ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 25/01/1999

ישיבת עבודה עם נשות חד"ש

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע עשרה

מושב רביעי



גוסח לא מתוקן



פרוטוקול מספר 189

מישיבת הוועדה לקידום מעמד האשה

שהתקיימה ביום ב', ח' שבט התשנ"ט. 25/1/99, בשעה 15:00
נפחו
חברי הוועדה: היו"ר מרינה סולודקין

תמר גוז'נסקי
מוזמנים
רוזט אבו-רחמון

חוה ויזל

אדה טנדלר

יעל טולדנו-אפשטיין

אביבה מולר-לנדט

איבתיסאם מחאמיד

סלואה נקארה

מהה נקיב

עאידה סייד

איחלאס סרייה

חנה שברון

עאידה תומא-סולימאן

מקבולה אסאר
על סדר היום
מליאה - ישיבת עבודה עם נשות חד"ש.
נרשם על-ידי
רקורד שרותי הקלטה
תמר גוז'נסקי
שלום. אנחנו נעשה סבב. תצגנה את

עצמכן. בבקשה.
עאידה תומא-סולימאן
שמי עאידה תומא-סולימן. אני חברת

ההסתדרות הארצית של חד"ש. אני

חושבת שלוועדה למעמד האשה, כל הנושא של נשים ופוליטיקה, למרות

שזה כאילו התחיל עכשיו וזה בדיוק התזמון עם התחלת הבחירות, אבל

אני רואה לעתיד שהוועדה יכולה לתרום הרבה בנושא הזה, כפי שהוועדה

תורמת בכל מיני נושאים אחרים שאנחנו באות ומתדיינות ומנסות לקדם

נושאים. אבל אני חושבת שאנחנו כנשים מחד"ש, ואולי עדיף שאני אדבר

במיוחד בשמי, דבר שמאד משך אותי להיות חלק מחד"ש זה העמדה

הברורה של חד"ש בכל הנושא של שיוויון לנשים ועמדות פרוגרסיביות

בכל הקשור לחיי היומיום של האשה והדרישה המאד ברורה בחדי'ש. זה

חלק מהמצע ומנקודות היסוד שלנו. הבעיה בחד"ש שאנחנו מפלגה

מבחינת יצוג בכנסת קטנה יחסית. אז ההתמודדות בתוך חד"ש היא מאד

קשה. השיקולים האלקטורליים גם משחקים תפקיד, כך שמאד קשה

לנשים להשיג מקומות. כי לדבר על שריון מתוך 40 חברי כנסת זה לא

כמו לדבר על שריון מתוך ארבעה חברי כנסת או חמישה חברי כנסת.
היו"ר מרינה סולודקין
אני מאד מבינה את זה. אני ממפלגה

שיש לה שבעה מנדטים. גם לנו אין

שריון. קשה מאד להתמודד.
עאידה תומא-סולימאן
זה קשה מאד. אבל אני חושבת שהגיע

הזמן וזה היום ברור יותר ויותר בתוך

חד"ש, שכפי שהיינו כל הזמן אלה שהרימו את הגדל במיוחד בחלק הפעיל

בתוך האוכלוסיה הערבית, הרמנו את דגל שיוויון הנשים, ואף אחד לא

יכול להתחרות אתנו בנושא הזה, אנחנו צריכות להמשיך להרים את הדגל

הזה ובאמת לקדם את הנושאים של נשים.

מבחינת מה אפשר לעשות כדי לקדם,

במפלגה אצלנו, אנחנו בדרך כלל סומכות על הבחירות הפנימיות שלנו.

אבל אני חושבת שפניה מהוועדה לא תזיק בטוח ויהיה לזה איכשהו הד.
היו"ר מרינה סולודקין
יש גם להדגיש שזה הכיוון הנכון, ושזו

מגמה פרוגרסיבית. אני רוצה לומר

לכם כשקיבלתי מכתב מראש הממשלה, אז ראיתי שעשיתי משהו. אני

אמרתי, איך זה יכול להיות שבמחנה הלאומי אין מספיק נשים. פניתי גם

לח"כ ברק באותה שאלה, איך זה יכול להיות שבמחנה השמאל אין

מספיק נשים.
מקבולה אסאר
שמי מקבולה אסאר, אני חברת

המועצה הארצית של חד"ש. לגבי

הנושא הזה ספציפית היה לי סימן שאלה מה תוכל ועדת מעמד האשה



לעשות בעניין הזה, למרות שאני מאמינה מאד בתפקיד של הוועדה הזו

בקידום מעמד האשה מבחינה חברתית. אני רואה את הנושא כיותר קשור

לפעילות בתוך המפלגות ובין מנהיגי המפלגה. וחד"ש, אני מסכימה לכל

מלה שגברת עאידה תומא-סולימאן, נחשבת לאחת המפלגות המתקדמות

בעניין קידום נשים. יש לנו מגבלות, אבל בכל זאת אני חושבת שיש

פעילויות שהן חזקות, והן הפעם השיגו יותר דברים. אני מחזקת אתכן

שתוכלנה לעזור לנו להשיג דברים נוספים.
היו"ר מרינה סולודקין
תודה רבה לך. גברת רוזט אבו-רחמון,

בבקשה.
רוזט אבו-רחמון
שמי רוזט אבו-רחמון מנצרת מתנועת

נשים דמוקרטיות. אני לא אחזור על

מה שאמרו החברות. אני כמובן בעד כל מלה שהן אמרו. אני בעד שהאשה

תגיע לכנסת, אבל החיים שלנו היומיומיים כפופים לחוקים. החוק הוא

מאד מגביל את האשה. על זה אנחנו צריכים לעבוד, לעדכן את החוקים.

אני חושבת שרק החוק יכול לתת מענה לאשה המתקדמת.
היו"ר מרינה סולודקין
את יכולה לציין איזה חוקים את רוצה

לשנות או לתקן?
רוזט אבי-רחמון
חוקי הנישואין והגירושין.
תמר גוז'נסקי
הנשים כפופות לדין הדתי בכל הארץ.
היו"ר מרינה סולודקין
הפרדת דת ומדינה בכל המגזרים, שזה

יהיה אפשרי. תודה רבה.
עאידה סייד
שמי עאידה סייד. אני ממייסדות "קול

האשה". אני חושבת שהפעילות

הפמיניסטית שלי צריכה להתבטא יום יום ברחוב, על-ידי כל מיני

פעילויות, לאו דווקא בממסד ובמפלגה. יש לי דיאלוג מאד עמוק בניהול

המאבק הזה תוך כדי מפלגה, תוך כדי ממסד. באופן קונקרטי, אני רוצה

לומר על הדברים שנאמרו בקשר לרק"ח, אני אחת מאלה שהיו ברק"ח,

ובקשר למעמד האשה בתוך רק"ח היסטורית וגם היום, יש לי דיון מאד

עמוק. יש לי ערעור על שני המשפטים שנאמרו בגדול, ובאופן קונקרטי,

עם נסיון של אחת מאלה שאמרה משפטים מסויימים מבחינה היסטורית.

המאבק שלי הוא יומיומי. אני חושבת שהשינוי הוא במגוון כל כך רחב.

אפילו בעליה לאוטובוס ובירידה ממנו יש לי מאבק מבחינה פמיניסטית.

אני לא מפסיקה. זה נמשך כל הזמן.
היו"ר מרינה סולודקין
כמה יש כאלה?
עאידה סייד
הרבה. הרבה. כולנו לא רוצות שאף

אחד יעצור אותנו.
היו"ר מרינה סולודקין
תודה. בבקשה, גברת אדה טנדלר.
אדה סנדלר
אני ירושלמית, פעילה בכל התיקונים

שמקדמים את האשה ומקדמים את

השלום. אני שייכת גם לחד"ש וגם ל"בת שלום", אני נמצאת בכל מקום

שרק אפשר בו לקדם את מעמד האשה. אני בהחלט חושבת שהעבודה

שלכן היא עבודה מאד ברוכה. אני לא יודעת אם אתן, כי אתם הייתן

בכנסת, אם שמעתן לגבי המפד"ל. שמעתן. אני חושבת שזה דווקא מאד

מעניין שהנשים שם קמו אתמול והודיעו שהן לא תצבענה אם לא יהיה

להן שריון. אז אמנם הן קיבלו מקום שמיני בסך הכל.
היו"ר מרינה סולודקין
ולא כפי שהן דרשו, מקום שישי. אני

דיברתי עם הנציגות של מפד'יל.
אדה טנדלר
בכל אופן, אני חושבת שזאת עבודה .

מאד חשובה. כל הפנלים שאנחנו

רואים למשל בטלוויזיה, הכל גברים. כמעט ואין אשה לרפואה.
היו"ר מרינה סולודקין
גברים ואלופים, גנרלים. זה איום

ונורא.
תמר גוז'נסקי
בזמן האחרון המצב הדרדר מאד. לא

מביאים בכלל נשים לפנלים פוליטיים.
אדה טנדלר
אני חושבת שצריך לעשות ממש

מהפכה.
היו"ר מרינה סולודקין
אולי המסר שלנו הוא היותר חשוב

והיותר מתאים, ולא קשור למאבקים

קטנוניים שיש. אולי בגלל זה. גברת חוה ויזל.
חוה ויזל
שמי חוה ויזל. אני ירושלמית. אני

באתי בעקבות ההזמנה של גברת אדה

טנדלר. אני לא כל-כך פעילה במסגרות מפלגתיות, אבל יש לי קשר עם כל

מיני פעילויות שקשורות בארגונים שונים שקשורים בזכויות אדם. כמובן

שזה כולל זכויות נשים בארגונים למיניהם במאבק לשלום, לשיוויון וכוי.

לא כדאי לחזור שוב על תמונת המצב שהיא בכל המקומות, אבל דווקא

לאור מה שקרה במפד"ל אתמול, שאני חושבת שזה היה דבר יוצא מן

הכלל מעניין שצריך ללמוד ממנו. מפני שהאסרטיביות שלהם, ובעבר

עבדתי בתפקידים שונים במשרד החינוך. אני חושבת שהם עושים מה

שאנחנו אולי לא מספיק עושים בחינוך לנושא מבחינתן, מבחינת חיזוק



הדת וכו' בחינוך. אני חושבת שהנושא הזזה כל כך מוזנח בבתי הספר, גם

שלנו. זאת אומרת, בבתי הספר הממלכתיים, בהכשרת מורים.
תמר גוז'נסקי
איזה נושא? שיוויון האשה?
חיה ייזל
מעמד האשה, שיוויון האשה. כי זה

קשור עם שיוויון בכלל.
היו"ר מרינה סולודקין
לתמר יש זכרונות ממפגש בבית-ספר.

היא לא יכולה לשתוק במליאה. אני

שמעתי את הדיווח. איום ונורא.
חוה ויזל
מכיוון שאני קצת מכירה את

המכללות שלנו, את הסמינרים, את

המוסדות, יש איזה תופעה נורא מוזרה, אני דיברתי קודם על ארגונים

ולא על מפלגות. אחוז הנשים הפעילות ובתפקידי מנהיגות והמשפיעות

והמוערכות הן רוב בולט אפילו. ואילו במפלגות מבחינת המנהיגויות

והייצוג במפלגות הפער הוא הרי גדול מאד. כדאי פעם לחשוב ולנתח איד

זה קורה. אני חושבת שאחת הסיבות מתחילה באמת בחינוך למה זה

שיוויון ומה זה ייצוג צודק ונכון. לכן, חוץ מארגוני נשים פמיניסטיים

פרופר, כמו "בת שלום" שאני פעילה בה בקשר עם ארגונים אחרים, אז

אחוז הוולנטריים בארגונים אחרים הוא בכל נושא. אם זה זכויות ילדים,

בכל הנושאים.

אני חושבת שצריך פעם יותר לעומק

לחשוב איך משנים את המצב הזה. אולי כדאי שמעט נציגות הנשים

שבכנסת והפעילות במפלגות תשפענה דרך ארגונים וולנטריים למיניהם

על לעודד נשים. כי גם אלה שהן פעילות מפלגתיות הן מוכרות מפעילות.

הן לא נולדו בתוך המפלגה. אריתי היום את הרשימה של מרצ למשל

שנבחרו. אחת היתה המנכ"ל של "בצלם" והקימה את "בצלם" והאחרים

בארגונים אחרים וכוי.

היו"ר מרינה סולודקיו; תודה רבה. הייתי רוצה לשמוע מה את

יכולה לומר, גברת איבתיסאם

מחאמיד.
איבתיסאם מחאמיד
אני איבתיסאם מחאמיד מכפר פרדיס.

אני פעילה בקרב נשים, רכזת נשים

ארצית. התנועה נקראת "השלום מתחיל בפנים". התנועה כוללת את כל

הדתות, מהמגזר הערבי ומהמגזר היהודי. אנחנו שלוש חברות הפועלות

יחד. אני, אורה ויעל. כבר שנה עברה מאז שהקמנו את התנועה הזו.

אנחנו מסתובבות בכל הארץ, נפגשות כל חודש. יש לנו ב-9 לחודש הבא

מפגש מאד מיוחד עם ארבע הדתות, הרב, הקאדי, השייח הדרוזי,

והנוצרי, כולם מתאספים יחד. כל אחד מדבר על השלום בדת, איך הוא

רואה את השלום בדת שלו. נשים באות מירושלים, מנצרת, מעכו, מחיפה,



מכל מקום בארץ. מדי חודש אנחנו מתאספות ובכל פעם יש לנו פעילות

אחרת.

אם אנחנו מדברים על הבחירות, אני

עברתי את הבחירות. בפעם הראשונה בכפר פרדיס, בכלל במגזר הערבי,

שרצה אשה שהקימה רשימה עצמאית ועומדת בראשה. זו הבעיה

האמיתית. זו חוויה מאד קשה ומאד מיוחדת. העובדה שאת רצה ואומרת

אני פה, אני אשה ותצביעו עבורי, זה לא היה קל. אבל הם כיבדו אותי.

אמרו לי, כל הכבוד לך, את כמו הגברים, את עושה הכל. אבל יש צורך

להגיע דרך חמולות. אם היתה לי חמולה של 300 לא היתה לי בעיה.

דווקא בהמולה שלי יש רק 24 מצביעים. אז הייתי צריכה לדאוג

למצביעים עבורי. קיבלתי 161 קולות, אבל זה לא היה מספיק כדי להכנס

פנימה. אבל קיבלתי מחמאות בלי סוף. הרבה עודדו אותי, כל הכבוד לך,

תמשיכי.

אני רוצה להחמיא ולהודות לגברת

סלואה נקארה שהיתה אתי לכל אורך הדרך. אני באמת מודה לה. היא

אשה מיוחדת. היא ועיסאם היו אתי כל הזמן, בכל שלושה החודשים היו

אתי יום יום.
קריאה
מה עשית לפני שהתמודדת לבחירות?
איבתיסאם מחאמיד
כל הזמן הייתי פעילה בכפר, גם

בעבודה סוציאלית. הייתי יו"ר ועד

הורים בבית-הספר, וגם זה בפעם הראשונה שאשה עומדת כיו"ר. עד אז

לא היו בוועד נשים, אמהות, אלא רק אבות. הוועד נקרא "ועד אבות".

למרות שדווקא האמא היא שמטפלת בילדים, היא שנמצאת בבית, היא

שדואגת לילד. ואילו האב שמגיע מהעבודה מאוחר ואפילו לא יודע מהם

הציונים של הילד. רק בסוף השנה הוא רואה את התעודה. גם פה הייתי

צריכה להלחם ולהגיד, הגיע הזמן שהאמא תהיה בוועד ההורים. נלחמתי.

היינו שתי נשים. היום אני לבד. אני מנסה לחדש ולבצע שינויים בחברה.

לבד אני ודאי לא אוכל. הצטרפו אלי כמה נשים בזמן האחרון. אנחנו

מתכוונות להקים עמותה בפרדיס לקידום מעמד האשה.

אני חושבת שבוועדה לקידום האשה

בכנסת חסר המגע עם השטח. למשל, בבחירות רצו 14 נשים. אחת לא

עברה. עברה רק אחת בנצרת, שהיתה בת התנועה האיסלאמית, שרך

התנועה האיסלאמית מספר שלישי היא עברה. לא היה מספיק מי שיעודד

את הרעיון, לערוך כנסים, תקשורת. לי באופן פרטי היתה תקשורת

מדהימה. מצדי, היו חסרות נשים רבות שתבואנה מבחוץ ותשפענה על

האנשים שבפנים.

היו"ר מרינה סולודקיו; אני פניתי ליו"ר הכנסת וביקשתי

. , ' לממן את הנסיעות מהמגזר הערבי של



נשים לישיבות הוועדה. אתן מבינות שהוא סירב. כיוון שמהתחלת

הישיבות בוועדה רציתי לראות שנשים ערביות, כמו עכשיו, נוכחות

במליאה, בישיבות של הוועדה למעמד האשה. אנחנו ננסה שוב או נחשוב

בצורה אחרת.
איבתיסאם מחאמיד
כל הנשים שרצו הן נשים כל-כד

חזקות. האשה הערבית צריכה לה.יות

חזקה גם נפשית, לקבל את זה שכפר שלם אומר לה "לא". זאת אומרת,

את לא מתאימה פה. את חייבת להכנס מבית לבית. זה נושא לא קל.

שלושה-ארבעה ימים לפני הבהירות לא ישנתי 24 שעות. רצתי מבית

לבית. אני לא אספר לכן מה עבר עלי. אחרי הבחירות היתה "פאשלה"

גדולה. אני כמעט התמוטטתי. לא האמנתי שרק בגלל שאני אשה. זו

הגאווה היחידה שהיתה לי. אם הייתי גבר הייתי רצה לראשות הממשלה.

יכולתי לעבור בקלות. אבל כיוון שאני אשה, נדחפתי הצדה.
היו"ר מרינה סולודקין
איך את מציעה בנושא איך להגיע

למפלגה ערבית אחרת?
איבתיסאם מחאמיד
אני תמיד אומרת, היום יש לנו הרבה

צעירות.
תמר גוז'נסקי
השאלה היא איך להשפיע על המפלגה

של ח"כ דראושה ושל התנועה

האיסלאמית להכניס נשים.
סלואה נקארה
במפלגת המפד"ל המאבק יצא מתוך

הנשים.
איבתיסאם מחאמיד
כן. רק הנשים. רק האשה יכולה

לעשות את המאבק הזה.
היו"ר מרינה סולודקין
חד"ש עושה תחרות, בגלל שהיא

מכניסה את נושא הנשים, אז אתם

מקבלים יותר קולות.

איבתיסאם מחאמיד; אני חושבת שזה רק מאבק של האשה.

זאת אומרת, נשים צריכות לקום

ולעמוד על שלהן.
היו"ר מרינה סולודקין
את חושבת שלא הגיע הזמן לדבר?
איבתיסאם מחאמיד
אני כועסת על נשים. אני כועסת גם על

עצמי. בגלל שאני אשה. הנשים צריכות

יותר לעמוד על שלהן, לא לוותר. לארגן כנסים, להציע הצעות, להכנס



לבתי ספר, לדבר על זה כל הזמן. לא רק בזמן הבחירות. הבחירות הן

שלושה חודשים, אבל יש לי חמש שנים לעבוד. דרך הנסיון אפשר להגיד,

אם יש "פאשלה" אחת, מתקנים את ה"פאשלה" שוב ושוב, אבל לא צריך

להתייאש ולהגיד עד פה. אם אני היום מסתכלת על עצמי, העובדה

שנכנסתי לבחירות בשבילי היא נצחון. אני אמנם מנחמת את עצמי בזה,

אבל זה חלק מהעבודה. זה מתחיל בפעם הראשונה. אהר כך אולי תהיה

שוב "פאשלה". אבל אפילו אם הבת שלי או הנכדה שלי תכנסנה

לבחירות, אז אני מוכנה, אני אחכה לנכדה שלי. אבל צריך מישהו שיעשה

לנו את זה. צריך שאחת תתחיל בזה. אותה אחת צריכה להיות חזקה. יש

לי משפחה תומכת, יש לי בעל תומך. בלי בעלי לא הייתי מתחילה בזה.

היתה לי משפחה תומכת מאד. המשפחה שלי היא המשפחה הראשונה

שהאמינה שהבת שלה תכנס לבחירות ויעזרו לה. זה חלק מהמאבק שלנו.
היו"ר מרינה סולודקין
תודה רבה. גברת סלואה נקארה,

בבקשה.
סלואה נקארה
אני סלואה נקארה. אני שחקנית.

בחד"ש אף פעם לא היתה בעיה של

מיקום נשים, מאז שהייתי ילדה קטנה בחיפה תמיד היתה תנועת נשים

דמוקרטיות, עוד לפני שהיו תנועות נשים בכלל בארץ. הבעיה היתה או

עדיין ישנה, שהפמיניזם הגיע לחברה הערבית קצת באיחור. זה לא

במקרה שהפמיניזם הגיע באיחור. אשה ערביה, בגלל שלחברה אין ציפיות

גבוהות מנשים, החינוך הוא "על הפנים". גברת איבתיסאם מחאמיד

הזכירה חינוך. אני רוצה להזמין את יו"ר הכנסת שיבוא פעם לבתי ספר

ערביים ויראה את הספרים שעוד לומדים בהם. הוא צריך להתבייש שעוד

במאה הזאת יש לנו ספרים שאבא קורא ספר ואמא תופרת. נמאס כבר.

כולם עם כאפיות על חמור. איפה אנחנו חיים? הבן שלי שיש לו דעות

פמיניסטיות יותר מיו"ר הכנסת, עוד לומד בספרים האלה. הוא בא

הביתה והוא מעיר לי, אמא, תסתכלי. האמא עם סינר או תופרת, והאבא

עם עיתון. הבן שלי מעיר לתשומת לבי.
היו"ר מרינה סולודקין
אני חושבת שזה נושא לכנסת הבאה.

שיוויון המינים במגזר הערבי.
סלואה נקארה
הציפיה של החברה והחינוך והמורות

שאין להן את הכלים האלה להתמודד

ולבנות שיוויון בתוך החברה מגיל חובה, מגיל אפס. היא לא צריכה

הרבה. היו הרבה מקרים, לכל אמא פה יש ספרים לכתוב על איזה דעות.

זה פשוט לא יאומן. הילדים באים ומספרים לנו בבית איך המורה

מתבטאת נגד נשים, מורה בכיתה. את הולכת ומעירה, ואומרים, טוב,

זאת פמיניסטית משוגעת. היא כל הזמן תדבר. מה שלא נעשה היא לא

תהיה מרוצה. אז את שותקת, כי הילד צריך יחסים טובים בבית-הספר,

וגם את צריכה בפנים נאורות להכנס כשאת צריכה להכנס למורים האלה.



יש בעיה בסיסית בחינוך. נשים ערביות

במיוחד או נשים בכלל שבאות מחברות שהן שמרניות יחסית ואיך להם

ציפיות מנשים, אז המאבק שלנו הוא יומיומי. אני לא צריכה את הכנסת

בשביל להאבק. אני אישית נאבקת בחיים האישיים שלי. אני תופסת

אנשים כמו גברת איבתיסאם מחאמיד, ויש הרבה שיש להן אמביציות, יש

להם אנרגיות, ואני נותנת להן עידוד. אני נותנת להן קצת כלים אם

צריך, אני נותנת להן תמיכה נפשית. הרוב מתחיל בעניין נפשי, ששום

דבר לא קורה, שזה לא יזיק. הכנסת היא לא מקום שכולן חולמות לרוץ.

קודם כל שיהיה חוק. תשלמו את הבייבי-סיטר ואת אשת הנקיון שאני

אוכל לצאת יותר שעות לצאת מהבית. כי אני משלמת חצי משכורת

לאשה ששומרת לי על הילדים ורבע משכורת לאשה שמנקה ומבשלת. אין

לי את האפשרויות האלה. זה לא מעודד נשים לצאת. אנחנו יודעים

שעבודה בכנסת זה המון עבודה. בפוליטיקה אי אפשר לעבוד חצי משרה.

אין דבר כזה. אצלנו הדוגמא היא ח"כ תמר גוז'נסקי, ואנחנו יודעים

כמה שעות היא עובדת. זאת אומרת, נשים לא רוצות. שום בעל לא יממן

הוצאות של אשה שרוצה לרוץ לכנסת.
היו"ר מרינה סולודקין
אבל לקהילה כולה מאד חשוב.
סלואה נקארה
איפה החוק הזה שזה הוצאה מוכרת,

הבייבי-סיטר והמנקה? למה זאת

הוצאה לא מוכרת לאשה עובדתי האשה שמנקה את המשרד של הגבר היא

הוצאה מוכרת וזאת שמנקה לי את הבית לא. למה זה לא הוצאה מוכרת?
קריאה
תשימי לב למשפטים שלך. "זאת

שמנקה לו".
סליאה נקארה
האשה שמנקה. בדרך כלל נשים עושות

את העבודות האלה. מה לעשות? זאת

לא בושה וזה לא מביש. אם זה מה שהיא יכולה לעשות, כל הכבוד.
היו"ר מרינה סולודקין
אני לא קיבלתי את מה שאמרת, מי

משלם עבור בייבי-סיטר ומנקה.
סלואה נקארה
זה צריך להיות חוק בכנסת.
היו"ר מרינה סולודקין
עולים חדשים הגיעו לארץ, ללא גג,

ללא עבודה, ללא שפה. הסתדרנו.

למה? כי ידענו שצריכים לעשות את זה. עם משפחה תומכת כמובן. בלי

משפה תומכת קשה מאד לעשות. איך אני מסתדרת? יש לי ילדים. יש לי

את אמו של בעלי שעוזרת לנו.
סלואה נקארה
אבל אי אפשר לסמוך על זה לדורי

דורות.
היו"ר מרינה סולודקין
אני לא חושבת שזה המכשול. המכשול

פה הוא אחר. גברת איחלאס סרייה,

בבקשה.
איחלאס סרייה
שמי איחלאס סרייה, אני מתנועת

נשים דמוקרטיות וגם חברה בחד"ש.

אחרי כל מה שנאמר עד עכשיו לא נשאר לי מה להגיד. אני יכולה להגיד

שלא נפסיק לפעול. אני גם יוצאת לכל מקום, החל מהבית, מאתנו

ומהשכנים. בקשר לעזרה, אם כל אחת מגיעה להסכם עם בעלה, אם היא

נשואה, שהוא יעזור לה, אז זה גם פלוס, שהיא יכלה להתגבר על הדבר

הזה והשפיעה על בעלה. כל מה שהיא חושבת ומנסה לעשות ושהוא יעזור

לה. אם היא הצליחה לעשות את זה, היא יכולה גם בכל מקום להביע את

דעתה ולא להגיב לכל הקשיים שנתקלים בהם, אם זה דעות נגדנו, אם זה

גם פוגע לפעמים נפשית, ולהמשיך את המלחמה. אין מה לעשות חוץ מזה.

אם עכשיו אין תגובה, אז אני מקווה שכל עוד אנחנו נמשיך תהיה תועלת

אחר כך, אנחנו לא נכנע.
קריאה
אנחנו צריכות להעביר חינוך תוך כדי

המאבק.

סלואה נקארה; בשליטה שלנו בבית הקטן שלנו. ככה

מתחילים. אין מה לעשות.
היו"ר מרינה סולודקין
נכון. לי היה מאד קשה ברוסיה,

כשעשיתי את הקריירה שלי עם הבית.

הגעתי לכאן, וכאן בעלי תמך בקריירה הפוליטית שלי. נדהמתי מאד מזה.

תודה רבה. אני מסכימה שהמאבקים הם הדבר הכי חשוב.
חנה שברוד
אני לא חברה חדשה בחד"ש. אני

ותיקה מאד. אני חושבת, לפי כל

הדברים שנאמרו פה על-ידי החברות שלנו, אנחנו מההתחלה לא עשינו

די. מפני שהיה לנו מותר, זכויות האשה, יש נשים שיכולות למלא את כל

התפקידים ואנחנו לא פעלנו מספיק כדי להבטיח ייצוג. השכנים שלי ידעו

שלי יש אותן הזכויות בבית. השכנים לא התפלאו, כי ידעו שאני חברה

שמארגנת נשים שיעמדו על זכויותיהן. אני מבקרת. אני חברה בתנועה

למען נשים. שם אנחנו גם מדברים הרבה. אבל זה לא מספיק. צריך

באמת ללכת ולעשות את הדברים היומיומיים הפשוטים. כמו שהחברה

אמרה, שבספר נראה האיש קורא עיתון והאשה תופרת. זאת לא

האפשרות היחידה. יכול להיות שהיא גם תתפור וגם תקרא עיתון. אנחנו

מפלגה יהודית-ערבית, אני חקרתי ליד עכו, בנהריה. ראיתי שבמשך הזמן

האנשים שם התפתחו. הם קיימו אסיפות עם מאות אנשים וראינו גם

נשים שיש להן אפשרויות להתקדם. אני חושבת שצריכה להיות עבודה

יומיומית. אם אני רואה שמנצלים את השכנה שלי, אני אכנס אליה



ואסביר לה. ולא רק שאנחנו מתאספים באסיפות הגדולות. זה לא מספיק

רק לדרוש מהמנהיגות. צריכה להיות עבודה יומיומית.
היו"ר מרינה סולודקין
עם זה אני מסכימה במאה אחוזים.

בראש ובראשונה עבודת שטח. מזה

מתחילים. אבל אחר כך, אם יש תוצאות ואם יש מוניטין ואם יש

רייטינג, אז גם אנחנו צריכים לעזור להכניס את הנשים. ח"כ תמר

גוז'נסקי, בבקשה.

תמר גוז'נסקי; אני רוצה להתייחס בכמה מלים למה

שנאמר פה. בנושא החינוך לשיוויון

במיוחד במערכת החינוך הערבית קיימנו ישיבה פה מטעם ועדת המשנה.

באו נציגי משרד החינוך עם התחייבויות. כמו שהם יצאו מהדלת, ככה

נעלמו ההתחייבויות שלהם ולא קרה שום דבר.
היו"ר מרינה סולודקיו
אני בדרך כלל עוקבת. אחר כך אני

שולחת תזכורת. אחר כך אני פונה

לשר.
תמר גוז'נסקי
אני מציעה, זה אחד הנושאים שצריך

לחזור אליו. הנושא הוא כלל ישראלי

כמובן. הוא לא נוגע רק לאוכלוסיה הערבית. אבל באוכלוסיה הערבית

אפילו לא מתביישים במה שכבר מתביישים בחינוך העברי. פשוט לא

מתביישים להציג דברים. אז לכן, אני חושבת שהנושא הזה מאד חשוב.

הנושא השני שרציתי להגיב עליו זה

לגבי השאלה של היסטוריה ולא היסטוריה. נכון שאפשר להתפאר

בהיסטוריה. אפשר לקחת דמויות מההיסטוריה של המפלגה ולספר באמת

דברים מאד יפים על נשים שעוד בשנות ה-20 וה-30 היו כבר מנהיגות

אצלנו. זה יפה מאד. אבל מה לעשות שהעובדה שמישהי היתה פעם

מנהיגה לפני 50 שנה היא לא פותרת לך את הבעיה היום. זאת אומרת,

בכל תקופה את צריכה להתמודד מחדש. זאת אומרת, אנחנו לא יכולים

להגיד שבגלל שנשים כבר לפני 50 שנה יו"ר הסיעה שלנו בהסתדרות

היתה אשה. לפני 50 שנה. יפה מאד. כל הכבוד. אז מהל זה פותר את

הבעיה?
קריאה
אבל הפמיניזם הגיע מאוחר.
תמר גוז'נסקי
אני אומרת שנכון שיש לנו מסורת

ונכון שאני יכולה להסתכל שלפני 50

שנה דרשנו שבישראל תהיה חוקה והפרדת דת מהמדינה ושכר שווה

לנשים. כתוב במצע הראשון לכנסת הראשונה. באמת יופי של דברים.

היתה מודעות. אבל אני רואה פה שני מכשולים. אחד, המכשול החברתי

הכללי. זאת אומרת, איך החברה הגברית מסתכלת על נשים ומה המקום



שלהן, ומה הגבולות שצריך לעשות. ויודבר השני, הנכונות של נשים לצאת

מהמסגרת הזאת. אני זוכרת, לא עכשיו, אבל אני זוכרת ועידות

שהתרוצצנו במסדרונות לבקש מצירות בוועידה שיסכימו להתמודד על

מקום בהנהגה. זה היה קרב מתיש. אני לא יכולה. אני עובדת. לי יש

ילדים קטנים. לכל אהת היה הסבר. אהר כך היינו מגיעים למצב שבו לא

היו נשים, כי נשים לא התמודדו.

אני התחלתי מהנושא של איך ההברה

רואה. אבל הדבר השני הוא, שהנשים עצמן מסתכלות על עצמן כמו

שההברה מסתכלת עליהן. ולכן הן הושבות שהן לא צריכות לעסוק

בפוליטיקה. כי פוליטיקה זה עניין גברי. בין שזה ברמה המקומית של

המועצה המקומית, כפי שאת סיפרת בצורה כל כך היה, ובין שזה ברמה

הארצית לכן, אני הושבת שמה שקורה היום, גדל דור של נשים יותר

צעירות. אני מאד שמהה שהיום נשים מוכנות לעלות על הבימה ולהגיד

אני רוצה להיות הברה פה, הברה שם. אני הושבת שהתפקיד שלנו הוא

למצוא את הנשים האלה, לגלות אותן ולתת להן, כמו שאת נתת להן את

כל הסיוע, אם בבהירות האלה היתה אשה אהת שעמדה בראש הרשימה

של חד"ש בארץ, בבהירות הבאות צריכות להיות עוד נשים. אני אומרת

שצריכה להיות נכונות של נשים וצריך להיות סיוע.

דבר אהרון שאני רוצה לומר לגבי

היכולת לעזור שלכנסת יש כמובן בעיה כללית של ייצוג, ויהד עם זה יש

בעיות מיוחדות של ייצוג. הבעיה הכללית, אני לא אהזור עליה. אבל

הבעיות המיוחדות של הייצוג כפי שאני רואה בהד'יש שיש במידה רבה

פהות נשים בעלות אמצעים. צריך להבין שהתמודדות ולהשתהרר זה

דורש גם מצב כלכלי מסויים. זה לא דבר כל כך פשוט. אשה שעובדת

במפעל עד חמש אחרי הצהריים, אחר כך צריכה לדאוג לבית, לחכות

ממנה שהיא תעסוק בפוליטיקה זה קשה. לכן, יש קשר בין המצב הכלכלי

הממוצע, אפשר לומר כך, לבין הדבר הזה. זה קיים. אני לא משלימה עם

זה, אלא אני אומרת, נוכח המציאות הזאת יש באמת בעיה של מימון. אז

את הצגת את זה בהקשר אחד. אבל יש בעיה כללית של מימון. זאת

אומרת, אם אין במשפחה באופן כללי מצב של יכולת לשחרר את האשה,

אתם מבינים שזה מאד קשה.

לכן, ללא ספק, עם עליית רמת

ההשכלה של נשים, עם העובדה שלנשים היום יש מגוון של מקצועות, כבר

לא כולן עובדות במפעלי תפירה, זה יוצר יותר הזדמנות או יותר אפשרות

לעשות את זה. אבל זה שוב לא אוטומטי. אין אוטומטיות בכל הנושא של

שיוויון. שיוויון הוא לא אוטומטי. זאת אומרת, אם מישהו מקופח הוא

לא יקבל שיוויון כי מישהו יתן לו. הוא יקבל שיוויון רק אם הוא ינסה

להשיג את הדבר הזה. לכן, אני חושבת שהעובדה שנשים יכולות לעלות

אצלנו ולדבר על מיקום ועל ייצוג וכוי, זה עבר בשבת האחרונה ככה

בשקט, חלק לגמרי ולא שמעתי שום הערה צינית. תמיד היו הערות

ציניות. לא שמעתי שום הערה צינית.
היו"ר מרינה סולודקין
זה הישג.
תמר גוז'נסקי
אני חושבת שעלינו מדרגה. אני מאד

מקווה שברשימה תהיינה הרבה נשים

טובות.
היו"ר מרינה סולודקין
אני מבטיחה לכן שאני היום עם גברת

דנה גורדון כותבת מכתב רציני,

להכניס אשה לחמישיה הראשונה.
קריאה
לא. שתיים צריך בחמישיה הראשונה

אצלנו.
היו"ר מרינה סולודקיו
את יודעת, אנחנו ב"ישראל בעליה"

מציאותיים. אם נבקש שתיים, אז

יאמרו שאנחנו לא רציניים. אנחנו נבקש אחת. אני חושבת שיש לכן

בבחירות סיכויים מאד טובים להגביר את נוכחותכן. בגלל מה שאני

ראיתי בבחירות המוניציפליות, גם המסר שלהם מאד פרוגרסיבי. אני

חושבת שצריכים גם לחשוב על המקום השביעי והתשיעי בחמישיה השניה

לפחות. תודה רבה לכן.

הישיבה נעולה

קוד המקור של הנתונים