ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 23/11/1998

פגישת עבודה עם ארגון אמונה

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מספר 160

מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה

שהתקיימה ביום ב', ד' בכסלו התשנ"ט, (23.11.98), בשעה 11.00

נבחו;
חברי הוועדה
היו"ר מרינה סולודקין

אלכס לובצקי

אבנר חי שאקי

מוזמנים; רחל סילבצקי, יו"ר אמונה

עו"ד דניאל דויטש, אמונה

לאה אהרונוב, אמונה

שרה לוקר, אמונה

מנהלת הוועדה; דנה גורדון
נרשם ע"י
רקורד - שירותי הקלטה

על סדר היום; פגישת עבודה עם ארגון אמונה.



פגישת עבודה עם ארגון אמונה
היו"ר מרינה סולודקין
זו ישיבה ראשונה בין הוועדה לקידום מעמד אישה

בין ארגונים של נשים. לי היה מאוד חשוב להתחיל

מ"אמונה" בגלל כמה סיבות. אני חושבת שעדיין לא ראינו את "אמונה" במקום הראוי

לה בוועדה שלנו ורציתי להכיר אישית את האנשים של "אמונה" וגם לספר לכם ולדון

יחד איתכם מה אנחנו יכולים לעשות ביחד. אז אם את לאה אהרונוב יכולה להציג את

העבודה של "אמונה" ובעיות שאת רוצה להעלות בוועדה שלנו, אני פתוחה ומוכנה.

נמצאים איתנו חבר הכנסת אלכס לובצקי וחבר-כנסת האבנר חי שאקי, שאולי יש להם

הצעות של חקיקה שאנחנו נוכל לנסח ולקדם.

לאה אהרונוב; אני חייבת להגיד תודה על ההזמנה ועל ההזדמנות

להעלות בפני הוועדה את העבודה של "אמונה".

קודם כל הייתי רוצה להזמין אתכם אם זה אפשרי, לסיור, משהו, במוסדות "אמונה"

בירושלים, או במקומות שיש לנו מוסדות "אמונה" ומעונות "אמונה". אם אפשרי לבקר

מחוץ לעיר בבתי הילדים של "אמונה", שהם מאוד מרשימים בעבודה שלהם. ההזמנה

פתוחה ונשמח מאוד לארח אתכם.
היו"ר מרינה סולודקין
תודה רבה, אנחנו נכניס את זה לתוכנית הסיורים

שלנו.

לאה אהרונוב; מצוין. אני אתחיל בזה שיש כיום כ-120 מעונות

יום. הפעילות המסורתית, התחילה עם ויצ"ו

ונעמ"ת לטיפול בגיל הרך מגיל אפס עד גיל 3. היום בתוך המעונות אנחנו מרחיבים את

הפעולות למעונות רב-תכלתיים שכבר קיימים בארגונים אחרים, במתכונת אחרת כדי

להיכנס לעניין של התערבות בתוך הקהילה. בבתי הילדים שלנו, אנחנו רואים את

התוצאות של אי התערבות בבעיות של משפחות בסיכון. בכלל, המדיניות של הרווחה

היום היא לא להוציא ילדים מהבתים, אלא אם כן יש מקרים מאוד מאוד קשים, ולכן

גם בבתי הילדים שלנו אנחנו רואים היום מקרים מאוד קשים. בצוותים שלנו אנחנו

צריכים להתמודד עם בעיות שלא ראינו קודם, כיוון שהמדיניות היא באמת להשאיר

את הילדים בתוך המשפחה הביולוגית, בתוך הקהילה עד כמה שאפשר. מצד שני, זה

באמת מצריד איזושהי התארגנות אחרת מכמה ארגונים שפותרים את הבעיות האלה,

כדי להביא את הטיפול בתוך הקהילה. אחת מהדרכים זה באמת מעונות יום, שאפשר

להשאיר בהם את הילדים אולי יותר שעות ולהביא תוכניות לתוך המשפחות שאנחנו

מאתרים אותם כמשפחות בסיכון.

כפי שאמרתי יש לנו ארבעה בתי ילדים ואני מוכרחה לומר, שמעונות יום של "אמונה"

פתוחים לכלל הציבור. הם קולטים ילדי רווחה בעדיפות כמדיניות של משרד הרווחה.

כמובן, שמה שנלמד, אמנם לא בגיל אפס, אך בגיל יותר מבוגר, זה ערכים יהודיים, לפי

אפשרות הגיל לקלוט, אבל בהחלט אנחנו לא רואים כאיזושהי מדיניות לכפות על

מישהו אורח חיים מסויים. זאת אומרת, ילדים שבאים למעונות שלנו יודעים שיש

מערכת לימודים מסויימת, אבל מעבר לזה אין אנו כופים על אף אחד. אם ידוע לכם מה

שקרה איתנו בכפר-סבא, שזה היה בשבילנו באמת שבר מאוד גדול הפעולות של הציבור

החילוני בכפר-סבא, אני מוכרחה לציין את זה. אני חושבת שאתם יכולים להבין את זה

יותר טוב כפוליטיקאים.

אבנר חי שאקי; שהיתה התנגדות להקים?

לאה אהרונוב; אמרו פשוט שההסתה וההתנגדות עברה מאיזו

שהיא התנגדות, מהנוחיות של ההורים. באמת היו



בדיוק באותה שכונה הורים חילונים שרצו מעון חילוני, אבל זה עבר הרבה מעבר

לדברים האלו והייתה הסתה מאוד פרועה.
אבנר חי שאקי
לזה קוראים פלורליזם.

אלכס לובוצקי; האם את יכולה לתאר יותר את מה שקרה שם?

אנחנו ניזונו רק מתקשורת. "אמונה" רצתה לפתוח

מעון?
לאה אהרונוב
לאמונה היה מעון מאוד מאוד עלוב הרבה מאוד

שנים בכפר-סבא. אני לא גרה שם, אבל ממה שאני

מבינה ההרכב של האוכלוסייה שם, אין ממש שכונות דתיות בתוך העיר אלא כולם

מתערבבים עם כולם. באיזה שהוא שלב נאלצנו לסגור את המעון, כי מבחינה פיזית לא

היו לנו את האמצעים לשפר אותו וזה הגיע למצב שלא יכולנו להרשות לעצמנו להגיד

שזה "אמונה", שזה מעון של "אמונה". הרמה כבר לא הייתה מה שהייתה.

הייתה בקשה מחברות של "אמונה" וכנראה גם מהמפד"ל המקומי לקבל מעון.

המדיניות היום היא שהעיריות נותנות את המבנים ואנחנו מתחזקים אותם, מביאים

את הציוד וכוי. לא כמו שהיה פעם וזה מאוד מקל. אנחנו מאוד מברכים על המדיניות

הזו, שאנחנו מקבלים את המבנה ואז צריכים לתחזק אותו. צריכים לבקש מהרשות

לתת מבנה. הבקשה נענתה, המועצה אישרה ואמרו שאנחנו מקבלים בנין מסויים

בשכונה, שמתברר שהייתה שכונה שהרוב בה חילונים. אבל שוב, כפי שהחברות הסבירו

שם כולם גרים עם כולם. כנראה היו שם חיבורים פוליטיים נגד המעון ושמצאו

איזושהי דרך להביע תרעומת לגבי דברים אחרים.

אלפס לונוצקי; נעמ"ת רצתה את המבנה?
לאה אהרונוב
לא, לנעמ"ת יש מבנה מאוד קרוב לשם, דווקא

מבנה גדול. בסוף, כהצעת פשרה הייתה אפשרות

שאנחנו נעשה החלפות. זאת אומרת, אנחנו נקבל את הבניין היותר ישן מלפני 20 שנה

של נעמ"ת והם יקבלו את המעון החדש הזה.
אלפס לובוצקי
האם "אמונה" קיבלה את זה בגלל לחץ פוליטי של

המפד"ל, בגלל עסקה קואליציונית?
לאה אהרונוב
לא, לא היה מעון בכפר-סבא ובכל זאת יש ציבור

דתי שבכל זאת רוצה מעון אחד.
אבנר חי שאקי
זה מראה שזו לא בעיה של ישיבה ודעות כביכול

ומראה חיצוני ואבנים, כי ילדים ביי חמש לא

זורקים אבן על שום אדם. אני מצטער שאז לא הייתי בתוך התמונה ממש אבל באמת

היה צריך להגיב בצורה הרבה יותר חריפה. איד אפשר? לאן נגיע אם בתוך מדינת

ישראל, בשכונה, יאמרו אנחנו לא רוצים. מי זה אנחנו? ואחר כך לומר שיש פלורליזם

נגד אלימות, נגד גזענות. מה המצב היום?
היו"ר מרינה סולודקין
חבל שלא פניתם אליי.
אבנר חי שאקי
מה המצב היום?
לאה אהרונוב
אני מוכרחה להגיד את הנקודה היחידה שבאמת

כאבה לנו הכי הרבה. זו הייתה הסתה של איזה

פוסטרים ששמו בכל מיני תיבות דואר, בפוסטר והייתה כמו גננת, שמוליכה קבוצה של
ילדים עם כיפות שאמרו
"צריכים לעצור אותם כשהם קטנים". והיה כתוב "מעון

אמונה". לרחל סילבצקי יש את הדברים האלה.

לכן- ציינתי מה שציינתי על המעונות שלנו, כי אני חושבת שצריכים באמת להדגיש את

זה היום, אחרי כל מה שעברנו עם המקרה הזה.
היו"ר מרינה סולודקין
אני הגעתי מעולם טוטליטרי ולכן אני מופתעת. לא

חיכיתי לזה ואם יש גם מלחמות נגד מעונות של

ילדים, אז אנחנו על סף של מלחמת אזרחים.
אבנר חי שאקי
זו הדוגמה הקלאסית של מה שאומרים: יהדות כן,

אבל דתיות לא. תפילין עדיין לא מניחים שם וגם

לא טלית.
לאה אהרונוב
היום בכפר סבא יש מעון "אמונה". היום המעון

יפה וחדש. יש מעונות של שלוש כיתות ויש של

ארבע כיתות. זאת אומרת, זה נע בין 60 ל-90. בסוף קיבלנו את המעון החדש וזה פועל.
היו"ר מרינה סולודקין
אני רוצה לומר מספר דברים. אני מאוד נהנית

שהגעתן. זה מפגש עבודה ראשון שלי עם ארגוני

נשים וחשבתי, שלצערי הרב, אתם לא במפה של הוועדה שלנו ואני מאוד רוצה לראות

אתכם במפה. אמרתי שאני מחכה לשיתוף פעולה, להצעות חוק שלכם, שאנחנו יחד עם

החברים הנאמנים שיש כאן, מוכנים לעשות. עכשיו שמענו על מעון בכפר-סבא וצר לי

שאתם לא פניתם אלינו, מפני שאני חושבת שזה מקום למאבקים נגד מלחמת אזרחים

במדינת ישראל. כמפלגה, מפלגת מרכז של אנשים כמו שרנסקי, אנחנו מוכנים להתעמק

יחד בנושאים חשובים.
אלכס לובוצקי
כמה ילדים יש היום במעונות בכל הארץ וכמה

מעונות?
לאה אהרונוב
כמעט 8,000 ילדים בכ-120 מעונות, מהצפון ועד

הדרום.

אלפס לובוצקי; שכר הלימוד במעונות נקבע על ידי משרד העבודה

והרווחה והוא פונקציה של יכולת כלכלית. יש לך

דיאגרמה של התפלגות שכר הלימוד ב"אמונה"? כי זה מאוד מעניין אותי בהשוואה

למעונות נעמ"ת. האם נכון הרושם, הרושם שלי, ש"אמונה" מטפלת באוכלוסיות יותר

קשות וחלשות ושכר הלימוד שהיא גובה, אני מבין שמשרד העבודה משלים!
לאה אהרונוב
כן, מה שקורה הוא שיש טבלה, פשוט תעריף כזה

ובן-אדם בא ומראה את התלוש משכורת שלו ולפי

זה, לפי הקריטריונים של משרד הרווחה נקבע שכר הלימוד. למרות שאנחנו מקבלים

את הרמות אבל זה נקבע באופן אבסולוטי לכולם אותו דבר.

אלכס לובוצקי; ואז משרד העבודה והרווחה משלים?
לאה אהרונוב
כן. הדרגה הכי נמוכה או הכי גבוהה, תלוי איך

שמסתכלים על זה, זה באמת ילדי רווחה,

שההורים משלמים כמעט שום דבר ומשרד הרווחה משלים את היתר. זאת אומרת, כל

ילד עולה בסופו של דבר אותו הדבר, זה רק עניין של מי משלם, האם ההורים משלמים

את שכר הלימוד, או משרד הרווחה, או משרד העבודה, תלוי ברובריקה.
אלכס לובוצקי
זאת דרך כדי להבין את האוכלוסייה שאתן

משרתים מבחינת הרמה הסוציו-אקונומית שלה,

איד הטבלה הזאת לעומת נעמ"ת. אני רוצה להבין איזה שכבות סוציו-אקונומיות, אם

יש טיפול בהן.
לאה אהרונוב
זאת באמת הנקודה ואני חושבת שזו באמת שאלה

מעניינת ואינפורמציה מאוד חיונית לאיזהשהו

תכנון כללי.
אלכס לובוצקי
מעניין לפי הדיאגרמה שלכם כמה משלמים שלם,

רבע וחצי. זה מעניין אותי בהשוואה לטבלה של

נעמ"ת. אני מבין שמבחינה כספית זה לא משנה, אתן מקבלות השלמה ממשרד הרווחה.
רחל סילבצקי
אני יודעת שמבחינת ילדי רווחה אנחנו מקבלים

את המינימום, אז השנה לא שלחו. שנה שעברה זה

עמד על היה קצת יותר מאלף שזה היה 60 ילדים. אנחנו רוצים שזה יהיה יותר וזה

דווקא היה נותן לנו לחתור לקבל יותר. יש שם איזה מפתח קצת פוליטי גם בחלוקה

הזאת. בעצם הייתי צריכה ללכת ולהגיד שחייבים לשמור על המספר של ילדי רווחה

אצלנו. משרד הרווחה נותן מכסות כלליות אבל בעצם זה קשור לרשות המקומית

ומשרד הרווחה אמנם נותן, אבל בעצם זה משרד הפנים.
אלכס ליבוצקי
את רוצה את ילדי הרווחה את האמת, זה רק

מסיבות ערכיות או שכלכלית זה כדאי יותר?

רחל סילבצקי; לא ערכיות, אבל אנחנו גם קצת כחובה להורה

הדתי הלאומי הצעיר, והם באמת באים ומבקשים

מעונות וזאת הצלחה של "אמונה" כי זה דור שני. הם באים ואומרים גדלנו במעון

שלכם, אנחנו רוצים. ממש היו הורים שהגיעו אליי הביתה או טילפנו ואמרו: אנחנו

באים, אנחנו בשכונה חדשה ואנחנו רוצים מעון "אמונה", שזה באמת נחת. אבל יש גם

את החלק של לעזור לאישה שיש לה קשיים בחיים לא רק לאישה עובדת או סטודנטית.

זה קומבינציה אידיאלית. אני מקווה שזה יגדל, כי הגדילו את מכסת ילדי הרווחה.

לאה אהרינלב; זה אולי באמת המקום להצביע על מה שחשבנו על

הדרגות, שהיום אין דרגות מבחינת המשרד

לרווחה לא למורות, יש לסטודנטיות אבל אין לאלה שלומדות במכללות ובתי מדרש.

זאת אומרת, דרגות של משרד הרווחה להטבות במעונות. אז יש איזה שהוא אי שיוויון

בעניין הזה.
רחל סילבצקי
יש פה רשימה שכתבנו של נושאים שמעניינים

אותנו מבחינת הוועדה הזאת. אחד מהנושאים

שכתבתי זה נושא נשים לומדות תורה. זאת מציאות סוציולוגית חדשה ועדיין לא

השלימו איתה מבחינת משרדי הממשלה. אז תלונה אחת צריכה להיות למשרד הדתות,

אני מדברת מבחינת הוועדה, לקריטריונים שיוויוניים במשרד הדתות. בנושא של נשים

לומדות תורה לקחתי חלק מנושא שלם אבל זה שני נושאים, האחד זה שהתמיכה



באישה שלומדת תורה בבית מדרש תהיה כמו תמיכה בבחורי ישיבה בכולל. נקודה

שניה באמת היא שמשרד הרווחה יכיר באישה שלומדת תורה בכולל, בישיבת נשים כמו

שהיא מכירה באברך. ניסיתי את זה לפני שנתיים. אני עושה הנחות בדרגה. אברך מקבל

דרגה, הלכתי לבית סעדון, וכתבתי מכתב. זה היה יחד עם מלכה בינה, אחת המנהלות

של בתי מדרש שדיברה איתי. קיבלתי תשובה שהם לא יכולים מספר שעות וכוי. זה לא

כל כך נכון, אבל אני צריכה גב. פשוט מאוד אני מרגישה שאני צריכה גב לזה ולתת את

העובדות המדוייקות על כל בית מדרש. סטודנטים ל B.A-יש להם דרגות. אישה

שעובדת 22 שעות גם כן יש לה דרגות. זאת בעיה להרבה מורות כיוון שהן לא במשרה

שלמה או אם עובדת. צריך לעשות אירגוניזציה לדעתי, זה הרבה יותר טוב ממה שהיה,

אבל באיזה שהוא שלב הכניסו את מושג האברך, כאילו הוא לומד לתואר, הוא לומד

רבנות, את זה לא עשו המפלגות הציוניות אבל זה נעשה.

פנינו לפני שנתיים, פניתי לאיבט סעדון, שהיא מנהלת את הנושא והיא כתבה לי תשובה

שזה עניין של שינוי קריטריונים, ושזה יקח זמן. כתבתי בחזרה. עכשיו זה צבר תאוצה, .

כי יש תרבה יותר בנות שלומדות תורה. בכל זאת זה כבר שנתיים.

אלכס לובוצקי; אני מציע להיות רגיש וזהיר בעניין הזה. חלק

מהזעם הציבורי בקרב הסטודנטים הוא בדיוק

על-כך שלומדי תורה שעליה נאמר, שאסור לעשות אותה בקרדום לחפור בה, הם

הסקטור שמקבל כספים תמורת לימוד תורה. עכשיו אפשר להצדיק את זה.
רחל סילבצקו
הם משלמים. הם מקבלים בדיוק כמו סטודנטים.

אני שילמתי אלף שקל לחודש.

אלכס לובוצקי; כדאי לבדוק את המצב בהשוואה לסטודנטים ולא

ליפית את זה במאבק. עכשיו השאלה היא מבחינת

הילד של הסטודנט.
רחל סילבצקי
זה מה שאני אומרת, החלטתי לבדוק את הילד של

הסטודנט, שלומד לתואר, לא מכללות בלי תואר,

אברך זה כמו ילד של סטודנט לתואר וזה מה שצריך להיות לאמהות לומדות תורה, זה

אותו דבר. אנחנו לא נהיה דון קישוט.

דניאל דויטש; ח"כ אבנר חי שאקי מכיר אותי מאז שעליתי ארצה

מפרו כשהייתי בת חמש והוא קלט את המשפחה

שלנו ברמת אביב. אני חושבת שהקשרים נשארו הדוקים מאוד מאוד מאז וכל פעם הוא

פוגש אותנו בתחנות אחרות בחיים שלנו. אני חברה בוועדה לקידום מעמד האישה, שזו

גם כן התפתחות בהסתכלות של "אמונה" בכל הנושא של קידום מעמד האישה. מה

שאנחנו עושות ב"אמונה" זה אנחנו לתעל את ההתנדבות בפן המקצועי של האנשים. אני

מתנדבת כעורכת-דין ב"אמונה".

במסגרת ההתנדבות שלי פעלתי בשני פרוייקטים, אני חושבת חשובים ברמה לאומית.

אני אספר מה עשינו ואם נקבל עזרה מהוועדה לקידום מעמד האישה, זה יהיה ממש

פנטסטי.

אנחנו רוצים לאכוף את החוק לייצוג נשים בדירקטוריונים של חברות עירוניות. אנחנו

יודעים שיש התקדמות בנושא של חברות ציבוריות, חברות שנסחרות בבורסה ויש

חברות. ממשלתיות שאימצו את הפרינציפ של סעיף 18, שזה ייצוג הולם. מה שקורה

שבפורום עירוניים, גם בעמותות, גם בתאגידים עירוניים, הנושא הזה הוא ממש



קטסטרופלי. אס אני רק אסבר את האוזן, אז בתל-אביב, ששם אני חיה עובדת ומנסה

לקדם את זה שם, מתוך 300 חברי דירקטוריונים רק בחברות עירוניות, יש רק 60 נשים.

בעזרתה של יעל דיין, שהיא גם חברה באותו פורום שאני מנסה לקדם, כתבו מכתב,

אמנם למועצת העיר הקודמת, אבל אף אחד לא רצה להיכנס לזה ולא רצה להרים את

זה, אז עכשיו כולם מצפים למועצת העיר החדשה שהיא תקבל את זה עליה יותר

בבחינת תורה שבעל-פה כי תהליכי החקיקה ובפרט מחוקק משנה הם תהליכים די

מורכבים, אבל עיריית תל-אביב כבר עשתה כמה צעדים אמיצים ואחד מהם זה נושא

של מכרזים, שהיא מכפיפה את עצמה לקריטריונים של מכרזים, למרות שאין עליה

חובה חוקית לעשות זאת. אני חושבת, שאם הוועדה לקידום מעמד האישה תיתן איזה

שהוא ספוט על העניין הזה, שלא רק חברות ציבוריות, לא רק חברות ממשלתיות, אלא

גם חברות עירוניות צריכות וחייבות לעשות את זה בצורה כזאת, זה משהו הכרחי.
היו"ר מרינה סולודקין
אני מסכימה במאה אחוז. זה מקדם את כל

השירות שלנו.

דניאלה דויטש; זה דבר אחד שאני מנסה לעבוד מתל-אביב

מבפנים ולזה יש לנו את העזרה של המפד"ל.
היו"ר מרינה סולודקין
מה שחשוב לי, זה החומר שלך וניסוח של בקשה.

אנחנו נחשוב יחד עם היועצת המשפטית שלנו איך

לנסח את מה שאנחנו רוצים.

דניאלה דויטש; חשבתי לפנות בנושא הזה, יש הרי איזשהם

יחסי גומלין בין הרשות לקידום מעמד האישה

שאני השתתפתי בה או גם מטעם "אמונה" במסגרת ההתנדבות המקצועית, ואני חושבת

שאפשר לפנות ואם זה בא בשני וקטורים גם הרשות לקידום מעמד האישה וגם הוועדה

בכנסת אז ממקדים את הספוטים הציבוריים, אז זה מאוד חשוב.
היו"ר מרינה סולודקין
אני מאוד מאמינה בשיתוף פעולה ועל הטאק

הפורנטלי.
דניאלה דויטש
בדיוק. לא חייבים לחכות עד יבוא תשבי ויתרץ

קושיות ובעיות, אפשר עכשיו כבר לקדם את

העניין הזה, לא חייבים לחכות. זה דבר אחד. דבר שני זה, אמנם אנחנו ברמה יותר של

דיווח כי אנחנו כנשים דתיות, שהיהדות והדת היא ממש דרך החיים שלנו. למעשה

אנחנו לא כל כך אוהבים לעשות מהפכות ראוותניות. אנחנו מנסות לשנות מבפנים

ובדרכי נועם, ואולי זה יקח קצת יותר זמן, אבל כולנו יודעים שבסיפור של הצב והשפן

אז בסוף הצב הגיע ולא השפן.
היו"ר מרינה סולודקין
חונכתי וגדלתי במדינה של מהפיכות. אני יכולה

לומר, שרואים את הסוף של המהפיכות, לכן אני

מאמינה במאה אחוז באבולוציות, מבפנים ולא מבחוץ.
דניאלה דייטש
לקחנו את הנושא של הסכם קדם נישואין, שזו

אחת הבעיות היום. בחוק לשיוויון זכויות האישה

מנסים לעשות איזושהי הבחנה ואני חושבת שחברי הכנסת הדתיים שלנו צריכים להגיד

שאין מקום להבחנה הזאת. מנסים לעשות הבחנה בחוק בין קידושין וגיטין ונישואין

וגירושין. אין לנו הבחנה כזאת היום בחוק. יש חוק בתי דין רבניים נישואין וגירושין.

אין לנו את הסיפור הזה. גם אם מנסים בדרך הזאת להפיס את דעתם של הדתיים
ולהגיד
הנה אנחנו מכירים במילים מהמקורות של קידושין וגיטין, זה לא בדיוק



העניין. לקחו את החוק של 1952 ורוצים להלביש אותו באדרת חדשה. כל החוק לא

נהיה חוק יסוד ובאמת קיצצו אותו הרבה, אבל יש בסעיף 10 הבחנה בין נישואין

וגירושין לקידושין וגיטין. אם אתה רוצה להגיד כמשפטן שזה לא יתייחס למעמד

האישי, או-קיי. פרופ' שאקי אני קטנה לידו. אבל אם אתה רוצה לעשות הבחנה בחוק

בין קידושין וגיטין, שאין בכלל כזה מושג, זאת אומרת מלכתחילה כשחוקקו את חוק

בתי דין רבנים נישואין וגירושין בכלל לא לקחו את טרמינולוגיות. בהצעת החוק כתוב

שנישואין אזרחיים לא יפגע בקידושין וגיטין, זאת אומרת נישואים אזרחיים בדלת

האחורית. כתבתי על החוק הזה ונוכל להגיש סיכום בכתב. זו הבעיה העיקרית שנשארה

היום. אני אתקדם לעניינו כי זה היה ממש פרולוג.
היו"ר מרינה סולדקין
חשוב לדעת, שיש לנו ועדה משותפת של הוועדה

למעמד האישה, וועדת החוקה חוק ומשפט. אם

מישהו מהגדולים שיושבים יחד איתנו יוכל לנסח את החוק ותהיה דרך להביא את

החוק.
דניאלה דויטש
בכל אופן אני אתייחס להסכם של הקדם נישואין

שניסינו לדחוף אותו, כמו שאמרתי, מבפנים.

נפגשנו עם הרבנים הראשיים הרב לאו והרב בקשי דורון. אחרי שנפגשנו עם הרב

דיכובסקי, הוא אמר שבעצם הסכם קדם נישואין באמת יכול לפתור בעיות גם ברמות

של נישואים שניים, ששם יש בעיות רכוש וממון וצוואות, במיוחד על פי הלכה. זה יכול

לתקן הרבה מאוד עיוותים ומה שהוא הציע לנו הוא שנלך לרבנים הראשיים, נבקש

שהם ימנו וועדה, אבל נעמוד בלוח זמנים כי אנחנו יודעים שגם השדולה וגם אירגוני

הנשים האחרים גם רוצים לדחוף את העניין הזה. אבל חשבנו שהערך המוסף שלנו, הוא

שנבוא מבפנים ונגיד לרבנים בואו תקימו וועדה ותתנו לנו ,Time tableשעד ראש חודש

כסלו או עד חנוכה אנחנו רוצים לדעת. הרבנים הראשיים מאוד שיתפו פעולה. היה להם

דווקא רעיון מאוד פורה. זאת אומרת מרעיון למעשה אני לא יודעת בדיוק להגיד לכם.
היו"ר מרינה סולודקין
אז נפנה לרבנים הראשיים שיקדמו את העניין.
דניאל דויטש
הרעיון להקים וועדה לניסוח עקרונות של הסכם

קדם נישואין, שבעיקר מסדיר את הבעיה. במידה

שיווצר מצב שגבר לא רוצה לגרש אישה ואישה לא רוצה לגרש גבר, בגלל שיש כל מיני

עניינים שוליים שלא רוצים לפתור ומשתמשים בגט כמנוף להשגת איזה שהם הישגים.

אז לתת מזונות, זה לא יהיה בדיוק מזונות, אלא מה שנקרא פיצויים מוסכמים מראש.

שזה לא יהיה גט מעושה, אלא בגבול המאוד דק, שיהיה מקובל על דעת הרבנים

והדיינים כמובן. זה יתנדנד באופן שלא יהיה משתלם לבני הזוג לא להתגרש אחד

מהשני ולתת להם איזו שהיא מוטיבציה כן ללכת לפתור את הבעיות שלהם. הם היו

מאוד קואופרטיביים ואמרו שהם גם ישימו רשם נישואין וגם ישימו את הרב דיכובסקי

בעצמו בתור דיין של בית הדין העליון. בנושא הזה נפגשנו איתם בערך בחודש תשרי

וביקשנו שהם יגידו לנו על הקמת הוועדה בחודש כסלו. אז אנחנו מחכים.

רחל סילבצקי; במקביל החלטנו לעבוד מלמטה ואת זה אנחנו

עושים, אנחנו פותחים לשכה להסכמי קדם

נישואין ושלוש טוענות רבניות שהן בפורום שלנו מנסחות יחד עם דיינים את הניסוח.

אנחנו מקבלים בתוך לשכה ועושים הסכמים במחיר מוזל. כבר ישבנו עם מר טוקמן ועם

חלק מבתי מדרש לנשים, שאנחנו נעביר את זה קודם בשקט בבתי מדרש בהם נשים

לומדות והן מבינות את העניין. אנחנו מקווים שזה יהפוך להיות זרם והזרם יהיה

מלמטה ומלמעלה. אני מקווה ששני הדברים ביחד באמת רעיון של הפורום, שבעצם את



הנציגות אתם רואים היום ולכן בעיקר הזמנתי אותם. הלשכה הזאת בהקמה. כי טענות

הגדרתי אותם הם ישבו מספר פעמים. אלה אנשים שכבר עסקו בנושא אבל באופן פרטי.

מבחינת האישה בכלל, והנושא של פיצויים, כתבתי פה למטה דברים שאנחנו רוצים

לקדם. אני מדלגת על דברים שכבר קידמנו. אני אצלם את זה. המדפיסה עברה תאונת

דרכים ולכן עשיתי את העבודה לבד. אצלנו כל אישה היא חלק מהמערכת. היא למדה

מינהל עסקים.

עכשיו נקודה שניה, ואנחנו רוצים לעודד דיינים להשתמש בחוק הזה עם התוספת של

אישה שבעלה כבר אסיר. שגם ישתמשו בזה. אבל יש עוד דבר חדש, שדיינים יכולים

עכשיו לתת צו הרחקה. הם יכולים לעשות מה שבית דין יכול לעשות ואנחנו יכולים

לעודד. זה דבר שאנחנו מאוד רוצים לקדם ואנחנו עושים את זה דרך טוענות רבנייות.

אנחנו מעודדים אותן לדחוף את הנושא הזה בבית הדין.

עוד נקודה שאתמול ישבנו עליה זה עידוד מודעות לבדיקות בריאותיות מונעות לנשים

דתיות וחרדיות. הגשנו הצעה לבלניות, שתדענה לעודד נשים ללכת לבדיקות. אני

חושבת שזו דרך להגיע לציבור החרדי, בכל אופן אם מישהי חושבת שהיא מחוסנת בגלל

הילודה וההנקה כדאי לדעת שזה בכלל לא נכון סטטיסטית וזה מאוד מדאיג.

חשוב לנו שני דברים שאנחנו עושים ביחד עם בתי המדרש של נשים.- כתיבת תוכנית

לימודים והשתלמות לבלנים בישיבות קדם צבאיות וגם בישיבות הסדר, עד הכנה

לנישואין. חשוב זה יכלול מניעת אלימות בצורה עדינה וחיובית יותר יחסים בין בני

הזוג, אי שיוויון בין המינים וכדי, בצורה שיתקבל על הדעת. יש וועדה שכבר יושבת על

זה. בנוסף, לאה אהרונוב בעצם לקחה את זה על עצמה וזה העבודה עם חברות לבעלות

דתית על החוק להטרדה, חוק עונשין להטרדה מינית. לאה אהרונוב מטפלת בנושא הזה

עם חברות וכבר ישבנו עם חברה שיש לה את החומר על החוק כבר מסודר, ואנחנו

מקווים להגיע לחברות דרך המועדוני סקי שלנו ודרך קשרים אחרים כדי שזה יקרה שם

בעצם העיקר שידעו את החוק.

עכשיו אני חוזרת מספר דקות לנושאים קצרים יותר. הנושא של המשפחה. לגבי

משפחות ברוכות ילדים, יש חקיקה, אנחנו ביקשנו ואני מתכוונת להביא את זה, אני

מקווה שבאמת יזוז. יש חקיקה ויש דרישות של משפחות ברוכות ילדים שהציבור שלנו

באמת צריך ואני ביקשתי מחברות באמת לעשות בקשות. אנחנו נסנן אותן ונביא

לוועדה. לדוגמא היה נושא של ביטוח גדול שלא מסחרי בעצם זה של משפחה ברוכת

ילדים והביטוח היה מאוד יקר ועבדו מאוד קשה בשנתיים אחרונות ושינו את זה. על

נשים לומדות כבר דיברתי ונושא נוסף זה גיל הרך, שזה לא קשור לזה שזה אמונה, אבל

ניסינו לקדם את החקיקה בנושא תחבורה לילדים בגיל הרך. ההסעות למעונות הם

פרטיות וזה פרוץ לגמרי, וזה מסוכן, וזה פשוט נורא ואין לילדי בית-ספר ואין לילדים

בגיל הרד מאפס עד שלוש. זה נושא מאוד חשוב שלדעתי צריך לעסוק. ומשהו שנשמע לי

יותר חשוב מאוד יש תוכניות מיוחדות לגיל הרך ואין לזה הכרה בכלל במשרד הרווחה.

זה בערד תמונה כללית של נושאים.
היו"ר מרינה סולודקין
לפי תוכניותיי, אני חושבת שהוועדה למעמד האישה

צריכה לצרף גם את משפט מעמד האישה ומשפחה,

שזה כל כך קשור. אצלנו זה לא כד אבל אנחנו צריכים הסכמה רחבה של כל חברות

הכנסת. אני אוכל לראות איד יתמקדו בנושא זה, ונחשוב ביחד, כי אני לא רואה דרכים

לעבוד רק על מעמד האישה בלי מסגרת של משפחה, ויש גם אידיאולוגיה.

אלכס לובוצקי; האם גם אתן מרגישות את התחרות מהמעונות של

ש"ס ואיד אתן מתמודדות?



רחל סילבצקי; זאת לא שאלה של הוועדה אבל אני אענה. זאת

שאלה של ניצן חן ששאל אותה לא מזמן. השאלה

אם התחרות בתוצאות או בתחרות. לפי התוצאות פתחנו בשנתיים האחרונות 25 מעונות

חדשים וסגרנו אחד כי השכונה השתנתה. זה דבר שהוא דמוגרפי. יש לנו מעונות 30 שנה

ואנחנו סוגרים כל כמה זמן. יש לנו עליה של 200/0 במספר הילדים משנה שעברה לשנה

זו ולא בשנתיים, פחות משנה, כך שאת התוצאות אני לא רואה. אבל אני כן רואה שש"ס

פותחים מעונות ליד המעונות שלנו ואמרתי את זה בתל-אביב כשישבתי איתם. אני

הלכתי לשם לפני שנתיים, התיישבתי עם כל הגברדיה של ש"ס, שעוסקת בגיל הרך
ואמרתי בואו נחליט
אם אתם אידיאולוגים ואתם רוצים שמורשת ישראל תגיע לכל

ילד בגיל הרך אז אני בעד, אבל אז לא צריך את שנינו באותו מקום. נחלוק, נראה איפה

בונים מעונות חדשים איפה יש שכונות חדשות, איפה אתם נכנסים ואיפה אנחנו

נמצאים ונחליט שאנחנו לא נתחרה אחד בשני. זה הוגן אם אנחנו נתחרה עם נעמ"ת

וויצ"ו בגלל שזו אמורה להיות אוכלוסייה אחרת. חילקנו כמה מקומות ומאז וכאילו

לא היה. הם פותחים איפה שהם רוצים ואני לא רואה שזה פוגע. אצלם זה יותר זול,

אבל כנראה שההשקעה בחוגים בריהוט ובציוד וניסיון אצל הרבה הורים הוא בכל זאת

הבדל. לילדי רווחה אין הבדל, להם אין בכלל הבדל במחיר. אנחנו גם נותנים הנחות

למשפחה שמאוד מתקשה, מעבר לרווחה. יש לנו הנחות נוספות שלנו. זה אותם מקומות

וזה מתחלק. יש הרבה ילדים ברוך השם. יש לנו מקומות שזה פגע ואז אנחנו הופכים

למתחרים, פשוט עושים עבודה שיווקית וגם במידה מסויימת עבודה של הורדת

מחירים. חלק גדול מזה זה עניין של ילדי רווחה. אם יש לך בעיקר אברכים מילדי

רווחה זה נראה כמו הנחה וזה לא חוכמה, זו פשוט הנחה מובנת. בנוסף, יש מספר

מקומות שאחרי שלוש שנים המחירים של ש"ס עולים. אחרי שהם ראו שצריך להשקיע

בציוד ששיש בו בלאי עצום עם ילדים קטנים, אז פתאום אתה תופס שאתה גם צריך

להשקיע ואצלנו הכסף הולך הצידה לקרן שאנחנו משקיעים בה מיליונים. אנחנו

משקיעים כל שנה בציוד 3-4 מיליון כדי לחדש. יש לנו מפקחת מנהלית ומפקחת

פדגוגית. יש השתלמויות לעובדים ויש גם משכורת, שהיא משכורת רעב, אבל היא

משכורת בגלל שככה זה מטפלות, משכורת מסודרת כמו שמשרד הרווחה מבקש. באים

לבדוק ואומרים לי שיחסית, אי אפשר להשוות נשים בתנועת נשים, יש אלפי נשים

שעובדות במעונות.
היו"ר מרינה סולודקין
כמה נשים אתם מייצגים באמונה?

יחל סילבצקי; מאות, יותר ממאה אלף. זה לא שכל אחד

משנה הרבה. אין לי את המספר של השנה אבל זה

עשרות אלפים וזה בכל מקום. אנחנו מגיעות לאישה גם בעיירות הפיתוח, ואנחנו מנסים

לכוון בדיוק בשבילה אנחנו מנסים להגיע גם לנשים הצעירות בכל מיני מקומות, גם

לנשים מבוגרות וגם למועדון עסקי.
היו"ר מרינה סולודקין
לי זה היה מאוד חשוב לדעת, בגלל -שאי אפשר

להתעלם מציבורים כל כך גדולים בעבודה שלנו.

לפי מה שאנחנו שמענו היום, אני רואה את התוכנית לעבודה מסויימת. יחד עם דנה

גורדון ננסח את הפניות שלנו ואתם צריכים להיות בטוחים שיש לכם גב. תודה רבה

לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 12.00

קוד המקור של הנתונים