ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 08/03/1999

דברי חברות וחברי הוועדה לקידום מעמד האישה והנשים שהגיעו למקומות ריאליים ברשימות בפריימריז; דברי פתיחה: יושבת ראש הוועדה לקידום מעמד האישה. מרינה סולודקין. ראש הממשלה בנימין נתניהו וסגנית יושבת ראש הוועדה. יעל דיין; ממצאי המחקר שנערך על ידי המכון הישראלי למחקר כלכלי וחברתי

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי

טקס לציון יום האישה הבינלאומי 1999

יום שני, כי באדר התשנ'יט (8 במרץ 1999), שעה 10:00 באודיטוריום
נכחו
חברי הוועדה; מרינה סולודקין - היו"ר

יעל דיין

נעמי הזן

ענת מאור

רומן ברונפמן

מוזמנים; ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו, שרה נתניהו

עו"ד דליה רבין-פילוסוף - מפלגת המרכז

גילה גמליאל - ליכוד

ציפי לבני - ליכוד

מיכל כפרי - עוזרת שרת התקשורת, לימור לבנת

נדיה הילו

פנינה רוזנבלום

זהבה גלאון - מרצ

דייר אסתר הרצוג - מפלגת הנשים

מיכל יודין - נציגת הקואליציה של נשים

טורקן קרקורט - נציגת קרן פרידריך אברט בישראל

פרופ' הנה הרצוג - ראש החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה,

אוניברסיטת תל-אביב

סימה תמיר - אמונה

ברכה ארג'ואני - עמותת ח"ן

דייר עדינה תמיר - יד לאדם
מנהלת הוועדה
דנה גורדון
קצרנית
תמר פוליבוי
סדר-היום
1. דברי פתיחה; יושבת ראש הוועדה לקידום מעמד האישה, מרינה

סולודקין, ראש הממשלה בנימין נתניהו, וסגנית יושבת ראש הוועדה,

יעל דיין.

2. דברי חברות וחברי הוועדה לקידום מעמד האישה והנשים שהגיעו

למקומות ריאליים ברשימות בפריימריז.

3. ממצאי המחקר שנערך על ידי המכון הישראלי למחקר כלכלי וחברתי.



1. דברי פתיחה: יושבת ראש הוועדה לקידום מעמד האישה. מרינה סולודקין.

ראש הממשלה בנימין נתניהו וסגנית יושבת ראש הוועדה. יעל דיין

היו"ר מרינה סולודקין;

בזה אנחנו מתחילים את הטקס החגיגי של יום האישה הבינלאומי בכנסת ישראל.

כבוד ראש הממשלה, חברי הכנסת, סגניות ראשי הערים, חברות המועצות, מתמודדות

לכנסת ה-15, אני רוצה לומר לכם שיש לנו סדר יום עמוס מאד. אנחנו מאד מודים

לראש הממשלה שמצא לנכון להגיע לטקס יום האישה הבינלאומי גם בגלל חשיבותו של

יום זה וגם כדי לברך אותנו.

בסדר היום שלושה חלקים. החלק החגיגי הוא דברי פתיחה וברכה של ראש הממשלה,

אחר כך סימפוניה שיזם שר התעשייה והמסחר, מר נתן שרנסקי, ואחר כך קונצירטו.

בחלק השני נשמע נאומים של חברות וחברי הכנסת ושל המתמודדות לכנסת ה-15. לכל

אחת מכל מפלגה ניתן חמש דקות. אני מאד מבקשת לא לעשות תעמולת בחירות, מכיוון

שזה כנס חגיגי ופרקטי. החלק השלישי הוא חלק חשוב מאד, ובו נשמע את ממצאי המחקר

שנעשה בתמיכה של קרן אברט, מכון ישראלי לכלכלה וחברה, והנושא שנחקר הוא נשים

בבחירות מוניצפליות 1998.

מאז שנת 1910 יום האישה הבינלאומי מצוין בכל מדינות העולם. מדינת ישראל

נכנסת למאה ה-21 עם הרבה בעיות נשיות. אמנם יש לנו הישגים, כמו: 15% נשים

שנכנסו לרשויות המקומיות בבחירות המוניציפליות, אבל יש גם הרבה בעיות,
הכוללות
אלימות כלפי נשים, דיני אישות ושיוויון בעבודה ובחברה.

אנו עורכים את הכנס כדי לגייס את תמיכת הנשים בבחירות לכנסת ה-15, ומעל

במה זו אנחנו קוראים להשתתף בבחירות וגם להצביע אך ורק בעד מפלגות שיש בהן

ייצוג הולם של נשים.

רשות הדיבור לראש ממשלת ישראל, מר בנימין נתניהו.
ראש הממשלה בנימין נתניהו
תודה לך חברת הכנסת מרינה סולודקין. חברות הכנסת, מנהיגות נכבדות, אנחנו

נמצאים בעיצומה של מערכת בחירות, ועם זאת נראה לי שיש כאן רגע אחד שיש כאן

הסכמה, ואפילו הסכמה רחבה.

פעולות רבות נעשו בכנסת ישראל על ידי חברות כנסת וחברי כנסת, על ידי

ארגוני הנשים למיניהם וגם על ידי הממשלות, ואני מוכרח לציין שגם על ידי הממשלה

שלנו, כדי להביא לתפנית ולשינוי במעמד האישה בישראל. לי אין ספק שהתפנית הזאת

מתחוללת לנגד עינינו.

קיבלנו לזה ביטוי מיידי בתוצאות הבחירות המוקדמות לכנסת ובמפלגות

העיקריות. קיבלנו לזה ביטוי בעובדה ששתיים מהערים הגדולות בישראל, הרצליה

בראשות המועמדת של מרצ ונתניה בראשות המועמדת של הליכוד, בחרו להנהיג את עצמן

על ידי נשים בתפקיד אקסקוטיבי. אתם יודעים כמובן שיש לנו שרה בממשלה, ואני

מעריך שהתופעה הזאת תלך ותתרחב, משום שהיא לא נוגעת רק לפוליטיקה. היא נוגעת

לעולם העסקים, היא נוגעת לאיגודים מקצועיים, היא נוגעת למערכות החינוך שלנו

והיא נוגעת לצבא. תחום המקצועות של הנשים בצבא הולך ומתרחב, ויש לנו נווטת-

טייסת בצבא.

הסימבוליקה הזאת היא חשובה מאד, כי היא מסמלת את ההמשך. מה שהיא צריכה

לסמן ומה שהיא אכן מבטאת זה את השאיפה - אני חושב של גברים ונשים רבים מאד

בישראל - לתת שיוויון הזדמנויות.



הנשים והגבהים אינם שווים בתכונותיהם הביולוגיות, ועל כן העובדה שיש היום

בשערי צדק מחלקה מיוחדת לטיפול בבריאות האישה, דבר שהולך להתרחב עתה לדעתי

לבתי חולים רבים אחרים בארץ, זאת דוגמה של שיוויון מתוך השוני, דבר שלא קיים

היום.

אגב, אני חייב לומר שלפני שנתיים וחצי בביקור בוושינגטון, רעייתי שוחחה

עם סוזן בלומנטל, היועצת של קלינטון לענייני מעמד האישה. היא סיפרה לה על

הדיסציפלינה הזאת של רפואה מיוחדת בארצות הברית, שזה כבר דפוס קבוע שם ברוב

בתי החולים המתקדמים, והיא הציעה שתבוא הנה שרת הבריאות ותקיים פה סימפוזיון

ראשון כדי להעמיד את הדבר על הרגליים. אני חושב שזאת דוגמה להתפשטות של התודעה

של שיוויון ההזדמנויות והשיוויון החברתי והכלכלי בישראל, דבר שלדעתי הולך

ומתפשט בצעדים מהירים מאד.

חברת הכנסת סולודקין, הזכרת את הבעיות. הבעיה היסודית ביותר היא ההתנגדות

הפסיכולוגית והאלימה לתופעה שתיארתי עכשיו. בכל אקציה יש ריאקציה, בכל מהפכה -

ומתחוללת פה מהפכה שקטה - יש מהפכת נגד. מהפכת הנגד החריפה ביותר באה לידי

ביטוי בזה שיש כמובן התקפה.
היו"ר מרינה סולודקין
אנו מברכים את הגברת הראשונה, שרה נתניהו.

ראש הממשלה בנימין נתניהו;

איך ידעת לתזמן את זה בדיוק בסוף הדברים שסיפרתי על פעולתה?

הריקאציה הזאת היא קודם כל ריאקציה אלימה שמתרחשת בחדרי חדרים בשקט

מוחלט, לפעמים בידיעת השכנים ולפעמים בשתיקתם, בוודאי בידיעת בני משפחה רבים,

ובדרך כלל בשתיקתם גם הם, והסבל הנורא הזה וחומת השתיקה הבצורה האלה היו

חייבים להיפסק, או לפחות להתחיל להיפסק; ואנחנו גאים על כך שהקמנו את הרשות

למעמד האישה, שאחד היעדים הראשונים שלה - כלומר הפעולה הראשונה - היה להתחיל

לשבור- את החיץ הפסיכולוגי.

עוד דרושים תקציבים ועוד דרושות פעולות, אבל להערכתי הדבר המשוב ביותר

זאת השבירה הפסיכולוגית הכפולה, אחד - של הרעיון שמבחינת שיוויון הזדמנויות,

והייתי אומר כיול המערכות הציבוריות שלנו לאותו שיוויון. צריך להרחיב את זה

לכלל הציבור, וזה הולך ומתרחב, ואני די מרוצה מהכיוון הזה.

הדבר השני הוא כמובן לעשות טיפול שורש באותם אנשים אלימים שחושבים שהאישה

היא קניין או אובייקט שאפשר להלום בו ולחכות בו או תרתי משמע. הדבר הזה גם בא

לידי ביטוי בחוק שעבר בכנסת. הצגתי את החוק בכנסת, ונדמה לי שלא הצגתי אף חוק

במהלך השנתיים וחצי האחרונות, כי ראש ממשלה לא נוהג להציג חוקים. ביקשתי

מהכנסת להעביר חוק שמחייב עונשי מינימום נגד אותם עבריינים אלימים שמכים נשים

וגם מכים ילדים, שזאת בעצם אותה תופעה.

לכן אני חושב שגם בצמצום ובלימת הרע, גם בהרחבת ההזדמנויות, גם בעובדה

שיש התקדמות בכל המערכות העיקריות של חיינו זהו תהליך של שינוי מואץ ומבורך,

כאשר- עדיין העבודה רבה. אני אומר שעדיין העבודה היא רבה כי אני מאחל לבואו של

היום, גברתי יושבת הראש, שלא יהיה יום לקידום מעמד האישה, אבל אני לא בטוח

שנגיע אליו כל כך בקלות.

היו"ר מרינה סולודקין;

אולי בסוף המאה ה-21.



ראש הממשלה בנימין נתניהו;

בואי נגיד כך, אולי נצטרך יום למעמד הגבר. בכל אופן, אני מאחל שנגיע

לשיוויון מוהלט בהזדמנויות בין המינים, אבל השיוויון הזה כמובן מהייב שתוהלת

ההיים של הגברים תשתווה לזו של הנשים, אם שיוויון אז שיוויון.

בכל מקרה, אני רוצה להודות לכל מי שנמצא כאן, כי נדמה לי שכל אהד, בלי

יוצא מן הכלל, נושא בעול הזה ועושה את זה בהבנה ובהתלהבות ובהצלחה. אני רוצה

לאהל לנשים בישראל - אגב, לא רק בישראל, אבל קודם כל בישראל - המשך הצלחה

והמשך עשייה. תודה רבה לכם.
היו"ר מרינה סולודקין
תודה רבה לראש הממשלה. עכשיו יש לנו חלק של קונצירטו. בבקשה.

קטע נגינה.

היו"ר מרינה סולודקין;

אנחנו ממשיכים את עבודתנו. שוב, זה כנס חגיגי ופרקטי לציון יום האישה

הבינלאומי, ועכשיו חלק הנאומים, ורשות הדיבור לחברת הכנסת יעל דיין.

יעל דיין;

בוקר טוב ותודה רבה. ביחס להגיגי אגיד כמה מילים, ביחס לפרקטי, טרחתי

בשמחה והוצאתי נייר עבודה שיחולק כאן באולם לכולן, והוא כולל הצעות שלי לשיתוף

פעולה בין נשים בכנסת ה-15. סעיף-סעיף, פרק-פרק, לא הייתי אומרת משאת נפש, אבל

דברים פרקטיים, גם חוקים שעברו קריאה ראשונה ושצריך להשלים אותם, בין אם

הממשלה תמכה בהם או לא, גם חוקים שנפלו לצערי ולא הגיעו לקריאה ראשונה וחייבים

מייד עם פתיחת הכנסת להניח אותם ולקדם אותם, כולל חוק מעונות יום. הנייר הזה

יעבור כאן ביניכם ואני לא ארבה כאן במילים.

אני רוצה לומר שראש הממשלה שדיבר כאן קודם, דיבר בטונים מאד גבוהים,

ואפילו הגדיל לעשות ואמר שאולי לא נצטרך בעתיד את יום האישה. הוא יודע טוב מאד

שמבחינת הזכויות שלנו, מבהינת התקציבים שעומדים לרשותנו, מבחינת כל מה שמסביב

למעמד האישה, עוד יהיה צריך את יום האישה ויום זכויות האישה הרבה מאד שנים.

קריאת ביניים;

הוא איחל לנו.
יעל דיין
את יודעת, ראש הממשלה שלנו מאחל הרבה דברים ואפשר לקבל את האיחולים. אני

לא שייכת למפלגה שלו, אני נציגה של מפלגה אחרת, אני נציגה של האופוזיציה, אני

רוצה להחליף אותו, ואין בזה שום דבר שאסור להגיד בכנס של נשים פוליטיות. מה

אנחנו, מהרחוב? נשים שמבקשות חסדים? אנחנו נשים פוליטיות, נבחרנו. כל אחת תוכל

להתבטא כאן.
קריאת ביניים
זאת הוועדה לקידום מעמד האישה.
יעל דיין
זאת ועדה פוליטית, על מה אתן מדברות?
קריאת ביניים
יש כאן נציגות מכל המפלגות.

יעל דיין;

מכל המפלגות, וכל אחת - כפי שאנחנו נוהגים במליאת הכנסת - מכל מפלגה תביע

את דעתה. אני לא מייצגת אותה, אני מייצגת את הבוהרים שלי, ואף אהד לא יסתום את

הפה לאף אהד.
היו"ר מרינה סולודקין
עם כל הכבוד, חברת הכנסת יעל דיין, זאת תעמולת בחירות.
יעל דיין
אני ביום האישה, ומי שחושב שנשים זאת לא פוליטיקה ושזכויות נשים זאת לא

פוליטיקה, שיחזור לגן ילדים. מה זה זכויות נשים? למה נאבקים על זה? זה לא

פוליטי? זה בהסכמה? כולנו מסכימות? עגונות מסכימות עם מי שמונע מהן להתחתן?

אין בעיות?

אנחנו נפגשים כאן כדי לחגוג משהו? לא, זאת לא חגיגה. העדר זכויות זאת לא

חגיגה, גם לא ביום האישה. אנחנו צריכים להתאחד סביב מה שצריך לתקן. המצב הוא

רע ויש הרבה לתקן, ויש לנו מכנה משותף שצריך להוביל קדימה, ומי שמקפיא אותנו,

לא תהיה דרכו צלחה.

אני מייצגת נושאים שהם בקונסנסוס וגם נושאים שהם לא בקונסנסוס. נמצאות

כאן נציגות של ארבא אמהות שהזמנתי. זה לא בקונסנסוס, אבל יש להן מעמד חברתי

היום שישפיע על הפוליטיקה שלנו, והן מוזמנות לכאן והן בוודאי לא בקונסנסוס.

קריאת ביניים;

למה ראש הממשלה לא - -
יעל דיין
את באת לכאן משום שהוזמנת. לא הבטיחו לך קונסנסוס, לא הבטיהו לך הסכמה

ולא הבטיהו לך תמיכה בראש הממשלה. הבטיהו לך לדון בבעיות ובזכויות של נשים. כך

היה מעולם, גם כשאנחנו היינו בממשלה וכך יהיה גם היום. אין דבר כזה שזה לא

פוליטי. מדוע יש פערי שכר? מדוע ביטלו את יום חינוך ארוך? מדוע אין חינוך מגיל

שלוש עד חמש? זה לא פוליטי? מדוע אין לנו מעונות יום מסובסדים? זה לא פוליטי?

שיסבירו את זה שר האוצר וראש הממשלה.
קריאת ביניים
את לא תציגי את הנושא הפוליטי שלך. באנו לפה ליום האישה הבינלאומי ואת

סילפת את דברי ראש הממשלה. את יכולה לחייך מכיוון שאת חברת כנסת ומכבדים אותך,

אבל את לא יכולה לסלף את דברי ראש הממשלה.
יעל דיין
ועוד איך, הוא לא מסלף דבר

קריאת ביניים;

אותי לא מעניין ואת אף אחד לא מעניין מה מעבר להיום. היום זה יום האישה.

הבינלאומי ואנחנו נדון בנושא זכויות הנשים ולא מה ראש הממשלה עושה.
יעל דיין
בדיוק. על זח באתי לדון. אני מבקשת מהיושבת ראש לאפשר לי לדבר בצורה

אוטונומית בבית הזה.
פנינח רוזנבלום
חברת הכנסת יעל דיין, רק רגע.
יעל דיין
עכשיו אני בזכות דיבור, אני לא מבקשת הערות ביניים, גם לא מחברת הכנסת

העתידית, פנינה רוזנבלום, שאני מברכת שהיא נמצאת כאן. עכשיו אני בזכות דיבור.

אני מבקשת מיושבת הראש להקפיד. לא ביקשתי הערות, אני מבקשת את זכות הדיבור שלי

מההתחלה עד הסוף.

פנינה רוזנבלום;

חברת הכנסת יעל דיין, אבקש לומר מילה אחת.
יעל דיין
ברשות הי ושבת ראש.

פני נח רוזנבלום;

בואו ננסה לעשות כאן משהו תרבותי, משהו ענייני.
יעל דיין
תודה רבה הגברת רוזנבלום. אני שבע שנים נאבקת כאן, נאבקים בי כאן בצורה

מאד לא תרבותית בבית הזה, אז תרשו לי לדבר.

פני נח רוזנבלום;

בואו נדבר על כמה נשים יכולות להיות מלוכדות ביחד להשיג את המטרות האלה

ובואו נמשיך הלאה בצורה תרבותית ויפה.
יעל דיין
תודה רבה. בואו נתלכד עם שר האוצר ונראה מה הוא מקציב לנו.

אני מבקשת להיעתר לבקשות שהושמעו כאן ולדבר על זכויות נשים.
קריאת ביניים
בלי פוליטיקה, רק זכויות נשים.
יעל דיין
אתם לא תכתיבו לי את ה"רקים" האלה. כשאנחנו מבקשים משהו, אז אומרים לנו:

זה לא על סדר היום, אנחנו מדברים רק על ביטחון, וזה לא עניין לנשים. אף אחד לא

קובע כאן הגבלות על רשות דיבור. יש לי זכות דיבור, וזה הדבר היחיד שאני קובעת.

קריאת ביניים;

אני מבקשת מהיושבת ראש שהיא תשמור על חמש הדקות שניתנות לכל אחת. אני

חושבת שחברת הכנסת יעל דיין הצליחה להסית את כולנו מספיק וחמש הדקות שלה

נגמרו.
יעל דיין
בסדר, אבל אלה לא היו חמש דקות של הרצאת דברים. תראו, גדולים מאיתנו ומכם

לא הצליחו לסתום לי את הפה, אז אני מבקשת את זכות הדיבור שלי במלואה, בלי

הפרעות, וגם אם דעותיי שונות מדעותיכן - -
קריאת ביני ים
יעל דיין: לא ראיתי שראש הממשלה מופיע על סדר היום. הוא שמע שיש משהו מתוקשר, ויצא

הנה במחטף ולא ישב לשמוע אותנו.
היו"ר מרינה סולודקין
אנחנו הזמנו אותו.
יעל דיין
אני רוצה שישמעו גם אותנו ואתכם, ולא רק שיבואו להשמיע לנו.
קריאת ביני ים
אנחנו לא רוצים פוליטיקה.
יעל דיין
ראש הממשלה לא מנהל קמפיין בהירות מכאן, לא... הוא בא ממש על קונסנסוס...

היו"ר מרינה סולודקין;

בגלל ההתווכחויות האלה אין לנו זכויות שוות. תפסיקו עם זה, חברת הכנסת

דיין.
יעל דיין
אני אחכה שיושבת הראש תשליט סדר באולם ויתאפשר לי לדבר ללא הפרעות וללא

ויכוחים בקהל. מה יש לך, גברתי? גם את בין סותמי הפיות?
קריאת ביניים
אנחנו בדיוק כמוך.
יעל דיין
אני ברשות דיבור. משיש כאן מועמדות לכנסת, מן הראוי שתלמדנה את האלף-בית

של זה. כאשר יש לנו שמונה דקות להצעה לסדר, לא יעזור - ועברתי זמנים שניסו

להפסיק אותי - מי שברשות דיבור מדבר, ודעותיו לא חייבות להיות מוסכמות. אני

אקצר, בתנאי שיוקצבו לי חמש דקות נטו בלי הפרעות מהקהל.
קריאת ביניים
יעל דיין: גברתי, במקרה היום את לא מנהלת את הישיבה הזאת.
קריאת בינים
יעל דיין: יש לי זכות לומר מה שאני רוצה לומר. אם אנחנו לא נבין את זה, ניתן לאחרים

לשלול מאיתנו את הזכות הזאת, מדוע קשה להבין את זה? תראו, זה הזמן שלכן ולא

הזמן שלי. זה הזמן שלכן שאתן גוזלות, ואני למודת סבלנות ואני אחכה בסבלנות

שההפרעות תיפסקנה, ואני מבקשת את עזרתה של היושבת ראש להשליט שקט באולם.
היו"ר מרינה סולודקין
אני מבקשת שקט באולם ואני מבקשת מחברת הכנסת יעל דיין להפסיק את תעמולת

הבחירות ביום חגיגי זה של ציון יום האישה הבינלאומי. אני חושבת ש-20%-30%

מהאנשים לא בוחרים במפלגה שלכם בגלל התנהגות שערורייתית כזאת.
יעל דיין
אני מוחה על הדברים של יושבת הראש. עברנו שבע שנים של יום האישה. זאת

חוצפה, כל מה שאני מבקשת זה לדבר חמש הדקות בשקט. חברות יקרות, תנו כבוד לרשות

הדיבור.
היו"ר מרינה סולודקין
תקצרי, בבקשה.
יעל דיין
מי שקורא לזה תעמולת בחירות, היה צריך להקשיב גם לראש הממשלה. יש כאן גם

נציגות של מפלגות אחרות, ולצורך זה התכנסנו, כדי שכל אחת תציג את העמדות שלה,

בתקווה שיש על נושאים מסויימים קונסנסוס, וכפי שהזכיר ראש הממשלה, צר לי מאד,

צר לי מאד שהקונסנסוס היחיד שיש בחברה הישראלית הוא נושא שלא צריך בכלל לעלות

היום, וזה הנושא של אלימות כלפי נשים.

יום האישה איננו סובב סביב הקונסנסוס שלא יפה להכות נשים. זה דבר שולי,

זה דבר שהוא מרכזי והוא אילוץ. אלה לא זכויות נשים לא להיות מוכות. על מה

אנחנו מדברים? זה לא דבר שצריך להצהיר עליו "אנחנו פמיניסטיות", וזה צריך

להיות מובן מאליו. זה בכלל לא צריך להיות במחלוקת, וזה לא המרכז של יום האישה,

מלחמה ומאבק באלימות. זה צריך להיות מאבק חברתי של גברים, לא רק של נשים, אלה

לא ענייני נשים.

אני שמחה לראות כאן מספר גדול יותר של נשים שגורם לנו באמת לא רק לקוות,

אלא להיות בטוחות שבכנסת הבאה תהיינה יותר נשים מאשר באיזושהי כנסת שקדמה לה.

הייתי רוצה שהעובדה הזאת תנוצל על ידינו, ותאפשר לנו שבפעם הראשונה במקום יום

האישה אולי תהיה לנו שנת האישה 1999, ובה נוכל להגיע לא רק לקידום בייצוג, אלא

קודם כל לשיוויון כלכלי. כי כמה שלא נדבר על אלימות, על מקלטים ועוד מקלט ועוד

קו סיוע, אנחנו קודם כל לא שוות מבחינת שכר ומבחינה כלכלית.

אנחנו לא שוות כי מציבים בפנינו מכשולים, הן בתחום החינוך, הן בתחום

אפשרות קידום מקצועי, הכשרות מקצועיות, הפליה שאיננה יכולה להימשך. כל עוד

יהיו פערי שכר של 25% בשירות המדינה, 30%, 40% ביניכן ובין גבר שעושה את אותה

עבודה אצל אותו מעסיק, אתם יכולים לדבר על אותו שיוויון עד מחרתיים. החברה

הישראלית היא חברה מפלה, גם בהזדמנויות, גם בתנאים וגם בתוצאה שלהם שהיא פערי

שכר ועיכוב בקידום.

מאחר שהזכירו כאן את האלימות, אני רוצה להודיע בצער רב שאחרי שישבנו שנה

שלמה - ויש כאן הרבה נשים שהיו שותפות לזה - בוועדה בין משרדית לטיפול באלימות

ושהגיעה למסקנות מרחיקות לכת ומאד מקצועיות, הגיע השלב של הביצוע. הצטערתי מאד

להתבשר רק אתמול שהתשובה למסקנות התקציביות של הוועדה הזאת - שהיו 200 מיליון

שקל שהוגשו לממשלה ולשר האוצר בבקשה לדרג את זה, וביקשו 80 מיליון שקל בתקציב

99 - היא בינתיים שלילית, וזה נדחה כנושא בישיבת הממשלה.

שוב פעם אני אומרת, קל מאד לראש הממשלה או לאחרים לבוא לדוכנים האלה פעם

בשנה ביום האלימות ולדבר גבוהה גבוהה בנושא האלימות כלפי נשים ולקחת את

הקרדיט. כשזה מגיע ממש לעבודה רצינית שצריכה להיות מיושמת ויש פתרונות, 80

מיליון שקל לא טורחים לאשר ודוחים בטענה שנראה אחר כך, אולי זה יימצא ברזרבות.

קריאת ביניים;

זה יעלה לדיון.
יעל דיין
זה יעלה לדיון, אבל זה לא אושר כדרכם של תקציבים.

קריאת ביני ים;

התקציב עוד לא אושר.



במו ידינו הצבענו נגד התקציב, אז מה זה שום תקציב לא אושר?
קריאת ביניים
אז אם הצבעת נגד, איך את רוצה לאשר את זה?
יעל דיין
זה לא הופיע בתקציב, אין סעיף תקציבי של אלימות כלפי נשים. אנחנו אישרנו

את תקציב המדינה, זה לא נמצא בתקציב המדינה, זה לא נמצא בדיון לגבי תקציב

המדינה. אני אומרת את זה, וברור לאן התקציבים כן הולכים, אבל אני אומרת שאל

תדברו על אלימות ועל מאבק באלימות מבלי שתתנו לזה גיבוי תקציבי, כי זה "כלאם

פאדי" מהסוג המסוכן ביותר. כולם נגד אלימות. בבקשה לחתום על תקציב, כבוד שר

האוצר החדש.

אני אסיים גם משום אי השקט. אני רוצה למחות על הדברים של יושבת הראש

שהתייחסה אל דבריי כאל תעמולת בחירות. אנחנו באים ממפלגות וקיימנו את הכנס הזח

בגלל שיש בחירות בעוד זמן קצר. זכות הדיבור העצמאית היא של כל אישה שמייצגת

מפלגה.

אל תישגו באילוזיה הזאת של הסכמה. על מה יש הסכמה? על מעמד אישי של נשים?

על בג"צ יש הסכמה? על מה יש הסכמה בדיוק? על חינוך יש הסכמה? על חינוך במגזר

חממלכתי-דתי לשיוויון בין המינים? על אונס קבוצתי יש הסכמה? על מה יש הסכמה?

בשביל זה אנחנו יושבים ביחד, כדי לגיע להסכמות ולא כדי לנפנף בהסכמה שקיימת.

אני שוב פעם מציעה שיתוף פעולה מלא בקדנציה הבאה לנשים הרבות, שאני מקווה

שתיבחרנה לכנסת, וכפי שאמרתי, חילקתי כאן נייר עבודה מפורט.

אני חייבת לומר מילה אחת על ספורט, כי אחרת אף אחת אחרת לא תעסוק בזה.

נמצאת כאן שלומית טור. אנחנו מקיימים כל שנה את המבצע האדיר של נשים הולכות

רחוק. השנה זה יהיה בתאריך 30 באפריל, וברוח השם הזה של נשים הולכות רחוק אני

רוצה גם לברך את כדורסל רמת השרון נשים על נצחון החוץ בבורדו ולאחל להן משחק

גומלין מוצלח. אני רוצח לומר, לפי הנייר של שלומית, נשים הולכות רחוק, הן

תלכנה יחד עוד יותר רחוק.
היו"ר מרינה סולודקין
אני לא מרשה לעשות תעמולת בחירות בנאומים, והתנאי של היועץ המשפטי של

הכנסת, מר צבי ענבר, היה שלא תהיה תעמולת בחירות בטקס חגיגי ופרקטי זה. דרך

אגב, צריך לומר שאני הזמנתי את ראש הממשלה ואת הגברת הראשונה, את שרת התקשורת

שלא יכלה להגיע לכאן וגם עוד כמה אנשים שלא הגיעו. עכשיו רשות הדיבור לחברת

הכנסת נעמי חזן, ואחר כך לפנינה רוזנבלום.

נעמי חזן;

בוקר טוב ויום אישה בינלאומי שמח, אבל אני מוכרחה להודות שגם מאד בעייתי.

שמעתי ברבע שעה האחרונח דברים, שאחרי שלושים שנה של פעילות פמיניסטית אני לא

מאמינה שאני שומעת ביום האישה הבינלאומי.



אנחנו מדברים על זכויות נשים, והנושא של זכויות נשים הוא נושא פוליטי

מובהק. כל נסיון להפריד בין זכויות האישה לבין פוליטיקה יביא רק לתוצאה אחת,

רמיסה נוספת של שיוויון האישה במדינת ישראל, ואנחנו לא ניתן יד למאמץ לומר יש

זכויות נשים ויש פוליטיקה, כי זכויות נשים הן זכויות פוליטיות, וזכויות האישה

הן זכויות האדם, וזכויות האדם הן זכויות האישה וכל הדברים הללו שזורים זה בזה.

יום האישה הבינלאומי לרוב מתרכז בנושאים שאין לגביהם חילוקי דעות גדולים

על בסיס מפלגתי, והנושאים הללו הם נושאים שקשורים ישירות למסכנות האישה:

אלימות כלפי נשים, עוני בקרב נשים, הטרדה מינית והפליה נגד נשים בשוק העבודה,

ואתם יודעים מה? שבע שנים אני חברת כנסת וגם יעל דיין, ואנחנו עומדים - עם

נשות הליכוד ואני עם נשות מפלגת העבודה ועם חד"ש ועם המפד"ל - בנושאים הללו

נגד קיר, לעתים אטום, של גברים מכל המפלגות.

על הנושאים של מסכנות אין עוררים, אבל מי שרוצה באמת לקדם את מעמד האישה

במדינת ישראל, צריך/כה להבין היטב שהם חייבים להתמודד עם נושאים ששנויים

במחלוקת מבחינה פוליטית-מפלגתית, ואני אמנה רק כמה נושאים. אם לא נשנה את

החברח הישראלית, נמשיך לציין את יום האישה הבינלאומי ולא לחגוג את היום הזה.

הנושא הראשון הוא ייצוג נשים. אני מייצגת את המפלגה היחידה שיש בה ייצוג

של 40% לנשים, אין מפלגה אחרת.
אסתר הרצוג
זאת אחיזת עיניים.

נעמי חזן;

זאת לא אחיזת עיניים, גברת אסתר הרצוג. תבואי, תתמודדי במפלגות, אל תצרי

גטו של נשים ותלמדי שהוא פמיניסטי אחד ויחיד. הגיע גם הזמן לפרגן להישגים של

נשים, אסתר הרצוג.

הנושא הראשון הוא ייצוג נשים, ואנחנו לא הצלחנו בו עדיין. מתקדמים, אבל

זה לא מספיק טוב.

הנושא השני השנוי במחלוקת, ונאמר את זה היום בפה מלא, זה הנושא של

התחרדות החברה הישראלית. מי שרוצה שיוויון בין המינים, חייב להביא לשיוויון של

האישה גם בתחומי דיני אישות.
קריאת ביניים
הרב דרעי - - -

נעמי חזן;

את יודעת שבמפלגתך יש פמיניסטיות שמבינות שהנושא של מעמד אישי שם את

הנשים במדינת ישראל בימי הביניים. אם יש לנו אומץ, צריך לקום ולהגיד: חופש

מדת, וחופש הדת זה נושא פמניסטי ממדרגה ראשונה.

הנושא השלישי ששנוי במחלוקת הוא נושא השלום, וגבירותיי ורבותיי המעטים,

אם אין שלום, לא יהיה שיוויון בין גברים ונשים. שלום אמת - המפתח לצדק חברתי,

ובגלל זה אני מברכת ומצדיעה לארבע אמהות, לאמהות ונשים למען השלום ולבת שלום

וגם לשדולת הנשים לשלום, לנעמ"ת, לויצ"ו ולאמונה.
קריאת ביניים
תגידי גם לנשות הליכוד.
נעמי חזן
וגם לפורום הנשים של מרצ שמיוצג כאן. לא הזכרתי מפלגות ובכוונה, כי אני

רוצה להגיד שהמסר הברור הוא שזכויות נשים זה נושא פוליטי.

הדבר האחרון שאני רוצה לומר הוא בנושא של צדק חברתי. הברה לא צודקת מפלה

קודם כל נשים, ונשים פוליטיות ונשים פמיניסטיות ונשים שמתימרות לקדם את זכויות

האישה חייבות להביא במדינת ישראל של סוף המאה ה-20 לצדק חברתי אמיתי.

יום האישה הבינלאומי הוא יום של חשבון נפש, וגבירותיי ורבותיי, חשבון
הנפש של הנשים אומר
ללא פוליטיקה לא יהיו זכויות האישה וללא זכויות האישה לא

תהיה דמוקרטיה אמיתית במדינת ישראל. עלינו לזכור את זה.
היו"ר מרינה סולודקין
תודה רבה לחברת הכנסת נעמי חזן. פנינה רוזנבלום, בבקשה.

פנינה רוזנבלום;

בוקר טוב לכולם. אני רוצה לומר שבשבילי יום האישה הזה הוא יום עצוב. כל

יום אישה, שאני פותחת את העיתון ורואה שאנחנו לא מתקדמות צעד אחד קדימה ויודעת

שחברות הכנסת שיושבות בכנסת - לא חשוב אם זה ימין או שמאל או כל מפלגה אחרת

שנמצאת בכנסת - עושות מאמצים גדולים מאד במשך כל קדנציה לנסות להשיג למעננו

זכויות. אבל חן נתקלות בקשיים אדירים, בקיר אטום, בשוביניסטיות אדירה שיש

בכנסת, וכשאנחנו רק 7.5% מהכוח של 100% בכנסת, מה הפלא שקשה לנו להשפיע ושקשה

לנו להזיז דברים. לכן בשבילי זה יום עצוב.

אני חושבת שאנחנו בתור נשים, בתור נשים שמהוות 52% מקול הבוחר במדינת

ישראל לא השכלנו להבין עד היום, עד היום במשך חמישים שנה, וכל המפלגות לא עשו

למעננו אלא מעט מאד. גם חוקים שעברו בכנסת, כמו: החוק לשיוויון שכר, לא

מיושמים. אז יופי שהחוק עבר, אבל מישהו מיישם אותו?

רק היום קראתם בעיתון שאפילו לא בסקטור הציבורי, גם בסקטור הלא ציבורי,

יש פער של 3,000 שקל בשכר בין גבר לאישה, וזה לא צריך להיות. אני תמיד אומרת

שנשים לא פחות טובות מאף אחד אחר ושיש להן יכולות לא פחות מאף גבר. אנחנו פשוט

צריכות לדעת לפרגן אחת לשנייה, להתלכד אחת מאחורי השנייה, לעזור אחת לשנייה,

כולל חברות כנסת שהמטרה שלהן צריכה להיות אך ורק לשנות חוקים למען נשים במדינת

ישראל. לא לערב שום דבר אחר, אלא להתלכד ביחד כנשים, להילחם למען זכויות

אמיתיות במדינת ישראל.

זה מה שאני רוצה לעשות וזה מה שאני מתכוונת לעשות, ואני נורא מקווה שביחד

נבין שרק דרך הפוליטיקה נוכל ללחוץ, נוכל לעשות דברים גדולים, נוכל להילחם

בחוקים, נוכל לקבל שיוויון, ושיוויון אמיתי. אנחנו לא רוצות יותר, אנחנו בסך

הכל רוצות שיוויון, אבל שיוויון אמיתי, ואני מאד מקווה שבשנים הבאות, כשנגיע

ליום האישה הבינלאומי, ננהל דיאלוג אחר, נאמר לעצמנו: הנה, אנחנו בכל זאת

עושות דברים, וכשאני אהיה בכנסת אעשה הרבה מאד למען זכויות נשים, כי זאת המטרה

שלי. אני מקווה שנוכל להצליח ביחד, נפרגן אחת לשנייה ונעלה את הכל על פסים

אחרים לגמרי. תודה רבה. אני מצטערת שאני נאלצת לעזוב אתכם. יש לי הופעה בשעה

11:30, אז תסלחו לי. תודה.
היו"ר מרינה סולודקין
רשות הדיבור לחבר הכנסת רומן ברונפמן, ואחר כך לדליה רבין-פילוסוף ממפלגת

המרכז.

רומן ברונפמן;

צהריים טובים. רציתי לברך אתכן בשם הגברים של הכנסת, ובאותה הזדמנות

גברים של ישראל בעלייה. הבאנו ארצה מסורת של 8 במרץ באמת חג.

אספר לכם שאני עוזב עכשיו את הכנסת ונוסע עם אלפי פרחים לרחבי הארץ כדי

להעניק פרח לנשים בארץ, ובוודאי נעניק את זה לכל אישה. אנחנו מוציאים חמישה

מיניבוסים עם אלפי פרחים ונבקר בערים וננסה לעשות מצב רוח חגיגי לכל מי שנפגוש

בדרך. אם זה מוצא חן בעיניכם - אני רואה זלזול - ננסה לעשות כמה מסלולים. חברת

הכנסת מרינה סולודקין תצא לדרום ואני לצפון ועוד חמישה מועמדים שלנו לכנסת

ייצאו למרכז הארץ. אני חושב שנעשה קצת שמח. אני לא יודע אם זה סמלי, בוודאי

שאנחנו לא יכולים לתרום.

קריאת ביניים;

זה לא מספיק.

רומן ברונפמן;

בתור גבר אני מברך את האישה, זה לא מקובל?

קריאת ביניים;

רומן ברונפמן;

זה קידום הרעיון, זה לא קידום המפלגה. לכן אני מאחל לכם חג שמח, ואני

מניח שיש פה כמה דמויות שנפגוש בכנסת הבאה. בהצלחה לכולם.
היו"ר מרינה סולודקין
תודה רבה לחבר הכנסת רומן ברונפמן. אני גם רוצה להדגיש שהמסורת של 8 במרץ

היתה מאד חזקה ברוסיה, ויום האישה הבינלאומי היה חגיגה בחשיבות שנייה אחרי

מהפכת אוקטובר. גם בארץ רוצים שכך יהיה, וכך יהיה.

גברת דליה רבין-פילוסוף, בבקשה.
דליה רבין-פילוסוף
שלום לכל החברות. אני מבינה שכולכן מסכימות שאנחנו לא כאן על מנת שידברו

אלינו בפרחים, אלא בהרבה יותר מזה. אני אישית מאמינה גדולה ביותר בכוח הנשים,

באיכויות וביכולות שלהן, שאינן מוטלות בספק. אני מאמינה בעמידה מתוך עמדת כוח

ולא מתוך זעקת קיפוח.



החברה הישראלית שמושתתת על שני יסודות בהקמתה, מהד המסורת היהודית ומאידך

המסורת של להימה, קמה על יסוד שוביניסטי, יקוד שבלם שנים רבות התקדמות נשים

וזכויות נשים. נראה לי שבשנים האחרונות הולכת וחודרת התודעה כי הנשים, שהן 50%

מהאוכלוסיה, הן לא סקטור, הן חלק אינטגרלי שווה לחלוטין לשאר החברה, כלומר:

לגברים. אנחנו לא סקטור, אנחנו עומדות בזכות עצמנו ותובעות שיוויון מלא, הן

בייצוג הפוליטי והן בנושא הכלכלי-חברתי.

אני מסכימה עם חברת הכנסת נעמי חזן שאנחנו צריכות לשאוף לשינוי סדרי

עדיפויות חברתי-כלכלי, וזה מאליו גם יביא לחיזוק מעמדה של האישה.

הבעיה של אלימות, גם עם זאת אני מסכימה, איננה בעיה של נשים, זו בעיה של

החברה הישראלית שצריך לפתור אותה ולא להציב אותה כבעיה של נשים בחברה.

המספרים עדיין קשים, הקיפוח עדיין קיים, עדיין מצביעים על הפליה קשה,

בשירות הציבורי. 60% מהעובדות הן נשים, בעוד שרק 10% מהן נמצאות בשלוש הדרגות

העליונות, ואתן בוודאי מכירות את המספרים. לעומת זה מקבלות שכר מינימום מהוות

60%. בקרב המובטלים יש 65% נשים, מקבלות הבטחת הכנסה 65% נשים. כל המספרים

האלה צריכים להשתנות ובמהירות.

נלך לבחירות 99 ונהפוך את בחירות 99 לדגל של קידום האישה, על ידי כך

שהרשימות בכנסת תייחדנה מקום נכבד לנשים, ולדעתי, זהו המסר החשוב ביותר. רשימה

שמציבה ושמה לנשים מקום נכבד בקרב מספר הקנדידטים שלה, זהו המסר החשוב שהיא

מעבירה. תודה רבה וכל טוב.
היו"ר מרינה סולודקין
תודה לדליה רבין-פילוסוף. בבקשה, ציפי לבני.

ציפי לבני;

אני מוכרחה להודות שהגעתי הנה ולא תכננתי לדבר, אלא תכננתי לשמוע על

הפעולות החשובות והמופלאות שעשו חברות הכנסת המכהנות עד היום בנושא מעמד

האישה, ומצאתי את עצמי מצויה בתחילתו של האירוע לא בוויכוח פוליטי לגיטימי,

כפי שצריך להיות, אלא באירוע פופוליסטי, תקשורתי מיותר, שלדעתי פגע במעמד

האישה. צר לי שחברת הכנסת יעל דיין לא נשארה פאן כדי לשמוע מה יש לנשים אחרות

לומר בנושא שבעיניה וכדבריה היה חשוב מאד.

יש לי מחלוקות ענייניות עם חלק מחברות הכנסת ועם חלק מחברי הכנסת בנושאים

ובסוגיות הקשורים גם למעמד האישה, ואני מקווה שנוכל לדון בנושאים האלה כפי

שצריך וכפי שראוי בעיניי בכנסת ישראל. יש בינינו נושאים רבים שמצויים בהסכמה,

וחשוב מאד שנעסוק בנושאים האלה שיש עליהם הסכמה במקום להיות באירועים מסוג זה

שראינו קודם, שבעיניי כאמור היו מביכים.

לכן אני מנצלת במה זאת לקרוא לכל הברות הכנסת המכהנות, לכל המועמדות

שיהיו בכנסת הבאה - ושוב, אני מקווה שיהיו רבות - לקדם את אותם נושאים שיש

בינינו הסכמות לגביהם. להתווכח אולי על הנושאים שאין בינינו הסכמות, אבל לא

לגרום לזה שכתוצאה מהוויכוח לא נוכל לקדם את הנושאים החשובים ביותר שעליהם

אנחנו מסכימים. תודה רבה.

היו"ר מרינה סולודקין;

אסתר הרצוג, בבקשה. אחר כך - גילה גמליאל.
אסתר הרצוג
תודה רבה, הברת הכנסת סולודקין, בוקר טוב לכולן. אני רוצה להתהיל במילה

אהת על פרגון, שכן דובר פה הרבה על פרגון, ונדמה לי שאין לזה הרבה כיסוי למרבה

הצער. אבל לחברת הכנסת מרינה סולודקין אני חייבת הרבה הערכה, כי יש לה פרגון

אמיתי. היא מפרגנת מכל הלב, והיא אמיצה. דוקטור מרינה סולודקין היתה חברת

הכנסת היחידה שהעיזה להזמין לאולם הזה את האמהות של ילדי תימן. כולם פוחדים

מהנושא, כל הכבוד לך הברת הכנסת סולודקין.

כי בשביל זה אנחנו צריכות להיות בכנסת, כי אנחנו צריכים להילחם על כל

אותם נושאים שאחרים פוחדים להילחם בהם ולהעלות אותם. אנחנו צריכות להיות

מנהיגות חברתיות, להביא את הנושאים הללו לכנסת ולפוליטיקה. כי להיות בכנסת

ושתהיה עוד אישה או עוד שתיים - תודה רבה, זה קיים כבר 50 שנה, ובדרך שאנחנו

הולכות היום נמשיך עוד 100 שנה ונכניס עוד אחת לפה ועוד אחת לשם ונבוא ליום
האישה ונגיד
ואוו, איזה הישג נפלא, השגנו עוד שתי נשים. נעלה עכשיו את ייצוג

הנשים משבע נשים לעשר נשים, ל-11 נשים, ול-12 נשים, יוצא מן הכלל. בכנסת

הראשונה כבר היינו שם.

על מה אנחנו בכלל מתפארות? בואו נפתח את העיניים ונודה במציאות, המציאות

שלנו היא בושה וחרפה. אנחנו משוות את עצמנו למי? למדינות ערב? כבר שם המצב

יותר טוב, במצרים יש שתי שרות. יופי, יש לנו לימור לבנת, כל הכבוד. אישה אחת

וכולנו מתברכות בהישג המדהים הזה, כמה שהיא עובדת נהדר וכמה שהיא יעילה. האם

זהו ההישג? האם בזה אפשר להתפאר?
אז בואו נודה באומץ
כן, גם אתן חברות כנסת שעשיתן עבודה טובה וכל הכבוד

לעבודה שעשיתן, אבל לעבודה שעשיתן אין ערך, אין ערך. חוקקתם חוקים טובים

וחשובים, גם בשכר וגם בנושא האלימות, אבל אין להם ערך כי מאחוריהם אין אכיפה,

ולמה? כי אין לנו כוח פוליטי, אנחנו לא קיימות בפוליטיקה הישראלית. העובדה

שאישה אחת פה ושם נכנסת כי היא מוכשרת כמו שדה, אין לזה שום משמעות מבחינת

ההשפעה על המציאות הפוליטית-חברתית-כלכלית שלנו,

אז פיתחו את העיניים, תהיו ישרות ואמיצות, אל תעשו את העבודה בשביל
הגברים שלכן, תודו באמת
במציאות הפוליטית של מדינת ישראל, במציאות פוליטית של

ייצוג סקטוריאלי - זה שם המשחק, ייצוג סקטוריאלי - כל הנציגים של המגזרים

השונים הם עלי-תאנה, אשליה, בלוף, ולא אקח דוגמאות פרסונליות, קחו נציגי

עולים, ערבים ועדות. הם משמשים עלה-תאנה וקישוט של המפלגות שלהם, אבל הם בעצם

מנציחים את הקיפוח של הסקטורים שלהם. הם משרתים את המפלגות שלהם כדי להנציח את

הקיפוח וההפליה.
קריאת ביניים
אסתר הרצוג: היתה לך סבלנות לשמוע במשך חצי שעה חברות כנסת, אז תני לי חמש דקות, לא

יותר.

המפלגות הסקטוריאליות הן שמקדמות את הציבורים שלהן, אם זאת מפלגת עולים,

אם אלה מפלגות ערביות, אם זאת מפלגה עדתית כמו ש"ס ואם זאת כל מפלגה

סקטוריאלית אחרת. זאת המציאות הפוליטית, משחק סקטוריאלי.



עכשיו תגידו לי שזה גרוע? נכון, אני מסכימה. בואו נשנה את השיטה ונלך על

שיטת בחירות אישית-אזורית, אני כולי בעד. אני מבטיחה לכן שכשאנחנו נהיה בכנסת,

כשמפלגת נשים תהיה בכנסת, זה אחד הנושאים שניאבק בהם, ייצוג אישי-אזורי, נשנה

את השיטה. אבל היום השיטה היא שיטת בחירות סקטוריאליות. הגיע הזמן שאנחנו

הנשים נתבגר ונבין שהמשחק הוא פוליטי ושיטת העבודה היא סקטוריאלית.

קיומה של מפלגת נשים עוזר לנשים בתוך המפלגות. כך הוכה לפני קום המדינה,

כאשר המפלגה שהיתה קיימת, התאחדות נשים עבריות למען שיווי זכויות בארץ ישראל,

בעצם קיומה השפיעה על המפלגות האחרות לשלב יותר נשים והן קיבלו 15% ייצוג

לנשים, מה שלא היה לנו אף פעם מאז קום המדינה.

קיומה של מפלגת נשים הוא לטובת הנשים גם בתוך המפלגות, ואם חן מסרבות

לראות את זה ולהודות בזה, הרי זה משום שהן פחדניות, משום שהן לא מעיזות -

לפרגן אמרתן? כן. זיכרו שנורא נחמד לבקש לעצמנו פרגון, אבל החוכמה היא כשאני

נדרשת לפרגן לאחרים, כי כולנו יודעות לדרוש את הפרגון לעצמנו.

אני אומרת שמפלגת הנשים היא מפלגה של כולנו. בכל הקבוצות ובכל הסקטורים,

בכולם נשים מקופחות יותר מגברים, אם זה בקרב הערבים, אם בקרב המזרחיים, אם

בקרב העולים.
היו"ר מרינה סולודקין
לא, במאה אחוז זה לא נכון, אנחנו לא מקופחות.
יעל דיין
יש לי שאלה טכנית.
אסתר הרצוג
חברת הכנסת יעל דיין, היתה לך כאן במה מאד נרחבת. אין שאלות טכניות.
יעל דיין
אמרת לי שאסורה כאן תעמולת בחירות.
אסתר הרצוג
חשבתי שעשית פה תעמולה לא מבוטלת, אז בבקשה.
יעל דיין
אז בבקשה לפתוח את הנושא הזה. יש תעמולת בחירות, היא לגיטימית, אסתר

הרצוג עושה את זה, אני עשיתי את זה.
אסתר הרצוג
חשבתי שהכל פוליטיקה ואנחנו נשים פוליטיות. אני רוצה לומר לעולות, האם

אתן מכירות את תמונת האבטלה? לכו בידקו את תמונת האבטלה.
קריאת ביניים
לעולים חדשים יש מודעות גבוהה מאד.
אסתר הרצוג
ובקרב מי יש יותר אבטלה? בקרב נשים עולות או בקרב גברים עולים?
קריאת ביניים
הבעיה היא כאן.
אסתר הרצוג
אנחנו מסכימות.
קריאת ביני ים
אז את לא יכולה להגיד שלעולים חדשים אין מודעות.
אסתר הרצוג
זה לא מה שאמרתי. אומר עכשיו שלעולים חדשים יש הרבה יותר מודעות, הם באו

מחברה הרבה יותר שיוויונית בשוק העבודה, וזה לא מה שאמרתי. אמרתי שהנשים

מקופחות יותר בכל הסקטורים, כולל העולים החדשים.
קריאת ביניים
אני מסכימה.
אסתר הרצוג
תודה רבה. הברת הכנסת יעל דיין שאלה למה אין יום חינוך ארוך, למה אין

מעונות יום ולמה אין שכר שווה. התשובה היא מאד פשוטה, לא בגלל שלא עשיתן עבודה

טובה, עשיתן עבודה מצויינת, אבל אתן לא כוח, ואין ערך לעבודה הזאת מבחינה

ממשית. אין תקציבים ולא יהיו תקציבים, כאשר אתן בודדות בתוך המפלגות, אתן לא

כוח.

בואו נראה מה עושות המפלגות, לדוגמה: מפלגת ש"ס. אני חושבת שהיום לא צריך

בכלל הוכחה, כשאתם בפנים ככוח מאורגן וכולם ביחד, אנחנו נהפוך את המדינה הזאת,

אנחנו נביא את השיוויון לנשים, לגברים ולכל החברה.

אני מציעה לכם לחשוב במונחים פוליטיים, לא ליפול עוד פעם ועוד פעם אחרי

האשליות שמפריכים פה הפוליטיקאים לגבי מה שהם עשו ומה שהם קידמו, אבל אחרי

הבחירות יתחילו שוב להתבכיין. זח הזמן שאנחנו יכולות להגיד- את דברינו, עכשיו

לפני הבחירות, ואנחנו כוח אדיר, אז בואו נממש אותו.
היו"ר מרינה סולודקין
תודה רבה לאסתר הרצוג. עכשיו רשות הדיבור לגילה גמליאל, ואחר כך למיכל

יודין, נציגת הקואליציה של נשים.



גילה גמליאל;

בוקר טוב לכולן, אני גילה גמליאל מספר 25 ברשימה לליכוד, ואני חושבת שאני

רוצה לצייר את יום האישה הבינלאומי בצורה קצת יותר אופטימית. אני דוגמה לאישה

צעירה - ציירו כאן קודם קיפוח בעדות המזרח - מעדות המזרח, לא ממשפחה בורגנית,

שהראתה שאם רוצים, ואם נשים באמת רוצות, הן יכולות. ולא צריך תמיד לבוא ולנפנף

בכל מיני ססמאות של קיפוח, פשוט צריך להציב מטרות ויעדים, צריך לרצות וזה

אפשרי.

אני רוצה להביא דוגמה שבאוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע באמת נוכחתי

לקיפוח שמפלה בין נשים לבין גברים במשכורת שמשלמים לסטודנטים ולסטודנטיות. זה

כתוצאה ממצב שבו נותנים תוספת שכר למי שנמצא שנה נוספת בשירות צבאי, וכמובן

שאותנו מגבילים בשנתיים שירות צבאי, כך שמי שמשרת שלוש שנים בשירות צבאי,

ישירות מקבל יותר מאשר אנחנו הנשים. דאגתי לבטל את הדיפרנציאציה הזאת, העדר

שירות צבאי, באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע.

אני מאמינה שאנחנו צריכים באמת לשים דגשים על אותם דברים שבאים לידי

קיפוח ושכל חברות הכנסת והמתימרות להיות הברות כנסת יפסיקו לתקוף אחת את

השנייה. יש לנו אכן קונסנסוס, אמנם לא ממניעים אידיאולוגיים, לא ממניעים דתיים

וכל מיני מניעים אחרים, אבל יש לנו קונסנסוס על זה שאנחנו נשים ועל זה שיש לנו

זכויות ועל כך שאנחנו צריכות לאכוף את הזכויות האלה, ואני מבטיחה לכם שזה הדגל

שאותו נישא ושנדאג לבצע את הדברים. שיהיה לכולכן חג שמח ויום טוב.

היו"ר מרינה סולודקין;

תודה רבה לגילה גמליאל. עכשיו תדבר מיכל יודין, ואחר כך נדיה חילו.

מיכל יודין;

צהריים טובים. קואליציית ארגוני הנשים: אמונה, הדסה, ויצ"ו, נעמ"ת, שדולת

הנשים, ואני מקווה שלקואליציה הזאת יצטרפו ארגונים נוספים, כי כפי שנאמר, על

מנת שנוכל לשנות את המעמד ואת המצב, אנחנו צריכות להיות 40, 50, 60 נשים

בכנסת. תשע נשים עשו עבודה נהדרת, אבל על מנת לאכוף את העבודה הזאת ועל מנת

להיות במוקדי הכוח ששם נקבע לאן ינותבו המשאבים, צריכים לראות נשים מכל

המפלגות ובמספרים שיכולים להשפיע בכל אחת ואחת מהוועדות.

אני רוצה לפנות פה לכל המתמודדות. ארגוני הנשים סך הכל זה כוח. מעבר לזה

שבבית המחוקקים קובעים את החוקים, ארגוני הנשים הם אלה שהרבה מאד פעמים נאבקים

את המאבק ועושים למען קידום מעמד האישה. כי מי שהיום מחזיק את רוב מעונות

הילדים הם ארגוני הנשים, ואנחנו צריכות לשאוף שמעון יהיה לכל ילד במחיר שווה

לכל נפש. טיפול ומניעת אלימות במשפחה, אם אלה מעונות או מרכזים למניעת אלימות,

הם המקורות והמרכזים שנמצאים במסגרת ארגוני הנשים. אני לא יודעת על מערכות

אחרות שמחזיקות את זה.

בכל אופן, ארגוני הנשים בארץ הם בעצם מכלול של 50% מכלל אזרחי/יות

המדינה. אנחנו כוח אלקטורלי. אני פונה אל כל הנשים המתמודדות לפנות אלינו. גם

העברנו את רשימת מועדוני הארגונים והעברנו את האפשרויות למקומות שמתקיימים בהם

מפגשים. אני מקווה שהמפגשים האלה יקבלו תאוצה בין היום ל-17 במאי, ושתדעו לנצל

את המסגרות האלה. זה עדיין לא נעשה בצורה חלקה, זה עדיין רק בתחילת הדרך, את

העולם הזה לא נשנה בין יום, אבל אני מקווה שבעוד 15 שנה נוכל - -
קריאת ביניים
מיכל יודין: אנחנו צריכים להיות גם אופטימיים וגם פסימיים, ואלה וקן השנים שנבדקו

לפחות לגבי מדינות אירופה. הן הגיעו לכמות של בין 25% ל-39%-49% בפרק זמן של

15 שנה במאבק שלהן לגבי ייצוג הנשים בפרלמנטים.

הייתי רוצה לומר שמדינת ישראל היא מדינה מספיק קטנה, כדי שאפשר יהיה

להתדפק על כל דלת באמצעות הארגונים הקיימים והאחרים, שאני מקווה שיצטרפו

אלינו, ושתדענה אותן נשים מתמודדות לנצל את מה שאנחנו מציעות לכן. וכאן אני

פונה גם לחברותיי בקואליציה שמהיום עד ה-17 במאי - ונמצאות פה גם יושבות ראש

סניפי ויצ"ו, נעמ"ת, אמונה, הדסה ישראל ושדולת הנשים - תדענה לשתף את הפעולה.

אני פונה אל חברות הכנסת המיועדות, ומברכת את מפלגת הנשים ומקווה שלרשימה

הזאת תיכנסנה הרבה מאד נשים ושהיא תיכנס לכנסת, אני מברכת את פנינה רוזנבלום

שעומדת בראש מפלגה ואת כל הנשים בכל המפלגות. אין שום צורך להתנגח אחת בשנייה,

כי ככל שאנחנו נשלב את הנושאים המשותפים לנו, כך תהיה לנו יותר תמיכה גם מכלל

החברה.

הרי מה שיראו בתקשורת זה לא את הדברים החיוביים שאנחנו רוצים להגיע

אליהם, אלא את ההתנגחות, וזה מה שחבל. בואו נהיה יחד, בואו נפרגן, גם אם זה

ימין, שמאל, חרדיות, דתיות-לאומיות. הרי יש יותר מן המשותף בינינו מאשר מפלג,

אז למה על קוצו של יוד אנחנו צריכות להרוס את הכל? אני מברכת ומבקשת שנעבוד

יחד וננצל את הכוח שיש לנו בארגונים, בתשתיות, בכוח המצביע, כי לדאבוני

בפריימריז שהיו, נשים לא הצביעו לנשים המתמודדות. כי אם הן היו מצביעות עבור

המתמודדות, יותר נשים היו נכנסות לכל המפלגות.

לכן, המסר שלנו היום צריך להיות מסר של אחדות, פרגון ותמיכה אחת בשנייה

ולא התנגחות אחת בשנייה, כי כמו שאמרה אסתר הרצוג, גם מפלגת נשים וגם פנינה

רוזנבלום מעלות את העובדה שיש נשים בכל המפלגות. אין לי ספק שלהגיע ל-60 נשים

בכנסת זאת לא אוטופיה, אלא זה חזון שניתן להגשים אותו. תודה רבה.
היו"ר מרינה סולודקין
תודה לך מיכל יודין. עכשיו תדבר גברת נדיה חילו, ואחר כך זהבה גלאון.

קריאת ביניים;

הוזמנו להרצאה מסויימת, האם תהיה התייחסות לנושא?
היו"ר מרינה סולודקין
כן, אחרי דבריה של זהבה גלאון נגיע לממצאי המחקר שלנו.

נדיה חילו;

בבחירות נובמבר 98 לרשויות המקומיות סומנו התחלת תקווה והתחלת תקוות.

ניפוץ תקרת הזכוכית החל. אותה תקרה שאנו מגלים שאינה נמוכה בהרבה מכפי שחשבנו

בעבר, אותה תקרה פרוסה ומשפיעה על תחומי חיים רבים. בבחירות נובמבר 98 הבחירות

המוניציפליות היה הישג מסויים, התברר שהפעם כן מצביעות נשים, 250 נשים נבחרו

לרשויות המקומיות, וזהו גידול של 40%, שתי ראשי ערים. להזכירכן, כיום רק 7.5%

נשים בכנסת ועד כה רק 10% בשלטון המקומי.



לא ניתן להתעלם יותר מהנשים שמהוות קבוצה בעלת אינטרסים ומעורבות

פוליטית. ארגוני הנשים חייבים לחבור יחד ולשמש קבוצות לחץ כדי להשפיע על

חקיקה, על מדיניות ועל העדפה מתקנת שתגרום לנשים לממש את עוצמתן הפוליטית

ולהגיע לייצוג דמוקרטי והולם.

בסקנדינביה יש ייצוג של 40% לנשים, בספרד ובפורטוגל 30%. אני קוראת לכלל

נבחרות הציבור להיות מחוברות לנושא ולמחויבויות לקידום מעמד האישה ולהציע

ולהציב יעדים ברורים להשגת המטרה, איתור מועמדות עם פוטנציאל הצלחה, תמיכה בהן

ועידודן, חיפוש ובניית מקורות ומשאבים, חינוך ושינוי בדפוסי הצבעה וחינוך

לערכים שיוויוניים והומניים.

קידום מעמד האישה זהו נושא ופרמטר שאמור ללוות את הנשים ואת הגברים לאורך

כל הדרך ובכל תחומי העשייה. לא ניתן לבודד נושא זח משאר הנושאים ומאורחות

חיינו. הנשים חייבות להיות חלק מהאגינדה החברתית והפוליטית. מאגר בלתי מנוצל

של נשים אינו רק הפסד לנשים, אלא של כלל החברה. זהו בזבוז של הון אנושי,

שרתימתו תצעיד את כולנו לקראת עתיד יותר טוב של עשייה וקידמה.

מעורבות נשים בפוליטיקה וקידום מעמד האישה קשורים לפיתוח והחדרת המושג של

פמיניזם כמושג השתייכות של כל החברה. יש לשאוף לבניית דינמיקה שהפמיניזם ייתפס

כמקדם בתוך כל תוכן ואורחות חיינו. זהו שינוי תפיסתי ערכי. תחילתו בתהליך

הסוציאליזציה בגיל הרך ובהמשך לאורך כל תהליך החיים.

כולי תקווה שהבחירות לכנסת הבאה בחודש מאי ימשיכו את הישגי הבחירות

המוניציפליות, ובנימה אישית אני מבקשת מכל הנבחרות והמועמדות לזכור שישנן

קבוצות נשים ישראליות שעדיין מתמודדות עם קשיים נוספים, תרבותיים וחברתיים,

שעדיין אפילו לא הצליחו לממש את ההישג הזעיר בתחום הפוליטי. אלה הן הנשים

הערביות שזקוקות לסולידריות, תמיכה, עידוד ועזרה לפלס את דרכן.

בואו כולנו יחד נפעל לשמירת ההישג, נגביר את ההצלחה, נשלב ידיים ולא

נרפה. כשידינו משולבות, אנו מהוות כוח וסיכויינו לנפץ את תקרת הזכוכית גדולים

יותר. תודה רבה.
היו"ר מרינה סולודקין
תודה רבה לנדיה חילו. זהבה גלאון, בבקשה, ואחר כך מיכל כפרי.
זהבה גלאון
בוקר טוב. שמי זהבה גלאון, אני מקום שש ברשימת מרצ לכנסת ואני הפנים

החדשות הראשונות ברשימה של מרצ. אני שמחה להשתייך למפלגה שיש בה ארבע נשים

בעשירייה הראשונה, ארבע נשים בעשירייה השנייה, אישה מספר עשר מועמדת ערבייה.

אין אף מפלגה שיש לה ייצוג כזה.

במרצ נאבקנו קשה כדי להגיע להבטחת ייצוג של מה שנקרא 30% לפחות לכל מין,

והצלחנו מעבר למצופה. בכל מוסדות מרצ חוקת מרצ קובעת שתהיה נציגות של לפחות

40% לכל מין. בבחירות המוניציפליות יש לנו מעל ל-40% נשים נציגות בכל העיריות

ובכל הרשויות, וברשימה לכנסת, אחרי מאבק גדול להבטחת ייצוג, אחרי שבשנת 1996

מרצ אוחדה כקואליציה של שלוש מפלגות למפלגה אחת ולא הצלחנו - היו לנו שתי נשים

מתוך תשעה נציגים - יש לנו היום ארבע נשים במקומות ריאליים, כשכל אחת נבחרה

בדין, אף אחת לא שוריינה, רק נאבקנו להבטחת ייצוג.
תמיר הגברים במפלגה אמרו לנו
איך אתן רוצות להיבחר בכוחה של הבטחת

ייצוג? אני אומרת את זה כאן ואומר את זה בכל מקום: תמיד אנחנו צריכות להחליט

אם אנחנו בוחרות בבושה הגדולה או בבושה הקטנה. אז הבושה הגדולה היא שיש חיום

בכנסת הזאת רק תשע חברות כנסת, והבושה הקטנה היא שמקסימום נגיע בכוחה של הבטחת

ייצוג.

אני רוצה לומר את זה מכאן, לו כל המפלגות היו מאמצות את המודל של מרצ, של

לפחות ארבע נשים בעשירייה הראשונה, אולי לא היינו מגיעות ל-60 נשים כמו שאמרח

מיכל יודין, אבל לפחות היו היום 40 נשים בכנסת, וחבל מאד שזה לא קרה.

עוד מספר מילים שאני רוצה לומר לכן לגבי האני מאמין הפרטי שלי. הייתי

פעילה במשך הרבה מאד שנים ונאבקתי במשך הרבה מאד שנים, כשנקודת המוצא שלי היתה

המאבק לזכויות האדם, כשאני רואה את המאבק לשיוויון בין המינים כחלק מהמאבק

לזכויות האדם. כשאבחר לכנסת, ואני מניחה שהמקום שלי הוא מאד ריאלי, באופן אישי

הייתי מאד רוצה לכהן בשתי ועדות - אני רוצת לשתף אתכם ברצונות שלי - הוועדה

הראשונה זאת ועדת חוץ וביטחון, והוועדה השנייה, שלכאורה עומדת בסתירה לוועדה

הראשונה, זאת הוועדה לקידום מעמד האישה.

אני חושבת שיותר ויותר נשים צריכות להיות שותפות לשיח הביטחוני במדינת

ישראל. יותר ויותר נשים צריכות להשמיע את קולן, כדי שנוכל לקיים כאן חברה

אזרחית ושפויה. יותר ויותר נשים תוכלנה לומר: כן, אנחנו מבינות שצריך לסגת

מלבנון, כי מה עוד צריך לקרות? כמה עוד משפחות צריכות להצטרף למעגל השכול וכמה

עוד הרוגים צריכים להיות כדי שמישהו במנהיגות ישתחרר מהקבעון המחשבתי שאופף

אותו וייקח החלטה אמיצה ויגיד כן לנסיגה חד צדדית. אני אומרת את זה כאן בפורום

הזה ואני "מנצלת" כל פורום שאני נמצאת בו. זה המאבק הכי חשוב בחברה הישראלית

היום, לצאת מלבנון ומייד.

ובהקשר הזה אני רוצה לומר למה לצורך העניין מרצ יכולה לתת ביטוי לקולות

האלה, ולמה לצערי - לא בתקופה הזאת - מפלגת נשים לא יכולה לתת לזה ביטוי. כי

לא מספיקה רק האג י נדה הנשית, שאני תומכת בה ושאני חושבת שהיא חשובה מכל וכל,

אבל יש לנו נושאים שאנחנו בינינו, כולל הנשים שיושבות כאן היום, לא מאוחדות

בהם, לא בנושא השלום, לא בנושא פינוי התנחלויות ולא בנושא הנסיגה, ומרצ היא

המפלגה שנותנת מענה נכון לכל הדברים האלה. תודה.
היו"ר מרינה סולודקין
תודה לזהבה גלאון, ועכשיו תקרא מיכל כפרי את דברי שרת התקשורת, לימור

לבנת.
מיכל כפרי
שלום לכולכן, זח יהיה מאד קצר. אני רוצה להתנצל בשמה של השרה לימור לבנת

שנבצר ממנה היום לחיות כאן בשל התחייבות בלתי צפויה. אני חושבת שדבריה

אופטימיים, וזה יהיה אולי סיום נאות להתרגשות שעברה עלינו כאן היום. אני לא

זוכרת אי פעם יום אישה בינלאומי שצוין כאן בכנסת ועבר טלטלה שכזאת, אבל אני

מניחח שלבחירות הקרובות היתה השפעה מסוימת על כך.

אנחנו עומדות על סיפו של האלף הבא והעתידנים טוענים שהמילניום הבא יהיה

שייך לנו הנשים. לי ברור כבר עכשיו שאת אחת המהפכות המצליחות והמוצלחות ביותר

של המאה ה-20 ביצענו אנחנו הנשים. אם נסתכל על העבר, על איך נראו חייהן של

סבתותינו ומקצת מאמהותינו, ברור שעברנו כברת-דרך עצומה במאה השנים האחרונות.



בדיון העכשווי על שיוויון הזדמנויות, על שיוויון בשכר ועל ייצוג שווה,

נדמה לי שאנחנו נוטים לשכוח לעתים את ההישגים הגדולים שהיו לנשים במאה הזאת:
זכויות בסיסיות, כמו
לבחור ולהיבחר.
נעמי רוזן
למה היא לא פה? אם היא לא פה, לא צריך לשמוע את זה.
היו"ר מרינה סולודקין
ראש הממשלה היה כאן ועשינו מה שעשינו.
נעמי הזן
איפה השרה? זה לא יתכן שיקראו את הנאומים שלה.
היו"ר מרינה סולודקין
גברת מיכל כפרי, תמשיכי בבקשה, אני יושבת ראש הוועדה.
נעמי הזן
זה ממש לא בסדר, זה זלזול בנשות ישראל מכל המפלגות.
קריאת בי ניים
תצביעו ברגליים.
מיכל כפרי
זכויות בסיסיות, כמו: לבהור ולהיבחר, לרכוש השכלה ומקצוע היו בגדר חלום

לפני מאה שנה ונקנו במאבק.

בעיניי פמיניזם איננה תיאוריה אחת ולא אידיאולוגיה אחת, אלא אוסף של

רעיונות ותפיסות עולם שחלק מהם עומד בסתירה לחלק אחר, אבל כולם ביחד מניעים את

גלגלי המהפכה הפמיניסטית וחותרים לשיוויון הזדמנויות.

ברור לי שסולידריות בין נשים עומדת ביסודה של כל תפיסת עולם פמיניסטית.

לכן פוליטיקה פמיניסטית חייבת לחבר בין נשים ממחנות פוליטיים שונים. כך אני

נוהגת כאדם פוליטי. ומכיוון שמבנה המערכת הפוליטית מקשה על נשים לחדור אליו,

אין לנו ברירה אלא לתבוע הבטחת ייצוג לפרק זמן מוגבל באמצעותו נוכל לסגור

פערים על מנת להגיע לשיוויון הזדמנויות אמיתי.

ולכן כה חשוב שאלה מבינינו, פמיניסטיות מוצהרות וגם כאלה שאינן, שכן

הגיעו לעמדות המפתה וההשפעה, תדענה לעשות במעמדן ובכוחן שימוש נכון עבור כלל

ציבור הנשים בישראל.
היו"ר מרינה סולודקין
עכשיו הגענו לחלק השלישי שלנו, לחלק המחקר, ייצוג נשים של מערכות

פוליטיות ואני מזמינה לבמה את טורקן קרקורט, נציגת קרן אברט שתמכה במחקר של

מכון ישראלי לחברה וכלכלה. אחר כך ידברו פרופסור חנה הרצוג ורובי נתנזון,

בבקשה.



טורקן קרקורט;

תודה רבה. חברת הכנסת מרינה סולודקין, חברות הכנסת. אני אתחיל בעברית

ואמשיך באנגלית. אורחות נכבדות, שלום. קודם כל, אני רוצה לברך אתכן מטעם קרן

פרידריך אברט ולומר שזה כבוד גדול בשבילנו להיות שותפים לאירוע המכובד הזה יחד

עם הוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת.

אני מאמינה שזה לא היה מקרה שחברות הכנסת יעל דיין ומרינה סולודקין ביקשי

מהקרן לבצע עם המכון הישראלי למחקר כלכלי וחברתי מחקר על הצלחתן של נשים

בבחירות המקומיות האחרונות.

המחקר הזה לא היה הראשון בנושא נשים בפוליטיקה שקרן פרידריך אברט מימנה

בשנים האחרונות. הקרן היא מוכרת בגלל התרומה שלה לקידום מעמד האישה בחברה.

אנחנו תומכים גם באופן ישיר בקורסים למנהיגות נשים, וכמו כן במחקרים ובכנסים

כדי לעזור ולהבין ולהבחין במכשולים העומדים בדרך לשיוויון.

קטע באנגלית
היו"ר מרינה סולודקין
תודה לטורקן קרקורט, ועכשיו רובי נתנזון ופרופסור חנה הרצוג.
חנה הרצוג
שלום רב. רובי נתנזון נתן לי את הכבוד להציג את הדברים, למרות שחמחקר

נעשה דרך המכון שהוא עומד בראשו, המכון למחקר כלכלי וחברתי בישראל.

אני מבקשת לפתוח בהמון תודות, קודם כל לחברת הכנסת מרינה סולודקין שיזמה

את המחקר חזה. אני חושבת שהיוזמה הזאת ליצור קשר בין האקדמיה, בין הציבורים של

הנשים שעובדות ועושות - וקולן במידה רבה נשמע גם באמצעות המחקרים - ובין

הוועדה לקידום מעמד האישה, זאת עמדה מאד חשובה וברכה לנשים, ונשים יכולות

להפיק מזה תועלת, למרות שאני יודעת שהנשים שנמצאות שם בצד השני של האולם

חושבות ויודעות שפוליטיקה עושים במסדרונות ולא באולמות.

יש לנו כאן דוח מפורט על המחקר שנעשה על נשים נבחרות לרשויות המקומיות

בבחירות 1998, ששותפים לתוצאות שלו כל ארגוני הנשים שהוזכרו כאן, ואני רוצה

לחזור ולהודות להם. אני רוצה להודות לנשים הנבחרות, שחלקן יושבות באולם, והן

בעצם סייעו לי להגיע לתוצאות של המחקר. אני יודעת שרובן בראשית הדרך ואני רוצה

לאחל לה הצלחה. אני רוצה להודות כמובן לאירנה קוגן שהיתה שותפה איתי למחקר,

וחלק מכירות את קולה רק דרך הטלפון.

אבל אני בעיקר רוצה להודות לוועדה לקידום מעמד האישה, ודווקא לאור האירוע

המאד דרמטי - ואמרתי שאני קצת סוטה לרגע מהמחקר שלי, אבל אני רוצה לומר את

האמירה הזאת - אני חושבת שמה שעשתה הוועדה בשנים האחרונות, לא רק בקידום

נושאים של נשים, דבר שכבר אמרו אותו, אלא באמירה אחת מאד גדולה שקצת פוספסה על

ידי הקהל שישב פה.

הוועדה לקידום מעמד האישה של הכנסת פתחה את שערי הכנסת בפני נשים נבחרות

ומועמדות, הן לכנסת והן לרשויות המקומיות. היתה פה אמירה פוליטית מאד חשובה

ואמירה פמיניסטית מאד חשובה, היא אמרה שלמרות שאנחנו כבר פה ואנחנו עשינו את

זה, אנחנו יודעות שלא כל אחת יכולה לעשות את זה, מכיוון שיש הרבה מגבלות, שהן

לא מגבלות בכישורים שלנו כנשים, אלא מגבלות של המבנה החברתי של ישראל.



הן הזמינו את הנשים - וכבר הייתי פה כמה וכמה פעמים, גם לפני הבחירות

לרשויות המקומיות וגם לפני הבחירות לכנסת - שהן למעשה נשים שמתחרות בהן,

ואמרו להן אמירה - הם לא אמרו את זה במפורש, אבל בעצם העשייה, וזאת גדולתן -

אנחנו רוצות אתכן כמתחרות איתנו, לא בינינו לבין עצמנו, אלא אנחנו כנשים כנגד

כל הגברים, או על המקומות הפתוחים לתחרות הפוליטית.

לכן, טוב שיש מחלוקות פוליטיות, טוב שיש ויכוחים בינינו וטוב שאנחנו לא

עשויים ממקשה אחת, אבל אנחנו צריכות לתת אופציה לכל הנשים להשמיע את הקול, וזה

מה שעשתה הוועדה לקידום מעמד האישה שהזמינה אותנו. לכן היה לי חבל שנסגרו פה

פיות, ואנשים בדרך זו או אחרת לא השתמשו בבמה הזאת להראות את הקול המגוון.

המשחק הפוליטי הדמוקרטי מחייב סובלנות לשמוע גם את דברי הזולת, זה אלף-

בית בדמוקרטיה, ואנחנו חייבות ללמוד את זה וזה חלק מהמשחק. אני רוצה שוב

להודות שאני שמחה שנותנים במה לכל המועמדות, אני שמחה שנותנים במה לכל הדעות,

ואני כמובן מודה שגם נותנים לי הזדמנות לומר כמה מהממצאים על המחקר, ואני

אומרת שוב, כל פעם שאני מדווחת על מחקרי נשים בפוליטיקה, אני לפחות נשארת

גדולת המעריצות של הנשים בכלל ושל הנשים בפוליטיקה בפרט.

בחירות 1998 בהחלט שיפרו את מצב הנשים ברשויות המקומיות, הייצוג של הנשים

ברשויות המקומיות היהודיות עלה קרוב ל-15%. אבל הוא יורד, אם לוקחים בחשבון את

המועצות הערביות. אז הייצוג של נשים בפוליטיקה המקומית מגיע רק ל-10%. רק שלוש

נשים ערביות נבחרו, אבל אפשר כמובן גם לומר: כבר שלוש נשים ערביות נבחרו ויש

עוד עתיד, ואני מקווה שכך יהיה.

הפרופיל של הפוליטיקאית הממוצעת נשאר זהה, אישה נשואה עם 2.5 ילדים, וזה

מכיוון שיש ייצוג יחסית גבוה ליוצאי חבר העמים. אני לא רוצה לדבר על הנתונים

היבשים, אני רוצה לומר שניים-שלושה דברים, כי אני יודעת שהזמן קצר.

ירידת כוחן של המפלגות הגדולות היטיבה עבור נשים במערכת הבחירות האחרונה,

זאת אומרת שהמפלגות הגדולות והממוסדות חייבות - להוציא את מרצ וישראל בעלייה -

חייבות לבדוק את התרבות הפוליטית של מפלגתן ואת המבנה המפלגתי שלהן. 43%

מהנבחרות לרשויות המקומיות בבחירות האחרונות הגיעו דרך רשימות מקומיות ודרך
רשימות עצמאיות, זאת אומרת
שירד ייצוג הנשים מהעבודה, ירד ייצוג הנשים

מהליכוד ואפילו במפד"ל שהיה ייצוג מועט, גם שם ירד הייצוג.

המפלגות שהיטיבו לייצג את הנשים הן רשימת ישראל בעלייה ורשימות עולים

אחרות ברשויות המקומיות ומרצ שהיא הרשימה השיוויונית ביותר, 37% מנבחריה היו

נשים, אחריה בסדר יורד מפלגת העבודה וישראל בעלייה. אבל זיכרו שישראל בעלייה

היא מפלגה יחסית קטנה ומספר הנשים שהיא הכניסה זהה למספר הנשים שמפלגת העבודה

הכניסה.
היו"ר מרינה סולודקין
בלי שריון ובלי שערוריות.
חנה הרצוג
גשר, ליכוד והמפד"ל בסוף.

כלומר, שיעור ראשון הוא שהמפלגות חייבות לבדוק את עצמן ולעשות בדק בית,

כי - וזאת הנקודה השנייה שאני רוצה להעלות - במקום שהמבנה הפוליטי הוא יותר
נזיל ופחות ממוסד, היינו
במסגרות חדשות, כמו: הרשימות המקומיות, הרשימות

העצמאיות, ובמידה רבה כמו ישראל בעלייה ומפלגות עולים אחרות, במקום שבו יש

פחות מיסוד, יש יותר סיכויים לנשים.



אחד הנתונים שאני רוצה להביא לפה ושנראה לי מאד חשוב הוא נשים עמדו

בראש רשימות ברשויות המקומיות. לא כולן היו רשימות מפלגתיות.
קר י את ביניים
גם לרשות וגם למועדה?
חנה הרצוג
כן, ביחד. זאת אומרת, שבמקום שבו אין מערכת ממוסדת וקשוחה, לנשים יש

כישורים, ואנחנו יודעים שיש להן ההון האנושי והארגוני, והן יכולות לעשות את

זה, וזאת היתה דרך טובת, כי חלק גדול מהנשים שעמדו בראש הרשימה, גם אם לא

נבהרו לרשות, הן יושבות היום - בחלק מהמקומות בקואליציות ובהלק באופוזיציות -

ברשות המקומית.
קריאת ביניים
49 נשים מתוך כמה?
חנה הרצוג
אני צריכה להשתמש בבמה הזאת כדי לנזוף במשרדי הממשלה שלנו, ובמיוחד במשרד

הפנים. המצב היום במדינת ישראל הוא שאין נתונים, זאת אומרת; למשרד הפנים

שאחראי על הבחירות לרשויות המקומיות ושכל מפלגה חייבת לתת לו את רשימת

המועמדים שלה, אין רישום מסודר, ועוד יותר מכך, אין לו רישום ממוחשב. ואם יש

לו, הוא מוסיף חטא על פשע, כי הוא לא מעביר את זה לידיעת האזרחים, זאת זכות

בסיסית של כל אזרח לדעת נתונים על המתמודדים לרשויות המקומיות.

התשובה לשאלה היא שהנתונים שעליהם אני מתבססת הם על עבודת נמלים שעשתה

קואליציית הנשים שעבדה לפני הבחירות באיסוף פרטני של שמות וכן בעבודה שעשתה

אירנה קוגן בחיפוש פרטני - אגב, אין גם סימון של מין, יש רק רשימת שמות - של

הנבחרים לרשויות המקומיות דרך העיתון הרשמי של מדינת ישראל.

הצלחנו לאתר 240 שמות של נשים. הרשימה לא מדוייקת במאה אחוז, אבל מתוכן

הגענו ל-132 נשים שראיינו, זאת אומרת: 60% מהנשים, שזאת בהחלט רשימה נכבדת. זה

לגבי השאלונים.

לגבי הנתונים הסטטיסטיים, מה שאמרתי על אחוז הייצוג וכוי אלה הנתונים

שמייצגים את כל התוצאית ואת כל ההישגים של הנשים בכל הרשויות המקומיות. זאת

אומרת, מתוך 240% הנשים שנבחרו, 49 נשים נבחרו, כי הן הלכו דרך העבודה העצמאית

שלהן, כלומר; יזמו רשימות, או עמדו על כך שהן תעמודנה בראש רשימות.

אומר כאן דבר נוסף. כששאלנו את המרואיינות שלנו כיצד נקבע מקומן ברשימה,

שוב עלה מחדש העניין שבמקום שהמשחק הוא משחק בחירות או משחק של הקליקות בתוך

המפלגות, לנשים לא הלך. לעומת זאת, במקום שבו נשים אמרו; ראש הרשימה, אדם

מסויים או קבוצה עזרו לי, נשים נכנסו. שוב, החברה הישראלית והפוליטיקה חייבות

לבדוק את עצמן מחדש מבחינת הנורמות ביחס לנשים ולייצוג נשים במערכת הפוליטית.



לבחירות לרשויות המקומיות במובן זה יש רק נקודת אור אחת - היא לא כל כך

רלוונטית לפוליטיקה הכללית שבצילה נעשה כל הדיון, אבל בכל זאת אומר אותה, כי

נראה לי שזה חשוב לי ושבות פה ולאלה שרוצות לרוץ לפוליטיקה המקומית ולהמשיך

להשתתף בזירה הפוליטית - יש תהליך מאד חזק של לוקליזציה וירידת כוחן של

המפלגות הגדולות ברשויות המקומיות, זאת אומרת: שלבוחר הישראלי לא חשוב, כשהוא

בא להצביע ברשות המקומית, אם יחזירו שטחים או לא, אלא איך תיראה עירו או איך

ייראה מקום מושבו, ולכן הרשימות המקומיות הצליחו יותר ולכן לנשים היה יחסית

י ותר קל.

במילים אחרות, ככל הנראה, קל יהיה יותר במהלך השנים לנשים להשתלב

בפוליטיקה המקומית, אבל - וזאת נקודה שאני באמת אומרת אותה בזהירות רבה, כי לא

בדקתי אותה עד סופה וזאת התרשמות שלי, אבל מכיוון שאנחנו יושבות פה עם נשים

שגם רוצות לחשוב פוליטית, אני רוצה להגיד את האמירה הזאת שיש בה אמירה פוליטית

כללית במובן הרחב ולא מפלגתי - כתוצאה מהלוקליזציה וכתוצאה מהעניין הגובר של

הבוחר הישראלי בבעיות של הרשות המקומית, מה שקורה בפוליטיקה הישראלית המקומית

זה שהנושאים שנידונים ברשויות המקומיות הם יותר ויותר נושאים שפעם קראו להם
"נושאים נשיים"
רווחה, חינוך, תרבות ואיכות חיים.
זאת אומרת שבפשטות היינו אומרים
בסדר, רוצים אותנו בתחומים האלה, לשם

שולחים אותנו, כי זה המקום הטבעי שלנו ויש לנו יותר סיכויים. וכאן אות האזהרה

שלי וכאן האמירה הפוליטית הפמיניסטית שלי. כבר ראיתי בבחירות האחרונות שמפלגות

שונות חדשות, רשימות מקומיות, הלכו תחת הכותרת של "הירוקים" - כלומר: הלכו תחת

הנושאים איכות חיים, רווחה וכוי, הנושאים "הנשיים" - ובחלקן הגדול לא היה בהן

ייצוג של נשים.

אני רוצה להביא לידיעתכם ולגרום לכם לחשוב לפחות על הנושא שיש תהליך

שנקרא לו פמיניזציה של הרשות המקומית במובן של הנושאים שעולים לדיון, אבל יכול

מאד להיות שמי שהולך להיכנס לשם זה גברים אחרים ולא נשים, ואסור לנו שזה יקרה

לנו, אנחנו צריכים לעמוד על המשמר.

נשים הנבחרות רואות בהבטחת ייצוג הכרח, הכרח זמני, אבל גם אלה שאומרות

שהן מתנגדות, אומרות שהרבה פעמים אין ברירה.

הדבר הנוסף והמעודד - כי יש לי מהקר מתמשך - הוא שאני רואה שינוי רב

בעמדת הנשים הנבחרות לרשויות המקומיות ביחס לפוליטיקה, כלומר: יותר נשים

הצהירו - אני לא יודעת אם הן יעשו את זה - שהן רואות בפוליטיקה המקומית קרש

קפיצה לפוליטיקה הארצית. שוב אני אומרת, יותר זה ביחס לשנים קודמות.

יחד עם זאת, עדיין אין התמדה מספקת בפעילות של נשים ברשויות המקומיות,
כלומר
65% מהנשים היו נשים חדשות בפוליטיקה המקומית. זאת אומרת שהו ותיקות

כנראה ויתרו.

האמירה "פוליטיקה זה לא עניין לנשים" כמעט ונעלמה מהלקסיקון של הנשים

ברשויות המקומיות. הן מדברות הרבה יותר במושגים של פוליטיקה, של כוח ושל

השפעה, ואם זה צריך להיות המסר לנשים הלאה, אני מאחלת לכן הצלחה; וגם לנו.
היו"ר מרינה סולודקין
תודה רבה לפרופסור חנח חרצוג. אנחנו בשלב הסיום, ואתן לומר כמה משפטים

לחברת הכנסת ענת מאור, אחר כך אסיים את ישיבתנו.
ברכה ארג'ואני
חברת הכנסת מרינה סולודקין, אני מאד אוהבת את כל הנשים פה בכנסת, אבל

בפועל אף אחת מהמועמדות פה לא אמרה מה היא מתכוונת לעשות בנושא של חד הוריות

ומה היא מתכוונת לעשות על מנת שנשים חסרות דיור יוכלו לזכות בקורת גג.

המועמדות קמות והולכות ולא שומעות את מה שיש לנו להגיד, וצריך לשים את הדגש גם

על נשים כמונו שעוזרות להן להגיע לכנסת. יש בחוץ החתמה של הפורום הארצי

למשפחות חד הוריות. אבקש שתחתמו על הצהרה שצריך לקדם את זכויותיהן של נשים חד

הוריות.

היו"ר מרינה סולודקין;

זאת האג'נדה של כולן.

ענת מאור;

תודה. אני רוצה קודם כל לברך את עמיתותנו מהשלטון המוניציפלי. אני חושבת

שהתוצאות ששמענו מפרופסור חנה הרצוג על הכפלת הכוח בשלטון המוניציפלי הם

הישגים אדירים, אני מכירה הרבה מאד מהפנים שעומדות מאחורי הסטטיסטיקה, וזאת גם

עוצמה אנושית ופוליטית אדירה, וכמובן קואליציית הנשים, כל מה שהיא עשתה ותרמה

גס לגבי השלטון המקומי וגם לגבי הכנסת - הרבה יישר כוח.

נשים יקרות, הגיע הזמן שגם נחגוג וגם נציין את ההישגים. בביטחון אני

אומרת שבכנסת הבאה תהיינה יותר נשים.

קריאת ביניים;

16.

ענת מאור;

אני מקווה שתהיינה 16 נשים, אבל לפי הערכתי 14 נשים זה בטוח, וזאת בכל

אופן תהיה פריצת דרך או הישג. בוודאי שהיינו רוצים 30% ו-40, אבל זה הישג

גדול מאד, והוא גם תוצאה של העבודה המשותפת, ועכשיו תפקידנו שבאמת תיכנסנה

מקסימום נשים.

גברת ברכה ארג'ואני, אני לא רוצה כרגע להגן על עמיתתי חברת הכנסת מרינה

סולודקין, יושבת ראש הוועדה, אבל אני רוצה לציין שמאד חשוב שתהיה גם הדדיות,

למשל; אם עומדות חד ההוריות ומפגינות ואומרות מה הן דורשות לעתיד ולא מציינות

מה חברות הכנסת בכנסת האחרונה עשו למענן, זה לא פוליטי וזה לא בסדר. זה לא

קרדיט מיותר, זה קרדיט פוליטי, וזה על מנת שיחד נוכל להעצים, ולהעצים גם את

הפוליטיקה.
קריאת ביניים
זאת לא רק העמותה הזאת. יש גם עמותת אסירים ונשותיהם, ואנחנו כבר למעלה

משש שנים מתדפקים על דלתות הכנסת ואיש לא מקשיב.

ענת מאור;

עשיתי את זה בסוגריים, ואני אומרת שגם פה ההדדיות היא מאד חשובה על מנת

להעצים את הכוח ביחד.
ברכה ארג'ואני
אנחנו מאד מעריכים כל חברת כנסת שפעלה למען נשים.

ענת מאור;

אני אומרת שחשוב להביא להעצמה את ההערכה הזאת בשעה פוליטית של בחירות.

אני רוצה לעבור לשתי הערות, למרות השעה המאוחרת. אני חושבת שהדיון שאת

יזמת, חברת הכנסת סולודקין, על נושא מפלגת נשים הוא לא הדיון היחידי, אבל הוא

חלק מן הדיון. אני כמובן גאה מאד להיות במפלגה שמחזיקה בשיא במספר הנשים, של

החלטה על 30%, ובפועל 40% בעשירייה הראשונה וגם בעשירייה השנייה.
אסתר הרצוג
זה לא נכון, אתם היום תשעה חברי כנסת, ואם תסתכלי על מה שיש לכם היום, זה

לא 40% זה מקסימום 30%.

ענת מאור;

אני רוצה לומר שגם ה-30% הללו, מה עוד שיש עוד סיכוי שהן תהיינה 40%, זה

הישג אדיר. חבל לי שבעבודה אין יותר נשים, ואני מברכת גם את מפלגת העבודה, גס

את הליכוד וגם את המפד"ל, גם על עקרון הבטחת הייצוג שהוא חדשני בארץ וששנים

נאבקנו עליו, וגם על התוצאה בפועל. זאת לא עת לפיצולים.

דווקא כשלמדנו להיות פוליטיות ולהשיג את העקרון ולהשיג יותר נשים

ברשימות, חשובה ההתלכדות להכניס מקסימום נשים דרך המפלגות למען העצמת הנשים,

שלא נימצא שאנחנו תמיד שלב אחד אחרי הפוליטיקה. בבחירות 1996 היה פיצול רב,

והסקרים היום מעידים שלא יהיה ביזור וחבל שקולות יילכו לאיבוד, בין אם למפלגת

נשים או למפלגות חדשות שנשים מובילות אותן.
אסתר הרצוג
איזה מן פרגון זה, חברת הכנסת מאור? את יכולה לפרגן לכל המפלגות הערביות

אבל מפלגת נשים, שזה כאילו הסקטור שאת אמורה להזדהות איתו - -

ענת מאור;

לא רק להזדהות.
אסתר הרצוג
את יוצרת דה לגיטימציה, ואני חושבת שאת צריכה להתבייש.

ענת מאור;

אני עומדת מאחורי הדברים שאני אומרת, ואני רוצה לחזור עליהם; נשים

בפוליטיקה עשו בשבע השנים האחרונות וגם לפנינו, אבל ביחד. נאבקנו בעזרת

קואליציית הנשים והצלחנו בכך שכל המפלגות הגדילו, לעומת המצב שהיה בעבר, את

מספר הנשים. באף מדינה באירופה, לא דרך מפלגה עצמאית, אלא ביחד - -
היו"ר מרינה סולודקין
אנחנו לא מדינה באירופה, וחשוב לציין את זה.



ענת מאור;

זה נכון.
עדינה תמיר
מה עשו הנשים, אלה שישבו בכנסת, למען הנשים?
קריאת ביניים
הרבה מאד, המון. קודם תקראי.

ענת מאור;

לפי דעתי בהודשיים הללו זה התפקיד של כולנו. דוקטור עדינה תמיר, עשינו

המון. לא מספיק יודעים את זה, ואנחנו לא מספיק מתוגמלות על זה. קודם כל, הייתי

מציעה שכל מי שלא יודעת, תקבל את הדוה של סיכום הוועדה, כי הפצת המידע הזה,

ההעצמה של מה שנעשה בחקיקה, בטיפול פרטני, בהעצמת ארגונים שמטפלים בנושאי

נשים, במאבקים קשים מאד מול הממשלה על תקציב, נגד האבטלה, נגד הקיפוח של

מקלטים לנשים מוכות, זאת עשייה שאנחנו עושות יומיום, לא פעם חשופות בצריח מול

העמיתים שלנו, כל אחת במפלגה. לא פעם על ידי תשלום אישי בקידום, כי זה לא

"אין". אז את זה צריך לדעת ואת זה צריך להפיץ, וביחד. זאת הערה אחת.

נעמי חזן;

רק למען הדיוק הסטטיסטי, 40% בחקיקה הפרטית בכנסת ה-14 נעשתה על ידי

נשים.

ענת מאור;

אני רוצה לסיים ולומר שלדעתי יש לנו עכשיו שני יעדים קרובים, האהד הוא

התמודדות של כל אחת במפלגתה היא. אין לי שום טענה על מה שהיה פה לפני שהגעתי,

היום אנחנו נפרדות ועובדות באחווה ובשיתוף פעולה. עכשיו אלה בחירות פוליטיות,

כל אחת עושה נפשות למפלגה שלה. יש מחלוקות בין המפלגות, כולל בעניין קידום

הנשים, כולל בתפיסת עולמי שאי אפשר לקדם נשים בלי שלום, בלי צדק חברתי ובלי

סולידריות ובלי דמוקרטיה. זאת מחלוקת פוליטית, והיום אנחנו נפרדות על מנת לא

להתכתש. אסור להפוך את יום האישה הבינלאומי בשנת בהירות ליום אישה שמישהו עושה

ממנו הון פוליטי. היום כל אחת במפלגתה.

יום אחרי הבחירות צריך להתחיל את העבודה על הבטחת 40% בגופים הבוחרים

הרחבים. האם אני מובנת? זאת המשימה של כולנו, ונאמר אותה היום. אם לא תהיינה

מספיק נשים בוועידות של המפלגות, במרכזים של המפלגות, בהנהלות של המפלגות, לא

נצליח להגיע ל-30%-40% נשים בכל המפלגות. אני חוזרת על דבריי, על כל אחת לעשות

לביתה ולמפלגתה לקראת הבחירות בתקווה שנהיה הרבה נשים בכנסת. יום אחרי הבחירות

כולנו ביחד נאבקים על הרחבת הבסיס בכל הוועידות ובכל המפלגות. תודה רבה.

הודעה על כנס מטעם הקואליציה. הודעה מאד חשובה לכולם, בתאריך 18 במרץ,

זאת אומרת; בעוד 10 ימים, במרכז עינב בשעות הבוקר, תל אביב בשיתוף עם מועצת

הנשים תל אביב עורכים כנס גדול.

קריאת ביניים;

הקואליציה.
ענת מאיר
כל קואליציית הנשים של הנבחרות במועצות הערים וכל מועמדות הכנסת מוזמנות.

תודה למארגנות.

היו"ר מרינה סולודקין;

אני מתנצלת בפני סימה תמיר שלא נתתי לה לדבר.
סימה תמיר
משפט אחד.
היו"ר מרינה סולודקין
את תופסת זכות דיבור.
סימה תמיר
זה מאד חשוב. הבטיחו לי שאדבר ואומר שני משפטים. זה לא מספיק שהכנסנו

נשים לרשימות ולמקומות טובים. עכשיו חשוב מאד שנדאג שנשים תצאנה לבחור. זה שיש

נשים ברשימה, זה יפה וטוב, אבל אם לא נעבוד על הוצאת הנשים - שמהוות 52%

מהאוכלוסיה - מהבית, זה לא יעזור. כמו שלחצנו על המפלגות להכניס נשים למקום

ריאלי, צריך גם להוציא נשים החוצה. כל אחת חייבת לחזור הביתה ולהביא כמה שיותר

נשים לבחור.

אני סימה תמיר מבאר שבע מאמונה. התמודדתי מטעם המפד"ל, ובמפד"ל ארבע

הנשים שהתמודדו, נכנסו בכוחות עצמן ל-16 המקומות הראשונים, ואחר כך אחת הוקפצה

למקום השמיני. במרכז יש 1,050 אנשים, ומתוכם רק 124 נשים. עשינו מרד, ואני

מקווי; שנמשיך כך בכל מקום, אבל אם לא נעבוד עם האוכלוסיה המקומית, זה לא

יעזור. אני מאד מודה לכם.
היו"ר מרינה סולודקין
תודה רבה. אני מסיימת את הישיבה שלנו ורוצה להודות לכם על השתתפותכם. כמו

כן, אני רוצה להודות לראש הממשלה ולגברת הראשונה שמצאו לנכון להגיע לכאן לרגל

חשיבותו של יום האישה הבינלאומי. אני מודה גם לאלה שהשתתפו בחלק האמנותי וגם

במחקר. ביחד ננצח.

הטקס הסתיים בשעה 12:10

קוד המקור של הנתונים