ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 02/12/1998

מליאה - בעיות שינון למשפחות חד-הוריות, בהשתתפות סגן שר השיכון

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מספר 164

מישיבת תוועדת לקידום מעמד תאישת

שתתקיימת ביום ד', יג' בכסלו התשנ"ט, 2.12.98. בשעת 09,20
נכחו
חברי תוועדת; תיו"ר מרינת סולודקין

נעמי חזן

ענת מאור

מוזמנים; מאיר פורוש, סגן שר תשיכון, משרד תשיכון

ישראל שוורץ, סמנכ"ל לאיכלוס, משרד תשיכון

רחל אגמון, ראש ענף בקרת ומידע, משרד תעבודת ותרווחת

יתודית בראון, סגן מנתל תמחלקת לרווחת תפרט, משרד תעבודת

ותרווחת

רולן לתב, סגן מנתל אגף לדיור, משרד תקליטת

אברתם גוטמן, משנת למנכ''ל, בנק דיסקונט למשכנתאות

עידית תלוי, בנק כרמל למשכנתאות

משת כתן, מנתל מחלקת מסחרית, בנק לאומי למשכנתאות

סופית פבלוב, סגן מנכ"ל תארגון אירמ"ת - אימתות חד-תוריות

צגת מלקו, חברת תנתלת, איחוד ארגונים של יתודי אתיופית

מרי חדייר, ראש תחום מעמד תאשת, תרשות לקידום מעמד תאשת

אסתר לזר, יו"ר תמחלקת לחד-תוריות, ויצ"ו ישראל

ציפי ברקוביץ', אחראית תמחלקת לחד-תוריות מיח"ד, נעמ"ת

סיגל אריאל, עיריית רמת-גן

זיות פולק, עיריית תל-אביב

מירח שחורי, יועצת ראש תעיר לטיפול במשפחות חד תוריות

בתית קאופמן, עיריית ירושלים

סוזן וייס, פורום נשים דתיות

עמלית וקסמן, רכזת תמרכז שדולת תנשים בישראל

יוכבד זריצקי, אמונת

שונטל אזולאי, יו''ר ארגון תחד-תוריות באשדוד, שתי"ל

יתודית איזנברג, שתי''ל

ברכת ארג'ואני, יו"ר תארגון לזכויות תדיור ויו''ר חן - תנועת נשים

לשיוויון חברתי, שת"ל

ג'ודי דון, שתי''ל

סבילית יפת, שתי''ל

חנת מרגלית, שתי''ל

חמי תמיר, שתי''ל

ליליאנת סירקיס-אלבז, תעמותת לסניגור קתילתי

נוגת פורת, תעמותת לסניגור קתילתי

שמחת בניטת, יו"ר ארגון נכי ירושלים

מנתלת תוועדת; דנת גורדון
נרשם ע"י
רקורד - שירותי תקלטת

על סדר תיום; מליאת - בעיות שיכון למשפחות חד תוריות, בתשתתפות סגן שר

. תשיכון.



מליאה - בעיות שינון למשפחות חד-הוייות, בהשתתפות סגן שר השיכון

היו"ר מרינה סולודקין; בזה אנחנו מתחילים ישיבה מאוד חשובה בנושא

שיכון וסיוע לדיור למשפחות חד-הוריות והזמנו

היום את סגן השר חבר-הכנסת מאיר פורוש והוא הגיע לישיבת הוועדה שלנו, וגם יש

נציגים של משרד השיכון ומשרד העבודה והרווחה, והקליטה, שזה גם חשוב מאוד, ואני

צריכה לומר לכם שאני כחברת כנסת מטעם מפלגת "ישראל בעליה" אנחנו במאבק

מתמיד עבור משפחות חד-הוריות בגלל שאתם יודעים שזה אבן כליה של הקהילה שלנו,

והצרות שלכם זה הצרות שלנו.

אני יכולה לומר לכם גם שבמשא ומתן על התקציב של 1997 אנחנו דרשנו ממשרד

האוצר וגם בשיתוף פעולה עם משרד השיכון את הגדלת הסיוע בשכר-הדירה אבל לא

הצלחנו. יש קריאה שניה ושלישית של תקציב 1998, ואני חושבת שהיום אנחנו צריכים

ביחד להגיע למסקנות חשובות שגם הוועדה שלנו, שעכשיו היושבת-ראש של הוועדה

וגברת נעמי חזן שהיא היו"ר וועדת משנה של הנושא של אמהות חד-הוריות, אז צריכים

לנסח את הדרישות ועוד פעם להציל את המאבק עבור משפחות חד-הוריות. אני מבקשת

ממך לנהל את הישיבה.

נעמי חזו; אני מודה ליושבת ראש הוועדה ולכל היושבים

כאן, ובמיוחד לסגן השר מאיר פורוש שהגיע

לדיון. לפני שאני אפתח את הנושא אני אבקש לא יותר מחמש דקות פשוט למצות את

הבעיה שאנחנו נרצה לדון בה היום ואני מקווה גם להגיע לכמה פתרונות.

בתחילת השבוע התפרסם דו"ח העוני של המוסד לביטוח לאומי, והנתון הקשה ביותר

היה, שהגידול החד ביותר במספר העניים חל בקרב המשפחות החד-הוריות. זה גידול

של למעלה מ-32%. 28.5% מהמשפחות החד-הוריות הן מתחת לקו העוני, לעומת

כ-25% בשנה הקודמת, בשנה שעברה. הסיבות העיקריות לעליה המדאיגה במספר

המשפחות החד-הוריות העניות הן שחיקת ההקצבה להבטחת ההכנסה ביחס לשכר

הממוצע במשק, הגידול באבטלה, בעיות דיור והפסקת ביצוע התוכניות לצמצום העוני

שהנהיגה בזמנו השרה אורנה נמיר.

כדי שיהיה ברור על מה אנחנו מדברים אני ביקשתי מהלשכה לסטטיסטיקה לספק אחת

ולתמיד את הנתונים על שיעור המשפחות החד-הוריות במדינת ישראל. יש לנו היום

במדינת ישראל, אם אנחנו מחשיבים רק משפחות עם ילדים מתחת לגיל 17, 80,600

משפחות חד-הוריות במדינת ישראל, ברוב 85% מהמשפחות האלה עומדת אישה. אם

אנחנו מסתכלים על משפחות חד-הוריות עם לפחות ילד מתחת לגיל 24 ואני רק

למטרות שזקוק לשיקום ולדיור אומרת, שעד גיל 27 אין זכאות, אז אנחנו מדברים על

111,700 משפחות חד-הוריות במדינת ישראל, ששוב, האחוז הגבוה המכריע בראש

המשפחה עומדת אישה. אני רק רוצה להזכיר שיש גם גברים שהם עומדים במשפחות

חד-הוריות, זה לא בעיה או שאלה או סוגיה רק של נשים אבל בכל זאת יש פה מצוקות,

שהם בעיקר מצוקות של נשים, אבל מצוקות חברתיות אמיתיות.

יש גידול מתמיד במספר המשפחות החד-הוריות במדינת ישראל ויש גידול מתמיד

ומדאיג בצורה יוצאת דופן של שיעורי העוני בקרב המשפחות הללו, מסיבות שידועות

לנו בוועדה הזאת. אישה או גבר שעומדים בראש משפחה חד-הורית יש להם את כל

ההוצאות של משפחה רגילה ומחצית ההכנסה במקרה הטוב, ועל כן אין ביכולתם במצב

במיוחד של מיתון במשק לעמוד בהוצאות הגדולות ולנהל חיי משפחה תקינים ואחת

לאחת זה יוצא דופן.



וזה מביא אותי לנקודה שניה. התפיסה של הוועדה הזאת בשנה האחרונה, ולא רק של

הוועדה הזאת אבל בהנחיה של העוסקים במעשה, שאחת הבעיות המרכזיות של הטיפול

במשפחות חד-הוריות במדינת ישראל זה שמריצים אנשים שבלאו הכי במצוקה קשה

מגורם אחד לגורם שני, ואין כתובת אחת שמטפלת במכלול הבעיות הקשורות

לחד-הוריות. זו התפיסה הבסיסי שמנחה אותנו לאורך כל הדרך כי מי שעומד במשפחה

חד-הורית חייב או חייבת בדרך כלל לטפל בבעיות של פרנסה, דיור, חינוך, בריאות, גם

יעוץ אישי בהרבה מקרים, ואי אפשר להריץ את הבן-אדם ממקום למקום ולחלק אותו

לעשרים חלקים ולאפשר לו לחיות חיים סבירים. המודל, התפיסה הזאת הונחה

בתל-אביב בשנים האחרונות ואני אומרת את זה בחיוב רב, על-ידי הקמת יחידה

למשפחות חד-הוריות בעיריית תל-אביב בראשותה של מירה שחורי שיושבת כאן כרגע,

אני מזכירה את השם אבל מתייחסת לעיקרון. היחידה הזאת סללה את הדרך לטיפול

רב-מימדי במשפחות חד-הוריות, והיחידה הזאת הפכה להיות מודל לרשויות מקומיות

אחרות במדינת ישראל, שנוסעים לתל-אביב הפעם לא לבלות אבל בכדי ללמוד כיצד

עושים טיפול מעמיק, יסודי, חיובי במכלול הבעיות של משפחות חד-הוריות.

לפני יומיים התבשרנו, שאחד מצעדיו הראשונים של ראש-העיר החדש בתל-אביב רוני

חולדאי, לבטל את היחידה למשפחות חד-הוריות בעיריית תל-אביב ולהעביר את

הטיפול במשפחות חד-הוריות לאגף הרווחה בלי תוספת תקנים או כוח אדם. הדבר הזה

הוא דבר שצריך להיאבק בו בכל הכוח, הצעד הזה הוא צעד מוטעה ביסודו. אני רוצה

לפני שנפתח את הדיון החלטה בעניין הזה. הצעד הזה הוא מוטעה ביסודו, הוא גורם

נזק אדיר למשפחות החד-הוריות בתל-אביב ובכל הארץ, ואני הייתי מבקשת שנחליט

מיד לפנות לראש העירייה החדש לברך אותו ושיתחיל את דרכו ברגל ימין, ויחזור בו

מהכוונה לבטל את היחידה בעיריית תל-אביב. לבקש ממנו בכל לשון של בקשה לחזור

בו מהחלטתו המוטעית ולהמשיך להוביל את תל-אביב כמובילת הדרך גם בתפיסות

מתקדמות של טיפול וליווי משפחות חד-הוריות במדינת ישראל. אם זה מקובל, אז

בואו נתחיל בעניין הזה. חנה רצית להגיד מילה?

חנה מרגלית; גם בפורום הארצי למשפחות חד-הוריות, שאני

נציגת הפורום הזה הציגה תמיכה לכיוון הנושא

של עיריית תל-אביב כי אנחנו השתמשנו בזה כמשפחות חד-הוריות. אנחנו תומכים

בדרישה לא לבטל, תומכים בנושא של להמשיך ולעשות את זה, ולהיפך, להרחיב את זה

ולעשות את זה בכל הארץ.

נעמי חזו; עכשיו יש לנו הרבה עבודה ואני חושבת שזה ברור.

אני מודה, ואני אגב העליתי את זה בתחילת

הישיבה אף על פי שאני לא אוהבת לשנות נושאים, משום שאני חושבת שזה פשוט

מרכזי. זה עניין של קונספציה בסיסית של איך מתייחסים למשפחות חד-הוריות.

מירה שחורי; אני מוכרחה רק להעיר, שגם לא עבר הרבה זמן

מאז שהיחידה נסגרה ואני פוטרתי והמצב רוח של

הציבור של משפחות חד-הוריות בתל-אביב שמגיע, עוד לא כולם יודעים, רק אלה

שרוצים לבוא ולחדש את התעודה בשביל להנות מההנחות הוא כל כך גרוע, שזה פשוט

לא יתואר. אנשים כן נהנו מהשירות, אנשים באו בגאווה למשרד, הם לא היו צריכים

להרגיש את עצמם כמטופלי רווחה, למרות שיש לי לאגף הרווחה כבוד מאוד גדול

לעבודות שהם עושים. אני לא יוצאת נגד האגף, אבל הציבור הרגיש שזה שירות

אוניברסלי, וזה שירות שהם לא צריכים לחשוף את עצמם. קודם כל הם תמיד נהנו מכל

מה שקשור בתוך משרדי העירייה אם היה למישהו בעיה אז תמיד היה הפיתרון וזה

אחד הדברים שהם לא צריכים להתרוצץ ממשרד למשרד בשביל לסדר דברים.



נעמי חזו; תודה. בואו נפתח אם ככה את הדיון ואני יעשה

את זה על-ידי הצגת סדרה של שאלות ושוב אני

מודה לסגן השר מאיר פורוש שהגיע הבוקר. הבעיה הבסיסית, לא הבלעדית, הייתי

אומרת יש שתי בעיות בסיסיות אבל לא בלעדיות של משפחות חד-הוריות זה דיור

ותעסוקה והדברים כמובן קשורים זה בזה. נוצר מצב היום שמצוקת הדיור בקרב

המשפחות החד-הוריות היא מצוקת דיור אמיתית ואנחנו כבר קיימנו ישיבה אחת לפני

פגרת הקיץ בנושא הזה. הועלו סדרה של שאלות ואני אחזור על השאלות המרכזיות,

במטרה ובניסיון כדי למקד את הבעיות ולראות אם אנחנו יכולים ברגישות וביעילות

לטפל בבעיות הללו. חלק מהן הן קצת סבוכות ואנחנו נעלה אותן. אז אני אתן את רשות

הדיבור לשלושה דוברים או דוברות מנציגי הארגונים של משפחות חד-הוריות, ואני

אקצוב לכם את הזמן ואני מזהירה, הישיבה הזאת תתנהל בשקט כי אנחנו רוצים לצאת

וניתן אפשרות לסגן השר גם להגיב וגם להציע, ונראה אם נוכל לצאת לפחות עם כמה

בשורות היום ועם דרכים לפתור את הבעיות שלא נוכל לפתור אותם כרגע.

אני אתחיל בסיוע לשכר-דירה. חלק לא קטן ממשפחות חד-הוריות מקבלות סיוע

בשכר-דירה אבל סיוע זה ניתן לתקופה של 36 חודשים בלבד ויש בקשה להרחיב את

התקופה הזאת ל-60 חודש. אגב, יש גם בקשה להרחיב את התמיכה הזאת למשפחות

שהם בתהליכי גירושין ובפירוש שמדובר בחיים בנפרד. יש לנו הגדרה בחוק, ההגדרה

אומרת שאם התהליך נמשך מעל מעבר לשנתיים, זה מכניס אותנו לבעיה נוספת שתיכף

אני אזכיר אותה לזכאויות, אבל זה בעניין של שכר-דירה.

בעניין משכנתאות, כיום התאריד הקובע לאלה שבעבר היו בזמן הנישואין בעלות

משכנתא והיו צריכות לממש את הנכס קיבלו 500/0 בזמן פירוק השותפות, התאריד

הקובע היום הוא 1993. מדובר בכל זאת בחמש שנים. מה נעשה בפרק הזמן הזה? מה

קורה אם מישהי התגרשה בשנת 11993 הכסף כבר פוזר לתשלום חובות ואין זכאות

למימוש, יש פה בעיה אמיתית שצריך את המבחן הזה לבדוק, ויש לנו הצעה מאוד

ברורה לעשות בדיקת הכנסה. אם עושים בדיקת הכנסה אפשר בהחלט לוותר בקלות

רבה על העניין של התאריך הקובע. כרגע אני חושבת שזה היה פותר הרבה מאוד בעיות,

ממש אמיתיות ולוחצות.

הדבר השלישי זה העניין של גיל הילדים. כרגע הסיוע ניתן אם הילדים הם מתחת לגיל

21. עד גיל 27 אין זכאות לילדים. נוצר פער, והילדים נשארים בבית ויש מקום בהחלט

לשקול את העניין הזה גם.

אחד הדברים המציקים ביותר שנתגלו בישיבה הקודמת זה חברות החקירה ואופן

פעולתם לגבי הבדיקות שהם עושים בצורה לפעמים שהיא עבירה חמורה על צנעת הפרט

בכל מובן שהוא. חברות החקירה, יש להם פה הנחיות מאוד מאוד ארוכות ומי שרוצה

קריאה מעניינת ואוהד בלש, זה מאוד מומלץ לעיין בזה. אחת הבעיות הרגישות ביותר

שאין חוקרת אחת בקרב החוקרים, והדבר הזה, אגב יש לי מסמך רשמי, לא אני

המצאתי את ההודעה הזאת ואני מבקשת לתקן את זה לאלתר או לא להתחבר עם

חברות חקירה שלא מעסיקות נשים בחקירה, שוב שיש בה מימדים מאוד מאוד עדינים.

עוד כמה נושאים קצרים ולפי הסדר: וועדת החריגים אין לה רישום של כמה משפחות

חד-הוריות מגיעות אליה, חבל, ואני מבקשת פה זה עניין טכני וזה ניתן מיד לתיקון,

שוועדות החריגים יפעילו רישום סביר של העניינים האלה. נתונים שהגיעו אלינו

ממשרד השיכון בנושאים של משכנתאות והיה עדכון של משכנתאות בקרב גם עדכון

וסדרי עדיפויות, ואני חושבת שאחד ההישגים הגדולים של השנים האחרונות זה הצבת

המשפחות החד-הוריות בראש סדרי העדיפויות ואני מברכת את המשרד בעניין הזה.

מנתונים שהגיעו, מימוש האפשרות למשכנתאות הוא הרבה יותר גבוה בקרב עולים

עולות מאשר בקרב משפחות וותיקות. מה הסיבה הפשוטה? תקשיבו לסיבה, שגובה



המשכנתא, הסיוע שניתן הוא גבוה יותר למשפחות העולות מאשר למשפחות הוותיקות.

זאת אומרת שנוצר קשר ישיר בין גובה הסיוע לבין אפשרויות המימוש של המשכנתאות.

אס הקביעה הזאת נכונה, ולפי דעתי אפשר להוכיח שאכן היא נכונה ויש קשר אס

הסיוע הוא גבוה יש יותר אפשרויות לממש, מדוע לא להגדיל את הסיוע שניתן

למשפחות הוותיקות בכדי לתגבר את אפשרויות המימוש של המשכנתא. אגב, זאת

הנקודה המרכזית שהייתי רוצה התייחסות אליה כי אס אנחנו נרחיב את האפשרויות

של המשכנתאות אז אני חושבת לאורך זמן נוכל לפתור הרבה בעיות, בעניין הזה

הדרישה לערבויות או לערבים היא מאוד בעייתית ופה אנחנו דנו בשתי אפשרויות, שהן

לא פוסלות אחת את השניה. אפשרות אחת, כניסה הרבה יותר רצינית של הבנקיס

לעניין הזה ו/או ערבות מדינה למשפחות החד-הוריות תמורת כמובן משכון הנכס או

בטוח הנכס וכוי. הנושא של ערבויות עכשיו הוא פרובלמטי, הוא קשור גס לגובה הסיוע

שניתן. אס אנחנו נוכל להתקדס מעט בעניין הזה, ואני רוצה להדגיש לא מדובר תמיד

בכסף, מדובר בתיחכוס, בשימוש הכליס שעומדיס לרשותנו. עכשיו אני מבקשת נציגה

מהפורוס הארצי למשפחות חד-הוריות מברכה ארג'ואני, מהארגון לזכויות הדיור וציפי

ברקוביץ' מארגון נעמ"ת להציג בקצרה תוספות. לא לחזור על דבריס, אבל אס אתס

רוציס להבליט ולהוסיף נושאיס ואז נשמע את נציגי משרד הבינוי והשיכון.

ג'ודי דוו; כשמגיע כסף למשרד השיכון בדרך כלל מחזיריס

חלק מהכסף לקופת המדינה ואז לא ממציס את

כל הכסף לטובת מחוסרי הדיור. מדוע מחזיריס את הכסף הזה לקופת המדינה ושורפיס

את הכסף הזה ולא מנצליס את הכסף הזה לבעיות הנוכחות שאנחנו יושביס פה

ומדברים ונדבר! וזה דבר מאוד כואב, ואחד הדברים הנוספיס, התלאות שעוברים

במשרדי הממשלה ובבנק טפחות וכו' והחקירות שאת ציינת, התלאות שלא רק האנשים

הבריאיס, שגס הנכיס צריכיס לקחת אחריהס אנשיס שילוו אותס והס מטורטרים

ממשרד למשרד, וזה מאוד קשה שבמשך שנים, ואפשר לציין שישנס אנשיס אפילו כמעט

עשר שניס של תלאות כאלה של טרטוריס וסוף סוף חושביס שמגיעים ליעד, ושוב פעם

וועדות ושוב תלאות וזה דבריס מאוד קשיס. דבריס נוספים שרציתי להגיד זה על

הסיוע בשכר.
ברכה ארג'ואני
חברת-הכנסת נעמי חזן, אני מתנצלת אבל הייתה

איזו שהיא עבודת הכנה לפני זה והם לא ציפו

שהכל ייפול על הגברת ג'ודי דון. שמי ברכה ארג'ואני ואני יו"ר הארגון לזכויות הדיור

ונציגה בפורום הארצי למשפחות חד-הוריות. כפי שהמסמך שמונח לפניך לצערי לא

הצלחנו לצלם אך נעביר את זה לסגן שר השיכון כדי שידע על מה אנחנו מדברות. יש

כמה נקודות שהן מאוד מציקות לחד-הוריות ואנחנו מתחילים בנושא לסיוע של

שכר-דירה. התחושה היא שמשפחות חד-הוריות שהם עובדות ולא רק אלה שמקבלות

הבטחת הכנסה, אין איזה שהוא מצב שבא לעזור ולסייע לאלה שמנסות להתקייס

בכוחות עצמן ולא מתבססות על קצבאות של ביטוח לאומי. התחושה היא שבנושא של

הסיוע בשכר דירה יש איזו שהיא אפליה לרעה לעובדות, ואנחנו היינו רוצות לבקש

ממשרד השיכון לנסות ולעזור ואולי לעזור ולעודד, אולי באמצעות כך, למשפחות

חד-הוריות גס לצאת החוצה ולעבוד ולא להיות בגדר של מסכנות ואומללות.

הגדלת זמן סיוע בשכר-דירה מ-36 חודש ל-60 חודש, הגדלת זמן חידוש תעודת הזכאות

אנחנו יודעים שאחת לשנה מגיע חוקר על מנת לחדש את תעודת הזכאות, עוברים את

כל התהליך, זה זמן, זה גרירת זמן, לפעמים נתקעים בסיוע לשכר-דירה בגלל שאין

חידוש תעודת זכאות. אנחנו היינו מבקשים שזה יעשה אחת לשנתיים אלא אם כן היא

מתחתנת ושיהיה לה במזל טוב, אז אחת כזאת שלא מדווחת על מצבה האישי אז אולי

היא תיענש באיזו שהיא דרך.



מתן סיוע לשכר-דירה גם לאלה שנמצאות בתהליך הגירושין. הכוונה היא, שיש

משפחות או נשים שנמצאות בתוך התהליך אך אין להן דרך להוכיח שהן היו ברבנות

והעניין שלהם לא תמיד נדון ברבנות או בבתי משפט רגילים ויש דוגמא למשל, יש לנו

חברה בפורום שהיא נוצריה מנצרת עלית והיא במהלך של כמה שנים טובות בתהליך

הגירושין אבל אין לה את ההוכחה שהיא אכן אינה חיה בזוגיות. היא חיה בנפרד

מבעלה ויש איזו בעיה עם נושא הגירושין שלה.

נעמי חזו! הבעיה היא רק ללא יהודים אם כך.
ברכה ארג'ואני
אבל מה עם החרדיות שתלויות בשאלת רב ומתי

אם מותר לה ללכת ולפנות לרבנות? אני מכירה

באופן אישי כמה חד-הוריות כאלה, שהן ארבע שנים במצב שהן פרודות מהבעל שלהן

אבל הן עדיין לא התחילו את התהליך של לפנות לרבנות, לצערנו. זה נשמע חמור

בעיננו.

סיוע בשכר-דירה גם לאלה שנחשבות כבעלות דיור לשעבר, והוכח כבר, שהרבה מאוד

מאלה, שבגלל שהן מכרו את הדירה בגלל הסכם הגירושין או שהיה כונס נכסים או

קצת לפני הגירושין נמכרה דירתן בגלל כל הבעיות שמלוות בתהליך הזה, הרבה מאוד

לא מקבלות סיוע בשכר-דירה אולי בגלל התאריך הקובע שזה 1993, אבל היינו רוצים

והיינו מבקשים שאכן יהיה איזה שהוא שינוי לגבי החשיבה בעלות דיור לשעבר,

שאנחנו יודעות שהרבה מהן מנסות לעבוד ולפרנס, אבל באמת גם עם השכר שהן

מקבלות הן לא יוכלו להתמודד לשלם שכר-דירה באופן הפרטי ללא סיוע של משרד

השיכון.

חמי תמיר ; אני מהפורום הארצי ומארגון חד-משפחתיות

בנתניה. יש גם את הנושא הזה של רכישת דירה.

אותן נשים שאיבדו את המשכנתאות.
ברכה ארג'ואני
בנושא הגדלת המשכנתאות, הגדלת הסיוע

לרכישת דירה באמצעות משכנתאות, אנחנו אחרי שאנחנו

הרבה מאוד שנים בשטח, אנחנו יודעים שכמה שיש את ההגדלה והסיוע ועדכון של

המשכנתאות, המשכנתא אינה ריאלית למחירי הדירות במיוחד היום אחרי שהדולר

קפץ וכל המחירים עלו. אנחנו יודעים, שבארצות אחרות יש את הנושא הזה של 950/0

מערך הדירה של דירה ממוצעת, אנחנו מדברים על דירה ממוצעת של 60 עד 90 מ"ר,

אנחנו לא מדברים על יותר מזה. לתת את הסיוע של משרד השיכון עד 950/0 מערך

הדירה ואולי אפשר לקחת את ההצעה הזאת של ערבות מדינה מול הבנקים ויש אלף

ואחד דרכים שאפשר להגיע למצב כזה. הגדלת גורם המענקים הוא אחד הגורמים

שאומר ומשפיע גם על ההחזר החודשי של המשכנתאות חודש בחודשו, וככל שגורם

המענקים יהיה יותר גדול בהרכב המשכנתא ככה גם פריסת התשלומים וההחזרים יהיו

יותר ריאליים ליכולת המשפחה, ואנחנו אומרים שאת ההחזר צריך להתאים ליכולת

המשפחה לפי הנטו שנשאר ולא לפי הברוטו. אם המשפחה מקבלת 3,500 ש"ח ברוטו,

אי אפשר לחשב לה את ההחזר לפי 3,500 ש"ח ברוטו, כאשר אנחנו יודעים שהברוטו

הוא לא זה בדיוק מה שנשאר ביכולת המשפחה.

אני מציגה את כל הנקודות גם בשם של הפורום הארצי וגם בשם של הארגון של זכויות

הדירה. אני תחת שני הכובעים. יש לאפשר גם למקבלי הקצבאות השונים מהביטוח

הלאומי לממש את זכאותם למשכנתא. היום מצפים מאלה שמקבלות קצבאות שונות,

קצבת נכות, קצבת מזונות, הבטחת הכנסה, לעמוד בנושא של שכר-דירה ולהיעזר במה

שיש לה להשלים את השכר-דירה. אנחנו אומרים שגם אפשר לעשות את זה בנושא של



המשכנתאות, ואולי גם ככה להקל על הנושא שלא ילך הרבה כסף על קרן הצבי מכספי

המדינה לאנשים שרק מרוויחים.

להגדיל ולהעניק משכנתאות גם לבעלות דיור לשעבר. להשוות את קבלת המשכנתא כמו

לחד-הוריות שלא היו בעלות דיור לשעבר. אני חושבת שזה אפשרי. יש מצב של משפחות

חד-הוריות שבעלות דיור לשעבר זאת אומרת הם עם מחצית הדירה.

נעמי חזו; את נכנסת לפירוס הדיור ומשום שהמסמך מונח

לפני הרשויות פשוט תצייני את הנושאים אחרת

לא נוכל לנהל דיון.
ברכה ארג'ואני
אני חושבת שאני מציגה נקודות מאוד חשובות

שעבדנו עליהם הרבה מאוד זמן והרבה מאוד

חשיבה נעשתה פה. גם בנושא של הדיור הציבורי הסוציאלי, היום יש את הקריטריון

הזה, שחד-הורית עם ילד עד שניים היא בסדר עדיפות אחרון ואנחנו מבקשים

שיתייחסו אליה באותה מידה כמו לחד-הורית עם ארבעה או חמישה ילדים. יש

הפרטה! אני כרגע מבקשת לא להיכנס לזה. יש לי מה להגיד בנושא של הדיור הציבורי.

היום חד-הוריות בעלות דיור לשעבר, נופלות בין הכסאות ואינן זכאיות להגדרה של

זכאות לדיור ציבורי. אנחנו יודעים שתור הממתינים בכלל לאיכלוס הוא תור מאוד

ארוך, יש דיור ויש אפשרות לפתור את זה. יש, כל שנה חוזר ממשרד השיכון לאוצר אם

לא מיליארדים, אבל חוזרים סכומי כסף עתק. אפשר לדרוש את זה ממשרד האוצר,

שזה ישאר במסגרת משרד השיכון וככה אפשר לפתור הרבה בעיות. אז אנחנו מבקשים

לתת העדפה בתור הממתינים למשפחות חד-הוריות וגם להתייחס למשפחה קטנה

כאותו דבר.

יש את הצרכים המיוחדים של הנכים. אנחנו יודעים שהנכים שממתינים בתור, במיוחד

אלה שיושבות על כסאות גלגלים, גם המבנים עצמם לא מותאמים לצרכים המיוחדים

של החד-הוריות, צריכה להיעשות פה איזו שהיא חשיבה בנושא של הדיור הציבור

למשפחות נכים ואולי להתחיל לבנות על חשיבה, שבכל פרוייקט שנבנה במשרד השיכון

או באמצעות משרד השיכון לתת איזה שהוא דגש של לתת 220/0 מהפרוייקטים האלה

לדיור הציבורי ולהתאים חלק מהדירות האלה לצרכים של הנכים.

ציפי ברקוביץ; אני רק אדווח ממש בקצרה במכתב האחרון אחרי

איזו התכתבות שלימה גם עם מר ישראל שוורץ על הנושא של הבודקים במשפחות

חד-הוריות, הרי הפניה המכתב האחרון מה שהגיע: "בדיקתנו העלתה כי הרוב המכריע

של החוקים הינם גברים. יחד עם זאת, הנחנו את חברות החקירה לתת העדפה לביצוע

חקירה למשפחות חד-הוריות על-ידי חוקרות בכפוף לאפשרויות". מה שאני יכולה

להגיד, שאנחנו נעמיד את זה במבחן ורק באמת כמו שנעמי אמרה היינו רוצים שבאמת

תפנו איפה שישנם נשים על מנת שגם אלה תוכלנו לעמוד בעניין.

רציתי רק עוד להוסיף, שמחקר שעשינו במסגרת נעמ"ת בקרב הפונים אלינו מרחבי

הארץ מצאנו שלפחות, זה המינימום, שליש ההכנסה עובר לנושא של הדיור וזה לפחות,

זאת אומרת הרבה יותר מזה, ואני חושבת שזה נתון שיכול לעזור.

עוד נקודה אחת, הייתי מאוד מבקשת יותר גמישות בנושא של הוועדות החריגות. יש כל

כך הרבה בעיות, קצת יותר אנושיות.
אסתר לזר
לפני ארבע שנים כשנערכה שביתה של חד-הוריות

ובאמת המשכנתאות הוגדלו, אז הייתה תוצאה



מאוד טובה, שבאמת הרבה חד-הוריות יכלו לקנות דירה וזה פשוט לדעתי צריד לתת

השקפה לגבי מה שצריך לעשות היום, כי באמת מה שביקשה ברכה אם המשכנתא תהיה

יותר גדולה המשפחות החד-הוריות יוכלו לקנות דירה וזה הדבר הכי טוב לדעתי.

נגה פורת; בדיון הקודם הצעתי את הנושא של ערבות מדינה

לנושא של משכנתאות והפעם יש לי עוד הצעה.

פשוט מדברים כל כך הרבה על הגדלת נפח המשכנתא, יש דרכים שמדינה יכולה לסייע

שהיא לא דורשת מהמדינה הרבה מאוד כספים. למשל, להקים פרוייקטים של דיור

שמיועדים לחד-הוריות על-ידי הקמת גופים שללא כוונת רווח, כאשר שני התנאים

הבסיסיים יהיו מתן הקרקע בחינם וערבות מדינה למימון של הבנקים. ניתן לחסוך

בפער התיווך לדירות של 50,000 דולר, לא יותר מזה, עם החזרים של 1,500 ש"ח

לחודש. לא מדובר רק על חד-הוריות אפשר גם זוגות.

מירה שחורי; בקשר לנושא הבודקים מטעם משרד השיכון אני

רוצה להעיר משהו, יש פה עבודה כפולה. בשביל

שמשפחה נזקקת תקבל דיור סוציאלי היא צריכה בעצם להביא דו"ח סוציאלי, שהוא

בודק את המשפחה הזאת לאורך השנים ואחר כך בא משרד השיכון ולא מאמין לדו"ח

סוציאלי ושולח את הבודקים משלו. אני חושבת שבמקרה הזה היה נכון לשלב את

העובדים הסוציאליים, להסתמך עליהם כי זה עבודה הרבה יותר מתחשבת במשפחה

והרבה יותר עדינה.

ס' שר הבינוי והשיכון מאיר פירוש; קודם כל אני רוצה להודות ליושבות ראש על זה

שהן התעקשו שאני אופיע. אני מתנצל על כך שזה

התקבל כאילו אני לא רציתי להופיע, כולם יודעים שאני מופיע פה בוועדות, אך זה לא

הובא לתשומת ליבי הראויה שאני כן אופיע כאן, אני חלילה לא מתחמק ממה שאני

צריך לעשות ואולי הייתי עושה את מה שאני צריך לעשות קצת יותר טוב. אז אני מודה

לכן וטוב שבאתי לשמוע, אי אפשר לומר מכלי ראשון כי הכלי ראשון הן החד-הוריות,

אבל אלה לפחות שמייצגות אותן, ואני מבין שכולן חד-הוריות. אני יכול לאחל לכל

אחת מכן שיהיה לכן טוב מהיום ועד עולם.

אני כמובן לא אכנס לכל הפרטים ולכן גם ישראל שוורץ פה, שהוא בוודאי בקיא יותר

ויכול לומר לכם מה יש היום, מה היה בעבר, מה אנחנו רוצים שיהיה בעתיד. אולי

לדברים של העתיד אני כן אתייחס אבל באופן כללי אני רוצה לומר, הגברת נעמי חזן

התייחסה לבעיה המרכזית של החד-הוריות זה הדיור והתעסוקה, והאמת היא שזו

הבעיה המרכזית אצל כל האוכלוסיות. אני לא רוצה לערב מין שאינו מינו, אבל מאחר

שאת בכל אופן נבחרת לעיריית ירושלים אז אני רוצה לומר, שלא אחת מכון ירושלים

לחקר ישראל עשה מחקר מהן הסיבות שעוזבים את ירושלים, וסיבה ראשונה בעדיפות

ראשונה ושניה אלו הן בעיות דיור ותעסוקה. אחר כך נכנסים הנושאים האחרים, לא

הבעיות האחרות. הבעיות הקשות שבגללן בעדיפות ראשונה עוברים מירושלים הן דיור

ותעסוקה אבל זה לא מוריד כהוא זה מהבעייתיות שיש גם לחד-הוריות.

זה צויין כאן שנותנים היום שכר-דירה לכל משפחה חד-הורית ונותנים את זה רק ל-36

חודש, והועלתה כאן הבקשה להאריך את זה ל-60 חודש. אני לא יודע דיברתי עם

ישראל קודם ואני לא יודע מהי עמדת המשרד. אני יכול לומר לכם שאני בעד. אני לא

יודע אם אני בעד 60 חודש, אני בעד לתמוך בבקשה הזו. אנחנו יודעים כולנו באיזה קיר

אנחנו אחר-כך ניתקע, מה יאמרו. אני יכול לומר לכם גם שלפני שנתיים, שהאוצר הביא

לממשלה הייתה החלטה, הממשלה כבר החליטה בעצם לבטל את הדבר הזה. אם אני

לא טועה, גם מבקרת המדינה טוענת, הייתכן שיש החלטת ממשלה שאומרת לבטל את

המענק הזה של השכר דירה של 36 חודש סיוע. ב-7 ליולי 1996 כשהממשלה הזו דנה

לראשונה בתוכנית הכלכלית לאחר היבחרה, אז בין המאה וכמה הצעות הייתה החלטה

כזו שהתקבלה. אני אמרתי על הרבה החלטות שהיו בישיבה ההיא, שמתוך ה-18, 12



מעולם לא היו שרים וזה היה שבועיים אחרי שהם היו שרים אבל היו הרבה החלטות,

ביו השאר "בנה-דירתך" בוטל באותה ישיבה. ומבקרת המדינה שואלת הייתכן- יש

החלטת ממשלה מדוע לא מבטלים את זה.

בינתיים, מה שכן נעשה בוועדת הכספים לקראת אישור התקציב של 97' מאחר והייתה

החלטת ממשלה שאמרה לבטל, אז בוועדת הכספים זה תוקן ומשרד השיכון קיבל

תוספת של כמה מיליוני שקלים לצורך העניין הזה, אבל מבקרת המדינה היא מבחינתה

טענה יש החלטת ממשלה, מי שצריך לבטל את זה זה הממשלה ולא בוועדת הכספים

באישור התקציב. כך שבעיה תקציבית ל-36 חודש אין, אבל פורמלית, אני לא יודע למה

לא הבאנו הצעת החלטה נגדית. יכול להיות שאנחנו צריכים לעשות את זה פורמלית.

אולי נקבל חיזוק מהוועדה פה, אולי לענייני תקציב, אבל אנחנו נמצאים בבעיה הזו.

אני אומר, כמו שהאוצר רצה לבטל לגמרי אני מתאר לעצמי שהוא לא ירצה לשמוע על

הגדלה מ-36 ל-60. יכול להיות ש-60 ישמע גם גבוה מדי וזה יהיה "תפסת מרובה לא

תפסת" אבל אני בעד להגדיל.

אני ראיתי עכשיו את החומר של חברות החקירה, ואני מבין שזה כבר כמה שנים

במשרד, אבל הנציגה הנכבדה של נעמ"ת אמרה שהיא מתכתבת עם ישראל וישראל

מבטיח שמהיום הוא העתיד, נשתדל גם להעסיק חוקרות, לפחות בקרב משפחות

חד-הוריות עד כמה שניתן וישראל לא אומר עד כמה שניתן מכיוון שהוא רוצה

להתחמק, יכול להיות שאין לו או לחברות את הכוח-אדם שיעשו את זה כפי שזה נדרש

להיעשות. אבל אל תקבלו את ישראל כאחד שמנסה להתחמק. לישראל לב חם.

אומר לכם כמה דברים שהמשרד עושה לגבי חד-הוריות מה שלא עושים לגבי

אוכלוסיות אחרות, וגם בוועדת "גדיש" שהמליצה לפני מספר חודשים על המלצות

מסויימות בתחום המשכנתאות ואני לא אומר ששמה באה ישועה גדולה אבל שיפורים

יש. במסגרת השיפורים שנעשו זכרנו גם, ולא מגיע לנו קרדיט על כך, אבל זכרנו מכיוון

שאנחנו יודעים שזה מצוקה וזה נושא שצריך לטפל בזה, גם בנושא של חד-הוריות.

המשרד ער לכך, רגיש, וכמובן שכתוצאה מפגישה כזו, מישיבה כזו אז אנחנו במשרד

אצלנו יכולים עוד פעם לעשות חושבים בתחום כזה או אחר שאנחנו שמענו או נשמע

במהלך הדיון הזה, או כתוצאה מהדיון הזה.

אני רוצה לומר עוד משפט אחד למי שאמרה שמחזירים הרבה כסף לאוצר. האוצר

אומר משפט אחד אתם רוצים שכולם יבינו את זה, האוצר אומר נניח יש לכם 7

מיליארד שקל לסיוע ומשכנתאות וכדומה. מה קורה אם יש צורך ב-8 מיליארד שקל?

אנחנו מפסיקים באוקטובר את הסיועו לא. האוצר נותן לנו כסף שאנחנו צריכים לנושא

הזה. אומר האוצר, מאחר ואני נותן לכם כמה שאתם צריכים, כך שאם נשאר אז הכסף

הוא לא שלכם. זו התפיסה של האוצר, אם כאשר חסר אנחנו נותנים כמה שצריך, אז

אם כך כאשר יש גם מיותר זה שלנו ולא שלכם.

אתי פרץ; שמי אתי פרץ, אני יועצת בחקיקה החברתית,

עובדת סוציאלית. אני יועצת של הפורום

בתל-אביב כרגע, אני יועצת של השכונות בתל-אביב ויועצת של צרכני בריאות ישראל.

אני רוצה להזכיר לך שהייתה לנו פגישה בתל-אביב ואני רוצה להזכיר לאדוני, שלא רק

שהאוצר לא נותן תוספת אלא את הכספים היעודיים הוא לא נותן בזמן. לפעמים הוא

יתן בדקה ה-90 ולפעמים הוא גורר משנה לשנה. אני רוצה שהדברים שלך יוקלטו, אם

אכן יש כלים שלובים בין האוצר למשרד השיכון זה אור לגויים, יופי.

ס' של הבינוי והשיכון מאיר פורוש;אני אמרתי את זה שלוש או ארבע פעמים מעל

במת הכנסת בתשובה לשאילתא של אחד מחברי

הכנסת. תאמינו לי שאנחנו לא חיינו בכללים ואם היינו יכולים לשכנע את האוצר היינו

עושים את זה. אנחנו מנסים ומנסים והאוצר אומר לי, אני יכול לומר לך, גם על נושאים



שלכאורה, אני לא יודע כמה זה פופולרי בקרב האוכלוסייה שיושבת פה, אבל אפילו

בנושאים של יש"ע כאשר ראש-הממשלה רוצה לקבל עוד תקציבים בנושא יש"ע והאוצר

אומר, הסכומים האלה הכספים האלה הם של האוצר. יש צריכה יותר גדולה תקבלו

יותר כסף. יש פחות צריכה הכסף חוזר לאוצר. אלה הם הכללים. אני לא מצדיק את זה

במאה אחוז. זה לא אומר שאני עומד מאחורי האוצר. יש אולי היגיון מסויים במה שהם

אומרים אבל לא שכל הכסף ישאר. שנה שעברה החזרנו 1,340,000,000 שקל.

אתי פרא; סליחה, אבל זה שאתם מחזירים זה לא אומר

שביצעתם את התוכניות שאתם אמורים לבצע.

ס' שר הבינוי והשיכון מאיר פורוש;נושא נוסף שאני הייתי רוצה להתייחס לפני

שישראל שוורץ יקבל את רשות הדיבור, זה לגבי

מה שהוזכר כאן על תלאות שעוברים. אני מתאר לעצמי שכאשר צריכים להגיע לוועדה

אם זה במחוז, וזה וועדת תכנון ואחר כך ציבורית או חריגים או הפוך, בכל הכיוונים,

ועוד מדובר באוכלוסייה שלא תמיד היא מבינה בדיוק מה שהיא צריכה לעשות, ואין

הסברים מפורטים, יכול להיות שזה קורה ואני מתאר לעצמי שזה קורה.
ג'ודי דוו
כבוד סגן השר זה לא נכון כי אני בתלאות של עשר

שנים, עשר שנים שכל וועדה דוחה ופתאום

אומרים לי טוב, תגיבי, תכתבי תגובה. כותבת תגובה אה, עוד וועדה.

ס' שר הבינוי והשיכון מאיר פורוש;אני לא יכול להתווכח איתך מכיוון שאת מדברת

על דבר ספציפי שאני לא מכיר אותו. אני אומר,

אני מודה, אני בטוח שבמערכת כזו גדולה עם כל כך הרבה פניות, יש, אני יכול לומר

לכם רק מה שאני לעצמי חשבתי, אנחנו במשרד עכשיו נערכים גם להוציא מכתבים

לאלה שעברו אצלנו בוועדות ולשמוע מהם באיזה קטעים אתם נתקעתם, איפה הרגשתם

בעיה, כמה זמן זה לקח, משך הטיפול, אופן הטיפול, התשובות אליכם כדי ללמוד מהם

הבעיות שהאזרח נתקל כאשר הוא פונה אלינו מבלי ששמעתי את זה פה, אני חושב שזה

דבר מאוד חשוב. אני חושב שהנושא של שיפור השירות לאזרח הוא דבר שצריך להיות

ראשון במעלה בכל משרד ממשלתי או בכל רשות שמשרתת אזרחים. אז לא נותר לי

אלא להתנצל בשם עובדי המשרד ואני אומר יש תלאות, אבל לא שעושים את חלילה

מתוך רוע לב. זה אני יכול להעיד ולומר לכם שעושים את הכל. עושים את הכל

ומשקיעים הרבה מאמצים, וגם שיחות עם העובדים ומסבירים להם, וגם אומרים להם

עם איזו אוכלוסייה עובדים, אבל בכל אופן האדם העובד לא שייך שהוא יעשה שגיאות

ובמיוחד כאשר מדברים במשפחות מוכות גורל, משפחות עם מצוקות, משפחות עם

בעיות, זה מאוד קשה להתמודד עם משפחות כאלו ואנחנו עושים את הכל כדי לשפר את

השירות שאנחנו נותנים, ואני אומר שאנחנו עושים עבודה באופן יחסי, בתנאים שיש

לנו, עבודה טובה אבל תמיד אפשר לשפר ואני הייתי מבקש שיאפשרו לישראל שוורץ

להוסיף.

ישראל שוורץ; אני אנסה לעשות את זה קצר כי הועלו המון

נושאים, אז אם אני אתמקד באחד אז האחרים

יצאו לוקים בחסר. נושא של הערבויות זה נושא שבאחריות משרד האוצר, החשב הכללי

ליתר דיוק, ואם אתן חושבות שזה נושא מהותי, הוא בעייתי. אנחנו תומכים בכל דבר

שמסייע לזכאים שלנו. התפקיד שלנו במערכת הוא לייצג את הזכאים וכל מה שמקדם

את האינטרסים וקבלת המשכנתאות על-ידי הזכאים תמיד זוכה בתמיכה שלנו. אבל

עדיין הנושא הזה הוא באחריות האוצר. הקביעה של סדרי העדיפויות נעשית במשותף.

אנחנו לא בעלי בית יחידים. כלומר, כל שינוי, זה מזכיר לשאלה הקודמת שהחברה אתי

פרץ התרעמה על זה. כיוון שהעקרונות עומדים בבסיס הסיוע וברגע שקובעים מנת סיוע

מסויימת לכל סוג זכאות, מכאן זה הופך לכל מה שקרוי סיוע אוניברסלי. כלומר,



להבדיל מתחילת שנות ה-70 כשבאוקטובר היו שלטים: אין יותר כטף תחכו לינואר, אז

השיטה השתכללה ובעצם ברגע שנקבעת זכאות היא בלתי מותנית במספר המבצעים.

ברגע שנקבעת הטבלה הזאת הטיוע הוא בלתי מוגבל. מה שאומר, שכל שינוי בדברים

האלה, כלומר אם אנחנו מעלים איזו שהיא קבוצה מטויימת, אם מורידים קבוצה

אחרת, כמובן שיש לזה השלכות תקציביות וכל נושא שיש לו השלכות תקציביות מחייב

תיאום והטכמה של משרד האוצר. זאת המערכת שאנחנו חיים איתה וזה לא קל לנו

איתה, אני אפילו מוכן להגיד שזה קשה איתה, אבל זו המערכת והיא קיימת ממתי

שבעצם, לפחות בעשרים השנים האחרונות.

יחד עם זאת, בוועדת "גדיש" שדנה בנושא הטיוע בדיור ומתון 11 חברים היו גם 4

נשים, נתנה לדעתי את העדיפות הגבוהה ביותר במערכת הטיוע למשפחות חד-הוריות.

אז אפשר תמיד להגיד שזה לא מספיק. אני מוכן להצטרף כמובן לכל מי שיגיד שזה לא

מטפיק. אין טפק שזה לא מטפיק ואם היה יותר, אם הטיוע שעומד לרשות הזכאים או

התקציב שהיה עומד לרשותנו הוא הרבה יותר גדול, היו פותרות את הבעיות בירושלים,

בין שהן חד-הוריות ובין שאינן חד-הוריות כי להזכיר לכם בפורום הזה יש הרבה

משפחות קשות יום, שאינן חד-הוריות ומתחבטות בדיוק באותם בעיות שהועלו כאן,

שבין היחט בין המשכורת לבין החזר המשכנתא, ובין הטיוע לבין מחיר הדירה וכך

הלאה.
נעמי חזן
אני חייבת להתערב בנקודה הזאת למטרות של

הבהרה ואז נתחיל לשאול שאלות קשות. נוראה

קל, באמת קל מאוד לומר יש הרבה משפחות שמתחבטות באותן בעיות של תעסוקה

ודיור.

ישראל שוורץ; אמרתי ונתתי את המשפט: למרות זאת נתנו את

העדיפות הגבוהה ביותר למשפחות החד-הוריות.

נעמי חזו; אבל ישראל אני אתן לך להשיב ברצף, אבל אני

אומרת אצל משפחות חד-הוריות זה בדוק שזה

יהיה הצירוף המרכזי לגבי כל משפחה חד-הורית אלא אם מדובר באלפיון העליון.

במילים אחרות, אי אפשר לגזור מכך שיש בעיות בקבוצות אחרות, שאלה לא הבעיות

המניעות את כל המערכת של המשפחה.

ישראל שוורץ; אבל גברתי היו"ר, הרי נתנו את העדיפות לזה.

הרי אני לא מסביר למה לא נתנו עדיפות לזה. אני

מסכים איתך ולכן נתנו את העדיפות לזה. זה בא לידי ביטוי בטכומי הטיוע. נושא

הערבויות הוא באחריות משרד האוצר, נשאלתי אם אני אתמוך ואמרתי שכן, אני לא

הפטקתי באמצע.

בקשר לשאלה שעלתה כאן על ההשוואה בין משפחות חד-הוריות עולות לוותיקות, אז

קודם כל אכן משפחות חד-הוריות עולות רוכשות בקצב יותר גדול או באחוז יותר גדול

מאשר המשפחות הוותיקות.

נעמי חזו; למען הבהר את הנקודה הזאת, ב-1997 - 1,038

משפחות חד-הוריות וותיקות מימשו ובאותה שנה

2,205 משפחות עולות. זה פער אדיר בהתחשב בעובדה, ש-2/3 לפחות של המשפחות

החד-הוריות בישראל הן וותיקות, ואמרתי לפחות.

ישראל שוורץ; אני חושב שהנתון של ה-2/3 ו-1/3 אני לא בטוח

שהוא התייחט למשפחות חד-הוריות חטרות דירה



ואותנו מעניין משפחות חד-הוריות חסרות דירה. על כל פנים, הדבר היחיד שאני יכול

להתייחס אליו הוא לגבי משפחות עם תעודות זכאות, ובדרך כלל משפחות חד-הוריות

להבדיל ממשפחות אחרות אחוז בעלי תעודת זכאות יותר גבוה כי זה מקנה את הסיוע

בשכר-דירה וכך הלאה, ומבחינת הנרשמים אצלנו פחות או יותר יש אותו מספר

נרשמים, חד-הוריות וותיקות וחד-הוריות עולות. אבל מה שצריך כדי לאזן את

התמונה, או כדי אולי להסביר את התמונה, אני לא יודע אני לא סוציולוג, המשפחות

החד-הוריות העולות קונות דירות יותר זולות מאשר החד-הוריות וותיקות בכ-17%.

אין לנו סקר. זה מידגם של 1000/0. אלה הן העובדות. עכשיו אמשיך להגיד שאיזורי

הרכישה. כלומר, זה לא העולות קונות דירות בפרפיריות ולכן קונות דירות יקרות. רוב

המשפחות קונות במרכז הארץ וטוב שקונים במרכז הארץ בגלל תעסוקה והכל, עדיין

העולות החד-הוריות קונות דירות במחירים יותר נמוכים. למה? אני לא יכול להשיב

לכם.

באשר לזכאויות. באותה וועדת "גדיש", ההבדל בין חד-הורית וותיקה לבין חד-הורית

עולה בסיוע הוא ב-36 החודשים הראשונים לאחר הגירושין. אחרי 36 חודש זה מאזן

לגמרי והסיוע זהה לגמרי כי אחרי 36 חודש יש עליית מדרגה שהיא זהה לשני

הקבוצות. כלומר, הפער קיים בשלושת השנים הראשונות ומוסבר בכך, שחד-הורית

ישראלית היא גם מתמקמת היום. כלומר, יש בהחלט מצבים שחד-הורית שהיא יוצאת

משפחה ברוכת ילדים תקבל סיוע כמו של משפחת העולים אבל לא כולם. על כל פנים,

אני לא בטוח שזה מסביר, לדעתי זה לא מסביר במלואו, בטח את ההפרשים השונים.

נעמי חזו; אני נתתי את ההסבר אבל אתה לא רוצה להתייחס

להסבר. ההסבר הוא שיש סכום יותר גבוה שעומד

לרשותך, זה מאפשר לך לממש.
ישראל שיירא
לא, 36 חידש זה זהה. התפיסה שעמדה בפני וועדת

"גדיש", אני רוצה עוד פעם להגיד בסופו של דבר

כל דבר כזה זה איזו שהיא חלוקת עוגה. התפיסה אמרה, כיוון שבעצם היות המשפחה

כלומר יום אחרי הגירושין זה עדיין לא מנבא באופן מוחלט מי מהמשפחות

החד-הוריות הוותיקות היא חלשה ומי ייתכן שמוצאה ממשפחה שיכולה לסייע לה, כי

זו אוכלוסייה הומוגנית. החד-הוריות זה לא תופעה ששייכת דווקא לשכבה זו או שכבה

אחרת, ולכן אמרו בשלושת השנים הראשונות ניתן סיוע לפי ניקוד, אבל בתוספת 1,200

נקודות בגלל היותה חד הורית, והיה והסיוע הזה נתן מענה והחד-הורית רכשה דירה

בשלושת השנים הראשונות, וחלקן רוכש דירה בשלושת השנים הראשונות, אז מה טוב.

ואם אחרי 36 חודש לא עלה בידה לרכוש דירה, הרי הסיוע שלה עומד לבדיקה.
נעמי חזן
סליחה, הרי הבקשה הייתה מאוד ברורה, להשוות

את התנאים של הוותיקות לעולות ואתה לא השבת

על השאלה.

ישראל שיירא; אני השבתי והסברתי מה המצב היום ואני רק יכול

להשיב שההחלטה הזאת הייתה החלטה

שהתקבלה זה עתה באוגוסט, על-ידי וועדה לא ציבורית, לא וועדה של פקידים אלא עם

אנשים מתחומי החברה וכך הלאה, אני לא מאמין שעד, אנחנו צריכים איזו שהיא

תקופה כדי לראות מה קרה בפועל, והיה ונראה שהתפיסה היא שגויה והכלי היחיד

שאני מכיר להבחין אם התפיסה היא שגויה או לא היא כלי הביצוע. כלומר, אם ירכשו

דירות סימן שהגישה הזאת היא גישה נכונה ואם לא ירכשו דירות סימן שהגישה אינה

נכונה, ולכן אני לא חושב שזה ריאלי בתקופה הקרובה לדבר על שינוי הכללים.



חמי תמיר; אתם מדברים על 36 חודש. יש מצבים של נשים

שהיה להם דירות ודירות שנמכרו ולא נשאר כסף

מהדירות, אותן נשים לא זכאיות בעצם לא לסיוע בשכר-דירה, לא לדיור ציבורי וגם

משכנתא של 70,000 שקל. אחרי שנתיים שלוש הן משלמות את השכירות, הן נמצאות

גם באובר בבנק, אין להן כספים לרכוש דירות חדשות והן נמצאות באוויר. מה עושות

הנשים האלה שנמצאות בין הכיסאות? רוצות לרכוש דירה ובגלל שהן עובדות הן לא

זכאיות להטבות של נשים של הבטחת הכנסה. איפה עומדות נשים כאלה! למה הן

נזרקות בשוליים והן נמצאות בקו העוני למרות שהן עובדות. למה אין אפשרות להגדיל

את המשכנתאות מראש, למצוא איזה פתרון לנושא של בעלות דיור לשעבר.
ישראל שוורץ
הועלה גם קודם לגבי התאריך של דצמבר 1993.

אני מקווה שאת התאריך הזה נזיז קדימה בקרוב.

כלומר במקום 1993 הוא יתקדם ואז קבוצות של חד-הוריות, שהאירוע הזה היה אחרי

1993 יכנסו פנימה.

מייה שחורי! מה עושה משפחה חד-הורית שהתגרשה ויש לה

הסדר איזה שהוא עם הרכוש או לא היה לה רכוש,

נזרקת לרחוב ואפילו אם אתה תזיז את זה קדימה מה היא עושה היום? אין לה שום

כסף והיא נמצאת עם ילדים ברחובות, אין סידור בשבילם אפילו זמני.

ישראל שוורץ; לפי הכללים שלנו, כל מי שהייתה לו דירה אחרי

71 הוא לא נחשב לחסר דירה.
נעמי חזו
סליחה, אבל אי אפשר שלא להגיב למשפט כזה

אלא בחיוך עצוב כל כך שזה תחליף לדמעות.
ישראל שוורץ
הקבוצה היחידה שאנחנו "מוחקים" או

"מתעלמים" מבעלות על דירה זה המשפחות

החד-הוריות ואני אומר שוב מ-93' יזוז קדימה. הטוב ביותר יהיה לכולם חסרי דירה

מיד.
היו"ר מרינה סולודקין
כמה דברים אני לא הבנתי היום ואני רוצה לשאול

נעמי, למה את כל כך מחדדת את ההבדלים בין

העולות החדשות והוותיקות.
נעמי חזו
כי ביקשתי שיוויון. אני לא חידדתי את ההבדלים.

הם קיימים למעשה לצערי.
היו"ר מרינה סולודקיו
אולי אני יכולה כסוציולוגית להסביר כמה דברים,

שעולות חדשות קונות את הדירות יחד עם

האמהות שלהן, כשהעולות הוותיקות לא עושות את זה. בגלל זה אני חושבת, אתם

יודעים אנחנו יכולים לבקש משכנתא לסיוע לשכר דירה, אבל לומר לאלה שאין להם

שום רכוש בארץ, שהגיעו בלי הון, בלי שפה. יש לכם שפה זה גם הון. אז זה קשור, אני

בעד כל ההשוואות. אתם יודעים שמדינה מעודדת עליה, ובעליה יש שכבות לא כל כך

חזקות וכאימהות חד-הוריות אתן מבינות שזה הכי חלשים ביננו. זה דבר אחד. אם

אנחנו צריכים להגדיל את הסיוע בשכר-דירה ומשכנתא אני בעד זה. אבל לדבר

במונחים אלה מקבלים יותר מאנחנו לזה אני לא מוכנה.

דבר שני, אני לא יודעת למה אנחנו לא מדברים על המצב שיש בתחום של הדיור

הציבורי. אחרי החוק שעשה רן כהן במפלגה שלך.



נעמי חזן ; לא רק רן כהן. עשו את זה הרבה חברי כנסת כולל

ענת מאור.

היו"ר מרינה סולודקיו; אין החלטה רגילה לבנות דיור ציבורי. זה מה

שאני אומרת. אתם רואים מצב של שכבות חלשות

בארץ, ביניהן חד-הוריות ויש עליה גדולה ש-13% הם פנסיונרים ויש עוד שכבות

חלשות, ובזמן זה אנחנו עוד עושים הפרטה ומבצעים בתחום של דיור ציבורי וחושבים

שזה בסדר.

דבר שלישי שאני אומרת, שאנחנו צריכים עכשיו לשנות את כל היחס שלנו למדיניות

בתחום הדיור הציבורי. אנחנו צריכים לדרוש ולהפגין ולעשות תהלוכות ומצעדים, בגלל

שאני לא רואה איך אנחנו נפתור את הבעיה בעוד שנה שנתיים. זו השאלה שלי.

נעמי חזו; אני רוצה להודות לסגן השר מאיר פורוש שהגיע,

הוא חייב לצאת והוא מתנצל אבל אני מבקשת

ממך בקשה לפני שתצא, שבדברים שנאמרו על-ידך ועל ידי ישראל שוורץ יהיה גם מעקב

ושנשמע במסגרת זמן של חודש עד אחרי התקציב.

מאיי פורוש; אני מציע שאני עם ישראל ניפגש איתן ועם הגברת

מרינה סולודקין ותרכזי את הבקשות, כמו שאני

לא בא עם כמה עובדים מהמשרד, תעברו אתם על הבקשות הספציפיות ונראה איך

שאנחנו נתקדם.

נעמי חזו; אני לא סתם אמרתי, אני יודעת בדיוק מה יקרה

בחודש הזה ולאן יופנו האנרגיות, אבל אם נשב

בתחילת ינואר זה מצויין בצורה מסודרת עם הריכוז של הבקשות הספציפיות וגם עם

מימוש ההבטחות שניתנו היום ואני תיכף אחזור עליהם. אני מודה לך מאוד שהגעת.
אתי פרץ
רק הערה אחת כבודו, המדינה לא נמדדת בזכויות

שקיימות בספר החוקים. מדינה נמדדת בזכויות

שממומשות ברחוב. כשאומר, כשיש זכויות שהם על הנייר יש פה כפל הונאה. משהו

שהוא כאילו נעשה ומי שבשבילו נעשה הזכות איננו יכול לממש והוא גם לא יכול

להילחם על זכות שהיא כאילו קיימת. אז כבודו, אני יודעת שבמשרד עושים פעולות

שהם לכבוד כל החברה הזאת, אבל בנושא הזה, של יכולת המימוש של משכנתאות

ושכר-דירה.

דבר נוסף, בנושא של שכר הדירה ושלוש שנים המתנה. אני לא נכנסת לנושא של

העולות. הרעיון הוא לא לכרסם בזכות קיימת, אלא לחזק אותה ולבוא ולהגיד, שיש

קבוצת אוכלוסייה עם מאפיינים ונתונים, גברים ונשים ששכר הדירה של השלוש שנים

האלה שוחק אותם בכזו צורה, שבתום השלוש השנים יש להם דבשת שמה שאתה מעניק

להם זה בתת יכולת מימוש.

והערה אחרונה בנושא החקירות. אדוני, כשמדובר בנושא של חוקרי נוער, בנושאים

אחרים, לא יעלה על הדעת שמערכת ממלכתית תשתמש במשרד שאיננו מחזיק נשים

כיוון שצריכה להיות בדיקה שיש בה נשים. אני מציעה גבירותיי, לעשות גזירה שווה

בנושא אם שתהיה התנייה, שמשרד שלא מעסיק חוקרות לא יופנו להפניה.

שונטל אזולאי; אנחנו שמענו את מר ישראל שוורץ שמדבר על

נושא של וועדת "גדיש" והגדילו והגדלנו ובאמת



הגדלתס בעוד 10,000 דולר. אבל הסכום הזה הוא פשוט "כוסות רוח למת". כלומר, אם

אני מקבלת 400/0 מסך המשכנתא שאני צריכה לקבל ואני צריכה עוד 600/0 לקחת

מהבנק, והבנק מסתכל עלי כמקבלת הכנסה יחידה, בשום פנים ואופן אני לא יכולה

לממש את זה. אז זה נכון, זה יפה לבוא ולהגיד אנחנו מגדילים ומגדילים, אבל צריכה

להיות איזו שהיא חשיבה אחרת, לא לבוא ולהגיד כל שנה אנחנו מגדילים ב-10,000

דולר, זה לא יעזור מר ישראל וצודקת חברת הכנסת, אם אין לך הורים שקונים איתך

את הדירה, את לא יכולה לממש את זה כי אז ההורים מצטרפים ואז יש לך שתי

הכנסות ושלוש הכנסות ואז את יכולה להחזיר, אבל אם את לבד את בחיים לא תוכלי

להחזיר, אז חבל על המאמץ, חבל להגדיל ב-10,000 דולר, ב-20,000 דולר, צריכה להיות

חשיבה אחרת. זה כושר ההחזר.

ענת מאור; יש פה מילכוד בין יכולת ההחזר. מה אתם עושים

עם הבנקים? איך מקדמים את זה? איך פותרים

את זה?
ישראל שוורץ
הבעיה בעצם חוזרת לגודל התקציב שעומד

לרשותנו.

חנה מרגלית; אתה דיברת קודם על הנושא של הפירוד ועל פרק

הזמן של הפירוד הקצר שאתם לא יכולים לבדוק.

התפיסה של המשרדים היא מוטעית, עד שאתה מגיע להיות משפחה חד-הורית בקטע

של גירושין לוקח מספר שנים של מאבקים ולגור לבד ושל פירוד, עד שסוף סוף מקבלים

את הנייר ביד. כל פרק הזמן הזה הוא לא נחשב אצלכם בקריטריונים. אלו דברים

שאתם צריכים לתת עליהם את הדעת.

יש לי עוד שאלה. אתם נותנים סיוע בשכר-דירה. למה לא תתנו אותו כמשכנתא עם

החזרים?

נעמי חזו; זה בדיוק. לא הייתה התייחסות לנקודה הזאת.

שמחה בניטה; אני יו"ר ארגון נכי ירושלים. יש לי עוד דבר. רוב

הנכים אצלנו רובנו גם נשים נכות וגם מגדלות

ילדים לבד. מה שקורה שאתה גר בדירה של חברה משכנת, אתה לא יכול להיות ערב

לילדים שלד כי אתה לא יכול לשעבד את הבית שלי. אני לא יכולה לעזור לילדים שלי

גם בדור השני והיום כשאתה רוצה להיות ערב אתה צריך למשכן בית. אם לי אין מה

למשכן. אם אני מקרה סוציאלי איזה ערבות אני יכולה לתת לבן שלי? אם אתה בדיור

סוציאלי אתה לא יכול להיות ערב לבן שלך, יש קריטריונים.

ישראל שוורץ; ערבים נמדדים לא אם יש להם דירות או אין להם

דירות. הם צריכים להביא תלוש משכורת.

שמחה בניטה; אין לי הכנסה שאני יכולה לקיים את עצמי אז אני

אהיה משועבדת לבן שלי? זה קשור, כי אם אני

מקבלת דיור ציבורי זה נקרא מקרה סוציאלי מסויים.

נעמי חזו; אני תיכף אסכם איפה היו תשובות ואיפה לא היו

תשובות ואנחנו נמשיך הלאה. אני חייבת לומר,

שתמיד בישיבות בנושאים של משפחות חד-הוריות אני מוצאת את עצמי בסוף קצת

מרימה את הקול כדי לדאוג לשקט כי זה כל כך מרעיש ומרגש ומסעיר ובצדק. אבל

המטרה שלנו היא גם להגיע לפתרונות.



אני חוזרת ואומרת מה שאמרנו בתחילת הישיבה על המחאה החריפה לרון חולדאי

בענייו הסגירה של היחידה וזו החלטה וחברת הכנסת מאור גם מצטרפת. עכשיו בעניין

של הדיור.

אני רוצה לסכם ונלך מהשורות התחתונות ואני אומר, שהתוצאה המרכזית של הישיבה

הזאת, זה שתהיה התדיינות בין סגן השר מאיר פורוש, ישראל שוורץ, חברת הכנסת

מרינה סולודקין, אנוכי נעמי חזן וחברת הכנסת מאור אם תרצה להצטרף, ואני מצרפת

שתי נציגות של המשפחות החד-הוריות. אני רוצה שיהיה ברור, שלא ייתכנו התדיינויות

מהסוג הזה ללא ייצוג של אותם אנשים שבהם מדובר, זה אצלי עקרוני לחלוטין וזה

יעשה בתחילת ינואר בתיאום בשקט. זאת החלטה ראשונה והיא אגב מאוד חיובית

במובן שנוצר תהליך של הידברות, ואני מקווה גם שכתוצאה מכך גם פתרונות. אני לא

עושה הרכבים עכשיו אלא אני קובעת את העובדה. הרכבים נעשה אחר-כך. אנחנו כרגע

אם נדבר אנחנו ניבלע והם לא יוכלו לדבר איתנו. אני רוצה תוצאות. תוצאות מקבלים

אחרי.

בכמה דברים קטנים, אני מדגישה קטנים, יש פה הישגים. הם קטנים לא זניחים אבל

קטנים מבחינת הדרישות. דבר ראשון בעניין החברת חקירה. חברות החקירה חייבות

להעסיק נשים. זה ברור וזה חד-חלק. אני אשמח לשמוע דיווח על המימוש של ההחלטה

וההתחייבות הזאת.

דבר שני נאמר על-ידי סגן השר, שהוא רואה בחיוב את האפשרות של הגדלת התמיכה

בשכר-דירה מעבר ל-36 חודש ואני רואה בזה התחייבות ואני הייתי רוצה לראות

תוכנית למימוש של העניין הזה, שוב לקראת הישיבה שתתקיים בתחילת ינואר.

דבר שלישי, והוא אגב מאוד לא זניח בעיני, זה התחייבות של השר. אינני רוצה להחריף

את העניין משום שאני רואה באמת בחיוב רב את ההתחייבות הזאת, זה חצי משרה

ללכת ולרוץ ממשרד למשרד ולקבל את כל האישורים, פשוט חצי משרה. ויש כאלה

במקרים מסויימים ושמחה העלתה את זה בצורה חריפה ביותר, לפעמים זה הופך

להיות משרה מלאה. עכשיו זה לא ייתכן, פישוט הבירוקרטיה, ההליכים, הוא אי-ב'

והוא לא עולה בכלל כסף. זאת אומרת, פה עניין התקציבים זה בכלל לא עולה. זה עניין

של ייעול, וייתכן מאוד שבעידן האלקטרוני שיש לנו גם כרטיסים חכמים, משרד השיכון

יכול היום להתחיל לבוא עם הצעות שהם יאפשרו עדכון של הצ'יפים בצורה כזאת שלא

יצטרכו להשקיע כל כך הרבה זמן. זה הישג נוסף שלישי, ואת זה אפשר לרשום לא על

פי ההתחייבות אלא על פי המימוש או הביצוע בשטח נרצה לשמוע.

הישג אולי רביעי זה התאריך הקובע. זה ששמעתי דצמבר 93' רוצים למשוך את זה

הלאה, זה היה חצי פה. בואו נשמע תאריך חדש קובע וזאת בקשה.

עכשיו בשלוש סוגיות מרכזיות או ארבע נצטרך להמשיך את הדיון, אני עושה אונ זה
עכשיו במהירות
א) הרזרבה במשרד הבינוי והשיכון שלא מומש. אני מבינה את

ההסדרים בין המשרד לבין האוצר, אף על פי שהם לא מקובלים עלי, אבל עצם העובדה

שיש רזרבות באמת גדולות מאוד בסוף שנת תקציב, זה דבר חמור מאוד ואני יכולה

להציע לכם איך לייעד את הרזרבות האלה לטובת החד-הוריות.

נקודה שניה, בעניין הערבויות המדינה כושר החזר ושיאפשרו גם את המימוש, וזה כולל

את התביעה מהבנקים. אין עדיין תשובות. יש כל מיני הסברים וחצאי הסברים אבל

ללא תשובות. אני רוצה להגיד לכם, שמי שיש לו נכס ויודע שיש לו ערבות וכושר

ההחזר יכול לפרוס על פני שנים רבות זה מגדיל את המוטיבציה לעבוד ולחיות חיים

סבירים ולצאת ממעגל העוני, ולכן כל הקשקושים, וסליחה שאני משתמשת במילה הזו,



על העניין של הערבויות אני לא שמעתי תשובה, והצעות לחלוטין סבירות ועל העניין

הזה אנחנו נצטרך להמשיך להתדיין בצורה רצינית.

נושא שלישי, שיש עליו חילוקי דעות ג0 בתוך הוועדה אני מדגישה, זה לגבי השוואת

התנאים בין וותיקים לבין עולים, ולמען הסר ספק, אף אחד לא הציע ואני לא הצעתי

להפחית את הסיוע והמענקים שניתנים לעולים. אני כן ביקשתי להשוות ואני עומדת על

השוואה הזאת כי אני חושבת שיש לה השלכות חברתיות מאוד חיוביות ולא רק

ממשיות וחומריות. וזה לגמרי לגמרי בסיסי. זה יוצר גיבוש חברתי במצב שיש

פוטנציאל לעויינות אבל אין דבר שגורם ליותר כיתוב בתוך האוכלוסייה מתנאים שונים

לקבוצות שונות. לא שאין לזה הצדקה ראשונית אבל לא לאורך זמן.
ענת מאור
אם יורשה לי פה להוסיף, שבכנסת הקודמת זה

היה סיכום הוועדה שלנו, ואני מציעה לחברת

הכנסת יושבת-ראש הוועדה לא לערער על הסיכום הזה כי הוא מאוד נכון.
היו"ר מרינה סולודקין
אני רוצה לומר, אני בעד להשוות אבל מה שאני

אומרת, נשאלת השאלה אם זה לא פוליטיקה.

אנחנו קוראים לזה פופוליזם בשפה הרוסית.

נעמי חזו; עם כל הכבוד להיות פופוליסט זה קל מאוד,

להגיד דברים שהם גובים מכולם מחיר מסויים זה

ההיפוך הגמור מפופוליזם וייתכן מאוד שזה צודק, וזה מניח את הקרקע לצד חברתי וזו

המשימה הלאומית שלנו היום במיוחד בתנאים שאנחנו חיים בהם.

והנקודה האחרונה, שהיא עדיין נתונה במחלוקת, ותאמינו לי על זה עוד נדבר הרבה,

זה בנושא הדיור הציבורי והתמיכות בדיור הציבורי. אני חושבת שיש פתרונות לעניין.

אני משאירה את זה כרגע ומבטיחה דבר אחד.

מכאן, שני משפטי סיכום אחרונים. משפט ראשון, אני מבטיחה שאחרי הישיבה

המצומצמת, אנחנו נכנס מחדש את מליאת הוועדה, אני קווה מאוד עם בשורות. לכל מי

שיש רעיונות אני מבקשת להעביר אותם בכתב, למנהלת הוועדה לדנה גורדון כדי שאנו

נוכל לטפל בזה בצורה מסודרת. דבר אחרון, אנחנו ממש מתחילים להתקדם בנושא של

החד-הוריות סוף סוף, ואני רוצה להודות לכולן אף על פי שאתן מחייבות אותי לפעמים

להרים את קולי וזה לא בריא לי כי עוד לא נכנסתי למליאה היום. אני רוצה להודות

לכן מקרב לב כי אנחנו נוכיח שעם שכל ועם רצון אפשר להשיג הישגים גם במדינת

ישראל. תודה רבה.

ולישיבת ננעלה בשעה 10.45

קוד המקור של הנתונים