכו העתיקה ויש לי מה להגיד שם. הם

התחילו בשיפוצים ולמעשה הם זקוקים להעמיד 4 נקודות חשמל ותאורה בעלות של

139,000 שקל, שצריך להגיע מאגף הדייג. בגלל שלאגף הדייג אין את הסכומים

הללו הם אישרו להקים בינתיים רק עמוד אחד עם נקודה אחת והם יצטרכו להשלים

אחר כך את 3 העמודים הנוספים. זה מה שהם אישרו לנו כרגע.

המרינה הוקמה לפני כ-16 שנים. בזמנו אכן הדייגים קיבלו 30% מהשטח ו-70%

הופנה לתיירות. בינתיים כמות הסירות הלכה וגדלה ואז ניבנה עוד מזח לדייגים.

הבעיה היא שהאיזור הזה כל כך צפוף שהוא לא נותן להם פיתרון. אנחנו תיכננו

מרינה גדולה למדי, שהיא תהיה יותר דרומה, ואז אנחנו מתכוונים להעביר את כל

התיירות למרינה הגדולה והנמל הנוכחי אמור לעבור כולו לדייג, לחזור להיות

כפי שהיה כעבר, והוא יישרת בעתיד את כל הדייגים. יש לי רק בעיה, שאחרי

שהמדינה החדשה אושרה פתאום אמרו שיש יותר מידי מדינות במדינת ישראל ולא

הסכימו לאשר את המרינה התיירותית. אם לא ייאשרו את המרינה התיירותית אז לא

יהיה לנו פיתרון לדייגים. אין מקום טיבעי יותר בעולם להקים בו מרינה

לתיירות מאשר בעכו, אשר בה היה נמל עוד לפני חיפה ולפני מקומות אחרים, גם

מבחינה היסטורית. הגשנו ערעור על ההחלטה ובינתיים אישרו לנו להקים שובר

גלים. ההערכה היתה שעלות שובר הגלים תהיה 9 מיליון שקל, שייחולקו בין

המשרדים. אמרו שברגע שייקום שובר הגלים זה יפתור את הבעיה של הרוחות

המזרחיות וייצור מקומות עגינה לסירות הגדולות. החליטו עכשיו לצאת למיכרז

ואז התברר שהפרוייקט עולה 12 מיליון שקל ולא 9 מיליון שקל. פנו לאגף הדייג

ולשמחתי קיבלתי היום אישור לכך שמשרד התחבורה אישר את התוספת. ההתייקרות

היא בגלל הזמן הרב שחלף.
פ' אכסל
ההתייקרות לא היתה בגלל הזמן שחלף אלא בגלל היבטים של איכות הסביבה

שייקרו את הפרוייקט.
אי דה-קסטרו
בנושא סככת הצל: אכן אושרה סככה בוועדת בנין ערים בעיריה. אחד מחברי

מועצת העיר ערער לוועדה המחוזית בטענה שעל-פי תוכנית המיתאר מסומן שבאיזור

הנמל צריבה להיות דרך. אני עוד לא ראיתי דרך שהולכת לים. החלטת הוועדה
המחוזית אמרה כדלהלן
"מכיוון שתוכנית המיתאר המאושרת לשטח הוגדרה כדרך אין

שום אפשרות לוועדה להתיר את הבקשה. אנו מקבלים את הערר שהוגש על-ידי חבר

המועצה משה שיבס".
ס' בובו
איך זה הגיע לוועדה המחוזית? זה היה אקט פוליטי. זה הגיע לוועדה המחוזית

בערב הבהירות לעיריה.
אי דה-קסטרו
זה הגיע לוועדה המחוזית ב-1993 עם תביעה לשינוי יעד. כעת אנו עושים

תוכנית מיתאר חדשה לכל העיר העתיקה ואז אפשר יהיה לבנות שם סככה ולהסיר את

הסימון של השטח כדרך. זה ייקח זמן רב.
לגבי תחנת דלק
אחת הבעיות של הדייגים היא שאין דלק במקום. החברה לפיתוח

עכו העתיקה רצתה להקים שם תחנת דלק אבל המשרד לאיכות הסביבה התנגד לכך.
לגבי חיבור מים
אנחנו בזמנו נתנו להם חיבור מים ושמנו שם שעון מים אבל

מישהו צריך לשלם עבור המים. משרד החקלאות חייב לנו הרבה מאוד כסף עבור

שימוש במים. הברזים היו פתוחים והמים נשפכו על חשבון מדינת ישראל, בחלק

השתמשו הדייגים ובחלק השתמשו כל מיני עוברים ושבים. אז אמרנו להם שיש להם

אגודה, שהיא תממן את כל הנושא הזה.
לגבי רישיון משיט
חבר הכנסת וליד חאג' יחיא הצליח להסדיר שאכן יתחילו

לעשות את הקורס. בג'אסר אל-זרקא התחילו 20 דייגים את הקורס ומהם 17 קיבלו

"רישיון משיט". בעכו לצערי הרב זה לא הלך.

האמת היא שניתן במאמץ קטן לפתור חלק גדול מהבעיות כדי ליצור פרנסה

לאנשים. רבותי, אנשים חיים על הפרנסה הזאת במשך דורות רבים. אני מבקש את

הסיוע של הוועדה בנושא הזה.
היו"ר אי גולדשמידט
אני מבקש לשמוע את נציגי נמל יפו. תנסו להציג ב-3 דקות עם אלו בעיות אתם

מתמודדים, כי גם זה חלק מההצעה לסדר שהציג חבר הכנסת דהאמשה.
אי שרון
יש חפיפה די גדולה בין מה ששמענו כאן לבין הבעיות המטרידות אותנו. זה

אולי מראה שזה עניין של התייחסות. אם היתה התייחסות חיובית אז בסך הכל

בצעדים קטנים אפשר היה לשנות דברים גדולים מאוד. בשנת 1993 ישבנו עם מר

יעקב צור, שהיה שר החקלאות, והעלינו את הבעיות הבאות, שממשיכות להטריד
אותנו עד היום
יש לנו מצוקת עגינה מתמשכת. ביפו יש קרוב ל-80 כלי שיט. נמל יפו מאכלס

היום גם כ-10 ספינות מיכמורת, שהם כלי שיט גדולים יותר. נמל יפו, כמו נמל

עכו, היה בעצם נמל דייג ואז כשהקימו את המרינה, בתחילת שנות ה-80, הצליחו

לשכנע את הדייגים לפנות מזחים ושבתמורה יעשו להם הטבת תנאים. מה שקורה

במציאות הוא שהיום יש מצוקת רבה בעגינה. יש סירות שנמצאות למעלה ואין להן

אפשרות לרדת למעגן כי המעגן נמצא בתפוסה מלאה לגמרי. שלא נדבר על סיפונים,

כשבסערה ראשונה נפגעים כלי שיט. מבחינת הטופוגרפיה של הנמל, החלק הדרומי

שייך לדייגים והוא תחום בחלקו הצפוני על-ידי מזח שנקרא "מזח 4". אנחנו

הצענו בזמנו למר יוסי עובד, כאשר הוא נכנס לתפקידו, שמזרז 4, שהוא חלק

אורגני של מעגן הדייג, יופנה לדייג וייפונה מהייכטות וזה היה מוסיף לנו כך

וכך מקומות עגינה. אנחנו מבקשים את זה בגלל שהמצב הוא באמת ממש קטסטרופלי.
לגבי מצב המזהים
לאחרונה יש סוף כל סוף התייחסות של הנהלת הנמל, לאחר

שתקפנו אותם זמן רב, למצב הנמל אבל עדיין התחזוקה היא במצב קטסטרופלי.

ההתייחסות החיובית מתבטאת בכך שהתחילו להפעיל את המספנה שלנו. יש לנו מנוף

דייגים אחד ומנוף נוסף לספינות עד 6 טון ויש לנו גם מנוף עד 50 טון לספינות

הגדולות - ה"מיכמורתנים", ששוקלים כ-30 טוו. את נמל יפו מנהל מד יוסי עובד.
לגבי חשמל ומים
יש לנו חשמל ומים אך זה ראוי לשיפור.

אנחנו נזעקנו לפני מספר חודשים ונפגשנו עם מר קיסר כי הגיעו לידינו

תוכניות הפרטה של הנמל. התחלנו להבין שאם אנחנו לא נקפוץ מהר אנחנו ניבלע

בתוכנית הכלכלית האדירה הזאת שתכננה להפוך את הנמל לעוד קניון. אז הזעקנו

את כל הגורמים, ובעיקר את עצמנו, וניסינו לפרוט על מצפונם. אני חושב שהיום

נמל יפו, בלי לפגוע בעכו, הוא נמל דייג עיקרי במדינת ישראל שתופס גם שטח די

גדול ומתפרנסות ממנו יותר מ-200 משפחות.
צי הנדל
לשני הנמלים יש בערך אותו גודל.
אי שרון
לנו יש שטח גדול י ותר.
מצוקת מחסנים ושירותים
זה סיפור בפני עצמו. מה שכתבנו כאן זה אפשרות

להקים שוק דגים.

בשורה התחתונה, יש כאן דבר שהוא עובדה קיימת בשטח. המרחק בין לעזוב אותו

ככה ולאפשר לו להדרדר ולטבוע בים, לבין להפוך אותו למשהו יפה הוא מאוד קטן,

גם במושגים הכלכליים שלכם. בזמנו נפגשנו עם השר צור, שהופתע לראות שהשורה

התחתונה מסתכמת במשהו כמו 100,000 שקל ואישר לנו את הסכום הזה. אנחנו

בתמימותנו לא הבנו אז שיש מרחק גדול בין הנתינה לבין ברגע בו אפשר לפרוט את

ההבטחה לשקלים ועד היום לא קיבלנו כסף. השר צור אישר לנו יותר מ-100,000

שקל כי הוא ראה שזה בעצם כלום, כל הדברים האלה של עוד חשמל ועוד מחסן.
צי הנדל
האם תהיו מוכנים לשתף פעולה בהקמת פרוייקט כלכלי תיירותי גדול, שאתם

תהיו משולבים בו בצורה מסודרת? זה הרי נכס גם לפרוייקט התיירותי אבל בתנאי

שלא ייפגעו בכם.
אי שרון
אנחנו קטני אמונה. מדובר כאן על ציבור שהוא אולי המוהיקנים האחרונים של

א.ד. גורדון, של "עבודה וארץ ישראל". זה ציבור שמשקיע הרבה מאוד עבודה. הוא

לא מקבל על זה מדליה.
צי הנדל
שלא יהיו אי הבנות, אני אעשה כל מאמץ שדייגים ביפו ובעכו לא ייפגעו אבל

אני שואל עכשיו על הצעד הבא. אנחנו מדברים על תל-אביב, איזור בעל ביקוש

עצום, שרוצים לפתח בו תעסוקה ותיירות וכלכלה. אני לא מכיר את התוכניות אבל

אני שואל לתומי, האם תיירות וקניון ודייג לא יכולים להשתלב? לא כדי

שייסתכלו עליכם כמו על קופים בכלוב אלא בצורה מכובדת, שיישאר שטח לדייג.

האם אתם מוכנים לשיתוף פעולה?
אי שרון
התשובה הפשוטה היא - כן, אבל במידה ויוכח לנו מעבר לכל ספק שמה שאנחנו

נחתום על השולחן יהיה מעוגן במשהו ממשי. אם תתלווו אלי לשייט בים תוכלו

לראות בדרך חזרה את הפנינה הזאת של יפו, מצידה האחד את מה שהצליחו להקים

בתל-אביב ומצידה השני את הכלונסאות של בת-ים ואז אולי תבינו למה לא צריך

להפוך את זה לעוד קניון ושצריך לשמר את מה שיש כאן, גם מבחינת הפרנסה ואולי

גם מבחינת "ארץ ישראל יפה".
היו"ר אי גולדשמידט
בשביל שהדיון הזה יהיה יותר פורה צריך גם את נציגי הרשות המקומית, שאינם

פה היום. ראש עירית עכו הגיע אבל ראש העיר תל-אביב לא הופיע וגם לא מישהו

אחר ממועצת עירית תל-אביב.
ע י דהאמשה
האם יש לכם בעיה עם "רישיון משיט" ביפו?
אי שרון
יש בעיה כזאת.
היו"ר אי גולדשמידט
במסגרת הוועדה אנחנו נערוך הרבה סיורים ואנחנו נגיע גם לעכו, ובתוך עכו

לנמל, וגם לתל-אביב, ובתוך תל-אביב נגיע לנמל יפו. זה שטר שאני מקווה שנוכל

לפרוע במהלך תשנה הקרובה. אני רוצה שנתחיל עכשיו לקבל תשובות. אני רוצה לתת

לסגן שר החקלאות לשעבר להגיד כמה מילים, כי הוא טיפל בזה ב-4 השנים

האחרונות, ואחרי זה נשמע את נציגי הממשלה.
נ' דהן
האם יש חוק מדינה שמסדיר את הנושא הזה של דייג מכל היבטיו?
חי שאפי
יש את חוק הדייג, שנותן תשובות חוקיות לכל ההיבטים.
נ' דהן
האם יש בחוק הזה הוראה כמה עמודי חשמל צריכים להיות, כמה מנופים צריכים

להיות וכדומה? אין דבר כזה.
היו"ר אי גולדשמידט
תעזרו לי לגמור את הישיבה הזאת כך שאף אחד לא ייצא בהרגשה שהוא לא הגיע

לזכות דיבור.
וי חאגי-יחיא
אני ליוויתי את עניין הדייג במשך 4 שנים. אני חושב שהמצב הוא קטסטרופלי.

הבעיה היא לא בעיית חשמל ולא בעיית מזח ולא בעיית מנוף אלא זוהי בעיית

מדיניות. מה רוצים מהדייג? האם רוצים שהדייג והדייגים יחיו וייתפרנסו או

שרוצים לעשות חישוב כלכלי, רחוק מאוד מהעניין החברתי, ולהסתכל רק האם דייג

מכניס למדינה או לא מכניס למדינה? מכאן יוצאות כל הבעיות.
נ' דהן
האם דייג הוא אכן עסק כלכלי או שהוא בעצם פרנסה למי שאין לו ברירה אחרת?
וי חאגי-יחיא
הבעיה היא בעיית התייחסות. אם רוצים שיהיו עוד עבריינים ועוד סוטים אזי

יש להמשיך במדיניות הזאת, מכיוון שהדייגים הם על הסף והם מתפרנסים בקושי

בזיעת אפם. אחת הבעיות הקשות ביותר והסימפטום של בעיית הדייגים הוא החישוב

של הדגה הטריה מול הייבוא, מכיוון שהמדינה רוצה לפתוח את שעריה לייבוא דגים



טריים. אני מתנגד לכך ואני מקווה שמשרד החקלאות ייסוג מהתוכנית הזאת.

היו"ר אי גולדשמידט;

מהו האחוז של צריכת דגי-ים טריים מתוך כלל הצריכה?
די קרדו
פחות מ- 10%.
היו"ר אי גולדשמידט
כמה היא הצריכה של דגי בריכות?
די מירס
יש 16,000 טון של גידול בבריכות ובחקלאות ימית וכ-5,000 טון דייג, כולל

בכינרת. ללא התפוקה בכינרת נותרים כ-3,000 טון מידגה בים - בעכו, יפו ואילת

- מתוך 60,000 טון.
אי שרון
יש ליקוי גם בתשובות שניתנות לך כאן. אני רוצה להגיד מנילה טובה על כך

שסוף כל סוף היה לנו בן אדם כמו חבר הכנסת וליד חאגי-יחיא, שעזר בצורה מאוד

עניינית בכל הנושא הזה והתייחס אלינו בצורה רצינית.

לגבי העניין של דגי-ים יש מילכוד מאוד רציני. כדי לסבר את האוזן, אנחנו

בעצם מייצאים את רוב דגי הים שלנו לרצועת עזה ואם היה שיווק רציני יתכן

שהיינו לשווק את אותם 90% בארץ ישראל. כל עקרת בית בייוון, בקפריסין או

במקומות שניזונים מדגים שמחה על הדגים. הבעיה היא שלא עשינו לדגים האלה

יחצ"נות. אתם מכירים את המושט, פורל ודגים אחרים, שהועברו לידיעת הציבור.

אנחנו מוציאים עשרות סוגים של דגים, שהיות שעקרת הבית בעזה מכירה אותם

אנחנו נאלצים לשלוח אותם לעזה עבור פרוטות. היום אתה יכול להאכיל במדינת

ישראל משפחה בת 4 נפשות ב-10 שקלים בארוחת דגים אבל אתה עושה את זה ברצועת

עזה וזו פשוט החמצה. זאת נקודה מאוד עיקרית שחבל שמפקששים אותה.
היו"ר אי גולדשמידט
אתה מגרה אותנו לדיון יותר עמוק בנושא הזה. יכול מאוד להיות שאנחנו

נצטרך לקיים דיון כללי. הוועדה הזו ממונה על נושאים של משרד החקלאות ונעסוק

גם בנושא הדייג וההתייחסות אליו.
וי חאגי-יחיא
אם הייתי ממשיך בכהונתי כסגן שר הייתי מדבר אחרת והייתי אומר שחלק

מהדברים שהדייגים העלו פה כבר נפתרו ושיש אשמה מסויימת גם בהם. אבל עדיין

עניין המנוף, עניין רישיון המשיט, עניין נקודות החשמל ששמענו, שנמשך כבר 4

שנים (זה לא תלוי במשרד החקלאות אלא ברשויות המקומיות), אל כל זה אפשר

להתייחס. הבעיה היא בעיקר בעיית ההתייחסות לדייג. אם אנתנו רוצים לעשות

חישוב כלכלי אז עדיף להביא מרינות ולדחוק את רגליהם של הדייגים, שלא משלמים

אגרה גבוהה כמו שמשלמים המיליונרים שבאים למרינה. אני חושב שהבעיות בנמלי

עכו ויפו הן זהות. הדבר המשותף בהן הוא איך אנחנו מתייחסים לדייגים. בתקציב

הקטן שמוקצה לאגף הדייג הוא לא יכול לעזור הרבה. אני לא רוצה להיכנס לשאלה

החשובה מאוד של חבר הכנסת הנדל לגבי הפרטות ותיירות ומלונאות וכל הדברים

האלה. יש הרבה מה לעשות. אני בהזדמנות זו רוצה לברך את תבר הכנסת הנדל,

שהוא יושב-ראש הלובי החקלאי בכנסת, ולבשר לו שאנחנו רוצים להקים גם לובי

לחקלאים ערביים.
צי הנדל
אנחנו נשתף איתכם פעולה בשמחה רבה.
יי עובד
אני רוצה להתייחס לדבריו של חבר הכנסת וליד חאגי-יחיא. איש לא מתכוון

לדחוק את רגליהם של הדייגים. הדייגים הם נוף אנושי חשוב מאוד בהתהוות

התיירות בים התיכון ומי שיידחוק את רגליהם ייעשה שגיאה גדולה. אני חושב

שהדייגים והמרינות צריכים לחיות בצוותא, כאשר המרינות יכולות לתמוך בהפעלה

ובקיום של המעגנות ותהיה תמיכה הדדית.
לגבי נמל יפו
משרד התחבורה רואה את נושא הדייגים גם בהקשר לתוכנית

ההפרטה. בשנת 1993 הממשלה קיבלה החלטה להפריט את נמל יפו. משרד התחבורה

אימץ תוכנית האומרת שיש לחלק את הנמל לשניים, כאשר החלק שצריך לשמר ולהגן

על זכויות הדייגים יישאר בחזקתה של ממשלת ישראל והחלק האחר י ופרט. זה בא

במטרה מכוונת ואומץ על-ידי שר התחבורה. התוכנית הזאת שרירה וקיימת עד היום.
די קרדו
האוצר לא אישר את זה.
יי עובד
עסקתי גם בנושא של הגדלת נמל עכו ובתוכנית של ראש העיר, מר דה-קסטרו,

להפנות את המרינה לתוכנית התיירותית ולפנות את הנמל העתיק לצורכי הדייג.
די מירס
אני חושב שיש בעיה אחת שעדיין לא העלו אותה וצריך לדעת שהיא נמצאת ברקע.

קיימת ירידה בשלל הדייג באיזור שלנו ובים כולו. זה חלק מהמצוקה ולזה יש

פתרונות, שלא כאן המקום לדבר עליהם. הירידה בשלל הדגה נובעת מדייג-יתר.

מאחר ולא יהיה לי זמן להיכנס לפרטים ולתשובות צריך לומר בגדול שמצוקתם

של הדייגים נובעת, בסופו של דבר, מכך שהם דיירים מוגנים בנמלים אך

זכויותיהם בנמלים לא מעוגנות בחקיקה. זה יוצר חוסר וודאות והכל בנוי על

הבטחה של שר זה או שר אחר. כתוצאה מהיעדר חקיקה, שקובעת את מעמדם בתוך

הנמלים, גם קשה מאוד לקבל תקציבים.

קושי נוסף הוא פיצול של הרשויות. יש תוכניות פיתוח של נמל עכו ומעבירים

את הכדור לאגף הדייג, שכמו שאמר חבר הכנסת חאגי-יחיא איננו משופע בתקציבים.

לגבי ההפרטה יש הסכמה כללית שלא נוגעים בדייגים אבל בשטח בעל המאה, קרי

בעלי היאכטות, מקבלים שירות טוב יותר. מצד שני, שמענו על בעיה של נקודת

חשמל. על נקודת החשמל בעכו נלחמו במשך זמן רב.
לגבי "רישיון משיט"
רישיון משיט זה כמו רישיון נהגות. אגף הדייג מימן

את כל הלימודים.
היו"ר אי גולדשמידט
אבל יש דייגים בני 70 שכבר לא יוכלו ללמוד.
די מירס
היינו מוכנים לעשות אפילו בחינות בעל-פה אבל אנשים לא באו לקורסים. אז

יכול להיות שצריך להתחיל מחדש בדרך אחרת.
פ' אכסל
עוד בשנת 1995 אנחנו פעלנו ורצינו לפתח את המעגנת בעכו ובעיקר את שובר

הגלים, שייביא להשקטת הבריכה במקום בו נמצאים הדייגים. אבל היתה לנו בעיה

כי התברר שהמשרדים נמצאים בבעיה קשה מאוד. פעלנו במהלך שנת 1995 ועד היום

לשיקום המזחים הקיימים ויש לנו כרגע אישור מאגף התקציבים לפעילות במסגרת

הנחת שובר הגלים במהלך שנת 1996.
אי דה-קסטרו
השאלה היא האם משרד החקלאות יאשר את זה כי בלי משרד החקלאות שום דבר לא

ייצא. הפלונטר נמצא אצלם. אין ספק ששובר הגלים יגן על הדייגים.
היו"ר אי גולדשמידט
את בעיית הרוח המזרחית תיפתרו ביניכם.
פ י אכטל
אנחנו פועלים להבטיח את החלק של כל משרד וכבר קבענו דיון בעניין, כולל

עם משרד התיירות.
לגבי הבטחת מקומות עגינה לדייגים
אנחנו פועלים יחד עם משרד הפנים

לאישור תמ"א 13 למעגנות. אנחנו עושים את זה במסגרת סטטוטורית כדי להבטיח

שיהיו מספיק מקומות עגינה לדייג.
אי ברקאי
לגבי תשתיות: אנחנו מודעים לעובדה שלאגף הדייג היתה בעיה קלה של תזרים

מזומנים. הבעיה הזאת נפתרה בחודש האחרון וסעיפי התקציב שלהם הועברו.
היו"ר אי גולדשמידט
לגבי הנושא של תקציב משרד החקלאות בשנה הבאה, איפה עומד הנושא של הדייג?

האם התקציב שלהם יהיה באותן פרופורציות כמו שהיה בתקציב הקודם?
אי ברקאי
אנחנו נכנסים עכשיו לבדיקת תקציב משרד החקלאות. על משרד החקלאות הושת

קיצוץ, כמו על יתר משרדי הממשלה. כעיקרון אנחנו לא נוהגים להתערב עם פינצטה

בהחלטות של שר או של מנכ"ל, איפה להוסיף ואיפה להפחית. אני מניח שלא יהיה

קיצוץ בנושא התשתיות אבל אני לא בטוח שיהיה אפשר לדבר על תוספת בגלל שיש את

הנושא של התמיכות, שכנראה נצטרך לקצץ. אבל לפחות בנושא התשתיות, ובין הייתר

גם באגף הדייג, נראה לי שלא יהיו קיצוצים. ענין התשתיות הוא ענין מקצועי של

אגף הדייג ואנחנו לא מתערבים בהחלטות המקצועיות שלהם, איפה לשים את השקל

שנותן את התרומה הכי גבוהה לענף מבחינתם. אני רק יכול לומר שהנושא של הבעיה

התזרימית שהיתה לאגף הדייג במהלך השנה, בגלל בעיות גלובליות יותר, נפתרה.
לגבי הנושא של החשיפה
נכון שצריכת הדגים היא 60,000 טון דגים בשנה

ונכון שדגי-הים ודגי הבריכות מהווים בקושי 30% מזה. אנחנו לא חושבים שפורל

טרי או אמנון טרי זה בדיוק מוצר תחליפי לפילה קפוא. ההגנה והסיבסוד העקיף

שמקבל הענף הם כבדים, מבחינת האיסור האדמיניסטרטיבי המוחלט שיש על ייבוא של

דגים טריים, דגים קפואים ממים מתוקים ובכלל דגים שמצויים גם בארץ.
אי דה-קסטרו
דרך אגב השר רפאל איתן, בתפקידו בעבר כשר החקלאות, עזר לנו רבות בנושא

הזה והוא הבטיח להגיע לעכו ולפתור חלק מהבעיות, שהוא מכיר אותן מקרוב.
צי הנדל
אני מבקש מגברת אכסל, ממשרד התחבורה, להעביר לי את החלק של המעגנות

בתוכנית הארצית תמ"א 13.
פ י אכסל
אנחנו בדיוק עכשיו עובדים על זה במשרד כדי להגדיר את התכנים. יש לנו

הצעה שאותה נעלה במועצה הארצית.
מי גבאי
אני סבור שצריך לתמוך בדייגים ולטפל בהם. צריך שיהיו להם התנאים הטובים

ביותר בשביל לקיים את עצמם.

בנוגע לשמורת הטבע בעכו, אנחנו הגענו להסכם לסמן את השמורה הזאת. אחת

הבעיות היא שהדייגים נכנסים לשמורת הטבע, שיש בה רזרבה דגים שאנחנו שומרים

עליהם שנים רבות. כמו ששמעתם, ישנה מצוקה של שלל דייג ואז הדייגים באים

לשמורה, כי שם נאספים הדגים. חיל הים ומשרד הבטחון התנגדו לסימון השמורה

הזאת. אם אפשר יהיה לסמן את השמורה זה ייקל כי אז לא יביאו את הדייגים לידי

מיכשול. היום הם מגיעים לשמורה ואז הפקחים תופסים אותם ויש משפטים וכדומה.
היו"ר אי גולדשמידט
אנחנו מאוד בעד חקלאות ישראלית. בענף הדייג עוסקים בעיקר ערבים, מיפו

ומעכו. יהודים נמצאים יותר בענף הבריכות ובחקלאות הימית. לא אמרתי שאין שם

יהודים.

אני מכיר את הדיעות שהציג מר אמיר ברקאי לגבי הנושא של חשיפת הייבוא. זה

לא רק בנושא של דייג, הדבר הזה קיים גם בנושא של מוצרי חקלאות אחרים. אנחנו

נעשה את כל ובמלחמות האפשריות והמאבקים על מנת שלא תהיה חשיפה לייבוא

ושהדייג הישראלי יוגן על-ידי המערכת.

אני מציע כמה דברים.

קיבלתי תחושה שהנושא של החקיקה, והעלה את זה גם חבר הכנסת דהן, לא

"סגור" עד הסוף. עם קצת הניסיון שיש לי בחיים בנושא נמלים ובנושא מסגרות

בתוך נמלים, יש הרבה הרבה דברים פרוצים בתחום הזה. גם בנמלי הכינרת, שאני

מתגורר לידם, גם בנמלי עכו ויפו. אני לא יודע איך להציע לעשות את זה. אני

מזמין את אנשי הדייג להציע לנו רעיונות בנושא של תיקון חקיקה בפקודת הדייג

ולשלוח את זה לוועדה. אנחנו ננסה לראות בעזרת היועצת המשפטית של הוועדה האם

אנחנו יכולים ליזום תיקוני חקיקה, כמובן בתיאום עם משרד התחבורה. אם משרד

התחבורה יזדרז ליזום תיקונים כאלה, גם טוב, אני לא מתפש שהתהילה תהיה אצלנו

או אצל מישהו אחר אלא אני מצפה לקדם את העניין.

אני מבקש לקבל בתוך חודשיים מהיום ממשרד החקלאות, מאגף הדייג ומראש

עירית עכו את מידת ההתקדמות שנעשתה בתחומים שבהם דובר כאן:

- בנושא של נקודות החשמל, שזה נשמע לי דבר שניתן לפיתרון.

- בקשר למנוף.

- בקשר לרוחות המזרחיות ולהארכת שובר הגלים. אני מבין שהמכשלות הכספיות

הן לא כל כך משמעותיות.
די קרדו
שני משרדים כבר נתנו לי אישור ורק משרד החקלאות לא נתן את אישורו.
צי הנדל
משרד החקלאות טוען שזה לא יגן מפני הרוחות המזרחיות.
היו"ר אי גולדשמידט
אני רוצה שהוועדה תקבל תשובה על העניין הזה. אני מבקש שתישלחו את התשובה

הזאת ליושב-ראש הוועדה ולחבר הכנסת דהאמשה, שהעלה את הנושא הזה, והוא גם

שיידאג שתעשו את זה בזמן.

אני מאוד תומך בשימור נמל יפו כאשר מדברים על ההיבטים היותר תכנוניים של

האיזור. המרינות זה דבר הכרחי, זה חלק מהתיירות הישראלית. תיראו אותנו

ככתובת פתוחה וגם נזמן דיון בנושא הזה יחד עם נציגי עירית תל-אביב כדי

לשמוע מה התוכניות שלהם לגבי הנמל.
אי דה-קסטרו
אני מקנא ביפו כי אני רוצה את אותו דבר. אם נעשה בעכו מרינה גדולה,

שעלותה 50% מכל מרינה אחרת במדינת ישראל, בגלל המפרץ, נפתור את כל מצוקת

העגינה. אנו מתכננים גם פרוייקט תיירות של מכירת דגים בעכו.
היו"ר אי גולדשמידט
אני מבקש ממנהלת הוועדה לשלוח מכתב למשרד הבטחון לגבי הנושא של סימון

השמורה. אנחנו תומכים, אם אין מניעה ביטחונית לכך, בסימון השמורה כדי

להקטין חיכוך בין הדייגים לבין הפקחים. זה טוב גם לשמורה וגם לחיל-הים, שלא

ישלח כל פעם את הספינות שלו לחפש את מי שעבר ומי שלא עבר. אנחנו מבקשים

לקבל מהם תשובה מה עמדתם לגבי הנושא הזה.

אני מודה לכם מאוד.

הישיבה ננעלה כשעה 10:07







הכנסת

ירושלים, ו' באב התשנ"ו

22 ביולי 1996



לכבוד

מר חיים ישראלי

עוזר שר הבטחון

והמשנה למנכ"ל

משרד הבטחון

תל-אביב



שלום רב,
הנדון
סימון השמורה הימית של אכזיב וכניסת דייגים לשטח

הימי שבין נהריה וראש הנקרה

ביום 17 ביולי 1996 התקיים בועדת הכלכלה, בראשות ח"כ אלי

גולדשמידט, דיון בהצעה לסה"י בנושא מצוקת הדייגים בעכו. במהלך

הדיון נמסר לועדה כי בהתאם לדרישת חיל הים סגורים גם לדייגים

השטחים הנ"ל וכן כי חיל הים מתנגד לסימון השמורה הימית של אכזיב.

על מנת להקטין את החיכוך שבין הדייגים לפקחים וכדי לסייע להם

במצוקתם הקשה, מבקשת הועדה כי, באם אין מניעה ביטחונית, תשקלו

מחדש את סימון השמורה כמו גם את מתן האפשרות למעבר וכניסת הדייגים

לשטחים הימיים הסגורים בפניהם.



בכבוד רב,

לאה ורון

מנהלת ועדת הכלכלה

קוד המקור של הנתונים