ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 23/12/1998

ועדת משנה לעבודה וכלכלה, בראשות חה"כ ענת מאור בנושא: הכשרה מקצועית לנשים

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 174

מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה

שהתקיימה ביום רביעי, ד' בטבת התשנ"ט, 23.12.98, בשעה 09:00

סדר היום; ועדת משנה לעבודה וכלכלה, בראשות חה"כ ענת
מאור בנושא
הכשרה מקצועית לנשים

נכהו;

הברי הוועדה; היו"ר מרינה סולודקין

סופיה לנדבר-

ענת מאור

משתתפים;

יוסי פרחי - מנהל האגף להכשרה מקצועית, משרד העבודה

והרווחה

שרי כהן - מנהלת קידום נשים בהכשרה מקצועית, משרד

העבודה והרווחה

אורנה כהן - אירגון עדאלה

גילה שטופלר - האגודה לזכויות האזרח

הילי עובדיה - האגודה לזכויות האזרח

חנה קפלניקוב - יו"ר האיגוד המקצועי של מועצת פועלי

חולון

מלי פינטו - האגף להכשרה מקצועית, נעמ"ת

עמליה וקסמן - רכזת המרכז, שדולת הנשים בישראל

אסתר סיון - שדולת הנשים בישראל

נרשם על ידי; פרוטוקול בע"מ



ענת מאור; הנני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת המשנה

בנוכחות יושבת ראש הוועדה. ברצוני להודות

לה על נוכחותה ולהתנצל על כך שמאחר ובכנסת סדר היום נקבע בו

זמנית התברר כי עלי להשתתף בישיבה חשובה נוספת. חברת הכנסת

מרינה סולודקין, המתמחה בתחומים כלכליים, תנהל את הישיבה

במקומי.

נמצאת עמנו גבי שרי כהן, מנהלת קידום נשים בהכשרה מקצועית, וגבי

הילי עובדיה, אשר בעקבות פנייתה פנתה אלי עו"ד גילה שטופלר

בבקשה לקיים את הישיבה. אני מודה לכן על כך, ואכן נענינו

לפנייתכן. שדולת הנשים הגישה בג"ץ בנושא זה. נמצאת עימנו חנה

קפלניקוב מאיגוד מקצועי חולון המתמחה בנושא זכויות עובדות

ועובדים לאורך שנים רבות.

אין כל ויכוח על חשיבותה של ההכשרה המקצועית, כביטוי למדיניות.

כוועדה האחראית על הפיקוח על נושא ההכשרה המקצועית לנשים,

ברצוננו ראשית לקבל את הנתונים על הקורסים המתקיימים ועל אחוז

הנשים הלומדות בהם.

שנית ברצוננו לדון בויכוח המסורתי בדבר הקשר בין ההכשרה

המקצועית לבין תעסוקה בעתיד. לכאורה, ההתייעלות אומרת כי אין

טעם לפתוח קורס כאשר הסיכוי למצוא עבודה בעקבותיו הינו נמוך.

אלא שאנו יודעים כי הדבר פגע בהכשרה מקצועית לנשים, מלבד במקרים

בהם הותאמו קורסים הנחשבים כקורסים לגברים, גם לנשים. במקרים

רבים, בשל החשש מאי מציאת עבודה בעתיד, בוטלו הכשרות רבות לנשים

וצומצמו דווקא קורסים ייחודיים לנשים. ברצוננו לשמוע מה המצב

כיום, באיזו מידה קורסים המכשירים למקצועות טכנולוגיים פתוחים

כיום בפני נשים?

נושא שלישי הינו קיום קורסים ליזמות ולחיפוש עבודה. היתה זו אחת

מתביעות הוועדה בעבר. ברצוננו לשמוע - האם משרד העבודה והרווחה

החל להפעיל קורסים מסוג זה במסגרת ההכשרה המקצועית.

נושא רביעי הינו המצב בפריפריה. יתכן שמכיוון שאני חברת קיבוץ

בדרום הארץ, הנושא מוכר לי יותר, ומכל מקום הוא עומד כל הזמן

לנגד עינינו, הן מבחינת בעיית האבטלה הקיימת בפריפריה והן

מבחינת מרחב הבחירה וההתאמה של קורסים עבור התנועה ההתיישבותית

והמגזר הערבי.

נושא חמישי הינו נושא הגילאים. השתתפתי בוועדה אשר הקימה הממשלה

לגיל פרישה, ועדה הנקראת ועדת נתניהו, ע"ש השופטת שושנה נתניהו.

בוועדה קיבלנו דף נתונים משדולת הנשים ממנו עלה כי נשים מפוטרות

בגיל הרבה יותר מוקדם מגברים. גיל הנשים המתקשות למצוא עבודה

הולך ויורד, ומתקרב היום לגיל ארבעים. מדובר בנשים צעירות במלוא

כושרן. ברצוננו לשמוע מהן האפשרויות להכשרה מקצועית עבור נשים

במצב זה.

אני מתנצלת על כך שעלי לעזוב את הישיבה, עלי לצאת בכדי להגן על

פתיחת חנויות בשבת על פי החוק הקיים, העומד בסימן שאלה.

אנו מצפים להרבה מישיבה זו. ברצוננו לקבל תמונת מצב בנושא קידום

נשים בעבודה ולחפש דרכים לקידום הנושא.

היו"ר מרינה סולודקין; הכשרה וקידום נשים הינו נושא אחד,

ואבטלה והכשרה מהווים נושא בפני עצמו מאחר

וישנו קשר הדוק בין שני הדברים.



שרי כהן; היחידה לקידום נשים קיימת מזה כשנתיים.

ייוידה זו מורכבת משלוש נשים, אני ושתי נשים

נוספות. זוהי יחידה ארצית האחראית על נושא קידום נשים באגף

ההכשרה. היחידה הוקמה בשנת 96' ועבדה ברמות ניסיוניות שונות.

בשנתיים האחרונות היא פועלת בצורה מסודרת יותר דרך מכרזים.

מטרת היחידה לפעול לקידומן של נשים בעבודה ובהכשרה, הן במסגרת

לימודיהן והן לקראת יציאתן לעבודה.

בשנים האחרונות נוספו הכשרות רבות הרלוונטיות לנשים. אינני

אוהבת את ההגדרה הכשרות לנשים. קיימות הכשרות שונות, והעובדה

שנשים אינן משתלבות בהן היא הבעיה. יחד עם זאת, אי אפשר לטמון

ראש בחול ולהתעלם מן העובדה שאכן קיימים סוגי הכשרות שהינם

אטרקטיביים יותר לנשים. יש צורך בתהליך של שינוי, הן אצל הנשים

והן במערכת ההכשרות הנמצאת בקשר עימן, בכדי שהן תגענה לקורסים

הללו.

היחידה לקידום נשים עובדת בשלושה ערוצים עיקריים.

הערוץ הראשון הינו קיום סדנאות להעצמה וקידום לקראת שילוב

בעבודה. סדנאות אלה ניתנות בעיקר בקורסים הנקראים קורסים עתירי

נשים, בהם חמישים אחוז ומעלה מהמשתתפים הן נשים. הדגש בסדנאות

אלה מושם על העצמתה של האישה לקראת יציאתה לעבודה. לא מדובר

בהדרכה בחיפוש עבודה או הקניית כישורי חיפוש עבודה אלא בעיצוב

דימויין של הנשים כנשים עובדות, תדגשת חשיבות יציאתן לעבודה

עבורן ועבור משפחתן, ובחינת האופן בו הן משתלבות במקום עבודה

ומשמעות המושגים קידום וקריירה עבורן. סדנאות אלה מתקיימות

בקורסים לנשים ערביות בישובים ערביים, בקורסים לעולות חדשות

ולנשים ישראליות ותיקות.

כיוון שני בו משקיעה היחידה הינו הכנה לעבודה וליזמות. כיום

מדובר רבות על יזמות כאופציה לעבודה בעולם העבודה המשתנה. כהכנה

ליזמות אנו מקיימים קורסים בהם יש לנשים אפשרות לעבודה עצמאית.

ענת מאור התייחסה לנושא הפריפריה, שם קיימת בעיה קשה מאוד של

חוסר במקומות עבודה. קיים קורס מטפלות לנשים המתגוררות במושבים,

בו הנשים מקבלות כלים בסיסיים מאוד אשר נועדו לאפשר להן לראות

את יציאתן לעבודה כדבר אפשרי. במידה ואישה אשר השתתפה בקורס זה

תפתח בהמשך מעון בביתה, הרי שבכך השגנו את מטרתנו שהינה הגדלת

יכולת השתכרותן של נשים, הגברת עצמאותן הכלכלית והגברת תרומתן

למשק הכלכלי ולעצמן.

סוג שלישי של פעילות שעושה היחידה הינו פעילות בקהילה. אנו

פועלים בעיקר בשכונות שיקום ומצוקה בשיתוף עם שירותי הרווחה,

מרכזי שיקום שכונות ורכזי כח אדם. פעילות זו מיועדת לנשים אשר

נמצאות בשלב מוקדם יותר בתהליך ויש לעבוד עימן על פיתוח מודעות

לאחריות לחייהן, בכדי שירצו להיות מפרנסות עצמאיות ולהפחית את

תלותן הכלכלית במקורות אחרים. אוכלוסיה זו מגיעה בשלב מאוחר

יותר לקורסי ההכשרה המקצועית דרך לשכת התעסוקה, אך מקבלת הכנה

מוקדמת לכך בקהילה. הפעילות מתקיימת היום באיזורי הפריפריה,

במושבים ובקיבוצים.

ברצוני להציג את היקף פעילותנו במסגרות של סדנאות. בשנת 97'

קיימנו חמישים סדנאות, בשנת 98' יצאנו למכרז של מאה סדנאות. אני

מקווה שבשנת 99' המספר ילך ויגדל. המספרים מתייחסים לשלושת

סוגי הסדנאות אשר תיארתי.

מדברים הרבה על השתתפותן של נשים בקורסים טכנולוגיים. קיימת

בעיה בנושא זה. עלינו לפעול בכדי להביא לכך שיגיעו יותר נשים



לקורסים אלה. עשינו נסיונות רבים בכיוון זה אך איננו מצליחים

בכך עדיין. ניסינו לחשוב מה נוכל לעשות בכל זאת לקידום מטרה זו.

ישנן נשים הנמצאות בקורסים כגון תכנות, תיקשורת מחשבים או

במסגרת קורסי ההסבה של היחידה להסבת אקדמאים, במסגרת פרוייקט

מחשבה, בהם מתקיימת הסבה למקצועות הנדסת תוכנה לחסרי רקע קודם.

אנו מעוניינים לתת לנשים אלה כלים מתאימים ולחזק אותן בכדי

שתשרודנה בהמשך בעולם העבודה ותתקדמנה. במכון להכשרה טכנולוגית

נערך מחקר בקרב תלמידות שמטרתו היתה לבחון מה יעזור לנשים

להשתלב יותר במקצועות של הנדסאים וטכנאים. אחד הדברים שעלו

במחקר היה שעל הסביבה לשנות את יחסה לנשים. אלא שהסביבה תשנה את

יחסה רק כאשר תראה יותר ויותר נשים עובדות. אנו מנסים לתת לאותן

נשים את הכלים להתמודדות כאישה בעולם ההיי-טק, בו עליה להתמודד

בתחרות מול גברים על מקומות העבודה.

במסגרת הפעילות בקהילה אנו מקיימים גם של קורס יזמות. זהו קורס

בן מאה ושלושים שעות המיועד לנשים בלבד. מטרת הקורס הינה הכנה

ליזמות, פיתוח אוריינטציה של נשים וזיהוי יכולות וכישורים. יש

לסייע לנשים להתגבר על מחסום החשש מהתמודדות עם כל הקשור

ביזמות. קורסים אלה מיועדים גם הם לאוכלוסיות יחודיות. קיימנו

קורס כזה ברהט, בנצרת וכן קורס לנשים חרדיות בבני ברק. אנו

מתכננים לקיים קורס בחורפש, אשר אני מקווה כי יצא לפועל בשבועות

הקרובים, וקורס נוסף לנשים חרדיות באשדוד. בשנה הבאה בכוונתנו

להרחיב פעילותנו זו. קהל היעד שלנו הינו נשים אשר אינן יכולות

להרשות לעצמן לממן קורס פרטי מסוג זה. אנו מספקות את הקורס

לנשים תמורת סכום סימלי ובליווי גורמים בקהילה.

פעילות נוספת הינה קיום סדנאות במוקדי אבטלה. מדובר בכל אותם

ישובים בהם קיימת אבטלה בקרב עשרה אחוז ומעלה מהאוכלוסיה.

הופעלו בהם סדנאות של הכנה ליציאה לעבודה. בחצי השנה האחרונה

קיבלה היחידה שלנו את הפיקוח על סדנאות אלה. מטבע הדברים, רוב

המשתתפים בסדנאות אלה הינן נשים, המהוות כשבעים וחמישה אחוז

מכלל המשתתפים. כאשר קיבלנו את הפיקוח על סדנאות אלה הכנסנו את

האוריינטציה שלנו לתוכן ושמנו דגש בתכניהם על האישה המובטלת,

בעוד שקודם לכן דובר בהם בעיקר על האב המובטל, למה הדבר גורם

במשפחה וכיצד יכולה המשפחה לתמוך בו.

זהו החלק בו אוכלוסיית היעד שלנו הינה נשים באופן ישיר.

בכדי לשנות עמדות ותפיסות ולקדם את הנושאים החשובים לנו, אנו

עובדים גם עם סוכני משנה הקשורים בתעסוקת הנשים. העבודה עם

סוכני המשנה מתחילה בהנהלת האגף ויורדת לרמת השטח. הדבר חשוב

ביותר ומשרת את אותה מטרה שאנו שואפים לקדם. אנו מקיימים כעת

השתלמות למנהלי מרכזי הכשרה מקצועית. הם מקבלים מידע בכל הקשור

באישה בעבודה. ההשתלמות מיועדת לשינוי עמדות, שבירה של

סטריאוטיפים ופיתוח ידע בנושא. פעמים רבות קיימות התנגדויות

כתוצאה מחוסר ידע. כאשר עובדים עם אוכלוסיית סוכני המשנה, יש

לכך ביטוי בהמשך במגעם עם נשים בקבלה לעבודה ובקשר עם נשים

במסגרת הקורסים. אוכלוסיית יעד נוספת של סוכני מישנה הינה רכזי

כח האדם היושבים בכל השכונות בכל הארץ. הם עובדים של שיקום

שכונות ומקיימים את המגע הראשון עם הנשים בשכונות. הם המכוונים

אותן להכשרה ולעבודה. אנו משקיעים באופן אינטנסיבי במטרה ללמדם

את הדרך לכוון נשים למקצועות מתקדמים ולהכשרה מתקדמת.

בנושא הכוונת נשים לתחומים טכנולוגיים בכוונתנו לעבוד עם צוותי

ועדות הקבלה העוסקות בהכוונת הנשים לקורסים השונים בכדי להגביר

את מודעותם לחשיבות הפניית נשים לתחומים אלה.



בנוסף קיימת אוכלוסיית עובדי הרווחה. העבודה על קידום רווחתן של

נשים מהווה חלק משמעותי מאוד בקידומן. קיימנו פרוייקט של עבודה

עם עובדים סוציאלים ואני מקווה שנוכל להמשיך בכך, מאיזר והם

עובדים עם אותה אוכלוסיה המגיעה לשירות התעסוקה ובהמשך לקורסים

שלנו.

רמת פעילות נוספת הינה נשים בקורסים עתירי משאבים. אנו מנסים

לקדם את נושא המכינות. מנהל האגף עמד על כך ועודד את הקמתן.

במכינות נעשה שלב של הכנה בו מקדמים את רמת הידע וההבשלה

בתפיסת האישה את עצמה כתלמידה בקורס הכשרה מקצועית.

כמו כן הציעה היחידה לקיים לקראת שנת הלימודים הבאה מכינה אשר

תעבוד עם נשים על נושא העמידה במבחנים ומבחני מיון. פעמים רבות

נשים נכשלות בתחום זה ואין ספק כי מדובר בכישורים שיש ללמוד

אותם, כפי שלומדים לקראת מבחן פסיכומטרי.

רמה נוספת חשובה לא פחות הינה הקורסים אשר אנו מקיימים כיום

לנשים באופן ייחודי. כאשר בוחנים סקרי השמה, אשר ערך בני פפרמן,

נמצא כי ההשמות הגבוהות ביותר הינן בתחום השירותים הרבה יותר

מאשר בתחום המיחשוב. שירותים נדרשים תמיד. קיימת אמנם התנגדות

לקיום קורסים בספרות, מטפלות או קוסמטיקה אלא שכולנו משתמשים

בשירותים אלה וקיים בהם שוק עבודה. כמו כן, תחומים אלה מאפשרים

לנשים לעבוד גם באופן עצמאי. מאחר ואנו נעים לקראת עולם בו יושם

דגש גובר והולך על שעות פנאי ותוקדש תשומת לב רבה יותר לאיכות

החיים, אסור לוותר על כך. הטכנולוגיה אמנם חשובה אך אין לבטל את

כל יתר התחומים.

יחד עם זאת חשוב להשביח את הקורסים הקיימים בתחומים אלה על ידי

הוספת שעות ותכנים. תכניתנו לשנה הבאה הינה להוסיף תכנים בנושא

של יזמות ושיפור רמת הידע בתחומים השונים.

תחום נוסף מסוג זה הינו הכשרת סייעות העובדות עם קשישים. בתחום

זה התחלנו לקיים הכשרות רק השנה. מטרתנו להכשיר את המטפלת

העובדת עם קשישים כעובדת עצמאית, בכדי לעודד הקמת מעין

משפחתונים לקשישים. קיימנו סדנה כזו בשלומי וכעת מסתיימת סדנה

נוספת בנתיבות. אילו מקומות בהם קשה מאוד לנשים למצוא עבודה והן

רוכשות בעקבות הסדנה כישורים המאפשרים להן לפתוח מסגרת פרטית

לטיפול בקשישים.
היו"ר מרינה סולודקין
האם זהו רעיון חדש?

שרי כהן; כן, זהו רעיון חדש, שמטרתו לכוון נשים

לעבודה כעצמאיות גם בתחום זה ולאו דווקא

לחפש עבודה בבתי אבות או מסגרות קיימות.

חשוב לדעת כי אנו עובדים הן עם אוכלוסית הנשים והן עם אלה

העובדים עימן. לאחר שנתיים של עבודה מסודרת בכיוון זה אנו

מתחילים לחוש בהתקדמות הן בתוך האגף והן בחוץ. המדד שלנו לכך

הינו הביקוש לסדנאות ולהתערבות שלנו בקידום נשים במקומות שונים.

הלוואי ונוכל לעמוד בדרישה. עבודת האגף מקדמת שינוי עמדות

וגישות ובאה לידי ביטוי בצורות רבות ושונות.

מלי פינטו; כמה אחוזים מתוך כל הקורסים לשנת 99' הינם

בתחום השירותים?

שרי כהן; יוסי פרחי יציג את הנתונים המספריים.
יוסי פרחי
ברצוני לפתוח את דברי בהצגת אמונתי כי

הנשים בחברה הישראלית יכולות לתרום רבות

למימד הצמיחה הכלכלית בישראל, וכן לתרום למימד האיכותי של שוק

העבודה, דבר שהינו חשוב אף יותר.

לשמחתי הרבה יצא לי לבלות את שלושים השנים האחרונות במסגרת

הצבא, שם היה לי נסיון רב בעבודה עם קצינות וקצינים. ביכולתי

לומר באחריות מלאה כי יצא לי לעבוד עם הרבה מאוד קצינים טובים

אך אינני יכול לומר בהכללה שכל הקצינים אשר היו אצלי היו טובים

מאוד. אני כן יכול להרשות לעצמי לעשות הכללה כזו, באחריות מלאה,

לגבי הנשים הקצינות. כל הקצינות אשר שירתו תחת פיקודי היו טובות

מאוד. לצבא יש כמובן מערכת מיון מיומנת בבחירת נשים לתפקידי

קצונה, אך מכל מקום אני מאמין כי הפוטנציאל הטמון בעבודתן של

נשים הינו עצום. אמונה זו מהווה כיום את המוטו לפעולתו של האגף.

אינני פוסל כמובן את אותן עקרות בית הנשארות בבית מתוך בחירה

כדרך חיים ומגדלות ילדים. כזאת היא אישתי. יחד עם זאת אני סבור

כי ישנם הרבה מאוד משאבים אנושיים לא מנוצלים בקרב הנשים במדינת

ישראל.

ברצוני לציין כי התמזל מזלו של האגף בכך שגבי שרי כהן עוסקת

בנושא קידום הנשים.

כיום ארבעים ושמונה אחוזים מתוך כלל הלומדים במסגרות האגף הינן

נשים. זהו מספר גבוה מאוד בהתחשב בעובדה שעיסוקיו של האגף

מרביתם עיסוקים טכנולוגים. אילו היה קומפלקס שלם של הכשרה

במדינת ישראל, הייתי אומר שארבעים ושמונה אחוזים הינם נתון סביר

התואם את ההתפלגות באוכלוסיה. מאחר ואנו עוסקים בעיקר בהכשרות

בשטחים טכנולוגיים הרי שנתון זה מצביע על אחוז הכשרה גבוה מאוד

של נשים במגזרות אלה.

היו"ר מרינה סולודקין; הדבר מצביע גם על אחוז האבטלה הגבוה

בקרב נשים.

יוסי פרחי; אחוז הנשים המובטלות הינו גבוה הרבה יותר.

למיטב זכרוני, אחוז הנשים המובטלות מתוך

כלל המובטלים הינו שישים וחמישה עד שבעים אחוזים.

ברצוני להציג מספר כיוונים המיועדים לשמש כמוטו כללי לתכנית

עבודתנו בשנת 99'.

נושא ראשון הינו טיפול בנשים בחתך מיגזרי. יש לזכור כי כאשר אנו

רוצים לקיים קורס בתל אביב או בכפר דרוזי או ערבי כזה או אחר,

מישור ההתייחסות הינו שונה לחלוטין. בכדי לתת לאישה במגזרים

מסויימים במדינת ישראל, כגון המגזר החרדי, הערבי וישובי

הפריפריה, הזדמנות שווה לזו שמקבל גבר הנמצא בתל אביב, יש ליצור

את התנאים שיאפשרו את הגעתן לקורסים. תנאים אלה נמצאים בשני

מישורים. מישור ראשון הינו כלי הלמידה. כאשר רוצים ללמד אישה

ערביה או אישה חרדית יש לבנות את הכיתה באופן מתאים, כגון כיתות

נפרדות לנשים לשמירה על צניעותן וכדומה. בנוסף יש לזכור כי עבור

נשים אלה אין היציאה ללימודים מהווה דבר מובן מאליו כלל. כאשר

אנו יוצרים קורס בן שמונה מאות שעות המיועד לאישה חרדית, ערביה

או אישה בפריפריה של המדינה, עלינו לדעת כי עלינו להוסיף לקורס

עוד כמאתיים או שלוש מאות שעות למכינה אשר תביא נשים אלה ילידי

בשלות בכדי שיוכלו לצאת ללמוד.



מצד שני עלינו לתת את הדעת, והדעת הזו אכן ניתנה בעבר במשרד

העבודה, כיצד ניתן לספק לנשים כלים בכדי להגיע באופן פיזי

ללימודים. לצערנו, אצל גברים מובן מאליו שהם יצאו לקורס והאישה

תישאר בבית לטפל בילדים. אצל נשים הדבר אינו מובן מאליו. יש

לסייע להן למצוא מסגרת לשמירה על הילדים או לנסות להביא את

הקורס אליהן.

נושא שני הינו חתך המקצועות בהם אנו עוסקים. כיום מטפל האגף

בארבעה מישורים עיקריים. מישור אחד הינו טיפול במבוגרים. מישור

שני הינו טיפול בנוער אשר לא נמצא במסגרות של משרד החינוך.

המישור השלישי הינו בכל הקשור בהנדסאים והמישור הרביעי הינו בכל

הקשור באקדמאים.

במישור המבוגרים לא קיימת בעיה ראשונית. הבעיה היא בצורך לסייע

לאנשים להגיע ללימודים ממגזרים שונים, אך לא בפילוח הקורסים.

הותקפנו בתקשורת הרבה מאוד בשנה האחרונה על כך שאנו מקיימים

קורסי קוסמטיקה. אני סבור שמי שמעלה טיעון כזה ועושה הקבלה של

קורסי הקוסמטיקה למול שנות האלפיים והטכנולוגיות המתפתחות, מגלה

בורות בכל הקשור בנושא ההשמה במשק. אילו היה עלי לבחור מקצוע

אשר במידה ויגמרו כל המקצועות להשמה בישראל, ניתן יהיה תמיד

למצוא בו עבודה, הרי שהייתי בוחר במקצוע הקוסמטיקה. עלינו לתת

את דעתנו בהכשרת נשים על אפשרויות ההשמה במשק. הקריטריון החשוב

ביותר צריך להיות - האם אותה אישה תוכל לאחר הקורס למצוא מקום

עבודה. פרנסה מקוסמטיקה או מטיפול בילדים איננה פחותה בערכה

מפרנסה ממקצועות ההיי-טק. כל עבודה מכבדת את בעליה. איננו

מתכוונים להיכנע לאותן התקפות של גורמים בכירים מסביבנו. נמשיך

לפתוח קורסים בתחומים היכולים לספק עבודה לנשים. יחד עם זאת,

אין ספק כי עלינו לפעול כמיטב יכולתנו בכדי לכוון נשים להיכנס

למישורים טכנולוגיים. במסגרת המקצועות הטכנולוגיים קיים כיום

מגוון מקצועות רחב בהרבה מאשר לפני עשרים או שלושים שנה. עולם

ההיי-טק יכול להיות פתוח לנשים בדיוק באותה מידה כמו לגברים.

בנושא זה הקצינו כסף בשנה האחרונה לקיום מחקר ביוזמת האגף,

בראשות הגב' רינה דורון. עניינו של המחקר היה - כיצד ניתן ליצור

כלים ברמה לאומית בכדי לשלב נשים במעגלי העבודה במישור

הטכנולוגי.

המישור השני בו אנו עוסקים הינו כל הקשור בהשמת אקדמאים.

הפרוייקט המרכזי שלנו בתחום זה הינו פרוייקט מחשבה, שמטרתו הסטה

של ששת אלפים אקדמאים מתחום עיסוקם הקודם לעבודת היי-טק. יש

לציין כי לפרוייקט זה הכניסה לנשים ולגברים הינה זהה לחלוטין.

לא בלבד שאין כל אפליה כלפי נשים בנושא אלא ההיפך הוא הנכון,

אנו מאוד מעודדים נשים לעשות הסבה מתחומי האקדמיה, במדעי הרוח,

החברה ואפילו משפטים, למקצועות היי-טק. אקדמאי הבא ללמוד

מקצועות היי-טק עושה זאת על חשבוננו המלא ומקבל במשך השנה בה

הוא לומד דמי אבטלה. נכון להיום משתתפים שלושת אלפים שלוש מאות

שישים ושישה תלמידים בתכנית זו, ואני מעריך כי אחוז נכבד מתוכם

הן נשים אך אין בידי את הנתון המספרי המדוייק.

הסוגיה השלישית בה אנו עוסקים הינה בכל הקשור בנושא הנדסאים

וטכנאים. בנושא זה אנחנו חלשים מאוד בכל הקשור בעידוד הצטרפות

נשים. אחוז הנשים ההנדסאיות במדינת ישראל הינו נמוך ביותר ואינו

מצליח להתרומם מעל כחמישה עשר אחוז. בעקבות זאת השקענו כסף

במחקר בדבר השיטות לשילוב נשים לתחומים אלה.



חנה ספלניקוב; נשים מעדיפות ללמוד באקדמיה.

יוסי פרהי; לדעתי עולם ההנדסאים הינו עולם לא מוכר

לנשים. נשים אינן יודעות כי שכרם של

ההנדסאים במדינת ישראל הינו מקביל, על פי חוק, לשכרם של אקדמאים

במגזר הציבורי. בנוסף הן אינן יודעות כי מקצוע ההנדסאי הינו

מקצוע בעל אחוז ההשמה הגבוה ביותר במדינה וכמעט בעולם. כמעט כל

הנדסאי במדינה, המסיים את לימודיו, מוצא עבודה במקצועו. שכבה

מקצועית זו, הנמצאת בין פועל הייצור לבין המהנדס, מהווה עדיין

שכבה מאוד מבוקשת בתחום התעשיה ולכן אין אבטלה בתחום ההנדסאים.

נשים גם אינן יודעות כי חלק גדול מהמגמות בתחום ההנדסאות כיום

הינן במקצועות הקרובים יותר לנשים, כגון נושאי תוכנה, כימיה,

מזון, תעשיה וניהול, תחומים בהם נשים יכולות להשתלב בדיוק כמו

גברים.

יש לעשות מאמץ משותף בכדי לעקור את הסטיגמה לפיה הנדסאות

וטכנאות הינם מקצועות לגברים בלבד.

המסלול האחרון בו אנו עוסקים הינו מסלול הקשור בנוער, בעיקר

בנוער עובד ולומד. יש לדעת כי ישנן נערות רבות במדינת ישראל

הזקוקות לבתי ספר יחודיים בהם ההיבט הטיפולי הינו היבט מרכזי.

בשנה הבאה אנו אמורים לפתוח מספר מגמות נוספות אשר עיקר מטרתן

לספק לנערות, אשר אינן מוצאות את מקומן במגמות הלימודים הרגילות

בבתי הספר של משרד החינוך, את האפשרות להירשם למסגרות ההכשרה

שלנו. מסלול הטיפול בנוער של משרד העבודה הינו מסלול מוצלח מאוד

מבחינת תוצאותיו והצלחתו הינה בסדרי גודל שהי נם מעבר למה שמשרד

החינוך יכול כיום להציע.

מלי פינטו; האם קיימת תכנית השלמת השכלה לנוער הנפלט

מבתי הספר?

יוסי פרחי; לנוער הנפלט מבתי הספר של משרד החינוך

שמורה אופציה על פי החוק להצטרף לבתי הספר

של משרד העבודה. השוני המהותי בבתי הספר שלנו הינו מיקודם במימד

הטיפולי בנער, לעומת בתי הספר של משרד החינוך המתפקדים כבית

חרושת לציונים. איננו מציבים בפני הנערים את האתגר של השגת

הציונים אלא את תהליך הלימוד כולו כדבר שלם בו כל דבר אליו יגיע

בסוף התהליך הינו מקובל וטוב. בנושא זה קיימת הפתעה בקנה מידה

לאומי. אנו מקבלים תלמידים אשר נושרים ממסגרות משרד החינוך.

הסתבר שכאשר בודקים את הממוצע במבחני בגרות של תלמידים שנשרו

ממשרד החינוך והגיעו אלינו בהשוואה לתלמידים הלומדים בבתי הספר

של משרד החינוך, ההצלחה אצלנו הינה גבוהה יותר באופן מובהק.

ממוצע ההצלחה בבחינות הבגרות של תלמידים בבתי הספר של משרד

העבודה עומד על 72.4, לעומת ממוצע ארצי של חמישים אחוז במשרד

החינוך, הכולל בתוכו את כל התלמידים הטובים ובני הטובים במדינת

ישראל. קרוב לוודאי שההבדל היה גבוה הרבה יותר אילו היו בוחנים

ממוצע ציונים של תלמידים המקבילים ברמתם לאלה הלומדים אצלנו.

הדבר מוכיח כי לדרך הטיפול של משרד העבודה בענין זה יש הצלחה

גדולה מאוד, ועיקרה נובע מכך שאנו מעבירים לנערים את המסר שאם

אינם מסוגלים לשבת חמישה או שישה ימים בשבוע בכיתה וללמוד, זה

לא נורא ולא צריך להתבייש בכך. במידה ויום או יומיים בשבוע מוצא

לו אותו נער עבודה ובדרך זו מתפרק ואולי אף לומד יותר, מבחינתנו



זהו דבר חיובי ובכך אנו יוצרים אינטגרציה מעניינת מאוד בין

העיסוק של אותו נער בעבודה, שם הוא פורק את אי רצונו ללמוד,

לביו השתלבותו במערכת לימודים. בגרמניה, באוסטריה ובמקומות

נוספים באירופה זוהי שיטת החינוך המרכזית.
גילה שטופלר
בשנה האחרונה אני מנהלת התכתבות אינטנסיבית

עם האגף להכשרה מקצועית בכל הנושא של נשים

בהכשרה מקצועית. שמענו כאן דברים חיוביים ביותר ואני מברכת על

כך. יחד עם זאת ברצוני להציג עובדות אשר קיבלתי ממשרד העבודה

והרווחה במסגרת אותה התכתבות, המציגות תמונת מצב שאינה כה

ורודה, ובגללה אנו נמצאים כאן היום.

הפניה הראשונה שלי למשרד העבודה נעשתה בעקבות נתונים אשר פורסמו

על ידי מרכז אדווה, המראים כי חמישים וחמישה אחוז משעות הקורסים

להכשרה מקצועית מוקצות לקורסים בהם שמונים אחוז ומעלה מהמשתתפים

הינם גברים, בעוד שרק חמישה עשר נקודה ארבעה אחוז מהשעות מוקצות

לקורסים בהם למעלה משמונים אחוז מהמשתתפים הינן נשים. זוהי

החלוקה הגסה בין המקצועות הטכנולוגיים, בהם לומדים לרוב גברים

בלבד, לבין אותם מקצועות נשיים שהוזכרו כאן.

לפי נתוני משרד העבודה משנת 97י, רק שלושים וחמישה אחוז מתקציב

משרד העבודה הוצא על קידום נשים, בעוד ששישים וחמישה אחוז

מהתקציב הוצא על הכשרה מקצועית של גברים. נתון זה הינו מדאיג

ביותר. בהתחשב בעובדה שכפי שנאמר לנו כאן - בין שישים וחמישה

לשבעים אחוז מהמובטלים הן נשים, הדבר מדאיג אף יותר.

הסיבות שניתנו לכך על ידי סגן מנהל האגף להכשרה מקצועית במשרד
העבודה והרווחה הינן שתיים
סיבה אחת היא נתוני פתיחה שונים אשר

דובר עליהם כאן, ומוסכם על כולנו כי יש לפעול לשינויים וכי יש

למצוא את הדרך לעשות זאת. הסיבה השניה שניתנה הינה יחס המעסיקים

להעסקת נשים. סיבה זו איננה מקובלת לחלוטין מאחר והעובדה

שמעסיקים מפלים נשים איננה צריכה לשמש הצדקה להפליה במישור

המוקדם יותר של ההכשרה המקצועית.

בנוגע ליחידה לקידום נשים ונערות, אשר עושה עבודה מבורכת ללא כל

ספק, הבעיה המרכזית בה איננה בעיה של היחידה אלא בעיה הנובעת

מחלוקת התקציבים במשרד העבודה והרווחה. תקציב היחידה הינו זעום,

רק ארבע מאות אלף שקלים מתוך מאה שבעים וחמישה מיליון שקלים.

יוסי פרחי; זהו נתון מוטעה.

גילה שטופלר; נתון זה נמסר לי על ידי משרד העבודה

והרווחה. תקציב זה מהווה אפס נקודה עשרים

ושלושה אחוז מתוך התקציב.

יוסי פרחי; האופן בו את מציגה את הנתונים הינו בעייתי

מאחר ואת מערבת מין שאינו במינו. כמות

השעות שאנו משקיעים בנשים לעומת גברים אינה רלוונטית. הדבר

הרלוונטי הינו כמות הנשים הלומדות. קורס רתכות המתקיים אצלנו

הינו הקורס היקר ביותר שאנו מקיימים, מכיוון שעלות התשתיות

והחומרים לצורך הלימוד בו גבוהה ביותר. חלוקת התקציבים איננה

נובעת מחוסר רצונו של האגף לאפשר לנשים לקבל הכשרה מקצועית אלא

מכך שהאגף עדיין מופקד על החינוך המקצועי הטכנולוגי במדינת

ישראל. ישנם מקצועות רבים הדורשים השקעה גבוהה בתשתיות ובשעות



ולכן הקורסים בהם הינם יקרים ביותר. במקצועות כגון ריתוך צנרת

או ריתוך בוואקום לא לומדות כיום נשים כלל. מבחינתנו אין כל

מניעה לכך שייכנסו נשים לקורסים אלה, אך העובדה שאין אף אישה

בקורס זה איננה יכולה לגרום לכך שלא אלמד גברים ריתוך. השאלה

שצריכה להישאל הינה - האם משרד העבודה יוצר מחסום כלשהו אל מול

אישה הרוצה להיכנס לכל קורס שהוא, והתשובה לכך הינה חד משמעית

לא. מימד הבקרה צריך להיות מימד בקרה מספרי, מאחר וישנם קורסים

יקרים יותר וזולים יותר. השאלה שצריכה להישאל הינה - לכמה נשים

מול כמה גברים משרד העבודה והרווחה נותן הזדמנות לעבור הכשרה

מקצועית ולמצוא עבודה? מבחינה מספרית אנו גאים מאוד בנתונים. יש

לזכור כי איננו מלמדים את אותם מקצועות בהם נמצאות נשים במספרים

גדולים יותר, כגון תחום הרפואה וההוראה. אילו היינו מלמדים

מקצועות אלה הרי שהיחס המספרי היה משתנה בהתאם. כמו כן יש לזכור

כי אנו מלמדים שלוש מאות שישים וארבעה מקצועות, ומתוכם שמונים

ושלושה הינם מקצועות טכנולוגיים מסורתיים כמו ענף הבנין, ענף

המתכת וענף הרכב, שלושה ענפים שהינם עתירי השקעה מבחינת תשתיות

אך נשים אינן מעוניינות בהם. כאשר הייתי מפקד בית הספר לחימוש

שילבתי בנות בקורסים למכונאות. היו מתנגדים רבים לכך בצבא אך

אני עמדתי על כך שתינתן לנשים הזדמנות שווה. הדבר תרם בצורה

בלתי רגילה לקורס עצמו והצליח מאוד. אני מוכן לתת הזדמנות לכל

אישה הרוצה להירשם לכל קורס שהוא.

גילה שטופלר; קורסים במחשבים ומולטימדיה הינם גם כן

קורסים הדורשים השקעה גדולה מבחינת משאבים.

יוסי פרחי; בקורסים אלה מחצית המשתתפים הן נשים.

שרי כהן; ניסיתי בדברי קודם לכן לתת מענה לנושא של

הפער בהקצאת משאבים. כנתון זהו מצב נכון.

ניתן לומר שאלה הם קורסים יקרים וכי הם פתוחים לנשים, אך הדבר

אינו עובד באופן זה בפועל.

קיימת הצעה לחילופין לעודד נשים להגיע יותר לקורסי מיחשוב, בכדי

שכאשר תהיינה יותר נשים מבחינה מספרית, תהיה גם הקצאה כספית

גדולה יותר לנשים מאחר והן תשתתפנה בקורסים שיש בהם יותר שעות

והם יותר יקרים.

כיוון נוסף שיש להשקיע בו הינו העלאת עלותם של הקורסים אליהם

מגיעות הנשים כיום דרך העלאת כמות השעות ורמת הלימוד בהם.

יוסי פרחי; בחודשים האחרונים קיימנו תכנית השלמת

השכלה לאלף איש. למעלה משמונים אחוז מתוכם

היו נשים. התכנית כללה שנת לימודים שלמה, על חשבוננו, ושנה

נוספת ללמידת קורס הכשרה מקצועי. אלף איש קיבלו ממדינת ישראל

שנתיים לימודים חינם, ומתוכם מעל שמונה מאות היו נשים מאיזורי

הפריפריה של מדינת ישראל.

ברצוני למחות בהזדמנות זו על הנתון המספרי המוטעה אשר פורסם

בתקשורת והטעה את הציבור. ארבע מאות אלף השקלים שדובר עליהם

הינם כסף שנועד לתיקצוב הפקידים הממשלתיים, וכלל לא כסף להכשרת

נשים. מעולם לא נקבעה הגדרה המגבילה הקצאה תקציבית להכשרת נשים

מתוך סך כל ההכשרות שאנו מקיימים. זהו תקציב היחידה אך לא

התקציב המושקע בנשים בתוך המשרד. בנתון שהציגה עו"ד שטופלר

הוצגו ארבע מאות אלף שקל לעומת מאה שבעים וחמישה מיליון שקל.



גילה שטופלר; אמרתי שמתוך מאה שבעים וחמישה מיליון

השקלים של תקציב האגף להכשרה מקצועית, אשר

נועז- להכשרה ישירה, ארבע מאות אלף שקלים בלבד מוקצים לתקציב

היחידה לקידום נשים ונערות.

יוסי פררזי; אלו הם שני מספרים אשר אינם ברי השוואה

זה עם זה כלל.

גילה שטופלר; כפי שאמרתי, צויין במכתב שקיבלתי כי מתוך

מאה שבעים וחמישה מיליון השקלים מוציאים

שלושים וחמישה אחוזים על נשים. ציינתי כי אני סבורה כי גם נתון

זה מצביע על אי הקצאת תקציב מספיק לנשים. כאשר נאמר לי כי לשם

כך קיימת היחידה לקידום נשים ונערות, אמרתי כי אני שמחה מאוד על

כך שיחידה זו קיימת אלא שהסכום המוקצה לה לקידום מצבן של הנשים

הינו זעום ומהווה אפס נקודה עשרים ושלושה אחוזים מהתקציב.

אני עומדת מאחורי דברי אשר מבוססים על מכתב מאת מר רון בר-יוסף,

שהינו סגן מנהל האגף להכשרה מקצועית.

יוסי פרחי; יתכן שאנו אשמים בכך שנוצרה אי הבנה של

הנתונים. ישנם ארבע מאות עובדים באגף

להכשרה מקצועית. לא קיים מצב בו כל ארבע מאות העובדים משרתים את

הגברים בעוד ששרי בלבד משרתת את הנשים. ארבע מאות העובדים של

האגף להכשרה מקצועית משרתים את הנשים ואת הגברים כאחד. היחידה

לקידום האישה הינה בעיני כדובדבן שעל הקצפת. היא הוקמה לא

בתקופתי, וברצוני להחמיא למי שהקים אותה. היא נועדה לתת קידום

נוסף לנושא הכשרת הנשים. לא קיימת כל הפרדה בטיפול בין נשים

וגברים וכל עובדי האגף מטפלים בנשים וגברים כאחד. איננו בונים

את הקורסים על פי מין המשתתפים אלא על פי צרכי המשק. זהו מישור

ההתייחסות היחידי על פיו הקורסים נבנים. על כולנו לעשות מאמץ

לכך שיותר ויותר נשים ישתלבו בקורסים המשרתים את צרכי המשק

מבחינת תעסוקה.

היו"ר מרינה סולודקין; הבנתי כי עבודת האגף בנוייה על חתכים,

והצגת את החתך המגזרי והחתך המקצועי. האם

אתם עובדים גם על פי חתך גיאוגרפי?

יוסי פרחי; איננו עובדים על פי חתך גיאוגרפי. הפילוח

שלנו נעשה לפי ענפי מקצוע או לחילופין לפי

מגזרים. אנו נותנים התייחסות ספציפית למגזרים שונים. אנו מטפלים

בחרדים בראיה אחת, בערבים בראיה אחרת, בפריפריה בראיה שלישית

וכך הלאה. כמובן שקודם כל קיים הטיפול המרכזי המתייחס למרבית

אוכלוסיית מדינת ישראל, שהינו טיפול אחיד להכשרת מבוגרים, ולאחר

מכן טיפולים ספציפיים למיגזרים שונים.

חנה קפלניקוב; על פי מה אתם קובעים אילו קורסים יתקיימו

בפריפריה? קיימים מצבים יחודיים באיזורי

פריפריה שונים. לדוגמא, העיר מודיעין, הנמצאת במרכז הארץ אך אין

בה איזור תעשיה. אנשים רבים, ובמיוחד נשים אשר עברו להתגורר שם,

עזבו את מקומות עבודתן מפאת המרחק. יש שם הרבה יותר מובטלות

מאשר מובטלים. כיצד ניתן לתת מענה מתאים לאיזור זה, הנמצא במרכז

הארץ, וכיצד מתאימים לו הכשרה מקצועית?



יוסי פרחי; זוהי שאלה חשובה מאוד, ובניתוח שלנו לשנה

הבאוז בכוונתנו לקחת את הנושא בחשבון.

מודיעין הינה עיר חדשה, ולכן לא נלקחה עד היום כעיר נפה לנושא

של הכשרה מקצועית אלא נשענה על איזור המרכז או איזור ירושלים.

לאחר שגדלה והפכה לעיר ואם בישראל יהיה עלינו להתחיל להתייחס

אליה כעיר נפה לנושא ההכשרה המקצועית.

ביחס לשאלה הכללית כיצד נקבעים המקצועות להכשרה בפריפריה, הרי

שהדבר נעשה על פי מודל החיזוי שלנו. מודל זה בנוי מארבעה או

חמישה רכיבים עיקריים. רכיב ראשון הינו דרישות המעסיקים באיזור.

רכיב שני הינו הצרכים המוצגים לנו על ידי שירות התעסוקה המקומי,

כפונקציה של ביקושים של אנשים שהגיעו אליו. רכיב שלישי הינו

חיזוי של המקצועות שיש להכשיר בהם אנשי מקצוע כנגד נשירה טבעית

מהם, בגין פרישת עובדים ותיקים. הרכיב האחרון הינו התייחסות

למפעלים מתפתחים או האמורים לקום בעוניד באיזור.

כיום אנו מספקים לאינטל למעלה מאלפיים וחמש מאות עובדים. מרביתם

עובדים אשר הוכשרו בשנתיים או שלוש השנים האחרונות על ידי האגף.

התחלנו להכשיר עובדים בתחומים אלה כאשר קיבלנו את האיתות הראשון

על כך שמפעל אינטל עומד להיבנות. יצרנו מערכת הכשרה של אלפי

אנשים לטובת המפעל ואנו עומדים במילוי צרכי המפעל בצורה מכובדת.
עמליה וקטמו
ברצוני לחדד את הדברים שניסתה גילה לומר.

נאמר כאן כי שבעים אחוז לערך מכמות

המובטלים הינן נשים. אתה טוען כי אתם עושים מאמץ גדול מאוד לשלב

ולהחזיר נשים לשוק העבודה. ידוע כי לנשים יש קושי הגובר עם

העליה בגילן להשתלב בשוק העבודה. המחלקה אשר בראשה עומדת שרי

מופקדת על בחינת המודלים שיוכלו לאפשר לנשים להשתלב טוב יותר

בשוק העבודה. אנו סבורות כי מנהלת מחלקה ושתי עובדות אינן מהוות

כח אדם מספיק לקידום כל הנושא הנכבד הזה.
יוסי פרחי
שרי איננה מופקדת על הטיפול בכל הנושא.
עמליה וקסמן
הבנתי כי המחלקה שלה אחראית לקידום שילובן

של נשים בשוק העבודה.
יוסי פרחי
אין זה תפקיד המחלקה. האגף כולו קיים כדי

לקדם את הנשים במדינת ישראל. זהו אבסורד

לחשוב כי ארבע מאות עובדים עוסקים בגברים בלבד ושרי ושתי נשים

נוספות מטפלות בכל נושא הכשרת הנשים. שרי אף אינה מופקדת על

נושא החיזוי, המורכב מגורמים שונים ותקציבים שונים, ולא על

מציאת מקומות העבודה. היחידה לקידום נשים במשרד העבודה ובאגף

להכשרה מקצועית הינה גורם נוסף אשר תפקידו בעיקר לתת ספסיפיקציה

ייחודית לנושא האישה. אני סבור כי עובדות היחידה עושות עבודה

טובה מאוד, אך מכאן ועד הטלת כל נושא בניית הקורסים וחיזוי ביחס

לנשים על היחידה, המרחק גדול.
עמליה וקסמן
אנו סבורות כי מכיוון שספסיפיקציה זו

מהווה נקודת תורפה בכל הקשור לנשים בשוק

העבודה, ולכן הוקמה היחידה הזו, יש צורך בעובדות נוספות לקידום

הנושא.



כמו כן אנו סבורות כי יש חשיבות לאורך הקורסים לנשים ולעלותם,

מכיוון שככל שהקורס ארוך יותר כך מקבל אותו מובטל את דמי האבטלה

למשך תקופה ארוכה יותר. כאשר קורסים אשר במהותם הי נם יותר

גבריים, הינם גם ארוכים יותר, נוצרת הפליה בן גברים לנשים.
יוסי פרחי
כפי שאמרתי, אין לנו כל התנגדות לכך שנשים

ישתלבו בקורסים אלה.
עמליה וקסמן
במצב הקיים ישנם קורסים רבים יותר אשר

מקובלים כקורסים גבריים מובהקים.
יוסי פרחי
לא קיימת הבחנה באגף להכשרה מקצועית בין

קורסים לנשים וקורסים לגברים. אנחנו

מקיימים קורסים בהתאם לצרכי השוק.
עמליה וקסמן
בפועל קיים מצב בו נשים אינן משתלבות

בקורסים למקצועות הנחשבים לגבריים, ואין זה

משנה כרגע אם מצב זה נוצר כתוצאה מהכוונה, מסטריאוטיפים או

מתפיסות חברתיות. אני מבינה שהיחידה לקידום נשים מנסה למצוא

דרכים לשלב יותר נשים בקורסים כאלה, אלא שיקח זמן עד שישתנו

עמדות כה מושרשות. בינתיים אנו סבורות כי יש לבחון את האפשרות

להפוך את אותם קורסים בהם משתתפות יותר נשים לקורסים ממושכים

יותר ובעלי תכנים עשירים יותר.
היו"ר מרינה סולודקין
יתכן שאירגוני הנשים צריכים לצאת

לקמפיין לעידוד נשים להירשם למקצועות כגון

הנדסאות ומקצועות הנחשבים גבריים.
יוסי פרחי
עלינו לפעול יחד לקידום נושא זה. עולם

ההנדסאים במדינת ישראל הינו עולם נפלא

מבחינת אפשרויות התעסוקה, אין בו כמעט הגבלה של מקומות עבודה,

המשכורות מצויינות, אך מגיעות אליו נשים מעטות בלבד.
עמליה וקסמן
מה עושה האגף להכשרה מקצועית בכדי לעודד

נשים להגיע לקורסים אלה?
יוסי פרחי
בכדי לקדם נושא זה יצאנו למחקר, בהשקעה

כספית גדולה, לבירור הדרך בה נוכל למשוך

יותר נשים לחינוך הטכנולוגי.

אחת הברכות שהביאו איתם העולים מרוסיה הינה כניסת הנשים לשטחים

טכנולוגיים. אצל אותן נשים עולות חדשות זהו דבר המובן מאליו.
עמליה וקסמן
בצד השני של המטבע אנו סבורות כי קורסים

כגון קורס מטפלות אינם חייבים להיות קורסים

לנשים בלבד, באותה מידה שקורס מכונאות אינו חייב להיות קורס

גברי בלבד. גם פה יש צורך בשינוי תפיסתי. יש לעודד את אותה

פתיחות גם כלפי המין השני כחלק משבירת הסטריאוטיפים המקצועיים

המשפיעים כמובן גם על השכר. בקורסים שהינם נשיים באופן מובהק,

רמת השכר בסופו של דבר הינה באופן משמעותי נמוכה יותר.



אורנה כהן; אני נציגת מרכז עדאלה, המרכז המשפטי

לזכויות המיעוט הערבי בישראל. ברצוני לנצל

הזדמנות זו לפנות למנהל האגף, מאחר ופניותי למשרד אינן נענות

מאז חודש יולי. הפניות הופנו למר יוסי פרחי ואינני מבינה מדוע

טרם נענו. היו אלה פניות בנושא היעדר התייחסות לצרכי המיעוט

הערבי בישראל בתחום התעסוקה, ובמיוחד לצרכי נשים ערביות. קבוצה

זו מאופיינת בשיעור אבטלה גבוה במיוחד. אני מוצאת שזהו מצב

מדאיג כאשר איננו זוכים לתשובה לפני יתנו במשך חמישה חדשים. אני

מקווה שהדבר אינו מאפיין גישה רחבה יותר, אם כי הוא מתיישב עם

מעט הנתונים אשר הצלחנו להשיג לגבי מידת ההקצאה של המשרד לצרכים

היחודיים בתחום התעסוקה של המיעוט הערבי, ובמיוחד לצרכי הנשים

הערביות. הנתון היחיד אותו הצלחתי לקבל לגבי התייחסות ספציפית

של המשרד לנשים ערביות הינו שבשנת 97' התקיימו שש סדנאות עבור

נשים ערביות. אלו הן שש סדנאות מתוך כחמישים סדנאות אשר התקיימו

באותה שנה, והן מכסות באופן יחסי כחצי משיעור הנשים הערביות

בכלל האוכלוסיה ורבע משיעור הנשים הערביות מכלל המובטלים. זוהי

קבוצה המתמודדת עם קשיים מיוחדים בתחום התעסוקה ושיעורי עוני

גבוהים.

יוסי פרחי; יש לקחת בחשבון כי אוכלוסיית הנשים

הערביות אינה דורשת הכשרה כמו אוכלוסיית

הנשים היהודיות.

אורנה כהן; זהו בדיוק ההבדל בגישתנו לנושא. בתחילת

דבריך אמרת כי אתה סבור כי תפקיד המשרד

אינו לשים מכשול בפני הנשים. האירגון אשר אני מייצגת וכן

אירגונים נוספים, סבורים כי תפקידו של המשרד אינו רק לא לשים

מכשול אלא ליצור גשר אשר יסייע לנשים לגבור על המכשולים

הקי ימים.

יוסי פרחי; אני מסכים עימך אך לא קיימת היענות לכך

במגזר הערבי.

אורנה כהן; התשובות שאנו מקבלים ממך בישיבה זו

מצביעות על כך שהמשרד אינו מהווה גשר עבור

נשים אלה. אני סבורה שעל המשרד להוות גשר על ידי זיהוי המכשולים

והדרכים המתאימות בכדי לסייע לאותן נשים להגיע לקורסי ההכשרה

המקצועית. הדבר דורש השקעת משאבים מיוחדים.

אנחנו בירכנו על פתיחת הקורסים היחודיים לאוכלוסיה החרדית.

בירכנו את המשרד על כך שפיתח תכניות המתאימות לצרכים יחודיים,

המזהים מכשולים יחודיים בהשמה בעבודה. ביקשנו הקצאה דומה לקבוצה

אחרת הסובלת מקשיים מיוחדים בתחום התעסוקה, קבוצת המיעוט הערבי

בישראל בכלל, ובמיוחד הנשים הערביות.

היו"ר מרינה סולודקיו; מדוע אין הנשים הערביות פונות ישירות

בבקשה לקידום הנושא? הייתי רוצה לראות נשים

ערביות משתתפות ונוכחות כאן, בוועדה. אני מוכנה לשלם מכיסי בכדי

לסייע להן להגיע לכאן.
אורנה כהן
אני מייצגת עמותה ערבית בה הינני העובדת

היהודיה היחידה. התבקשתי לייצג את העמותה

בוועדה. במובן זה אני דוברת בשם האירגון, עמותת עדאלה, שהינו

מרכז משפטי ערבי לזכויות המיעוט הערבי בישראל. איני שואלת מדוע

איו בוועדה נשים חרדיות או נשים עולות או נציגות של נשים

מובטלות. לחלק מהישיבות מגיעות גם נציגות של אירגוני נשים

ערביות. איני סבורה שזוהי הבעיה. אני פניתי אל הוועדה בבקשה

שיזמינו אותנו להשתתף בה.
יוסי פרחי
אנחנו איננו עובדים מול עמותות באספקת

קורסים. קיימת דרך לגיטימית ביותר להציג את

בעיות המגזר הערבי בפנינו. שר האוצר ביקש להעמיד אותי לדין לפני

כשבועיים בהקשר זה בדיוק, בגין השקעת יתר במגזר הערבי, בניגוד

לחוק התקציב. אינני מכיר אף פניה של הרשויות הלגיטימיות בבקשה

מאיתנו לפתוח קורסים אשר לא נענינו לה. הרשויות הלגיטימיות

במקרה זה הינן הרשויות המקומיות. אינני סבור כי קיים, ולו ראש

מועצה ערבי, אחד אשר יוכל לטעון כי פנה אל מנהל האגף בבקשה

לפתיחת קורס ולא נענה.

אורנה כהן; מטרת העמותה אינה לפתוח קורסים. העמותה

פנתה וביקשה מהמשרד לקבל נתונים על הנעשה

בתחום זה, וביקשה מהמשרד לתת את תשומת ליבו לצרכיה היחודיים של

קבוצה זו. אוכל להראות לך את המכתב ואת תשובת לשכת השר לפיה

המכתב הועבר אליך בשנים-עשר לאוגוסט. עד היום טרם התקבלה תשובה.

יתרה מכך, אנו בהחלט מהוים רשות לגיטימית, כמו כל אדם וכל עמותה

בישראל, הרשאים לפנות למשרד ממשלתי, להצביע על אפליה קיימת

ולדרוש פעילות ממשלתית בנושא. במידה ותפנה אך ורק אל הגורמים

הרשמיים הרי שתקבל את התשובות השמרניות.

יוסי פרחי; יתכן שאכן לא קיבלתם תשובה לפנייתכם

ואני מתנצל במידה וכך הדבר. אבדוק את

הנושא.

אורנה כהן; ברצוני לקבל תשובה במסגרת דיון זה לשאלה

מה עושה המשרד על מנת לקדם את אפשרויות

התעסוקה של נשים ערביות, בהתאם לצרכים היחודיים שלהן.

יוסי פרחי; המשרד איננו צריך לעשות דבר מיוחד בנושא.

קבעתי כלל עקרוני בעבודת האגף והוא שלמיעוט

הערבי במדינת ישראל יש שיוויון זכויות מוחלט ומלא עם אזרחי

מדינת ישראל היהודים. פתחתי בשנה האחרונה שבעה בתי ספר חדשים

במגזר הערבי.

אורנה כהן; נשאלת השאלה - כמה מהווים שבעת בתי הספר

הללו מתוך כל בתי הספר הקיימים במדינת

ישראל.

יוסי פרחי; אנו רואים את הטיפול המגיע למגזר הערבי

כטיפול שיוויוני באופן מוחלט לטיפול באזרח

הישראלי היהודי. איני רואה בנושא זה כל צורך לעשות הבחנות.



תוכלי לבדוק אצל ראשי הרשויות הערביות כמה השקענו אצלם השנה.

יחד עם זאת, צר לי על כך שלא קיבלת את הנתונים שביקשת ואני אדאג

לכך שתקבלי אותם.

היו"ר מרינה סולודקין; אני סבורה כי יש מקום להעדפה מתקנת של

נשים ערביות. ירוד עם זאת אני חוזרת ומביעה

את רצוני לראות נשים ערביות כאן בוועדה.

אורנה כהן; האם הוועדה מזמינה נציגות אירגונים ערביים?

היו"ר מרינה סולודקין; כן, בודאי.

הילי עובדיה; אני אוכל לייצג גם את הנשים הערביות מאחר

ואני חצי ערביה. אני מתגוררת בירושלים. לא

גדלתי במגזר הערבי אך ידוע לי על אפליה הקיימת שם מכיוון ששני

אחי גדלו במגזר המוסלמי.

אני מובטלת קרוב לעשרה חדשים, מאז פברואר 98', אז פוטרתי

מעבודתי בנגרית רהיטים.

בנוסף למקרה הפרטי שלי, כמובטלת, כאישה וכאדם, הייתי רוצה

להתייחס לדברים הכלליים אשר שמעתי פה. עבורי לא מדובר בתיאוריה

אלא בחיי. אני מבינה שנעשים נסיונות לטפל בבעיות אך בשטח אינני

נתקלת באותה נכונות עליה דובר פה לסייע לאוכלוסיות הנתקלות

בקשיי תעסוקה.

בחודש פברואר 98' פוטרתי מעבודתי כנגרית רהיטים בנגרית "האסם"

בקיבוץ קרית ענבים, בעקבות בעיות אורטופדיות ובריאותיות. בעקבות

זאת פניתי למשרד העבודה כדורשת עבודה. ברצוני לציין כי את קורס

ההכשרה המקצועית בנגרות קיבלתי ממשרד העבודה. מתוך מגוון

הקורסים שהוצעו לי היה זה הקורס הקרוב ביותר לכישורי, מאחר

ולמדתי אומנות בתיכון וחשבתי שאוכל ליישם את הכשרתי באופן עצמאי

בשלב מאוחר יותר. לא צפיתי את אותן בעיות בריאותיות בהן לקיתי.

בוועדת הקבלה באותו קורס נגרות שמעתי נימה ברורה מאוד לפיה אני

עומדת לבזבז כספי הכשרה מקצועית ציבוריים מאחר וכאישה תהיה לי

פחות אפשרות להתקבל לעבודה בנגרות. אלו דברים שנאמרו בין השורות

על ידי ועדת הקבלה ועל ידי המורה שלי במשך עשרת החודשים בהם

התקיים הקורס. בסופו של דבר התקבלתי לקורס, בו השתתפו תשע נשים

מתוך שלושים תלמידים. התרשמתי כי קיימת מגמה מתחת לפני השטח

לקבל בחורות לקורס בכדי לעמוד בחוקים. היה עלי לגלות עקשנות רבה

בכדי להצליח להתקבל לקורס זה, וידוע לי על נשים אחרות שלא

התקבלו אליו, ביניהן שתי חברות שלי אשר היו זקוקות גם הן להכשרה

מקצועית.

בחודש יוני קיבלתי המלצה מוועדה רפואית לעבור הסבה מקצועית.

הופניתי ליועץ תעסוקה בשם אמנון ברוידה במסילת ישרים בירושלים.

הגענו יחד למסקנה כי עלי לעבור איבחון מקצועי. ברצוני להדגיש כי

אני רוצה מאוד לצאת ממעגל האבטלה אך אין לי את הכלים הפיננסיים

ואת הכוחות לעשות זאת בעצמי. מתוך שלושים התלמידים שהשתתפו

באותו קורס נגרות, הייתי בין היחידים שאכן השתלבו בעבודה

במקצוע. עבדתי במשך כשנה וחצי במקצוע, בעבודה מאומצת של עשר עד

שתים עשרה שעות ביום. מסיבה זו לא רציתי לקבל הכשרה נוספת בכל

מחיר אלא למצוא הכשרה מתאימה אשר תאפשר לי לאחר מכן להיכנס

למעגל העבודה ולא להזדקק שוב לעזרה. הופניתי לאיבחון המקצועי



ולאחר מספר פגישות ואיבחונים הגעתי יחד עם הפסיכולוג התעסוקתי

למסקנה שכישורי נוטים לכיוונים אומנותיים. היו קורסים בהם לא

יכולתי להשתלב כלל, כגון תיכנות מחשבים, מאחר ואין לי בגרות

במתמטיקה ובאנגלית. בכדי להשתלב בתחומי ההיי-טק ובדרישות העבודה

הקיימות במשק הייתי זקוקה לעזרה מקדימה, אלא שאיני יכולה לממן

את עלות הקורסים הפרטיים להכנה לבגרות.

יוסי פרחי; כמה קורסים קיבלת ממשרד העבודה?

הילי עובדיה; קיבלתי קורס אחד בנגרות רהיטים. בסיום

הקורס, בחודש האחרון ללימודים, היה עלינו

לעבור סטאג' בנגריות. בבית הספר בו למדתי נכנס המנהל לכל כיתה

ואמר שבית הספר קיבל כבונוס קורס יזמות עיסקית. קיבלתי קורס זה

כבונוס בסוף השנה במקום חודש הסטאגי בנגריה. למדתי יזמות עיסקית

במשך שבועיים, בכדי שאוכל, במידה ותהיה לי היכולת הפיננסית,

לפתוח עסק קטן בנגרות.

יוסי פרחי; מתוך דבריך איני מבין מה לא בסדר. קיבלת

קורס נגרות וקורס יזמות עיסקית.

אני מכיר את המקרה שלך על בוריו ותוא מהווה דוגמא טובה ביותר

לאופן בו מדינת ישראל נוהגת באנשים. הלואי והיו יכולים לתת את

מה שקיבלת לכל אישה במדינת ישראל.

הילי עובדיה; אני חשה בדבריך נימה מעליבה וחסרת סבלנות.

יוסי פרחי; נימת דברי הלנה חסרת סבלנות מאחר ואני חש

כי הלואי ויכולנו לתת לכל מובטל את מה

שקיבלת את.

הילי עובדיה; אינני סבורה שקיבלתי דבר כלשהו שאינו מגיע

לי.

יוסי פרחי; מתוך מאתיים אלף מובטלים במדינת ישראל,

בגלל מגבלת התקציב, אנו יכולים לספק קורסים

לחמישה עשר אלף איש בשנה בלבד. אחנ קיבלת קורס נגרות וקורס יזמות

עיסקית, עברת ועדה מיוחדת אשר אישרה לך לקבל קורס נוסף שלישי,

כאשר החוק במדינת ישראל מאשר קבלת קורס אחד בלבד. אני סבור כי

זוהי עזות מצח לבוא בטרוניה לאחר כל זאת.

הילי עובדיה; לאחר הוועדה הרפואית, אשר התקיימה בעשרים

ואחד ליוני 98' הופניתי ליועץ התעסוקה,

עברתי איבחון מקצועי והייתי בקשר רצוף עם היועץ התעסוקתי.

קיבלתי ממנו את רשימת הקורסים העתידים להיפתח, ובעקבות האיבחון

החלטנו שאחכה לפתיחת קורס מולטימדיה ובעדיפות שניה לקורס הפקה

לטלויזיה.

יוסי פרחי; הנושא שהינך מעלה נמצא כרגע בדיון בית

המשפט. אינני מבין מדוע יש לדון בו בוועדת

הכנסת.

אי אפשר לטעון כלפי כי אני מפלה נשים ומיעוטים. אני סבור שמקרה

זה הינו עזות מצח לשמה.



אורנה כהן; אין כל איסור משפטי לשוחח על ענין הנמצא

בבית משפט, אלא אם יש חשש להשפעה על

שופטים. מאחר ואין כאן אף שופט, איני רואה כל בעיה לשמוע את

דבריה של הדוברת עד סופם. אני בטוחה שכל מי שנמצא בחדר מבטיח

שלא להעביר אינפורמציה לשופטים.

יוסי פרחי; מאחר ודיוני הוועדות חשופים לציבור

ולתקשורת ומפורסמים ברשומות, אין זה נכון.

אורנה כהן; איני סבורה כי שופטים קוראים את

הפרוטוקולים של ישיבות הוועדה למעמד האישה.

היו"ר מרינה סולודקין; אני מציעה שגבי הילי עובדיה תסביר במה

אנו יכולים לעזור.
יוסי פרחי
ישנן בעיות כה רבות לנשים במדינת ישראל,

וכה הרבה צריך עוד להיעשות במדינה בכדי

לקדם נשים בתעסוקה. אלא שמקרה זה הינו בדיוק המקרה הלא נכון

להתמקד בו.

במידה וזהו המקרה אשר בחרתם להביא לדיון זה בכדי להציג את בעיות

הנשים אשר הינן בעיות כואבות באמת, הרי שעשיתם טעות. מקרה זה

הינו עזות מצח.
אסתר סיון
יתכן שנימת הדיבור בה אתה נוקט מצביעה על

כך שאתה נמצא בלחץ או במצוקה אל מול

העובדות.
יוסי פרהי
אינני נמצא בלחץ ולא במצוקה אך אני סבור

כי הצגת מקרה זה כנגד המדינה מהווה חוצפה

שאין כדוגמתה.

הילי עובדיה; אני זכאית לקבל את זכויותי מהמדינה כפי

שאני משלמת לה את חובותי כאזרח עובד המשלם

מיסים כחוק.

לאחר המתנה בת ארבעה וחצי חדשים, בהם נאמר לי בכל חודש כי הקורס

עומד להיפתח בחודש הבא, נאמר לי לבסוף כי הקורס עומד להיפתח וכי

עלי להגיע בתוך שבוע לקבלת הפניה אליו. באותה שיחה צויין כי

יתכן שהקורס יוגבל לנשים חרדיות או לגברים חרדים בלבד. לאחר

שבוע, בעשירי לנובמבר, התקשרתי שוב ואז נאמר לי כי הוחלט להגביל

את הקורס לגברים חרדים בלבד ולכן לא אוכל להשתתף בו, וכן כי לא

עתיד להיפתח קורס מולטימדיה נוסף.

ברצוני להדגיש כי במשך ארבעה וחצי חודשים המתנתי לקורס זה, אשר

היה אמור להחזירנו למעגל העבודה.

שרי כהו; האם הוצעה לך הצעה אלטרנטיבית?

הילי עובדיה; הוצע לי כאלטרנטיבה קורס בגרפיקה ממוחשבת

המיועד לנשים חרדיות בלבד, אך נאמר לי כי

בכדי שאוכל להשתתף בו יהיה עלי לבוא בלבוש מתאים. בימים אלה

נפתח קורס חדש בגרפיקה ממוחשבת, בתל-ארזה, בבית הספר הטכנולוגי.



על פתיחתו קיבלתי הודעה ביום בו הוא נפתח. נאמר לי כי אין טעם

שאמשיך להמתין לקורס במולטימדיה.

שאלתי הינה - מדוע היה עלי להמתין במשך ארבעה וחצי חודשים

לחינם, ולבסוף הופניתי לקורס אחר אשר אינו תואם את כישורי.

לצורך העיסוק בגרפיקה ממוחשבת יש צורך בראיה תלת-מימדית

וכישורים נוספים אשר איני מצטיינת בהם.
יוסי פרחי
סיפור זה מהווה דוגמא ומופת לטיפול של

מדינה באדם. הלואי ויכולנו לתת לכל אזרח

במדינת ישראל את מה שנתנו לך.
חילי עובדיה
האמן לי כי הייתי מעדיפה שלא להגיע למצב

זה כלל. הייתי שמחה אילו היו לי הורים אשר

ביכולתם לממן עבורי רכישת השכלה אקדמאית. הייתי רוצה להיות

מועסקת ולא להיות במצב המשפיל בו אתה מאשים אותי. איני נהנית

להיות במצב זה.

יוסי פרחי; איני מאשים אותך בדבר. כל שאמרתי הוא שאינך

מהווה את הדוגמא הנכונה לבעיות האמיתיות של

נשים במדינת ישראל בעיני.
אסתר סיון
המדינה אישרה להילי עובדיה קבלת קורס נוסף

על פי קריטריונים שהציבה המדינה עעצמה. אין

המדינה יכולה לבוא ולומר להילי כי מאחר וקיבלה יותר מאשר לכל

מובטל אחר הרי שאין לה זכות להתלונן. המדינה היא שאישרה להילי

קבלת קורס נוסף, והאיבחון התעסוקתי של משרד העבודה הוא שהיפנה

אותה לקורס מולטימדיה, ולכן היא המתינה לפתיחתו. הקורס אמור היה

להיפתח לגברים חרדיים. הדבר לא הודע לה עד לפני כחודש. דרך אגב,

המדינה ביטלה את אותו קורס מולטימדיה אשר אמור היה להיפתח,

והינו הקורס היחיד בשנה האמור להיפתח במולטימדיה באיזור

ירושלים. הקורס אמור היה להיפתח לגברים חרדיים אך לא נפתח משום

שכנראה לא היה מספר מספיק של נרשמים. המדינה הקצתה משאבים

יחודיים לאוכלוסיה יחודית, למרות שהינה אמורה לנהוג בשיוויון

כלפי כלל האוכלוסיה. הילי לא ציינה כי קורס מולטימדיה זה הינו

יחיד הנפתח בשנה. זכאותה לקבלת דמי אבטלה במהלך ההכשרה המקצועית

נמנעת ממנה משום שאם עליה להמתין לפתיחת הקורס הבא, היא לא תוכל

לקבל דמי אבטלה במשך תקופה זו. אלו הם כמה פרטים עובדתיים

הקשורים לסיפור אשר לא צויינו.

אני סבורה כי פנייתה של הילי הינה קשה ועצובה בפני עצמה ומעלה

שאלה עקרונית חשובה ביותר - לאן נעלם עיקרון השיוויון. אני

סבורה כי יש מקום לעודד אוכלוסיות ייחודיות להשתלב במעגל

העבודה, כולל אוכלוסיות החרדים והערבים, ובפרט נשים. אינני

חושבת שמשמעות הדבר הינה לתת להם קורסים המיוחדים אך ורק להם

תוך פגיעה באפשרויותיה של שאר האוכלוסיה.

יוסי פרחי; דבר זה אינו קורה ומקרה זה היה מצביע על

ההיפך הגמור, במידה והיה נבחן באופן הוגן

ולא על מנת לעשות בו שימוש. הקורס הנ"ל נפתח לאוכלוסיה החרדית.

ההקצאות אשר היו השנה לאוכלוסיה החרדית הינן שלושה אחוזים מתוך

סך כל התיקצוב של המשרד, אחוז אשר אינו מספיק בכדי להפכם



למופלים לטובה. בכדי שאישה חרדית תלמד יש לאפשר לה את התנאים

הדרושים לה. התנאי היחידי אשר קבענו היה שבכיתות בהן ילמדו נשים

חרדיות לא ילמדו גברים. בנוסף לכך קבענו כי עד שליש מאוכלוסית

הקורס יכולה להיות לא חרדית. גב' הילי יכולה להצטרף לקורס של

נשים חרדיות.

הילי עובדיה; נאמר לי כי עלי להגיע בחצאית בלבד ובלבוש

צנוע.

יוסי פרחי; אין כל צורך בכך. יתכן והיטעו אותך בעניין

זה.

היו"ר מרינה סולודקין; כאשר אני נמצאת בחברת נשים חרדיות אלבש

גם אני חצאית, מאחר ואני מכבדת את רגישותן

לנושא. אינני חושבת שזהו פשע גם אם אכן נאמר דבר כזה.

יוסי פרחי; מכל מקום אנחנו בדקנו את הנושא מבחינה

משפטית ואני הנחיתי בעת כתיבת המכרז שלא

ליציר כל אפליה. ניתן להגיע לקורס לנשים בכל לבוש המתאים לך.
הילי עובדיה
לעומת זאת אינני יכולה להתלבש בבגדי גבר

חרדי ולהיכנס לקורס מולטימדיה אשר הובטח

לי.

יוסי פרחי; אנו רוצים לספק גם לגברים החרדים את

ההזדמנות ללמוד, וגבר חרדי לא ילמד בחדר

אחד עם אישה. אינני מבין מה לא בסדר בכך.

מלי פינטו; למגזר החרדי ניתנים קורסים נפרדים מאחר

ואינם יכולים ללמוד, מבחינה הלכתית, עם בני

המין השני.

אסתר סיון; זוהי הנחה מטעית. ישנם גברים ונשים חרדים

המשתתפים בקורסים מעורבים של כלל

האוכלוסיה.

יוסי פרחי; אינני מבין על מה אתן נלחמות. מדוע לא לתת

לנשים חרדיות ללמוד בלי גברים ולגברים

חרדים ללמוד בלי נשים? אתן משקיעות אנרגיות בכיוון הלא נכון

במקום לעשות זאת היכן שבאמת יש צורך בכך.

מלי פינטו; ניתן להשוות זאת למצב הקיים באוכלוסיה

הערבית, אשר גם בה אנו מטפלים. באוכלוסיה

הערבית גבר לא יתן לאישתו לנסוע לעיר ולכן יש להביא את הקורס

אליהם לכפר, מאחר והוא דורש שאישתו תלמד אך ורק במסגרת ערבית.

יוסי פרחי; לאחרונה פתחנו מספר קורסים לנשים דרוזיות

בהם גבר אינו יכול להשתתף.



שרי כהו; הכיוון הינו נכון אלא שיש לנסות לתרגם זאת

לרעיונות מעשיים. יש לדרוש פתרון מקביל

לאוכלוסיות השונות ולכלל האוכלוסיה כדי למנוע מצב בו יקבל האחד

על חשבון השני.

יוסי פרחי; כאשר מציעים לפתוח קורס לכלל האוכלוסיה

משאירים בכך את הנשים החרדיות מחוץ לתחום.

אין לכן כל זכות מוסרית לומר לאישה החרדית, אשר הרב שלה מתנה את

השתתפותה בקורס בכך שיהיו בו רק נשים, כי אינה יכולה להתקבל

לקורס כזה. עליכן להגן על זכותן של הנשים החרדיות ללמוד בדיוק

כמו כל זכות אחרת.

אורנה כהן; אני סבורה כי על המשרד לקיים תכניות

מיוחדות המותאמות לאוכלוסיות מיוחדות, בניגוד למה שאמר יוסי

פרחי בתחילת הדיון בנושא קידום נשים ערביות.

יש להכיר באפליה רבת השנים הקיימת ובפערים הקיימים. אין זה

מספיק לתת היום הקצאה שווה. ההקצאה צריכה לקחת בחשבון את הפערים

ואת האפליה רבת השנים ולהינתן בצורה של העדפה מתקנת.

אני מקבלת את עמדתכם כי בתוך חברות כמו החברה החרדית והחברה

הערבית, במידה ורוצים לאפשר לנשים להתקדם ולצאת מכבלי התפיסה

המגבילה נשים לתחום הפרטי, יש לאפשר להן סביבות לימודיות

נפרדות, כשלב של העצמה לקראת יציאה לתוך עולם התעסוקה. זהו

כנראה שלב בלתי נמנע במציאות החברתית הקיימת. אני סבורה כי

התנגדות לקיום של קורסים נפרדים עבור קבוצות מיעוטים איננה

לגיטימית.

אלא שבמקביל יש לדרוש קיום קורסים מקבילים עבור כלל האוכלוסיה,

במיוחד בנושאים ייחודיים ובעגי ביקוש גבוה כמו מולטימדיה.

יוסי פרחי; ברצוני לברך על קיומו של דיון זה. על אף

המתחים שעלו בו הרי שהדיון כשלעצמו והטיפול

בנושא קידום הנשים הינם חשובים ביותר.

בשנים הקרובות יפעל האגף להכשרה מקצועית באופן חד משמעי לטיפול

בכל הקשור בהוצאת נשים לעבודה במדינת ישראל, מאחר ושם נמצאת

העתודה האמיתית של המדינה בכח אדם.

עלינו לעשות הכל בכדי לעודד נשים להיכנס למגזרים הטכנולוגיים.

עלינו לעשות כל שניתן בכדי להמשיך ולהציע קורסים לנשים בהם הן

תמצאנה עבודה, בכל תחום שהוא.

עלינו להיות קשובים במיוחד לצרכיהן של אוכלוסיות מיוחדות,

ובמיוחד אוכלוסית המיעוטים במדינת ישראל ואוכלוסית החרדים. אלו

שתי אוכלוסיות אשר קופחו עד היום בכל הקשור בהקצאת משאבים ושם

יש לקיים העדפה מתקנת.

עלינו לפעול יחד לקידום הדברים ולהיעזר אחד בשני, אך לא להיתפס

למקרים אשר אינם רלוונטים מבחינת מדיניות האגף.

גישתי זו עומדת למבחן יומיומי ומועברת כהנחיה לארבע מאות עובדי

האגף. אני סבור כי ניתן לקדם רבות את משק כח האדם במדינת ישראל

במידה ונהייה קשובים יותר ויותר לצרכי הנשים וניתן לנשים כלים

אשר יסייעו להן להיכנס למעגל העבודה במדינה.

היו"ר מרינה סולודקין; בזאת מסתיימת הישיבה. תודה רבה לכולכם.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00





הוועדה לקידום מעמד האישה - ישיבה מיום 23.12.98 ,

22

קוד המקור של הנתונים